אשר (דמות מקראית)

אשר

לידה	פדן ארם
פטירה	מצרים העתיקה
אב	יעקב
אם	זלפה
צאצאים	שרח, ישוי, ימנה, ישוה, בריעה

סרטוט פורטוגזי

אָשֵׁר היה דמות מקראית, בנו השמיני של יעקב מאשתו זלפה שפחת לאה, וצאצאיו היו שבט אשר. בניו של אשר היו ”יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה, וְשֶׂרַח אֲחֹתָם”. על פי המדרש, חי 123 שנה, וכשיצאו בני ישראל ממצרים לקחו עמם את עצמותיו, וכאשר סיימו להתנחל בארץ בשנת ב'תצ"ה (1265 לפני הספירה) קברוהו בקדש נפתלי.

לפי ספר היובלים נולד בב' בשבט.

לפי ספר הישר היה נשוי לעדון בת אפלל אך היא מתה ללא ילדים, לאחר מותה נישא להדורה בת אבימאל בן עבר וממנה נולדו ילדיו, יחד איתה אימץ את ביתה, שרח.

מדרש שמו

מקור שמו מוסבר בספר בראשית, פרק ל', פסוק י"ג:

וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אָשֵׁר.

נשים אשר הכירו את לאה כאומללה בעקבות עקרותה אמרו 'אשריה', ועל כן נקרא שם הבן הנולד 'אשר'. לדעת ליאורה רביד הכוונה כנראה לאישה אחת וזו רחל, שקנאה ללאה וזאת הסיבה להודות לאל.

סמל השבט

אבנו של אשר בחושן הייתה - תרשיש. במדרש תלפיות כותב על אבנו של אשר:

אשר על תרשיש, ונקרא קריאוליק. וגונה כגטו השמן. וסגלתה לעכל המאכל, וכל שכן למי ששוחקה ומערבה במאכלו, ונעשה בזה עב ושמן שנאמר מאשר שמנה לחמו.

— אליהו הכהן האתמרי, מדרש תלפיות

השערות שונות נאמרו בזיהוי אבן התרשיש:

אבן כריזוליט

• פליניוס הזקן, בן המאה הראשונה לספירה, מזהה את התרשיש כ- Chrysolitos, כריזוליט. ^{[דרוש מקור: פליניוס הרומאי מתייחס למילה העברית "תרשיש"?]}
• גם יוסף בן מתתיהו וגם תרגום השבעים מזהים את התרשיש ככריזוליט.
• תרגום אונקלוס מתרגם כרום ימא, כלומר אבן הים.
• תרגום המלך ג'יימס גורס בריל.
• גם תרגום התנ"ך של ה-Jewish Publication Society of America משנת 1917 מכוון לבריל.
• מכון המקדש זיהו את האבן עם אקוומרין.

מאחר שאקוומרין הוא סוג של בריל, הרי שתרגום זה לתרשיש מקובל ונפוץ.

ברכת יעקב לאשר

בברכת יעקב לבניו טרם מותו, הבטיח לאשר נחלה פוריה, אשר תניב לו מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ, כמו שנאמר ”מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ; וְהוּא יִתֵּן, מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ”.

עץ משפחה

עץ משפחה המציג את הדורות הקודמים:

צאצאי אשר

בספר דברי הימים מפורטת רשימת צאצאיו של אשר:

בְּנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחוֹתָם. וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל הוּא אֲבִי בִרְזָיִת. וְחֶבֶר הוֹלִיד אֶת יַפְלֵט וְאֶת שׁוֹמֵר וְאֶת חוֹתָם וְאֵת שׁוּעָא אֲחוֹתָם. וּבְנֵי יַפְלֵט פָּסַךְ וּבִמְהָל וְעַשְׁוָת אֵלֶּה בְּנֵי יַפְלֵט. וּבְנֵי שָׁמֶר אֲחִי וְרָהְגָּה וְחֻבָּה וַאֲרָם. וּבֶן הֵלֶם אָחִיו צוֹפַח וְיִמְנָע וְשֵׁלֶשׁ וְעָמָל. בְּנֵי צוֹפָח סוּחַ וְחַרְנֶפֶר וְשׁוּעָל וּבֵרִי וְיִמְרָה. לז בֶּצֶר וָהוֹד וְשַׁמָּא וְשִׁלְשָׁה וְיִתְרָן וּבְאֵרָא. וּבְנֵי יֶתֶר יְפֻנֶּה וּפִסְפָּה וַאְרָא. וּבְנֵי עֻלָּא אָרַח וְחַנִּיאֵל וְרִצְיָא. כָּל אֵלֶּה בְנֵי אָשֵׁר רָאשֵׁי בֵית הָאָבוֹת בְּרוּרִים גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים רָאשֵׁי הַנְּשִׂיאִים וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה מִסְפָּרָם אֲנָשִׁים עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אָלֶף.

— דברי הימים א', ז'

קברו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

קבר אשר ונפתלי בני יעקב בקדש נפתלי

לפי ספרות חז"ל העלו בני ישראל את כל בני יעקב לארץ להיקבר שם. ובספר הישר מסופר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... ואת נפתלי ואשר קברו אותם בקדש נפתלי איש איש במקומו אשר ניתן לבניו.

— ספר הישר, סוף ספר יהושע

כיום מצוין קברו בכביש 899 מול תל קדש נפתלי. המקורות לכך הם בעיקר מהמאה ה-17. יום פטירתו הוא כ' בשבט לפי התאריך העברי, כמובא במדרש ילקוט שמעוני.

מסורת שומרונית מזהה את קבר אשר בנבי טובא, בטובאס שבשומרון.

החוקר זאב "ז'אבו" ארליך הציע לזהות מסורת על קבורת אשר במסגד בצפון-מזרח העיר העתיקה בשכם בשם "ג'מעה אל-אנבייה". לדבריו מצבה עתיקה במבנה הזכירה שם הדומה לאשר, יחד עם שמות אחרים הדומים לזבולון ויששכר.

שבט אשר

ערך מורחב – שבט אשר

ראו גם

• עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אשר בוויקישיתוף

• אשר בן יעקב באתר "אהלי צדיקים"