ויקיפדיה:כללים לתעתיק מרומנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (10 בפברואר 2024)

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (10 בפברואר 2024)

ייעוץ לשוני ודיונים
מדיניות לשונית

כללים לתעתיק משפות זרות

תחזוקה בערכים
ערכים עם שמות לתעתוק
ארכיונים

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

דפי עזר חיצוניים
 

מכיוון שרומנית נכתבת באותיות לטיניות ועברית באותיות עבריות, ואין אפשרות לתעתוק מדויק - כל פשרה שנקבל תחטא למקור. מטרתנו בקביעת הכללים הבאים היא שקוראי העברית יוכלו לקרוא את המילה המתועתקת באופן שהנו הקרוב ביותר מבחינת הגייה לאופן ההגייה המקורי בשפה הרומנית. דהיינו, שהאובדן יהיה מינימלי (וכל זאת מבלי להטריח ולהלאות את הקוראים המזדמנים לוויקיפדיה בדיונים האינסופיים בדפי שיחה שונים ובויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית...).

כללי תעתיק למילים בשפה הרומנית המסתיימות באות i[עריכת קוד מקור]

הערה: יתכן כי החלק הזה הוא שנוי במחלוקת בין משתמשים בויקיפדיה העברית

ראוי להבחין בתפקידיה השונים של האות הלטינית i בכתיב הרומני. התפקיד האחד הוא לשמש כתנועה /i/, כמו "אִי" בעברית.

התפקיד האחר הוא לשמש כתנועה קצרה שמרככת את העיצור שלפניה (ברומנית: "i final nesilabic") - מסומנת כ- /ʲ/ ב-IPA. במקרים רבים היא נוספת על מנת ליצור את נטיית הריבוי של השם, ויש לה גם מספר תפקידים דקדוקיים אחרים.

כאשר מילה רומנית מסתיימת באות i יחידה (אחרי עיצור), מדובר באותה i קטנה ומרככת.

במקרים הבאים לא מתעתקים ביו"ד i יחידה לאחר עיצור:

שמות מקומות ברומנית המסתיימים באות i יחידה, שבאה אחרי עיצור, יתועתקו לעברית ללא האות יו"ד בסוף המילה. דוגמאות לשמות כאלה:

שם הערך של העיר יאשי, שהשתרשה בשפה העברית ביו"ד בסופה, יתועתק ביו"ד, ותהיה אליו הפניה מן הכתיב יאש.

כאמור, תהיה הפניה משם המקום המתועתק ביו"ד אל שם המקום ללא יו"ד (או להיפך, למשל - במקרה של יאשי). במקרה שעל פי תעתיק IPA ה-i בסיום שמו של המקום נהגית כתנועת /i/ מלאה, יתועתק שם המקום בכל זאת ביו"ד.

אותם המקרים שבהם i יחידה בסוף מילה (לאחר עיצור) נהגית כתנועת /i/ נדירים מאוד בשפה הרומנית. באותם מקרים נדירים יש צורך לכתוב את האות יו"ד בתעתיק לעברית, שכן ה-יו"ד העברית תיקרא בתור התנועה המלאה /i/, כנדרש בהגייה הרומנית. במקרים אלה יש מקום לדיון בדפי שיחה על התעתיק המתאים, שכן אלו הם היוצאים מן הכלל אשר אינם מעידים על הכלל.

שמות של אישים המסתיימים באותיות ici, כמו Bercovici, Haimovici וכדומה, אינם שמות רומניים, אלא שמות ממוצא סלאבי, לכן יתועתקו בהתאם, ללא האות יו"ד בסופם. שמות רומניים אחרים, שבהם ה-i בסוף המילה אמורה להיקרא כתנועת /i/ מלאה, יתועתקו ביו"ד בסופם.

עם זאת, בשמות אישים רומניים מצאנו שברוב המקרים שבהם מופיעה האות i לאחר עיצור בסוף המילה, אותה אות נהגית כתנועת /i/ מלאה, ולכן יש לתעתק את השם לעברית ביו"ד בסופו. על כן, בדרך כלל נתעתק שמות אישים המסתיימים ב-i לאחר עיצור – ביו"ד בסוף המילה. רק באותם מקרים שבהם תעתיק ה-IPA יראה שמדובר ב-/i/ הקצרה, המרככת – רק באותם מקרים נתעתק את שם האישיות ללא יו"ד בסופו.

באותם מקרים שבהם שמות אישים רומנים כוללים בהמשכם שם של יישוב המסתיים באות i, יתועתק השם ביו"ד בסופו.

שמות עמים ברומנית, כמו, לדוגמה, ליפובני וכו' ניתן לתעתק את המילה המסתיימת ב-i בודדת בתור מילה עברית המסתיימת באות יו"ד, ולמעשה, נכתוב את שמות העמים הנ"ל בתצורת הריבוי העברית הרגילה, בתוספת סיומת הריבוי (-ים), ובמקרים שהוזכרו לעיל: ליפובנים וכיוצא באלה.

סיכום והרחבה של הכללים:

  1. שמות מקומות המסתיימים באות i יתועתקו לעברית ללא תוספת יו"ד, פרט ליוצאים מהכלל שצוינו.
  2. שמות אישים המסתיימים באות i יתועתקו בדרך כלל ביו"ד בסופם, אלא אם כן תעתיק IPA של אותה אישיות יוכיח לנו שמדובר ב-i קצרה, מרככת, ואז נתעתק את השם בעברית ללא יו"ד בסופו.
  3. בכל מקרה של תעתוק ללא יו"ד, יש להוסיף הפניות לערך בוויקיפדיה ללא יו"ד, מערך הכתוב ביו"ד בסופו.
  4. שמות עמים מרומנית יתועתקו לעברית בתצורת הרבים, האופיינית לשמות עמים בשפה העברית, לדוגמה: ליפובנים.
  5. במידת האפשר ייעשה מאמץ להוסיף לערכים השונים קובצי שמע שבהם מושמעים השמות הרומניים, וכמו כן ייעשה מאמץ להוסיף לכל ערך תעתיק IPA, וזאת במטרה לספק לקורא המזדמן את מרב האינפורמציה לגבי אופן ההגייה של שם זה או אחר.

כללי תעתיק עברי לדיפתונגים הרומניים העיקריים עם התיחסות בעיקר לשמות אנשים, מוסדות ומקומות[עריכת קוד מקור]

הערה: יתכן כי החלק הזה הוא שנוי במחלוקת בין משתמשים בויקיפדיה העברית

דיפתונגים יורדים:

  • 1. /aj/ אי . במלים ממקור גרמני או אנגלי - איי. (Aisberg = iceberg )

שמות פרטיים - Laiotă Vaida לאיוטֶה , ואידה (השם האחרון –ממקור סלבי – הונגרי)

  • 2. /aw/ באמצע ובסוף המלים - או

בהתחלת המילה – אאו שמות פרטיים : August אאוגוסט מאוּרֶר Maurer פאוּקֶר Pauker (שניים האחרונים – שמות ממקור גרמני). 3*. /ej/ - (עיצור+) -יי. Brânzei בְּרֶנזֶיי Hulubei חוּלוּבֶיי, Strei סְטְרֶיי

  • 4. /ew/ - אֶוּ - Haşdeu חַשְׁדֶאוּ (לטיניזציה של השם Hâşdău )
  • 5. /ij/ י מוארך
  • 6. /iw/ יוּ‏

וסיליוּ‏ Vasiliu, מַנוֹליוּ‏ Manoliu, דֶשליוּ Deşliu Scatiu סקאטיו, מאנֵיו Maniu (– שלושת השמות הראשונים עם סיומת ממקור יווני או טורקי) לשמות אחרים יש סיומת שמקורה בתווית היידוע מקוצרת (במקום הסיומת ul- , רק u- בסוף המילה. ובמקרים אלה הדיפתונג /iw/ אינו דיפתונג יורד : נֶגוֹיוּ Văcăroiu וֶקֶרוֹיוּ Negoiu (במקום Negoiul Văcăroiul )

  • 7. /oj/ וֹ‏י Rădoi רֶדוֹי Bibiloi בּיבּילוֹי
  • 8. /ow/ וֹ‏אוּ‏ Copou קוֹ‏פוֹ‏אוּ‏

גם במלים ממקור צרפתי cadou (מתנה) metrou (רכבת תחתית) קדוֹאוּ, מטרוֹאוּ.

  • 9. /uj/ וּ‏י Vaslui וַסלוּי Căţui קֶצוּי Furdui פוּרדוּ‏י

כמו כן בהברה לא מודגשת - לא כדיפתונג יורד – ב דיאלוּל פילארטוּלוּי Dealul Filaretului, גוּרָה חוּמוֹרוּלוּי Gura Humorului (שמות ביחסת השייכות)

  • 10 . /əj/ -ֶ‏יי Tuşnad Băi טושנאד בֶּאי ) המילה Băi = מרחצאות
  • 11. /əw/ -אוּ‏ זַלאֶוּ Zalău בַקֶאוּ Bacău סארֶאוּ Sarău
  • 12. /ɨj/ אי
  • 13. /ɨw/ כמו במילה "נהר" rîu או râu.
  • 14 . /uw/ וּ‏אוּ‏

דיפתונגים עולים:

  • 1. /e̯a/ יא  ; בסוף המילה - יה

Steaua Bucureşti סטיאווה בוקרשט, Brâncoveanu ברֶנקוֹביאנוּ , Piatra Neamţ - פיאטרה ניאמץ, Sadoveanu סדוביאנוּ IPA :mi.ha.'il sa.do.'vea.nu בתעתיק בינלאומי בויקיפדיה האנגלית.

למעשה הדיפתונג היה צריך להופיע /ve̯a/ ולא vea . Codreanu קודריאנו Deleanu דֶליאנו יש מקרים של דיפתונג דומה אך שאינו דיפתונג עולה : Vinea וִינְיָה Verea וֶרְיָה , Horea הוֹרְיָה, (שם זה מופיע ברומנית גם Angela Similea) ,Horia) אַנְג'לה סימילְיָה.

שדה התעופה בּנְיאַסָה Băneasa - בתעתיק בינלאומי בויקיפדיה bəˈne̯asa .

אחרי ג' ו צ' (ge) (ce), אין תמיד צורך בהוספת י: Ceauşescu צ'אוּשֶׁסְקו. Mircea , כמו ב Mircea Eliade , מירצ'ה אליאדה , Bucecea בוצֶ'צָ'ה.

  • e̯o/ .2 יו Gheorghe מתעתיקים גאורגה כדי לשקף את הגרפמות הרומניות (היגוי דומה ליוונית קתרבוסה -שם קיימת הצורה "גאורגיוס", וברוסית - גאורגי)

(למרות שההיגוי הרומני יכול לבטל את ההיאטוס בעזרת הדיפתונג - "גיורגה"). גם את השם Gheorghiu בוויקיפדיה העברית סוכם לתעתק שם זה "גאורגיו" (למרות שהיגוי Gheorghiu (IPA: [gjor'giu (גיורגיו) הוא נפוץ).

  • 3. /ja/ יַ‏א או יַ‏ אברם יָנקוּ Avram Iancu

Traian Băsescu טְראיאן בּססקו ,Piatra פיאטרה בסוף המילים - יה. הוריה Horia Liman ,

  • 4. /je/ יי Mielu מְיֶילו (שם פרטי יהודי רומני ) Porţile de Fier פורצילה דה פְיֶיר

דיפתונג דומה אך לא "דיפתונג עולה" מופיע במלים כמו paie(קש) פאיֶה, cucuvaie (תנשמת}, fluier (חליל) פְלוּיֶיר, Nicolaie (ניקוֹלאיֶה), (הוא) יֶל el .

בעבר היו כותבים חלק ממלים אלה כמו באלפבית הקירילי (שהיה נהוג ברומנית עד למאה ה19) ללא הוספת י , למשל - cucuvae pae fluer Nicolae. שמות כמו Nicolae Nae Nicolaie Naie Ieremia Eremia Enache Ienache כתובים בשתי צורות לפי המסורת המשפחתית או לפי העדפה אישית, כש הדיפטונג ie מבוטא בצורה זהה אך כתוב באופן שונה [1] נשאר כתיב זה רק במלים מעטות כמו: el(הוא) (הם) ei - מסיבה אטימולוגית שם כמו Ieremia (ירמיה) הופיע בעבר בכתיב Eremia מלים כמו iepure (יֶפוַרֶה = ארנב), băieţi (בֶּיֶיץ = בחורים) נכתבו בעבר epure băeţi. ההיגוי עם היאט בין a , לבין e, הוא נדיר, למשל במילה aer אָאֶר (אויר).

  • 5. /jo/ יו Iordan יורדאן, Iorga יורגה, Iorgu יורגו .

אחרי צ' ג' gi ci , אין בהכרח צורך בהוספת י : Ciocoiu צ'וֹקוֹיו, מעודון הכדורגל היהודי Ciocanul צ'וֹקאנול , Mocioni מוצ'וֹני.Giosan ג'וֹסָן, ( אבל ב Ionescu Gion דורש יונסקו ג'יון מפני שבמקרה זה ג'י אינו יוצר דיפתונג).

  • 6. /ju/ יוּ‏ Iuliu יוליו Iurie Darie יורְיֶה דארְיֶה, Puiu פוּ‏יוּ‏.

אחרי הצליל צ' או ג' אין הכרח להוסיף י: צ'וּבּוֹטַרו Ciubotaru (שם משפחה הקיים גם אצל יהודים רומנים) או Djuvara (שם ארומני) ג'ובארה.

  • 7. /o̯a/ אוֹ‏אַ‏ Soare סוארה Mărioara מַרִיוֹארָה
  • 8 . /wa/ ווא ,בסוף המילה: ווה Hârlăuanu חֶרְלֶוואנוּ, סטיאווה Steaua.
  • 9. /wə/ ווא , בסוף המילה וואה - מולדובה נוֹוּאֶה (עיר) Moldova Nouă.

טריפטונגים: 1. e̯o̯a/ יוא , אחרי צ' או ג' - בלי י: Geoană ג'ואנה

2. /jo̯a/ יוא , אחרי צ' -בלי י Ioan יואן , Cioară צ'וארה

כללים לתעתיקים לעברית של העיצור ‹t͡ʃ›[עריכת קוד מקור]

הערה: ייתכן שהחלק הזה הוא שנוי במחלוקת בין משתמשים בויקיפדיה העברית

העיצור ‹t͡ʃ›, המסומן ברומנית בדיגרפים ce או ci מתועתק לעברית על ידי צ'. התעתיקים של צרופי צלילים שבהם מופיע העיצור צ' הם כדלקמן:

כשאחריו התנועה a:

יחד עם התנועה: בהתחלת המילה: צ'א Ceauşescu צ'אושסקו (שם משפחה, מקור טורקי), Ciacâru (שם משפחה, מקור טורקי) צ'אקירו, Ciacova (שם כפר ממקור סלבי) צ'אקובה (העיצור מסומן בראשונה ב-ce, ובשנייה והשלישית ב-ci, ‏ בלי שיהיה הבדל בהיגוי)

בסוף המילה: צ'ה. Bucecea בוצ'צ'ה (שם ישוב), Vrancea וראנצ'ה (שם מחוז והרים), Mircea מירצ'ה (שם פרטי)

כשאחריו התנועה e̞:

בהתחלת המילה ובאמצעה - צ' בלבד Cerchez צ'רקז (שם משפחה, שמשמעותו "צ'רקסי"), Cebotaru צ'בוטארו (שם משפחה), Săcele סצ'לה (שם ישוב) בסוף המילה: צ'ה :Papanace (שם משפחה) פאפאנאצ'ה

כשאחריו התנועה i:

על ידי צ'י Cilibiu צ'יליביו, (שם משפחה) Ciprian צ'יפריאן (שם פרטי) Tocilescu (טוצ'ילסקו) Maricica (שם פרטי) מריצ'יקה, săracii סראצ'י (יש לשים לב כי סוף המילה התנועה i מסומנת על ידי שני i. (להבדיל מבאיטלקית).

כשאחריו התנועה o̞:

על ידי צ'וֹ. Ciolan (שם משפחה) צ'ולאן, Cioran (שם משפחה) צ'וראן, Ciocârlia (שם של מנגינה ושל להקה, שמשמעותה "עפרוני") צ'וקרליה , ciorbă (סוג של מרק, מילה שאולה מטורקית) צ'ורבה

כשאחריו הדיפתונג העולה /wa/:

על ידי צ'וא. Cioară (שם משפחה, שמשמעותו סוג של עורב) צ'וארה, Cioabă צ'ואבה, Fecioara (הבתולה) פצ'וארה

כשאחריו התנועה u:

על ידי צ'וּ. Ciulei (שם משפחה) (צ'וליי), Ciuraru (שם משפחה, נפוץ אצל צוענים) צ'ורארו, Baciu (שם משפחה) באצ'ו , Lucaciu (שם משפחה) לוקאצ'ו

כשאחריו הדיפתונג היורד [iw]:

על ידי צ'יו. Fălciu פלצ'יו (שם של אזור ונפה), Topciu (שם משפחה, ממקור טורקי) טופצ'יו.

בסוף המלים:

באמצעות ץ' (זאת להבדיל מאיטלקית, שבה ci בסוף המילה מבוטא צ'י): Comăneci (שם משפחה) קומנץ', Cârneci (שם משפחה) קרנץ' , Murgoci (שם משפחה) מורגוץ', Covaci (שם משפחה ממקור הונגרי) קובאץ', Popovici (שם משפחה, ממקור סלבי) פופוביץ', Herşcovici (שם משפחה יהודי) הרשקוביץ'

פונולוגיה רומנית

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

Gina Necula, - Limba română contemporană.Fonetica și fonologie, curs la Facultatea de Litere, Universitatea Dunărea de Jos ,Galați 2010

Iosif Badescu, Maria Badescu Limba română, vocabular și fonetică, Editura Neutrino, Reșița 2008

Mioara Avram Ortografie pentru toți Ortografie pentru toți. 30 de dificultăți, ediția I, București, Editura Academiei, 1990; ediția a II-a, Chișinău, Editura Litera, 1997

חומר דידקטי למושגי פונטיקה] לבית הספר היסודי בוישאול דה ז'וס מאת המורה יואן האפקה בבית הספר היסודי Lecții cuprinzând noțiuni de fonetică Ioan Hapca, Vișeul de Jos

  • Chițoran, Ioana (2001), The Phonology of Romanian: A Constraint-based Approach, Berlin & New York: Mouton de Gruyter, ISBN 3110167662

Chițoran, Ioana (2002a), "A perception-production study of Romanian diphthongs and glide-vowel sequences", Journal of the International Phonetic Association 32 (2): 203–222, doi:10.1017/S0025100302001044 Chițoran, Ioana (2002b), "The phonology and morphology of Romanian diphthongization", Probus 14: 205–246, doi:10.1515/prbs.2002.009

  • (Romanian) Emanuel Vasiliu, Fonologia limbii române, Editura Științifică, București, 1965
  • Academia Română- Dicționar ortografic, ortoepic și morfologic al limbii române (DOOM) ,ediția a II-a revăzută și adăugită, Univers enciclopedic ,București 2005

(האקדמיה הרומנית, המילון האורתוגרפי, אורתואפי ומורפולוגי של השפה הרומנית, מהדורה מתוקנת ומורחבת, הוצאת "אוניברס אנצ'יקלופדיק", בוקרשט 2005)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ Mioara Avram p.28