ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 10

דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני עריכה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

עזרה במין הגופים

שלום, כבר מספר פעמים נתקלתי בבעיה. כאשר אני כותבת משפט כזה: התבטלות היא/הוא מונח. במה עלי לבחור? תודה, עדי מ. - שיחה 12:05, 6 בפברואר 2009 (IST)

הגרסה הנכונה היא: "התבטלות היא מונח". האוגד מותאם במין ובמספר לנושא. אם "התבטלות" היא מילה בלשון נקבה, אז האוגד יהיה במין נקבה. אלירן d שיחה 12:23, 6 בפברואר 2009 (IST)

מי אומר את זה? לא הצלחתי למצוא תשובה ברורה בשום דקדוק ומילון שיש לי. בכל הדוגמאות שמצאתי בספרים שני שמות העצם באותו מין ואי אפשר להסיק מזה לאיזה מהם צריך להיות ההתאם של האוגד (הוא/היא). לא חיפשתי בדקדוקים של רוזן, גלינרט ובולוצקי, כי אין לי בבית - אנסה לחפש ביום ראשון.

נדמה לי שקראתי איפשהוא, אבל אינני זוכר איפה, ששתי האפשרויות תקינות, אבל אולי אני טועה.

מה שכן כתוב בנספח הדקדוק במילון אבן שושן זה שאפשר להשמיט את האוגד כליל ולהחליפו בכתב בקו מפריד: "התלבטות - מונח" בלי שהמשמעות תשתנה בצורה ניכרת, אז אם ממש לא נוח לך לא עם היא ולא עם הוא, פשוט השמיטי אותם כליל.

אם למישהו יש תשובה מושכלת יותר, אשמח לדעת. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 12:27, 6 בפברואר 2009 (IST)

מה זאת אומרת "תשובה מושכלת יותר"? מה אני נראה לך, חאפר? אמיר, זה ממש מעצבן אותי שאתה מתייחס לתשובות שלי כאל דברי טעות. כשאני לא בטוח במה שאני אומר, אני מציין את זה, תאמין לי. האוגד מותאם לנושא במין ובמספר, זה כלל ידוע. "התבלטות" = נושא, "מונח" = נשוא. האוגד לא יהיה מותאם לנשוא, כי אם לנושא, כפי שנאמר כאן בערך 19 פעמים, ועל כן "התלבטות היא מונח", משום ש"התלבטות" היא מילה במין נקבה (והיא הנושא!). "התלבטות הוא מונח" = צורה שגויה. זה הכי ברור שיש לי. ואל תיתן לאבן שושן להשתלט על הדקדוק הפרטי שלך. "השמדת האוגד" באמצעות קו מפריד הוא דבר אפשרי, אבל ממש לא רצוי ולא מקובל במשלבים של היום. זה כמו השמדת המילית "את". רצוי להשתמש באוגד וב"את" מתי שצריך. "התלבטות - מונח", ספקני אם זה ברור מאוד, וזה בטח לא מקובל. הדברים האלה הם פשוט סתם. אוגד הוא דבר חיוני במשפט שמני. אפילו אבן שושן לא יסתור את הדברים שאני אומר עכשיו. אלירן d שיחה 13:25, 6 בפברואר 2009 (IST)

למה לפרש כל דבר כהתקפה? אני מתייחס בספק גם לדברי המרצים שלי (ברובם חברי האקדמיה) אם הם לא מפנים אותי לסעיפים בספרי דקדוק או לפחות לדוגמאות.

"האוגד מותאם לנושא במין ובמספר, זה כלל ידוע"? - לי ולעדי מ. הכלל הזה לא ידוע. ר' ויקיפדיה:חמקמילים. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 13:30, 6 בפברואר 2009 (IST)

אלירן צודק. הרי לא נאמר "משה היא דמות מקראית", אלא "משה הוא דמות מקראית". הגמל התימני ^{(צרו קשר)} (6.02.2009 13:31)

זה נשמע הגיוני, אבל אני אוהב דברים שכתובים בבירור בספרי דקדוק. בעברית יש מחסור בספרי דקדוק - זו בעיה ידועה; אולי הכלל הזה באמת לא מתועד בשום מקום.

על האינטואיציה שלי בכלל אסור לסמוך, כי אני לא דובר עברית ילידי, אבל "משה היא דמות מקראית" נשמע לי קצת מוזר, אבל "התבטלות הוא מונח" מתקבל על דעתי. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 13:41, 6 בפברואר 2009 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: (מכוון לדבריך למעלה): כן, האוגד מותאם במין ובמספר לנושא. אתם לא יודעים את זה, לכן הומצא הדף הגאוני הזה, שבו שואלים שאלות, ואנשים עונים עליהן. לא צריך בשביל זה ספרי דקדוק, ותתפלא, אפילו לא את מילון אבן שושן. כל מה שצריך הוא לדעת מהם חלקי הדיבר, וקצת היגיון. זה מפורש כהתקפה, משום שזו לא הפעם הראשונה שאתה עושה את זה. אלירן d שיחה 13:43, 6 בפברואר 2009 (IST)

יפה מאוד, אז היום למדת ש"משה היא דמות מקראית" דינו כ"התלבטות הוא מונח". אלירן d שיחה 13:46, 6 בפברואר 2009 (IST)

שים לב, זו לא התקפה: כשאנשים פונים לייעוץ, הם מצפים שהיועץ יידע משהו שהם לא יודעים. אני דובר רוסית ויש לי חצי תואר בלשון עברית וזה כתוב אצלי בדף משתמש. בדף המשתמש שלך, לעומת זאת, יש תמונה של כלי חיתוך. אני מניח שאתה דובר עברית ילידי, אבל גם עדי מ. כנראה דוברת עברית. אז לשם מה עדי מ. פונה לייעוץ לשוני?

(ואם אתה עדיין חושב שזו התקפה, תרים טלפון.) --13:53, 6 בפברואר 2009 (IST)

ואני לא מוגדר אצלך כיועץ שיודע משהו ש"הם" לא יודעים? תמיד מתייחסים לדברים שאני אומר כאל השערה, או סתם דברים לא מוסמכים. ורק כאשר אלדד עונה, הם באים על סיפוקם ואומרים תודה. זה מה שהיה אז עם "מינהל", זוכר? אלדד הרבה יותר חכם ממני, זה ברור, אבל אני חושב שאפשר להתייחס גם לתשובות שלי בתור משהו. השבוע התקבלתי למשרת עורך לשוני בעתון שמופץ ב-50,000 בתי אב. גם אני שווה אגורה או שתיים של יחס. אלירן d שיחה 14:01, 6 בפברואר 2009 (IST)

"השבוע התקבלתי למשרת עורך לשוני בעתון שמופץ ב-50,000 בתי אב" - מזל טוב!

על אלדד כולם יודעים שהוא מתפרנס מזה. עליך לא ידעתי ועכשיו אני יודע.

ועדיין, הייתי רוצה למצוא את הכלל הזה כתוב איפה שהוא. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 14:14, 6 בפברואר 2009 (IST)

אלירן - מזל"ט!!!

אמיר - זה כלל ידוע (לי) וטריוויאלי (יחסית). סתם דוגמה: "האוגד מתאים במין ובמספר לנושא", מתוך תכנית "לשון אחרת", באתר לשונט, סנונית. אביעדוס • שיחה 17:18, 6 בפברואר 2009 (IST)

תודה. הכלל הזה לא מובן מאליו, ולו רק מעצם העובדה שלדוברת עברית התעוררה שאלה כזאת. מוזר שאין שום דקדוק מסודר יותר שמתעד את זה. אבל בעברית יש בעיה אמתית וקשה עם ספרי דקדוק... (עכשיו תסתכלו טוב על החתימה שלי.) --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 17:28, 6 בפברואר 2009 (IST)

זה בסדר לא לדעת את הכלל, לכן נוצר הדף הזה שיסביר. אבל ראוי להקשיב לתשובות, גם לאלו שאינן נראות לך "מושכלות", ולו רק משום שאדם ישב ו"טרח" לכתוב לך אותן. חוץ מזה, עיון שגרתי בערך אוגד שלנו גם היה נותן לך מקור, וגם היה מסביר איך האוגד מותאם לנושא. אבל חפיף, היה ונגמר. אלירן d שיחה 13:57, 7 בפברואר 2009 (IST)

אני לא חושב שאפשר להאשים את אמיר בחוסר ביטחון בך - ""אם כי... אני מעדיף שמישהו משכיל יותר ממני יענה לך על השאלה הזו... עם פיגוריזם כמו שלי, אני לא לוקח את הסיכון לומר לך שמה שאני אומר נכון ב-100%. אלירן d שיחה 22:50, 18 בינואר 2009 (IST)" אתה בעצמך מטיל ספק בדבריך, אז למה שאחרים לא? הגמל התימני ^{(צרו קשר)} (7.02.2009 14:02)

אני עוד נמצא בשלב שאני לומד, אתה יודע. ישנם דברים שאני לא בטוח בהם ב-100%, וכשזה קורה, אני מציין את זה. אני נוהג להגזים בתיאורים שלי על עצמי, ביטחון עצמי נמוך, אתה יודע. בכל אופן, עכשיו זה לא ככה. העובדה שאוגד מותאם לנושא היא טריוויאלית. כיום אני מעריך את עצמי יותר, וכשאני כותב משהו אני לרוב בטוח בו. וגם כשאני לא, אני פשוט אומר שאני לא בטוח, כי אני מתחיל להעריך את עצמי יותר :). חוץ מזה, לא יודע איך אתה רואה את זה, אבל גם לטעות זה לא נורא. אני בא הנה כדי ללמד וללמוד ביחד. לרוב זה ללמוד. אבל אולי במהרה המצב ישתנה :). אלירן d שיחה 16:59, 7 בפברואר 2009 (IST)

אלירן, כבר בירכתי אותך מאחורי הקלעים, אבל אוסיף "מזל טוב!" גם כאן! :) אלדד • שיחה 01:16, 7 בפברואר 2009 (IST)

חן חן :). אתה יודע שאתה יכול לזקוף לעצמך לא מעט מזה. אלירן d שיחה 13:57, 7 בפברואר 2009 (IST)

שיחה:חסן ביי שוכרי

ישנה שאלה של תעתיק בדף השיחה של הערך מספטמבר 2008. אשמח אם מישהו ממומחי התעתיק מערבית יתנו מענה לשאלה הזאת. תודה. Noon - שיחה 12:56, 6 בפברואר 2009 (IST)

עניתי שם (שוכרי). יונבל - שיחה 17:55, 6 בפברואר 2009 (IST)

עניפה / ענפה

מהי הצורה הנכונה? תומר - שיחה 13:00, 6 בפברואר 2009 (IST)

ענפה. אין סיבה ליו"ד. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 13:26, 6 בפברואר 2009 (IST)

זאבי וסמדג'ה

ג'ודוקאים או ג'ודוקות? עידו • שיחה 22:48, 6 בפברואר 2009 (IST)

לטעמי, ג'ודוקאים. אלדד • שיחה 01:11, 7 בפברואר 2009 (IST)

נדמה לי שנכון בכלל ג'ודוקא בלי שינוי כמו ביפנית, אבל מה אני יודע. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 01:12, 7 בפברואר 2009 (IST)

אנחנו מדברים על עברית. בעברית (שלא כמו באיטלקית לפעמים, לדוגמה, ואולי גם בשפות אחרות) למילה ביחיד צריכה להיות גם צורת רבים (שונה מצורת היחיד). לכן אם צורת היחיד היא ג'ודוקא, אפשר להוסיף -ים או -ות. לטעמי - ג'ודוקאים, כי הסיומת -ות מתווספת למילים שמסתיימות בה"א. אלדד • שיחה 01:21, 7 בפברואר 2009 (IST)

תודה, זה גם מה שאני חשבתי... עידו • שיחה 09:53, 7 בפברואר 2009 (IST)

קצת עזרה במציאת שם "נכון" לערך

יש לנו פה את הערך טריקולור שניתן לתרגמו לתלת צבעי או דגל תלת צבעי. עד כאן הכל בסדר, אני רוצה לכתוב ערך על הטריבנד (אנ') - דגל תלת פסי האם עלי להעדיף את השם העברי? או שמה ללכת לכיוון השם הלועזי עקב התקדים של הטריקולור? אשמח לשמוע את דעתכם • עודד (Damzow) • שיחה • ויקיגמד זה מאמץ ערכים יתומים 23:41, 6 בפברואר 2009 (IST)

אני אוהב שמות עבריים, אבל השם טריקולור סביר, וגם טריבנד.

אפשר להשמיע דעות אחרות... --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 00:59, 7 בפברואר 2009 (IST)

המילה טריקולור מאוד מוכרת, על טריבנד לא שמעתי אף פעם. עידו • שיחה 09:59, 7 בפברואר 2009 (IST)

המושג טריקולור יצא מחוץ לתחום הוקסילולוגיה והפך לנחלת הכלל, ובאותו עניין, האם ביקולור לדגל דו-צבעי על משקל טריקולור? או שגם פה עדיך השם העברי • עודד (Damzow) • שיחה • ויקיגמד זה מאמץ ערכים יתומים 10:18, 7 בפברואר 2009 (IST)

לדעתי ביקולור זה שם לא רע. אביעדוס • שיחה 17:09, 7 בפברואר 2009 (IST)

אסטונים

איך מתעתקים את השמות האסטונים הבאים?

1. Pütsep (פיטספ?)
2. Käpp (קפ?)
3. Voldemar Väli (וולדמר ולי?)
4. Salumäe (סלומה?)
5. Tõnu Tõniste (טונו טוניסטה?)
6. Nool (נול?)
7. Jüri Jaanson (יורי יאנסון?)
8. Veerpalu (ורפאלו?)
9. Jaak Mae (יאק מה?)

תודה. עידו • שיחה 09:59, 7 בפברואר 2009 (IST)

ובונוס: שיחה:קיירן פרקינס. עידו • שיחה 10:00, 7 בפברואר 2009 (IST)

סיומות ב-äe חשובות באסטונית, צריך להראות אותן, למשל Salumäe - סלומאה.

כשמתעתקים לרוסית, כותבים את õ בתור ы, ואין שום דבר דומה לזה בעברית. זה משהו בין o ל-i, אבל זו הגדרה גסה ביותר. אבל אולי דווקא בגלל זה אפשר להרים ידיים ולהקל ופשוט לכתוב ו, כאילו זה היה סתם o.

תנועות כפולות כשמן כן הן - oo זה /o/ ארוך, ולא /u/ כמו באנגלית. זה לא ממש משפיע על תעתיק לעברית, אבל טוב לדעת.

ü - כמו מגרמנית.

זה אומר שהתעתיקים המוצעים ברובם בסדר, חוץ מ-Mae ו-Salumäe. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 11:28, 7 בפברואר 2009 (IST)

הייתי בטוח שהודיתי לך. אז באיחור קל, תודה. עידו • שיחה 01:27, 21 בפברואר 2009 (IST)

"מאל מול עיניי" או "מלמול עיניי"

אני רוצה לתאר משהו שהיה מול העיניים שלי וחלף עבר. איזה משני הניסוחים נכון יותר?

האמת היא השאלה לא לגמרי ברורה לי.. כוונתך ל"לנגד עיניי"? אביעדוס • שיחה 17:12, 7 בפברואר 2009 (IST)

שתי הצורות אינן נכונות, או לפחות אינן מקובלות. הצורה הנכונה לנסח זאת היא: "הדבר חלף מול עיניי" או "הדבר חלף נגד עיניי" או "הדבר חלף לנגד עיניי". אפשר גם: "הדבר חלף לְמוּל עיניי", אם כי זה נשמע לי קצת פחות טוב משלושת הניסוחים האחרים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:23, 7 בפברואר 2009 (IST)

שתי שאלות עקרוניות - לנגוע מול לגעת, זו מול זאת

שלום לכולם: 1. בשורשים נ.ג.ע ו נ.ס.ע, מה צורת הביטוי הנכונה?

  לנסוע / לסוע
  לנגוע / לגעת

2. מתי משתמשים בהפניה "זו" ומתי ב"זאת"?

אני מודה מראש למי שיוכל לעזור לי בשתי השאלות האלה, שאף פעם לא קיבלתי עליהן תשובה חד-משמעית

לגבי שאלה 1, בדוק בארכיונים. יש לכך תשובה. הגמל התימני ^{(צרו קשר)} (7.02.2009 14:20)

1. אתה לא הראשון שהתעניין בשאלה הזו :). ראה ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 7#נוגע לא נוגע. הצורה הנכונה היא לנסוע, אם כי לא בכל ההטיות הנו"ן נשמרת (מה שנקרא גזרת חפ"נ, אם תרצה הסברים, אל תחשוש לפנות אליי בדף השיחה); שתי הצורות, "לנגוע" ו"לגעת" נחשבות תקינות. בדוק בדיון שהתפתח שם, הוא מעניין מאוד.

2. המילים "זו" ו"זאת" הן נרדפות במשמעותן. "זאת" מופיעה בתנ"ך, ו"זו" במשנה (אם כי בתנ"ך יש מופעים של "זה", בחולם חסר). יש לשים לב, ולמנוע בלבול בין זו בשורוק, zu, שהיא מילה נרדפת למילה "אשר". אלירן d שיחה 17:09, 7 בפברואר 2009 (IST)

לגבי מה שכתוב בארכיון תיקון קטן - בלשון חז"ל מקובל לגזור את צורת המקור הנטוי מצורת העתיד, ולכן הצורה "ליפול" נחשבת תקנית, כי אומרים "הוא ייפול". "ליסוע" לא נחשב תקני כי צורת העתיד היא "ייסע" . אפשר תאורטית לומר "אני רוצה ליסע לירושלים" אבל זו לא צורה שימושית במיוחד. לסיכום, במה שנוגע לפועל "נפל" אפשר לומר "לנפול" על-דרך העברית המקראית, או "ליפול" על-דרך לשון חז"ל. במה שנוגע לפועל "נגע", אפשר לומר "לנגוע" או "לגעת" על-פי המקרא, או "ליגע" לפי חז"ל, אבל הצורה מלשון חז"ל היא נדירה בימינו. לגבי הפועל "נסע" הצורה התקנית השימושית היחידה היא "לנסוע". הצורה "לסעת" אינה קיימת, והצורה "ליסע" אינה מקובלת. באופן אישי, אין לי בעיה עם צורות כמו "ליסוע", "ליגוע" וכו', אבל זאת עברית מדוברת ולא עברית תקנית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:13, 7 בפברואר 2009 (IST)

כמה שאלות

בלא; ללא - מתי משתמשים בראשון ומתי בשני?

זולת; זולתי - כנ"ל.

מה פירוש המילה "אהין"? והאם כך כותבים אותה? למשל: "אני אהין לעשות זאת".

תודה... 77.126.141.166 15:58, 7 בפברואר 2009 (IST)

אני באופן אישי לא מחבב את בי"ת בכל"מ שנמצאת שם. יש כאלה שאומרים "באם" במקום פשוט "אם", וזו צורה שגויה. אני מעדיף את "ללא", הצורה השנייה סתם נשמעת לי פלצפנית (ואולי היא שגויה). לגבי זולת וזולתי... לא הבנתי. "זולתי" יכול להיות שם תואר, כשזו יו"ד התואר. וזה יכול להיות "הזולת שלי", כשזו יו"ד הכנוי"ם. הצורות האלה לא נרדפות במשמעות. אלירן d שיחה 17:09, 7 בפברואר 2009 (IST)

ל"זולת" יש משמעות נוספת והיא "מלבד". האם מישהו יכול לעזור לי ולענות על שאלותיי? תודה, 77.127.118.207 17:16, 7 בפברואר 2009 (IST)

אהא, עכשיו אני מבין אותך. משום מה חשבתי שאתה מתכוון אל שם העצם המסוים הזה. אכן, יש "זולת" שפירושו "חוץ מ...". אם כך, הפעל את ההיגיון (?). אם "זולת" פירושו "מלבד X", אז "זולתי" מכוון למדבר, "מלבדי". אם תרצה, דברי הימים א', פרק י"ז, פסוק כ', אומר את הדברים הבאים: יְהוָה אֵין כָּמוֹךָ וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ בְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ. "אין כמוך ואין זולתך" רוצה לומר ואין חוץ ממך. אין כמוך, אין עוד אחד שדומה לך, אתה היחיד. או שכיוונת למשהו אחר שאני לא יודע עליו? אלירן d שיחה 17:30, 7 בפברואר 2009 (IST)

הצורה "בלא" נחשבה פעם לצורה התקנית, כיוון שתארי פועל אמורים לפתוח ב"ב-" ולא ב"ל-". כשם שאומרים "התנעתי את האוטו בעזרת כבלים", כך יש לומר "התנעתי את האוטו בלא עזרת כבלים". אבל כיוון שהמילה "ללא" השתרשה, וכיוון שלא מדובר בטעות גדולה כל-כך, היום כבר לא מקפידים, ומשתמשים גם ב"ללא" (התנעתי את האוטו ללא עזרת כבלים). אפשר, כמובן, להשתמש גם במילה "בלי" שמשמעותה זהה ל"בלא"/"ללא". לגבי המילה "ההין" פירושה "העז". "לא אהין לעשות זאת", פירושו "לא אעז לעשות זאת". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:19, 7 בפברואר 2009 (IST)

היסטוריה של X -> תולדות X

הועבר מ-ויקיפדיה:מזנון:

גם מילה עברית, גם נשמעת יפה יותר. אני בעד להעביר את כל הערכים מסוג "היסטוריה של X" ל"תולדות X", כגון היסטוריה של צרפת לתולדות צרפת והיסטוריה של המתמטיקה לתולדות המתמטיקה. מה דעתכם? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:52, 29 בינואר 2009 (IST)

מעבר לדבקות בעברית, יש להצעה הזו תכונה חשובה (יתרון או חיסרון - לפי שיפוטכם). היסטוריה היא בלתי מיודעת, והסמיכות "היסטוריה של צרפת" גם כן. באנגלית אף קוראים לא פעם לספר "A History of the Jews", נגיד. ומכאן ניתן ללמוד שזו היסטוריה אחת מני רבים, ובפרט - שזו דרך אחת להציג את ההיסטוריה מני דרכים רבות. הסמיכות "תולדות צרפת", מנגד, הוא מיודע מעצם היותו סמיכות. כאנציקלופדיה, נכון יותר להציג היסטוריה מיודעת - ההיסטוריה, ולא אחת מני רבות אפשריות. ‏Harel‏ • שיחה 21:34, 29 בינואר 2009 (IST)

גם אני מעדיף את המילה העברית על הלועזית, אבל לא בכל מחיר. במקומות שזה לא מתאים אין טעם לשנות. מה יהיה על פיסקאות ההיסטוריה בערכים השונים? גם אותן להסב? טבעת-זרם - שיחה 21:49, 29 בינואר 2009 (IST)

אציין שמדובר בכ-280 ערכים (כולל הפניות). יש כמה ערכים שלדעתי "תולדות" לא יתאים להם: היסטוריה של המדע (זה שם התחום), היסטוריה של אקס-מן, היסטוריה של ארסנל, היסטוריה של הנשק הגרעיני, היסטוריה של הטכנולוגיה, היסטוריה של הטנקים, היסטוריה של החוקה הבריטית, היסטוריה של הרשות הפלסטינית, היסטוריה של משחקי הווידאו וערכי היסטוריות של ערים למינהם. דניאל ב. 22:06, 29 בינואר 2009 (IST)

יתרון נוסף זה פתירת הסתירה הפנימית בערכים רבים בהם הפרהיסטוריה נמצאת תחת הכותרת "היסטוריה". דניאל צבי • שיחה 22:14, ד' בשבט ה'תשס"ט (29.01.09)

אני מאוד בעד, אבל מסיבות פוליטיות אין להצעה הזו סיכוי לעבור. יחסיות האמת • ♥ • ה' בשבט ה'תשס"ט 00:40:41

אם יש מקרים בהם זה לא מתאים, אפשר לוותר עליהם ולהשאיר "היסטוריה של X" אבל במקרים אחרים אני לא רואה סיבה לא להשתמש ב"תולדות X". בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:47, 30 בינואר 2009 (IST)

מאד בעד. יש בעייתיות בחלק ממה שדניאל הציג, וחלק לא (תולדות הטכנולוגיה נשמע לי סביר בהחלט, כן גם תולדות הרשות הפלסטינית). לא צריך לעשות זאת בעזרת בוט, אבל באופן כללי זה חיובי. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 01:29, 30 בינואר 2009 (IST)

אני נוטה להתנגד, אולי פסיכולוגית מהסיבה שהציג יחסיות, שכן "תולדות" נשמע לי ארכאי ומאולץ, ולא ממש מתאים לערכי ההיסטוריה של X. שנית, למרות קסמה של העברית "תולדות" הוא מושג השאוב מהלידה, ועל כן כולל בתוכו האנשה בלתי נמנעת של יישות פוליטית שאני מעדיף להימנע ממנה. בנוסף ראו דברי בתת הסעיף הבא. אורי • שיחה 02:34, 30 בינואר 2009 (IST)

אני רואה בהצעה עברות מאולץ, ולכן מתנגד לה. אולי לאחר שהחוג להיסטוריה באוניברסיטה ישנה את שמו ל"החוג לתולדות", יהיה לי קל יותר להתרגל להצעה. דוד שי - שיחה 03:34, 30 בינואר 2009 (IST)

סקרנת אותיף אז בדקתי, ואולי תתפלא לשמוע, אבל בקטלוג הקורסים של האוניברסיטה הערבית, המילה "תולדות" מופיעה יותר פעמים מהמילה "היסטוריה". דניאל צבי • שיחה 03:43, ה' בשבט ה'תשס"ט (30.01.09)

יש לה תקלדה, התכוונת כנראה לאוניברסיטה העברית בירושלים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:52, 30 בינואר 2009 (IST)

אגב, גם אם ההצעה לא תתקבל הפניות מהצורה הזאת יהיו ברוכות. דניאל ב. 11:20, 30 בינואר 2009 (IST)

מתי מתחילה היסטוריה של מדינה (וברוח הדיון - תולדותיה של מדינה)?

להלן דברים שכתבתי בדף שיחתו של אלמוג לפני כשנה, שלא התפתחו לדיון רציני. משעלתה ההצעה לעיל אני מוצא לנכון להעתיקם לכאן:

מדינות הן יישויות פוליטיות מודרניות, בנות כ-200 שנה לכל היותר. קודם למדינות המודרניות קיימות היו יישויות אחרות כגון אימפריות, ממלכות, או קיבוצים אחרים פחות מאורגנים פוליטית של בני אדם. היסטוריוגרפיות לאומיות מספרות את הסיפור הלאומי כאילו קיים היה משחר ההיסטוריה, כאילו יש קשר של ממש בין הרפובליקה של צ'ילה המודרנית לבין בני המפוצ'ה או אנשי תרבות מונטה ורדה שהתגוררו באותו האזור מאות ואלפי שנים קודם לכן. אולם, אם נקבל את הלאומיות כהמצאה מודרנית, המגייסת את העבר כתעמולה, הרי שאולי לא נכון לכתוב את ערכי ההיסטוריות הלאומיות באופן שכזה. אולי לא נכון שערכים אלו מתחילים כולם בשחר ההיסטוריה, בפרה-היסטוריה, בשבטים נוודים ובאדם הקדמון. הדבר גם נכנע לרטוריטה לאומית, גם אנכרוניסטי משהו, וגם כרוך בחזרות רבות (למשל חזרות בלתי נמנעות בהיסטוריה הקולוניאלית של אקוודור, פרו, בוליביה ואולי גם צ'ילה, שהיו שייכות כולן למלכות המשנה של פרו). מכיוון שכך אולי מוטב לייחד את ערכי ההיסטוריה של המדינות למדינות המודרניות עצמן בלבד, מהשגת העצמאות (רקע קצר יהיה עדיין רלוונטי), ולכתוב את ההיסטוריה המוקדמת יותר תחת שמות אחרים [הדגשה מאוחרת שלי. א.ר.]: היסטוריה קולוניאלית של אמריקה הספרדית, מלכות המשנה של פרו, שבטים נוודים ביבשת אמריקה הדרומית וכדומה. אני שואב דוגמאות מהיסטוריה לטינו אמריקאית ובעיקר מזו של צ'ילה, עליה אני עובד, אולם זו הערה כללית היפה לכל מקום, גם לאירופה.

[בנוסף, ואם הצעה זו לא תתקבל] אני מוטרד למדי מפסקאות ה"פרה-היסטוריה", או בהקשר הלטינו אמריקאי ה"טרום קולומביאני", שבערכים אלו. ראשית, אם זו טרום היסטוריה זו אינה היסטוריה. שנית, "טרום קולומביאני" הוא חלוקה בעייתית ושנויה במחלוקת, שכן היא מגלמת בחובה הנחה סמוייה לחשיבות ה"גילוי", בעוד שיש חוקרים מרכזיים הטוענים להמשכיות גדולה החוצה את הגילוי והכיבוש, למשל בתחום החברתי והתרבותי. אולי יש מקום למצוא ניסוחים אחרים, כגון "תקופת האבן" או "תקופת הברזל", או "חברות מוקדמות" או משהו אחר.

מכיוון שאכן מדובר כאן בהירהורים, ולא בטענות חותכות לכאן או לכאן, אני מרשה לעצמי להביא טענה סותרת לנקודה הראשונה שהעליתי לעיל: פיצול ערכי ההיסטוריה, או ליתר דיוק כתיבת ערכי היסטוריה נפרדים למדינות מודרניות וליישויות פוליטיות שקדמו להן, מקפלת בתוכה הנחה סמויה כי הפוליטיקה היא הדבר החשוב ביותר בבואנו לתאר חברה אנושית. לעומת זאת, ניתן לתאר את ההיסטוריה האנושית ככזו בה גוברת ההמשכיות החברתית והתרבותית על פני השינוי הפוליטי. שוב אקח כדוגמא את אמריקה הלטינית, מנגנונים חברתיים שרדו את התקופה הקולוניאלית ונמשכו עד לאמצע המאה ה-19, ואפילו סופה, על אף העצמאות הפוליטית עשרות שנים קודם לכן. ישנם מאמרים מצויינים המצביעים על המשכיות קולוניאלית זו גם במאה ה-20. דוגמא אחרת היא למחקר של טקסטים בנוואטל שנכתבו במאה ה-17, 200 שנים לאחר הכיבוש הספרדי, החושפים עולם תרבותי וחברתי שלא הושפע השפעה ניכרת אפילו מזעזוע כמו הגעת האירופים, הכיבוש והמכבש הקולוניאלי. יחד עם זאת, עובדה מצערת היא שרוב ערכי ההיסטוריה שלנו עדיין לוקים בתפיסה מיושנת של ההיסטוריה שבבסיסה עומדת היסטוריה פוליטית. גם ההיסטוריה של צ'ילה אותה אני כותב לוקה בכך. מבחינה זו ערכים שמתחילים בשחר האנושות ונגמרים במאה ה-21 יש בהם ולו משהו מתאור ההמשכיות, אם אכן כך נכתבו, ואם לא, לפחות הם מאפשרים סיכוי לכך.

אשמח להתייחסויות. בברכה, אורי • שיחה 02:34, 30 בינואר 2009 (IST)

אני ממש ממש מסכים, גם לי זה הציק פעמים רבות (בעיקר העניין של ראיית המדינה הפוליטית כממשיכה ישירה ובלעדית של היסטוריית המקום). זה כן מעלה את השאלה איך אנחנו מחליטים מתי התרחשה התמורה מאימפריה/קבוצת שבטים/אחר:___ למדינה מודרנית. סתם עומר • שיחה 14:07, 30 בינואר 2009 (IST)

לאורי, צריך לקחת בחשבון שיש היסטוריה של אוכלוסיות ויש היסטוריה של חבלי ארץ והן לא תמיד זהות. אוכלוסיות נודדות, אפילו בימינו (600,000 ישראלים בארצות הברית) ובכך משנות את מיקומן. ערש התרבות הסרבית, קוסובו, מיושבת כעת באלבנים, מיליון צרפתים עזבו את צפון אפריקה ומיליוני מוסלמים היגרו לצרפת. לדעתי צריך לכתוב ערכים נפרדים לעמים, דוגמת בולגרים (עם סלאבי) ובולגרים (עם טורקי) וערכים נפרדים למבנים מדיניים דוגמת בולגריה, בולגריה הישנה ובולגריה של הוולגה. בברכה. ליש - שיחה 14:34, 30 בינואר 2009 (IST)

והטענה היא שההיסטוריה של האכלוסיה וההיסטוריה של חבלי הארץ גם לא זהות להיסטוריה של המדינה. סתם עומר • שיחה 15:17, 30 בינואר 2009 (IST)

אכן, יש מקום גם להיסטוריה של חבלים. בברכה. ליש - שיחה 15:23, 30 בינואר 2009 (IST)

בעקרון אני מסכים עם אורי, אבל צריך להיזהר. יש הבדלים בין מקרה למקרה.

למשל מדינות קולוניאליסטיות הגבולות שלהן נכפו ברוב המקרים באופן שרירותי. לכן אין טעם להרחיב לגבי ההיסטוריה של המדינה לפני שהיא היתה קיימת (ולו כמושבה), כי היא לא היתה קיימת בשום צור.ה החלוקה האתנית/מדינית היתה אולי שונה לחלוטין.

לעומת זאת יש מדינות שהיו קיימות כישות כלשהי הרבה לפני שהיו מדינות. אני חשוב שגרמניה, ואיטליה הן דוגמרות טובות. לפעמים צריך לפצל את זה באמת לערך על המדינה, ולערך על הישות הגאוגרפית (כמו במקרה של ישראל וארץ ישראל).

הקיצרו כל מקרה לגופו, והעיקר לא להכניס את הדברים לאיזו מיטת סדום בירוקרטית. eman • שיחה • ♥ 15:34, 30 בינואר 2009 (IST)

מסכים ומסייג: מתי מתחילה ההיסטוריה של גרמניה, המדינה? האם הנסיכויות הגרמניות נחשבות כחלק מההיסטוריה של גרמניה? או אולי רק פרוסיה? הרי ברור שמה שמוצג כ"איחוד גרמניה" יכול להיות מוצג גם כיבוש הנסיכויות. ואם נכניס את הנסיכויות, למה לא לקבל את הגרסא ההיסטורית שרואה את גרמניה כממשיכה של האימפריה הרומית הקדושה. לכן לדעתי, אם ניקח את המקרה הזה כדוגמה, הערך צריך לעסוק בהיסטוריה של גרמניה היא פרוסיה. וזהו. גם במקרה שמדגים היסטוריה יחסית ארוכה כמו אנגליה צריך לזכור שאין לכלול הרבה מלפני הכיבוש הנורמני. סתם עומר • שיחה 23:57, 31 בינואר 2009 (IST)

לטעמי המצב התקין הוא כמו בהיסטוריה של ישראל, בה הערך מתרכז בהיסטוריה של המדינה המודרנית ואילו שאר ההיסטוריה מקושרת לשטח. דא עקא, ברוב המקרים אנחנו לא מצליחים להביא מספיק מידע בשביל להגיע למצב בו ניתן לכתוב שני ערכים נורמליים כאלו ולכן המצב הוא למעשה פשרה שלטעמי לא מוצלחת בכל מקרה. אני סבור שקריאת הדף הזה תבהיר את הנקודה. טרול רפאים - שיחה 16:41, 7 בפברואר 2009 (IST)

לא תמיד נכון

צריך לזכור כי ישנם מקרים בהם היסטוריה≠תולדות. כך לדוגמא במקרה של המושגים "תולדות האמנות /האדריכלות" לעומת "ההיסטוריה של האמנות/אדריכלות". הראשון הוא שם מקצוע המחקר הבודק בין השאר את השתפקפותה של ההיסטוריה הכללית ורוח התקופה דרך האמנות והשני הוא ההיסטוריה הכרונולוגית עצמה. בערכים שיש לנו כיום בוויקיפדיה העברית הנושא אינו מסודר לגמרי - יש תולדות האמנות הדן גם בתחום האקדמי וגם בהיסטוריה עצמה ואת היסטוריה של אדריכלות המערב שכשמו כן הוא ואינו עוסק בתחום המחקר של "תולדות האדריכלות". בוויקיפדיה האנגלית אם תשימו לב עשו את ההפרדה הנכונה והמדויקת: en:History of art וen:Art history וכנ"ל en:History of architecture וen:Architectural history (שבאופן תמוה אוחד בניגוד לדעות בדף השיחה שלו. מוזר וחבל). ~השמח בחלקו • רוצה לעצור את הגרעין האיראני? 11:29, 30 בינואר 2009 (IST)

וכדי להבין יותר אני ממליץ לקרוא את הפסקה תולדות האמנות#ההיסטוריה של תולדות האמנות. ~השמח בחלקו • רוצה לעצור את הגרעין האיראני? 11:31, 30 בינואר 2009 (IST)

במקרים כאלה, בהם "תולדות X" מתייחס למקצוע אקדמי הסוקר את X, אין לי התנגדות לשימוש ב"היסטוריה של X" לתיאור תולדות X וההיסטוריה שלו. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:50, 30 בינואר 2009 (IST)

שאלות תעתיק

אני חושב על לייסד כללים לתעתיק מקוריאנית, ובהקשר זה כמה שאלות:

1. איך הייתם מתעתקים /ɯ/? ו-/ʌ/ (פתח או חולם)?
2. אי אפשר להבדיל בתעתיק בין עיצור פשוט (לדוג': /p/) ובין הגייה "מאופקת" (stiff voice, דוג':/p͈/), נכון?

סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 19:44, 7 בפברואר 2009 (IST)

כדאי לפנות למומחים לקוריאנית אצלנו. יש כאלה? אלדד • שיחה 19:45, 7 בפברואר 2009 (IST)

לא שאני מכיר... כמעט כל האנשים שנמצאים בקטגוריה:User ko לא מבינים עברית, ויחיד דובר עברית וחי בקוריאה לא ערך מאז אוקטובר. ואם שנייה נתייחס לשאלות האלה ללא הקשר, מה תהיה תשובתך על השאלה הראשונה? סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 20:44, 7 בפברואר 2009 (IST)

אני לא מדבר מילה בקוראנית, אבל לפי התעתיקים והתיאור הפונטי אני יכול לנסות לענות. לגבי /ɯ/ - מדובר בתנועת u בשפתיים פסוקות (רפויות). מבחינת הצליל זה נשמע קרוב יותר ל-a מאשר ל-u, אבל כשמתעתקים מיפנית, מסמנים את הצליל הזה כחולם או כשורוק. למשל: "סובארו" ולא "סובארה". אני חושב שה"תקדים היפני" ישים גם לגבי קוראנית. לגבי /ʌ/ - עדיף לתעתק כאילו מדובר בתנועת a. ככה לפחות נוהגים לגבי מילים ושמות באנגלית שכוללים את התנועה הזאת. לגבי stiff voice שמכונה בעברית אאל"ט "קוליות חרוקה", אין שום דרך לסמן את זה בעברית, ולפיכך אין בררה אלא להתעלם מהתכונה הזאת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 06:23, 8 בפברואר 2009 (IST)

תודה. סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 00:46, 9 בפברואר 2009 (IST)

רגע. אבל ביפנית לא מדובר ב[ɯ] אלא ב-[u͍], כלומר [u] עם שפתיים מעוגלות כלפי פנים במקום כלפי חוץ. אז זה באמת נשמע בין חולם לשורוק. מה נעשה עם [ɯ] אמיתי? סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 00:59, 10 בפברואר 2009 (IST)

תנועת [ɯ] קיימת גם בתורכית ובה היא מסומנת כך: ı (כמו i רק בלי הנקודה מעליה). את שם העיר Diyarbakır אנחנו מתעתקים "דיארבקיר" או "דיארבקר". אני לא יודע אם זה מתאים גם לקוראנית, אבל זה כיוון למחשבה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 01:00, 12 בפברואר 2009 (IST)

באפוציה של "דיארבקר", איך זה מנוקד? סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 19:38, 14 בפברואר 2009 (IST)

Butler

בטלר או באטלר? (אהמ, אחידות) אביעדוס • שיחה 00:27, 8 בפברואר 2009 (IST)

בטלר. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 02:30, 8 בפברואר 2009 (IST)

אני דווקא מעדיף "באטלר". "בטלר" עלול להיקרא Beteller או Betler. אלדד • שיחה 01:02, 10 בפברואר 2009 (IST)

אני בדעת אלדד. "באטלר" היא חלופה ברורה יותר. אלירן d שיחה 10:49, 10 בפברואר 2009 (IST)

זו גם דעתי. ייטס – here we come! אביעדוס • שיחה 17:07, 10 בפברואר 2009 (IST)

Charles (צרפתי)

שרל או שארל? אני בעד השני. אביעדוס • שיחה 05:35, 8 בפברואר 2009 (IST)

שארל. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 14:00, 8 בפברואר 2009 (IST)

שארל, גם אני בעד השם ב-א'. אלדד • שיחה 01:01, 10 בפברואר 2009 (IST)

מודל ישויות-קשרים או מודל ישויות קשרים?

תומר א. - שיחה 19:18, 8 בפברואר 2009 (IST)

אם עם מקף – אז כך: מודל ישויות־קשרים. חזרתי - שיחה 19:33, 8 בפברואר 2009 (IST)

בדיעבד השאלה היתה מיותרת. העברתי עפ"י ויקיפדיה:מתן שם לערך#דוגמאות לשימושים בסימני פיסוק. ואגב, בטוח שלא עם ־ כיוון שזה תו שאין אותו במקלדת. תומר א. - שיחה 19:40, 8 בפברואר 2009 (IST)

Gürzenich (גרמנית)

כיצד יש לתעתק? אביעדוס • שיחה 22:36, 8 בפברואר 2009 (IST)

גירצניך, עניתי שם (והסברתי מדוע עדיפה החלופה הזאת על פני האחרת). אלדד • שיחה 01:00, 10 בפברואר 2009 (IST)

surveying

surveying במובן של מדידות לצורך מיפוי, האם יש לכך מילה עיברית ראויה? טוקיוני 22:38, 8 בפברואר 2009 (IST)

אכן, למען האמת, למונח "סקר" יש עוד משמעויות חוץ משאלון – וראו Survey. ראוי לעשות סדר בסקר. אביעדוס • שיחה 22:46, 8 בפברואר 2009 (IST)

כן, מדידות. המקצעות נקרא מודד. ‏Harel‏ • שיחה 20:22, 11 בפברואר 2009 (IST)

הגייה צפופה

חיפוש אינטרנטי של המונח "הגייה צפופה" לא נשא פרי. מילון בבילון מציע "הבלעת מילים" או "דיבור עילג", מילון מורפיקס מחרה-מחזיק אחריו, ומילון ובסטר מסכים עם הראשון. מה דעתכם? אביעדוס • שיחה 23:41, 7 בפברואר 2009 (IST)

מה עם בליעת הברות? אין כאן בליעת מילים שלמות

http://www.safa-ivrit.org/changes/pronounce.php .?? איתן • שיחה 23:29, 12 בפברואר 2009 (IST)

מותו של חייל לויאליסט

מהו התרגום הטוב ביותר לשם המקורי? אביעדוס • שיחה 17:25, 10 בפברואר 2009 (IST)

מותו של חייל. איתן • שיחה 22:54, 12 בפברואר 2009 (IST)

ר. וויאט

ואייט? חי _{◣ 10.02.2009, 22:24 (שיחה)}

אכן. אביעדוס • שיחה 22:58, 10 בפברואר 2009 (IST)

שני שמות לתעתוק, בבקשה

צרפתי בשם Luc Leblanc ובחור איטלקי בשם Gianni Bugno. תודה.yanshoof - שיחה 12:20, 11 בפברואר 2009 (IST)

לוק לבלנק, ג'אני בוניו. אביעדוס • שיחה 20:20, 11 בפברואר 2009 (IST)

ושוב, תודה! yanshoof - שיחה 20:31, 11 בפברואר 2009 (IST)

בכיף. תתנסה במדריכי התעתוק שבראש הדף! אביעדוס • שיחה 20:32, 11 בפברואר 2009 (IST)

תעתיק מצרפתית

en:Theuley. ‏YHYH ۩ שיחה • מיזם הכדורגל במדינות • 13:45, 12/02/2009

שם מעט קשה לתיעתוק: "תֶלֶה". אני חושב שגם אילו היינו כותבים "טלה" זה היה קביל, למרות ה-th. היות שמקובל עלינו בדרך כלל לתעתק th בתור ת', כדאי אולי גם כאן לדבוק בכלל זה. אלדד • שיחה 09:10, 13 בפברואר 2009 (IST)

ח'רבת אל-מפג'אר שביריחו

― הועבר לדף שיחה:ח'רבת אל-מפג'ר

*רובעים

לפי אבן שושן צורת הרבים של "רובע" (שכונה) הוא רְבָעִים, כלומר הכתיב "רובעים" שגוי בעליל.

אבל לפי גוגל נראה שמשתמשים בו לא מעט. קול המון כקול שדי או כשל בחינוך שיש לעקור מן השורש? --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 22:13, 12 בפברואר 2009 (IST)

ומדוע מוסכם על הכל שצורת הרבים של כובע היא כובעים, אך חלוקות הדעות בייחס לרובע? ברי"א • שיחה • י"ט בשבט ה'תשס"ט • 22:47, 12 בפברואר 2009 (IST)

עוד לא למדתי את הקורס בתורת הצורות של השם, אבל כובע ורובע שייכים בעברית טובה למשקלים שונים - כובע מנוקד בחולם מלא וטעמו מלרע, ורובע מנוקד בחולם חסר וטעמו מלעיל. זה כנראה מסביר את ההבדל בצורת הריבוי.

נראה שבעברית חדשה מדוברת רובע קיבל את הריבוי של כובע, וכובע קיבל את הטעם של רובע... --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 23:04, 12 בפברואר 2009 (IST)

אכן כך. "כובע" במקור הוא מאותו משקל כמו "גוזל", ו"רובע" מהמשקל של "צורך". בעברית ישראלית יש בלבול מסוים בין המשקלים האלה, ולפעמים נוצרת תופעה המכונה "סופליזיה" - צורת היחיד נגזרת ממשקל אחד וצורת הריבוי ממשקל אחר. "כובע" ביחיד עבר למשקל של "צורך" אבל הריבוי נשאר כמו "גוזל". במקרה של "רובע", היחיד נשאר כמו "צורך", אבל המשקל של הריבוי הוחלף והוא כיום ניטה כמו "גוזל". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 05:27, 13 בפברואר 2009 (IST)

תודה. עכשיו השאלה היא - האם נרים ידיים ונקבל את זה בוויקיפדיה את "רובעים" או נתקן ל"רבעים"?

יש דווקא הרבה ערכים שבהם כתוב כהלכה "רבעים", אבל יש גם ערכים שאפילו בשמם כתוב "רובעים", למשל רובעי פריז (אבל בגופו כתוב "רבעים"!) --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 08:58, 13 בפברואר 2009 (IST)

"רובעי פריז" זהו הכתיב התקני (אבל יש לשים לב שהבי"ת מנוקדת בשווא). המילה "רובע" בכתיב המנוקד צריכה להיות "רֹבע", ושייכת לסגוליים. היא שייכת לאותה קבוצה כמו צ(ו)רך וכ(ו)תל. כותל, בסמיכות - כותלי; רובע, בסמיכות - רובְעי. אלדד • שיחה 09:08, 13 בפברואר 2009 (IST)

אה! נכון. עכשיו אזכור.

אז "רובעי פריז" תקין, אבל מה עושים עם "תל אביב מחולקת לרובעים"? מתקנים או משאירים? --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 09:14, 13 בפברואר 2009 (IST)

בינתיים משאירים. כדאי במקרה הזה להתייעץ עם האקדמיה, ועם בלשנים נוספים. בעבר היו מספר ערכים שבהם תיקנתי ידנית מ"רובעים" ל"רבעים". נדמה לי שהדרך שלי לטפל בעניין הייתה, בחלק מן המקרים, לפחות, להעביר את המילה לצורת הסמיכות שלה, "רובעי", ואז נשארה הצורה המוכרת והיומיומית. במקרים שהדבר לא נסתייע, הפכתי את המילה "רובעים" ל"רבעים". אבל היום אני לא בטוח שזהו הפתרון האידיאלי. אלדד • שיחה 09:18, 13 בפברואר 2009 (IST)

ברור שלהחליף, אלדד! יחיד, ריבוי, סמיכות: טופס, טפסים, טופסי. צורך, צרכים, צורכי. כותל, כתלים, כותלי. כאשר עי"ן הפועל היא אות גרונית, בצורת הסמיכות היא תנוקד בקמץ קטן: תואר, תארים, תוארי ("תוארי" - האל"ף בתנועת o). כך גם עם פועל, פעלים, פועלי, עי"ן בקמץ קטן, תנועת o. נוהל, נהלים, נוהלי.
וכיו"ב רובע, רבעים, רובעי. הצורה "רובעים" היא בדיוק כמו "צורכים" לריבוי של "צורך", או "נוהלים" לריבוי של "נוהל". זה שגוי מכול וכול, יש להחליף את הצורה הזאת. הצעתי בעבר משהו לבוט, בדף השיחה של אלדד, אבל לא נעניתי. אלירן d שיחה 17:02, 13 בפברואר 2009 (IST)

אלירן, אם תרשה לי, נראה לי שפספסת את הנקודה. ברור שלפי כללי הלשון, "רובע" ברבים הוא רבעים, וגם הסברתי את זה לעיל. הנקודה היא שנוצר בידול, דיפרנציאציה, בשפה בין רובע, ו"רובעים" של העיר, לבין רֶבע: רבעים של העוגה, או שלושה רבעים וכו' ("רובע" ו"רבע" הם שניהם אותה מילה, למשל, באנגלית - quarter; בעברית הם שניהם סגוליים, אבל במשקלים שונים - qotel לעומת qetel, ובשפה העכשווית הם קיבלו שתי צורות ריבוי, כל אחת בהתאם למטען הסמנטי שלה, וכמו שהציע דרור לעיל, אולי בהיקש שגוי ממילה אחרת שקיימת בשפה, "כובע"). מן הטעם הזה הצעתי לא להזדרז בהחלפה, ולהתייעץ גם עם האקדמיה וגם עם בלשנים נוספים. ניסיתי גם להציע דרך להתגבר על הבעיה, בכך שנשתדל ליצור מן המילה "רובע" את צורת הסמיכות ברבים, ואז היא תישאר "רובעי" ולא נצטרך להחליף אותה ל"רבעי" או ל"רבעים", אבל הפתרון הזה לא תמיד מתאים לכל הקשר, לצערי. אלדד • שיחה 00:29, 14 בפברואר 2009 (IST)

ולאמיר: במקרה של "רובעי פריז", נדמה לי שאני "אשם" בכך ש"רובעים" תוקן ל"רבעים". אלדד • שיחה 00:39, 14 בפברואר 2009 (IST)

אהה, אוקי :). מצטער... באמת פספסתי את הנקודה. אלירן d שיחה 09:55, 14 בפברואר 2009 (IST)

האם כלל זהה תופס גם במילה רוחב- רחבים? (שני רחבים, שלושה אורכים?). תומר07 - שיחה 20:33, 20 בפברואר 2009 (IST)

עיר בגרמניה

Straubing כך זה נכתב באנגלית, איך נכתב בעברית - סטראובינג או אולי שטרובינג? ים - דף השיחה 16:07, 13 בפברואר 2009 (IST)

שטראובינג‎. בברכה, אביעדוס • שיחה 16:16, 13 בפברואר 2009 (IST)

תודה ―Ymm (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)‏ 16:30, 13 בפברואר 2009 (IST)

בשמחה. אביעדוס • שיחה 16:35, 13 בפברואר 2009 (IST)

ציור של הלס

איך מתורגם לעברית השם הבא - Der fröhliche Trinker ? ים - דף השיחה 19:18, 14 בפברואר 2009 (IST)

מילולית מגרמנית: "השותה העליז", אבל אני לא בטוח אם זהו שמו של הציור בעברית. אלדד • שיחה 19:22, 14 בפברואר 2009 (IST)

תעתוק רומני

• IOANA RALUCA OLARU. באתר ה-WTA ההגייה נכתבת כ-yo-WAH-nuh ra-LOO-kuh o-LA-roo. מה אתם אומרים ? Shefshef : השיחה והחזון 22:16, 14 בפברואר 2009 (IST)

הצעתי לתעתיק עברי: יואנה ראלוקה אולארו. אלדד • שיחה 22:24, 14 בפברואר 2009 (IST)

תעתוקים סיניים

• Han Xinyun.
• Xu Yi-Fan‏. Shefshef : השיחה והחזון 02:23, 16 בפברואר 2009 (IST)

האן שיניון; שו יי-פאן. אלדד • שיחה 02:26, 16 בפברואר 2009 (IST)

לפי מנדרינית תקנית האות i תהיה כשווא נע לאחר האות ש. לפי כך - האם זה צריך להיות "האן שניון" ? Shefshef : השיחה והחזון 02:34, 16 בפברואר 2009 (IST)

אבדוק ואחזור מחר עם תשובה. אלדד • שיחה 02:35, 16 בפברואר 2009 (IST)

לא, היא תהיה כשווא רק לאחר ש' קשה (sh), בעוד שאחרי ש' רכה (x) היא תהיה כחיריק. מכאן: שיניון. אביעדוס • שיחה 03:41, 16 בפברואר 2009 (IST)

תודה. Shefshef : השיחה והחזון 14:35, 17 בפברואר 2009 (IST)

שים לב ש-h מבוטאת כמו כ רפה (/x/), אז יש עניין לשקול לתעתק אותה כ-ח. סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 23:54, 17 בפברואר 2009 (IST)

ערבית ביוונית

― הועבר לדף שיחה:חמת גדר#ערבית ביוונית

אני יודע, אני מעלה כאן הרבה יותר מדי פלמים

הבלגי Freddy Maertens.איך ? yanshoof - שיחה 15:18, 16 בפברואר 2009 (IST)

פרדי מרטינס? אלירן d שיחה 16:22, 16 בפברואר 2009 (IST)

התעתיק: פרדי מארטנס. Maertens - כאילו היה כתוב Maartens. אלדד • שיחה 18:48, 16 בפברואר 2009 (IST)

ואיך מתעתקים מירוץ אופניים בלגי La Flèche Wallonne? תודה.yanshoof - שיחה 20:29, 16 בפברואר 2009 (IST)

"איך מתעתקים", כלומר איך לכתוב באותיות עבריות? "לָה פלֶש ואלון". אלדד • שיחה 21:51, 16 בפברואר 2009 (IST)

אלדד, בשורה התחתונה השאלה היא איך לקרוא לערך? והאם יש לזה פירוש או משמעות כלשהיא? תודה. yanshoof - שיחה 09:57, 17 בפברואר 2009 (IST)

העיר Reims

עיר בצרפת ואחד מיוצאי הדופן של הצרפתית (יש לשפה הזו כללים או רק יוצאים מן הכלל?)- פה דווקא כן מבטאים את ה-S - האם מבטאים וכותבים את שמה כ"ראנס" או כ"ראמס"? בכל מקרה, זה אחד מהמקרים שבהם עדיף הפנייה, לאור כמות העתק של ערכים שבהם כתוב פשוט "[[[מיוחד:דפים המקושרים לכאן/ריימס|ריימס]]" (זה בטוח לא נכון, למרבה הצער, צרפתית אינה גרמנית). --‏Karpada‏ 17:15, 16 בפברואר 2009 (IST)

אין מה לעשות, שמה של העיר התקבע בעברית בתור "ריימס", עד כמה שזה יישמע לנו מוזר. דרך אחרת, מדויקת יותר, לכתוב את השם הייתה יכולה להיות "רֶנס", אבל הצורה הזאת, לעניות דעתי, לא מופיעה בשום מקום, ואז סביר להניח שניצור שם חדש לעיר הזאת. עדיף לאמץ את שמה הקיים בעברית מקדמת דנא (ריימס). אלדד • שיחה 18:53, 16 בפברואר 2009 (IST)

למכירי המטבח הבריטי ו/או חובבי אתגרים...

אני מתלבטת בתרגום שני מושגים, לקראת תרגום הערכים:

• en:Cream tea - מדובר בארוחת שעת התה אנגלית הכוללת מאכלים ספציפים (כי יש לאנגלים עוד סוגים של שעת תה...). בכל הויקיפדיות האחרות פשוט קראו לערך המקביל אצלם "Cream tea". האם להשתמש גם אצלנו בשם באנגלית? בתעתיק כמו "קרים טי"? בתרגום - "תה שמנת" (מונח שלא קיים בעברית למיטב ידיעתי)? ואולי יש לכם הצעות אחרות? אגב, שקלתי להשתמש בשם נרדף - "דבונשייר תה" שמצלצל בעיני סביר בעברית, אבל לאחר קריאת דף שיחת הערך הבנתי שהוא דווקא הכינוי בחבר העמים הבריטי ולא באנגליה עצמה, אז החלטתי לוותר עליו כפי שהחליטו בויקיאנגלית.
• en:Clotted cream - מילולית "שמנת קרושה", אבל לא נשמע לי טוב. זו שמנת בעלת 55% שומן ויש בה "קרישי" שומן. חשבתי ללכת על "שמנת עשירה". פסלתי את "שמנת סמיכה" כי יש גם כזו (heavy באנגלית) והיא בעלת בסביבות 35%-40% שומן. מה דעתכם?

תודה מראש, גברת תרד • שיחה 22:44, 16 בפברואר 2009 (IST)

Clotted cream מופיע במילון כ-"זבדה, שמנת חמוצה". geagea ‏עזור לפרוייקט ישראל בוויקיפדיה הגאורגית 00:00, 17 בפברואר 2009 (IST)

Cream Devon המוזכר בערך האנגלי מופיע במילון כ-"קרם דבון - מעדן המופק משומן חלב". geagea ‏עזור לפרוייקט ישראל בוויקיפדיה הגאורגית 00:07, 17 בפברואר 2009 (IST)

תודה גיגה, אבל זבדה היא en:butterfat, זה משהו אחר. שמנת חמוצה זה גם משהו אחר (וגם לא זבדה). ו"Devonshire cream" זה שם נוסף ל-Clotted cream, אבל אני תוהה אם התרגום "קרם דבון" קיים בספרות בישול בעברית או שרק באותו מילון כי cream זה לא קרם (מאיזה מילון זה? בבילון?); אם נניח ששם זה, Devonshire cream, עדיף על Clotted cream - הייתי מתרגמת "שמנת דבונשייר" כי המאכל המדובר הוא סוג של שמנת. בברכה, גברת תרד • שיחה 00:32, 17 בפברואר 2009 (IST)

השם הוא גיאה. המילון לגבי קרם דיבון הוא "Gali's Gastronomical Glossary" שהוא תוסף של בבילון. ה-Devonshire cream הוא קרם דיבון באותו מילון. תרגום ה-Clotted cream הוא ממילון בבילון הרגיל. geagea ‏עזור לפרוייקט ישראל בוויקיפדיה הגאורגית 02:05, 17 בפברואר 2009 (IST)

מתנצלת על הטעות בשמך :-( ותודה על הפירוט. בברכה, גברת תרד • שיחה 09:03, 17 בפברואר 2009 (IST)

מעברית לגאורגית

פּ (דגושה)

בעקבות פרוייקט מתקפת האיכות על ישראל בוויקיפדיה הגאורגית עולות שאלות תיעתוק. לגבי התיעתוק מגאורגית לעברית יש לי את מאמרו של גאשון בן אורו מאפייני לשון הדיבור של יהודי גרוזיה (עמ' 105) בו מופיע תעתיק האותיות. אבל אני לא בטוח שהתיעתוק ההפוך הוא גם הנכון.

בתיעתוק מגאורגית לעברית אני מתעתק את האות "პ" הקרובה לאות "p" האנגלית כ"פּ" (דגושה), וכן גם את האות "ფ" הקרובה ל"ph" הרכה יותר כ"פּ" (דגושה) אף היא. אין אות המתקרבת ל-"פ" לא דגושה בגאורגית ("f" אנגלית) לכן היא גם לא מופיעה בעברית. עכשיו צצה שאלה הפוכה. האם בתיעתוק מ"פ" דגושה בעברית יש לתעתק ל-"პ" ‏(p) או ל-"ფ"‏(ph). בתחילה חשבתי שה-"פ" הדגושה שלנו מתאימה ל-"p" האנגלית ול-"პ" הגאורגית אבל כשאני בודק את ההגייה של האות ביני לביני אני מגלה שיש שתי אפשרויות. במקרה של "פ" דגושה במילה יוֹם הַכִּפֻּרִים --> იომ-ჰაქიფურიმ עם "פ" וכשאני הוגה אותה ביני לביני היא באמת נשמעת לי רכה אבל במילים לועזיות כמו פטריוט, פוליטיקה וכו' ה"פ" הדגושה נשמעת לי חזקה יותר (כמו "p") האם יכול להיות שה"פ" הדגושה שמקורה בעברית היא ה-"פ" הרכה ואילו ה-"פ" שקיבלנו מילים לועזיות היא "פ" שונה בהגייתה. (מבדיקה במאמרו של בן אורן מצויינת ה-"ფ" כ-"פּ" נושפת). geagea ‏עזור לפרוייקט ישראל בוויקיפדיה הגאורגית 02:37, 17 בפברואר 2009 (IST)

אני לא מבחין בהבדל הזה, ואני דובר ילידי של עברית (ממשפחה אשכנזית במרכז הארץ, שבה גם ההורים הם דוברי עברית ילידיים). אם אתה לא דובר ילידי של עברית, או אם אתה דו-לשוני ומדבר שפה אחרת לעתים קרובות, ייתכן שהגיית העברית שלך מושפעת מהגיית השפות האחרות שאתה דובר. אם אתה דובר עברית ילידי, אני צריך לדעת יותר על מקום המגורים שלך ועל הרקע החברתי שלך כדי לדעת אם עלית כאן על תופעה חדשה (אולי אנחנו עדים לניצנים ראשונים של דיאלקטים בעברית מודרנית). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 05:42, 17 בפברואר 2009 (IST)

בלי קשר לגאורגית, הרי אם מתעתקים מאנגלית "p" ו-"ph" שניהם יהיו ב"פּ" דגושה. הנה לך שתי הגיות של אותה פ' דגושה. geagea ‏עזור לפרוייקט ישראל בוויקיפדיה הגאורגית 09:49, 17 בפברואר 2009 (IST)

אני עניתי כבר תשובה דומה לזו של דרור בדף השיחה שלי. ובאשר לשאלתך, גיאה, על תעתיק של ph לעברית: כאשר מתעתקים אותה מן השפות האירופיות, היא תתועתק לפ"א רפה. אלדד • שיחה 12:32, 17 בפברואר 2009 (IST)

זה בדיוק מה שאני שואל האם יש פּ דגושה רפה לעומת כזו שלא רפה ואיך יודעים בעברית. במילה יום הכיפורים למשל הפ' רפה ואילו במילה פטריוט לא? geagea ‏עזור לפרוייקט ישראל בוויקיפדיה הגאורגית 13:04, 17 בפברואר 2009 (IST)

בעברית, כשאומרים פ"א רפה הכוונה ל-פ' לא דגושה, כלומר - ל-f. פ"א דגושה היא P, פ"א רפה היא F. אין אצלנו בשפה פ"א דגושה שהיא רפה. אלדד • שיחה 14:17, 17 בפברואר 2009 (IST)

עד כמה שידוע לי כל פ דגושה בעברית היא מה שקראת פ רכה. אין מקבילה עברית לעיצורים ההדופים בגיאורגית (קריא პ, ტ, კ ו- ყ). קצת קשה לי להבין איך ההגייה שלך מתבלבלת, בהגיית კ האוויר לא מגיע מהריאות (אם כי יכול להיות שאני לא מבין את זה כי אני לא באמת יודע לבטא עיצורים הדופים). לכן, עצתי לך היא לתעתק פ דגושה ל-ფ.

השאלה הטובה היא מה עושים עם ההדופים האחרים, לדוג' ט: האם לתעתק אותה כ-თ כדי לשמר הגייה מודרנית או כ-ტ כדי ליצור בידול בתעתיק שגם מתייחס לנחציות היסטורית? ומה עם ק? ქ, კ או ყ? סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 00:12, 18 בפברואר 2009 (IST)

תודה על התשובות. לגבי "ק" זה די ברור "კ". גם לגבי "ט" זה גם נראה לי ברור "ტ". יש שאלה לגבי כּ (דגושה). אני מתעתק את האות "ქ" ל-כּ (דגושה) גם לפי התעתיק במאמר של בן אורן וגם ההגייה נראית לי ככזו. אבל המילים עכו וליכוד מופיעות באנציקלופדיה הגאורגית סובייטית ובשניהם כּ הדגושה תועתקה כ-"კ". את האות "ყ" ממילא לא יכולים דוברי העברית להגות ובעיניי היא בכלל קרובה יותר ל-"ע" מאשר ל-"ק", כך שאין לגביה בעיה בתיעתוק מעברית לגאורגית. geagea ‏עזור לפרוייקט ישראל בוויקיפדיה הגאורגית 01:22, 18 בפברואר 2009 (IST)

עדיין יצחק לייבוש פרץ מופיע באותה אנציקלופדיה כ-"იცხოკ ლეიბუშ პერეცი" עם ("პ"). אולי המקור לא מעברית? geagea ‏עזור לפרוייקט ישראל בוויקיפדיה הגאורגית 08:07, 18 בפברואר 2009 (IST)

מאוד לא ברורים לי המקרים האלה שהבאת (עכו, ליכוד ופרץ). אני לא מוצא הגיון פונטי ולא הגייון היסטורי בתיעתוקים האלה. "נפלאות מי יבין". סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 23:50, 19 בפברואר 2009 (IST)

גם "ויקיפדיה" נכתבת בגאורגית באותה პ. מה רע בה לתעתוק פ"א דגושה מעברית? אלדד • שיחה 23:55, 19 בפברואר 2009 (IST)

אף על פי שוויקיפדיה נשמעת כ-פ דגושה רפה, המקור שלה הוא מ-P האנגלית ולא מעברית. יום הכיפורים נכתב ב-"ფ". geagea ‏עזור לפרוייקט ישראל בוויקיפדיה הגאורגית 02:30, 20 בפברואר 2009 (IST)

לדעתי הבעיה היא בתעתוק לאנגלית. הניחוש שלי הוא שבאנגלית רצו לעשות רומניזציה וליצור חד-חד-ערכיות, אז הם בחרו את p ל-პ ואתה ph ל-ფ (אפשר לומר בקירוב מסוים ש-პ נשמעת יותר "חזקה" מ-ფ). עכשיו באו הגיאורגים ופשוט הפכו את זה כדי לתעתק אנגלית לגיאורגית. ככה קרה שאם שם עברי הגיע מאנגלית הוא יתועתק לפי הרומניזציה. אולי.

בכל מקרה לא נראה לי שיש עניין להשתמש ב-პ ל-פ דגושה כי יש לה איכויות שונות לגמרי. סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 11:49, 20 בפברואר 2009 (IST)

האמת היא שהגאורגית קדמה לאנגלית. בכל אופן, המסקנה המשתמעת היא שכל הגייה של פ' דגושה בעברית היא פ' דגושה רכה, גם אם היא P האנגלית. ו-פ' מעברית, דגושה ולא דגושה, יש לתעתק כ-"ფ". geagea ‏עזור לפרוייקט ישראל בוויקיפדיה הגאורגית 12:46, 25 בפברואר 2009 (IST)

אלברט בארייה - תעתיק מצרפתית

תרגמתי את הערך אודות Albert Barillé שנפטר אתמול. השם צרפתי. האם התעתיק נכון? אולי צריך להיות אלבר? תודה, גברת תרד • שיחה 09:59, 17 בפברואר 2009 (IST)

אכן, צריך להיות אלבֶּר. אלדד • שיחה 12:30, 17 בפברואר 2009 (IST)

hechingen

עיירה בגרמניה.תודה אביהו • שיחה 14:59, 17 בפברואר 2009 (IST)

כמו שמוסבר בויקיפדיה:כללים לתעתיק מגרמנית, העיצור ch נהגה בכמה דרכים, תלוי במילה ותלוי בניב של הדובר. אחד הצלילים הוא ייחודי לשפה הגרמנית ("נשיפת החתול") ונוח לתעתקו בכ"ף רפה (לדוגמה Ich, Teppich, Kirche, Pech), אף שיש שיאמרו שהוא דומה יותר לשי"ן. אפשרות אחרת היא כ"ף רפה של ממש, כמו במילה Noch. במספר קטן של מילים העיצור הזה מציין כ"ף דגושה דווקא (Chemie). בכל מקרה אני מעדיף, כמו שכותב הדף, תעתוק לכ"ף ולא לשי"ן. ‏Harel‏ • שיחה 15:10, 17 בפברואר 2009 (IST)

בכל מקרה ראוי לציין שבגרמנית כל שם עצם, ממשי או מופשט, וקל וחומר שמות מקומות, נכתב באות גדולה. ‏Harel‏ • שיחה 15:15, 17 בפברואר 2009 (IST)

ובקיצור, הכינגן. ‏Harel‏ • שיחה 15:21, 17 בפברואר 2009 (IST)

הראלוש, "נשיפת החתול" זו הברקה שלך? גאוני.. אביעדוס • שיחה 16:38, 17 בפברואר 2009 (IST)

תודה. מסתבר שנחום שכתב לי שיש להשתמש בכ"ף רפה בשיחה:מקס פון לאואה, צדק (אני תעתקתי השינגן). אביהו • שיחה 20:23, 17 בפברואר 2009 (IST)

לא ממש. בגרמנית זה נקרא "לחישת החתול". ‏Harel‏ • שיחה 21:48, 17 בפברואר 2009 (IST)

אה. Katzenflüstern? אביעדוס • שיחה 23:43, 17 בפברואר 2009 (IST)

מה שנוח בכל הסיפור הזה שאם אין ניקוד, על האפשרויות מתועתקות באותה אות. ד"א, לחישת החתול הזו לא ייחודית לגרמנית, ראו הרשימה ב-w:en:Voiceless palatal fricative. סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 23:51, 17 בפברואר 2009 (IST)

הנשיפה החתולית הזאת קיימת גם ביוונית מודרנית וגם באנגלית בריטית (למשל במילה huge). הגרמנים לא עלו כאן על משהו חדש. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:37, 18 בפברואר 2009 (IST)

חינוך לשוני בישראל

אני מתעניין מאוד בזמן האחרון איך לומדים בישראל לשון לכל אורך המסלול של חינוך חובה מהגן עד י"ב.

מישהו שמתמצא בתחום יכול לכתוב על זה ערך? או לפחות להפנות אותי למקורות על זה?

בוויקיפדיה אני מכיר את הערכים בסוד העניינים ובלי סודות. יש משהו חוץ מזה?

מעניין אותי גם איך לומדים היום ואיך למדו בעבר.

תודה גדולה גדולה מראש למי שירים את הכפפה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 17:56, 17 בפברואר 2009 (IST)

תתחיל מאשכולית (אלה החוברות המעולות שאמרתי לך שעשיתי בכיתה א'). אביעדוס • שיחה 18:48, 17 בפברואר 2009 (IST)

תודה.

זה מב' לו', ומז' אני זוכר בערך מה היה. הספר של רחל קבלי בדקדוק, "מה הקשר? מה הפשר?" בהבנת הנקרא, ובכיתה י' - אוספי מבחנים.

ניקוד הוזכר שם בצורה מרופרפת מאוד, והמורה אמר בפירוש שלא לומדים ניקוד. בזמני לפחות למדו את כל גזרות הפועל; שמעתי שהיום כבר ביטלו כמה.

עכשיו השאלה היא אם יש עוד משהו חוץ מהספרים האלה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 19:08, 17 בפברואר 2009 (IST)

בכיתה י' למדנו עם איזו חוברת מהוצאה פנימית. והמורה, שאמר בפירוש שלא לומדים ניקוד, אמר שפעם כן למדו. בזמני למדנו את שבע הגזרות העיקריות, ורק הזכרנו את הגזרות האחרות.

כיום ויתרו על עוד כמה דברים: בין היתר, על הבחנה בין תיאורים שונים ובין לוואים שונים.

במקום זה, מלמדים אותם איך להבין מה כתוב במילון. :/ אביעדוס • שיחה 23:47, 17 בפברואר 2009 (IST)

מכאן אני רואה שמפנים למקור פוטנציאלי (אם כי מלפני עשור): ב' ספולסקי, א' שוהמי ואחרים, חינוך לשוני בישראל: פרופיל להוראת עברית כשפת-אם, אוגוסט ‏1996. ―Aviados (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מעניין מאוד. תודה. אקרא את זה. ספרי הבלשנות של רפאל ניר לאוניברסיטה פתוחה טובים וענייניים. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 19:08, 17 בפברואר 2009 (IST)

... ובעקבות המאמר הזה מצאתי גם את האתר שכביכול יש בו את כל תכניות הלימודים, אבל הוא מקולקל. האתרים של הממשלה הם האחרונים שעדיין לא עובדים בדפדפנים אמתיים. אני לא אוהב לשלם מס הכנסה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 19:16, 17 בפברואר 2009 (IST)

הלה

כיצד יש לבטא מילה זו? האם כ"עלה" (במשמעות של עלה לגדולה) או שמא כ"עלה"? תודה... 77.126.99.85 21:40, 17 בפברואר 2009 (IST)

הַלָּה, זו אחת המילים הבודדות שיש בהן דגש לתפארת הקריאה. ‏Harel‏ • שיחה 21:47, 17 בפברואר 2009 (IST)

הא?? מנין הבאת את הדגש לתפארת הקריאה הזה? אני זכרתי "בָּתִּים אֵלֶּה, לָמָּה הֵמָּה שָׁמָּה הֵנָּה". אביעדוס • שיחה 23:43, 17 בפברואר 2009 (IST)

המושג קיים, אבל אני משום מה לא מצליח למצוא אותו עכשיו בספרות. כשאמצא, אספר. (הראל ואחרים - אל תתביישו להקדים אותי.) ―Amire80 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)‏ --09:44, 18 בפברואר 2009 (IST)

איזה מושג? "הלה"? אני לא בטוח שהבנתי; כמובן שהוא קיים.. אביעדוס • שיחה 16:10, 18 בפברואר 2009 (IST)

אוקיי, ייתכן שהדגש במילה הלה איננו לתפארת הקריאה אלא רק בגלל ה"א הידיעה שהיא חלק מהמילה? לא יודע. צריך ערך. ‏Harel‏ • שיחה 16:16, 18 בפברואר 2009 (IST)

זו ההנחה שלי. ערך? מספיק ערך בוויקימילון (שאגב, גם עונה על השאלה כיצד יש לבטא את המילה). אביעדוס • שיחה 16:20, 18 בפברואר 2009 (IST)

אוחח, נו, התכוונתי שצריך ערך על דגש לתפארת הקריאה. ‏Harel‏ • שיחה 16:38, 18 בפברואר 2009 (IST)

אה, זה. כן. אביעדוס • שיחה 16:41, 18 בפברואר 2009 (IST)

וגם אני התכוונתי למושג "דגש לתפארת הקריאה". אפשר למצוא אותו בגוגל, ובאתרים שמוצאים שם מוזכרים "בתים כמה שמה למה" וגו' וגם משאבּים ועוד דוגמאות. אבל אני, כידוע, שמרן כשזה נוגע למקורות ומעדיף דוגמאות מספרים מודפסים בנושא לשון, בייחוד כשמדובר בנושא עם שם כמו "דגש לתפארת הקריאה". --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 23:59, 19 בפברואר 2009 (IST)

ולערך העתידי: גם הדגש ב"מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ" (שמות טו, טו) דוד - שיחה 17:25, 2 במרץ 2009 (IST)

הסתכסכתי - וברצוני ליישר את ההדורים

מהם "הדורים"? חזרתי - שיחה 22:29, 17 בפברואר 2009 (IST)

אבן שושן אומר שזה קיים רק ברבים ובעיקר בביטוי הידוע שכבר ציטטת ושהמשמעות רק משוערת - "פיתולים". בישעיהו מה: אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ וַהֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר.

מילון BDB קצת יותר מפורט - הוא מציע את הניחוש הבא: לשורש "הדר" יש הוראה של "להתנפתח", שאולי מתקשרת גם להוראה המוכרת של "להתרומם", "להתייפות" ואולי גם לאחת המשמעויות של השורש הערבי הדר - לבעבע. אז לבועה יכולה יש צורה מעוגלת, והפיתולים הרי מעוגלים. אבל גם BDB מציע את זה בסימן שאלה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 23:05, 17 בפברואר 2009 (IST)

בבילון מפרש: "פיתולים, מקומות הרריים מתפתלים, מכשולים, אזורי גבעות; בעיות, אי-הבנות, מעצורים, תקלות" (ההדגשות שלי). geagea ‏עזור לפרוייקט ישראל בוויקיפדיה הגאורגית 09:33, 18 בפברואר 2009 (IST)

נשאל כבר בהכה את המומחה, ושתשובתו של אמיר אהרוני כנראה הכי קרובה. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 14:48, 18 בפברואר 2009 (IST)

ואגב, אפשר לקרוא את BDB כאן: en:s:Index:A Hebrew and English Lexicon (Brown-Driver-Briggs).djvu

הערך הזה מופיע בעמודים 237-238. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 15:28, 18 בפברואר 2009 (IST)

בכל מקרה, אם אתה רוצה ליישר את ההדורים, ויקיפדיה אינה המקום לכך. לכאן באים בשביל לריב, להתווכח ולהעליב. (חוצפה שכזאת...) . yanshoof - שיחה 15:30, 18 בפברואר 2009 (IST)

OUIJA

לצורך כתיבת הערך על האוקולטיסט ויליאם ליון מקנזי קינג, אני רוצה לדעת איך כותבים OUIJA BOARD בעברית. ויג'י? ויג'ה? או שמישהו המציא לדבר הזה שם בעברית? אלמוג 07:06, 18 בפברואר 2009 (IST)

זה לא באותה משמעות של סיאנס? תומר א. - שיחה 09:44, 18 בפברואר 2009 (IST)

משתמשים בו בסיאנס, אבל ללוח עצמו יש שם. בתרבות האנגלית הוא די מוכר והשאלה היא מה האיות המקובל שלו בעברית. אני הייתי אומר ויג'ה, אבל לא זכור לי שקראתי עליו בעברית אי פעם. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 10:50, 18 בפברואר 2009 (IST)

אולי ויג'ה, כמו שנכתב מעליי (אבל אני לא מכיר שם מיוחד ללוח הזה בעברית). אלדד • שיחה 11:05, 18 בפברואר 2009 (IST)

לדעתי אין לו שם בעברית (בגלל שסיאנס פחות מקובל בישראל) וקוראים לו סתם לוח סיאנס. בכל מקרה, ויג'ה נשמע לי כמו תרגמת. תומר א. - שיחה 11:17, 18 בפברואר 2009 (IST)

בen:Ouija כתוב שהשם מבוטא ויג'ה וגם ויג'י. חי _{◣ 18.02.2009, 11:21 (שיחה)}

וואנג ז'יז'י (ואנג ז'יז'י)

האם הכלל של אי הכפלת וו בראש מילה תופס גם בשמות סיניים? לימור י - שיחה 10:05, 19 בפברואר 2009 (IST)

אה.. זאת בכלל טעות בתעתיק. צ"ל ואנג ג'ג'ה/ג'ה-ג'ה. אביעדוס • שיחה 16:10, 19 בפברואר 2009 (IST)

ולשאלתך, כן. אין הבדל באיות בין /v/ ל/w/ בעברית (וראי הדיון המשעשע ויקיפדיה:מזנון/ויקי נגד וויקי). סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 23:30, 19 בפברואר 2009 (IST)

שיחה:גלקסיה ספירלית מוטית

מה שם הערך המדויק? נא להגיב שם. חגי אדלר • שיחה • ל-100 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ז בשבט ה'תשס"ט • 18:18, 20 בפברואר 2009 (IST)