ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 13

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני: 1234567891011121314151617181920212223242526272829303132333435363738394041424344454647484950515253545556575859606162636465666768697071727374757677787980818283848586878889909192939495

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



חנייה וחניה[עריכת קוד מקור]

מתי צריך לכתוב "חנייה" ומתי "חניה"? אם אני לא טועה, "חניה" זה מקום חניה ו"חנייה" זה פעולת החנייה. האם אכן כך? ואם כן, האם דו"ח חניה ורחבת חניה הן שגיאות בכתיב חסר ניקוד או שלא? (את הערך חנייה לאופניים אני מניח שיש להעביר) תומר - שיחה 17:10, 16 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

לענ"ד זה תמיד חנייה. הפעןלה היא כמובן חנייה, והמקום בו חונים הוא מקום-חנייה. הקיצור לחנייה עדיין שומר על הWד. איתןשיחה 23:08, 16 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אם הכתיב הוא "חנייה", ההגייה תהיה haniya. "חניה" נהגית hanaya. הפעולה, למיטב הבנתי, תהיה "חנייה" (על משקל "עלייה", "גלישה", "חשיפה" וכו' - כלומר, שם פעולה); למיטב הבנתי, "חניה" עשויה להיות מקום החנייה (אבל זה משהו שלא התעמקתי בו, כך שאני לא בטוח במאת האחוזים). אלדדשיחה 02:05, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
מאגר המונחים של האקדמיה מביא את שתי הצורות, "חֲנָיָה" ו-"חֲנִיָּה", כסינונימיות. אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 02:09, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
טוב, אבל לא שמעתי שאומרים חֲנִיָּה, אז נשאר חניה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 07:45, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
נראה לי שזה על משקל חצייה, שהיא שם הפעולה בבניין קל שאומר "לחצות את הכביש" (לענייננו זה כביש), ואילו "מעבר חציה" הוא מקום החצייה; ממש בדומה לחנייה שהיא שם הפעולה, והחניה היא מקום החנייה. אלירן d שיחה 08:04, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אומרים חֲנִיָּה, אני הוגה כך באופן שוטף ושמעתי לא פעם בקול ישראל את הצורה הזו. כמו שנאמר, חנִיה היא הפועלה וחנָיה הוא המקום (אבן־שושן כותב את שתי המילים תחת אותו הערך, אך בדוגמאות ניתן לראות הבדלים בשימוש). ד"א, צריך לומר מגרש חנִיה, רחבת חנִיה, מקום חנִיה וכדומה. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 15:17, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אם כך, איך לדעתך צריכים לאיית את שמות הערכים דו"ח חניה, רחבת חניה (מטוס) וחנייה לאופניים? תומר - שיחה 17:04, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

מאחר שהדו"ח ניתן על הפעולה - דו"ח חנייה. רחבת חנייה - מאותה סיבה. רק המילה חניה כשהיא לעצמה ומתארת שם עצם תיכתב חניה, אם כי אפשר למצוא גם ליל-חניה - בשיר משנות השבעים איתןשיחה 18:43, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
שוב, על אף ההיגיון שבדבר, מילון המונחים של האקדמיה מציין במפורש שהפעולה נקראת בשתי הצורות. אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 18:51, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
מילון המונחים של האקדמיה מציין החלטה שפשוט לא מסתדרת עם ההיסטוריה של העברית, ללא שום סיבה. כמו שכתבתי מעלה, גם אבן־שושן מתאר את המילים כנרדפות, אך הציטוטים שהוא מביא (והם רבים, מהתנ"ך, התלמוד והספרות העברית החדשה) מראים על חלוקה ברורה בין חנִיה לחנָיה. אם זה עובד, למה לשבור? וכמו שאיתן אמר - דו"ח חנייה, רחבת חנייה וחניה לאופניים. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 22:17, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אפשר לטעון נגד האקדמיה טענות רבות, אבל לעתים רחוקות הם מחליטים החלטות ש"פשוט לא מסתדרות עם ההיסטוריה של העברית", שאותה חברי האקדמיה מכירים לפני ולפנים. שם הפעולה יכול להיות חניה או חנייה, כפי שאכן כתוב גם באבן-שושן. מקום שחונים בו הוא חנָ‏יה. דב ט. - שיחה 23:16, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

תעתוק שם משונה[עריכת קוד מקור]

Eugen Jan Boissevain, יליד אמסטרדם; בנם של Charles Boissevain (עיתונאי הולנדי) ושל Emily MacDonnell (אירית). נישאו באנגליה, וכל 11 ילדיהם נולדו באמסטרדם. הממ.. אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 21:43, 16 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

זה שם גרמני קצת, לא? הראשון נראה לי "יוגן"... השני נראה לי "יאן". את השלישי אני באמת לא יודע לתעתק. אבל קח אותי בעירבון מוגבל, אני לא ממש יודע... אלדד יבוא ויאיר את עינינו. אלירן d שיחה 08:00, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כבר ניסינו להאיר את הסוגייה יחד אצלו, מה שלא כ"כ נשא פרי.. אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 18:37, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ברור ש Boissevain זה שם ממקור צרפתי הוגנוטי

ואז ההיגוי בהולנדית הוא כמו בצרפתית - בואסוון.Ewan2 - שיחה 01:57, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

Home Nations[עריכת קוד מקור]

"אנגליה היא אחת מה Home Nations של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד." מתורגם כ"אומות"/"מדינות" בערך. מיקיMIKשיחהפרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 15:26, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

לא הבנתי את השאלה. בכל מקרה, אני חושב ש-Home nations הן "אומות הבית". מקווה שלזה התכוונת. תומר א. - שיחה 15:39, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כן, התכוונתי לזה. גם אני חושב שזה התרגום. יש דעות אחרות ? או שם מקובל אחר? מיקיMIKשיחהפרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 15:43, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אני מכיר את מינוח כ"אומות הבית" וכך גם תרגמתי בערכי • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 15:58, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

João Goulart[עריכת קוד מקור]

נשיא ברזיל. הערך עליו נקרא ז'ואו גולרט, כפי שנכון לדעתי (לא ז'ואאו?), אולם במקומות אחרים בוויקי הוא מכונה ז'ואו גולאר ויש הפנייה מז'ואו גולאר לז'ואו גולרט. מה נכון? דב ט. - שיחה 17:46, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אינני בטוח לגבי אף אחד מהדברים. לפי שדרי כדורגל ישראלים, הרי שאת השם יש להגות ז'ואאו (היה בעבר כדורגלן שנקרא ז'ואאו פינטו), אך ערכים רבים בויקיפדיה שעוסקים באישים מהאזור כותבים דווקא ז'ואו. לגבי שם המשפחה - לפי הערך הרוסי (ברוסית הכתיבה היא פונטית למדי) גולרט, אבל מצד שני לפי הערך הרוסי גם ז'ואאו. Gellerj - שיחה 23:42, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

מכובה או כבוי?[עריכת קוד מקור]

נראה לי שהשאלה די ברורה. האם אחת הצורות שגויה? אם כן, איך הגיעו לטעות הזו? האם רואים את אותו הדפוס גם במקום אחר דומה? מצד אחד אני יכול לחשוב על כבוי-דלוק-שמור, ומאידך מכובה-מגופה-מאודה וכן הלאה. בתודה, תומר07 - שיחה 23:21, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

יש איזשהו הסבר לגבי "כבה" ו"נכבה" באתר השפה העברית, אבל אני לא בטוח שהוא עונה לשאלה שלך באופן מדויק. למיטב ידיעתי "כבוי" הוא צורת ההווה של "כבה", בעוד "מכובה" הוא צורת הסביל של "נכבה". במילים אחרות, במידה והמחשב כבה לבד יש לומר "כבוי" ובמידה ומישהו כיבה את המחשב יש לומר "מכובה". עם זאת, כאשר באים לתאר מחשב שמצבו הנתון "אינו דלוק" (או לחילופין "אינו מודלק"), אינני חושב שיש הבדל בין השניים.
כבוי זה בבניין קל (הצורה הסבילה שיש לה רק הווה) ומכובה זה בפועל. נראה לי שלמרות שמעתי מכמה אנשים ש"מכובה" זה לא טוב" אפשר ומר שזה כן טוב, כי אני לא מבין למה אי-אפשר להוספיף באתר השפה העברית עוד שלישייה של כובה-מכובה-(אין לי מושג איך עושים שם פועל לפוּ‏על). סתם עומרשיחה 00:20, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
תהיה רגוע ותאמר איך שטבעי לך.
שתי הצורות טובות.
קראתי כמה מאמרים לאחרונה שדנו בקשרים שבין צורת הבינוני מפועל ופעול לבניינים שהן כביכול משתייכם אליהם (קל ופֻעַל) וחוקרים מצאו שהקשר הזה לא הדוק כמו שנראה.
גילוי נאות: קראתי את המאמרים כהכנה למבחנים ועוד לא קיבלתי את הציונים ואני לא בטוח שהם טובים :)
סתם עומר - שם פועל לבניין פֻּעַל לא עושים לכל הדעות. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 00:40, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אני תקווה[עריכת קוד מקור]

האם צירוף זה נכון, ולמה? ואם כן, האם הצירוף "אני מקווה" נכון גם הוא? וכמובן, למה? תודה... 77.126.220.130 16:35, 18 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

מישהו? 77.127.96.59 16:34, 20 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
לא תשובה מוסמכת, אבל על סמך ההיגיון. "אני מקווה" הוא נכון ב-100%, מכיוון ש"מקווה" היא צורת הפועל בזמן הווה לגוף יחיד וזה מסתדר. "אני תקווה" לא נכון מבחינה הגיונית, אבל מכיוון שמדובר במטבע לשון, אני חושב שזה תקין.

Ismaël Bullialdus[עריכת קוד מקור]

איך לתעתק את השם של האסטרונום הצרפתי הזה? ישמעאל בויאלדו? Easy n - שיחה 00:36, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

זו צורה לטינית של השם הצרפתי איסמאל בוּ‏ליוֹ.
אז צריך להיות לפי דעתי איסמאל (ישמעאל) בוּ‏ליאלדוּ‏ס.Ewan2 - שיחה 01:50, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

תעתוק מערבית[עריכת קוד מקור]

עבדול מונים ריאד או עבד אל-מנעים ריאד? נראה שיש מחלוקת. יוסאריאןשיחה 20:12, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אני לא מומחה בתעתוק מערבית אבל שם הערך בערבית הוא عبد المنعم رياض, ולכן צריך להיות אל-. נראה לי שבכלל צריך לתעתק עבד אל-מנהם ריאד (או ריהט' או משהו כזה). תומר א. - שיחה 20:18, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
השם בערבית, ובתעתיק מדויק, הוא עבד אלמנעם ריאצ'. בתעתיק החופשי יותר, הנהוג אצלנו בוויקיפדיה, הוא יהיה עבד אל-מונעם ריאד. אלדדשיחה 02:51, 20 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
התעתוק של אלדד הוא זה שגם כתוב בלקסיקון לביטחון ישראל של זאב שיף ואיתן הבר.אודי - שיחה 00:09, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
לא ממש קשור לפינה הזאת, אבל בכל זאת. בכל השפות הערכים עליו הם קצרמרים. רק בערבית יש עליו ערך נרחב יותר. אם מישהו שקורא ערבית יוכל להרחיב את הערך עליו זה יהיה מבורך.אודי - שיחה 10:44, 20 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

ניסוח[עריכת קוד מקור]

מה עדיף?

  • דגל בריטניה הינו הדגל הנפוץ ביותר
  • דגל בריטניה הוא הדגל הנפוץ ביותר

השאלה היא באופן כללי. הכוונה האם יש כלל שאומר שהוא זה רק לאדם והינו לחפץ. תודה yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומיםדרוש:אחראי חדש לסדנה לגרפיקה 14:20, 20 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

למיטב ידיעתי, אין כל הבדל; סתם עניין של סגנון. אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 15:24, 20 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
גם לדעתי מדובר בסגנון. רק שים לב, יש לכתוב "הנו", בלי היו"ד. אלירן d שיחה 15:27, 20 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
מצטרף לאלירן בעניין הכתיב.
בעניין השימוש - זה עניין של טעם אישי, אבל שימוש יתר ב"הנו" נראה לי מלאכותי ומאולץ. במשפט שהבאת הייתי מעדיף "הוא". ואם יש מישהו שמכיר מדריך סגנון שעוזר לבחור את זה בצורה מושכלת יותר, אשמח לקרוא. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 23:48, 21 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

איסלאמיסטים[עריכת קוד מקור]

שני חוקרים שאני רוצה לצטט, אבל לא ברור לי איך לקרוא להם.

  1. Richard Ettinghausen (גרמני, אז אני מניח שלא יהיו בעיות)
  2. Doris Behrens-Abouseif (בהצלחה...)

אם השם השני מסובך מידי, אל תתאמצו - אני בהחלט יכול לסדר את המשפט כך שהשם שלה יהי רק בהערת השוליים (שהיא בלאו־הכי באנגלית)

דניאל צבישיחה 14:54, כ"ד באדר ה'תשס"ט (20.03.09)

הראשון הוא ריכרד אטינגהאוזן. באשר לשנייה: הייתי מציע דוריס בירנס-אבוסייף (נראה לי שעדיף על ברנס). אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 15:23, 20 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

תעתיק משבדית[עריכת קוד מקור]

הי, רציתי לוודא שאני מתעתקת נכון משבדית:

  • Smörgåsbord - סמורגסבורד? או סמֵרגוסבורד?
  • Julbord - ג'ולבּוּרד?

תודה, גברת תרדשיחה 10:47, 21 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אני הייתי הולך על "סמו" (כי יש עניין בעברית לתעתק לפי עיגול השפתיים ולא לפי מיקום התנועה) וזה בטוח "גוס" (å זה חולם ו-o זה שורוק). והשני מתחיל ב-י ובשני המקרים אם מדובר על חבר'ה/דברים מצפון שבדיה או ממרכזה אין ר לפני ה-ד בסוף. סתם עומרשיחה 21:01, 21 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
סמֵרגוסבורד, והשני - יוּלבורד. באשר להערה של עומר לעיל, אני נוטה להסכים, אבל נראה לי שבעברית כדאי שכן נתעתק את ה-r וה-d. דרך אגב, בדנית, עד כמה שידוע לי, לא היינו הוגים כלל את ה-d (ראו קירקגור). אלדדשיחה 23:06, 21 במרץ 2009 (IST) אלדדשיחה 23:06, 21 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
עומר, אני לא בטוח שהבנתי למה התכוונת. לדוגמה, נוטים להגות בעברית (משום מה) את העיר Malmö בתור מאלמו (כמו שהוגים דוברי האנגלית, נגיד), אבל זו שגיאה, כי ההגייה הנכונה יותר (על פי צורת התיעתוק המקובלת בעברית של ö) היא "מאלמה" (כמו בשם הערך אצלנו בוויקי). אלדדשיחה 23:13, 21 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
התכוונתי שכמו ש"o לא מעוגלת/a אחורית סגורה" (/ʌ/) מתועתקת כפתח ולא חולם, וכמו ש"u לא מעוגלת/i אחורית" (/ɯ/) מתועתקת כחיריק ולא כשוורק, כך עדיף "סמו" כי "e מעוגלת/o קדמית" (/ø/) תתועתק כחולם ולא כצירה. אם יש מסורת תעתיק משבדית שאני לא מכיר, זה משהו אחר. (איך מנוקדת "מאלמה"? בצירה?) סתם עומרשיחה 00:35, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כן, בצירה (לעניות דעתי). אלדדשיחה 19:50, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

Cornelia[עריכת קוד מקור]

קורנליה או קורניליה? העלמה אוסטרלית ממוצא בריטי. תודה, עידושיחה 23:03, 21 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

קורנליה. דוד - שיחה 01:04, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
וזה התעתיק, אגב, אפילו שיש מקומות בהם השם נהגה: "קורנילִייָ‏ה". דוד - שיחה 03:18, 23 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

Kertbeny[עריכת קוד מקור]

יש סיבה מיוחדת שבעטיה תעתיק השם Kertbeny הוא "קרטבן" ולא "קרטבני" (ר' הומוסקסואליות), או שמא מדובר בטעות? אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 02:38, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

כן, הסיבה היא, מן הסתם, שמדובר בשם הונגרי. תפקיד ה-y במקרה כזה הוא לרכך את ה-n. אם תרצה, זה מקרה דומה לתיעתוק השם Champagne, שבו אנחנו כותבים "שמפאן" ולא "שמפאני". אלדדשיחה 19:49, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כלומר, בהונגרית שתי האותיות יחד מסמנות עיצור אחד? אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 00:14, 23 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
בוא נגיד שהן מסמנות N מרוככת. האם מדובר בעיצור אחד? לא, אני לא חושב שזה כמו ly, שמייצג Y (לדוגמה, hely = מקום, נהגה Hey). למיטב ידיעתי, במילון הונגרי לא תמצא עמוד חדש עבור מילים המתחילות ב"עיצור" ny. אלדדשיחה 00:17, 23 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אחלה, תודה. אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 00:29, 23 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
בדקתי שוב את העניין - "קרטבני". מסתבר אכן שה-y מרככת את העיצור שלפניה, אבל היא נהגית i (במקרה שהיא מופיעה אחרי n או אחרי t). מדובר באמצעי זיהוי של אצולה - האריסטוקרטיה ההונגרית הוסיפה לשמותיה y במקום i, וכך נהג גם קרטבני. במקרים מסוימים לא נראה את הסיומת ty אלא thy - הם כנראה הוסיפו את ה-h כדי לבטל את הריכוך המתקבל עקב ה-y. אלדדשיחה 11:50, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

Singer–songwriter[עריכת קוד מקור]

האם יש מונח עברי מקובל ל-"Singer–songwriter"? אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 02:44, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אני לא יודע אם יש משהו לגמרי נאמן למקור, אבל נהוג להשתמש ב"זמר יוצר", כפי שהשתמשו במאיר בנאי ובאהוד בנאי, למשל. Gellerj - שיחה 10:13, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
יובל יבנה, לאחר התייעצות עם דויד פרץ, מתרגם "כותב שירים ששר" (מאוד לא קולח, לטעמי) דוד - שיחה 22:19, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
בגלל כל הסיבוך הזה רוב האנשים (ואני בתוכם) פשוט אומרים סינגר-סונגרייטר. קצת עילג, אבל... סתם עומרשיחה 23:10, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
זה באמת עילג... וגם ההצעה של יובל יבנה. כבר עדיף "זמר יוצר". אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 00:15, 23 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

עבדול חמיד השני[עריכת קוד מקור]

אולי כדאי להעביר לעבד אל-חמיד השני? בערבית זה הולך אבל אולי מטורקית מתעתקים "עבדול"? יוסאריאןשיחה 14:19, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

לדעתי, לא נראה שיש טעם לשנות לצורה היותר ערבית של השם. נכון שהצורה הנוכחית היא תערובת של טורקית וערבית (חמיד במקום חמיט) וכך השם מוכר בשפות האירופיות.Ewan2 - שיחה 01:00, 23 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הערך נכתב כאן בתעתיק מטורקית (פחות או יותר), ולא מערבית. אילו הוא היה ערבי, אכן עדיף היה לתעתק את שמו בתור עבד אל-חמיד השני. אלדדשיחה 01:38, 23 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
מטורקית לא עדיף אבדילהמיט השני, כפי שאכן מופיע? איתןשיחהתל אביב חוגגת מאה! 00:15, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
מטורקית אכן עדיף "אבדילהמיט השני" (אם כי שמו של הסולטן מקובל בעברית בכתיב הנ"ל, ולאו דווקא בכתיב שהצעת). אלדדשיחה 20:54, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

חוק קולון[עריכת קוד מקור]

אצלנו חוק קולון נקרא על שם שארל-אוגוסטן דה קולון. הבעיה היא שבצרפתית שמו הוא Coulomb, ולפי הבינוויקים כך כתוב שמו גם בכל השפות הנכתבות באותיות לטיניות. השפות היחידות שבהם יש "ן" זה פרסית ( کولن), ושפות כמו רוסית שנכתבות באוטיות קריליות (Кулон). בערבית זה "כולום" (كولوم) וייונית Κουλόμπ (קולוב? קולומב?).

לאור זאת אני שואל:
א. איך באמת מבטאים את השם?
ב. מאיפה הגיע הנ' לעברית, רוסית ופרסית?
ג. איך אנחנו צריכים לכתוב את שם האדם, ושם החוק (שדי השתרש)?
emanשיחה 17:35, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

ה-omb דומה, בהגייה, כאילו היה כתוב on או ont, ובדרך כלל כשיש אינפוף בסוף שם צרפתי אנחנו מעבירים אותו לעברית ב-ון או -אן. במקרה הזה זה -ון. למיטב ידיעתי, הן שם החוק ("חוק קולון") והן האדם נקראים בעברית "קוּלוֹן". אלדדשיחה 19:55, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ועוד הערה: לא כדאי לבדוק כיצד מתעתקים שמות לועזיים לערבית, הערבית די "מסרסת" לא מעט שמות, ובחלק מהמקרים (לפחות מבדיקה בוויקיפדיה ובספרים ערביים שיצא לי לראות), ההתרשמות שלי היא שהשיבושים נובעים מכך שהמחבר אינו יודע להגות נכונה את השם במקור. סתם, כדוגמה, שמה של מינכן בערבית הוא "מיונֶח" (הם שאלו, מן הסתם, מאנגלית, והוסיפו לשם מראה ערבי משהו...). בדקתי גם לפחות בערך אחד על עיר פולנית שתרגמתי עבור ויקי העברית - שם הערך בערבית משובש לחלוטין. אלדדשיחה 19:55, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
בספר "חשמל ומגנטיות" מאת א. פרסל (בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה) החוק נקרא "חוק קולון". אם הם כותבים כך, וזה הספר שכל האוניברסיטאות בארץ מלמדות לפיו (פחות או יותר), אז מי אנחנו שנתווכח. מצד שני, המרצה בקורס "חשמל ומגנטיות" באונ' ת"א דווקא קרא לזה "חוק קולומב" (ואף רשם את השם כך על הלוח). ברק שושני - שיחה 20:21, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ברור שאני מכיר את זה בתור חוק קולון. בגלל זה מאוד הופתעתי (לא היום, אבל לא כל כך מזמן) לגלות שזה ע"ש Coulomb. לזה התכוונתי ששם החוק השתרש (כקולון). emanשיחה 20:27, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
לא התכוונתי לזלזל בידע שלך, חלילה. רק ניסיתי לתת תשובה עניינית לשאלה ג' שלך. Face-smile.svg ברק שושני - שיחה 22:25, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
גם Champs-Élysées מבוטא באופן דומה איתןשיחהתל אביב חוגגת מאה! 00:12, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

שם צרפתי[עריכת קוד מקור]

en:Jimmy Briand. מי מכיר? מי יודע? ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:48, 23 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

ז'ימי בריאן - אם מדובר בתעתיק אחד לאחד מצרפתית. אלדדשיחה 22:09, 23 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
וי, מרסי. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:09, 23 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
דה ריאן. אלדדשיחה 22:10, 23 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
זה לא איל ניאפה דה קואה או משהו כזה? ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:10, 23 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
גם (מותר לגוון ולכתוב גם משהו פחות מוכר, לא?) אלדדשיחה 00:03, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
יא. Face-smile.svg ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:05, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

חניון וקניון[עריכת קוד מקור]

שלום שלום! התלבטתי אם נכון לומר kenion או kanion, וכנ"ל בעניין חניון. פניתי למילון לערך קניון ושם הק' מנוגדת בפתח. בנוסף מצוין שהמילה מגיעה מ"קנייה + חניון". אם כך פניתי לחניון, ולהפתעתי הח' מנוקדת בסגול! אם נכון לומר henion, והמילה קניון לקוחה משם, למה היא הפכה לkanion? בברכה, תומר07 - שיחה 16:17, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אממ... המילון של שויקה מנקד "חניון", חי"ת בפתח. בשאר צדקת, השם הרשמי הוא "מרכז קניות". דוד עזריאלי, שבנה את הקניון הראשון בישראל (הוא קניון איילון), הוא זה שהגה את המילה "קניון", וזה הלחם של המילים "קניות" ו"חניון". לפחות על-פי המילון שלי, החי"ת של "חניה" (וגם חנייה) היא בחטף פתח, והחי"ת של "חניון" היא בפתח. אם החי"ת של חניון היא בתנועת a, כך צריך להיות גם עם "קניון", וההגייה התקנית (גם על-פי רוב) היא kanyon. וכפי שלא נאמר henyon, כך לא נאמר kenyon. אלירן d שיחה 17:59, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

מכאן משתמע שאבן שושן שגה?תומר07 - שיחה 13:06, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

לא, אבל בהחלט משתמע שיש חילוקי דעות בין מילונים, וזו תופעה מעניינת. אין לי אבן שושן בבית, לצערי, אבל המילון שלי אומר hanyon, זה מה שמקובל, ולדעתי גם נכון. אלירן d שיחה 17:32, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

טיכו תרגום וכיתוב בערבית וטורקית[עריכת קוד מקור]

הועתק מדף השיחה של אלדד.

בס"ד,

אני צריך בבקשה אישור לתרגום של מילים + הכיתוב שלהם בערבית. הרי הם לפניך:

  • "טיכו" - שורש ערבי ספרותי?
  • "טאכא" - הוכתם בדבר רע, מעורב בעסקי שווא?
  • "טַייכַ" - קילל מישהו, הכתים במשהו מכוער, חיסל?
  • "טיכָה" טיפש וחסר דעה?
ואולי קצת עזרה גם בטורקית:
  • "טייך" - רע, נהיה רע?
  • "טיך" - בורות, חוסר ידע?
בתודה מראש, יהודה מלאכיחיוג מקוצרכבר חתמת?ויקיהדות • כ"ג באדר ה'תשס"ט • 00:21, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
שלום יהודה, ברוך בואך לדף השיחה שלי.
אני לא בטוח שהבנתי - אתה שואל אם למילים האלה יש קשר לערבית? אם כן, אני לא מכיר אותו. למעשה, אני לא מכיר אף אחת מן המילים שכתבת כאן. אולי מישהו מבאי דף השיחה שלי כן מכיר? בוא נמתין ונראה (אם נראה שאף אחד לא מגיב, אני חושב שכדאי יהיה להעלות את המילים לדף הייעוץ הלשוני, אולי מישהו מהמבקרים יוכל לעזור). אלדדשיחה 00:48, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כן אלדד, כך נטען כאן ובעוד כמה מקומות ברשת לכולם אבא זהה. פשוט רציתי לכתוב את הערך משועמם טיכו בקטגוריה סלנג וניבים ישראליים. התחלתי לכתוב את החומר על ה-PC הביתי כי אישית קישרתי את זה לד"ר טיכו כפי מה שלי היה ידוע (עיין כאן אמנם הגירסה שלי אל הקשר לד"ר ורעייתו שונה מהנכתב שם). אבל ללא אישור ממתרגם ומבין ערבית, לא רציתי להעלות את הערך. תודה, יהודה מלאכיחיוג מקוצרכבר חתמת?ויקיהדות • כ"ג באדר ה'תשס"ט • 00:58, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ייתכן שהן אכן קיימות בערבית (אני מאמין שאם רוביק רוזנטל כתב כך, אז הדברים אמינים), אבל אלה מילים שלא נתקלתי בהן. אני אמנם יודע ערבית ועוסק בערבית מדי פעם, אבל אני לא עוסק בשפה הזאת באופן יומיומי, ואני לא בקיא בה כמו באנגלית, או בשפות אירופיות אחרות. נסה לפנות למשתמש יונבל, בכתובת: משתמש:Belin_kov. לא ראיתי אותו בוויקיפדיה זמן רב, אבל אולי הוא מבקר כשאני לא נמצא. בעבר היה אצלנו גם דרורK (משתמש:Drork), אבל, לצערי, הוא פרש מוויקיפדיה. אני אנסה, במקביל, לבדוק את המילים האלה עם דוברי ערבית, אבל ייתכן שיעבור זמן עד שאחזור עם תשובה בדוקה. אלדדשיחה 01:07, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

שיחה:יומאה איי-קיי[עריכת קוד מקור]

תודה. טוסברהינדי (שיחה) 19:10, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

עזרה בתעתיק מגרמנית / פולנית[עריכת קוד מקור]

אשמח אם מישהו שמבין בתחום יוכל לתעתק לי את השמות האלו:

  • Ordnungspolizei (אם ניתן אז גם לתרגם).
  • Biała River - מהו שם הנהר: "ביאלה", "ביילה" או שמא משהו אחר?
  • Bliżyn ו- Poniatowa (מדובר במפעלים/מחנות נאציים בתקופת מלה"ע השנייה).

תודה רבה מראש, והמשך ערב טוב, --85.250.122.57 20:18, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אורדנונגספוליציי - משטרת הַסדר;
נהר ביאלה;
בליז'ין, פוניאטובה. אלדדשיחה 20:49, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
למה ביאלה ולא ביאווה? סתם עומרשיחה 00:11, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כי בשמות (אישים או מקומות) אני לא נוהג לתעתק את האות הזאת בתור "וו". בעברית לא מקובל להעביר אותה כ-ו', אלא בתור ל' רגילה. ראה, לדוגמה, את שמו של לך ואלנסה. אם אתה מעוניין לתעתק מילה או משפט פולני כלשהו שיש בו ł - אתה מוזמן לתעתק את ה-ł בתור "וו". כאשר מדובר בשם עבור דוברי העברית, עדיף להשתמש בתעתיק המקובל (ולהעביר את האות הזאת כפי שמקובל גם בשפות אחרות). אלדדשיחה 00:18, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אחת הדוגמאות הכי בולטות היא שם העיר Łódz שבכל השפות לא מעיזים לתעתק "ווּ‏אוּ‏ג'" או משהו כזה לפי הצלילים הפולניים אלא "לוֹ‏דז".Ewan2 - שיחה 01:45, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ראשית, למה "וואוג'"? פשוט "ווג'", אם כי אני הייתי מעדיף "וודז'". בכל מקרה, בערבית זה ﻭﻭﺩﺝ (וודג'), וגם בפרסית קוריאנית ועוד מספר שפות זה עם וו. אבל, שוין, נח דעתי בדבריו של אלדד. סתם עומרשיחה 01:36, 26 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אז ווג'. לא ידעתי וזה מעניין שיש בכל זאת שפות, לא אירופיות,שאינו מחוייבות לכתיב הלטיני הרגיל, שמנסות לתעתק קרוב יותר להיגוי המקוריEwan2 - שיחה 03:28, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

דחה על הסף[עריכת קוד מקור]

האם ביטוי זה הוא בעברית תקנית? תודה... 77.127.96.102 20:45, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

כן, בהחלט. הכוונה: דחה באופן מיידי, בלי לעצור כדי לשקול או לבדוק האם פעולה זו נכונה או לא. אלדדשיחה 20:48, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

מירוץ/מרוץ[עריכת קוד מקור]

מה יותר נכון? ‏YHYH ۩ שיחהמיזם הכדורגל במדינות • 21:13, 24/03/2009

המלצת האקדמיה ואבן שושן לכתיב חסר ניקוד היא משום מה "מירוץ", אף על פי שלא הצלחתי להבין מאיפה היו"ד. ניסיתי לברר אם כמה אנשים יודעי דבר ואף אחד לא ידע.
אבל ההמלצה בעינה עומדת: "מירוץ".
שלחתי עכשיו מכתב לאקדמיה עם השאלה הזו. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 21:39, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כמו חגי מירום והר מירון.אודי - שיחה 11:15, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
קיבלתי תשובה מהאקדמיה ומסתבר שהמלצתה - "מרוץ". מה שכתבתי מקודם, שהמלצתה "מירוץ" - שטות גמורה ואני מבקש להתעלם ממנה. אינני יודע מדוע אבן שושן בחר ב"מירוץ". במקרא המילה מופיעה בקהלת ט בצירי ללא י'. זו לא מילה במשקל של שירות אלא תחילית מ + שורש רוץ.
מירון ומירום צריכים בדיקה אחרת. שמו של קיבוץ מרום גולן, למשלם, נכתב בשווא ואין שם שום סיבה ליו"ד. את שמו של חגי מירום נהוג לכתוב בי' - או שזו מילה ממקור אחר או ממש טעות. את שמו של הר מירון נדמה לי שנהוג לכתוב בי' תמיד, אבל אני לא מכיר את ההסבר. אולי זה משהו ארמי, אבל זה סתם ניחוש.
לגבי מרוץ - ההמלצה היא מרוץ - ללא י'. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 13:36, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

שורוק[עריכת קוד מקור]

הידעתם?!?!?!?!?!?!?

לפי החלטת האקדמיה ללשון מהשבוע שעבר, צורת הרבים של המילה שְׁטוּת היא לא עוד שְׁטֻיּוֹת כי אם שְׁטוּיוֹת. כנ"ל חנויות, מלכויות, התמחויות וכיו"ב. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 21:42, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אתה רציני? אם כך רבים של דמות הם dmuyut? נשמע לי ממש שטותי שהאקדמיה תוציא חוק כזה. הרי, רבים של קטלות הם קטלויות, זה לא כלל רשמי בעברית? אפשר מקור לדבריך? אלירן d שיחה 17:28, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אבל לפי מה שהבנתי מהניקוד לעיל ההגייה נשארת אותו דבר, לא? תומר - שיחה 18:29, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
תומר אכן כן, אבל זו המרה מתנועה קטנה לתנועה גדולה, דבר שכבר נעשה בעבר בכללי הכתיב המלא, היוצר ללא ספק שינוי לשוני בשוא הבא לאחריו (נע או נח). מה שאין כן כאן בהבדל בין שורוק לקובוץ (מלואפום) לפני חולם יוד, בו אין שינוי כלל במבטא. בברכה, יהודה מלאכיחיוג מקוצרכבר חתמת?ויקיהדות • א' בניסן ה'תשס"ט • 18:38, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אלירן, שורוק במקום קובוץ לפני הי'. לפני הת"ו נשאר חולם. מקור החלטות בדקדוק. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 18:55, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

שיפוד פוד פוד[עריכת קוד מקור]

ועוד החלטה מרגשת של האקדמיה: מותר לומר שִׁפּוּד! עד עכשיו הצורה התקנית הייתה שַׁפּוּד.

מיליוני האנשים שרגילים לומר "שַׁפּוּד" יכולים להיות רגועים - צורה זו "לא תיחשב שיבוש". --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 21:46, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

מה זה משנה, בכל מקרה הצורה המקורית היא שְפוּד. דניאל צבישיחה 22:25, כ"ח באדר ה'תשס"ט (24.03.09)

לחמרים מסוכנים[עריכת קוד מקור]

בפרסומת לקידום בטיחות בעבודה המשודרת מעל מסכינו בימים אלה, אומר הקריין - שומו שמיים - "לָחֳמרים מסוכנים" (loxomarim mesukanim). מדהים!! מלבד "חמרים" ו"אניות", יש דוגמאות מעניינות נוספות לתופעה זו? האם יש דוגמה המתבססת על חטף-סגול ולא על חטף-קמץ-קטן? ‏Harel‏ • שיחה 21:47, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

הממ.. דוגמה המתבססת על חטף-סגול (קרי: לֶ) לא תישמע אחרת מ-לְ.. :) אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 22:57, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
לא נורא, עדיין רוצה לדעת עליה. תביא. ‏Harel‏ • שיחה 22:59, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
יש גם "נכנס lo'ovi hakora". אלדדשיחה 23:16, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אני לא מכיר דוגמה המתבססת על חטף-סגול. אלדדשיחה 23:18, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
חטף סגול: לֶאֱמֶת (ישעיה מ"ב ג'), לֶאֱלִעֶזֶר (עזרא ח' ט"ז). בברכה, Tahmar1900 - שיחה 23:33, 24 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
רגע, לא הבנתי למה זה loxo ולא lexo. סתם עומרשיחה 00:09, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כאשר למ"ד השימוש, לְ, צמודה לאות חטופה, היא מקבלת את ניקוד החטף. אם מדובר על חטף-קמץ - היא מקבלת את הקמץ הקטן, ואם מדובר בחטף-סגול - את הסגול. הכלל הזה נכון רק כאשר מדובר על מילה לא מיודעת. אם מדובר ב-לַ, כלומר, ב-ל' המצטרפת למילה מיודעת, היא מנוקדת על פי כללי ה"א הידיעה שלפני המילה המיודעת. אלדדשיחה 00:20, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
מה שאתם אומרים זה שבאמת צריך לומר "lo'oniyot" ולא "le'oniyot" (לאניות)? ו"lo'ovi" ולא "le'ovi" (לעבי)? טוסברהינדי (שיחה) 12:05, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כך נהגות המילים על ידי קריינים מקצועיים, על פי ההגייה התקנית. אם אתה שואל אותי, בדיבור אני אומר le'oniyot ו-le'ovi. בכתב ממילא לא תהיה בעיה, כי המילים נכתבות באותה צורה (לא מוסיפים ו' וכו'). אלדדשיחה 12:08, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

ע' וח' גרוניות[עריכת קוד מקור]

מהן ע' וח' גרוניות וכיצד אפשר ללמוד לבטאן? תודה... 77.127.96.102 00:16, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

ח' וע' גרוניות הן תצורת הביטוי הנכונה של האותיות הללו כפי שהן נהגות על ידי בני עדות המזרח (בעיקר ניתן לשמוע את ההדגשה בקרב יוצאי תימן ועיראק). איך ניתן ללמוד אותם? - להקשיב ולתרגל. אם "יש לך את זה" ההצלחה מובטחת. יהודה מלאכיחיוג מקוצרכבר חתמת?ויקיהדות • כ"ט באדר ה'תשס"ט • 00:46, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

וינה (וייטנאם)[עריכת קוד מקור]

מישהו ראה עיר מוייטנאם שנכתבת כך: vinh, והניח שבגלל שמדובר בדרום-מזרח אסיה ה-h מייצגת נישוף ולכן שם העיר צריך להיות וינהְ (או שהוא סתם קרא כאילו זה אנגלית). אלא מה, nh בוייטנאמית מייצג דווקא /ɲ/, היינו ñ הספרדית. עכשיו שאלתי: וין או וינְיְ? סתם עומרשיחה 00:43, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

וין. דוגמה אחרת, דומה מאוד: את שם המחוז Champagne אנחנו לא מתעתקים לעברית בתור "שמפאניְ", אלא "שמפאן". אלדדשיחה 01:33, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

תעתיק מספרדית - Barajas[עריכת קוד מקור]

ברחס, בראחס, בארחס, ברחאס? אני בעד האפשרות האחרונה, האם יש משהו מוסכם? Gellerj - שיחה 13:49, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אני מציע "בראחס", על פי ההטעמה (מעל ra). אלדדשיחה 20:15, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
התקבל מבחינתי, תודה. Gellerj - שיחה 20:25, 25 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

הקידומות 'מק', 'או' ודומיהן[עריכת קוד מקור]

שלום,

האם צריך, מותר או אסור להוסיף גרש בין קידומות המצטרפות לשם כמו 'מק' בשם מקדונלד (מק'דונלד) ו'או' בשם אוקונור (או'קונור)? האם הכלל תקף גם לגבי שם שמתחיל בק' כמו מקורמיק (מק'קורמיק) או מקינלי (מק'קינלי)?

תודה, Kulystab - שיחה 12:26, 26 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אחדד את השאלה: למה קורמק מק'קארתי?? הרי יש לנו את מקארתיזם ואת פול מקרטני. מתי החלטנו להכפיל את ה-ק'? טוסברהינדי (שיחה) 14:49, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אני מציע להסתכל בשיחה:ג'ון מקיין, גם שם התלבטנו, והחלטנו להוריד את הק' הנוספת. emanשיחה 14:53, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
בקיצור - להעביר את קורמק מק'קארתי לקורמק מקארתי? טוסברהינדי (שיחה) 00:20, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
נראה לי שעדיף, כי כבר מוסכם עלינו הכתיב "מקארתי" (וגם "מקיין"). אלדדשיחה 00:24, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

שלטת/שולטת[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל בין השתיים? ומתי יש להשתמש בזו ומתי בזו? תודה... 77.127.154.228 15:16, 26 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

'שלטת' זו צורת הנקבה של 'שליט' ו'שולטת' זו צורת הנקבה של 'שולט'. יש להשתמש בכל אחת מהצורות כשם שמשתמשים בצורת הזכר כאשר מדובר בשם עצם זכרי. Kulystab - שיחה 16:09, 26 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

גריזר או גרייזר[עריכת קוד מקור]

מתמצאים בגרמנית וציידי נאצים - ר' שיחה:ארתור גריזר. תודה. --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 19:56, 26 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

דער האופטמן פון קפניק[עריכת קוד מקור]

דעתכם בשיחה:ההאופטמן מקפניק. אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 01:40, 27 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

איך הייתם מתעתקים את Hervé Guibert ?[עריכת קוד מקור]

הסופר הצרפתי גיבר ( Hervé Guibert ) : איך הייתם מתעתקים את שמו הפרטי לעברית? אֶרבֶה ? ארווה ?
תודה לעונים, דני. ‏Danny-w‏ 12:06, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

אולי עדיף "אֶרווה" ("ארבה", עפעס, מזכיר משהו אחר... :)). אלדדשיחה 00:15, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

משל ושנינה[עריכת קוד מקור]

מהו "משל ושנינה"? תודה... 87.70.46.66 14:39, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

הביטוי הוא "למשל ולשנינה". אביא את פירוש ראשי מכאן, ביחס לפסוק "וּנְתַשְׁתִּים, מֵעַל אַדְמָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם, וְאֶת-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי, אַשְׁלִיךְ מֵעַל פָּנָי; וְאֶתְּנֶנּוּ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה, בְּכָל-הָעַמִּים":
"ואתננו למשל ולשנינה" – כענין שמושלים משל על מי שאירע לו דבר פגע,
"ולשנינה" – כמו (דברים ו') ושננתם לבנך ותתנינון לשון סיפור רעות וכן תרגום ויספר ואשתעי ולשועי.

אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 21:37, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

הינדי[עריכת קוד מקור]

שלום, אשמח לעזרכתם בתעתיק השמות הללו מהינדי (אם איני טועה): Balbir Raj, Kunal, Sanjana, Karan , Prithviraj. תודה, דורית 21:18, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

לא יודעים? דורית 22:09, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
מה שאני יודע - קונאל, פריתויראג', קאראן. בגדול קוראים כמו שכתוב פונטית. אליבאבא - שיחה 22:22, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני לא מבין כלום בתיעתוק מהינדי אבל יש לי ניסיון של עבודה רבה עם הודים. בלביר ראג', קונאל, סאנג'נה, קאראן (מלעיל). את האחרון אני לא יודע. צריך לזכור שההודים הם עם קונפורמיסטי ולכן בהחלט יתכן שטעיתי בשם שלהם והם לא תיקנו אותי. תומר א. - שיחה 22:27, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

ראיתי עכשיו את השאלה, ואת תשובות שני החברים שמעליי, ואני מסכים עם תשובותיהם. אני לא מכיר כל כך את התיעתוק מהינדי, אבל נראה לי שעדיף לתעתק כמו ששומעים. תומר התייחס לעיל לכל התעתיקים, מלבד פריתויראג' (שכבר טופל על ידי אליבאבא). אכן, גם אני מניח שאת זה האחרון אפשר לתעתק פריתוויראג' (אם נתחשב ב-th), או פריטוויראג' (אם נתעלם ממנו). פריתוויראג' נראה לי בסדר. אלדדשיחה 00:06, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
זו לא רומניזציה מלאה אז אני יכול לומר לחלוטין, אבל צריך לשים לב שסתם a מבוטאת בהינדי כ-[ə], ולכן תתועתק כצירה/סגול, בעוד ש-a ממקורנת (עם קו מעליה) תתועתק כפתח/קמץ. כמו כן אני טוען (וכך זה בערכים רבים בוויקיפדיה) שצריך לתעתק h שמסמלת נישוף ב-ה. (ושוב, בגלל שזה לא בשפת המקור, אני לא יודע מה תפקיד ה-h-ים האלה). סתם עומרשיחה 03:07, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
ועוד משהו שאמנם לא נמצא פה, אבל אם אנחנו בשוונג: ai ו-au יתועתקו לרוב כצירה/סגול וחולם, בהתאמה. סתם עומרשיחה 03:09, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
בדקתי את האחרון (לשאר אין לי זמן כרגע), אני הייתי הולך על פרטהוויראג' (רומניזציה: Pṛthvīrāj, לא אכפת לי ט או ת). זה נראה קצת בלתי אפשרי להגייה, אבל ה-ר היא כאילו תנועה. סתם עומרשיחה 03:21, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
עומר, כתבת כאן h נטולת תנועה בתור מילה עברית (באמצע מילה עברית). לא ניתן להגות זאת. כשאתה מציע תעתיק משפה זרה, הרעיון הוא לא לכתוב את השפה הזרה באותיות עבריות אות מול אות, אלא לבחון מהי המילה העברית הדומה ככל האפשר בהגייתה לשפה הזרה. לשם כך לא תיצור מבני הגייה שלא קיימים בעברית, אלא תחפש לבחון עד כמה אפשר להשתמש במבנים הקיימים כדי להגות את המילה ככל האפשר בצורה הדומה להגייתה בשפה המקורית. את ה-ה' אין אפשרות להגות במילה שכתבת, כי ה-ט' היא שוואית... אלדדשיחה 18:17, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
עדיף להתעלם מה-h, אלא אם כן מדובר על כתיב פונטי, ואז אנחנו מתעתקים את המקור אות אות - לאותיות עבריות מקבילות. במקרה כזה יש מקום ל-h בתור ה' (או בתור נורמה תעתיקית אחרת שנחליט עליה). אבל, כמו שכתבתי בהקשר אחר, עדיף לעשות זאת כאשר מתעתקים משפטים שלמים מן השפה המקורית, ולא כאשר נתבקש כאן להציע תעתיק עברי לשם כלשהו. אלדדשיחה 18:23, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
ואני עדיין חושב שזה עדיף, הניסיון להגות ה שוואית נותן סוג של נישוף לעיצור שלפני. סתם עומרשיחה 18:31, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
בכל מקרה ה-h לא משנה לעניין ט או ת, הכלל של th=ת זה רק במילים ממקור יווני. סתם עומרשיחה 18:32, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
במקרה הזה כבר קיבלתי את דבריך, שמדובר ב-ט' (כי ה-h עניינה בנישוף, ולכן היא לא תשפיע על ה-ט). אבל, שוב, נסה להגות את הצירוף שהצעת, פרטהוויראג', כאשר ה-ט' וה-ה' שוואיות, ותראה שהדבר לא ניתן בעברית. כדאי להציע תעתיק שיש בו אמנם פשרות, אבל הוא ניתן להגייה פשוטה וברורה בעברית. אם תיקח, לדוגמה, את שמה של העיר הגרמנית München - אין לנו אפשרות להגייה מדויקת בעברית של ה-ü (כלומר, U אומלאוט), ולכן בחרנו ב-י' בתור מוסכמה מקורבת ("מינכן"). אתה מתעקש על ה-h, כאשר הדבר לא מקובל בעברית. אלדדשיחה 18:39, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
ה שוואית נראית לי אחלה פשרה (זה הרי לא באמת נישוף). האמת שבמקרה הזה באמת ניסיתי להגות את זה (בעיקר בגלל שזה רצף של 4 עיצורים שוואיים, אמאל'ה!), וזה הולך לא רע, ה-ה קצת מתמסמסת ול-ר נוספת מין שליש תנועה שכזה, אבל לפחות בכל הנוגע ל-ה זה דווקא יתרון. סתם עומרשיחה 20:02, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
תודה רבה על עזרתכם :) דורית 21:47, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

לוא[עריכת קוד מקור]

איך צריך לבטא את המילה הארכאית קמעא "לוא"? תודה... 77.127.237.43 23:39, 27 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

הכוונה ל"לו" כמו ב"לו יהי"? "לוּ" (lu). אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 21:34, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אני הבנתי את זה כ'lav', לווא. אבל באמת שאין לי מושג. 84.228.229.37 19:03, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אה, "לאו".. אביעדוסשיחה 19:08, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

מי כאן יושב ראש האתר?[עריכת קוד מקור]

ראו בבקשה את העריכה הזו – מה נכון: שני היושבי ראש של הרשימה (לפני העריכה), שני היושבים ראש של הרשימה (אחרי העריכה) או שמא שני יושבי הראש (הצורה הנכונה לדעתי) של הרשימה? חזרתי - שיחה 17:20, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

יושבי הראש, לא? • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 18:25, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
כן, במקרה הזה "יושבי הראש". אתקן. אלדדשיחה 18:28, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אלדד, כל כך מהר אנחנו שוכחים את ד"ר קור ואת הדיון בבוט ההחלפות? להזכירך, "יושב ראש", בניגוד למשל ל"רועה צאן", זו אינה סמיכות: לא מדובר ביושב של הראש, בניגוד לרועה של הצאן. דולבשיחה 20:05, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
יאמר אבשלום קור מה שיאמר, "היושבים ראש" היא צורה מגוחכת. ‏nevuer‏ • שיחה 21:13, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
דולב, אני יודע (ואני מניח שראית את תגובתי בבוט ההחלפות, המעידה על עמדתי). אבל מה לעשות, "יושבים ראש" לא נשמע לי מתאים כמו "לקפוץ ראש" Face-smile.svg. כשמדובר ביידוע, אני נוהג לכתוב "היושב ראש", אבל במקרה הנוכחי (ולכן כתבתי לעיל "במקרה הזה") נראה לי שהניסוח היחיד האפשרי הוא "יושבי הראש של..." (אלא אם כן נבחר בניסוח "היושבים בראש ה...", אבל אין צורך). אלדדשיחה 22:38, 28 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אבל מה רע ב"היושבי הראש"? סתם עומרשיחה 03:01, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
עומר, מה רע בניסוח הראש המממשלה למשל? יהודה מלאכיחיוג מקוצרכבר חתמת?ויקיהדות • ד' בניסן ה'תשס"ט • 09:35, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

אופניים[עריכת קוד מקור]

ולודרום או וולודרום? או אולי משהו אחר בכלל?לבושתי כי רבה, אני לא בטוח בכלל מה המקור (צרפתית?), אבל לערך יש את כל הבינוויקי שצריך. תודה. yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומיםדרוש:אחראי חדש לסדנה לגרפיקה 01:18, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

המקור אכן צרפתי למיטב ידיעתי, Velo = אופניים בצרפתית. אני הולך עם ו' אחת ונדמה לי שהכלל בתעתיק משפות לטיניות (ואולי בכל השפות) הוא שצליל V בראש מילה הופך ל-ו' אחת, כמו בורמונט, ז'ול ורן, ויליאם שייקספיר וכו'. Gellerj - שיחה 10:47, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אכן, ו' אחת בראש מילה. שתי ו"וים - אם מדובר על ו' החיבור + ו' של תחילת המילה, או ו' עיצורית בראש המילה + ו' נוספת כאם קריאה (o או u). אלדדשיחה 18:12, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

פריסה או פרישה[עריכת קוד מקור]

ראו העריכה כאןעודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 09:07, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

ע"פ אבן שושן (והדוגמאות שהוא מביא) השרשים פ.ר.שׂ. ופ.ר.ס. מתחלפים. אישית, מעדיף פרישה, כי לפריסה יש גם משמעות של חיתוך ("הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת" --ישעיהו נח). דניאל צבישיחה 09:23, ד' בניסן ה'תשס"ט (29.03.09)
כנ"ל. יהודה מלאכיחיוג מקוצרכבר חתמת?ויקיהדות • ד' בניסן ה'תשס"ט • 09:33, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אני מעדיף "פריסה", משום ש"פרישה" מבלבל. בוויקיפדיה אפשר גם לנקד "פרישׂה", שמסיר בלבול (לחדי עין). דוד שי - שיחה 12:56, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
בהקשר הספציפי לעיל אני מעדיף "פריסה". המונח הלך והשתגר לאחרונה, בעיקר בביטוי "פריסת הכוחות" (וברור שלא מדברים שם על חיתוך). אני מודע לכך שבעבר היה נהוג להשתמש בכתיב "פרישה", אבל השפה מתפתחת. ובכל זאת, כאשר אדבר על שטיח, עדיין אכתוב "אני פורש את השטיח". אלדדשיחה 18:08, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
נראה לי, כמו שהציע דוד שי, שכאשר מדובר על "פריסה" לעומת "פרישה", עדיף לבחור ב"פרישה" לענייני retirement וב"פריסה" לענייני deployment. אלדדשיחה 18:10, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
כמו ביחס ותפיסה, גם אני מעדיף את ס החד-משמעית. סתם עומרשיחה 18:38, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

איכה[עריכת קוד מקור]

מתי צריך להשתמש ב"איכה" ומתי ב"איך"? וכיצד יש לבטא מילה זו? תודה... 77.127.86.198 14:27, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

מדובר במילים נרדפות ופירוש שתיהן הוא "כיצד? באיזה אופן?". איכה מורכבת מהמלה איך+ה (לפי מיטב ידיעתי). את המלה מבטאים אֵיכָה, e-Kha. איכה גם נחשבת ליותר גבוהה ויותר ארכאית. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 15:38, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
תודה רבה! אז אין כל הבדל ביניהן ביחס לזמן השימוש? אוכל להשתמש בכל אחת מהן כל אימת שאבחר? 77.127.188.224 15:59, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אם הניסוח שלך אכן מושתת על סגנון כתיבה כגון "כל אימת שאבחר", איכה תוכל להתעלם מניסוח כה איכותי ומקורי, ולא להשתמש בו? קריצה ולענייננו בכתיבה מודרנית מקובלת התצורה איך ובכתיבה פיוטית יותר איכה. יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ה' בניסן ה'תשס"ט • 18:18, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

שאלת ניסוח – המשוואה "הומצאה", "התגלתה" או פותחה?[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנוןOri‏ • שיחהתל אביב 100 - לא רק מדד! 14:48, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

בערך כימיה תאורטית נתקלתי במשפט "כימיה תאורטית היא לא מדע חדש, אבל לפני שהומצאה משוואת שרדינגר הטכניקות האפשריות היו די גסות וספקולטיביות". כותב הערך מתיחס אל המשוואה כאל "המצאה" ואילו הערך אודותיה מספר כי היא "פותחה" על ידי שרדניגר. משפט פיתגורס, מסתבר, "התגלה". אמנם, אין זה מתפקדנו להכריע בשאלה מתחום הפילוסופיה של המדע האם המדע והמתמטיקה מתגלים, ממוצאים או מפותחים, אך אשמח לשממוע דעות של עורכים נוספים לגבי כללי אצבע בהם יש לנהוג. שמעון - השאירו הודעה 22:58, 21 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

משוואה? נהגתה... תומר א. - שיחה 23:06, 21 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
בחלק מהמקרים, פותחה מתאים מאוד, במיוחד אם ניתן לקבל אותה ממשוואות קודמות, כמו החוק השלישי של התרמודינמיקה (אאל"ט). בשאר המקרים גילה נשמע לי הפיתרון היותר טוב. נסה גם ב וק:יל yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומיםדרוש:אחראי חדש לסדנה לגרפיקה 23:39, 21 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אאל"ט זה צריך להיות בייעוץ לשוני, לא במזנון. נרו יאירשיחה • כ"ו באדר ה'תשס"ט • 01:04, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
משוואת שרדינגר התגלתה (כמשוואה חדשה) או פותחה (מתוך משוואות אחרות); בוודאי לא "הומצאה". "נהגתה" מתאים לתאוריה שלמה, ולא למשוואה בודדת. עוזי ו. - שיחה 01:14, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
יש גם "נוסחה", לא? ירוןשיחה 01:16, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ו"הוצגה". ‏עדיאל‏ 07:32, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
לכל אפשרות יש משמעויות לוואי משלה. "נוסחה" מעיד על כך שהנתונים (האמפיריים) הם המקור למשוואה, "נחשפה" רומז שהיא היתה מוכרת באופן מעורפל כלשהו גם לפני-כן, ו"הוצגה" מדגיש את ההצגה על-חשבון המוצג. את כל ההבחנות האלה אפשר יהיה למצוא במלון הדיפרנציאלי העברי-עברי הראשון, עיר מקלט למלים הנרדפות ועומדות על נפשן. עוזי ו. - שיחה 09:38, 22 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

שיחה:יוסיף סטלין#יוסף המספר[עריכת קוד מקור]

אנא, מי מכם קורא לו YOSIF? טוסברהינדי (שיחה) 19:24, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

עניתי שם (אני). אלדדשיחה 22:50, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

VASE[עריכת קוד מקור]

האם מישהו מכיר עוד תרגום למילה חוץ מאגרטל? יש ערך על פרס של התאחדות הכדורגל באנגלית שנקרא en:FA Vase ואני מתלבט בנוגע לשמו בעברית. אגרטל ה-FA נשמע קצת מוזר... ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:58, 29 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

ואזה. תומר א. - שיחה 06:12, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
גביע, כמובן. בברכה. ליש - שיחה 21:51, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
ליש, בהקשר של כדורגל גביע הוא Cup. ואזה היא פשוט ואזה (כזאת ששמים בה פרחים). תומר א. - שיחה 21:57, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
בכדורגל האנגלי יש גם את ה-en:FA Cup ששונה מאוד מה-en:FA Vase. אני מניח שאפשר גם כד או ואזה. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:00, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
ידידי היקרים המילה האנגלית Vase, שמקורה במילה הלטינית Vas פירושה כלי עגול ואחת המשמעויות, אבל לא היחידה, היא מה שאנחנו קוראים לו ואזה, אגרטל. כאן זה במשמעות גביע. לו ראיתם את הגביעים העתיקים... הם היו בגודל של אגרטלים וכך גם הגביעים המקובלים בספורט. בברכה. ליש - שיחה 22:06, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
זה נשמע כאילו מיד יבוא המשפט. "אני עוד זוכר" קריצה. תומר א. - שיחה 22:43, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

נווה מדבר[עריכת קוד מקור]

אני כותב ערך על מדבר ואני צריך לכתוב נווה מדבר ברבים, איך כותבים נווה מדבר ברבים? פישאנדיון - שיחה 21:12, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

נאות מדבר. ראה למשל בערך נווה מדבר... דב ט. - שיחה 21:25, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
תודה (-: פישאנדיון - שיחה 21:27, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

סגני שר או סגני שרים?[עריכת קוד מקור]

יוסישיחה 21:47, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

סגני שר זה רבים של סגן של שר מסוים. סגני שרים זה רבים של סגן שר סתמי. בברכה. ליש - שיחה 21:49, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
אפשר לעשות את ההבחנה הזו ובמחשבה ראשונה עשיתי אותה גם אני. במחשבה שניה "סגני שרים" צורם לי כשגיאה. חיפוש בגוגל אחרי "סגני שר" מעלה תוצאות במקורות מכובדים למדי (חוק יסוד:הממשלה, בג"צ, הארץ ואיןציקלופדיה). יוסישיחה 21:59, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
וכל שני וחמישי אני שומע שדרנים ברדיו מדברי על ברי מזל... בסוד אספר לך שגם ויקיפדים טועים לפעמים (איןציקלופדיה). בברכה. ליש - שיחה 22:09, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
ברי-מזל זה לא תקין? מה הצורה התקינה? תומר א. - שיחה 22:41, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
בר תקין רק ביחיד, זכר. ברבים ובנקיבה זה בני, בת, בנות. בברכה. ליש - שיחה 23:02, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
האם גם בארמית זה כך? הווה אומר, מהי צורה הסומך של בר בארמית, ומי צורת הנקבה וסומך־הנקבה? בברכה, Tahmar1900 - שיחה 00:10, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
בר הוא צורת הסומך של ברא וברת היא צורת הסומך של ברתא. דניאל צבישיחה 20:29, ז' בניסן ה'תשס"ט (1.04.09)
אם כך אז - בר־סמכה, בני־סמכה, ברת־סמכה, בנות־סמכה? בברכה, Tahmar1900 - שיחה 15:38, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
בת־סמכה, לא ברת, בת. לא כל מילה ארמית מקובלת בעברית, למרות שיש מילים ארמיות רבות שעברו גיור. בברכה. ליש - שיחה 15:44, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
סגני שרים. כמו שאריה כתב לעיל. וכמו שאריה כתב, בני מזל - ריבוי של בר מזל. אלדדשיחה 23:09, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

תודה על כל התשובות ועל הרחבות הדעת. יוסישיחה 10:37, 31 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

תעתיק מפלמית או צרפתית[עריכת קוד מקור]

העיר "Ypres" שבבלגיה. מי זוכה? ברי"אשיחה • ו' בניסן ה'תשס"ט • 22:11, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

בשפות שונות (גרמנית, צרפתית) מבטאים בצורות שונות - אני מציע יפר. בברכה. ליש - שיחה 22:14, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
בעברית מקובל "איפר" דב ט. - שיחה 22:24, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]
תודה. אכן בשיטוט בגוגל מצאתי עדיפות ל"איפר". חן חן. ברי"אשיחה • ו' בניסן ה'תשס"ט • 22:32, 30 במרץ 2009 (IDT)[תגובה]

שם העשור בו אנו חיים[עריכת קוד מקור]

שנות האלפיים מוביל למאה ה-21 (כלומר לתקופה בת 100 שנים). אז איך קוראים לעשור בו אנו חיים עכשיו ומה יהיה שם העשור שיתחיל ב-2010?אודי - שיחה 14:51, 1 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

על פי הערך באנגלית לעשור 2000-2009, אין שם מוסכם לעשור, בניגוד ל"שנות השמונים" וכד' של המאה הקודמת. מקובל לקרוא לעשור זה בשם "שנות האלפיים" גם אם השם מטעה (כי הוא מתייחס לכל המאה או אפילו לכל המילניום). הייתה הצעה לקרוא לו "עשור האפסים" (The Naughties, מעין משחק מילים באנגלית) אבל השם לא נקלט בציבור (בצדק). נראה לי שבעתיד יתייחסו לשנים הללו כאל "תחילת המאה".
גם לעשור הבא, 2010-2019, אין עדיין שם באנגלית, וכנראה שלא יהיה לו. דווקא בעברית הוא ייקרא בפשטות "שנות העשרה". -- ‏גבי‏ • שיח 18:12, 1 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
העשור הנוכחי נקרא אצלנו העשור הראשון של המאה ה-21. שם ממצה ומספק, לדעתי. בנוגע לעשור השני - אני אוהב את שנות העשרה של המאה ה-21. טוסברהינדי (שיחה) 18:13, 1 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
שנות השישים, שנות השבעים, שנות השמונים, שמות התשעים, שנות האפסים.
ככה אני קורא לזה, כי זה די קרוב לתיאור כמות המוזיקה הטובה שנוגנה בעשור הזה. וזה מזל, כי שדרני הרדיו בעשורים הבאים ממילא לא יצטרכו לומר "ועכשיו נשמע את השיר המצוין משנות האפסים", כי לא היו בעשור הזה הרבה שירים מצוינים. --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 19:18, 1 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

מתווה[עריכת קוד מקור]

האם "מתווה" הוא בזכר או בנקבה? תודה... 77.127.86.130 20:24, 1 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

זכר, כמו "מפעל", "מרשם" או "מלווה". אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 20:27, 1 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]