ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 16

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני: 1 · 2 · 3 · 4 · 5 · 6 · 7 · 8 · 9 · 10 · 11 · 12 · 13 · 14 · 15 · 16 · 17 · 18 · 19 · 20 · 21 · 22 · 23 · 24 · 25 · 26 · 27 · 28 · 29 · 30 · 31 · 32 · 33 · 34 · 35 · 36 · 37 · 38 · 39 · 40 · 41 · 42 · 43 · 44 · 45 · 46 · 47 · 48 · 49 · 50 · 51 · 52 · 53 · 54 · 55 · 56 · 57 · 58 · 59 · 60 · 61 · 62 · 63 · 64 · 65 · 66 · 67 · 68 · 69 · 70 · 71 · 72 · 73 · 74 · 75 · 76

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

בדמי ימיו[עריכת קוד מקור]

כיצד יש לבטא ניב זה? תודה... 77.126.242.21 16:10, 16 במאי 2009 (IDT)

בִּדְמִי יָמָיו. ‏Harel‏ • שיחה 16:24, 16 במאי 2009 (IDT)

תעתוק שם מנורבגית[עריכת קוד מקור]

איך ייכתב בעברית השם Jan Erik Kongshaug?‏ Ranbar - שיחה 19:20, 16 במאי 2009 (IDT)

יאן אריק קונגסהאוגOri‏ • PTT‏ 02:05, 17 במאי 2009 (IDT)

זכר או נקבה?[עריכת קוד מקור]

אני מתרגמת את הערך ראמן מאנגלית, והמשפט הראשון בערך הוא "ראמן ה_א מנת נודלס יפנית שמקורה בסין."

אז ככה - אני צריכה לכתוב ראמן הוא או ראמן היא? למיטב ידיעתי, ראמן זה זכר, אבל אחר כך באה "מנה". מה לכתוב? שייקס - שיחה 09:28, 17 במאי 2009 (IDT)

זה איטריות ולכן בזכר. תומר א. - שיחה 09:37, 17 במאי 2009 (IDT)
מה קשור שמדובר באטריות? בעברית בכל אופן האוגד (זה ההוא או ההיא במשפט שלך) הוא לפי המין של הנושא, שבמקרה הזה זה ראמן. מכיוון שזו לא מילה בעברית, בדרך כלל הולכים לפי ה"צליל" שלה, שהוא אכן צליל של זכר, ולכן ראמן הוא מנת נודלס זה בסדר. ‏Harel‏ • שיחה 22:45, 17 במאי 2009 (IDT)

איך לתרגם את Hand-Pulled noodles?[עריכת קוד מקור]

אטריות מתוחות? שוב, לגבי הראמן. שייקס - שיחה 13:10, 17 במאי 2009 (IDT)

אולי איטריות עבודת יד? תומר א. - שיחה 16:15, 17 במאי 2009 (IDT)
עוד הצעות? אני רוצה להיות בטוחה. בינתיים זה אטריות עבודת יד. שייקס - שיחה 20:33, 17 במאי 2009 (IDT)
אטריות בעבודת יד אינן בהכרח אטריות שנמתחו ידנית. אפשר להכין אטריות בעבודת ידיים גם בלי למתוח אותן. יוסישיחה 20:48, 17 במאי 2009 (IDT)
בגלל זה אמרתי אולי. תומר א. - שיחה 21:59, 17 במאי 2009 (IDT)

(Chivas Century of Malts)[עריכת קוד מקור]

בערך שיבס ריגל מופיע תרגום של הביטוי "Chivas Century of Malts" כ"שיבס ארץ של מאלטים", זה נראה לי כמו בלבול בין COUNTRY לCentury. אבל אין אני מתמצא במשקאות אלכוהוליים.. מציע לתקן את הטעות במידה וישנה... שמוליק - שיחה 15:36, 17 במאי 2009 (IDT)

"השלכות"[עריכת קוד מקור]

קראתי במקום כלשהו - ואינני זוכר היכן בדיוק - שזהו תרגום לא מוצלח, ועדיפות המילים "השפעות" או "תוצאות". מהי עמדת הבלשנים? תודה, יניב שיחה 18:42, 17 במאי 2009 (IDT)

טוב, מי החליט למנות את כל הבלשנים למפעילי מערכת? עכשיו הם עסוקים מדי בניטור השחתות.... מישהו? יניב שיחה 00:41, 21 במאי 2009 (IDT)
אני חושב שאי פעם נתקלתי באמירה הזאת. לא יודע עד כמה היא נכונה. בכל אופן, "השפעות" או "תוצאות" בהחלט נשמע לי מדויק וברור יותר מאשר "השלכות". אלדדשיחה 00:44, 21 במאי 2009 (IDT)
תודה רבה, אלדד! לילה טוב, יניב שיחה 00:48, 21 במאי 2009 (IDT)
בשמחה, בטוּב תָלִין! Face-smile.svg אלדדשיחה 00:49, 21 במאי 2009 (IDT)
לפעמים מתאים יותר להשתמש דווקא במילה בעלת המשמעות הפחות ספציפית, הכול תלוי בהקשר. ‏nevuer‏ • שיחה 00:52, 21 במאי 2009 (IDT)
נכון, "השלכות" כוללנית ומעורפלת יותר. אלדדשיחה 00:55, 21 במאי 2009 (IDT)
מעניין. לצורך המחשה אביא את הדוגמה הבאה: "הפיגוע בצירות הסובייטית", הערך שהסב את תשומת לבי לסוגיה. מה מתאים במקרה הזה? האם "השלכות" הערטילאית יותר, לדבריכם, או, למשל: "תוצאות המעשה", "השפעות הפיגוע"? תודה, יניב שיחה 01:00, 21 במאי 2009 (IDT)

לא אכחד[עריכת קוד מקור]

מה פירוש לא אכחד? לתשובה אודה... 77.126.249.126 22:41, 17 במאי 2009 (IDT)

לא אכחיש. לכחד זה גם להכחיש. ‏Harel‏ • שיחה 22:43, 17 במאי 2009 (IDT)
תודה רבה! תוכל לנקד בבקשה? בברכה, 77.126.249.126 22:44, 17 במאי 2009 (IDT)
אני לא בטוח, אבל מבחינת ההגייה לפחות זה צריך להיות משהו כמו אֶכַחֵד. הכ"ף רפה. ‏Harel‏ • שיחה 22:47, 17 במאי 2009 (IDT)
אל"ף בחטף פתח – אֲכַ‏חֵד. Kulystab - שיחה 00:27, 18 במאי 2009 (IDT)
צודק כמובן. היום בבוקר כשהתעוררתי הבנתי שטעיתי. ‏Harel‏ • שיחה 10:21, 18 במאי 2009 (IDT)
במובן של להכחיש, להסתיר את האמת זה בבניין פיעל - בינוני מְכַחֵד, עתיד אֲכַחֵד.
במובן של להיעלם זה בבניין נפעל - בינוני נִכְחָד, עתיד אֶכָּחֵד או אִכָּחֵד. כן כן, שתי הצורות נכונות, ועליי חביבה יותר הצורה בחיריק, אבל ברוב הספרים של היום כתובה רק הצורה בסגול. --אמיר א. אהרוני - שיחה 06:27, 18 במאי 2009 (IDT)

פמפלט (קוֹנטרֵס) / מניפסט (מנשר) - מונחים נרדפים?[עריכת קוד מקור]

אביעדוסשיחה 20:31, 18 במאי 2009 (IDT)

מנשר. ‏Harel‏ • שיחה 20:33, 18 במאי 2009 (IDT)
עלון? Kulystab - שיחה 20:34, 18 במאי 2009 (IDT)
בדיוק! האם יש הבדל כלשהו? (בין הראשונים; ל"עלון" משמעות יותר נייטרלית). אביעדוסשיחה 01:13, 19 במאי 2009 (IDT)
נכון. נדבקתי לתרגום של pamphlet מאנגלית (עלון), אך לפעמים מילים לועזיות שונות ממשמעותן באנגלית, כמו פרוטקציה. בכל מקרה, לפי אבן שושן (1997):
פמפלט – 1. חוברת, קנטרס (אגב, עוד מילה נרדפת בשבילך) קטן הדן בנושא מסוים, בייחוד פולמוסי. 2. כתב־פלסתר, כתב־שטנה.
מניפסט – 1. מנשר, הצהרה ממשלתית המודיעה לתושבים מערכת חוקים חשובים או מאורע חשוב ביותר למדינה. 2. גילוי־דעת פוליטי, פנייה אל הקהל בהצעת תכנית מדינית מסוימת.
מבחינה רעיונית יש קשר בין המושגים, אך על בסיס הגדרות אלה, נראה לי שההבדל ביניהם הוא בצורת הפרסום, שבפמפלט היא מוגדרת (חוברת) ובמניפסט לא. Kulystab - שיחה 10:49, 19 במאי 2009 (IDT)
ברושור! אדם נבו;שיחה 22:27, 26 במאי 2009 (IDT)

דגשים[עריכת קוד מקור]

איך צריך להגות את המילה "לקבוע"? אפשר לנקד?

כנ"ל בנוגע ל"מכהן". לניקוד אודה. בברכה, 77.126.153.149 11:13, 19 במאי 2009 (IDT)

לִקְבּוֹעַ. מְכַהֵן (כדאי להגדיל כדי לראות טוב את הניקוד). בברכה, ינבושד • כ"ה באייר ה'תשס"ט.
תודה רבה! ושאלה נוספת, ברשותך: למה מְכַהֵן בכ"ף רפויה ולא בכ"ף דגושה? בהערכה, 77.126.153.149 11:21, 19 במאי 2009 (IDT)
מפני שהאות מ' שלפניה מנוקדת בשווא נע (בראש מילה). בברכה, ינבושד • כ"ה באייר ה'תשס"ט.—
"מכהן" בכ"ף רפה משום שבבניין פיעל הדגש מופיע ב-ע' הפועל. ע' הפועל כאן היא ה', ובה"א אין דגש (כי זו אות גרונית), וגם לא יבוא תשלום דגש באות שלפניה (ולכן ה-כ' מנוקדת בפתח ולא בקמץ). השווה "מפַקּד" (פ' רפה, דגש ב-ק'). אלדדשיחה 11:35, 19 במאי 2009 (IDT)
אלדד הסביר למה אין דגש חזק, ואני הסברתי למה אין דגש קל (סברתי שלזה התכוונת). בברכה, ינבושד • כ"ה באייר ה'תשס"ט.
(ינבושד, ההסבר שלך טיפל בהיבט אחר שאני לא חשבתי עליו מצד השואל - נראה לי שכיסינו את כל האפשרויות Face-smile.svg). אלדדשיחה 12:07, 19 במאי 2009 (IDT)

ואני אוסיף שאלה בנוגע לחוקיות הדגשים- למה לִקְבּוֹעַ עם צליל b, אבל "קָבַע" ללא דגש וצליל v? תומר07 - שיחה 07:20, 22 במאי 2009 (IDT)

לפי אותו כלל בדיוק: באות ב' אחרי תנועה רפה ולא דגושה, אלא אם כן מדובר במילה במשקל שבו אמור להיות בה דגש חזק תבניתי. קָבַע זה פועל בניין קל, שנקרא כך כי אין בו דגש תבניתי, להבדיל מפִּעֵל, פֻּעַל, והִתְפַּעֵל, שבהם יש דגש בע' הפועל, ועל כך מכונים "כבדים". השווה: קָבַע מול קִבֵּעַ, הִתְקַבֵּעַ.
אבל השאלה מעלה שני דברים מסקרנים שבלשנים של עברית דנים בהם:
1. עצם העובדה שלך, כמו להרבה ישראלים אחרים, זה לא נראה ברור מוכיחה שכללים שהיו מובנים מאליהם לאנשים שניקדו את המקרא, לא נראים כה טבעיים לדוברי עברית חדשה, ושבעברית חדשה, כנראה, מתפתחים כללים חדשים, אבל ההתפתחות הזאת עוד לא הגיעו לכדי יציבות. למשל אנשים יכולים להגות לתפוס: litpos/litfos, לקבוע: likboa/likvoa, לחפור: laxpor/laxfor ובכל המקרים שתי הצורות תיראינה לרוב הדוברים פחות או יותר תקינות. בניקוד דקדוקי תקני רק הצורות עם הדגש נכונות, אבל בדיבור יומיומי שתיהן קבילות למעשה.
2. להפך: הצורה לקבוע בדרך כלל נקראת בימינו שם הפועל ובמחקר על המקרא היא בדרך נקראת "מקור נטוי" או "מקור עם ל'", להבדיל מ"מקור מוחלט", צורה שנפוצה במקרא, אבל נדירה היום. ההתפתחות ההיסטורית של הצורות האלה הייתה בערך כזאת: תחילה היה מקור מוחלט, כגון נְפֹל, ללא דגש בפ', כי זו האות השנייה במילה, ובאות ראשונה השווא נע ולכן לא יכול אחריו דגש. אל הצורה הזו אפשר היה להוסיף אותיות בכל"ם: בִּנְפֹל, כִּנְפֹל, מִנְּפֹל, (צורות כאלה קיימות קצת גם בעברית ספרותית גבוהה היום), ובפ' עדיין אין דגש מאותה הסיבה. אבל תוספת של ל' למקור הזה הייתה כה נפוצה כבר במקרא, שזו הפכה לצורה נפרדת ושלמה, ואז השווא הפך לשווא נח ונוסף דגש. (זה מתואר בפירוט בעמודים 122, 123 ו-124 בספר הדקדוק של גזניוס.) לך תדע, אולי בעברית חדשה מתרחש תהליך הפוך שעוד לא נשלם.
(מישהו הבין משהו?) --אמיר א. אהרוני - שיחה 09:15, 22 במאי 2009 (IDT)

שיחה:פריטיוף ננסן[עריכת קוד מקור]

ננסן או נאנסן? וראו גם דרכון נאנסן. טוסברהינדי (שיחה) 15:04, 19 במאי 2009 (IDT)

מאלגה[עריכת קוד מקור]

לפני שאתם נכנסים לקישור, מישהו יודע מה זה מאלגה? Aghnonפורטל ספרד 18:54, 19 במאי 2009 (IDT)

זה מקום, לא? תומר א. - שיחה 20:01, 19 במאי 2009 (IDT)
בלי להיכנס לקישור: עיר בספרד, בירה של אחת מהקהילות האוטונומיות, נדמה לי שאנדלוסיה.
עכשיו נכנסתי לקישור וראיתי שהיא לא הבירה של אנדלוסיה, אבל היא כן נמצאת שם. --אמיר א. אהרוני - שיחה 20:08, 19 במאי 2009 (IDT)
היא בכל זאת בירת נפה. Aghnonפורטל ספרד • חדש! בירות נפות! 20:43, 19 במאי 2009 (IDT)

מורסיה (עיר) וקדיס (עיר)[עריכת קוד מקור]

אני (אדם) הולך להעביר אותן לקדיס ולמורסיה, אם אין התנגדות (סוג תגובה). חבל סתם לבזבז את השם (שם עיר) ולסבך. Aghnonפורטל ספרד • חדש! בירות נפות! 21:10, 19 במאי 2009 (IDT)

הלכתי לומר שהקהילה האוטונומית מורסיה מעניינת אותי יותר מהעיר מורסיה, אבל מצד שני הקהילה האוטונומית ולנסיה מעניינת אותי עוד יותר, וולנסיה זה ערך על העיר ולא על הקהילה.
אז שיהיה, דין מורסיה כדין ולנסיה. --אמיר א. אהרוני - שיחה 21:16, 19 במאי 2009 (IDT)
מהיום אני אשנה את רוב שמות הערים בספרד שתושביהן הקימו עיר על שמה במערב (או בפיליפינים) לשמה הרגיל. לרוב מחפשים יותר את העיר שבספרד, למעט סנטיאגו דה קומפוסטלה. Aghnonפורטל ספרד • חדש! בירות נפות! 21:19, 19 במאי 2009 (IDT)
רגע רגע. מה למשל? --אמיר א. אהרוני - שיחה 21:34, 19 במאי 2009 (IDT)
לפני כל העברה כזו יש לקיים דיון בדף השיחה של הערך הרלוונטי. ‏odedee שיחה 21:38, 19 במאי 2009 (IDT)

שם של הר[עריכת קוד מקור]

ההר הזה, מופיע בכל מיני תיעתוקים בכל מיני מקומות (אמא, אמה). מה הצעת המדור? תודה. yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 10:23, 20 במאי 2009 (IDT)

אַמה - אין שום סיבה לכתוב עם אל"ף בסוף. אמא יש רק אחת. רצוי לנקד כדי שלא יחשבו שהשם הוא Ema. דב ט. - שיחה 10:42, 21 במאי 2009 (IDT)

מי יתן החרש תחרישון[עריכת קוד מקור]

מִי-יִתֵּן, הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן - כיצד יש להגות המילה השלישית בצירוף זה - "החרש"? תודה... 77.126.169.78 13:29, 20 במאי 2009 (IDT)

כמו שכתוב, /haxaˈreʃ/. הגיית חטף פתח שווה להגיית פתח.
מכיוון שמדובר בחטף שמקורו בשווא נח, מותר לנקד את המילה הזאת גם בשווא, אז אם תכתוב טקסט משלך עם המילה הזאת, תוכל לנקד הַחְרֵשׁ ולהגות /haxˈreʃ/. מאחר שהנקדן של ספר איוב ניקד בחטף, נכבד אותו ונהגה את התנועה.
(ה-x בתעתיק שלי זה חי"ת; תחליט לבד איך להגות אותה.) --אמיר א. אהרוני - שיחה 01:13, 21 במאי 2009 (IDT)

תעתוק השם מוסטפא[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנוןOri‏ • PTT‏ 14:20, 20 במאי 2009 (IDT)

בס"ד
שלום וברכה לכל חברי וחברות ויקיפדיה. יש לנו כאן בויקיפדיה מגוון ערכים עם השם הפרטי מוסטפא אך בצורות שונות, למשל מוצטפא, מצטפא, מוסטפא, מוסטאפה, מוסטפה. כשכל עורך נותן בסופו של דבר את השם כרצונו או כהבנתו. אולי הגיע הזמן לקבוע מדיניות ברורה בנידון ןלתקן את כל הערכים הרלבנטיים בהתאם? העברתי הודעה על דיון זה לדלפק ייעוץ לשוני. מצפה להתייחסותכם בברכה ובידידות, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • כ"ו באייר ה'תשס"ט • 13:41, 20 במאי 2009 (IDT)

אני בעד מוסטפה. Aghnonפורטל ספרד • חדש! בירות נפות! 14:15, 20 במאי 2009 (IDT)
למה במזנון? למה? ‏Ori‏ • PTT‏ 14:18, 20 במאי 2009 (IDT)
יש כבר לכך התייחסות בויקיפדיה:כללים לתעתיק מערבית#דוגמאות, והתשובה היא - מוסטפה בתעתיק חופשי (כלומר באיזכורי השם לאורך הטקסט ובשמות ערכים), מצטפא בתעתיק מדויק (כלומר כביאור צמוד לכיתוב הערבי مصطفى). מגיסטרשיחה 14:28, 20 במאי 2009 (IDT)
ובתרגום מעשי?? מה עושים ומה כותבים ומי יקח על עצמו לשנותאת כל הערכים וכיצד, מגיסטר הסבר את דבריך. בברכה, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • כ"ו באייר ה'תשס"ט • 15:55, 20 במאי 2009 (IDT)
מדוע "מוסטפה" ולא "מוסטפא"? במה "מוסטפה" עדיף? ברור שה-צ צריכה להפוך ל-ס. אבל אין סיבה להפוך את ה-ה ל-א. בעיקר לאור העובדה שאם קריאה ה' יכולה להיקרא גם כ--mustafa וגם כ-mustafe, ואילו אם קריאה א' מבהירה כי מדובר ב-mustafa. לא ככה? טוסברהינדי (שיחה) 20:27, 20 במאי 2009 (IDT)
מה גם שבטבלה של פירוט האותיות בויקיפדיה:כללים לתעתיק מערבית, כתוב שאליף מקצורה מתועתקת חופשית ל-א' ולא ל-ה'. טוסברהינדי (שיחה) 20:28, 20 במאי 2009 (IDT)
מסכים עם יונתן (טוסברהינדי). Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • כ"ז באייר ה'תשס"ט • 20:41, 20 במאי 2009 (IDT)
גם אני מעדיף "מוסטפא", ומסכים עם שני קודמיי. מדובר בשם ערבי. אילו היה מדובר בשם אירופי, יכולנו לסיים את המילה/השם ב-ה'. עדיף לדבוק בערבית במקרה הזה, ולהראות את תנועת a בעזרת א', שבמקרה הנוכחי גם תואמת את שפת המקור. אלדדשיחה 00:36, 21 במאי 2009 (IDT)
אין ספק שהתעתיק הנכון הוא מוסטפא (מוצטפא בעצם) אבל מה מקובל יותר? Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 01:24, 21 במאי 2009 (IDT)
מוסטפא, לדעתי, מקובל הרבה יותר מאשר מוסטפה. אני מעדיף לא לתעתק שמות ערביים המסתיימים ב-א' ב-ה' בעברית. ה-ה' מעניקה לשם נופך עברי או אירופי, בעוד ה-א' משמרת את המוצא הערבי של המילה/השם. ומעניין לעניין באותו עניין, עדיף גם לתעתק "אינתיפאדת אל-אקצא". אלדדשיחה 10:25, 21 במאי 2009 (IDT)
אז מה סגרנו מוסטפא?? זה סופי?? יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • כ"ח באייר ה'תשס"ט • 01:00, 22 במאי 2009 (IDT)
לדעתי כן. ומציע להפעיל בוט שיחליף. טוסברהינדי (שיחה) 19:57, 22 במאי 2009 (IDT)
חבר'ה בואו לא נמשיך בתרבות המזנון, התחלנו דיון נסגור אותו, נגיע לתכל'ס ונקבע עובדות בשטח. לעצם הצעת הבוט; האם הוא אמור לשנות גם שמות ערכים? ואם כן, האם הוא מבצע מחיקה מהירה של כל הג'אנק שנשאר: מצטפא, מוסטפה ודומיהם?. חברה קדימה, לא צריכים הצבעה כדי שהענין יזוז, מצפה תגובות ולמעשים. בידידות נאמנה, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ב' בסיוון ה'תשס"ט • 20:08, 24 במאי 2009 (IDT)


ובאותו ענין[עריכת קוד מקור]

יש לי פשוט ערך חדש מוסטפא אל נחאס פאשא (כתבתי בשיתוף עם צוף האפרתי) פאשה, פאשא, באשה, פחא, מה עושים עם זה? יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • כ"ח באייר ה'תשס"ט • 01:00, 22 במאי 2009 (IDT)

פחה נשמע מיושן למרות שזה היה שימוש אנכרוני עברי שורשי. באשה הוא ההיגוי הערבי. אני הייתי מעדיף את המקור הטורקי פאשה, כי זה היה תואר או תפקיד טורקי.Ewan2 - שיחה 01:20, 22 במאי 2009 (IDT)

בעברית[עריכת קוד מקור]

איך אומרים צ'קלקה

מאגר המונחים של האקדמיה מציע צירוף עברי ברור, אבל קצת משעמם: אות מהבהב. --אמיר א. אהרוני - שיחה 11:39, 21 במאי 2009 (IDT)
דווקא לפי מה שידוע לי, האקדמיה קבעה את המילה "צפירור" כחלופה עברית ל"צ'קלקה". Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • כ"ז באייר ה'תשס"ט • 11:51, 21 במאי 2009 (IDT)
ואללה. אין במאגר "צ'קלקה", אז חיפשתי לפי beacon באנגלית. חמוד. --אמיר א. אהרוני - שיחה 12:08, 21 במאי 2009 (IDT)
ופעעעע - - - ם קראו לזה קוז'אק, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • כ"ח באייר ה'תשס"ט • 00:54, 22 במאי 2009 (IDT)

דבש[עריכת קוד מקור]

בשנים האחרונות הייתה בטלוויזיה התכנית הכל דבש ושיר באותו שם שודר ברדיו הישראלי בערך 42,364,829 פעמים.

האם הביטוי "הכול דבש" הוא ביטוי חדש או שהיה קיים גם לפני כן? --אמיר א. אהרוני - שיחה 11:39, 21 במאי 2009 (IDT)

אני מכיר אותו עוד מלפני. תומר א. - שיחה 23:38, 21 במאי 2009 (IDT)
כמה לפני? תש"ס? תש"ן? --אמיר א. אהרוני - שיחה 23:49, 21 במאי 2009 (IDT)
צריך לחשוב על זה... בעיקרון, היה לי חייל ב-2005 שהיה כל הזמן אומר את זה, אבל אני די בטוח ששמעתי את הביטוי הזה עוד לפני. תומר א. - שיחה 00:46, 22 במאי 2009 (IDT)

הגירסה היאפית-טבעונית הנוכחית, אגב, היא "הכל סילאן". אדם נבו;שיחה 00:55, 22 במאי 2009 (IDT)

כן, גם אני זוכר משלהי השירות הצבאי שלי, קצת לפני. אולי אז זה באמת התחיל, בסביבות תשס"ג? --אמיר א. אהרוני - שיחה 09:17, 22 במאי 2009 (IDT)

תרגום שמות בפסקה[עריכת קוד מקור]

אם מישהו שיודע יוכל לתרגם לעברית את השמות הלועזיים במספרים חיוביים ושליליים#היסטוריה, זה יהיה נהדר. אדם נבו;שיחה 00:52, 22 במאי 2009 (IDT)

קודם כל אוקלידס שמו אאוקלידס. ז'אן לה-רון ד'אלמבר הוא בסדר אני מאמין. לגבי פרנסיס מסרס איני בטוח, איני יודע מה מוצאו. אוגוסטוס דה מורגן בסדר. אנטוניו חוסה טייקסאירה (בערכו יהיה רעיון טוב לתרגם, אפילו כדאי לפתוח קצרמר כדי לאיית טייקסאירה), אני מניח שהוא ספרדי. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 12:32, 22 במאי 2009 (IDT)
אני משאיר את הדיון פה לפני התרגום. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 12:33, 22 במאי 2009 (IDT)
מסרס הוא בריטי (התוצאה הראשונה בגוגל). שיניתי את השמות בערך, כיוון שלא הייתה פה עוד תשובה. אדם נבו;שיחה 22:22, 23 במאי 2009 (IDT)

Dada Rosada[עריכת קוד מקור]

איך לכתוב?

דאדא רוסאדה או דהדה רוסאדה? פישאנדיון - שיחה 16:22, 22 במאי 2009 (IDT)

האם אתה מדבר על ראש עיר אינדונזי? אני מניח שזה צריך להיות דאדה רוסאדה, כי לא תוקעים ה שלא נהגית באמצע מילה וגם לא תמיד מתאים לתקוע א בסוף. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 20:07, 22 במאי 2009 (IDT)

נשואים זה ל...?[עריכת קוד מקור]

האם בני זוג ממינים שונים נשואים זה לזה או נשואים זה לזו? דוד שי - שיחה 20:27, 22 במאי 2009 (IDT)

ממינים שונים? Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 20:33, 22 במאי 2009 (IDT)
עמדתי, שהביאה מראש לפתיחת פוסט סהרורי זה, היא כי לפי "ודייק" בני זוג ממינים שונים נשואים זה לזה, שכן אם יהיו נשואים זה לזו, פירוש הדבר שאינם נשואים זו לזה. אלמוג 20:36, 22 במאי 2009 (IDT)
שיעורי הלשון שלי מתרחקים, אבל גם אני זוכר שאין לומר "זה לזו" (ולאו דווקא בהקשר של נישואים). עידושיחה 20:37, 22 במאי 2009 (IDT)
אני מניח שאתם מדברים על איך ניתן לומר זאת נייטרלית, כלומר בלי לייחס משמעות למין בני הזוג ההומוסקסואלים. אמנם איני בטוח, אבל הייתי רושם "זה לזה" מכיוון שמין זכר הוא לרוב נייטראלי. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 20:40, 22 במאי 2009 (IDT)
הם כלל וכלל לא מנסים לומר זאת נייטרלית, ומדובר בהטרוסקסואלים כפי שאפשר לראות בשורה הראשונה. הנקודה היא שבעברית יש לומר תמיד "זה לזה" ולא "זה לזו". אבל הרי ידוע שאנו שוגים לפעמים בעברית, ואפילו במכוון, כי לפעמים עברית נכונה מדי נשמעת מגוחכת. זו, לדעתי, דוגמא מוצלחת. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 20:51, 22 במאי 2009 (IDT)
לפי האקדמיה ללשון העברית, רק הצורות "זה לזה" ו"זה את זה" נכונות, וראו גם כאן. אני מתעלם מכלל זה. מה שמספיק טוב לביאליק, מספיק טוב עבורי. ‏odedee שיחה 21:43, 22 במאי 2009 (IDT)
...וערן צור, שאולי מלהטט בדקדוק פחות מביאליק, אבל דובר עברית מלידה, שר: "הוא והיא מסתכלים זו בזה מזה שנתיים". --אמיר א. אהרוני - שיחה 00:42, 23 במאי 2009 (IDT)

ניקוד המילה אנציקלופדיה[עריכת קוד מקור]

Wiki ad.jpg

מדוע הצ' מנוקדת בחיריק מלא? (והשווא הוא שווא נע?!). כמו כן, מדוע הפ' מנוקדת בסגול ולא בצירה? הרי ההברה מוטעמת? רציונל - שיחה 22:35, 22 במאי 2009 (IDT)

צריך למצוא גרפיקאי שיתקן את התמונה, גם הניקוד פה לא נכון!!!!!!11
סתם, הניקוד כן נכון.
במילים לועזיות מובהקות החיריק תמיד מלא. וגם החולם תמיד מלא וגם תמיד נכתב שורוק ולא קובוץ.
השווא במילים לועזיות אף פעם לא נע.
הפ' בסגול, כי זו הברה סגורה - זה לרוב יותר רלוונטי בבחירת תנועה קטנה או גדולה מהטעם. --אמיר א. אהרוני - שיחה 00:34, 23 במאי 2009 (IDT)
אבל במקרה של סגול\צירה, הברה סגורה מוטעמת = צירה, לא? (עד כדי "אמת, שכאשר ערפל בכרמל, לא תבחין שהגרזן מברזל") רציונל - שיחה 01:20, 23 במאי 2009 (IDT)
כן, אבל זה ממילא חריג למדי ולא אחיד במילים עבריות ובמילים לועזיות אף אחד לא באמת בטוח איפה הטעם. יש למשל אנשים מעטים שיהגו אנציקלופדיה במלרע, כי זה כביכול "נכון" בעברית. אז הולכים לפי הכלל הפשוט והעקבי יותר - תנועה קטנה בהברה סגורה. --אמיר א. אהרוני - שיחה 12:51, 23 במאי 2009 (IDT)

Borax[עריכת קוד מקור]

(אנ'). איך בעברית? עידושיחה 23:07, 22 במאי 2009 (IDT)

אם הכוונה היא לכימיקל המשמש בצילום, כפי שראיתי בקטגוריות, אזי לפי האקדמיה ללשון העברית (מילון צילום תשכ"ח) תרגומו הוא פשוט בּ‏וֹ‏רַ‏קְס. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • כ"ט באייר ה'תשס"ט • 11:36, 23 במאי 2009 (IDT)
תודה. הרשיתי לעצמי להוסיף א', כדי שלא לבלבל עם המאכל הבלקני. עידושיחה 11:40, 23 במאי 2009 (IDT)
רק שים לב לעקביות; אל תכתוב פעם עם אל"ף ופעם בלי. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • כ"ט באייר ה'תשס"ט • 12:03, 23 במאי 2009 (IDT)

Viaduct[עריכת קוד מקור]

(אנ'). גם. עידושיחה 23:23, 22 במאי 2009 (IDT)

לפי מאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית: אוּ‏בָ‏ל. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • כ"ט באייר ה'תשס"ט • 11:31, 23 במאי 2009 (IDT)
תודה. עידושיחה 11:40, 23 במאי 2009 (IDT)

קומרקה[עריכת קוד מקור]

קומרקה היא חלוקה טריטוריאלית של ספרד מתחת לנפה ומעל לגרסה של רשות מקומית. האם ניתן פשוט לתרגמה למחוז? Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 00:25, 23 במאי 2009 (IDT)

ויקיפדיה האנגלית מתרגמת את המילה comarca ל-shire או ל-county, ושניהם מיתרגמים בעברית ל"מחוז". גם בבילון זה "מחוז". טוסברהינדי (שיחה) 00:38, 23 במאי 2009 (IDT)
הרעיון עלה לי מכיוון שבספרדית מקבילים את הקומרקה לcountyץ Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 00:39, 23 במאי 2009 (IDT)
אבל כתוב שם גם כי קומרקה היא מושג ייחודי לחצי האי האיברי ומספר מדינות באמריקה הלטינית, אז אולי כדאי ליצור ערך קומרקה שמסביר מה זה ואת ההיסטוריה של המושג (בקיצור, כמו שיש בויקי הזרות), ולהשתמש במילה המקורית ולא בתרגום. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • כ"ט באייר ה'תשס"ט • 00:52, 23 במאי 2009 (IDT)
מה שתיכננתי לעשות זה לפתוח פסקה חדשה בערך המחוזות ולקרוא לו "ספרד, אמריקה הדרומית וצרםת", שם לקשר לערך קומרקה. אבל קודם אני אבדוק ביתר דיוק את תפוצת הקומרקות. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 12:20, 23 במאי 2009 (IDT)

Ermellino - חולד או סמור[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:הגבירה עם החמוס#Ermellino - חולד או סמור. דוד שי - שיחה 21:05, 29 במאי 2009 (IDT)

סוגיה לשונית[עריכת קוד מקור]

למה אנשים רבים מעירים לאחרים על כך שהם אומרים "בכל" עם דגש, אבל אומרים בעצמם בשמחה רבה, ובלא קושי רב, "יבוא" בלי דגש? למה זה כן וזה לא? השאלה, בעצם, היא: תקינות לשונית - למה? 77.127.200.164 19:58, 23 במאי 2009 (IDT)

אם אתה מתכוון ליבוא (import), אזי ישנן שתי צורות: יְבוּ‏א ויִבּ‏וּ‏א, כאשר הצורה הראשונה משמשת שם עצם ושם הפעולה. ראה באתר האקדמיה תחת הסעיף "שימושי לשון". Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • א' בסיוון ה'תשס"ט • 20:11, 23 במאי 2009 (IDT)
זו לא כוונתי בכלל. בוא, אבוא, יבוא. זו כוונתי, וכפי שאמרתי זו לא השאלה, למעשה. כמובן שאני מבקש שייתנו את הדעת גם עליה, אבל למה בעצם צריך תקינות לשונית? 77.127.200.164 20:15, 23 במאי 2009 (IDT)
עדיין לא הבנתי מה הבעיה עם יבוא: יְבוּא כהבאת מוצרים מחו"ל ויָבֹא כצורת עתיד נסתר של בָּא, באים בלא דגש.
למה צריך תקינות לשונית - כדי שאנשים יבינו אחד את השני בלי ספקות, כדי שיבינו ספרים שנכתבו בדורות הקודמים ולא יאבדו את המורשת התרבותית, כדי שנוכל למדוד את היכולת של הילדים שלנו לקרוא ולכתוב, כדי שמסמכים משפטיים יתפרשו בדרך אחת בלבד, כדי שתוכל לחפש במנוע חיפוש באינטרנט דבר שמעניין אותך ותמצא את כל האתרים על הנושא ולא רק חלק מהם, כדי שתכנות הקראה לעיוורים יעבדו בצורה טובה יותר. רוצה עוד סיבות? --אמיר א. אהרוני - שיחה 20:41, 23 במאי 2009 (IDT)
כן, אשמח לסיבות נוספות. כמדומני שבעבר אמרו "יבוא", כצורת עתיד נסתר של בא, עם דגש. אם לא כך הדבר, אז טעות בידי, ואני מתנצל. 77.127.200.164 20:52, 23 במאי 2009 (IDT)
אין שום סיבה לומר "יבוא", כצורת עתיד נסתר של בא, עם דגש. זה בוודאי לא מנוקד כך בשום ספר מהתנ"ך עד היום. אולי יצחק אפשטיין דיבר כך, אבל זה דבר שולי ביותר. אבל אין צורך להתנצל :)
הסיבות שמניתי הן הסיבות המעשיות והחיוביות. אפשר לחשוב על סיבות יותר פוליטיות שחלקן שנויות במחלוקת וחלקן ממש רעות: ניסיון ליצור אחדות פוליטית למרות הבדלים לשוניים ותרבותיים ניכרים (כמו במקרה של סינית וערבית); ניסיון ליצור תקן קשה ללימוד כדי שרק בעלי אמצעים יוכלו להתקדם בחיים (טוענים שכך היה ברוסיה לפני מהפכת אוקטובר); דבקות בלשון עתיקה מסיבות דתיות או לאומניות (בורמה); להפך - ניסיון ליצור שינוי חברתי ולהתנתק מהעבר (טורקיה של אטאטורק, המדינות שנוצרו בעקבות התפרקות יוגוסלביה); התאמת השפה לטעמו האישי של מנהיג המדינה (איטליה של מוסוליני, אלבניה של הוג'ה, טורקמניסטן של טורקמנבאשי); ניסיון לדכא תנועות לאומיות בדלניות (ספרד תחת שלטון פרנקו, רוסיה בתקופות מסוימות).
הדברים הלא סימפתיים הללו לא הופכים תקינה לשונית לדבר רע. תכנון תקן לשוני שלא מתעלם מהמציאות ושלא נעשה מתוך מניעים פוליטיים, אלא נעשה למען הנוחות של האנשים מהסיבות שמניתי תחילה, הוא דבר בהחלט רצוי. --אמיר א. אהרוני - שיחה 21:37, 23 במאי 2009 (IDT)
אבל לכאורה זו סתירה, כי רבים גורסים שדיבור בלא תקינות לשונית בכלל הוא נוח הרבה יותר, לא? 77.127.200.164 21:50, 23 במאי 2009 (IDT)
שום שפה חיה לא תהיה תואמת במאה אחוז לתקן. אנשים ידברו איך שנוח להם בין כה וכה, גם במשטרים שבהם מתקיים דיכוי לשוני. תקן טוב אמור לעזור לאנשים להסיר ספקות ולעזור להם להתרכז במה שהם רוצים לומר ולא באיך לומר אותו.
תקן לכשעצמו לא מספיק. לעברית יש תקן כתוב ודי סביר של כתיב והגייה שיצרה האקדמיה ללשון, אבל באופן תמוה ביותר כמעט לא מלמדים אותו בבתי ספר ואנשים אצלנו חיים בספק תמידי, בין אם הם מודעים לכך או לא, שהם מדברים לא נכון. במדינות עם מערכת חינוך הגיונית יותר הלשון עוזרת לאנשים יותר ומפריעה להם פחות. --אמיר א. אהרוני - שיחה 22:04, 23 במאי 2009 (IDT)
תודה רבה על הדיון המחכים! אגב, לא הבינותי את פשר התקציר "נוער, נוער, נוער". לא נותר לי אלא לקוות שהוא לא כוון אליי. 77.127.200.164 22:08, 23 במאי 2009 (IDT)
אם נעזור לבני הנוער שלנו ללמוד את השפה יותר טוב, הם לא יצטרכו להתלבט אם תקינות לשונית זה דבר טוב או רע... --אמיר א. אהרוני - שיחה 22:25, 23 במאי 2009 (IDT)
טוב, זה תלוי גם ברצון בני הנוער ולא רק ביכולת המערכת, ולכן מוטב להתחיל בגיל צעיר יותר, לאו דווקא בתיכון. 77.127.200.164 22:28, 23 במאי 2009 (IDT)
בתיכון?! בגן!!
אבל רצוי, כמובן, בבית. --אמיר א. אהרוני - שיחה 23:22, 23 במאי 2009 (IDT)

מה פירוש המושג נאמנות?[עריכת קוד מקור]

פשוט לא מצאתי ואני חייבת את זה את די דחוף, מה גם שלא ידעתי איך להגדיר את זה. שייקס - שיחה 13:52, 24 במאי 2009 (IDT)

שאפשר לבטוח בו, מסור בכל ליבו

אבן שושן

Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 14:14, 24 במאי 2009 (IDT)

זו ההגדרה לנאמן... ניסוח שונה בשביל נאמנות? שייקס - שיחה 14:20, 24 במאי 2009 (IDT)
יש בויקיפדיה האנגלית.

Loyalty is faithfulness or devotion to a person or cause.

Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 14:33, 24 במאי 2009 (IDT)

ניסיתי לתרגם, ויצא: "נאמנות היא *משהו* או מסירות לאדם או למטרה."
faithfulness מתורגם במורפיקס כנאמנות, ובגוגל כאמת. פירוש טוב יותר? 15:15, 24 במאי 2009 (IDT)
faith זו אמונה. faithful זה מלא אמונה. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 15:55, 24 במאי 2009 (IDT)
וfaithfulness? מלא אמונתיות? שייקס - שיחה 17:26, 24 במאי 2009 (IDT)
מלאות אמונה. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 17:29, 24 במאי 2009 (IDT)
מלוא אמונה, בעצם. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 17:29, 24 במאי 2009 (IDT)
faith היא אמונה (פועל), faithful הוא המאמין וfaithfulness - אמונה (שם עצם). ואם כבר מחפשים "מלוא אמונה" בעברית יש לנו את הביטוי "אמונה שלמה". תומר א. - שיחה 17:50, 24 במאי 2009 (IDT)

חידקן[עריכת קוד מקור]

או חדקן? ‏odedee שיחה 10:06, 25 במאי 2009 (IDT)

תעתוק של שם בריטי[עריכת קוד מקור]

שמופיע באיזה 4-5 גרסאות אצלנו:Claude John Eyre Auchinleck. תודה.yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 11:12, 25 במאי 2009 (IDT)

אולי קלוד ג'ון אייר אוֹקינלק. אביעדוסשיחה 11:31, 25 במאי 2009 (IDT)
צריך להיזהר עם שמות סקוטיים. יש מצב שאת ה-ch מבטאים כ"כ" כמו ה-ch ב-loch. כאן כתוב שזה "אוכינלק", ופה בכלל כתוב שזה מבוטא "אפלק". דרוש סקוטי. ‏odedee שיחה 11:52, 25 במאי 2009 (IDT)
תכל'ס. הניחוש של ה"ק" הוא ע"פ התעתיק לרוסית (שבה יש דווקא X), אבל הנכונות היא כמובן בעירבון מוגבל. "אפלק", מה? מוזר.. מצד שני, זכורה לי בחורה קלטית שפגשתי בשם Aoife. למישהו יש ניחוש כיצד מבוטא שמהּ? אביעדוסשיחה 12:09, 25 במאי 2009 (IDT)
אם כן, יכול להיות Affleck הוא תעתוק לאנגלית של השם Auchinleck? אולי תעתיק לא אמין שגרם לשם להיקרא באנגלית Affleck ובסקוטית Auchinleck? Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 13:21, 25 במאי 2009 (IDT)
יכול בהחלט להיות. נאמר לי שאכן זהו הכתיב של שם סקוטי הנהגה "אפלק", Affleck. מצד שני, בערך על שמו כתוב שהוא כונה "The Auk", אז אולי בפי הבריטים שמו אכן נהגה "אוקינלק". אלדדשיחה 19:07, 31 במאי 2009 (IDT)

חמולת מסארוה[עריכת קוד מקור]

דוברי הערבית, אנא גשו להרחיב מעט.. אביעדוסשיחה 19:59, 25 במאי 2009 (IDT)

מישהו יודע איך הוגים את זה? אם זה musarwa, התיעתוק צריך להיות חמולת מוסארווה, לא? טוסברהינדי (שיחה) 18:43, 27 במאי 2009 (IDT)
נראה לי שהוגים את זה maṣārwe (מדוברת, כמובן), ושהמשמעות היא מצרִים, על משקל ח'לאילה (חברונים) ונבאלסה (שכמים). Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • ד' בסיוון ה'תשס"ט • 19:07, 27 במאי 2009 (IDT)
אכן, הוגים "מַסארווה". אלדדשיחה 01:37, 28 במאי 2009 (IDT)

פרס מועמר קדאפי לזכויות האדם‏[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחה:פרס מועמר קדאפי לזכויות האדם#שם הערך מיקיMIKשיחהמתקפת איכות/הודו - הצטרפו עכשיו! • 00:32, 31 במאי 2009 (IDT)

סצינה / סצנה?[עריכת קוד מקור]

במילים אחרות: האם ה-י' מיותרת? אביעדוסשיחה 11:17, 26 במאי 2009 (IDT)

מיותרת.
פרט מעניין: מילון ההווה ואבן שושן לא מציינים משמעות שנפוצה היום: "סצנת האינדי", "סצנת המנגה", "סצנת הרוק החסידי" וכו'. --אמיר א. אהרוני - שיחה 16:51, 27 במאי 2009 (IDT)

בר פלוגתא[עריכת קוד מקור]

כיצד לבטא מילה זו? בַּר-פְּלֻגְתָּא - נראה קשה במקצת להגייה. תודה, 77.127.237.113 19:46, 26 במאי 2009 (IDT)

Bar Plugata. תומר א. - שיחה 20:39, 26 במאי 2009 (IDT)
Plugata? הג' הרי מנוקדת בשווא, לא? 77.127.237.113 20:42, 26 במאי 2009 (IDT)

bar-plugta המילה היא ארמית והג' היא שוא נח שאינה נהגת במבטא. בברכה, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ד' בסיוון ה'תשס"ט • 22:13, 26 במאי 2009 (IDT)

קקאו[עריכת קוד מקור]

לפי הידוע לי, מאייתים קקאו cacao. דוברי לטינית, מאיפה המילה באמת מגיעה? Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 18:33, 27 במאי 2009 (IDT)

דוברי לטינית מתו כמה מאות שנים לפני שקקאו הגיע לאירופה.
כפי שאומר הערך קקאו וגם מילון מריאם-ובסטר, המילה מגיע משפת נאוואטל. --אמיר א. אהרוני - שיחה 23:24, 27 במאי 2009 (IDT)
המילה קדומה יותר. היא נהגתה כך גם בשפת המאיה ובשפת האולמקים שקדמו לאצטקים. [1]
מגניב, תודה. יהיה נחמד אם תירשם... --אמיר א. אהרוני - שיחה 00:26, 28 במאי 2009 (IDT)
כמו "שוקולטל".. אביעדוסשיחה 01:15, 28 במאי 2009 (IDT)
הנחתי שהיא מילה אינדיאנית. אבל במקרה אני יודע את המקור של מילה ספרדית אחת ולכן יש לי הרגשה שאולי זה מגיע משם. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 01:20, 28 במאי 2009 (IDT)
מישהו? הגעלתי אתכם? Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 13:49, 29 במאי 2009 (IDT)
כן, זה מזעזע! אבל להבנתי זה ממש לא ממקור לטיני. אביעדוסשיחה 16:12, 31 במאי 2009 (IDT)
כן, גם להבנתי. אוף :) Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 17:06, 31 במאי 2009 (IDT)

הלוך רוח[עריכת קוד מקור]

אם כך יש לבטא זאת, מהי צורת הרבים? תודה, 77.127.223.182 19:28, 27 במאי 2009 (IDT)

תודה על השאלה המעניינת.
המילה מקראית, מקהלת ו ט: טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ־נָפֶשׁ. במקור הקמץ קטן ולכן כשמקריאים את זה בבית כנסת, למשל, יש לומר את זה halox-nafeʃ.
אבל בעברית חדשה יש לומר halax ולכתוב בלי ו"ו. זה מנוקד בפתח. הרבים: הֲלָכֵי או הִלְכֵי.
כל המידע הנ"ל לפי אבן שושן. מהי בדיוק הצורה הדקדוקית הזאת, מה המשקל ומנין הניקוד המשונה קצת במקרא - אני מתקשה להבין. אצטרך לחפור במילונים מקראיים כדי להבין את זה. --אמיר א. אהרוני - שיחה 23:01, 27 במאי 2009 (IDT)
אין בעד מה :) אני מניח שכולנו צריכים גירוי אינטלקטואלי-בלשני מדי פעם בפעם.... אני גם שמח שלפחות חלק מהשאלות הרבות שלי כאן מעניינות, ואינני מטריח אף אחד. בברכה, 77.127.223.182 23:11, 27 במאי 2009 (IDT)
על הכיפאק. סיפקת לי חומר בשביל עוד רשומה עתידית בהשגות שושן... --אמיר א. אהרוני - שיחה 23:18, 27 במאי 2009 (IDT)
...וההגייה המקראית היא, כמובן nafeʃ (צורת הפסק). תיקנתי למעלה. --אמיר א. אהרוני - שיחה 23:21, 27 במאי 2009 (IDT)
לא הבינותי כל-כך... האם צורת הרבים המקראית היא הולכי רוח? אגב, עיינתי בהשגות הללו, ובספר שיש ברשותי (שהזכרתי כבר לעיל בפינה זו, "מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה") מפורט מעט על הביטוי "בין כה וכה". אעתיק את ההסבר לכאן: "בין כה וכה" - גם זה צירוף כלאיים: בין כך ובין כך (כלומר אין הבדל); ויפן כה וכה (=פנה לכאן ולכאן); עד כה ועד כה (=עד שפנה לכאן ולכאן). הביטוי "בין כה וכה" לא היה ולא נברא, ואינו אלא בלבול של שני סוגי הביטויים, שהם שונים בתוכנם זה מזה תכלית השינוי. מי שמתכוון לומר שאין הבדל, צריך לומר: בין כך ובין כך - ואין לשנות מן המטבע הזה." תודה, 77.127.223.182 23:29, 27 במאי 2009 (IDT)
צורת רבים מקראית כנראה לא קיימת, אם כי אצטרך עוד לוודא את זה. אפשר לדבר על "צורת רבים מקראית", רק אם היא ממש קיימת במקרא. כלומר אם יש רק "כלב", אבל לא "כלבים", אז אין ממש צורת רבים ו"כלבים" זה רק ניחוש. על המילה הזאת קשה אפילו לנחש, משום שאני עוד לא מצאתי הסבר מלא ומניח את הדעת למילה שעליה אתה שואל, כי "הלך" זה שורש שיש לו המון מופעים ובמילונים הוא תופס כמה עמודים טובים והצורה הזאת מתחבאת איפשהו עמוק. אבל סביר להניח שזה לא יהיה "הולכי".
לגבי "בין כה" - תודה, ואשמח אם תכתוב את זה כתגובה שם! --אמיר א. אהרוני - שיחה 00:19, 28 במאי 2009 (IDT)
בשמחה, הגבתי שם. לילה טוב, 77.127.223.182 00:27, 28 במאי 2009 (IDT)

היה זה; הייתה זו; היו אלה וכיו"ב[עריכת קוד מקור]

שאלה אחרונה להיום... כיצד יש לומר בעברית? זה היה או היה זה? זו הייתה או הייתה זו? היו אלה או אלה היו? תודה, 77.127.223.182 23:48, 27 במאי 2009 (IDT)

בשורה התחתונה: עניין של סגנון, ובהתאם להקשר ולמה שרוצים להדגיש. שתי הצורות תקינות. אביעדוסשיחה 01:10, 28 במאי 2009 (IDT)
"היה זה", "הייתה זו" - משלב גבוה מעט; "זה היה", "זו הייתה" - משלב נמוך מעט, דיבורי ויומיומי. כפי שכתב אביעד מעליי, שתי הצורות תקינות, אם כי כל אחת במשלב שונה. אלדדשיחה 01:34, 28 במאי 2009 (IDT)
מה שאביעד ואלדד אמרו ותוספת קטנה: האקדמיה מצאה לנכון להמליץ פרטנית לא להשתמש במשפט במבנה "היה זה פלוני ש" וממליצה במקומו על "פלוני הוא ש". --אמיר א. אהרוני - שיחה 09:32, 28 במאי 2009 (IDT)
א. בכוונה שינית את הזמן? ב. הנימוק? אביעדוסשיחה 14:58, 29 במאי 2009 (IDT)
רבותיי הבלשנים, חג שמח! קראו נא דברים אלו: ""היה + זה...", "היתה + זו...", "היו + אלה..." - כך בפולנית. אבל בעברית, בתחילת המשפט סדר המשפטים כך הוא:
1. "אלו היה דברי היו"ר דברי היו"ר של אגודת שומרי משקל."
2. "אלה היו נעימות הבוקר."
3. "זו היתה סקירת העיתונים."
4. "זו היתה סימפוניה..."
"ופעמים אין כל צורך לומר "זה היה", וכל שכן לא "היה זה"."
מה בפיכם? 77.126.164.48 19:17, 29 במאי 2009 (IDT)
אם ברצונך לפתוח את הדיון על השפעות השפות ההודו-אירופיות על העברית החדשה - אדרבא. אבל צריך לקחת בחשבון שזה יכול למלא כמה כרכים. אביעדוסשיחה 19:56, 29 במאי 2009 (IDT)

בתר[עריכת קוד מקור]

כיצד יש לבטא המילה? האם צורת היסוד זהה לצורת הסמיכות? תודה... 77.127.33.50 14:35, 30 במאי 2009 (IDT)

ההגייה היא בְּתַר, Betar, ועד כמה שידוע לי, המילה היא בצורת הסמיכות, כי היא תמיד תופיע כנסמך (בתור מקבילה עברית של הקידומת -post, שגם היא אמורה להופיע תמיד עם מקף אחריה: פוסט-מודרניסטית, פוסט-ציונות וכו'). אלדדשיחה 19:36, 30 במאי 2009 (IDT)
תודה רבה! משום מה, הניקוד באתר "השפה העברית" הוא שונה, ולכן רציתי לוודא. בברכה, 77.127.33.50 19:40, 30 במאי 2009 (IDT)
תודה שאמרת לי, אם כך, אבדוק גם שם, ובמקורות נוספים. התבססתי בתשובתי על ידע אישי. אלדדשיחה 19:43, 30 במאי 2009 (IDT)
קבל תיקון, ותודה רבה על שאלתך: הניקוד אמור להיות בָּתַר, Batar, ולא Betar, כפי שכתבתי לעיל. בדקתי בשני מילונים, ובמילון ההווה מצוין במפורש שהניקוד הוא בָּתַר ולא בְּתַר. אלדדשיחה 19:47, 30 במאי 2009 (IDT)
תודה רבה! תבורך! האם ייתכן שהניקוד בשווא הוא צורה עתיקה יותר או שהוא שגוי לחלוטין? שבוע טוב, 77.127.33.50 19:57, 30 במאי 2009 (IDT)
בלי לבדוק במילון גם אני הייתי מנחש שזה "בְּתַר־", כי זה ניקוד אופייני לסמיכות, בדומה ל"דְּבַר־". אני לא יודע את התשובה המדויקת, אבל אם אני צריך לנחש, אז הקמץ מתקיים בגלל האטימולוגיה - באתר. זה קצת מוזר וחריג. אם כבר, אז "בְּתַר־" היא צורה "חדשה", אבל לא תקנית.
אשמח אם מישהו יוכל להבהיר יותר ואולי גם לתקן אותי. --אמיר א. אהרוני - שיחה 11:40, 1 ביוני 2009 (IDT)

ויקיפדיה בשפת האספרנטו[עריכת קוד מקור]

ברצוני לכתוב ערך על מהדורה זו של ויקיפדיה, ואני מתלבט כיצד לקרוא לו. אנו נוהגים לקרוא לוויקיפדיות השונות בצורה "ויקיפדיה ה****" תוך ניצול העובדה שלרוב שם השפה הוא גם שם תואר כללי, כגון גרמנית, ערבית וכו'. אך מה יש לעשות שכמודבר בשפות שאינן תארים כגון קצ'ואה ואספרנטו? האפשרויות שאני רואה הן: ויקיפדיה האספרנטית (מופיע בערך אספרנטו; מניח שקיים כזה תואר), ויקיפדיה האספרנטו (שם השפה תוך ויתור על התואר) וויקיפדיה באספרנטו (תקין, אך שובר אחידות). מה דעתכם? דניאל ב. 19:14, 30 במאי 2009 (IDT)

האופציה השלישית נראית הכי הגיונית. עידושיחה 19:26, 30 במאי 2009 (IDT)
ויקיפדיית האספרנטו? על משקל אנציקלופדיית ברוקהאוס, נניח. טוסברהינדי (שיחה) 19:30, 30 במאי 2009 (IDT)
לי נראה שהאופציה השלישית היא המתאימה: "ויקיפדיה באספרנטו" (והפניה מתאימה לכך תהיה "ויקיפדיה האספרנטית"). אלדדשיחה 19:34, 30 במאי 2009 (IDT)
שכחתי שגם יש לנו מקרה דומה של ויקיפדיה באנגלית פשוטה, אם כן נראה שאלך על האופצייה השלישית. דניאל ב. 19:45, 30 במאי 2009 (IDT)
אל תשכחו כי אפשר להשתמש באפשרות השנייה, כך שאספרנטו הוא תואר. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 22:16, 30 במאי 2009 (IDT)
כנראה.. אבל זה נשמע פחות טוב. אביעדוסשיחה 22:31, 30 במאי 2009 (IDT)
אני מסכים. טוב, הכי טוב ויקיפדיה באספרנטו על אף שזה מעט מנמיך את המשלב. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 23:27, 30 במאי 2009 (IDT)

קתדרלה צרפתית[עריכת קוד מקור]

איך מתעתקים את Sées מצרפתית לעברית? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:15, 30 במאי 2009 (IDT)

למי שמעוניין: קתדרלת סה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:39, 4 ביוני 2009 (IDT)

Microfluidics / fluidics / nanofluidcs - כיצד לתרגם?[עריכת קוד מקור]

עיקרי הדיון משיחה:נוזליקה:

זה לא נשמע נורא כל כך כמו שזה נשמע:-) הנושא הוא מרכזי וחשוב מאוד בתחום המיקרוטכנולוגיה וננטכנולוגיה, ממס וביוממס( fluidics, microfluidics , nanofluidics). אין תרגום של האקדמיה ללשון לתחום הזה האופציות הם להשאר בשם האנגלי או תעתיק - פלואידיק וכו' או לכנות את fluidics שהוא בעצם סיומת של ics כמו electronics שמתורגם לאלקטרוניקה ו spintronics לספינטרוניקה ו mechatronics ו מכטרוניקה ו photonics ל פוטוניקה . בחרתי בשם נוזליקה על אף הפונטיקה הגרועה משתי סיבות האחד נוזל הוא השם העברי - עם הסיומת קה שמתאימה לכל שאר הקה,קה אפשר והשני הוא שפלואידיקס זה בעצם מימוש לוגיקה כמו שערים לוגים בעזרת נוזלים והסיומת ליקה מזכירה קצת לוגיקה. אפשר היה לבחור הידרולוגיקה ואז היו לנו מיקרו-הידרו-לוגיקה וננ-הידרו-לוגיקה. בקיצור אם יש לכם רעיון טוב אתם מוזמנים - להמציא מילה חדשה בעברית שניתן יהיה להמליץ לאקדמיה ללשון.--Adrory - שיחה 23:17, 30 במאי 2009 (IDT)

הבעיה העיקרית היא שבכל הדוגמאות שהבאת המילה "החדשה" מורכבת ממילה זרה והסיומת קה, בעוד שכאן חברת מילה עברית לסיומת, וזה בעייתי. ne? ‏Ori‏ • PTT‏ 23:23, 30 במאי 2009 (IDT)
יש מיקרואלקטרוניקה ו ננואלקטרוניקה או ננופוטוניקה. --Adrory - שיחה 23:33, 30 במאי 2009 (IDT)
הי"תורת הנוזלים" כבר תפוס? אביעדוסשיחה 23:47, 30 במאי 2009 (IDT)
התרגום בבילון הוא שגוי מהיסוד "מכניקה של נוזלים" או fluid mechnics הוא תחום אחר לגמרי ונקרא בעברית מכניקת הזורמים. גם מכניקה זה שגוי כי זה בפירושד לא מכניקה אלא לוגיקה. זה בסדר אני שמח בהחלט על העזרה--Adrory - שיחה 23:52, 30 במאי 2009 (IDT)
העניין הוא שתורת הנוזלים הוא שם כללי מאוד ולא מתאר את התת-תחום הזה שהוא יותר פרקטי וספציפי והוא ניתן עם תוספת קה (ics) כדי לתאר שיש כאן התקדמות טכנולוגית לכיוון אלקטרוניקה כמו שמכטרוניקה היא שכלול של מכונות ופוטוניקה היא שכלול טכנולוגי של אופטיקה או תורת הפוטונים. לסיומת קה יש משמעות חשובה בשם. אפשר היה אולי נוזלולוגיקה או נוזלוגיקה הקה הוא חשוב בשם, זה לא היה סתם הפלצה זה המשל של מגמה טכנולוגית.--Adrory - שיחה 00:08, 31 במאי 2009 (IDT)
אם זה לא נורא כמו שזה נשמע, הרי זה רק משום שזה לא יכול להישמע נורא יותר. בחירת השם הזו אינה אפשרית. לא נוזלולוגיקה, לא נוזלוגיקה ולא נוזליקה. כלל וכלל לא - יצורים אלה יש למגר מהוויקיפדיה מיד. קודם כל, פלואיד אינו "נוזל" אלא "זורם". שנית, אין בעברית אף מילה שנוצרה מתרגום מילת בסיס מלעז לעברית, בתוספת תוספת השמורה למילים לועזיות בלבד ("קה"). ניתן להשתמש בשם באנגלית, או לתעתק "פלואידיקה". הטוב ביותר הוא לשאול אנשי אקדמיה אם ידוע להם אם קיים שם עברי מקובל, ואם לא ידוע או לא קיים שם כזה, לפנות לאקדמיה ללשון העברית. את השם הנוכחי יש להחליף מיד - אחרת הוא לבדו מצדיק את הוצאת הערכים האלה מהמרחב הראשי ללא דיחוי. ‏odedee שיחה 21:29, 31 במאי 2009 (IDT)
פלואידיקה נשמע טוב.--Adrory - שיחה 21:52, 31 במאי 2009 (IDT)

וסאל[עריכת קוד מקור]

מה זה וסאל?

ראה וסאל. ‏Gridge ۩ שיחה 22:00, 31 במאי 2009 (IDT).

כמה וי"ו בתעתיק ל-Cowes[עריכת קוד מקור]

ראו en:Cowes. מדובר בעיירה באי וייט, כך שיש להניח שבמקום מבטאים השם במבטא אנגלי בריטי דרומי (לא שאני יודע מה זה אומר). כמה וי"ו לשים? קוווס? קווס? קואוס? קוואוס? קואווס? בוחצלגיחצן? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:23, 31 במאי 2009 (IDT)

לפי גוגל (אמנם רק שתי הופעות) זה צריך להיות "קאוז" כמו cow - פרה רק עם es שנותן קָאוֹז לא? אני לא מומחה בלשון אנגלית כך שצריך לקחת את מה שאני אומר בע"מ.--Adrory - שיחה 23:15, 31 במאי 2009 (IDT)
אין לי מושג איך יש להגות את השם, אבל מסופקני אם מדובר במשהו זהה לחלוטין ל-Cows וגם אם כן - האם יש לתעתק באותו אופן ולא לתת ייצוג כלשהו ל-e. קאואס? יש למישהו רעיון? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 18:38, 1 ביוני 2009 (IDT)
לא נראה לי שהשאלה היא ייצוג ל-e, אלא איך הוגים את זה. אם היו הוגים את זה כמו cows (פרה ברבים) אז הייתי אומר קאווס, אבל מסופקני. האינטואיציה שלי אומרת שההגייה צ"ל /kowz/, ואז התעתיק יהיה קוֹ‏וּ‏ז, או אולי קוֹ‏אוּ‏ז, אבל אני לא בטוח שזו ההגייה. סתם עומרשיחה 19:33, 2 ביוני 2009 (IDT)
ס או ז לבחירתך, לי אין דעה בסוגייה הסבוכה הזו. סתם עומרשיחה 19:39, 2 ביוני 2009 (IDT)
השתמשתי בתוכנת טקסט 2 ספיצ' של nextup talker וזה יוצא כמו שאמרתי -לא יודע עד כמה זה אמין. לא הצלחתי לעלות את הקובץ עדיין כי הוא ב wma ואני צריך להמיר אותו ל ogg...--Adrory - שיחה 20:10, 2 ביוני 2009 (IDT)
אין לי מושג, כדאי שתפנו לדפנו באנגלית. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 20:11, 2 ביוני 2009 (IDT)
לפי forvo, "קאוז". ‏odedee שיחה 20:16, 2 ביוני 2009 (IDT)
גם לפי זה, ההגייה היא כמו cows, כלומר /kawz/. סתם עומרשיחה 19:18, 5 ביוני 2009 (IDT)
טוב, תודה על העזרה, נלך על "קאוז". זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:09, 10 ביוני 2009 (IDT)

מגמות א-נומיות\אנטי נומיות.[עריכת קוד מקור]

הכנסתי את המונח בערך הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי. האם הוא לא מובן מידי? האם כדאי בהערת שוליים לפרש את המונח?

אני רוצה מאוד להכניס אותו כי בסופו של דבר הוא המונח הנכון במקום הנכון. גוונא - שיחה 16:43, 1 ביוני 2009 (IDT)

Piece of Eden בAssassin's Creed[עריכת קוד מקור]

במשחק Assassin's Creed מופיע חפץ מיסטי המכונה "Piece of Eden" כעת הוא מתורגם בערך כ"חפץ העדן" - ביטוי לא מובן ולא נכון, יש למישהו רעיון לתרגום מוצלח יותר? .לפרטים נוספים על החפץ ראו פה. תודה שמוליק - שיחה 15:46, 3 ביוני 2009 (IDT)

אובייקטיבים או אובייקטיביים?[עריכת קוד מקור]

האם אומרים על בני אדם שהם אובייקטיבים או אובייקטיביים? מצד אחד, זה אפיון של בני אדם ולכן כמו ב"שבדים" אז צריך "אובייקטיבים"; מצד שני - "שבדים" מדבר על קבוצה של אנשים, ואובייקטיביים לא - זה אפיון. אם כך, מה התשובה? תומר - שיחה 17:19, 3 ביוני 2009 (IDT)

שמות תואר כלליים תמיד בשתי יו"דים - אובייקטיביים ופוליטיים, אבל לא בהכרח אנשים - זמרים ישראלים, אבל ספרים ישראליים. אבל נדמה לי שאפשר לכתוב גם זמרים ישראליים.
זה נדון פה ושם בעבר בוויקיפדיה, אבל לא מצאתי את זה בויקיפדיה:לשון. אשמח אם מישהו יכתוב דעה מוסמכת יותר עם הפניה לאיזה מדריך כתיבה ויתעד במקום קבוע. --אמיר א. אהרוני - שיחה 18:47, 3 ביוני 2009 (IDT)
אובייקטיביות היא תואר. מצד שני יש גם שוודיות, כאשר משתמשים בשוודי כתואר יותר מכאתנונים. איני בטוח אם אתנונים אינו תואר, אני לא מבין עד כדי כך בדקדוק. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 19:13, 3 ביוני 2009 (IDT)

בהגיעו לפרקו[עריכת קוד מקור]

כשאני כותב ביוגרפיה של אישיות ידועה ביהדות, איך נכון יהיה לכתוב בעניין נישואיו?

האם לכתוב "בהגיעו לפרקו נשא לאשה את בתו של"

או לכתוב "לאחר שהגיע לגיל שבו ניתן להתחתן הוא נישא לבתו של" ?

תודה מראש

בהגיעו לפרקו או בהגיעו לפרק האיש מקדש. בברכה, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 15:35, 7 ביוני 2009 (IDT)

Plus ultra[עריכת קוד מקור]

על פי הכתוב בסמל ספרד התרגום הוא "יש עוד מעבר". האם נכון?
בנוסף, ישנה הגרסה הישנה של המוטו, "Non plus ultra" שנגזרת ממנה... • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 18:31, 4 ביוני 2009 (IDT)

אני לא ממש מצליח לתרגם את זה לעברית, נראה לי ש"מעל ומעבר" אינו מתאים, אבל באנגלית זה further beyond. (בספרדית Mas alla, אם זה אומר משהו). Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 21:42, 4 ביוני 2009 (IDT)
"הלאה מכאן"? "עוד לשם"? "עוד מעבר"? אולי באמת "יש עוד מעבר"? • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 00:09, 5 ביוני 2009 (IDT)
זהו; עוד מעבר. זה התרגום הכי מוצלח. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 00:27, 5 ביוני 2009 (IDT)
אז אם כך "Non plus ultra" שווה ל-"אין עוד מעבר"? • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 23:20, 6 ביוני 2009 (IDT)
לפי מעט הלטינית שאני יודע, זה "לא עוד מעבר". נראה לי שבשביל זה כדאי לשאול משתמשים שיודעים את הרבה הלטינית שאיני יודע. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 23:31, 6 ביוני 2009 (IDT)

לא חג בים[עריכת קוד מקור]

מה זה לא חג בים ??.

חול. כוזרי - שיחה 16:44, 7 ביוני 2009 (IDT)

באחרונה, לאחרונה, האחרונים וכיו"ב[עריכת קוד מקור]

כיצד יש להגות המילים הללו? שמתי לב, למשל, שבערוץ 10 הוגים את המילה "האחרונים" אחרת ואת "באחרונה" אחרת. אני מניח שהחטף פתח מבלבל קצת. תודה... 77.126.178.60 00:38, 5 ביוני 2009 (IDT)

נו, חטף-פתח.. לעתים מזכיר יותר A, לעתים מזכיר יותר היעדר תנועה. אביעדוסשיחה 00:45, 5 ביוני 2009 (IDT)
אתה אמרת בעצמך, "לעתים". ובכן, מה הדין במקרה דנן? A או היעדר תנועה? 77.126.178.60 00:47, 5 ביוני 2009 (IDT)
לא הבנת למה התכוונתי: הגיית חטף-פתח באופן כללי נשמעת בין A להיעדר תנועה. כך זה נשמע גם כאן (תלוי בדובר). אביעדוסשיחה 00:53, 5 ביוני 2009 (IDT)
חטף פתח זה /a/.
השאלה הקשה יותר היא האם בכתב תמיד חייב להיות שם חטף פתח, או שזה יכול להיות גם שווא נח (זה לא יכול להיות שווא נע). אינני יודע בוודאות את התשובה. המילה אחריות מאותו שורש יכולה להיות מנוקדת גם אַחְרַיוּת וגם אַחֲרַיוּת (החלטות האקדמיה בדקדוק סעיף 2.2), אבל אני לא בטוח לגבי אחרונה. אם זו מילה במשקל קִטְלוֹן, כמו פִּתְרוֹן, אז למיטב הבנתי זה יכול להיות גם שווא נח וגם חטף פתח, ואז שתי ההגיות תקינות לגמרי: /axrona/ וגם /axarona/ - אבל לא הצלחתי למצוא לזה דוגמה.
אם מישהו יכול לפתור את זה בצורה חד משמעית, אשמח מאוד - זה מעניין גם אותי כבר זמן רב. --אמיר א. אהרוני - שיחה 09:48, 5 ביוני 2009 (IDT)
כן.. זה משפיע על ההגייה בעוד צורה: זה גוזר האם יש להדגיש אות בג"ד כפ"ת שבאה אחרי. אביעדוסשיחה 12:00, 5 ביוני 2009 (IDT)

חוקי שמות[עריכת קוד מקור]

מה התרגום הכי טוב לאנגלית (או לספרדית, גם יעזור)? Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 12:33, 5 ביוני 2009 (IDT)

לא משנה; ממש עכשיו מצאתי- Naming lawץ Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 12:35, 5 ביוני 2009 (IDT)

הפניה להערות שלי בערכים[עריכת קוד מקור]

אני מבקש לבדוק את ההערות שלי לגבי הערכים הבאים: שיחת קטגוריה:כוכבים היפותטים, שיחה:ים השלווה, שיחה:ים הרוגע. תודה.

אנציקלופדיה או אנסיקלופדיה[עריכת קוד מקור]

מה דעתכם? בברכה, נטע - שיחה 03:37, 6 ביוני 2009 (IDT)

תרגום סוגי הובלה בביולוגיה[עריכת קוד מקור]

יש כמה מונחים עם תרגום קיים, אחרים עם תרגום על דעתי. מדובר בהעברה של חומרים שונים דרך קרום התא בעזרת חלבונים הפועלים כמשאבות ותעלות.

  • תרגום קיים
    • Active transport הובלה פעילה
    • Co-transport הובלת-יחד
  • תרגום על דעתי
    • Secondary active transport הובלה פעילה שניונית
    • Counter-transport הובלה-שכנגד
    • Primary active transport לא תרגמתי

אשמח לקרוא את רעיונותיכם ודעותכם, יוסישיחה 10:56, 6 ביוני 2009 (IDT)

מהו המקור לתרגום transport כ"הובלה", ובכלל לתרגומים הקיימים? אני זוכר משיעורי הביולוגיה בתיכון שקראו לזה "העברה פעילה". אגב, גם בערכים קרום התא וחלבון ממברנה קוראים לזה כך. התרגום של Secondary ל"שניוני" נראה לי בסדר. על אותו משקל, Primary יתורגם ל"ראשוני". אני לא בטוח לגבי התרגום של Co-transport, ולגבי Counter-transport הייתי שמח אם תסביר מה זה, משום שלא מצאתי על כך מידע בויקי האנגלית. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • י"ד בסיוון ה'תשס"ט • 11:39, 6 ביוני 2009 (IDT)
הובלה פעילה והובלת-יחד מתוך מילונים של האקדמיה ללשון. להובלה פעילה יש מופעים מתאימים בחיפוש בגוגל. להובלת-יחד אין מופעים בגוגל, לא מאד מפתיע בהתחשב בנדירות היחסית של המושג. על קוטרנספורט וקאונטרטרנספורט, שניהם סוג של w:Secondary active transport (לא קראתי את הערך). קצת הסבר שכן קראתי נמצא בנפרון בפסקאות "ספיגה חוזרת" ו"הפרשה", שם כבר שתלתי את המונחים הנ"ל. יוסישיחה 12:58, 6 ביוני 2009 (IDT)
אז נלך עם החלטת האקדמיה, על אף שקשה לי להתנתק מהגרסה דינקותא (אם אפשר לקרוא לזה כך). לגבי Counter-transport, אני מעדיף הובלת-נגד על מנת לשמור על אותו משקל של הובלת-יחד. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • י"ד בסיוון ה'תשס"ט • 13:53, 6 ביוני 2009 (IDT)
אני לא אהיה כאן מספר ימים, אז במידה ולא יעלו דעות נוספות, אערוך את השינויים המתאימים בערכים כשאחזור. תודה רבה, יוסישיחה 15:23, 6 ביוני 2009 (IDT)

הטיית השורש י.כ.ל[עריכת קוד מקור]

נשמע קצת טריוויאלי, אבל אולי מישהו יכול לגלות לי איך מטים נכון את השורש י.כ.ל (יכול) בעבר, זכר ונקבה, יחיד ורבים? תודה.

עיין כאן בהטיות שמשמאל. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • י"ד בסיוון ה'תשס"ט • 11:41, 6 ביוני 2009 (IDT)
תודה רבה!

כיצד יש להגות את המילה "סבולת" (סבולת שריר, סבולת לב-ריאה)?[עריכת קוד מקור]

אות הסמ"ך מנוקדת בשווא נע, אולם אופן ההגייה בפי רבים הוא בחיריק- "סיבולת". משהו יודע? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אכן; נוהגים להגות "סיבולת", אך אמור להיות סְבולת. ר' שיחה:סבולת לב-ריאה. דומה לשומשום.. אביעדוסשיחה 18:15, 6 ביוני 2009 (IDT)
שיניתי לפי זה את המוטו הלאומי של אנגווילה. כוזרי - שיחה 10:17, 7 ביוני 2009 (IDT)
הייתכן שהמילה סיבולת הופכך לסבולת בצורת הסמיכות שלה? תומר א. - שיחה 10:21, 7 ביוני 2009 (IDT)
תומר אכן צודק, סבולת נהגת Sibolet כאשר נאמר למשל: כושר סיבולת, כח סיבולת וכדו', אך כאשר היא נסמכת הסמך שווּ‏אה והב' רפויה. בברכה, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 11:47, 7 ביוני 2009 (IDT)
צר לי ידידיי, יהודה ותומר, אך טעות בידכם. ראו במילון אבן שושן או באתר האקדמיה: צורת היסוד של המילה הנ"ל היא סְבֹ‏לֶ‏ת (Svolet). קיימת המילה סִבּ‏ֹ‏לֶ‏ת, אך במשמעות אחרת לגמרי של סעודה משותפת או פיקניק. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 11:53, 7 ביוני 2009 (IDT)
זה אחד המקרים העצובים שבהם הדקדוק הפסקני התרחק יותר מדי מהמציאות... :( --אמיר א. אהרוני - שיחה 19:18, 7 ביוני 2009 (IDT)
לעוד מקרים עצובים... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה 19:24, 7 ביוני 2009 (IDT)
חידושי מילים לחוד ודקדוק לחוד. זה לא בדיוק אותו דבר. האקדמיה עוסקת בהרבה יותר מחידושי מילים. --אמיר א. אהרוני - שיחה 19:54, 7 ביוני 2009 (IDT)
בסדר, בסדר, אתה לא צריך להיות "פסקני מדי" לתגובותיי. לא תמיד התכוונתי לרדת לעמקי הדיוק והדקדוק... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 19:58, 7 ביוני 2009 (IDT)

גנום (פנטזיה)[עריכת קוד מקור]

הנה דיון חשוב באמת. :-) אנא עיינו בשיחה:גנום (פנטזיה)#ג - והביעו דעתכם. האם יש לכתוב בוויקי העברית "נום" , "גנום" , או "ניום" ? ואולי בכלל לבחור שם אחר כהצעת עודדי? לי אישית עדיין אין דיעה, ואגבש אותה כנראה בהמשך. מה דעתכם? ‏Danny-w‏ 11:34, 7 ביוני 2009 (IDT)

מטוסים/מסוקים/מכירים/מכורים[עריכת קוד מקור]

אהלן! עיינתי כאן, והבנתי את החוק בנוגע לגזרות נעו"י וחפ"נ, אך מה בנוגע לשלמים? למשל מכור-מכורים, מתוק-מתוקים. לדעתי צורת הרבים של שניהם ואחרים הם בתנועת e, אך למה בעצם? למה לא A?

אופס.. נראה לי בזמן הכתיבה הבנתי- הטעם מתקדם, לכן פ"א הפועל מנוקדת בשווא נע... נכון? בכל מקרה, תודה! תומר07 - שיחה 12:10, 7 ביוני 2009 (IDT)

אכן כן, רק שים לב ששווא נע נהגה במקורו כהעדר תנועה, ולשם הנוחות הוא לעתים נהגה כ-e. למשל, אם נוסיף את ה"א הידיעה למילה "מטוסים", יהיה יותר קל לומר hamtosim, ולא באמת נצטרך להגות את השווא הנע כ-e.‏ Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 12:24, 7 ביוני 2009 (IDT)
קמץ שמתרחק מהטעם לרוב נחטף. מָטוס-מְטוסים. אבל מסוק זה פתח, ופתח לא נחטף.
יש גם יוצאי דופן מהכלל של קמץ נחטף. למשל חַקְלָאי - חַקְלָאִיִּים - במשקל הזה זה די עקבי. מקרים יותר מסובכים: לָקוח - לָקוחות, פָּעוט - פָּעוטות, אבל נָכוֹן - נְכוֹנוֹת. את אלה אין ברירה אלא לשנן. הפרק הראשון והארוך של חוברת "החלטות האקדמיה בדקדוק" מוקדש לבעיות האלו.
(וההערה הקבועה שלי: במדינה מתוקנת מלמדים דברים כאלה בבתי ספר לא יאוחר מכיתה ד'.) --אמיר א. אהרוני - שיחה 19:16, 7 ביוני 2009 (IDT)
בחדשות קול ישראל שמעתי פעם את הקריין אומר "פְעוטות". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה 19:42, 7 ביוני 2009 (IDT)
בקול ישראל? לא בגל"צ? והוא עדיין עובד שם? --אמיר א. אהרוני - שיחה 19:51, 7 ביוני 2009 (IDT)
עובד ועוד איך. שודרג אפילו... קריצה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 19:53, 7 ביוני 2009 (IDT)

מפחדים; שאלה נוספת[עריכת קוד מקור]

תודה על התגובות! שאלה נוספת שחשבתי עליה- מפחדים/משחקים, לפעמים אני שומע mefahadim/mesahakim, אבל בצורות דומות כמו מהמרים/מחבקים יש רק אפשרות אחת- עם שווא. האם זו טעות שהשתרשה בשפה? אם כן, יש למישהו רעיון למה היא נוצרה? תומר07 - שיחה 09:50, 8 ביוני 2009 (IDT)

ראשית, אבהיר כי נהוג לפתוח כותרת חדשה בסוף דף השיחה ולא באמצעו. ולעניינו, האותיות הגרוניות בעברית (א', ה', ח' ו-ע') אינן סובלות שווא, ועוד יותר שווא בעקבות חיטוף. לצורך כך, משתמשים דוברי העברית בחטפים השונים לצורך פישוט ההגייה. במקרים הנדונים החי"ת מנוקדת בחטף־פתח (מְפַ‏חֲדִים/מְשַׂ‏חֲקִים) ולכן אתה שומע את הצליל a. דווקא הגיית החי"ת כשוואית היא השגויה, וייתכן שהיא נובעת מהגיית החי"ת בימינו כחכית ולא כגרונית, עובדה שמקלה על הגיית החי"ת כשוואית. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • ט"ז בסיוון ה'תשס"ט • 19:53, 8 ביוני 2009 (IDT)

מה שלא פחות מעניין לגבי פח"ד הוא שזה מקרה יוצא דופן (יחיד..?) של שימוש בבניינים שונים בזמנים שונים. אביעדוסשיחה 01:02, 9 ביוני 2009 (IDT)

חדרה[עריכת קוד מקור]

התוכלו להביע דעתכם על ההערה הזו, והעריכה שבוצעה עיקבותיה? יוסאריאןשיחה 13:24, 7 ביוני 2009 (IDT)

הצדק עם המתקן, ואוסיף רק שהתרגום לערבית של המילה "ירוקה" הוא خَضْرَاء (ובתעתיק מדויק: חַ‏'צְ'רַ‏אא'). Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 13:35, 7 ביוני 2009 (IDT)
סבבה, תודה. יש עוד שאלה - בעניין התרגום לעברית. ירוקה קטנה יכולה להיתרגם, לדוגמא, ל"ירוקונת". ל"ירקרקה" יש קונוטציות לא נעימות, לדעתי. יוסאריאןשיחה 13:56, 7 ביוני 2009 (IDT)
מאיפה הבאת את המילה "ירוקונת"? זו בכלל מילה בעברית? מכל מקום, ירקרקה זה בסדר גמור. כריכה ירקרקה, עיניים ירקרקות וכו'. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 14:12, 7 ביוני 2009 (IDT)
מעניין לציין שההוראה המקורית של המילה "ירקרק" הוא "מאוד ירוק", ולא "קצת ירוק", כמו שמבואר ברש"י ויקרא יג מט. כוזרי - שיחה 15:05, 7 ביוני 2009 (IDT)
ועוד יותר מעניין לציין שההוראה המקורית של המילה "ירוק" היתה לציון הצבע שכיום אנו קוראים לו צהוב (סימוכין: מילון אבן שושן בערך "יָ‏רֹ‏ק"). Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 15:17, 7 ביוני 2009 (IDT)

?Quis Custodiet Custard[עריכת קוד מקור]

שלום
תרגום, הסבר ו(שפת) מקור בבקשה, בברכת חברים. יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 15:22, 7 ביוני 2009 (IDT)

לטינית, יותר מזה יהיה רמאות... תומר א. - שיחה 15:26, 7 ביוני 2009 (IDT)
אתה מוזמן לעיין בוויקי האנגלית על מי ישמור על השומרים. כוזרי - שיחה 15:29, 7 ביוני 2009 (IDT)
תודה רבה לשניכם, אבל למה רמאות תומר? האיש ממש מתוסכל ואין זו אגדה. (אם אליו התכוונת) מצפה לתגובה מהכמעט מפעיל. יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 16:03, 7 ביוני 2009 (IDT)
"דבר אינו מושג ללא מאמץ." (פתגם אירי) תומר א. - שיחה 16:25, 7 ביוני 2009 (IDT)
"יגעת ומצאת תאמין, לא יגעת ומצאת אל תאמין." (במקור היהודי חז"לי), ובכן לאחר כל המאמצים הנה זה בא! אבל רמאות? - ואל תיקח את זה אישי, צחוק בצד! יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 16:35, 7 ביוני 2009 (IDT)
לא רמאות! - "רמאות..." תומר א. - שיחה 16:40, 7 ביוני 2009 (IDT)
"הפסק כך בי להתעמר,
להשאירני שוב לבד להמר,
כי כפי שציין ידידי,
את המשפט החז"לי-יהודי,
כי הלוא עלתה לי יגיעה,
ועם זאת לא הגעתי אל הידיעה,
הלוא מאמציי המה כתובים על היריעה,
וליבי מתמלא פליאה,
מרוב תסכול מתקיימת בנפשי קריעה,
לנוכח העיקשות העצומה המריעה,
אנא אל תחזור על אותה התביעה,
המלאה אטימות ומעוררת תמיהה,
כי הלוא לדעת ולהבין היא הצמיאה,
הצילני נא מעוד טביעה,
אל תגזור על סקרנותי לגוויעה.
החותם את הדברים מן הלב יוצאים,
בתקוה שאת מסילתם ללבך יהיו מוצאים".
הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה 19:19, 7 ביוני 2009 (IDT)
"איש יקר ואגדה שמו, אל נא באפך תאריך,
תומר רק רצה שאת החידה והחידוד אכן תעריך.
כי בסך הכל מדובר במקבילה הלאטינית של ערבך, ערבא צריך.
אותה שם יובנליס בפי סוקרטס,
לשאול את אפלטון מבלי להסס:
'מי ישמור עלינו מפני השומרים' שלנו יאמרו לא, ולעצמם יֶ‏ס.
ובהטיה לויקיפדית מדוברת:
מי ייטול את האדרת,
לשמור על אדון וגברת,
על מנת שלא יבצעו עריכה לא מסודרת.
ואולי כוונת המשורר איש הדפוס הזוהר.
מי יכיל ביורוקרטיה על ביורוקרט סורר?
ומה נאמר ומה נדבר,
כאשר מפעיל מערכת למחלוקת יגרר.
אז אל נא באפך אגדה של איש.
תשובה קיבלת המצב הוא לא ביש!" באהבה רבה, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ט"ז בסיוון ה'תשס"ט • 20:04, 7 ביוני 2009 (IDT)
"בברכת שהחיינו אקדם,
את התשובה המיוחלת,
חרוזיך הצבועים בכחול ואודם,
הביאו לסקרנותי תוחלת,
אך טעות מרה בידיך,
כעס לא היה באפי,
לא חרון בי על ידידיך,
אין הזעם בכפי,
רק את תסכולי שפכתי,
בשיר חרוזים מריר,
על כך רשות לעצמי לקחתי,
על שלילת המענה הישיר,
והברכה אחת היא לך,
על עמלך שעמלת בשבילי,
נפשי תערוג אליך,
כי ידיד אמת אתה לי,
לא מתחת את נפשי בחידות,
כי ידעת את יגיעתי,
אתה מאנשי המידות,
חמלת על תמיהתי".
הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 20:17, 7 ביוני 2009 (IDT)
"רק עכשיו הבנתי הכל
כבר לא אכנס לוויקיפדיה:הומור"
-Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה!, 20:24, 7 ביוני 2009 (IDT)