ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 14

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני: 1234567891011121314151617181920212223242526272829303132333435363738394041424344454647484950515253545556575859606162636465666768697071727374757677787980818283848586878889909192939495

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



ɰ[עריכת קוד מקור]

איך לתעתק את העיצור /ɰ/? א זה טוב? סתם עומרשיחה הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 20:59, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

לדעתי, זה מאוד תלוי בהקשר הפונטי ובשפה הספציפית. בסביבה הפונטית: כי לפני או אחרי תנועות מסוימות העיצור יכול להיות הגוי אחרת (למשל ליד תנועה אחורית יותר דומה ל-ר בעברית, ליד תנועה גבוהה זה עלול להיות יותר דומה ל-ג); בשפה הספציפית: כי להרבה שפות כבר יש נורמות תעתוק. באיזו שפה מדובר? תן מילים לדוגמה. חג שמח! Illangשיחה 12:43, 10 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
קוריאנית. הוא מופיע בעיקר בדיפטונג /ɰi/, לדוג': פארק צ'ונגהי. סתם עומרשיחה 23:16, 28 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
ואם יש לך ידע בשפות אסייתיות בכלל או בקוריאנית בפרט, תוכל לעבור ולהעיר על משתמש:omergold/כללי תעתיק מקוריאנית? סתם עומרשיחה 23:18, 28 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
חג שמח! אני לא מכיר קוריאנית או מוסכמות תיעתוק קוריאנית. ראיתי שהתנועה /ɯ/ מתועתקת בחיריק 'ִי' / 'אִי' (ובצדק, כך זה גם בתעתיק לרוסית), לכן לדעתי גם את /ɰ/ (העיצור המקורב המקביל) יש לתעתק באותו אופן. כך, את הדיפתונג /ɰi/ הייתי מתעתק כאילו מדובר רק בתנועה /i/, כלומר בחיריק 'ִי' / 'אִי'. כך גם עושים בתעתוק של קוריאנית לאנגלית, אם הבנתי נכון: את ההברה שהדגמת איתה מתעתקים באנגלית hee, כאילו אחרי העיצור שפותח את ההברה (h) יש תנועה ולא עיצור מקורב. אני מבין שלפי הצעת התעתיק שלך, את שמו של פארק הנ"ל היית מתעתק 'פארק צ'אנגחִי'? נראה לי הגיוני.
ועכשיו אני אשלח אימייל לידיד שלי שלמד קוריאנית בארץ ואשאל אותו לגבי תעתיק קיים. אגב, אתה למדת קוריאנית בארץ? מנין שיטת התעתיק הזו? Illangשיחה 10:35, 29 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אני לא יודע קוריאנית, אבל אני מתעניין בפונולוגיה, ראיתי שהכתב שלהם מגניב אז למדתי מקריאה. חיפשתי שיטת תיעתוק ולא מצאתי, אז החלטתי לעשות בעצמי ע"י קירוב הכי מדויק של ההגייה.
הייתי שמח לביקורות, אבל אין לי ממש פרטנר... סתם עומרשיחה 16:42, 29 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

מה בין גופה לגווייה?[עריכת קוד מקור]

בעקבות הערך החדש קבר גווייה ראיתי ששמו של הערך העוסק בשריפת גופות שוּנה (אגב, צריך להיות גווייה, לא?).

בכל אופן, אני תוהה: מה ההבדל (מבחינה אטימולוגית, אבל בעיקר מבחינה סמנטית) בין גופה לגווייה? אביעדוסשיחה 14:22, 11 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

Saint = סיינט או סנט?[עריכת קוד מקור]

אם סיינט פיטרסברג, אז למה סנט לואיס? (שאלה כללית, האמורה כמובן גם בסיינט פול, סיינט אוגוסטין לעומת סנט הלנס או קינגס קרוס סיינט פנקראס האנגלי). אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 15:30, 16 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

נראה לי שזה תלוי בהגייה שמשתנה מאוד. אז בשלב מסוים כל מי שפתח ערך עשה אן-דן-דינו. סתם עומרשיחה 23:39, 16 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
שלא לדבר על מלחמת העולם סביב "סנקט" פטרבורג. אולי באמת כדאי לקבוע כללי אצבע, ע"פ מיקום ושפת מקור. ‏DGtal‏ 00:01, 17 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
סנקט פטרבורג זה מקרה אחר.. אני מדבר ספציפית על ההגייה (הגיות?) הרווחת בארה"ב. אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה!
לדעתי יש הגיות שונות. תנסה להגיד בקול רם את שני השמות שבמעלה הפסקה ותראה שהם יוצאים לך אחרת. תומר א. - שיחה 01:41, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
יתכן מאוד שההיגוי סנט לואי מתקרב יותר להיגוי הצרפתי המקורי של השם "סן לואי" וזה מסביר את ההבדל בין סנט לואי ובין סיינט פיטרסברג.

Ewan2 - שיחה 02:02, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

דג חרב[עריכת קוד מקור]

דג חרב(swordfish) ידוע בזכות ה"חרב" הדקה והמחודדת שלו, ושמה בעברית הוא? הרי שזה לא מקור- לעופות בלבד, ולא קרן- שכן זה ליעלים ואיילים.
חיפשתי ולא מופיע משהו דומה גם בשאר הערכים בקטגוריה:[קטגוריה:זואוטומיה]. אז איך קוראים לאותו איבר? (אני לא רוצה להטעות אבל נדמה לי שבערך באנגלית הם קוראים לו Bill) בתודה, --ALPR - שיחה 21:54, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

O ו-U בפורטוגזית[עריכת קוד מקור]

לפי פורטוגזית - הגייה וערכים נוספים בויקיאנגלית האות O מבוטאת לרוב כ-/O/ או /ɔ/ (שהם, לצורך העניין אותו דבר - חולם). מצד שני, עכשיו אני קורא את "דברי ימי מנזר" של ז'וזה סראמאגו (אחלה ספר) ובכריכת הספר שתי ה-ו-ים מנוקדות בשורוק. פתרון? סתם עומרשיחה 22:46, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

הO הראשון צריך להיות חולם כמו אצל Jose הספרדי.Ewan2 - שיחה 01:17, 20 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אז מה הכלל? מתי ה-o מייצגת /u/? (אגב, João נהגה לפי ויקיאנגלית כ-[ʒuˈɐ̃ũ], כלומר שתי ה-o מייצגות /u/) סתם עומרשיחה 15:35, 20 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

מילים[עריכת קוד מקור]

למה צורת הרבים של מילה היא מילים אבל צורת הסמיכות היא מילות (ולא, נגיד, מילי)? תומר א. - שיחה 09:37, 2 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אם יש משהו שהשפה העברית מצטיינת בו אלו יוצאים מן הכלל, ואני לא חושב שיש בשפה הזו כלל שאין לו יוצאים מן הכלל. "מילות" מצטרפות ל"נשות" ול"שנות" שנכתבות בצורה דומה בסמיכות ובניגוד לכלל. בתנ"ך הצורה הטבעית "מילי" (וגם "נשי") הייתה מקובלת. Gellerj - שיחה 15:35, 2 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
מתי ואיפה קיבלו את הכלל הזה? תומר א. - שיחה 15:44, 2 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אמירטס[עריכת קוד מקור]

ראו שיחה:אמירטס#השם. עידושיחהבואו לתל אביב לפני שבאה הלחות 13:22, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

== Workflow בעברית == יש שתי משמעויות למושג. אני מציע פשוט "ניתוב" עבור המשמעות של לאן התהליך זורם בדומה לדף ניתוב שהוצמד/מוצמד לטפסי נייר. דני טל

מישהו מכיר מונח עברי ל-Workflow?

מאגר המונחים של האקדמיה ממליץ על "זרימת עבודה" שזה פשוט ומובן. נתקלתם אולי במונחים אחרים במקומות העבודה שלכם? ("וורקפלואו" לא נחשב.) --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 14:37, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

שטף העבודה. תומר א. - שיחה 17:34, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
זה באמת משהו ששמעת או תרגום משלך? "שטף" נשמע לי יותר כמו "מבול" או "הצפה". זרימה זה ההפך - סדר ומי מנוחות. --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 20:19, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
שמעתי והשתמשתי פעמים רבות ויש גם אזכורים בגוגל (אם כי לא רבים), מתוכם כאלה בהם כתוב "שטף העבודה (Workflow)". זרימת עבודה נשמע ארכאי משהו. תומר א. - שיחה 20:44, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אני אוהב את "רצף העבודה". טוסברהינדי (שיחה) 11:31, 4 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
מה עם "תזרים העבודה"? נראה לי שזה יכול להיות תרגום הולם. אלדדשיחה 22:11, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

הקצה שלה[עריכת קוד מקור]

קצהה? עידושיחהבואו לתל אביב לפני שבאה הלחות 17:08, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

לדעתי "קצה" עם דגש באות ה'. אני מנחש שבעבר הרחוק "קצה" נוצר מהלחם של קץ+שלה. בברכה. ליש - שיחה 19:30, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אני מנחש ש"קצה", כשה-ה בפתח/קמץ (יום אחד אדע לנקד...). סתם עומרשיחה 03:22, 5 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אני בדעת עומר. נוצרת הידמות, ואות השימוש נבלעת באות הדומה לה. ליש, האות ה"א לא מקבלת דגש. אם נוצרת הידמות, האפשרות של עומר הגיונית, katzeha, כשהה"א בתנועת a. אלירן d שיחה 10:44, 5 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
תיקון: הצורה הנכונה היא ktzeha. הטעם מתרחק, הקמץ שבקו"ף נחטף לשווא נע. כתבתי לפני התנגשות עריכה: וכמו כן, הכתיב נשאר "קצה", רק הניקוד משתנה (ולא "קצהה"). אלירן d שיחה 10:47, 5 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אלירן, ראיתי רק עכשיו: קָצהָ, למיטב ידיעתי. הצורה "קְצה" היא רק בסמיכות (קצה הגבעה, קצה המגרש). אלדדשיחה 22:04, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
קצה, קמץ בה"א (כנ"ל שדהָ, וכו'). אלדדשיחה 10:53, 5 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

לקרוא או להקריא?[עריכת קוד מקור]

כשמורה רוצה לבקש מתלמיד שלה שיאמר את מה שכתוב במחברת שלו, מה היא צריכה לומר לו - אתה יכול לקרוא בבקשה או אתה יכול להקריא בבקשה?

הדילמה היא בעיקר כי אמרו לי ש'להקריא' זה לגרום למישהו אחר לקרוא, למרות שנגד זה באות הדוגמאות להחנות ולהשקות, שהרי האוטו לא מחנה, הוא חונה [זה כבר עניין של פעיל וסביל, אני חושבת].

יהיה לי מאד קשה להבין אם לא תסבירו היטב, לכן אשמח להסבר מפורט. תודה D: 84.228.229.37 18:57, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

המורה צריכה לבקש מהתלמיד לקרוא בקול רם והפעולה שתיעשה על ידי התלמיד תהיה הקראה. בברכה. ליש - שיחה 19:38, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
לקרוא זה to read לעצמך, בעוד שלהקריא זה לקרוא את הטקסט ולדקלם אותו בקול רם (כדי שגם אחרים ישמעו ובכל ידעו מה כתוב). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:38, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

עדיין לא הבנתי - אחד אומר שהיא צריכה לבקש ממנו לקרוא ואחד להקריא. מי יפסוק? 84.228.229.37 19:59, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

כי אינך קורא בעיון - "לקרוא בקול רם" (במטרה שאחרים ישמעו) = להקריא. בברכה. ליש - שיחה 20:08, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
זה בסדר לבקש מהתלמידה ובסדר גם לבקש מהתלמידה להקריא. "קורא" זה גם לעצמך לאחרים. אבל "להקריא" - בהכרח למישהו אחר. --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 20:17, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

כלומר, היא צריכה לבקש ממנו או לקרוא בקול רם או להקריא, ולא סתם לקרוא? 84.228.229.37 20:18, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

גם אם היא תבקש סתם לקרוא הוא אמור להבין, הוא אמור להבין שהוא אמור לקרוא בקול רם. --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 01:06, 4 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אם המורה רואה שהוא לא קורא מהטקסט ורוצה שיקרא מהטקסט, תשתמש בציווי "קרא" (כשהוא קורא לעצמו, לא לכולם). אם היא רוצה שיקריא את הטקסט בקול רם לכיתה, אז תשתמש בציווי "הקרא". ככה זה צריך להיות, הוא קורא לעצמו ומקריא לכולם. אם ההקשר יהיה במקום, הוא יבין גם אם תשתמש בציווי "קרא". אם נגיד הכיתה לא קוראת מהטקסט, והיא פונה בייחוד אליו ואומרת לו "קרא את הטקסט בבקשה" (או "קרא לנו את הטקסט בבקשה", עוד יותר ברור), הוא יבין שהוא צריך להקריא את הטקסט לכולם. גם אם זו לא צורה תקנית. אלירן d שיחה 11:06, 5 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

מטבל או מתבל?[עריכת קוד מקור]

איך כותבים את שם הדבר בו טובלים את האוכל - מטבל או מתבל? ראיתי בכמה מקומות את שניהם, ואני מבולבלת. תודה (: 84.228.229.37 19:01, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

מטבל, שכן על אף שהוא מתבל את האוכל, שמו ניתן לו על שום שטובלים בו. אביעדוסשיחה 19:08, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
תודה רבה :) 84.228.229.37 20:00, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

הגזמה / היפרבולה[עריכת קוד מקור]

האם היפרבולה היא הגזמה? אם כן, מדוע יכונה הכשל הלוגי היפרבולה היקשית ולא הגזמה היקשית? אביעדוסשיחה 19:27, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

מאגר המונחים לספרות של האקדמיה (תשס"ח) מציין כי הִיפֶּרְבּוֹלָה (hyperbole) – ”לְשׁוֹן הַגְזָמָה, לְשׁוֹן הַפְלָגָה“ (הגזמה פרועה לשם אפקט רציני או קומי). אביעדוסשיחה 19:32, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: כי היפרבולה היא הגזמה ספרותית ולא כל סוג של הגזמה, כפי שהסינים הם סוג של מונגולים ולא כל מונגולי הוא סיני. בברכה. ליש - שיחה 19:34, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
לפי היגיון זה, על הערך הגזמה להיקרא הגזמה ספרותית, או היפרבולה (ספרות), ולא "הגזמה" בסתמי. אביעדוסשיחה 19:37, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אם נתחיל מאפס, זה נכון, אבל לא מתחילים מאפס - כבר קיים שימוש במילים האלה למטרה זו בתחום חקר הספרות. בברכה. ליש - שיחה 19:40, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

איתי[עריכת קוד מקור]

שלום, מישהו/י יודע/ת אם העריכה הזו נכונה? בברכה, נטע - שיחה 22:49, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

לא מדויק - איתא בארמית זה "יש", הניגוד של ליתא, "אין". בברכה. ליש - שיחה 23:02, 3 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
היא לא מדויקת ולו רק כי הפסיק שם מיותר.
הפירוש בעברית קשור למילת היחס "את" והוספתי את זה לערך.
לגבי הפירוש בארמית - יש סיכוי מסוים שבאחד הניבים של ארמית הייתה מילה דומה שפירושה "יש", אבל אין לי כאן מילון כדי בדוק את זה והקשר לשם מפוקפק עוד יותר, אבל לא לגמרי מופרך. --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 01:03, 4 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
תודה רבה לשניכם, 12:47, 4 באפריל 2009 (IDT) --נטע (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמה 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

הבנתי או הבינותי?[עריכת קוד מקור]

מהי הצורה התקנית?
ועוד שאלה: כיצד יש לבטא המילה "לעיל"? האם כמו "לאל"? רק להמחשה, כמובן. תודה... 77.127.192.78 17:51, 4 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

לעיל – כמו המילה חיל בביטוי חיל הים. צירי מתחת לאות עי"ן במילה לעיל. הבינות או הבנת? (נראה לי שתיהן תקינות). חזרתי - שיחה 21:14, 4 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אכן, גם "הבינותי" וגם "הבנתי" כשרות. משמעותן זהה. אלירן d שיחה 11:20, 5 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
בגזרת החלולים, אפשר להגיד את שתי הצורות - הבנתי והבינותי, הכנתי והכינותי. לעומת זאת, בגזרות אחרות העניין הזה לא תקף, "הספיקותי" לדוגמה - שגיאה. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 18:49, 5 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

הפנימונו.Ewan2 - שיחה 03:24, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

סובייקטים פדרליים של רוסיה[עריכת קוד מקור]

האם השם הזה נכון? מה זה סובייקטים? ‏YHYH ۩ שיחהמיזם הכדורגל במדינות • 12:37, 05/04/2009

זה נראה לי כמו תרגום שגוי או לא מוצלח. הערך הרוסי אמנם משתמש במילה הזו והערך האנגלי משתמש ב-subjects, אבל בעברית אני לא מכיר משמעות כזו. נראה לי ש"יחידה אדמיניסטרטיבית" (כפי שגם מוזכר פה) היא אפשרות טובה יותר. Gellerj - שיחה 18:20, 5 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
דווקא משתמשים בזה. אני בעד להשאיר כך. כמובן, מדובר בסוגייה עקרונית: האם (ואם כן, איך) לתרגם את המונחים השונים של חלוקה מנהלית. אביעדוסשיחה 19:06, 5 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
ברוסיה משום מה די נפוץ להשתמש במילים לועזיות במובן שונה. השם הזה אכן קצת מוזר כשחושבים עליו, אבל הוא נכון, כי ככה באמת אומרים ברוסית. הפירוש החוקתי הוא משהו כמו "חבר הפדרציה". --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 02:25, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

דוברי ספרדית - אביב בנובמבר?[עריכת קוד מקור]

אתם מוזמנים לסייע כאן בבקשה! תודה, ‏עמיחי 19:22, 5 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

weaver[עריכת קוד מקור]

בערכים מדד שאנון-ויבר ומודל שאנון-וויבר מככבים אותם האנשים. אין צריך/נכון לאיית את שמו של השני? טבעת-זרם - שיחה 01:23, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

לפי מה שאני הבנתי מהגרסה האנגלית של הערך הראשון, זה בכלל צריך להיקרא מדד שאנון-וינר ולא מדד שאנון-ויבר. לשאלתך: צריך להיות ויבר עם ו' אחת. Gellerj - שיחה 02:16, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

שם משפחה מהולנדית[עריכת קוד מקור]

השם הוא van Gijzel. תודה, ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 02:50, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אם אינני טועה, "ואן חייזל".Ewan2 - שיחה 02:59, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אכן. אלדדשיחה 13:57, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

התיקונים אותם עשינו[עריכת קוד מקור]

אני רוצה להעלות כאן סוגיה לשונית, ברשותכם. בזה הרגע עומד ערך מסוים ברשימה מסוימת. נכנסתי ובדקתי לראות אם יש משהו שאני יכול לתקן, ואז נתקלתי בחצי המשפט: "שהתנגד להסכמים אותם הוביל". אין לי משהו אישי נגד הערך חלילה, זו פשוט הפעם ה-500 שאני נתקל בנוסח הזה, בוויקיפדיה, ברדיו, בעיתון, אפילו בחדשות ירחם השם. באנגלית למשל, הזיקה בין חלקי המשפט היא דבר מורכב יחסית (Conectors וכו'). בעברית, הזיקה נעשית באופן מאוד פשוט: המילה "אשר", או הקיצור שלה, שי"ן הזיקה. הנוסח האחר, "שהתנגד להסכמים אותם הוביל", מאוד לא מתחבב עליי, משום שהוא נוצר במין ניסיון להישמע גבוה, אני משער, והוא שגוי לחלוטין. בקידוש בליל שישי אומרים "וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה", ולא "וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אותה עשה". השארתי את ההודעה הזאת בכמה מקומות, גם ביקשתי מגלי צה"ל להקפיד שהנוסח לא ייכנס למבזקים שלהם. אם מישהו מכם רואה משהו בסגנון "המשטרה סיכלה פיגוע אותו ניסה לבצע ארגון פשע", אנא תקנו ל"המשטרה סיכלה פיגוע שניסה לבצע ארגון פשע", או לחלופין "המשטרה סיכלה פיגוע אשר ניסה לבצע ארגון פשע". המילה "אותו" לא יכולה ליצור יחס בין חלקי המשפט, לשם כך יש לנו פשוט שי"ן הזיקה והיקרה :). אלירן d שיחה 13:18, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אכן, התיקונים שעשינו, ההסכמים שהוביל וכו' (לא "אותם" וגו'). אלדדשיחה 13:57, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אכן.. צורת ניסוח שתמיד משעשעת אותי, שכן יש בה הן מן האנגלוז הן מן הניסיון ל"תיקון יתר". אביעדוסשיחה 20:46, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

משפט[עריכת קוד מקור]

אני לא בטוח לגבי תרגום של משפט מסוים מישהו יכול לעזור?

Leaving unmentioned Vorster's wartime internment for supporting Germany

מישהו? פישאנדיון - שיחה 15:14, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

לא משנה הסדרתי פישאנדיון - שיחה 16:43, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

השפעות שפות זרות על העברית[עריכת קוד מקור]

אני מחפש ספרים שסוקרים חדירות של שפות זרות לעברית בשל קרבה גיאוגרפית או תרבותית. למשל, "יוונים ויוונות בארץ ישראל" של ר' שאול ליברמן על היוונית בשפת חז"ל. (אין צורך להפנות אותי לגלעד צוקרמן, כבר קראתי). דוד - שיחה 18:30, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

תרגום שם של מטרופולין הולנדי[עריכת קוד מקור]

שם המטרופולין הוא Brabantse Stedenrij. תודה, ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 18:52, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

התכוונת לתיעתוק? אני מעריך שהתעתיק הוא: ברבאנטסֶה סטדנרֵיי. אלדדשיחה 20:37, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

שמות הקשורים בקרב ביר חכים[עריכת קוד מקור]

מי יתעתק לי את השמות הבאים -

  • Bernard Saint-Hillier - גנרל צרפתי.
  • Bersaglieri - סוג של חי"ר איטלקי.
  • Gabriel Brunet de Sairigné - קצין צרפתי.
  • Dimitri Amilakhvari - დიმიტრი ამილახვარი - איש לגיון הזרים ממוצא גיאורגי.
  • André Lalande - קצין צרפתי.

בתודה ובברכה - אלמוג 20:16, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

להלן:
  • Bernard Saint-Hillier - גנרל צרפתי - ברנאר סנט-אילייה
  • Bersaglieri - סוג של חי"ר איטלקי - ברסאליירי
  • Gabriel Brunet de Sairigné - קצין צרפתי - גבריאל ברונה דה סרינייה
  • Dimitri Amilakhvari - დიმიტრი ამილახვარი - איש לגיון הזרים ממוצא גיאורגי - דימיטרי אמילאחווארי
  • André Lalande - קצין צרפתי - אנדרה ללאנד (או לאלאנד).

אלדדשיחה 20:35, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

פיניקית[עריכת קוד מקור]

כיצד מבטאים את השם הפיניקי הנכתב ביוונית Ἄννον ובלטינית Hanno – חָנוֹ, חָנוֹן או חָנוּן? נחום סלושץ, בחיבורו "ספר הים" (1948) כותב: חנא – בעברית חנן, אבל במבטא היה חָנו Hanno." בברכה, שמחה - שיחה 20:30, 6 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

שיחה:זרתוסטרה#השם הנכון[עריכת קוד מקור]

דעתכם? טוסברהינדי (שיחה) 11:30, 7 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

נַעֲשָׂה או נַּעֲשֶׂה[עריכת קוד מקור]

כיצד יש לבטא מילה זו? תודה... 77.127.154.147 12:50, 7 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

נַּעֲשֶׂה בהווה, נַעֲשָׂה בעבר. --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 14:13, 7 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
נַעֲשֶׂה זה גם עתיד רבים: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. דוד - שיחה 23:18, 7 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

Saltsjöbaden שבשבדיה[עריכת קוד מקור]

תעתיק נכון? אביעדוסשיחה 20:45, 7 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

להערכתי, התעתיק המתאים לשם הזה: סאלטשבאדן (מתחת לשי"ן - תנועת e בעברית). אלדדשיחה 20:50, 7 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
כן, זה מה שחשבתי (הלכתי על 'סלטשבאדן') - אבל לא מצאתי ולו מופע אחד בגוגל.. אביעדוסשיחה 20:55, 7 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
הנחתי מראש שקשה יהיה למצוא לה מופע בעברית. בכוונה הוספתי את ה-א' בהתחלה, כאמצעי עזר לקורא העברי (אבל ממילא זה שם בעייתי, כך שגם ה-א' לא ממש עוזרת - אילו היה אפשר, היה עדיף להשאיר בסוגריים את השם באותיות לטיניות). אלדדשיחה 23:29, 7 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
בכל מקרה, יש לנקד במופע הראשון ואולי אף לכתוב מהי ההטעמה. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 13:16, 8 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אני לא בטוח אם זה עוד רלוונטי (מאז 2009) אבל זה בטוח לא יכול להיות ש' (סאלטשבאדן). אני אסביר, זה נורא פשוט:
השם Saltsjöbaden הוא למעשה חיבור של שלושה מילים (Salt= מלח; Sjö= אגם; Baden= ה-אמבטיות [ett bad= אמבטיה אחת, flera baden= האמבטיות]).
לכן, לא מתייחסים לזה כ"Saltsjöbaden", אלא כ"Saltsjöbaden". אחרת זה היה ה"jö" של (שייכות) המלח (חסר משמעות לחלוטין)...
ולכן, התעתיק הנכון הוא משהו בסגנון של "סוֹלְטְחּוּבּאדֶן". יום טוב! --אנדרסן - שיחה 16:35, 7 ביוני 2015 (IDT)[תגובה]

Veni, vidi, vici[עריכת קוד מקור]

האם זה באתי, ראיתי, ניצחתי או באתי, ראיתי, כבשתי או שניהם ? מיקיMIKשיחהפרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 12:39, 8 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

זה אמור להיות "באתי, ראיתי, ניצחתי" (ויש גם המתרגמים "כבשתי", אבל התרגום המקובל בעברית לביטוי Vae victis הוא "[אוי] ויי למנוצחים", "אבוי למנוצחים!" אלדדשיחה 14:46, 8 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
המילון הזה שהגעתי אליו דרך המילון של אוניברסיטת נוטרה דם] טוען ששני התרגומים תקינים. תומר א. - שיחה 15:04, 8 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

"ויני וידי ויצ'י" - באתי, ראיתי, כבשתי. כהערה זה תמיד נראה לוויימס כיותר מדי מדוייק. זה לא בדיוק משהו שממציאים בלהט הרגע, נכון? זה נשמע כמו משהו שעבדו עליו. הוא בטח בילה לילות ארוכים באוהל שלו, מחפש במילון מילים קצרות שמתחילות ב-V ומנסה ליצור... Veni, Vermini, Vomui - באתי, ראיתי חרקים, הקאתי? Visi, Veneri, Vamoosi - ביקרתי, נדבקתי במחלה מביכה, ברחתי? זאת בטח הייתה הקלה של ממש למצוא שלוש מילים קצרות וסבירות. הוא בטח המציא אותן קודם, ואז הלך לראות מקום כלשהו ולכבוש אותו

(טרי פראצ'ט, Jingo)
. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:28, 9 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

תעתיק מפורטוגזית[עריכת קוד מקור]

Derlei - דירלי? ‏YHYH ۩ שיחהמיזם הכדורגל במדינות • 12:54, 08/04/2009

דרליי. אלדדשיחה 14:44, 8 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

מסגד בהודו[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יודע כיצד יש לתעתק את שמו של המסגד Quwwat ul-Islam Mosque? תודה מראש, ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:32, 8 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

מסגד קוואת-אול-איסלאם. לא תעתקתי מערבית, אלא (כאילו) מאורדו או מפשטו. אלדדשיחה 00:04, 9 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

השאלה היא אם בתעתיק האנגלי מאורדו ופשטו ההיגוי של ul איננו זהה ל al הערבי? Ewan2 - שיחה 05:29, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

בית באר[עריכת קוד מקור]

אשמח אם דובר ערבית יוכל להוסיף את התעתיק הערבי למילה ביארה. שוקרן. עידושיחהבואו לתל אביב לפני שבאה הלחות 17:37, 8 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

הוספתי שם: بيارة. אלדדשיחה 00:47, 10 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
תודה! עידושיחה 21:36, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

Mahir Çağrı[עריכת קוד מקור]

מטורקית: Mahir Çağrı תודה, מיקיMIKשיחהפרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 02:32, 9 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אתה מתכוון, כיצד לתעתק? אני הייתי מתעתק: "מאהיר צ'ארי". הסיומת ı נהגית כמשהו שבין i לבין e (לדוברי רוסית, מדובר ב-ы), ולכן אפשרות תעתיק נוספת היא: מאהיר צ'ארה. אלדדשיחה 02:36, 9 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
ושכחתי להוסיף שה-ğ אינה נהגית בצירוף הזה. אלדדשיחה 02:40, 9 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
תודה. כתבתי בתופעות אינטרנט#מאהיר צ'ארה. מיקיMIKשיחהפרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 03:08, 9 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
הייתי אומר ש-ı זה בכל זאת י, כשם ש-ы זה י. --אמיר א. אהרוני - שיחה 12:24, 10 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
כפי שהצעתי, צ'ארי. אבל בטורקית עדיף לא פעם לתעתק את ה-ı דווקא בתור e. לדוגמה: דיארבקר (אני רואה שכאן דווקא נבחר "דיארבקיר"), האנם (ולא "האנים") וכו'. בדיעבד, אני מסכים עם הבחירה של מיקי לתעתק "צ'ארה". אלדדשיחה 13:02, 10 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אין סיבה מיוחדת לבחירה בצ'ארה. פשוט הייתי צריך לבחור אז בחרתי. אם אתם רואים לנכון לשנות - תשנו. מיקיMIKשיחהפרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 13:10, 10 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

מיתולוגיה הינדית/הינדואית[עריכת קוד מקור]

יש חוסר אחידות בערכים. "מיתולוגיה הינדית" או "מיתולוגיה הינדואית" ? "אלים הינדיים" או "אלים הינדואים" ? מיקיMIKשיחהפרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 11:55, 9 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

האמת - הינדי היא קודם כל השפה הינדי או הינדית. הדת היא ההינדואיזם.

המתיולוגיה הייתה צריכה להיות לדעתי הינדואית, אם לא הינדואיסטית (כמו בודהיסטית). אבל אינני יודע מה נהוג? נדמה לי שעושים בדרך כלל בלבול בין הינדי והינדואי. ולהגיד הודית אולי זה כוללני מדי, כי יש בהודו אולי מספר מיתולוגיות לפי עמים ותרבויות שונות.Ewan2 - שיחה 05:24, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

גם לדעתי "מיתולוגיה הינדית" לא נכון ומבלבל עם "הינדי". יש הסכמה על "מיתולוגיה הינדואית" ו-"אלים הינדואים" ? מיקיMIKשיחהפרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 20:16, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
רגע, רגע. מה ההבדל ביניהם? מה מציין כל אחד? האם אלה אינם מונחים נרדפים? אביעדוסשיחה 20:59, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אלה לא מונחים נרדפים. הינדי - שפה בהודו. הינדו/הינדואיזם - דת בהודו. דוברי העברית מבלבלים את המונחים לעיתים מזומנות. מיקיMIKשיחהפרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 21:40, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

מילה נרדפת[עריכת קוד מקור]

תיקנתי את הערך כמיטב ידיעתי. נא לעבור על הערך שוב. מיקיMIKשיחהפרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 20:16, 9 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

שם צרפתי II[עריכת קוד מקור]

כיצד יש לתעתק את השם הצרפתי Aliadière? תודה מראש, ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:34, 10 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אליאדייר. אלדדשיחה 00:43, 10 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

תיעתוק מאנגלית/רוסית[עריכת קוד מקור]

איך נקרא הנהר Manych (ברוסית: Маныч) בעברית? תודה, ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 02:59, 10 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

על הדרך - מה ההבדל בין תיעתוק לשיעתוק? ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 03:00, 10 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
מניץ' או מאניץ'. חוץ מכמה יוצאי דופן, הכתיבה ברוסית היא פונטית למדי וניתנת לתעתוק "כמו שקוראים". לאיזה שעתוק אתה מתכוון ואיך הוא בר השוואה עם תעתוק? Gellerj - שיחה 06:59, 10 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אין מקבילה עברית לאות ы. הגייתה דומה לתנועת חיריק גרונית. 07:05, 10 באפריל 2009 (IDT)

רומית[עריכת קוד מקור]

יש דבר כזה? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:18, 10 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

זו לא שגיאה. בקורסים (הקשים) באוניברסיטה העברית שבהם לומדים לטינית קוראים לה "רומית". (ר' שנתון באתר האוניברסיטה.) --אמיר א. אהרוני - שיחה

טיוטא להצעה לתיעתוק משבדית[עריכת קוד מקור]

בואו להביע את דעתכם בנושא. תומר א. - שיחה 00:17, 11 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

תיעתוק שמות מרוסית[עריכת קוד מקור]

אשמח אם תעזרו לי לתעתק את שמם של כמה חיילים רוסים חביבים (או שלא):

  • Егоров Михаил Алексеевич - ייגורוב (או: איגורוב) מיכאיל אלכסייביץ'
  • Мелитон Варламович Кантария - מליטון (מייליטון) וארלמוביץ' קנטרייה
  • Берест, Алексей Прокопьевич - אלכסיי פרוקופייביץ' ברסט (ביירסט)
  • Михаил Петрович Минин - מיכאיל פטרוביץ' מינין
  • V. Grebnev - (זה הכתיב היחידי של שמו שמצאתי. אני כלל לא בטוח שגם הוא רוסי) - גרבנב? גרבנייב?

בתודה מראש, AMIRBL25 - שיחה 01:39, 11 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

לפי הסדר:
יגורוב מיכאיל אלכסייביץ'
מליטון וארלאמוביץ' קנטארייה
בֶּרֶסט, אלכסיי פרוקופייביץ'
מיכאיל פטרוביץ' מינין
והאחרון: ו. גרבנב (או אולי עדיף גרֶבנייב). אלדדשיחה 01:44, 11 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

פילוסוף[עריכת קוד מקור]

פִילוֹסוֹף או שמא פִּילוֹסוֹף? תודה... 87.70.46.22 01:57, 11 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

Fילוסוף. יש מילים לועזיות שהכלל ש-פ' בראש מילה תהיה דגושה אינו חל עליהן. המילית היוונית כאן היא philo, כלומר, "אוהב" ({"שילוב של "אוהב" + "חוכמה"). מילה דומה אחרת: "פילהרמוניה" (ב-פ' בלתי דגושה, עם אותו רכיב של "phil", אהבה, בצירוף "הרמוניה"). אלדדשיחה 02:02, 11 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אז הגיית המילה ב-P היא שגיאה מוחלטת? 87.70.46.22 02:05, 11 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
כן. הבט בפסקה הבאה. כללי העברית אומרים שאותיות בג"ד כפ"ת מקבלות דגש קל כשהן בראש מילה, אבל "פילוסוף" היא בפירוש מילה יוונית. החוקים העבריים חלים על מילים עבריות... על מילים לא עבריות לא חלים חוקים עבריים. זה דבר הגיוני, בלי קשר לשפות. ההגייה pilosof היא דבר שנקרא תיקון יתר. במקרה המסוים הזה מדובר על יישום חוק שלא לצורך. כשידיעתנו אינה רחבה אנו מיישמים חוקים גם כשמקומם חריג (מה שאנחנו לא יודעים), בעיקר כשזה נשמע לנו מוזר ולא טבעי. הדוגמה הכי בולטת לדעתי היא pestigal. שמעתי המון שדרנים וקריינים חובבנים הוגים כך את המילה הזאת. אם ייעשה בעברית שימוש במילה לא-עברית, אין אומר הדבר שהיא תאלץ לעבור סינון חוקים שלה. ביאליק אמר על זה משהו מעניין, אבל את זה סיפר לי חברי הטוב נינצ'ה, אז לא אגנוב לו קרדיט :P. אלירן d שיחה 03:22, 13 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

זו מכמה שידוע לי הגייה עברית שגויה מזמן המשנה או משהו כזה,נכון?Ewan2 - שיחה 05:17, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אלירן מתייחס לסיפור בבחור שחזר מאירופה ורצה להותיר רושם טוב בביאליק, לכן סיפר לו על ביקורב בfראג, בvודפשט ובfאריז. ביאליק ענה לו, בהגיה אשכנזית כמובן, "ידידי, אל נא תהיה fוץ". נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 03:55, 13 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

מקרה מהסוג הזה עם מעבר שגוי מעיצור דגוש ללא דגוש זה מועדון הפלקה Flaka עליו שומעים גם בפרסומות של עצמו ברדיו, במקום Plaka. כנראה שגם לבעלים לא אכפת לרדת אל העם מבלי לבלבל אותו עם עובדות.Ewan2 - שיחה 04:46, 15 באפריל 2009 (IDT) שהוא השם הנכון.[תגובה]

שאלות מהערך "תיקון יתר"[עריכת קוד מקור]

אהלן !

1. " הגייה לא מוצדקת של ה"א הידיעה בתנועת e, מתוך ניסיון ליישם את הכלל לפיו מנוקדת ה"א הידיעה בסגול במצבים מסוימים. למשל: הֶחַלון במקום הַחַלון מתוך אנלוגיה ל: הֶחָבר ". מה הם אותם מצבים מסוימים?

2. " הגייה לא מוצדקת של אות השימוש ב' בתנועת a, מתוך ניסיון ליישם את הכלל לפיו ב' השימוש הבאה לפני מילה שהאות הראשונה שלה חטופה, אמורה להיות מנוקדת בתנועת החטף. למשל: בַּחַלוני במקום בְּחַלוני מתוך אנלוגיה ל: בַּחֲלומי ". איך הוגים את המילה בַּחֲלומי?

3. " הטיית פעלים בבניין הִפעיל לפי תבנית הֵפעיל גם כשהגזרה לא מצדיקה זאת, מתוך תפיסה של תבנית זו כמאפיינת סגנון גבוה יותר. למשל: הֵכּיר במקום הִכּיר מתוך אנלוגיה ל: הֵכֿין ". באילו גזרות הדבר נכון? (כל הדגשים הם שלי)

בברכה, תומר07 - שיחה 15:01, 11 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

1. ה"א הידיעה מנוקדת בסגול כשהיא לפני: ה"א קמוצה ולא מוטעמת (הֶהָדָר), כאשר ה"א לא קמוצה היא תנוקד כרגיל בפתח (הַהוֹד) וכאשר היא קמוצה ולא מותאמת אז בקמץ (הָהָר). לפני עי"ן קמוצה ולא מוטעמת ה"א הידיעה תנוקד בסגול גם כן (הֶעָשִׁר), כאשר הה"א קמוצה ומוטעמת או לא קמוצה - היא תנוקד בקמץ (הָעֲנָוָה, הָעָם). לפני חי"ת קמוצה (כולל חטף קמץ), מוטעמת ולא מוטעמת, ה"א הידיעה תנוקד בסגול (הֶחָתוּל, הֶחָג), כאשר החי"ת לא קמוצה אז בפתח (הַחַיָּל). לפני אל"ף או רי"ש ה"א הידיעה תנוקד בקמץ (הָאִישׁ, הָרֹן, הָאָמוּר, הָרָשׁוּם, הָאָב, הָרָשׁ). לפני שאר האותיות - היא תנוקד בפתח ולאחריה יבוא דגש (הַגֶּשֶׁם).
2. כמו שכתוב, בַּחֲלומי.
3. תבנית "הֵפעיל" היא בגזרות החלולים (בהם אות השורש האמצעית היא יו"ד או ו"ו, דוגמת כ.ו.נ. או ש.י.ר.), הכפולים (בהם שתי אותיות השורש האחרונות זהות ח.ל.ל. או ס.ב.ב.). על כן, הֵכִין, הֵסֵב, אבל לא הֵציג (כי אם הִציג) או הֵסביר (כי אם הִסביר). בברכה, Tahmar1900 - שיחה 23:46, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
לגבי שאלה 2: יש להגות bahalomi. אותיות בכ"ל יורשות את תנועת החטף כשזה נמצא אחריהן. הח"ת של "חלום" מנוקדת בחטף פתח. חטף פתח הוא בתנועת a, לכן אותיות בכ"ל שיגיעו לפניו תהיינה גם הן בתנועת a, גם כשהמילה מיודעת וגם כשלא. זה בעניין החטף פתח. כל חטף משפיע על האותיות האלה בצורה שונה. בוא ניקח את המילה "חצי" בסמיכות (hatzi). הח"ת בחטף פתח, לכן "רשת ב' של קול ישראל בחצי היום", הקריין אומר בפירוש bahatzi, ולא behatzi. כנ"ל עם "מחירי הדלק יתייקרו בחצות", בי"ת תהיה בקמץ (והקריינים לא טועים, שכויח). לגבי שאלה 3: תמר אמר/ה הכול. הבניין הוא בניין הפעיל. התחילית שלו, הה"א שבתחילתו, בעיקרון, מנוקדת בחיריק, בכל הגזרות, לבד מהחלולים והכפולים כפי שתמר אמר/ה. טוב, הפעיל בכפולים לא מעניין אותנו עכשיו. כשהשורש חלול (דהיינו שהאות השנייה של השורש היא או יו"ד או וי"ו (ולא רואים אותה, לכן הוא חלול), כפי שאמר/ה תמר), הניקוד של בניין הפעיל משתנה, והה"א התחילית בצירה בתנועת e. ככה מבדילים בעצם. כשיש צירה ואז חיריק (הכין, הבין וכו'), סימן שהשורש חלול. בשאר המקרים הכול רגיל, אין הוגים "הלביש" כך: helbish. זה בניין hif'il ולא hef'il. הניקוד של התחילית ה"א משתנה רק בחלולים (ובכפולים). לגבי השאלה הראשונה, כאן אני חולק על תמר שסיבך/ה קצת את התשובה (לטעמי :P): הניקוד של ה"א הידיעה משתנה לפני אותיות אהחע"ר, משום שאז היא לא יכולה לתת דגש כברגיל. הניקוד הרגיל הוא בפתח. לפני אל"ף ורי"ש: בקמץ (זה לא משנה בדיבור, היא עדיין בתנועת a). כשהעי"ן מוטעמת, תנוקד בקמץ (כמו ב"העיר"), אך כשהעי"ן לא מוטעמת, בסגול רבותיי! (בריבוי: "הערים", הטעם מתרחק, העי"ן כבר לא מוטעמת, ה"א הידיעה בסגול). עם האותיות ה"א וח"ת החוק מתקדם צעד אחד קדימה. ה"א הידיעה תנוקד בסגול לפני ה"א וח"ת כשהן אינן מוטעמות, ובנוסף, כשהן מנוקדות בקמץ (וכמו כן בחטף קמץ, כפי שהוזכר). כלומר, אם אחת מהאותיות לא תהיה מוטעמת אבל תנוקד בפתח, ה"א הידיעה תישאר בקמץ שלה. בגלל זה לא הבנתי דוגמה אחת שתמר נתן/ה, "החג" ה"א הידיעה בסגול? "חג", על-פי שויקה, הח"ת בפתח. הח"ת גם מוטעמת. אז... ה"א הידיעה בקמץ. אני טועה? דוגמה טובה היא "הר", שנאמרה כאן. הה"א של "הר" מנוקדת בפתח והיא מוטעמת, לכן ה"א הידיעה תישאר בקמץ. בצורת הריבוי, "הרים", הה"א כבר מנוקדת בקמץ, והיא אינה מוטעמת, לכן ה"א הידיעה תהפוך את ניקודה לסגול בתנועת e (שיר למעלות, אשא עיניי אל heharim, ולא אל haharim). אני הבנתי את החוקים האלה עם ה"א הידיעה לבד. לקח לי זמן אבל הבנתי בסוף. לא להתייאש :P. אלירן d שיחה 03:56, 13 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
ישנן מספר מילים שכאשר הן באות ביידוע ניקודן משתנה: אֶרֶץ (ונתתי את אֶרֶץ מצרים שממה) -> הָאָרֶץ (את השמים ואת הָאָרֶץ), הַר (ונתתי את הַר שעיר לשממה) -> הָהָר (וירד משה מן הָהָר אל העם), חַג (ובחמישה עשר יום לחודש הזה חַג המצות לאדוני) -> הֶחָג (את הֶחָג הזה וכל ישראל עמו), עַם (כל שבטי ישראל בקהל עַם האלוהים) -> הָעָם (ויצב משה וזקני ישראל את הָעָם לאמר), פַּר (פַּר אחד בן בקר) -> הַפָּר (והביא את הַפָּר אל פתח אהל מועד). הערה בקשר ל"חג", זכור לי כי אפשר גם להגיד הַחַג אם כי אין לי כרגע מראה מקום. מה שכן, הֶחָג זה גם יידוע של משהו שמסתובב במקומו (שורש ח.ו.ג). בברכה, Tahmar1900 - שיחה 22:14, 13 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

ניקוד שם עיר איטלקית ותעתוק אחר מאיטלקית[עריכת קוד מקור]

  1. איך מנוקד שם העיר הקודם של פרוג'ה: פרוסיה-Perusia (מאיטלקית) בעברית? (אני רוצה לנקד כדי למנוע בלבול עם פְּרוּסְיָה) כאילו באנגלית כתוב peruzia. ההטעמה על ה-i ‏Ori‏ • שיחהתל אביב 100 - לא רק מדד! 02:00, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
    אבל מהו הניקוד בעברית? ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 02:49, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
  2. מהו התעתוק העברי ל"ius coloniae" (מרומית/איטלקית)? יוס קולוניה ‏Ori‏ • שיחהתל אביב 100 - לא רק מדד! 02:00, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
    ידוע לך גם הפירוש לעברית? תודה, ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 02:49, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

תודה, ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 01:52, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

תודה. אם אפשר אז אני מחפש תעתוק גם לשם של המושל/מנהיג "Paolo III Farnese" אני לא יודע מאיזה מקור שמו. ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 02:45, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

- בקשר ל- Perusia , אני הייתי מתעתק מאיטלקית פֵּרוּזִיָה או פֵּרוּזִיאה.
- ה"מושל" המבוקש הוא כפי הנראה האפיפיור פאולו פארֶנְזֵה, ובעברית שמו פאולוס השלישי. ‏Danny-w‏ 04:54, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

יצאה טעות בניקוד - נכון זה בודאי פאולו פארְנֶזֶ‏ה.Ewan2 - שיחה 05:13, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

כתבתי לפני התנגשות עריכה: - את ius coloniae הייתי מתעתק אִיוּס קולונִיאָאֶה, שפירושו בלטינית, אם אני זוכר נכון, "חוק הקולוניה" (=חוק היישוב).
- ה"מנהיג" המבוקש הוא האפיפיור פאולו (השלישי) פארנזה. בעברית שמו פאולוס השלישי. דני. ‏Danny-w‏ 05:16, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

Perusia - למיטב הבנתי מדובר בלטינית ולא באיטלקית, אז אין מנוס מלכתוב פרוסיה ולנקד: פֵּרוּסְיָה.
ius - יוּס, ולא איוס. לגבי הסיומת של coloniae - אני לא בטוח. לא מצאתי המלצה לתעתיק ae בסוף מילה בויקיפדיה:כללים לתעתיק מלטינית, אבל אאה נראה לי קצת מוגזם. --אמיר א. אהרוני - שיחה 11:19, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
איטלקית היא מהשפות הפונטיות באמת (בניגוד לרוב השפות המתיימרות להיות כאלה). באיטלקית, שילוב של אותיות הניקוד הנ"ל נשמע לרוב כפשוטו. ע"מ להוכיח את דבריי חיפשתי ומצאתי את המילה "לאוורר" - aerare - המבוטאת בדיוק כך: אָאֶרָרֵה. מצד שני, אני מודה שלטינית לא למדתי, ואכן סביר שהמונח הוא בלטינית ולא באיטלקית. דני. ‏Danny-w‏ 19:08, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אגב, בעניין תיעתוק המילה אִיוּס (ius) - אמנם לא מצאתי דוגמה. אך המילה המוכרת לך ieri (=אתמול) מבוטאת כידוע "אִייֶרִי" ולא "יֶירי". ושוב: מאחר שמדובר כפי הנראה בלטינית ולא באיטלקית, דבריי הם לצורך הטיעון בלבד ואינם עונים על שאלת ההיגוי כאן Face-smile.svg. ‏Danny-w‏ 19:16, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
במילון ההגייה (מקושר מכללי התעתיק מאיטלקית) ieri זה ממש יֵרִי.
ae בלטינית הוא כנראה באמת אאה, אבל זה נראה לא מי יודע מה יפה בעברית, ובכל מקרה רצוי להגדיר לזה איזשהו כלל. --אמיר א. אהרוני - שיחה 19:49, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
יש החלטה? :-) ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 21:40, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
מאחר שמדובר בלטינית, שאותה לא למדתי, ולא באיטלקית, אינני יכול לתרום לדיון. אך בעניין ההיגוי של "אִייֶרִי" (=אתמול) באיטלקית: למדתי את השפה האיטלקית ואת צורת היגוייה, ולמרות השנים שעברו - אני עומד על כך ש"אִייֶרִי" (ולא יירי) היא צורת ההיגוי שיש לומר. :-) דני. ‏Danny-w‏ 22:02, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

משמעות השם Prinia[עריכת קוד מקור]

Prinia הוא השם המדעי לסוג ציפורים שהפשוש שייך אליו. חיפשתי ברשת את משמעות השם בלטינית, אבל ללא תוצאות. אולי בכל זאת ניתן למצא את משמעות השם ? מינוזיג - שיחה 16:31, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

השם הוא במקור מאינדונזיה מהשפה הג'וואנית. ראה

Qag1_z9CA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=9| הלקסיקון הקלאסי להיסטוריה נטורלית כרך 4 , פריז 1828 Ewan2 - שיחה 04:35, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

תודה ! אתה יודע מה המשמעות של השם בג'וואנית ? מינוזיג - שיחה 11:31, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
זו משימה הרבה יותר קשה כי אין לי מושג בשפות האלה. חיפשתי ומצאתי רק שהצפור Prinia familiaris או Prinia flaviventris נקראת בשפה הג'וואנית Prenjak ובשפה האינדונזית רואים בויקיפדיה Perenjak. מאין באים השמות האלה זה כבר עיניין למומחים בשפות האלה אם בכלל ידוע.

Ewan2 - שיחה 14:40, 16 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

תודה רבה !! מינוזיג - שיחה 12:40, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

שילשו לידיהם[עריכת קוד מקור]

מה פירוש ביטוי זה? תודה... 77.127.154.193 21:35, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

למיטב דעתי הבלתי קובעת – העבירו (בנאמנות?). חזרתי - שיחה 00:02, 13 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
נראה לי שהביטוי הנ"ל שגוי. "שילשו" = הגדילו פי שלושה. המילה התקנית היא "השלישו" (העבירו לידי מישהו אחר), אבל נראה לי שהיא בעברית גבוהה מדי, ואינה נמצאת בשימוש תדיר. לא נתקלתי עד כה בביטוי "שילשו לידיהם". חפש בגוגל "השלישו" ו"השליש" ותמצא שם את רוב המופעים שפירושם "להעביר לידיו של מישהו (רווח וכו')". אלדדשיחה 13:14, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
על פי אבן שושן - "השליש" פירושו הפקיד בידי צד שלישי (אכן סוג של נאמנות). ושמעתי אומרים לעיתים, בשגגה, "השלישו בידיו" במקום "שילמו". שנילישיחה 13:37, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

טאמיל/טמיל[עריכת קוד מקור]

מומחים יקרים, כיצד יש לכנות בעברית צחה את השפה המדוברת בטאמיל נאדו ? טאמילית/טמילית ? ארץ הטאמילים/ארץ הטמילים ? ראו התחלת דיון בשיחה:טאמילית. אני סבור שהתעתוק צריך להיות זהה בכולם, כלומר - טאמיל נאדו - טאמילית - ארץ הטאמילים, אבל יש גם דעה שונה, ראו בשיחה. תודה. מיקיMIKשיחהפרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 22:42, 12 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

הועבר לשיחה:טאמילית.

תחום[עריכת קוד מקור]

כיצד יש לנקד המילה "תחום" בסמיכות? תודה... 77.127.154.193 00:41, 13 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אין שינוי בין צורת היסוד לבין צורת הסמיכות: ת' בשווא, ו' שרוקה. אלדדשיחה 13:11, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

התחלתי[עריכת קוד מקור]

מהי ההגייה התקנית של מילה זו? תודה... 77.127.154.193 02:53, 13 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

hithalti. אין שום דבר מיוחד בשורש הזה, אז הה"א בתחילת הפועל, שהיא חלק מהבניין, בחיריק, בתנועת i, כרגיל (זה בניין hif'il ולא hef'il). הסתכל כמה פסקאות למעלה. אלירן d שיחה 04:03, 13 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
ויש כמובן hathalati. חזרתי - שיחה 16:07, 13 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

גוסטב/גוסטף מלכי שבדיה[עריכת קוד מקור]

שלום, לאחרונה שינה אלמוני את שמות כמה מהגוסטבים שמלכו על שבדיה (כולל זה הנוכחי. אמנם הוא לא שינה את שם הערך, אבל דרושה אחידות! מה דעתכם? תודה, ‏עמיחי 09:23, 13 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אני חושב שהכול כבר נאמר בשיחה שיחה:קרל השישה עשר גוסטב, מלך שבדיה. Tahmar1900 - שיחה 12:37, 13 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
איזה אלמוני??? זה לא אורלינג? חזרתי - שיחה 16:05, 13 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
איך גילית שזה אורלינג? אני לא מתמחה בעניין. שחזרת חלקית גם את סבא שלו. ‏עמיחי 16:17, 13 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
מעניין את הסבתא שלי את מי שחזרתי. אני משחזר רק באופן ענייני, וללא קשר לייחוס המשפחתי שלא נשוא הערך או של מי שכתב/ערך ניסה לשפר אותו.לפי מקורות יודע דבר, גוסטב השישי כבר לא ניתן לשחזור עקב מצבו המתדרדר מאז שנת 1973. חזרתי - שיחה 16:31, 13 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
הכל נאמר? כולם תמכו בגוסטף ואז הראל שמע ממישהו שדובר שבדית שצ"ל גוסטאב ועל זה הסתמכנו. תומר א. - שיחה 19:00, 13 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

מחנה הפליטים נוסיראת[עריכת קוד מקור]

כיצד לתעתק את מחנה הפליטים הנ"ל? נוסראת (מעט תוצאות בגוגל עברי), נוסיראת, נוסייראת?אודי - שיחה 11:40, 13 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

"נוסייראת" נראה לי תעתיק נכון. אלדדשיחה 13:07, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

מחוז יטאלנד המערבית[עריכת קוד מקור]

בעריכה הזו שונה המשפט מ"ב-2008 התגוררה במחוז 17 אחוז מאוכלוסיית שבדיה" ל"ב-2008 התגוררו במחוז 17 אחוז מאוכלוסיית שבדיה.". האם נכון? אוכלוסייה זה ביחיד – "האוכלוסייה התגוררה" ולא "האוכלוסייה התגוררו". האם התגוררו מתייחס למשהו אחר? מה הטעות שלי? חזרתי - שיחה 00:41, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

הסבר לתיקון: אחוזים זה בזכר/רבים. לא (כל) האוכלוסייה התגוררה, שבעה עשר אחוזים (או אחוז, אם אתם מעדיפים) התגוררו. :-) ‏Danny-w‏ 10:34, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
דני צודק. מדובר כאן על אחוזים. יש מקרים נוספים שבהם עדיף לכתוב ברבים. לדוגמה: "רוב התושבים לא קיבל את העניין בהבנה" - עדיף, ומומלץ: "רוב התושבים לא קיבלו את העניין בהבנה" (אמנם מדובר על "רוב", אבל נושא המשפט הוא התושבים, ולכן עדיף שהפועל יהיה ברבים). אלדדשיחה 13:09, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
עם זאת, יש להדגיש כי במקרה זה ניתן גם להתאים במין ובמספר ללוואי הכמות (כבדוגמה הראשונה). אביעדוסשיחה 18:32, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

מצויין, מסויים וכיו"ב[עריכת קוד מקור]

לפי כללי הכתיב המומלצים היום על ידי האקדמיה ללשון הכתיב הנכון הוא "מצוין" ו"מסוים", ביו"ד אחת. אבל הכתיב בשתי יו"דים נפוץ למדי. גם אני כתבתי ככה עד שאלדד העיר לי. נשאלת השאלה: למה? האם הכללים היו שונים פעם בעניין הזה? או שהכללים לא היו שונים, אבל בתי ספר לימדו לכתוב ככה למרות הכללים? או שבתי הספר לא לימדו, ואנשים - ועד לא מזמן, אני בתוכם - פשוט כתבו ככה מתוך אינטואיציה? --אמיר א. אהרוני - שיחה 11:10, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אין לי מושג, אבל במידה שהכתיב המנוקד הוא עם קובוץ ודגש באות שאחריו (ראה ערך "משובח", מקופל" וכו') , הרי שאמור להיות דגש גם באות י' במילים "מצויין" ו"מסויים". והרי לפי הידוע לנו - י' מנוקדת דגושה הופכת ל-י' כפולה בכתיב מלא. לא כך? ‏Danny-w‏ 11:19, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
קובוץ ודגש במקרה הזה זה הכלל הבסיסי של בניין פֻעַל ולא קשור דווקא ליו"ד. אולי אתה מתכוון לכלל שקבע שבכתיב מנוקד כותבים קובוץ ודגש ביו"ד במילים כמו מַלְכֻיּוֹת, אבל הכלל הזה בוטל לפני שלושה שבועות!
יו"ד לא מוכפלת כי יש בה דגש, אלא כי היא עיצורית. אין קשר בין הדברים. אמנם כל יו"ד שיש בה דגש היא עיצורית, כי פשוט אין אף פעם דגש באמות קריאה, אבל לא בכל יו"ד עיצורית יש דגש.
היו"ד במילים האלה לא אמורה להיות מוכפלת משום שאין מכפילים יו"ד עיצורית כשהיא סמוכה לאם קריאה אחרת, במקרה הזה ו"ו. --אמיר א. אהרוני - שיחה 11:30, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אכן, אמיר דובר אמת. הדגש מכפיל את העיצור, ואימות הקריאה אינן עיצור. מכאן שלא יהיה דגש באימות קריאה. היו"ד מוכפלת כשהיא עיצורית פשוט, עם דגש ובלי דגש (אבל יש גם כללי משנה, היא לא מוכפלת באופן גורף). לשאלתך, אמיר, כללי המשנה האלה (כמו "שמים", כמו שלא מכפילים יו"ד אם היא לפני או אחרי אם קריאה), עליהם הדוברים (או הכותבים) לא מקפידים. אם הכתיב המלא אומר שצריך להכפיל יו"ד עיצורית, אז אדם שאינו יודע דקדוק פשוט יכפיל יו"ד בכל פעם שהיא עיצורית. כל מי שכותב "מצויין" ודאי אינו מכיר את הכלל הזה. זה מאוד פשוט לדעתי, זו אחת הטעויות הכי מובנות של עמנו. להגיד שיו"ד עיצורית מוכפלת בכתיב מלא יהיה מעט גס, משום שיש חריגות לא מבוטלות. כשמסתכלים על החוק הזה, מצד שני, שיו"ד עיצורית לא מוכפלת כשהיא לפני או אחרי אם קריאה (מצוין, מסוים, אולימפיאדה), גם הוא מלא בהיגיון. יש במצוין אם קריאה אחת, היא הווי"ו. הווי"ו אומרת לנו שהתנועה בצד"י היא u. וזהו. אין אם קריאה אחרי אם קריאה, לא תהיה לאם קריאה אם קריאה. זה ברור שאחרי אם קריאה תבוא אות עיצורית. בגלל זה, גם אדם שכותב "מצויין", כשיראה את הכתיב התקני "מצוין", יידע לקרוא את זה, גם מבלי שיבין איך. אם העובדה שהיו"ד עיצורית היא מובנת מאליה, אין סיכוי שנתבלבל בינה לבין אות אהו"י, ומכאן שאין צורך להכפיל אותה. זה כל העניין. זה גם קשור לעובדה שווי"ו בתחילת מילה לא מוכפלת, על אף שהיא עיצורית. הרי, לא תופיע אם קריאה בתחילת מילה, נכון? היא תבוא או באמצע או בסוף (כי היא מורה תנועה לאות שלפניה). אם כך, זה ברור שהווי"ו שתופיע בתחילת המילה היא עיצורית. אין סיכוי שתחושב שהווי"ו של "ויקיפדיה" היא אם קריאה. בניגוד לכך, כשהווי"ו איננה בתחילת המילה, אז היא כבר מוכפלת כמדרכות הכתיב המלא. ההכפלה מדגישה שהיא עיצורית, ואז שטף הקריאה הופך למהיר יותר. אלירן d שיחה 13:03, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
תודה על ההרחבה, אבל השאלה שלי הייתה אחרת.
האם יכול להיות שפעם היה כלל שגרס אחרת? למיטב ידיעתי האקדמיה קבעה את כללי הכתיב הנוכחיים בתחילת העשור הנוכחי. האם לפני כן הייתה הוראה לכתוב מצויין? או אולי לא הייתה שום הוראה בעניין?
אני שואל, כי אני מוצא כתיב "מצויין" בהמון ספרים שנכתבו על ידי אנשים תרבותיים בהחלט, ולא סתם תרבותיים, אלא בלשנים, ולא סתם בלשנים, אלא בלשנים שעוסקים בעברית. שלא לדבר על כל מיני אנשים אחרים, שהם תרבותיים, אבל לא בלשנים, וכותבים "מצויין". האם גם הם פשוט לא כותבים לפי הכללים או שהם כותבים לפי איזשהו כלל ישן? --אמיר א. אהרוני - שיחה 18:02, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
תשובה כפולה: ראשית, "פעם" (והכוונה לכל מיני "פעמ"ים – וכמובן שגם מאז 1890) היו כל מיני כללים. ה'כללים' – ומה שחשוב לא פחות, הנורמות – נוטים להשתנות. ראה לדוגמה את הכתיב שבו כותב א"ד גורדון, לפני מאה שנה בלבד: "אויר", "כחות", "תצק [עליו מים]", "מאד", "בריה", "מדה", "יחוס" ועוד; או תרגומו של יוסף אוּר ל"הגיונות" הקרטזיאניים, משנת 1932: "בודאי", "להכפף", "ראית" (ראיית), "סבה" ו"סבתיות", "שעוה", "אפני-מחשבה" ועוד ועוד. עד היום יש רבים שכותבים "מאד", "בקר" וכיו"ב. ללמדך שלפחות הנורמות באשר ל"כתיב חסר / כתיב מלא" השתנו במרוצת דור אחד בלבד.
שנית: בבגרות (הלא קשה מדי..) שלי בלשון קיבלתי 100 עגול, אבל מעולם – ואני מדגיש, מעולם, בכל 12~ שנותיי במערכת החינוך הישראלית, בעיר הנחשבת יחסית מבוססת – לא למדתי את כללי הכתיב חסר הניקוד. ואין האמור בכללים כמו "אין להכפיל י' אחרי אם קריאה"; שום כללי כתיב חסר ניקוד. נאדה. את כל הכללים שאני יודע למדתי בעצמי, וחיברתי מתוך מה שכן למדתי בביה"ס. אביעדוסשיחה 18:31, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
המונחים "כתיב מלא" ו"כתיב חסר" ממש מבלבלים. למיטב הבנתי הדוגמאות של מגורדון, למיטב הבנתי, הן הן "כתיב חסר" - שאין בו לא ניקוד ולא אמות קריאה. בגלל זה עדיפים המונחים "כתיב מנוקד" ו"כתיב חסר ניקוד".
וענית לי יפה מאוד על שאלה שלא שאלתי, אבל עניינה אותי - האם מלמדים את זה בבתי ספר בישראל. גם המורים שלי באוניברסיטה אמרו לי שלא מלמדים והיה לי קצת קשה להאמין. אבל זאת האמת, הא? נאדה. --אמיר א. אהרוני - שיחה 11:01, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
כן, אני מסכים שהמונחים 'מלא' ו'חסר' מבלבלים.
הו, דווקא שאלת! והייתי עונה גם לולא היית שואל, אני יודע שזה מעניין אותך.
אגב, ראה: תמרה טראובמן, בישראל לא יודעים את כללי הכתיב והפיסוק. נקודה, ב"הארץ". אביעדוסשיחה 21:50, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
תודה רבה רבה!! מדובר שם בדיוק על הדברים שמחרפנים אותי בזמן האחרון. ואהבתי מאוד את הכותרת :)
לא הצלחתי להבין מתי זה התפרסם.
וחוץ מזה, הכתבה מטעה - לפי כללי תשס"ב נכון לכתוב מילה ולא מלה. --אמיר א. אהרוני - שיחה 22:05, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
טוב, דיוק ועיתונות לא תמיד הולכים יחד. לפי ארגון המורים – 18 באפריל 2005. אביעדוסשיחה 22:11, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

יודע מה אמיר? הזכרת לי משהו! אני זוכר שישבתי, ליל הסדר, קראנו בהגדה. לפתע ראיתי משהו שממש "טלטל" אותי, החלטתי להעלותו באיזה פורום או כאן בייעוץ הלשוני, ושכחתי. כעת נזכרתי, הנה החלק ההוא מההגדה: "ויהי שם לגוי גדול, מלמד שהיו ישראל מצויינים שם לגוי גדול ועצום". המילה "מצויינים" כתובה בפירוש בפעמיים יו"ד (הקטע מופיע מעט אחרי הקטע על ארבעת הבנים שדיברה עליהם התורה). הנוסח בעל היו"ד הכפולה הוא בכל ההגדות, כמובן. אצתי רצתי וחיפשתי במרשתת, והנה בוויקיטקסט כתובים הדברים הבאים: "ויהי שם לגוי גדול מלמד וגו' גדול ועצום כמו שנאמר וג' כן הוא הגרסא במחזור ספרד וברמב"ם. ובתניא כופל ג"כ מלת לגוי "לגוי גדול ועצום כמו שנאמר" וג' בספרי כי תבוא הנוסח ויהי שם לגוי גדול מלמד שהיו ישראל מצויינים שם ואח"כ וירא את ענינו וג' ואין ספק שהוקצר כמ"ש לעיל וגרסת הרמב"ם היא ג"כ גרסת הרשב"ץ כמו שנראה מביאורו. ובפסיקתא דר' טוביה איתא על מלת מצויינים שם וז"ל: "פירוש שם שהיה מלבושם ומאכלם ולשונם משונים מן המצריים מסומנין היו וידועין שהן גוי לבדם חלוק מן המצריים" עכ"ל והוא כמו שאמרו בויקרא רבה פרשה ל"ב ובשה"ש רבה פ' ב' בזכות ד' דברים נגאלו שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם וג' ולשון מצויינים השתמש בו גם הספרי פ' עקב פסקא מ"ג והוציאו צן הציבו לך ציונים (ירמיה ל"א)."
אני חושב שמה שרשום בוויקיטקסט מסביר את פשר הכתיב "מצויינים". מישהו יכול לפרש את זה בבקשה? אני חושב שהקטע המשמעותי הוא "פירוש שם שהיה מלבושם ומאכלם ולשונם משונים מן המצריים מסומנין היו וידועין שהן גוי לבדם חלוק מן המצריים". כלומר, יש כאן עדות שחז"ל התבוללו במלבושם, במאכלם ובלשונם, והידמו לגויים. עד כמה שאני זוכר, באמת היה עניין התבוללות, בין השאר בתחום השפה, אז היוונית החלה להשפיע על העברית, בעיקר בתחום אוצר המילים (סנהדרין במקום "כנסת הגדולה" וכו'). סלחו לי, אבל הידע שלי ביהדות, לצערי, מועט מאוד. נניח שמי שכתב את ההגדה היו חז"ל, או איזשהם אנשים שהיו בתהליך ההתבוללות. אם התבוללת ונטשת את השפה שלך, אז חז"ל, כמו ציבור הדוברים בימינו אנו, היו בקיאים פחות בדקדוק. וזה גרם לטעות "מצויינים" להתרחש. אני לא יודע, זו ממש השערה שלי של מה שקרה, לי אין כל ידע בנושא. אבל אם אני צודק, הבאתי כאן חתיכת עדות מגניבה. אלירן d שיחה 21:16, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

נוסח בעל היו"ד הכפולה הוא בכל ההגדות - ההגדות שבדקת מנוקדות?? יו"ד כפולה בהגדה מנוקדת? או שההגדות שלך לא מנוקדות, שזה לא פחות מוזר?
בהגדה הראשונה שבדקתי בה, מהדורה עם פירוש של הרב אבינר, יש יו"ד אחת.
בנוגע ל"טעות" מצוינים - הגדות מודפסות מהיום הן ממש לא מקור לחיפוש "טעויות" והוכחות להתבוללות של חז"ל. צריך לחפש בכתבי היד העתיקים ביותר. --אמיר א. אהרוני - שיחה 15:46, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

בּהֶכְרֵחַ או בּהֶכרָח[עריכת קוד מקור]

מהי צורת ההגייה התקנית? תודה... 77.126.220.211 17:55, 14 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אחת הדרכים לדעת צורת הביטוי בבניין הֶפְעֵל, היא בהשוואת מילים נוספות באותו בניין. אומרים הֶסְגֵּר ולא "הסגָּר" , הדפֵּס ולא הדפָּס, הֶכְוֵן ולא הֶכְוָן, הֶרְגֵּל ולא הֶרְגָּל. :-) דני. ‏Danny-w‏ 02:11, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אז בקצרה: זה הראשון מבין השניים? 77.127.82.167 02:13, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אכן, הצורה הנכונה היא הראשון מבין השניים - be-hexreax. אלדדשיחה 02:20, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
תודה רבה - לאלדד ולדני! וכמובן לכל אלו אשר מסייעים לשואלים במסגרת הייעוץ הלשוני - תודה! 77.127.82.167 02:23, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אגב, כיצד יש לבטא המילה "מחרתיים"? תודה... 77.126.106.139 16:07, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
לפי אתר סנופי – מָחֳרָתַיִם (נראה לי שהקמץ מתחת לאות רי"ש הוא קמץ קטן, כלומר הגייה כמו חולם). חזרתי - שיחה 18:01, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
לא - ההגייה הדקדוקית המדוייקת היא /moxoratayim/, כלומר הקמץ מתחת לרי"ש הוא קמץ רגיל. אבל בדיבור נפוצות כל מיני הגיות - /maxratayim/‏, /moxrotayim/‏, /moxorotayim/ וכו'. --אמיר א. אהרוני - שיחה 21:53, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

Crown dependencies[עריכת קוד מקור]

(עבר מויקיפדיה:הכה את המומחה)

Crown dependencies - "נסיכות כתר בריטית" או "מושבת כתר בריטית" ? האם ג'רזי, גרנזי, האי מאן הן נסיכויות או מושבות ? מיקיMIKשיחהפרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 01:04, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

שתי צורות התרגום של Crown colony אפשריות, אך התחושה שלי (תחושה בלבד) היא ש"מושבת כתר בריטית" מקובלת יותר. דני. ‏Danny-w‏ 02:42, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
יש הבדל בין crown colony ל-crown dependency, כך ש"מושבת כתר" אינו מתאים לג'רזי ושות'. גם "נסיכות כתר" אינו מתאים, שכן נסיכות היא ישות שבראשה עומד נסיך, ואין הדבר כך בישויות דנן. הנושא חשוב בהיותו נוגע למספר ערכים בוויקיפדיה, וכדאי לדון ולמצוא תרגום הולם - אולי אפילו תרגום ישיר כמו "חסות כתר בריטית". הצעות נוספות יתקבלו בברכה. מגיסטרשיחה 11:25, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
איך האנציקלופדיה העברית (הדבר הזה מהנייר עם ה 30 כרכים) מגדיר אותן בערכים עליהן? emanשיחה
בערך איי התעלה (כרך ל"ב עמוד 978) כתוב "קבוצת איים בחסות הכתר הבריטי;". בערך על האי מאן (כרך כ"ג עמוד 930) כתוב "להלכה -- שטח אוטונומי תחת חסותו של הכתר הבריטי;". בברכה, Tahmar1900 - שיחה 01:29, 16 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
תודה. בהיעדר תגובות נוספות או הצעות אחרות, אתקן בערכים ל"שטח חסות של הכתר הבריטי". מגיסטרשיחה 16:08, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

תוכן ותכנית[עריכת קוד מקור]

שלום שלום! לפי ההיגיון הבריא, המילה "תָּכְנִית" גזורה/קשורה למילה "תֹּכֶן", לכן למה החולם הוחלף בקמץ קטן? האם זה בגלל שלאחר האות ת"ו במילה תכנית יש שווא נח, לעומת במילה תוכן שם נמצאת תנועה? (וגם ההטעמה נחטפה אאל"ט) מהו הכלל המדובר? בתודה, תומר07 - שיחה 21:27, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אכן, בגלל שווא נח. צליל /o/ לפני שווא נח ולפני דגש חזק מסומן בקמץ קטן.
חוק לא כל כך קשה, אבל מעט מאוד אנשים יודעים אותו. אני, למשל, קיבלתי 100 בבגרות בלשון לפני שתים עשרה שנים, ולא לימדו אותי כלום על קמץ קטן. למדתי את החוק לפני פחות משנה כשהתחלתי לעשות תואר בלשון העברית. --אמיר א. אהרוני - שיחה 23:44, 16 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

עץ הגומי או קאוצ'וק?[עריכת קוד מקור]

מה דעתכם? אביעדוסשיחה 21:58, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

ראית שבכמה שפות בויקיפדיה העדיפו אף את השם המדעי Hevea או

Hevea brasilensis. אינני יודע אם זה מתאים לאוזן העברית אם קיימת חלופה מתאימה יותר (אם כי יש שמות כמו בוגונויליה וכו'). ברומנית שכנתנו הטובה, אומרים עץ הקאוצ'וק. Ewan2 - שיחה 14:53, 16 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

תעתוק שמות ספרדיים-קטלנים[עריכת קוד מקור]

הועבר משיחת משתמש:שלומית קדם. emanשיחה 17:32, 16 באפריל 2009 (IDT) [תגובה]

אני כותב ערך אלפרדו קראוס, שמו המלא הוא: Alfredo Kraus Trujillo, איך מעברתים את זה? - טרוחילו?, וכן שם מורתו - Mercedes Llopart מרסדס לופרט?, בתודה, דjיxל - שיחה 23:36, 15 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

לגבי הראשון, אכן טרוחילו. לגבי המורה, בדקתי במילון ולפי הדוגמה, L כפולה מבטאים כמו כמו ל', כך שכנראה לופרט. ליתר ביטחון, שאל גם את אלדד.שלומית קדם - שיחה 08:14, 16 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
בעצם, אם טרוחילו, הרי לופרט, כי הרי גם שם זו L כפולה לפני O. אבל L כפולה לפני E מבטאים "יה", כמו במונסראט קאבאייה. בקיצור, כדאי להתייעץ עם אלדד.שלומית קדם - שיחה 08:18, 16 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
מה פתאום טרוחילו? בספרדית ספרדית LL מבוטא כ-י', לא משנה לפני מה, אז זה יהיה טרוחיו. דווקא לגבי השם השני זה לא ברור, כי זה נראה כמו שם קטלני, ולהם יש כל מיני כללים מוזרים לגבי LL. הקיצור יהיה טוב להתייעץ עם אלדד, ומלכתחילה המקום לשאול שאלות כאלה הוא בדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני, ולא בדף של משתמש זה או אחר. כך תשיג תשומת לב של כל מי שיכול לעזור. emanשיחה 13:51, 16 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
את השם Mercedes Llopart יש לכתוב בעברית מרסדס ליופרט. בספרדית ה-LL זה לא בהכרח י - זה משתנה מאזור לאזור וממילה למילה, אבל הגיית י בהחלט נפוצה. בקטלאנית, שאותה אני גם יודע הרבה יותר טוב, להפך - לפי כל הספרים שאני מכיר זה כמעט תמיד לי ולא י.
Tujillo יהיה כנראה טרוחיו ולו רק משום שזה שם די נפוץ וכך הוא תועתק ברוב הערכים שיש לנו. --אמיר א. אהרוני - שיחה 22:50, 16 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
תוספת: לא יודע איך לא שמתי לב לזה קודם, אבל Mercedes זה לא שם קטלאני. בתקופת פרנקו הכריחו את הקטלאנים לאמץ שמות פרטיים ספרדיים. שמה המקורי Mercè - מרסה, כמו שמה של הסופרת המופלאה מרסה רודורדה (רוצו לחנויות הספרים וקנו את "כיכר היהלום" בתרגום רמי סערי). קשה קצת להחליט איך לקרוא לזמרת הזו אצלנו: אם היא התפרסמה בישראל בשם מרסדס, אז שיהיה מרסדס (כמו במקרה פבלו קזאלס, שאמור להיות "פאו קזאלס"), אבל אם היא לא התפרסמה בישראל, אז כדאי לשקול לקרוא לה "מרסה ליופרט". --אמיר א. אהרוני - שיחה 23:51, 16 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אתה בטוח שבקטלאנית LL זה סתם מבוטא כ-L? מה שהיה זכור לי שזה לא י' כמו בד"כ בספרד (אני נזהרתי ולא אמרתי בספרדית באופן כללי), אבל שזה גם משהו יותר אקזוטי מסתם L... (כפי שגם כתוב אצלנו בספרדית#הגיית השפה הספרדית וכתיבתה). emanשיחה 02:44, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אני בטוח שזה לא סתם ל, אלא לי.
למשל, הם מקפידים לומר Mallorca - מליורקה (לא מיורקה כמו רוב העולם ובטח שלא מלורקה). בקטלאנית זה גם נפוץ במיוחד בראש מילה - Llobregat - ליוברגט, Lluis - ליואיוס.
אולי הדבר האקזוטי שאתה חושב עליו זה הנקודה האמצעית, כמו למשל במילה instal·lació - ואז זו פשוט ל מוכפלת, בערך כמו ב-installation באנגלית. --אמיר א. אהרוני - שיחה 10:07, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אופס... אני קראתי לא נכון את מה שכתבת.
אבל ה-"ל" ב"לְי" מבוטאת כמו "ל" רגילה, או שיש בזה גם איזה מין אינפוף, חינכוך, או זינגוף (כמו ב"נ" שב-Ñ?) emanשיחה 15:25, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
Ñ בספרדית היא /n/ מחונככת. בקטלאנית אותו צליל נכתב ny. ו-ll בקטלאנית היא l מחונככת. פומפאו פברה אפילו רצה לכתוב את שתיהן בצורה אחידה במסגרת כללי הכתיב שהציע - ly ו-ny, ולהימנע מהנקודה ב-l·l, אבל בסוף השתכנע להישאר עם ה-ll.
זה לא אנפוף - אנפוף יכול להיות רק בהקשר של n ו-m. --אמיר א. אהרוני - שיחה 17:20, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אנפוף זה לתנועות. וזה לא "מחונככת" אלא "חכית", חינכוך זה הוספת החך כבסיס חיתוך משני, פה זה פשוט חיתוך בחך במקום במכתש. סתם עומרשיחה 20:49, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אם אתם אומרים. אצלי זה הכל מקוטלג במוח כ"שמות של מעשים מגונים שעושים לאותיות"... emanשיחה 23:08, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
סתם עומר: לפי אשר לאופר, "פרקים בתורת ההגה וברישום פונטי", עמ' 173, אפי חכי /ɲ/ ואפי מכתשי מחונכך /nʲ/ זה בדיוק אותו צליל והאפשרויות השונות של התעתיק הפונטי שלהם זה עניין של נוחות. כנ"ל לגבי /ʎ/ ו-/lʲ/. --אמיר א. אהרוני - שיחה 09:50, 19 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
טוב, עכשיו זה מספיק אקזוטי בשבילי. נשאר רק לסגור את הפינה של איך מבטאים LL בוולשית... emanשיחה 23:08, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
eman: אמרו לנו באחד השיעורים שמבטאים אותה כמו שביטאו פעם בעברית את השי"ן השמאלית. לצערי אין לי מקור. אבל זה אחד ההסברים לאטימולוגיה של המילה balm באנגלית, שבאה מ-balsam ביוונית - היוונים שמעו במילה השמית "בושם" גם /s/ וגם /l/.
עוד משהו שאמור לרמוז לך איך מבטאים את זה: השם האנגלי Floyd זה בעצם איות שגוי שהשתרש לשם הוולשי Lloyd. --אמיר א. אהרוני - שיחה 09:53, 19 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
והנה מצאתי מקור גם על ולשית ושי"ן שמאלית: אותו ספר - אשר לאופר, "פרקים בתורת ההגה וברישום פונטי", עמ' 244. הצליל הוולשי הוא בוודאות /ɬ/ ויש המשערים שגם השי"ן השמאלית המקראית ביטאה אותו צליל.
שם ולשי מפורסם שהצליל הזה מופיע בו כמה פעמים הוא Llanfairpwllgwyngyllgogerychwyrndrobwllllantysiliogogogoch. (בקישור יש הקלטה קולית.) --אמיר א. אהרוני - שיחה 10:20, 19 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

לתת גושפנקא[עריכת קוד מקור]

כולנו בוודאי מכירים את הניב הזה, אבל האם ניתן לומר, באותה משמעות, להעניק גושפנקא? האם זה תקין? תודה... 77.127.192.78 00:07, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אני לא רואה בעיה עם לתת ולהעניק, מישהו כן רואה?
אני כן רואה בעיה בכתיב: הכתיב המומלץ של האקדמיה הוא "גושפנקה", בה"א. --אמיר א. אהרוני - שיחה 10:10, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
"להעניק גושפנקה" - במשלב (קרי, סגנון) ספרותי יותר ("נתן גושפנקה" - במשלב תקני, אם כי נמוך יותר). אכן, המלצת האקדמיה היא לכתוב את המילה הארמית הזאת ב-ה'. אלדדשיחה 11:27, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
המילה "גושפנקה" בעבר שימשה עבור "חותמת" ובמהלך הזמן הפכה למילה נרדפת ל"אישור רשמי". ככזו יכולה הגושפנקה (גם עם אל"ף זה לא טעות) לשמש עם כל פועל ש"אישור רשמי" יכול לשמש, לתת, להעניק, להוסיף, למנוע וכך הלאה. בברכה. ליש - שיחה 19:34, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

חטפיות ולא חטפיתיים (?)[עריכת קוד מקור]

בכל אופן ממגדירי ציפורים וממקורות נוספים באינטרנט זה השם העברי של משפחת הציפורים Muscicapidae.

אני לא יודע כיצד לשנות את שם הערך מבלי לפגוע בכל ההפניות אליו. מינוזיג - שיחה 01:59, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

תשובה טכנית בלבד: בראש כל ערך יש לשונית העברה, ובעקבותיה ייפתח דף עם הסבר. לפני העברה כלשהי, רצוי להתיעץ בדף השיחה של הערך, ולהפנות מלוח המודעות לדיון. חזרתי - שיחה 02:05, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
תודה. הנה ההפניה לדיון בערך, מלבד זאת את העברת הערך לשמו החדש אני אשאיר לאחרים. מקווה שתהיה התייחסות לנושא שם.מינוזיג - שיחה 02:09, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

Józef Antoni Poniatowski[עריכת קוד מקור]

מה שמו בעברית? • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 11:24, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

יוזף אנטוני פוניאטובסקי. (דרך אגב, יוּזף). אלדדשיחה 11:25, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
הייתי קרוב, תודה • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 11:27, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

לשוא / לשווא[עריכת קוד מקור]

מבקש לדעת מה הצורה התקינה, כדי שהתיקונים שלי לא יהיו לשוא. דולבשיחה 12:30, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

"לשווא"... וי"ו עיצורית (כלומר, וי"ו שהוגים אותה) מוכפלת בכתיב מלא, אלא אם כן היא תופיע בתחילת המילה או בסופה ("צו ראשון", "קו חמש", "ורד אדום"). אלירן d שיחה 12:51, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אכן, לשווא. הכתיב "לשווא" תקף הן עבור המילה "לִשְוָא" והן עבור המילה "לַשָוְא". כפי שכתב אלירן, בכל מקרה של ו' עיצורית באמצע המילה - היא תוכפל. אלדדשיחה 22:16, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

תרגום וניסוח[עריכת קוד מקור]

אני עובד על תרגום של (אנ') איך הייתם מתרגמים את הכותרת: Supranational colours? צבעים על לאומיים? פרה-לאומיים? צבעים של קבוצות רב לאומיות?‬ בהקשר של צבעי הלאומיות הכלל ערבית, לדוגמה.

תודה. yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומיםדרוש:אחראי חדש לסדנה לגרפיקה 13:24, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

על-לאומיים נשמע בסדר גמור. ‏Harel‏ • שיחה 13:28, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
נראה לי למקרה זה מתאים יותר "פן-לאומי". בברכה. ליש - שיחה 19:29, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אני דווקא מעדיף את המינוח כלל-לאומיים או רב-לאומיים... עדיפות לראשון • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 01:12, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
"רב-לאומיים" נשמע לי טוב. Illangשיחה 12:18, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
בקיצור, היה עדיף שלא תשאל :) ‏Harel‏ • שיחה 23:32, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
צבעים (של מוסדות) על-לאומיים. דב ט. - שיחה 15:49, 25 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

פשתה[עריכת קוד מקור]

למשל: השחיתות פשתה בצמרת הפוליטית, נניח. האם צריך להגות מילה זו כס'? כמו "פסתה"? תודה... 77.127.192.194 15:09, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אכילת פסטה פשתה (שי"ן "ימנית") בקרב האיטלקים הרעבים. חזרתי - שיחה 15:54, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
תודה, תודה! זה באמת נשמע יותר הגיוני. אבל אין אפשרות שהמילה מנוקדת עם שי"ן שמאלית? 77.127.192.194 17:22, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אפשרות? יש. אך זו תהיה שגיאה (-: . חזרתי - שיחה 18:41, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
מתברר שההגייה התקנית (אולי בניגוד למה שמקובל בדרך כלל) היא דווקא בשי"ן שמאלית, pasta, poseh וכו'. במילונים - הפועל מנוקד כשי"ן שמאלית (כמו "פסתה", "פוסה" וכו'). אלדדשיחה 22:03, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
לוקח את דברי בחזרה <== ומכפר:
  • ”וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו, לֹא-פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר--וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים, שֵׁנִית“ (ויקרא, פרק י"ג פסוק ה')
  • ”וּבָא, הַכֹּהֵן, וְרָאָה, וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בַּבָּיִת--צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא בַּבַּיִת, טָמֵא הוּא“ (שם, פרק י"ד פסוק מ"ד)
חזרתי - שיחה 00:18, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
לי זה לא יפריע לומר pasha... לפעמים טעות היא כ"כ מושרשת שאפשר לומר שבתנ"ך זה היה נכון ועכשיו לא. סתם עומרשיחה 20:41, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
גם לי לא (למעשה, כך ביטאתי את המילה עד שבדקתי בכתובים לצורך מענה על השאילתא הנוכחית :)). אלדדשיחה 20:48, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
במילון "רב מילים" נכתב עם ש' ימנית. בברכה. ליש - שיחה 23:29, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אז, כנראה, שתי צורות ההגייה משמשות במקביל. דרך אגב, אתה מנוי על רב-מילים ברשת, או שיש לך מילון על המדף? (תקופת המינוי שלי הסתיימה, ולא חידשתי). אלדדשיחה 23:32, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אבן־שושן מדבר על קרבה לערבית, פַ'שַׁא. האם יכול להיות שהייתה השפעה ששינתה את ההגייה? בברכה, Tahmar1900 - שיחה 00:12, 19 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

מונחים מתחום הננוטכנולוגיה[עריכת קוד מקור]

דרוש עזרה של מומחים בלשן לתרגום שמות מונחים המופיעים ב: שיחה:ננוטכנולוגיה#שמות עבריים רשמיים/מוצלחים למונחים בננוטכנולוגיה! טוקיוני 21:53, 17 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

תעתוק שמות (אחד פרוסי ושניים רוסיים)[עריכת קוד מקור]

  1. en:Gebhard Leberecht von Blücher
  2. en:Michael Andreas Barclay de Tolly
  3. en:Levin August, Count von Bennigsen

תודה מראש • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 01:07, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

תעתיקים:
גפהארט לברכט פון בליכר
מיכאל אנדריאס ברקליי דה טולי
לוין אוגוסט, הרוזן פון בניגסן
אלדדשיחה 13:28, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
גרצי • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 13:58, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

דרוש ג'ודוקא דובר אנגלית[עריכת קוד מקור]

אנונימי תיקן את השנה הראשונה בה השתתפו נשים בתחרויות הג'ודו באולימפידה. רצוי להוסיף את ההערה ”.The first Olympic competition to award medals to women judoka was in 1992; in 1988, women competed as a demonstration sport“, כפי שמופיעה בערך האנגלי. מי יכול לתרגם היטב? חזרתי - שיחה 16:51, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

ב-demonstration sport הכוונה היא לקבלה של ענף ספורט (במקרה הזה, ג'ודו לנשים) בתור "תחרות ראווה", עושים את זה כמעין פיילוט - מכניסים את ענף הספורט לאולימפיאדה לפעם אחת ניסיונית (אולי אפילו בלי חלוקת מדליות, אני לא בטוח), רואים איך זה עובד, ואם זה מצליח, אחר כך זה נכנס "על אמת". ‏Harel‏ • שיחה 23:03, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

"בנוסף, אני גם..."[עריכת קוד מקור]

האם ה-"גם" מיותר? כי למראית עין המשמעות של "בנוסף" ושל "גם" היא זהה ולכן מיותר להשתמש בשתי המילים אחת אחרי השנייה. AMIRBL25 - שיחה 20:10, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

תעתיקים[עריכת קוד מקור]

en:Monte Paschi Eroica (שם של מירוץ אופניים), en:Bert Grabsch, ‏en:Michael Rogers (מדובר באוסטרלי. זה מיכאל או מייקל?). ‏YHYH ۩ שיחהמיזם הכדורגל במדינות • 22:58, 18/04/2009

  • מונטה פסקי ארויקה (אבל אולי צריך לתרגם את זה ולא לתעתק? אני לא יודע מה המשמעות של ארויקה)
  • ברט גראבש
  • נראה לי שזה צריך להיות מייקל, למה שזה יהיה מיכאל?
emanשיחה 23:05, 18 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

en:College of Arms[עריכת קוד מקור]

יש למישהו רעיון איך הוא יקרא בעברית? אני נואשתי מלשבור את הראש (ועל הדרך יש גם King of Arms, וגם Officer of arms) • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 15:35, 19 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

"קולג' הזרועות". אביעדוסשיחה 15:40, 19 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
Arms במובן הזה אינו זרוע... כפי ש Coat of arms אינו מעיל זרועות... המונח בעייתי, אני יודע, שכן התרגום ל Caot of arms הוא שלט אצולה או "שלט גיבורים". המעיל הוא הכיסוי אותו האבירים הלבישו על שריוניהם ומגניהם • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 15:43, 19 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
כן.. גם את "College" כדאי לא לתרגם ל"קולג'", כי אם ל"איגוד" או בדומה לכך. אביעדוסשיחה 15:48, 19 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
זה לא בדיוק איגוד... אני מציע לפנות לאקדמיה ללשון העברית. הם עונים על שאלות מהסוג הזה. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 15:58, 19 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
האמף, אפנה אם כן לאקדמיה ונשמע את דברה • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 16:07, 19 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
אם באקדמיה לא יספקו תשובה המניחה את הדעת, אני מציע את התרגומים הבאים:
  • College of Arms – 'המוסד לשלטי אצולה', 'המוסד לסמלים', או 'המוסד להרלדיקה'.
  • King of Arms – 'כרוז בכיר', כפי שמופיע בערך כרוז, שאתה בוודאי מכיר.
  • Officer of Arms – 'קצין שלטי אצולה', 'קצין סמלים' או 'קצין הרלדיקה'. Kulystab - שיחה 17:40, 19 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אולי ניצן לתרגם College of Arms על ידי "רשות ההרלדיקה".Ewan2 - שיחה 04:09, 20 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]