ויקיפדיה:כללים לתעתיק מאיטלקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ייעוץ לשוני ודיונים
מדיניות לשונית
כללים לתעתיק משפות זרות

מאיטלקית - מאמהרית ושפות אתיופיות אחרות - מגרמנית - מהונגרית - מוולשית - מטורקית - מיוונית עתיקה - מלטינית - מסינית - מספרדית - מערבית - מפורטוגזית - מפרסית - מצרפתית - מקוריאנית - מקטלאנית - מרומנית - מרוסית - משוודית

דפי עזר חיצוניים
תחזוקה בערכים
ארכיונים

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני: 1 · 2 · 3 · 4 · 5 · 6 · 7 · 8 · 9 · 10 · 11 · 12 · 13 · 14 · 15 · 16 · 17 · 18 · 19 · 20 · 21 · 22 · 23 · 24 · 25 · 26 · 27 · 28 · 29 · 30 · 31 · 32 · 33 · 34 · 35 · 36 · 37 · 38 · 39 · 40 · 41 · 42 · 43 · 44 · 45 · 46 · 47 · 48 · 49 · 50 · 51 · 52 · 53 · 54 · 55 · 56 · 57 · 58 · 59 · 60 · 61 · 62 · 63 · 64 · 65 · 66 · 67 · 68 · 69 · 70 · 71

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


Gnocchi: ניוקי, ולא "גנוצ'י".
‏העיר Bologna:
בולוניה, ולא "בולוגנה"

תעתיק של מילים איטלקיות לעברית פשוט למדי משום שהכתיב האיטלקי עקבי כמעט לחלוטין, להוציא יוצאי דופן בודדים (ראו להלן). יחד עם זאת, יש בו מספר כללים שעשויים לבלבל אנשים שרגילים לאנגלית או שפות אחרות. אם זוכרים את הכללים האלה, ניתן לתעתק כמעט כל שם איטלקי ללא טעויות.

צירופי אותיות מיוחדים[עריכת קוד מקור]

תשומת לב מיוחדת נדרשת לצירופי האותיות הבאים:

הצירוף כיצד יש לתעתק
ce צֵ'
ci צ'י
cia צָ' [1]
sce ש (לא סק ולא סצ'!)
sci שי (לא סקי ולא סצ'י!)
scia שָ
che‏, chi קֵ, קי (לא צ', צ'י!)
ge גֵ'
gi ג'י
ghe‏, ghi גֵ, גי (לא ג', ג'י!)
gli באמצע המילה‏‏ לי (לא גלי[2])
h לא מתעתקים כלל, אבל ראו che‏, chi‏, ghe‏, ghi
s אחת בין שתי תנועות ז (לא ס!)
ss ס
z צ, למעט מילים מעטות שבהן נכתב דז (לא ז! ר' סעיף הערות.)

עיצורים[עריכת קוד מקור]

אות לטינית תעתיק עברי מקובל דוגמה
b ב (דגושה) אומבריה (Umbria)
c צ' לפני i ו-e

ש בצירופים sci‏, sce
ק בשאר המקרים,
כולל לפני h

צ'זארה (Cesare)

שילה (Scilla)
קטניה (Catania)
קיאנטי (Chianti)

d ד ברינדיזי (Brindisi)
f פ (רפה) פירנצה (Firenze)
g ג' לפני i ו-e

לי בצירוף gli באמצע המילה[2]
ני בצירוף gn
ג בשאר המקרים,
כולל לפני h

מג'נטה (Magenta)

קליארי (Cagliari)
סן ג'ימיניאנו (San Gimignano)
גוביו (Gubbio)
בריזיגלה (Brisighella)

h לא לתעתק כלל ביאנקיני (Bianchini)
j ר' i האות J לא בשימוש באיטלקית מודרנית. היא מופיעה בטקסטים ישנים, ויש להתייחס אליה כמו אל i.
l ל לוצ'אנו (Luciano)
m מ מילאנו (Milano)
n ני בצירוף gn

נ בשאר המקרים


בולוניה (Bologna) (לא בולוגנה!)

נואורו (Nuoro)

p פ (דגושה) פרוג'ה (Perugia)
qu קוו אקוויליה (Aquileia)
r ר רומא (Roma)
s ז בין שתי תנועות

ס כאשר האות כפולה
ש בצירופים sci‏, sce
ס בשאר המקרים

פיזה (Pisa)

מסינה (Messina)
שילה (Scilla)
טוסקנה (Toscana)

t ט טריאסטה (Trieste)
v ו, וו, ב‏‏[3] ורונה (Verona)

רוונה (Ravenna)
ג'נובה (Genova)

z צ או דז במקרים נדירים (ר' סעיף הערות).

תנועות[עריכת קוד מקור]

תנועה בתחילת מילה באמצע מילה דוגמאות
A אָ א או קמץ אנקונה (Ancona)
E אֶ סגול ארקולנו (Ercolano)

יש לשים לב לצירופים ce‏, che‏, sce‏, ge‏, ghe

I אִי חיריק מלא טרוויזיו (Tarvisio)

יש לשים לב לצירופים ci‏, chi‏, sci‏, gi‏, gli

O אוֹ וֹ אוריסטאנו (Oristano)
U אוּ וּ אורבינו (Urbino)

דיפתונגים[עריכת קוד מקור]

דיפתונג הוא מונח בפונטיקה המתייחס לאופן ההגייה והתיעתוק של שתי תנועות המופיעות ברצף.
בניגוד לשפות אחרות, כדוגמת הצרפתית, מבוטאים הדיפתונגים באיטלקית באופן פשוט יחסית וקל להבנה.

דיפתונגים בסדר יורד, (בהם ההטעמה היא על התנועה הראשונה):

  • ei - כמו במילים potei (יכול), sei (שש), יבוטא אֶיי (פּוֹטֶיי, סֶיי)
  • ai - כמו במילה baita (צריף), יבוטא אַיי (בַּיְתָה)
  • oi - כמו במילים poi (אחר כך), voi (אתם), יבוטא בין אוֹאִי ל- אוֹי
  • ui - כמו במילה lui (הוא), יבוטא אוּאִי (לוּאִי).
  • eu - כמו במילה europa (אירופה), יבוטא אֶאוּ (אֶאוּרוֹפָּה)
  • au - כמו במילה auto (רכב, אוטו), יבוטא אָאוּ (אָאוּטוֹ).
  • ae - כמו במילה aerare (לאוורר), יבוטא אָאֶה (אָאֶרָרֶה)

דיפתונגים בסדר עולה, (בהם ההטעמה היא על התנועה השנייה):

  • ie - כמו במילים soffietto (מַפּוּחַ), pieno (מלא) יבוטא אִיֶ ויתועתק אִייֶ או אִיאֶ (סוֹפִיאֶטוֹ, פִּייֶנוֹ)
  • ia - כמו במילה chiave (מפתח), יבוטא אִיָה (קִיָאבֶה)
  • io - כמו במילים fiore (פרח), יבוטא אִיוֹ (פִיוֹרֶה)
  • iu - כמו במילה piuma (נוצה), יבוטא אִיוּ (פִּיוּמָה)
  • ui - כמו במילה guida (מדריך), יבוטא כמו wi (גוּוִידָה). (יישמע כמו gu-wi-da) ויתועתק "גואידה" או "גווידה".
  • ‏ue - כמו במילה quello (זה), יבוטא we (יתועתק "קוּאֶלוֹ" או "קווֶלוֹ")
  • ua - כמו במילה guado , יבוטא wa (יתועתק "גוּאָדוֹ" או "גְוואָדו")
  • uo - כמו במילה acquoso (מימי), יבוטא wo (יתועתק "אַקוּאוֹזוֹ" או "אַקווֹזוֹ").

הערות[עריכת קוד מקור]

  • מילה המסתיימת ב-A או E תסתיים בעברית באות ה"א. לדוגמה: השם Firenze יתועתק "פירנצה". יוצאת דופן היא המילה רומא, שהשתרשה בעברית בכתיב זה ואין לשנותה.
  • אם שתי תנועות מופיעות זו אחר זו , תתחיל התנועה השנייה באל"ף: למשל השם Aosta ייכתב אאוסטה.
  • הסימנים הדיאקריטיים מעל לתנועות לא משפיעים על התעתיק העברי.
  • יש להיזהר במיוחד בעת תרגום ערכים מאנגלית ומשפות אחרות, בהן יש לעתים קרובות גרסה שונה לשמות של אישים ומקומות שהשתרשו בשפות בכתיב שונה מאיטלקית או שונה מהמקובל בעברית. למשל, העיר ונציה נקראת באנגלית Venice, מילאנו קרויה Milan, ליבורנו נקראה בעבר Leghorn וכו', אבל אין להתייחס לכך בתעתיק לעברית, משום שבעברית מקובל לקרוא לעיר בשמה האיטלקי.
  • בצירופים gia, gio, giu, cia, cio, ciu (וכן cciu, ccio, ggio וכן הלאה) האות i אינה נהגית ואינה מתועתקת - היא משמשת רק ל"ריכוך" העיצור שלפניה. לכן Giorgio הוא ג'ורג'ו ולא ג'יורג'יו, Boccaccio הוא בוקאצ'ו ולא בוקאצ'יו, Perugia היא פרוג'ה ולא פרוג'יה. ישנם כמה מקרים יוצאי דופן שבהם כלל זה אינו תקף, כאשר הצירוף מייצג שתי הברות ולא אחת; הדוגמה הבולטת ביותר היא השם לוצ'יה (Lucia).
  • באיטלקית נפוצים עיצורים כפולים, כגון bb‏, pp‏, zz. על פי רוב אין לכך השפעה על התעתיק לעברית. המקרה היחיד שיש לשים לב אליו הוא ss - בין שתי תנועות, s יחידה היא "ז", ו-s כפולה היא "ס". בשאר המקרים אין שום הבדל:
    • cce מתועתק כמו ce - צֶ'
    • cche מתועתק כמו che - קֶ
    • sci ו- sce מתועתקים "שִי" ו-"שֶה" בהתאמה (לדוגמה, העיר Scilla היא שילה ולא סְקִילָה או סְצִ'ילָה)
    • sca, sco, scu מתועתקים סְקוּ, סְקוֹ, סְקָה בהתאמה
    • pp מתועתק כמו p
  • האות z (גם בצירוף zz) נהגית לרוב כ-[ts], ואז יש לתעתק אותה באות צד"י, אבל לפעמים היא נהגית [dz], ואז יש לתעתק אותה כ"דז". אין כלל ברור ואחיד לתעתיק האות הזו, ומומלץ לבדוק את ההגייה במילון שיש בו הקלטות של הגייה או תעתיק פונטי, למשל ב-DOP.

ראו גם[עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ פרט ליוצא דופן בשם הפרטי Lucia המתועתק "לוצ'יה".
  2. ^ 2.0 2.1 ‏אבל כן גלי בתחילת המילה‏‏, למעט בתווית היידוע gli ובמילה gliommero (שם של סגנון שירה עתיק), שם בכל זאת נכתב לי.
  3. ^ על פי ‏כללי התעתיק של האקדמיה ללשון עברית