ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 11

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני: 1234567891011121314151617181920212223242526272829303132333435363738394041424344454647484950515253545556575859606162636465666768697071727374757677787980818283848586878889909192939495

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



דכי[עריכת קוד מקור]

כמדומני "כסלע תלפיות איתן ומוצק מתוך דְכי-ים ללא חוף" כתב סוקולוב.

אני מוצא ניקוד שונה במורפיקס ובאבן שושן: דֹּכִי / דֳּכִי בהתאמה. אצלי במילון הפסיכומטרי מנוקד דְכי. מהו הניקוד הנכון? איך הוגים את המילה? וכיצד הללו משתנים בהטיות/סמיכות? (כדוגמת סוקולוב). תודה ! תומר07 - שיחה 20:23, 20 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

גם המילונים של קליין ו-BDB נותנים דֳּכִי.
זוהי מילה יחידאית במקרא והיא מופיעה שם רק עם סיומת שייכות: יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם (תהילים צג ג). ניקוד בקמץ קטן היגיוני, כי זאת הברה סגורה לא מוטעמת, אבל לא לגמרי ברור מזה איך לנקד את צורת היסוד ללא סיומת שייכות.
המילים אופי ושוני נכתבות בחולם, אבל המילה חֳ‏לִי (מחלה) גזורה באותו משקל כמו דֳּכִי. זה גם אומר שבעברית נכונה צריך להטעים אותם ב-לי ולא בח', כי חטף לא יכול להיות מוטעם. אבן שושן מביא את הצורה חֳ‏לִי בחטף קמץ ראשונה, אבל מציין שגם הצורה בחולם תקינה; מילון קליין מציין שצורת היסוד המקראית היא הצורה בקמץ קטן והצורה בחולם היא צורת הפסק - הצורה שהמילה מקבלת כשהטעם שלה מפסיק, אבל גם אז היא מוטעמת ב-לי (למשל בדברים ז טו).
למה סוקולוב ניקד בשווא? כי אולי היה לו מוזר מדי לנקד ד' בחטף.
וסתם הערה אישית - איכשהו לא נראה לי שתקבל את המילה הזאת בפסיכומטרי... --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 22:21, 20 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
תודה, החכמתי גם אני! עוד מלה דומה במשקל הזה היא צֳרִי שמופיעה כך בתנ"ך, אך אבן־שושן מאשר את השימוש גם ב־צְרִי. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 01:04, 21 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

אני מתנצל על התגובה המאוחרת. וסלחו לי על הבורות, אך בסופו של דבר איך נשמעת המילה? כלומר, אם אכן מנוקדת "דֳּכִי", איך נשמע הניקוד דֳּ ? תודה רבה על ההסבר ! תומר07 - שיחה 17:30, 23 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

חטף קמץ נשמע תמיד /o/ והוא אף פעם לא מוטעם. אז ההגייה הנכונה היא כמו "דּוֹכִי", עם הטעמה ב"כִי". --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 12:16, 27 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

אפוא[עריכת קוד מקור]

האם צורת ההגייה של מילה זו היא כמו של המילה "איפה"? תודה, 87.70.11.73 00:58, 21 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

ההגייה זהה פרט להטעמה: במילה "איפה" ההטעמה מלעילית, ואילו במילה "איפוא"/"אפוא" - מלרעית. אלדדשיחה 01:10, 21 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
האם צמד המילים לדוגמה- "איפה היית?" כאשר המילה איפה בהטעמה מלרעית זו שגיאה?
בנוסף אני אנצל את ההזדמנות ואשאל, אני מתלבט זה לא מכבר- "מילה" נכתבת בכתיב חסר ניקוד עם י' או ללא? מילים/מלים? מילותיך/מלותיך? תודה רבה! תומר07 - שיחה 17:35, 23 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
גרמת לי לפקפק בתשובתי הקודמת. "איפה" בהטעמה מלרעית נשמעת לי נכונה (ואולי אף יותר תקנית מזו שבהטעמה המלעילית). Back to the drawing table, then... :)
לשאלתך השנייה, "מילה" אכן נכתבת ביו"ד (הן מן השורש למול והן מילה-מילים, כלומר, בשתי המשמעויות). תנועת i מסומנת ביו"ד, למעט באותם מקרים שהיא לפני שווא נח ובמספר מקרים נוספים. אלדדשיחה 17:42, 23 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
נראה לי שתומר צודק, אלדד. "זה" מוטעמת אממ... (יש טעם במילים חד-הברתיות?), ומילת השאלה "איזה" מלרעית גם כן (כשהטעם באות ז'). הוא הדין ב"פה" ו"איפה", לא? בכל אופן, במילה "אפוא" (שהיא אכן מלרעית) נהגות שתי הברות, אל"ף בתנועת e ופ"א בתנועת o. בלי יו"ד. במילה "איפה" נהגות שתי הברות וחצי. היו"ד סוגרת את ההברה של האל"ף, והיא נהגית כחצי תנועה. בקיצור... העניין הוא שב"אפוא" לא הוגים יו"ד, וב"איפה" הוגים יו"ד. אלירן d שיחה 17:57, 23 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
ההגייה התקנית של "איפה" ושל "אפוא" היא זהה: efo במלרע. ובכל מקרה, במילה "איפה" יש שתי הברות ולא שתיים וחצי (?), בין אם אתה מבטא אותה עם יו"ד או בלי יו"ד, במלעיל או במלרע. ‏nevuer‏ • שיחה

לטבית[עריכת קוד מקור]

שלוש שאלות:

  1. כיצד ייקרא האדון Igors Vihrovs?
  2. כיצד יש לתעתק את האות ņ?
  3. ואת האות ļ?

עידושיחה 01:31, 21 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

1 - כמו שמתעתקים את השם הרוסי Игорь Вихров - איגור ויחרוב. הלטבים מוסיפים s לכל השמות של המתנחלים הרוסים הרבים שגרים שם, אבל אין צורך לגרור את זה גם לעברית.
2 ו-3 - לכשעצמן האותיות האלה הן כמו ñ ו-ll ספרדיות או нь ו-ль רוסיות; אבל בלטבית הן מופיעות במקומות שבהם רוב הזמן זה לא משפיע בכלל על תעתיק לעברית. אם תתן שם מסוים, אעזור פרטנית. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 12:02, 21 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
תודה. לגבי 1 - למען האמת שמתי לב שכמעט כל השמות שלהם מסתיימים ב-S. יש כאלה שאפשר לזהות שהם רוסים (למשל: Ivans Klementjevs, אני מניח שמדובר באיוון קלמנטייב). לגבי האחרים, להשאיר ס'? ולגבי 2/3, שם כמו Jānis Daliņš נראה לי שאשאיר יאניס דאלינש. אם אוסיף איזו י' אחרי ה-נ', זה יהיה לא ברור. אם יהיו לי עוד שמות, אתקיל אותך. עידושיחה 23:50, 23 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
טוב, נתקיל כבר עכשיו. אלה התעתוקים שעשיתי, תקן אותי איפה טעיתי (נראה לי שבכל זאת יש יותר מדי ס'):
Jānis Daliņš -> יאניס דאלינש
Edvīns Bietags -> אדווינס בייטאגס
Adalberts Bubenko -> אדלברטס בובנקו
Ivans Klementjevs -> איוון קלמנטייב
Afanasijs Kuzmins -> אפאנאסיס קוזמינס
Dainis Ozols -> דאיניס אוזולס
Aigars Fadejevs -> אייגרס פדייבס (האם איגור פדייב?)
Vsevolods Zeļonijs -> וסוולודס זליוניס
Jevgēņijs Saproņenko -> יבגני ספרוניינקו
Vadims Vasiļevskis -> ואדים וסילייבסקי
Jeļena Rubļevska -> ילנה רובלייבסקה
Viktors Ščerbatihs -> ויקטור שצ'רבטיכס
Māris Štrombergs -> מאריס שטומברגס
Ainārs Kovals -> איינרס קובלס
תודה מראש, עידושיחה 00:26, 24 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

למעשה גם אפאנאסי קוזמין , וסוולוד זליוניי, ויקטור שצ'רבטיך אינם שמות לטביים. Ewan2 - שיחה 14:09, 26 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

התעתיקים נכונים עם התיקונים של Ewan2‏. Aigars Fadejevs באמת קצת מוזר - פדייב זה שם משפחה רוסי, אבל אייגרס זה שם פרטי לטבי. אני לא יודע אם הוא קשור לאיגור, כי הרי התחלנו את הדיון מ-Igors Vihrovs, אז אני הייתי משאיר פדייבס. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 12:33, 27 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
תודה לשניכם. עידושיחה 15:58, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

ס(י)מפונות[עריכת קוד מקור]

ברונכיטיס (הדלקת הפוגעת בסמפונות) – דלקת סמפונות או דלקת סימפונות? ואולי ביידוע (דלקת הסמפונות/הסימפונות)?

בינתיים האמור בשני הסוגים: דלקת סימפונות חריפה ודלקת סימפונות כרונית; וכן בברונכיאקטזיסהתרחבות הסימפון/הסמפון, או אולי בריבוי: התרחבות סימפונות/הסימפונות. אביעדוסשיחה 15:44, 21 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

היידוע, אגב, אמור בכל השמות הדומים – דלקת לבלב למשל. אביעדוסשיחה 16:25, 21 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

תיעתוק שם צרפתי[עריכת קוד מקור]

Alphonse Allais. מי יכול לעזור? טוסברהינדי (שיחה) 17:21, 21 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

אלפונס אלה. אביעדוסשיחה 17:29, 21 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
כדאי להוסיף ניקוד: אלפונס אלֶה. אם יש צורך להציג אותו בתור קישור, אז אלפונס אלֶה. אלדדשיחה 18:39, 21 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

נפולת של נמושות[עריכת קוד מקור]

יצחק רבין תיאר את היורדים מהארץ "נפולת של נמושות". תהיתי איך בעצם מבטאים את המילה "נמושות" ומה השורש שלה והתפלאתי למצוא באבן שושן את התשובות הבאות:

  • פירוש המילה - "חלש".
  • צורת היסוד של המילה היא "נמוש", ומובא לה מקור מהמשנה (פאה ח). ומיד אחריה מופיעה גם המילה "נמושה", שהיא בעצם אותה מילה, אבל בעברית חדשה.
  • השורש הוא "מוש", שקשור גם ל"משמש" ו"משש" - לגעת במישוש. וההסבר הוא שאנשים חלשים צריכים למשש את דרכם כשהם הולכים (כמו כבדי ראייה, למשל).
  • פה מתחילים הדברים המוזרים: לפי מה שמצאתי במאגרים של המילון ההיסטורי ללשון העברית, המילה הזו מופיעה בספרות חז"ל רק בצורת רבים - נמושות. מאין, אם כן, צורת היחיד "נמוש"? למה ברבים זה נראה כמו נקבה עם -ות וביחיד זה לא "נמושה"?
  • באבן שושן צורת הרבים של המילה היא נָמוֹשׁוֹת, עם קמץ בנו"ן. זה משונה מאוד, כי ממה שהספקתי ללמוד בתורת הניקוד, קמץ שלא צמוד לטעם, הופך לשווא. כך למשל נָכוֹן-נְכוֹנוֹת. אבל נראה שאבן שושן לא טועה - בכתב יד קאופמן במשנה הזאת במסכת פאה המילה מנוקדת בקמץ.

למישהו יש רעיונות שיכולים להאיר את עיניי? למשל - עוד מילים שבהם הקמץ מתרחק מהטעם ולא הופך לשווא? או אולי הקלטה של יצחק רבין אומר "נפולת של נמושות" - האם הוא הגה בקמץ או בשווא?

בתודה מראש. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 22:48, 21 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

ניסית אולי לחפש את המילה במפתחות של "לשוננו" ו"לשוננו לעם"? הרבה פעמים אפשר למצוא שם דברים מעניינים (אבל אתה בטח יודע את זה). ‏nevuer‏ • שיחה 23:58, 21 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
תתפלא אולי, אבל אני לא מכיר. אני בקושי מספיק לקרוא את המאמרים שצריך לקרוא למבחנים :)
אנסה את זה בהזדמנות. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 00:12, 22 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
טוב, אני מכיר את זה כי אני פריק של אטימולוגיות :) ‏nevuer‏ • שיחה 00:18, 22 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
בוודאי, יש קבוצה של מילים כאלה, שבהן הקמץ נשאר גם בצורת הרבים (וגם בצורת הסמיכות, כמובן) למרות התרחקות ההטעמה: לָקוח, לָקוחה - לָקוחות, פמוט - פמוטות, פָּעוט - פָּעוטות, ועוד. אלדדשיחה 18:28, 22 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
אהה. יפה. תודה. זאת אומרת שגם לא נכון לומר לְקוֹחוֹת, הא?
אבל זה משקל שונה - לא פָּעוֹל אלא נָפוֹל. האם יש כוד מילים במשקל נָפוֹל שנוטות כך? --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 18:53, 22 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
צודק, מדובר במשקל נפול. נראה לי שמשקל נפול לא נוטה על דרך משקל קָטול (פָּעול), ותמיד יש שווא ב-נ' כאשר ההטעמה מתרחקת. לכן - נְמושה, נְמושות. אלדדשיחה 16:54, 23 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
אז זהו, שכתב יד קאופמן ומילון אבן שושן גורסים נָמוֹשׁוֹת. וזה מוזר. מכתב לאקדמיה?.. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 18:35, 23 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
כמעט כתבתי את המכתב, אבל אז ראיתי שהמילה מופיעה כאחת מיוצאות דופן בחוברת החלטות האקדמיה בדקדוק. לא יודע איך לא בדקתי שם לכתחילה.
אבל מעניין מה בכל זאת מיוחד במילה הזאת. אנסה לחפש בספרייה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 12:34, 27 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

"[עיר], [מדינה]" או "[עיר] שב[מדינה]"?[עריכת קוד מקור]

אתן לכותרת לדבר בעד עצמה. אני זוכר שהיו כבר דיונים כאלו אבל לאחר שחיפוש קליל לא העלה אותם, ויתרתי. למיטב ידיעתי בעברית תקין רק "[עיר] שב[מדינה]", ומקורה של הגרסה האחרת הוא במעין תרגמת. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:23, 22 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

שיקגו, אילינוי, ארצות הברית -או- שיקגו שבאילינוי שבארצות הברית
אישית אני מעדיף את האפשרות הראשונה. היא יותר "זורמת" וברורה

Mikimik - שיחה 20:32, 22 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

השאלה היא מה תקין. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 20:51, 22 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
יש למישהו תשובה? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:19, 26 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
אין לי מושג אם אחת הגרסאות לא תקינה. אם אחת מהן לא תקינה והשנייה כן תקינה, כמובן שיש ללכת לפי זאת שתקינה. אם שתיהן תקינות, אני בעד הגירסה עם הפסיקים, היא הרבה יותר "זורמת וברורה", כמו שMikimik ציין. בברכה, דניאלשיחה 18:07, 27 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
אני מניח: שיקגו שבאילינוי, ארה"ב. אין מנוס מן הפסיק, בסופו של דבר. אלדדשיחה 20:40, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
תודה אלדד, אבל מה זה אומר מבחינה עקרונית? כלומר, נניח ומדובר רק בשני איברים - "תל אביב שבישראל"? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:25, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
אני צריך עוד לחשוב על זה. אלדדשיחה 00:12, 1 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
זה תלוי בהקשר, אך בדרך כלל אין צורך גם באילינוי וגם בארצות הברית. כאשר יש שני איברים, לדעתי הצורה "מרסיי שבצרפת" היא הצורה העברית ו"מרסיי, צרפת" זה אינגלוז. דב ט. - שיחה 10:42, 1 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כמו דב. עידושיחה 10:52, 1 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כן, גם אני כמו דב (אבל זה השתמע מתשובתי הקודמת, אני מניח). אלדדשיחה 11:09, 1 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
תודה על התשובות, שהעלו אצלי שאלה אחרת (שאולי מתאימה לפורום רחב יותר?) - אז על מה לוותר, על אילינוי או על ארצות הברית? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 11:56, 1 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אדוארד[עריכת קוד מקור]

ולמה בעצם לא אדוורד, הלוא ה-w נהגית? דניאל צבישיחה 13:29, כ"ח בשבט ה'תשס"ט (22.02.09) 13:29, 22 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

בהחלט שאלה מעניינת. אנחנו לא היחידים שתיעתקו כך, גם הצרפתים הוגים "אדוארד", וזו שפה אירופית. בספרדית, איטלקית, סלובקית ופורטוגזית אומרים "אדוארדו". ברוב השפות אומרים "אדוורד"; אבל אולי לא כמו שציינת, זה נהגה כמו וי"ו בעברית, Edvard, מה שבעצם אופייני לתעתיק עברי, כמו שה-w של wikipedia בתעתיק הופך לווי"ו (ונהגה כווי"ו לכל דבר). אני חושב, שאולי, מדובר בקושי להגות את העיצור w אחרי הברה סגורה. אני לא מבין בעניין המסוים הזה, אבל אני משער על-פי מה שנראה לי. משום כך ההברה הסגורה "נפתחת" בתנועת u, ואת תנועת ה-a הוגים בעיצור גרוני שיוצא חלק יותר. יכול להיות שמה שאמרתי עכשיו הוא חרבוש :P, אז אל תקשיב לי. בכל אופן, במאנית אומרים "אדארד", ההברה עם ה-w נפלה לגמרי. וכמו כן מוכרים הקיצורים אדי, אד, טדי וטד שאפשר לכתוב בכמה גרסאות באנגלית. אלירן d שיחה 14:03, 22 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
באנגלית אולי יכול להתאים אדוורד, אבל בשום אופן לא ברוסית ולא בספרדית. אז לדעתי כבר עדיף להשאיר "אדוארד" גם לאנגלית. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 14:22, 23 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

North German Confederation[עריכת קוד מקור]

האם הקונפדרציה הגרמנית הצפונית או הקונפדרציה הצפון גרמנית? • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 18:45, 22 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

אני נוטה לאפשרות השנייה. אביעדוסשיחה 18:46, 22 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
טוב, עניתי לעצמי... על פי דיוויד תומסון אכן הקונפדרציה הצפון-גרמניתעודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 18:56, 22 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
Face-smile.svg אביעדוסשיחה 19:15, 22 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
כמדומני בספרות מקצועית בעברית מקובל מאוד "הבונד הצפון-גרמני". אני מעדיף את זה. המילה בונד משמעה ברית, ובגרמנית גם הפדרציה (ולא קונפרדציה) הנוכחית של גרמניה נקראת בונד. ‏Harel‏ • שיחה 12:40, 27 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
Bund = ברית, לטעמי --‏Karpada‏ 15:50, 7 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

המחזיק ביד ישראל שמך[עריכת קוד מקור]

מישהו מוכן להסביר לי את הביטוי "המחזיק ביד ישראל שֶׁמָּךְ"?

אני חושב שאני מבין את המשמעות שלו, אבל:

  • מה מקורו?
  • איך מנתחים דקדוקית את המילה שֶׁמָּךְ?

תודה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 21:21, 22 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

אני קצת טיפש - משום מה פספסתי את "מך" באבן שושן כשבדקתי. אז ברור לי מה הניתוח הדקדוקי. אבל בכל זאת אשמח לדעת מה המקור. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 14:19, 23 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
כרגיל, המקור בתנ"ך:

וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך, והחזקת בו, גר ותושב וחי עמך

ויקרא כה 35
ברי"אשיחה • כ"ט בשבט ה'תשס"ט • 14:38, 23 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
ובמשנה תורה לרמב"ם (הלכות מתנות עניים, פרק י הלכה ז): "שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו: מעלה גדולה שאין למעלה ממנה - זה המחזיק בידי ישראל שמך, ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עימו שותפות, או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לברייות ולא ישאול; ועל זה נאמר 'והחזקת בו, גר ותושב וחי עימך' (ויקרא כה,לה), כלומר החזק בו שלא ייפול ויצטרך." [1]nevuer‏ • שיחה 14:44, 23 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

Pasquier Quesnel[עריכת קוד מקור]

תאולוג צרפתי. תודה, אביהושיחה 21:32, 22 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

פאסקייה קֶנֶל. אלדדשיחה 16:56, 23 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

עזרה במציאת שם לערך מהתרבות הבריטית[עריכת קוד מקור]

ניסיתי לפני כמה ימים ולא היתה התייחסות לכן אני מנסה שוב -

איך לתרגם את המושג en:Cream tea ? מדובר בארוחת שעת התה אנגלית הכוללת מאכלים ספציפים (כי יש לאנגלים עוד סוגים של שעת תה...). אפשרויות:

  1. בכל הויקיפדיות האחרות פשוט קראו לערך המקביל אצלם "Cream tea". האם להשתמש גם אצלנו בשם באנגלית?
  2. תעתיק: "קרים טי"? (האם התעתיק נכון?)
  3. תרגום - "תה שמנת" (מונח שלא קיים בעברית למיטב ידיעתי)?
  4. הצעות אחרות?

(שקלתי להשתמש בשם נרדף - "דבונשייר תה" או "תה דבונשייר" שמצלצל בעיני סביר בעברית, אבל לאחר קריאת דף שיחת הערך הבנתי שהוא דווקא הכינוי בחבר העמים הבריטי ולא באנגליה עצמה, אז החלטתי לוותר עליו כפי שהחליטו בויקיאנגלית).

תודה מראש, גברת תרדשיחה 09:12, 23 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

Mike Summerbee[עריכת קוד מקור]

סמרבי או סומרבי? ‏YHYH ۩ שיחהמיזם הכדורגל במדינות • 19:33, 23/02/2009

סאמרבי (לא סומרבי). אלדדשיחה 23:59, 23 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

שמחת זקנתי[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יוכל לנקד זאת? תודה... 87.70.16.196 19:55, 23 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

"הזְקֵנָה שלי" = זְקֶנְתִּי או זִקְנָתִי. אבל בביטוי הזה רק הצורה הראשונה משמשת: שִׂמְחַת זְקֶנְתִּי. ‏nevuer‏ • שיחה 20:04, 23 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

מעגילה[עריכת קוד מקור]

נפתח דף פירושונים ונפתחו מספר ערכים שונים, לדעתי כל הערכים מתייחסים למושג אחד, משהו עגול ומכאן מעגילה, שמבצע פעולה ועדיף לכנס את כולם לערך אחד. דעתכם? --מוטי - שיחה 14:49, 24 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

en:Iracemápolis[עריכת קוד מקור]

התעתיק? (והאם זה בכלל ראוי לערך?) ‏YHYH ۩ שיחהמיזם הכדורגל במדינות • 15:53, 24/02/2009

לפי כללי התעתיק מפורטוגזית "איראסמאפוליז". לדעתי אין עניין לכתוב על המקום הזה ערך. סתם עומרשיחה הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 17:47, 24 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
תודה, לא התכוונתי לכתוב על זה אלא שאלתי בשביל תעתוק בערך על האיש שמוזכר בערך האנגלי. ‏YHYH ۩ שיחהמיזם הכדורגל במדינות • 17:57, 24/02/2009

כרוז[עריכת קוד מקור]

שאלה מוזרה. המילה כרוז (KAROZ), שמשמשת גם לתיאור האדם שקורא בקול במשחקי ספורט , וגם את שליחו של המלך - מה צורת הנקבה שלה? ואולי אני בכלל טועה, ושליחו של המלך נקרא KARUZ, כמו המילה שמתארת מנשר? טוסברהינדי (שיחה) 14:06, 25 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

לא, מנשר הוא Kruz, לא Karuz.
אני לא מכיר צורת נקבה של Karoz, שליח המלך או מי שמכריז בתחרויות, במשחקי ספורט וכו'. אלדדשיחה 23:06, 25 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
את ההבדל בין KAROZ ל-KRUZ כדאי לציין (או לתקן) בערך כרוז, שם כתוב שיש קשר בין המילים ואין הבחנה בניקוד. טוסברהינדי (שיחה) 14:39, 26 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

דרום-דרום מערבית[עריכת קוד מקור]

איך צריך לכתוב: "צפון-מזרחית", או "צפונית-מזרחית"? האינסטינקט שלי הולך על הראשון (הרי ידוע שצפוניות הן בד"כ אשכנזיות ;-) ) אבל אני לא בטוח מספיק כדי לתקן בערכים. יוסאריאןשיחה 23:02, 25 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

צפון-מזרחית, דרום-מערבית וכו'. אלדדשיחה 23:05, 25 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

כמה שאלות[עריכת קוד מקור]

1. מהי צורת ההגייה של המילה "מבכר"? האם כ"חי"ת?" או שמא כ"קוף?".

2. "יהיה זה של "המתופף", "האגיטטור" שסאי ההמונים." האגיטטור? שסאי?

תודה... 77.127.177.120 23:03, 25 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

בתשובה לשאלה מס' 1: מבכר, בניין פיעל (כמו "מכבד") - mevaker (אכן, ההגייה זהה לזו של "מבקר").
תשובה חלקית ל-2: "אגיטטור" - מי שאחראי לתעמולה, מחרחר ריב, מסית וכו'. נראה לי ש"שסאי" הוא בעל משמעות דומה, מי שמשסה (נגיד, מי שמשסה חלק מן ההמון בחלקו האחר). לא נתקלתי עד כה במילה בטקסטים כלשהם, ונראה שהיא במשלב ספרותי גבוה. אלדדשיחה 23:09, 25 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
תודה! באשר לשאלה הראשונה: אז צורת ההגייה היא כמו מכבד או כמו מבקר? 77.127.177.120 23:14, 25 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
צורת ההגייה היא כמו מכבד וכמו מבקר Face-smile.svg. במילים אחרות, ה-כ' דגושה (כלומר, בהגיית K). אלדדשיחה 23:22, 25 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

Mural crown[עריכת קוד מקור]

האם כתר מורלי? או אולי כתר חומה? המלצות? • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 08:38, 26 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

לדעתי, כתר חומה, אם זה אכן התרגום המדויק מלטינית. עדיף לתרגם מאשר לתעתק, כל עוד המילה לא "התאזרחה" בשפה העברית. יונבל - שיחה 11:17, 26 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
צודק. כתר חומה ‏Ori‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:15, 26 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

ספרדית[עריכת קוד מקור]

Alfocea ב-Juan Antonio Corbalán Alfocea, אלפוסאה או אלפוקאה?אודי - שיחה 19:52, 26 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

חואן אנטוניו קורבלאן אלפוסאה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 21:02, 26 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

ייעוץ בתרגום נכון[עריכת קוד מקור]

איך יש לתרגם "Software release life cycle"? --Yinonc - שיחה 21:57, 26 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

האם הכוונה ל"מחזור החיים של מהדורת תוכנה"? אלדדשיחה 01:03, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

שאלה ממש קשה[עריכת קוד מקור]

יש למישהו רעיון יצירתי (או מקור מידע) איך לתעתק קליקים? סתם עומרשיחה הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 23:41, 26 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

נון הפוכה! --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 00:12, 27 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

שם עברי ל- Nutation[עריכת קוד מקור]

האם מישהו מכיר שם עברי לתופעת ה- en:Nutation של גוף קשיח? עד כה נתקלתי רק בנוטציות. שמעון - השאירו הודעה 10:12, 27 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

כאן יש מאגר מונחים של האקדמיה ללשון העברית. ‏עדיאל‏ 10:31, 27 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
תודה. מסתבר כי המילה היא פשוט "נוטציה". כמה מקורי... קריצה שמעון - השאירו הודעה 14:27, 27 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

עם יו"ד או בלי יו"ד?[עריכת קוד מקור]

בעקבות העריכה הזו – האם היא נכונה, ומדוע? מהם הכללים? (איני חולק על העריכה, פשוט לא ברור לי מתי צריך ומתי לא) חזרתי - שיחה 11:00, 27 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

יש כללים של האקדמיה ללשון. הם מפורסמים בחוברת ומופיעים גם בסוף מילון אבן שושן. ליד כל מילה באבן שושן יש גם כתיב חסר ניקוד עם הוא שונה מכתיב מנוקד. בוויקיפדיה מקבלים את הכללים למעט כל מיני יוצאי דופן שמפורטים בויקיפדיה:לשון וויקיפדיה:כתיב. (למשל בוויקיפדיה כותבים "תוכנות" ו"מיחזור", על אף הכללים שגורסים "תכנות" ו"מחזור".)
דיכאוני כותבים בי', כי צורת היסוד "דיכאון" נכתבת ביו"ד ולפי הכללים היו"ד נשארת בנטייה, אלא אם כן יש סיבה לא לכתוב אותה (למשל חילזון-חלזונות, כי ב"חלזונות" יש סגול ולא חיריק בגלל האות הגרונית). ב"הפך" ו"ענפה" אין סיבה לכתוב יו"ד. על "ענפה" הייתה שאלה כאן לא מזמן. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 12:12, 27 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
לגבי דיכאוני, הרשה לי לחדד, כי השווא מתחת ל־כ' הוא שווא נע (יש שם דגש חזק), שלפניו כותבים י' במקרה של תנועת חיריק בכתיב חסר הניקוד. דניאלשיחה 19:45, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

kalapatthar[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף שיחת ויקיפדיה:ייעוץ לשוני

איך מתעתקים את ההר הזה ליד האוורסט? חגי אדלרשיחהל-92 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' באדר ה'תשס"ט • 19:35, 27 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

חגי, התבלבלת במיקום השאלה. צריך להעביר אותה לדף הייעוץ הלשוני. אלדדשיחה 20:41, 27 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
מעבר לעובדה שהמקום מדהים, במפות שהיו לי בזמן הטיול הוא מופיע בתור קאלא פטר או קאלה פטר, אבל נראה מה אומרים המומחים.yanshoof - שיחה 22:35, 27 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
עכשיו יבוא עומר ויגיד שצריך לנשף את ה-H דהיינו קאלה פטהר... חגי אדלרשיחהל-92 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' באדר ה'תשס"ט • 00:58, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

הישוב האסטוני Haapsalu[עריכת קוד מקור]

יהיה בעברית ? Shefshef : השיחה והחזון 14:04, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

לא מסובך, האפסלו. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 15:04, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
האם אפשר גם האפסאלו ? Shefshef : השיחה והחזון 16:21, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
אפילו עדיף, לעניות דעתי. דניאלשיחה 19:42, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
יש היגיון מסוים באל"ף במקום aa ובכלום כשיש a אחת. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 19:47, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
יש יותר היגיון בכתיבת האות א' כשיש a אחת, כי אחרת סביר להניח שהקורא המצוי יקרא את זה בתור "hapslo". לדעתי ההיגיון לכתוב עם שתי א' יותר חזק מההיגיון שאתה ציינת, שגם ככה לא רלוונטי לרוב קוראי העברית שלא יבינו גם ככה מה ההבדל בין aa לבין a. בברכה, דניאלשיחה 20:21, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
אם מבטאים את האל"ף בהתחלה (ha-a-psa--lo) אז עדיף לתעתק האפסלו. דב ט. - שיחה 13:36, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

למבינים בבניין הפעיל[עריכת קוד מקור]

  1. האם יש שורש המשובץ בבניין הפעיל, שפ"א הפועל שלו היא האות ה"א?
  2. הדרך הרווח לזכור את גזרת חפי"צ הוא "תקע ברג" (בי"ת בחולם), אבל זה פחות שנון, לכן אני זוכר כך: "תקע גבר בגזרה חפיצה והזיע". בכל אופן, כל השורשים האלה (יצ"ת, יצ"ק) הם בבניין הפעיל (הצית, הציק). מה לגבי השורש יצ"ר? זה לא בבניין הפעיל (הוא הציר?). אם כך, הוא חריג, שכן הוא בבניין אחר. אני מניח שלא מדובר גם בבניין הקל (הוא יצר, יוצר, ייצור - היו"ד מופיעה בכל הנטיות). אולי "נוצר", במשמעות סבילה? אם כך, מדוע אין בצד"י דגש משלים? בצורת העתיד, "ייווצר", יש דגש בווי"ו משום שהנו"ן של נפעל ירדה. אז... השורש של "נוצר" היה צריך להיות וצ"ר, הלא כן? אלירן d שיחה 16:15, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
    טוב... כשחושבים על זה, השורש של "נוצר" הוא יצ"ר כי הפועל הזה שייך לגזרת נפי"ו, אלה נחי פה"פ יו"ד, ולא חסרי פה"פ יו"ד שעליהם אני מדבר. אלירן d שיחה 16:53, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

1. ה.ד.ר. אביעדוסשיחה 16:23, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

איך הוגים? אלירן d שיחה 16:50, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
לדעתי – הֶהֱדִיר. אביעדוסשיחה 17:19, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
אכן, hehedir, וממנו - מַהֲדיר. אלדדשיחה 20:37, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

נורבגית[עריכת קוד מקור]

מנצח היום במירוץ אומלופ הט פולק הוא הנורבגי Thor Hushovd. נדמה לי שנתקלתי פעם פה במישהו שקשור איכשהו לנורבגית שכתב לי שה-sh הוא לא ש' אלא ס' (או ז') ואחריו ה' ברורה או מובלעת ואז זה צריך להכתב הוזווד. אבל באותה הזדמנות, אם יש V אחרי O או U, האם ניתן לכתוב את זה "וב" ולא "וו"? אני סבור שהוזובד הרבה יותר ברור מהוזווד.אודי - שיחה 18:03, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

כנראה, התעתיק הוא: תור הוסהוב (לא מבטאים את ה-d). אלדדשיחה 11:06, 1 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
תודה אלדד. הקריינים האנגלים ביורוספורט (שאינם אסמכתא לכלום בנושאי הגיית שמות) הוגים את שמו "אוזוב" כמו uzov.אודי - שיחה 11:59, 1 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אה, מצוין. אני רואה בכך אסמכתא לא רעה. בנורווגית לא מבטאים את ה-s הזאת בתור ז, אלא בתור ס. באשר ל-ה', אני לא בטוח עד כמה היא נשמעת בנורווגית, אבל אני מניח שאפשר להשאיר אותה בתעתיק העברי. אלדדשיחה 12:02, 1 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

ואיאקיל[עריכת קוד מקור]

האם התעתוק הזה נכון? אפוא ה-G? חגי אדלרשיחהל-92 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ה' באדר ה'תשס"ט • 15:34, 1 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

זה לכאלה שרוצים להיות יותר אקווטוריאנים מהאקווטוריאנים. יעני על משקל "אונטה נמרה..." ‏Ori‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:38, 1 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
חבל שלא שאלת אותי לפני זה (אני תיעתקתי כך). קודם כל, אתה יכול לראות בהגייה שכתובה בתחילת הערך באנגלית (waʝaˈkil). ההסבר מאוד פשוט: מקור השם של העיר הזו הוא מטופי עתיקה, הבעיה שם היא שהעיצור שמייצג "w" יוצא לפעמים קצת מחונכך (/ʓ/) ולכן בתיעתוק לפורטוגזית/ספרדית כותבים אותו "gu" למרות שהוגים "w". סתם עומרשיחה הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 01:27, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

הליגה הלאומית בכדוריד או הליגה הלאומית לכדוריד?[עריכת קוד מקור]

Ori‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:37, 1 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

זו שאלה כללית לכל הליגות ולכל הענפים. חגי אדלרשיחהל-92 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ה' באדר ה'תשס"ט • 15:39, 1 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ומה נהיה? ‏Ori‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:07, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

הנני העני ממעש[עריכת קוד מקור]

מהו ההסבר של ביטוי זה? ההגדרה? תודה... 77.127.24.133 19:42, 1 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

ואם גם אפשר ניקוד... 77.127.24.133 20:03, 1 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הריני, זה שאין לו הרבה זכויות ממעשים טובים שעשיתי...
את הניקוד תוכל למצוא בכל מחזור אשכנזי של יום כיפור, לפני תפילת מוסף. יש כמה קישורים בתחתית סדר תפילות יום הכיפורים. דניאל צבישיחה 20:18, ה' באדר ה'תשס"ט (1.03.09)

אפשר לתרגם לי את זה מצרפתית בבקשה?[עריכת קוד מקור]

לא רציתי לתרגם מאנגלית, לדעתי המקור הוא צרפתי.

Le baron Pierre de Coubertin expliquait lui-même : « Le drapeau olympique, on le sait, est tout blanc avec, au centre, cinq anneaux enlacés : bleu, jaune, noir, vert, rouge ; l’anneau bleu en haut et à gauche à côté de la hampe. Ainsi dessiné, il est symbolique ; il représente les cinq parties du monde unies par l’Olympisme et ses six couleurs d’autre part reproduisent celles de tous les drapeaux nationaux qui flottent à travers l’univers de nos jours. » Coubertin, Textes choisis, II, p. 470, 1931. תודה. (אני מזהיר מראש, אם תעשו את זה טוב, יהיו עוד... אבל לא הרבה.. Face-smile.svg yanshoof - שיחה 19:55, 1 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

הברון פייר דה קוברטן הסביר בעצמו: "הדגל האולימפי, כידוע, לבן כולו, במרכזו חמש טבעות שלובות: כחולה, צהובה, שחורה, ירוקה אדומה; הטבעת הכחולה למעלה ומשמאל, בסמוך לתורן. (בהיותו) מעוצב כך, הוא סימלי; הוא מייצג את חמשת חלקי העולם המאוחדים על ידי התנועה האולימפית, וששת צבעיו, לעומת זאת, נותנים ביטוי לאלה של כל דגלי הלאום המתנופפים ברחבי העולם בן זמננו". קוברטן, טקסטים נבחרים, II, עמ' 470, 1931
רק עוד דבר אחד קטן, למי להגיד תודה? yanshoof - שיחה 17:53, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
לאורי, הוא עשה את העבודה (אני התייחסתי לאחת המילים). אלדדשיחה 18:02, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
תודה לשניכם.yanshoof - שיחה 18:17, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

מירה עוואד או עווד?[עריכת קוד מקור]

ראו שיחה: מירה עוואד והביעו שם בבקשה את דעתכם. emanשיחה 15:22, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

תלמיד חכם בנקיבה?[עריכת קוד מקור]

איך נכון יותר?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 17:10, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

זה דיון מעניין שהשתתפתי בו, ונשען בין היתר על הבנת הביטוי המקורי (ראה קצת תלמיד חכם). אני הייתי משתמש בצורה תלמידת חכמים או למצער תלמידת חכם. דוד - שיחה 17:18, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
זה אומנם נראה צודק יותר כניתוח דקדקני של הצרף; אבל פחות נכון כצורת הנקיבה לפי המשמעות בלשון הדיבור. כלומר: תלמיד חכם כמושג הוא תלמידה חכמה בנקיבה, אך תלמיד חכם כצרף לשוני הוא תלמידת חכם בנקיבה. הענין הוא שאצל ברוריה, - וכן אצל כל אישה המוגדרת "ת"ח" - לא סביר שלמדה אצל חכם (זכר) ולכן אם נדייק היא איננה תלמידה של חכם (זכר), אלא של חכמה (נ'). מה שמכריח אותנו לחזור לטיעון ש"תלמיד חכם" מתקבל כמושג יותר מכצרף פשוט (בו נפריד ונפשט את המילים להגיד שהמשמעות היא "תלמיד" של "חכם". ואם הגענו לזה הרי שבנקיבה צריך לומר "תלמידה חכמה". כלומר: במשמעות המקובלת כיום "תלמיד חכם" מתפרש יותר כתלמיד שהוא חכם, ולא תלמיד של חכם. לפ"ז ברור שצריך לכתוב "תלמידה חכמה". כל זה אני כותב כניתוח בלשני מנקודת מבטי, אך יכול בהחלט להיות שאני שוגה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 17:31, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אתה אמנם מתייחס להבנה המקובלת כיום (תלמיד שהוא חכם), אבל אני מעדיף להסתמך על הצורה המקורית.
אין לי מושג מאיפה אתה מסיק שהיא למדה אצל אישה, ודאי שאין הדבר כך. הערך עצמו מציין ש"מסופר עליה שלמדה מהחכמים שלוש מאות הלכות". דוד - שיחה 17:46, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אתה צודק. טעיתי. (הסתמכתי על עצם ההימנעות הטבעית אצל לומדי התורה לְלַמד לבנות תורה. זה אגב גם איסור לפי ההלכה. וידוע המאמר בתלמוד בבלי: "כל המלמד בתו תורה כאילו לומדה תפלות" (סוטה כ, א)). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 17:52, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
למה לא תלמידת חכמים? הרי ממילא לאדם אין מורה אחד, וגם אם רק מורה אחד לימד אותו המורה הזה נשען על דורות של מלמדים מאחוריו. נראה לי כמו פתרון אלגנטי יותר. תומר א. - שיחה 18:49, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אז א"כ גם תלמיד חכמים. כמקבילה לתלמיד חכם, אינך יכול שלא לכתוב תלמידת חכם. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 19:06, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
א. אני לא רואה בעיה בצירוף תלמיד חכמים (אלא שבעברית כבר התקבע משהו אחר). ב. לא את הביטוי הזה מנסים להמציא. ג. מסתבר שבלי לדעת קלעתי לדעת גדולים. תומר א. - שיחה 19:11, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
א. גם אני לא רואה בעיה, דיברתי על מה שהתקבע. ב. לא הבנתי. ג. ידעתי מתצורה זו, ובכל זאת דיברתי לפי מה שהתקבע, כאמור. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 19:18, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
לגבי ב' כותרת השאלה היא (איך קוראים ל) תלמיד חכם בנקיבה? ולכן אני דן רק על איך יש לכתוב בנקבה ולא איך נכון לכתוב בזכר. בכל מקרה, אני נשאר בעמדתי שתלמידת חכמים נראה יותר אלגנטי מכל ההצעות שהוצעו. תומר א. - שיחה 19:25, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כלומר: אתה מפריד בין המושג תלמיד חכם לבין המושג (שלטענתך אנו מנסים להמציא/ממציאים עכשיו, וזה לא נכון, כי ברור שיש כבר מופעים עתיקים יותר למושג) תלמידת חכמה/חכמים. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 19:33, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ושוב, אני לא יודע מאיפה אתה מסיק שברור שיש כבר מופעים עתיקים יותר. נשים למדניות לא היו נפוצות בדורות קודמים, ואין זה פשוט שהביטוי תלמיד חכם הוטה לצורתו הנקבית. ואכן, סריקה של מקורות רלוונטיים מראה שאין שימוש במושג לפני סוף המאה העשרים, מה שמעלה הרהורים האם יש מקום להשתמש בו בכתיבה אנציקלופדית בלי לחטוא באנרכוניזם. דוד - שיחה 14:39, 3 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
לא היו נפוצות, אבל ברוריה, למשל, הייתה כבר לפני כאלפיים שנה, כך שסביר שבמשך אלפי השנים לאחריה מישהו השתמש בביטוי הזה כלפיה, הלא כן?. אמנם "ברור" כתבתי, לא על סמך הסביר, אלא על סמך זיכרוני, שלא נהוג לבגוד בי, והוא טוען שראה כבר פעם בספרות היהודית שלפני המאה העשרים את הביטוי הזה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 18:57, 3 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
חיפוש שטחי בפרוייקט השו"ת העלה רק את התואר "חכמה", וגם זה לא בדיוק היה כש"ת ("שהייתה חכמה הרבה"). דניאל צבישיחה 03:26, ט' באדר ה'תשס"ט (5.03.09)
אבא שלי תמיד אוהב לומר שהוא אוהב את פרוייקט השו"ת בגלל מה שיש בו ושונא אותו בגלל מה שאין בו. פרוייקט השו"ת הוא אומנם אוצר ספרותי יהודי לא קטן, אך אוצר הספרים היהודי גדול הרבה יותר. אם היית כותב שביצעת חיפוש באוצר החכמה, תכנה המכילה עשרות אלפי ספרים, ניחא, (וגם שם עדיין יש חֶסֶר ניכר, מאחר והחיפוש מתבצע רק בחלק ממאגר הספרים), אך בפרוייקט השו"ת? הוכחה חלשה ביותר. במחשב עליו אני עובד עכשיו יש לי גם את פרוייקט השו"ת וגם את התקליטור התורני, ואל דאגה: בשניהם ביצעתי חיפוש לפני שהתחלתי לכתוב בפסקה הזאת. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 03:33, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

Étienne François, duc de Choiseul[עריכת קוד מקור]

מדינאי צרפתי. הבעייה היא כמובן בשם המשפחה. תודה, אביהושיחה 22:28, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

הדוכס דה שואזל, כמובן. אביעדוסשיחה 22:39, 4 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
והוא אף מופיע כבר אצלנו, בערך מאדאם דה פומפדור. אביעדוסשיחה 22:40, 4 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אטיין פרנסואה, הדוכס דה שואזל (או הדוכס משואזל). אלדדשיחה 23:49, 4 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
תודה. עכשיו נחוץ ויקיפד חרוץ שיכחיל את הקישור האדום במאדאם דה פומפדור, ובקלמנס הארבעה עשר. אביהושיחה 07:40, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

Kindred: The Embraced[עריכת קוד מקור]

אבקש הצעה לתרגום שם הערך הנ"ל (השאלה אם לכתוב את הערך באופן כללי כרגע לא רלונטית).

פרטים נוספים: Kindred: The Embraced

--נתנאל ברנדל - שיחה 08:37, 4 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

תעתיקים מסרבו-קרואטית[עריכת קוד מקור]

Dobrica Ćosić -דובריצה צ'וסיץ'? Živojin Pavlović - ז'יבויין פבלוביץ'?

דב ט. - שיחה 20:04, 4 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אכן, דובריצה צ'וסיץ', ואכן, ז'יוויין (בסדר, אפשר גם ז'יבויין, אבל אולי עדיף ב-וו) פבלוביץ'. אלדדשיחה 23:48, 4 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הבי"ת היא בגלל הו"ו שאחריה, ותודה! דב ט. - שיחה 13:40, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
כמובן, ולכן, במחשבה שנייה, עדיף ב-בו, כפי שהצעת. אלדדשיחה 21:40, 6 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

תעתיק מהינדי[עריכת קוד מקור]

שם העיר בהינדי הוא भोपाल, מה שמה בעברית ? מקווה שתשובה מהירה ומוסמכת תפתור את הויכוח בשיחה:בופאל. Mikimik - שיחה 22:24, 4 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

זו שאלה עקרונית, האם לתעתק "ב" מנושפת כ-"ב" או כ-"בה". אביעדוסשיחה 22:28, 4 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
בגדול, השאלה הזו כבר די הוכרעה. ראה מה שכתבתי שם, זה לא דיון על "מה נכון לשונית" אלא על "האם יש פה כתיב שגוי שהשתרש". סתם עומרשיחה הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 23:46, 4 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
לא הוכרעה ולא בטיח. המקורות שנתת אינם מקורות לכלום. האנציקלופדיה העברית מלפני שישים שנה - אם תרצה אראה לך כמה היא מיושנת. השם שהשתרש הוא בופאל. איתןשיחה 08:54, 6 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

מצטער[עריכת קוד מקור]

אנגלוסקסים, אני מתעתק לבד. ערבים זה סבבה. גרמנים יש כמעט את כולם בדף של הראל. אבל פלמים?באמת שאין ברירה. תראו את האחרון. אי אפשר לבטא את זה. בדוק! אני צריך אתכם:

  • Achiel Buysse


  • Eric Leman
  • Johan Museeuw*


תודה. yanshoof - שיחה 23:17, 4 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

האחרון, למיטב ידיעתי והבנתי, הוא סטֵיין דפולדר.
אתה צריך גם את האחרים? (לא הבנתי מן הרישא של הודעתך...). האיטלקי הוא פיורנצו מאניִי (אבל עדיף לכתוב "פיורנצו מאני"). אתה צריך גם את התעתיקים לשמות האחרים? אם כן, כתוב בהמשך לאילו שמות נדרשים עדיין תעתיקים. אלדדשיחה 23:46, 4 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אם אפשר, אני צריך גם את אלה שהשארתי.yanshoof - שיחה 23:59, 4 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
טוב, אשתדל:
אכיל בֶּאוסֶה (?)
אריק למאן
יוהן מיסֶאו (?)
כדאי במקרים של השניים עם סימני השאלה להוסיף את הכתיב הלטיני בסוגריים - כדי להוסיף מידע לקורא. ייתכן שאצטרך לחזור עוד יום-יומיים ולהוסיף תיקונים קלים להצעות התעתיק שלי לעיל. אלדדשיחה 02:56, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אלדד, אין כמוך. תודה.yanshoof - שיחה 13:44, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אני מאחר, שגיאה או זמן שלא הבנתי?[עריכת קוד מקור]

השעה 7 ועשרים בבוקר, אני תקוע בפקק ומאחר לפגישה שנקבעה בשעה 7 וחצי. איך יכול להיות שעכשיו עשר דקות קודם לפגישה, או אחת עשרה דקות קודם לאיחור ואני כבר מאחר? יוסישיחה 23:32, 4 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

בדיוק לזה נוצר הצרף המדהים "לשון הדיבור"... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 03:07, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אני בדר"כ מקפיד לומר "אני הולך לאחר" (ואם כבר, הייתי צריך לומר "אני עומד לאחר", אבל זה קצת מוגזם אפילו בשבילי"). דניאל צבישיחה 03:22, ט' באדר ה'תשס"ט (5.03.09)
אני הולך לאחר זה לא המבנה האנגלי [המשמש בטעות גם דוברי עברית]: איי אם גוינג טו בי לייט? ובחזרה ל"אני מאחר", גם אם מדובר בשגיאה, לא ברור לי לגמרי כיצד מגדירים את הזמן שלה (הווה? עתיד? וכולי). יוסישיחה 15:12, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אני מאחר - אני לא עומד בלוח הזמנים שלי, כיוון שהייתי אמור להגיע לרמזור הזה לפני רבע שעה. יוסאריאןשיחה 15:33, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
גם לדעתי. נראה לי שזה עניין פרגמטי, לא צריך לחפש פה יותר מדי היגיון. ‏nevuer‏ • שיחה 15:42, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אולי: "השעה 7 ועשרים בבוקר, אני תקוע בפקק ועלול לאחר לפגישה שנקבעה בשעה 7 וחצי"; או "השעה 7 ועשרים בבוקר, אני תקוע בפקק וכנראה אאחר לפגישה שנקבעה בשעה 7 וחצי"; או (אם הפגישה באילת בעוד עשר דקות ואני תקוע בפקק ביציאה ממטולה): "השעה 7 ועשרים בבוקר, אני תקוע בפקק ואאחר לפגישה שנקבעה בשעה 7 וחצי". חזרתי - שיחה 00:34, 6 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

Jukebox[עריכת קוד מקור]

יש מילה בעברית? השתמשתי ב"מכונת תקליטים". עידושיחה 23:50, 4 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

זאת ה"מילה" בעברית. אלדדשיחה 02:54, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
בבילון: פטיפון אוטומטי. ברי"אשיחה • י' באדר ה'תשס"ט • 20:04, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אינו מול איננו[עריכת קוד מקור]

שלום שלום, דבר ראשון אני אורח כאן, לא הכרתי את האתר ואני רוצה לברך את כל האנשים שכותבים ומגיבים כאן הרבה על ההשקעה! זה אתר מרשים ביותר!

ועכשיו לשאלה שלי: אני מבין למה להשתמש ב"אינני", כאשר אני רוצה לצרף את "אני איני", אבל מה החוקים לגבי גופים אחרים? מתי להשתמש ב"איננו/איננה/אינהם(יש דבר כזה בכלל?)" במקום "אינו/אינה/אינם" בהתאמה?

תודה רבה, תמיר

באחרון התכוונת בטח איננם. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 00:59, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
ההבדל העיקרי בין שתי הצורות הוא ברובד ההיסטורי: "איננו" הוא בלשון המקרא, ואילו "אינו" – לשון חכמים. כך שבגדול הם סינונימיים. באתר "השפה העברית" מצוינים שני הבדלים נוספים. למיטב הבנתי, "אינני" אינו הלחם של "אני איני". אביעדוסשיחה 02:45, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
"אינני" לא יכול להיות הלחם של "אני איני" כי הלחם כלי שהתחדש בעברית החדשה בהשפעת השפות האירופאיות, והמילה "אינני" מקורה בלשון המקרא. סתם עומרשיחה הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 19:04, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הלחמים אינם תופעה חדשה בעברית. החידוש בהלחמים בעברית מודרנית הוא ביצירה מכוונת של מילה חדשה על-ידי הלחם. בעבר (בעיקר בלשון חז"ל) נוצרו הלחמים מחיבור של מילות יחס ומילות חיבור בצירופים שכיחים. לדוגמה, "אפילו" התקבל מ"אף אילו". דב ט. - שיחה 19:18, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
נתקלתי איפשהו (אולי אצל אילן בלשן?) בטענה שאפילו "אילו" הוא הלחם של "אם" ו"לו". אביעדוסשיחה 19:34, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
הלחמים קיימים כבר במקרא, מלבד העובדה הבסיסית שמרבית היחסות בעברית הם אופן של הלחם בסיסים (כגון "שלנו" = של אנו). לגופה של שאלה, נהוג לכתוב איננו כאשר המשפט אינו כולל את המילה "הוא", ולכתוב אינו כאשר הוא כן כולל אותה. לדוגמא: "הילד איננו בשל לעלות לכתה א'", "האם אתה בטוח שהוא אינו בשל כבר?". ברי"אשיחה • י' באדר ה'תשס"ט • 20:03, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
לי בכלל הסבירו פעם שהמשמעות של המילים "אינו" ו"איננו" היא שונה: עם שני נו"נים זה אומר שהוא לא *נמצא*. למשל: "הילד אינו אוכל" (ולא "הילד איננו אוכל"), לעומת: "האם דוד נמצא? לא, הוא איננו." האם הטעו אותי? [עמרי אורן; אגב - איך מוסיפים את החתימה והשעה פה? חייבים להיות לוגד-אין?]

איך יתועתק לעברית הישוב הלוקסמבורגי Pétange ?[עריכת קוד מקור]

? Shefshef : השיחה והחזון 12:00, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

בערך האנגלי יש שמות שונים בגרמנית ובלוקסמבורגית, אז נראה שזה שם צרפתי, ולכן פטאנז'. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 12:25, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
מצויין. כמו שחשבתי. Shefshef : השיחה והחזון 13:23, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

מה לגבי הישוב הפורטוגלי "Estoril" ? האם "אשטוריל" יהיה תעתוק נכון ? Shefshef : השיחה והחזון 00:20, 6 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

פורטוגלי - אכן אשטוריל, לפי ויקיפדיה:כללים לתעתיק מפורטוגלית.
ומצוין צ"ל ביו"ד אחת. אלדד לימד אותי שזה ביו"ד אחת, עכשיו אני מלמד אותך. ואתה תלמד עוד מישהו. מירוץ שליחים שכזה :) --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 02:14, 6 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אמיר, שכויח על העברת הלפיד! Face-smile.svg אלדדשיחה 21:37, 6 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

מתי [] ומתי <ref><ref/>[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול ליעץ לי מתי משתמשים בזה ומתי ‏‏[1] בזה? תומר א. - שיחה 13:51, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

  1. ^ הערת שוליים
קישורים חיצוניים אינם נהוגים בגוף הערך, אלא רק בפסקת הקישורים החיצוניים, לכן כל קישור מסוג [1], [2] וכו' יש להחליף בהערת שוליים ולהוסיף תיאור לקישור. דולבשיחה 16:11, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אין זה נכון שלא מקשרים מגוף הערך. מלבד שכבר מאות ערכים שקראתי נהגו כך, מפורש כך גם בויקיפדיה:קישורים חיצוניים. ברי"אשיחה • י' באדר ה'תשס"ט • 19:59, 5 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
דולב, אינני יודע אם נהוג או לא. אך אם נפריד רגע את המצוי מן הרצוי לעיתים יש היגיון בקישור מתוך הערך (למשל במקרה בו הטקסט רק מסביר בקצרה משהו שמוסבר או מודגם בקישור החיצוני) ואז אני משתמש ב[] ולעיתים הקישור רק מאשר את מה שכתוב בטקסט (וכל שאר הקישור אינו רלוונטי) ואז אני משתמש ב-<ref><ref/>. האם אני נוהג נכון? תומר א. - שיחה 00:08, 6 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
אהמ, אהם. תומר א.ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד.שיחה • 12:40, 6 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
זה דיון ששייך לויקיפדיה:קישורים חיצוניים.
אם זה מעניין מישהו, אז דעתי כדעת דולב - לא לקשר מגוף הערך. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 13:35, 6 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
דעתי כדעת דולב ואמיר • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 13:38, 6 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
חברים יקרים, כך לא עורכים דיון מדיניות. המדיניות הקיימת מאפשרת בהחלט לקשר מגוף הערך לאתרים חיצוניים, ואם ברצונכם לשנות זאת, ראוי לעשות בדרכים המקובלות. בברכה - ברי"אשיחה • י' באדר ה'תשס"ט • 14:19, 6 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
דיון מדיניות הוא עניין מייגע השורף הרבה זמן. אציין שגם דעתי כדעת דולב ואמיר, מלבד מצב אחד, שלו משמשת התבנית {{נזכור}}. דוד שי - שיחה 21:45, 6 במרץ 2009 (IST)[תגובה]
תודה לכל העונים. תומר א.ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד.שיחה • 21:48, 6 במרץ 2009 (IST)[תגובה]