ויקיפדיה:כללים לתעתיק מאוקראינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ייעוץ לשוני ודיונים
מדיניות לשונית

כללים לתעתיק משפות זרות

דפי עזר חיצוניים
תחזוקה בערכים
ארכיונים

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני: 1 · 2 · 3 · 4 · 5 · 6 · 7 · 8 · 9 · 10 · 11 · 12 · 13 · 14 · 15 · 16 · 17 · 18 · 19 · 20 · 21 · 22 · 23 · 24 · 25 · 26 · 27 · 28 · 29 · 30 · 31 · 32 · 33 · 34 · 35 · 36 · 37 · 38 · 39 · 40 · 41 · 42 · 43 · 44 · 45 · 46 · 47 · 48 · 49 · 50 · 51 · 52 · 53 · 54 · 55 · 56 · 57 · 58 · 59 · 60 · 61 · 62 · 63 · 64 · 65 · 66 · 67 · 68 · 69 · 70 · 71 · 72 · 73 · 74 · 75 · 76 · 77 · 78 · 79 · 80 · 81 · 82 · 83 · 84 · 85 · 86 · 87 · 88 · 89 · 90

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


דף זה מתאר את הצורה שבה יש לתעתק שמות אנשים, שמות מקומות, ומילים אחרות מאוקראינית לכתב עברי. בנוסף, ראו את דף ההנחיות הראשי בנוגע לתעתיק משפות זרות לעברית.

השפה האוקראינית[עריכת קוד מקור]

אוקראינית היא שפה סלאבית, וככזו דומה לשפות סלאביות אחרות, במיוחד לשפות הסלאביות המזרחיות, שאליהן היא משתייכת. בניגוד לשפות כמו פולנית או צ'כית, שנכתבות באלפבית הלטיני, השפה האוקראינית, כמו גם הרוסית והבלארוסית - שתיהן שפות סלאביות מזרחיות, נכתבת באלפבית הקירילי.

מאפיין מיוחד של שפות אלו הוא קיומם של עיצורים "רכים" (עיצורים מחונככים) ושל עיצורים "קשים" (עיצורים מוולנים או בלתי-מחונככים). באוקראינית קיימת אות מיוחדת לציון "ריכוך" של עיצור, וכמו כן אותיות המציינות דיפתונגים יורדים, שגם להן לעיתים יש השפעה על ה"קושי" של העיצור הסמוך להן.

האותיות באוקראינית[עריכת קוד מקור]

האותיות השונות המשמשות באוקראינית מודרנית מפורטות כאן, כשהן מחולקות לארבע: אותיות המסמלות עיצורים, אותיות המסמלות תנועות, אותיות המסמלות דיפתונגים (יו"ד עיצורית ותנועה), וסימנים אחרים (גרש וסימן הריכוך).

עיצורים[עריכת קוד מקור]

אות קירילית תעתיק עברי מקובל דוגמה בעברית דוגמה באוקראינית הערה
Б б ב (דגושה) בּוֹרִיסְפִּיל, לוּבּוֹב Бориспіль, Любов [1]
В в ו, וו, ב‏‏ ווֹלוֹדימיר, אִיוָן, וֶרְבִּיב, ווֹֹלִין Володимир, Іван, Вербів, Волинь [2]
Г г ה סֶרְהִי, אוֹלְהָה Сергій, Ольга
Ґ ґ ג גוֹרְגַאנֶה, גַלָגַאן Ґорґани, Ґалаґан
Д д ד דְמִיטְרוֹ, נַדִיָה Дмитро, Надія
Ж ж ז' זִ'יטוֹמיר, זְ'דַאנָה Житомир, Ждана
З з ז מוּזִיצֶ'נְקוֹ, זוֹרְיאנָה Музиченко, Зоряна
Й й י קְרִיבִיְ רִיהְ, יוֹסִפּ Кривий Ріг, Йосип
К к ק קִיִיב, מִיקוֹלָה Київ, Микола
Л л ל אוֹלֶנָה, לוּצְק Олена, Луцьк
М м מ מַרִינָה, מִיכַיְלוֹ Марина, Михайло
Н н נ נטַלִיָה, צֶ'רְנִיהיב Наталія, Чернігів
П п פ (דגושה) פֶּטְרוֹ, אוֹסְטַפּ Петро, Остап
Р р ר רוֹקְסוֹלָאנָה, אִירִינָה Роксолана, Ірина
С с ס סְבִיטְלָאנָה, אוֹדֶסָה Світлана, Одеса
Т т ט טֶטְיַאנָה, וָלֶנְטִינָה Тетяна, Валентина
Ф ф פ (רפה) פֶֿדִיר, פַֿיִינָה Федір, Фаїна [3]
Х х ח, כֿ (רפה, לא דגושה) חַרְקִיב, חְרִיסְטִינָה Харків, Христина [4]
Ц ц צ הוּצוּל, צֶ'רְנִיבְצִי, בִּילָה צֶרְקְווָה Гуцул, Чернівці
Ч ч צ' צ'וֹרטְקִיב, הַאלִיץ' Чортків, Галич
Ш ш ש שְׁפּוֹלָה, שֶׁפֶּטִיבְקָה Шпола, Шепетівка
Щ щ שצ' טַרַאשְׁצָ'ה, שְׁצַ'אסְטְיָה Тараща, Щастя

תנועות[עריכת קוד מקור]

באוקראינית ישנן חמש תנועות, המקבילות לחמש התנועות הבסיסיות הקיימות בעברית או באנגלית, ותנועה נוספת, и, שתפורט להלן.

אות הגייה
А а А а [a]
Е е Е е [e]
І і І і [i]
О о О о [o]
У у У у [u]

תנועות מחנככות[עריכת קוד מקור]

באוקראינית קיימות ארבע אותיות המייצגות תנועות מיוחדות. במקרים מסוימים הן מייצגות את העיצור [j] (האות יו"ד בשווא נח) בצירוף תנועה לאחריו, ובאחרים הן מייצגות חינכוך של העיצור הבא לפניהן, ולאחריו תנועה. במספר מקרים מיוחדים הן מייצגות תנועה בלבד.

אות בתחילת מילה, לאחר אפס תנועה, או לאחר תנועה לאחר כל העיצורים (מלבד יוצאי הדופן) תעתיק
Є є Є є [je] [ʲe] יֵ
Ї ї Ї ї [ji] [ʲi] יִ (או יִי, במידת הצורך)
Ю ю Ю ю [ju] [ʲu] יוּ
Я я Я я [ja] [ʲa] יָ (או יָה, בסוף מילה)

כלומר, לאחר רוב העיצורים, אותיות אלו הופכות את העיצור הבא לפניהן למחונכך, ואחריו התנועה. בתחילת מילה, לאחר תנועה, או לאחר "שווא נח", הן מבוטאות כיו"ד עיצורית שאחריה התנועה.

אחרות[עריכת קוד מקור]

ישנן עוד שתי אותיות וסימן אחד באוקראינית:

אות משמעות / הגייה תעתיק
Ь ь Ь ь אות המציינת תנועה מחנככת שתבוא לאחר אחת מהאותיות האלה תציין את העיצור [j], ולאחריו התנועה חינכוך אין צורך לתעתק
И и И и תנועה שאינה קיימת בעברית, שמסומנת כך [ɨ] באלפבית הפונטי הבינלאומי, ושנשמעת כך אחרי העיצור מ וכך (בהברה השנייה בהקלטה) לאחר העיצור ד. אין תעתיק טוב. בברירה בין חיריק לצירה, כנראה יש להעדיף את החיריק.
' עצירה. מסמן אי-חינכוך במקום שבו בלי הגרש היה נוצר חינכוך. ההבדל דק מאוד לאוזן העברית, אבל לדוברי אוקראינית, מורגש וחשוב. אין צורך לתעתק.

תעתיק[עריכת קוד מקור]

לכל אות קירילית שנמצאת בשימוש באוקראינית יש תעתיק אחד ויחיד, שאיננו מושפע מתופעות שונות הקיימות רק בדיבור ולא בכתיבה (הידמות קולית, הידמות בין תנועות, או מהבדלי הגייה בין אזורים שונים של דוברי אוקראינית.

הנחיות תעתיק[עריכת קוד מקור]

  1. באופן כללי יש לתת עדיפות לכך ששמות מקומות באוקראינה יתועתקו בהתאם להגייתם הנוכחית באוקראינית, גם כשיש צורה ידועה בעברית שעברה דרך היידיש/הרוסית/הפולנית. במקרה כזה הצורה העברית/היידית תהיה הפניה לצורה המדויקת. כך למשל בילה צרקווה ולא בלה צרקווה או שדה לבן. יש לציין שבוויקיפדיה העברית יש חוסר אחידות גדול בעניין, וישנם מקומות רבים בהם השם הלא-אוקראיני השתרש בעברית או שישנן נסיבות אחרות, ולכן למשל לבוב ולא "לביב" וחרקוב ולא "חרקיב".
  2. כללי התעתיק לא יחולו על שמות אוקראיניים של יוצרים שכתבו ברוסית וששמם נתקבע בעברית בצורתו הרוסית (למשל ניקולאי גוגול ולא הוֹהוֹל, מיכאיל בולגקוב ולא בולהקוב).
  3. עיצורים "רכים" (פלטליזציה, או חנכוך של עיצורים) יסומנו באמצעות האות יו"ד. זהו אינו פתרון אידאלי, אבל הוא עדיף מכמה בחינות:
    1. כך נהוג בשמות סלאביים שכבר יש להם כתיב מסורתי בעברית, למשל: פוטיומקין (ולא "פוטומקין" או "פוצומקין"), ביאליק (ולא "באליק").
    2. השיטה הזאת שומרת על ההבחנה בין העיצורים באוקראינית, ובאופן עמום גם את ההגייה המקורית, בלי צורך בסימנים דיאקריטיים מיוחדים. הערה: צריך לשים לב, שבנוגע לעיצורים "רכים" דווקא ההגייה קובעת ולא הכתיב. ה"ריכוך" מסומן באוקראינית ברוב המקרים באמצעות מערכת מיוחדת של סימני תנועות, או באמצעות סימן הריכוך ь.
  4. הצירופים ий ו-ій בסוף מילה יתועתקו ביו"ד אחת בלבד (יוּרִי ולא: "יוּרִייְ").
  5. התנועה и תתועתק כחיריק (עם או בלי האות יו"ד).
  6. העיצור щ יתועתק באמצעות הצירוף "שצ'".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ ניתן להוסיף דגש בבּ' בסוף מילה לצורך הבהרה, שכן ב' לעולם אינה דגושה בסוף מילה עברית.
  2. ^ על פי ‏כללי התעתיק של האקדמיה ללשון עברית‏, צליל v.
  3. ^ ניתן להוסיף סימן רפה בפֿ' בראש מילה
  4. ^ על פי ‏כללי התעתיק של האקדמיה ללשון עברית, צליל x.‏