ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 7

דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני עריכה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

ולדורף/וולדורף

• Waldorf salad הוא סלט ולדורף או סלט וולדורף?
• Waldorf-Astoria Hotel הוא מלון ולדורף-אסטוריה או מלון וולדורף-אסטוריה? דוד שי - שיחה 20:56, 17 בדצמבר 2008 (IST)

במבטא הגרמני שאני מכיר יש לכתוב ולדורף. השאלה היא האם יש להתחשב בכך שהמלון נמצא בארצות הברית (והסלט על שמו) או לא, וזו כבר שאלה שתלויה בבחירה יותר מאשר שאלה מציאותית. דוד - שיחה 21:05, 17 בדצמבר 2008 (IST)

אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל וולדורף. אף שהשם הוא גרמני בשורשיו, ההקשר הוא אמריקאי, וגם ויליאם וולדורף אסטור היה אמריקאי-בריטי. ‏Harel‏ • שיחה

האנגלים הוגים זאת וולדורף (כך נדמה לי). והראל ודוד צודקים. אליקים אל-סבון-דאב 10:37, 18 בדצמבר 2008 (IST)

נוגע לא נוגע

לפני כמה ימים הייתי עם חברה, ותוך כדי שיחה אמרתי "לנגוע". התרעמה על הטעות, מיהרה לתקן, "מה זה "לנגוע"? צריך לומר "לגעת"". בושות :P מצד שני... ינגע, ינגעו. ויש גם פועל במשקל כזה, לנסוע. אז... לנגוע היא באמת טעות שגורה כ"כ? יש לומר רק לגעת? או שזה הפוך, או ששניהם אפשריים? באותו נושא, יש שיר חדש ברדיו שבו שמעתי גם "לנגוע", וגם "פוחד". ובכן... מה ההבדל בין פוחד למפחד? יש קוטף, קונה, רוצה. לכן יכול להיות גם פוחד. כנ"ל על מפחד: מקנא, מרצה. מי מהם נכון? או ששניהם אפשריים? אני מניח שיהיה כאן מישהו שיוכל לענות לי. אלירן d שיחה 16:41, 18 בדצמבר 2008 (IST)

שם הפועל של בניין פָעַל הוא "לפעוֹל", לכן כותבים: נסעתי, לנסוע. רוכבים, לרכוב וכו'. השורש נ.ג.ע. לא שונה מאלו: אתה נגעת, ולכן שם הפועל הוא לנגוע. פוחד זה בניין פָעַל ומפחד זה בבניין פיעל. כך גם מקנא - בעבר קינאתי, כיום אני מקנא. הצורות "ינגע" "ינגעו" שגויים, שהרי השורש נ.ג.ע. שייך לגזרה של חסרי פה"פ נ', ולכן בצורות הללו הנ' מושמטת וה-ג' מקבלת דגש. בציווי יש לומר "גע", באופן הזה. בשם הפועל הנ' נשמרת, לכן - לנסוע ולנגוע. הגמל התימני ^{(צרו קשר)} (18.12.2008 16:54)

מפחד ופוחד הם בבניין פעל, שהרי שתי צורות העבר הן "פחד", ושתי צורות העתיד הן "יפחד". אבל איך זה שצורת ההווה מתחלקת לשניים? שתי צורות לאותה מילה, עם אותו השורש ובאותו בניין - שמתארות את אותו הדבר, רק במשקל אחר? זו תופעה ידועה בעברית? ומה עם לגעת? גם הפועל הזה תקין, או שיש לומר רק לנגוע? אלירן d שיחה 17:23, 18 בדצמבר 2008 (IST)

טוב, קראתי את התגובה שלך שוב: מפחד זה בבניין פיעל? "הוא פיחד לעבור את הגשר"? "פיחדתי לעבור את הגשר"? אם כך, אני משער שיש הבדלים במשמעויות של מפחד ופוחד (?). תוכל לפרט? אלירן d שיחה 17:42, 18 בדצמבר 2008 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא קראתי את התגובה החדשה (אבל אני רואה שהיא נוגעת גם בה) - הבניין של "מפחד" הוא כמו של מלמד, משבש או מרסק - כולם שייכים לבניין פיעל. לראיה, הבט בתוצאה הראשונה במורפיקס ל"מפחד". שתי הצורות, פוחד ומפחד, לא מתארות את אותה פעולה בדיוק, אם כי אנחנו לא מבחינים בכך בשיח היום-יומי. לגבי לגעת, עדיין לא הצלחתי למצוא תשובה (וכן, ידעתי שהיא חסרה בתשובתי הקודמת). זה דומה ל"לרדת", אני מניח, אך יכול להיות שיש משהו שאני עדיין לא מכיר. בכל מקרה "לנגוע" היא בכלל לא טעות. הגמל התימני ^{(צרו קשר)} (18.12.2008 17:44)

אתם טוחנים מים לשווא. לפי הכלל שהעברית המקראית היא נכונה מעצם הגדרתה, נעיין בספר שמואל א' פרק יד ונמצא: "וַיֹּאמֶר, הַמֶּלֶךְ: הַמְדַבֵּר אֵלַיִךְ וַהֲבֵאתוֹ אֵלַי, וְלֹא-יֹסִיף עוֹד לָגַעַת בָּךְ". ומכאן צא ולמד שאין שום פסול בצורה "לגעת". ‏Harel‏ • שיחה 18:04, 18 בדצמבר 2008 (IST)

ומאידך נמצא בספק יהושע פרק ט (ובעוד מקומות אחדים): "וַיֹּאמְרוּ כָל-הַנְּשִׂיאִים, אֶל-כָּל-הָעֵדָה, אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם, בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וְעַתָּה, לֹא נוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהֶם.". שתי הצורות נכונות. ‏Harel‏ • שיחה 18:06, 18 בדצמבר 2008 (IST)

לא אמרתי שהצורה "לגעת" שגויה. קרא את דבריי שוב. גם חבל שאתה אומר שאנחנו טוחנים מים. אני מנהל דיון ענייני. אם אקרא לדיון ענייני שלך "טחינת מים", איך תרגיש? בדיוק איך שאני מרגיש עכשיו... הגמל התימני ^{(צרו קשר)} (18.12.2008 18:08)

סליחה. כוונתי הייתה שלא זו הדרך הנכונה להכריע בסוגייה, אבל מכיוון שרוב הדיון הוקדש להבדל בין מפחד לפוחד (הבדל של בניין, כמו שכתבתם), אני חוזר בי גם מקביעה זו, ומודה ועוזב. ‏Harel‏ • שיחה 18:09, 18 בדצמבר 2008 (IST)

אז המסקנה היא שאין הבדל בין לנגוע ולגעת, וההבדל בין מפחד לפוחד הוא בבניין? עודני תוהה, מכובדיי, הייתכן שמפחד הוא בבניין פיעל? (מה שאומר שהצורה בעבר נסתר היא "פיחד"...) אלירן d שיחה 18:14, 18 בדצמבר 2008 (IST)

כמובן שהוא בבניין פיעל. ‏Harel‏ • שיחה 18:17, 18 בדצמבר 2008 (IST)

אוקי. ממש פיחדתי לטעות, טוב ששאלתי. ויש הבדל במשמעות? אלירן d שיחה 18:20, 18 בדצמבר 2008 (IST)

אלירן, בתקווה שלא תהיה התנגשות עריכה (הרגע נכנסתי, לרגע, וראיתי את הדיון): לא כל הפעלים בעברית קיימים בכל הזמנים. במקרה של "מפחד" - שהוא אכן בבניין פיעל, קיימת בשימוש הצורה בהווה ובעתיד, אבל לא קיימת בשימוש הצורה בעבר (פיחד, פיחדו וכו'). אכן, גם לדעתי מדובר בפעלים בעלי אותה משמעות, גם בקל וגם בפיעל. אלדד • שיחה 18:23, 18 בדצמבר 2008 (IST)

כן הייתה התנגשות .

הצורה פיחד קיימת לפי מילון ספיר, אך "בלשון ילדים" לדבריהם. המילון גם הכניס הגדרה זהה לשני הבניינים (מפחד ופוחד), ואף השתמש במילה אחת כדי להגדיר את השנייה. "פוחד: מפחד, ירא, חושש לעמוד בפני סכנה..." [...] "מפחד: פוחד, ירא, חושש לעמוד בפני סכנה..." הגמל התימני ^{(צרו קשר)} (18.12.2008 18:26)

כנראה הצורה "פיחד" שבמילון היא רק תיאורטית אבל אינה בשימוש. כנראה כפי שציין אלדד משתמשים בפועל זה בהווה ובעתיד אבל לא בעבר.
ב"עבר" אולי רק תוך שימוש ב" הייתי מפחד" כמו האימפרפקט בשפות אירופיות, אבל לא "פיחדתי".Ewan2 - שיחה 03:29, 19 בדצמבר 2008 (IST)

לגבי לנגוע/לגעת, כמו שציין הראל, שתי הצורות תקינות. מבחינה דקדוקית, זה מוסבר על ידי כך שבגזרה הזאת יש שני משקלי מקור: המשקל הרגיל (כלומר, נטייה בדרך גזרת השלמים) "לנגוע" (כמו "לשמוע"). זאת הנטייה הנפוצה יותר. ישנו משקל שני, שמסתיים באות ת' ("לגעת", "לגשת" וגם "לשאת ולתת" – ב"לגעת" יש פתח ב־ל' הפועל בגלל הנמכת תנועה באות הגרונית ע'). לא את כל הפעלים אפשר להטות במשקל הזה ("לסעת"?!) ויש כאלה פעלים שנטייה במשקל הזה נחשבת ארכאית ("לטעת"). דרך אגב, מורים ללשון אוהבים לבלבל תלמידים עם נטייה דומה של פעלים בגגזרת נחי פ"י כמו "לדעת", "לשבת", "לרדת", "ללכת" וכו'. דניאל • שיחה 12:10, 19 בדצמבר 2008 (IST)

ולגבי פִחֵד, המילה קיימת גם בצורת העבר (לפי מילון אבן-שושן). אמנם, כדי להגדיר את המלה משתמש אבן-שושן בהגדרה של פוחד, אבל גם יש למלה משמעות נוספת: הבהיל. כמו כן, השתמש אבן-שושן בין הדוגמות במלה "פִחַ‏דְתִּ‏י". בברכה, נטע - שיחה 19:24, 19 בדצמבר 2008 (IST)

לגבי לנגוע/לגעת - כמה דברים:

א. מדבריו האחרונים של דניאל עולה האפשרות שבעצם המילה הנכונה היא "לנגוע", בעוד המשמעות המקורית של "לגעת" היא מהשורש י.ג.ע (כמו ש"לשבת" זה מהשורש י.ש.ב). כלומר - "לגעת" היה בעבר במשמעות של להתעייף, להיות יגע, ואז המשמעות התחברה לצורה של "לנגוע". יתכן?

ב. המילה "נפל" (בבניין קל, גזרת פ"נ) מקבלת את שם הפועל "ליפול". ה-נ' נשמטת. קיימת גם הצורה "לנפול", אך היא ארכאית ("מט לנפול"), ובשפה המודרנית אומרים "ליפול". אם כך - למה לא "ליגוע"? אני אפילו חושב שרבים מאיתנו אכן אומרים כך. האם אנחנו פשוט ב"אמצע התהליך", ובעוד אי אילו שנים המילה תהפוך בצורה "רשמית" ל"ליגוע"?

ג. וכסיכום של שתי הנקודות שהעליתי - ההשערה שלי היא שבגלל ה"כפילות" הזו בין "לנגוע" ו"ליגוע", כשאף אחד לא יודע איך בדיוק נכון לומר - "ברחנו" לצורה הפשוטה יותר, שהיא "לגעת" - שם אי אפשר לטעות. אוף, מייגע. טוסברהינדי (שיחה) 13:30, 20 בדצמבר 2008 (IST)

ומה עם ליסוע (כמו ליגוע)? זו צורה נכונה ? • רוליג - שיחה 14:21, 20 בדצמבר 2008 (IST)

א. שכחת במחקר שלך לבדוק את השימוש של הצורה "לגעת" במקרא. ראה הדוגמה שהראל הביא לעיל, שהצורה "לגעת" במובן של "לייגע, לעייף" לא מתאימה להֶקשר.

ב. לא ליגוע. השווא שמתחת ל־נ' ב"לנגוע" הוא בעייתי: צורת המקור מורכבת, מבחינה היסטורית, מהאות ל' + הפועל בצורת "מקור מוחלט" (בתנ"ך אפשר למצוא גם צורות מקור עם אותיות שימוש אחרות + הפועל כמו למשל "כנגוע"). כידוע, שווא שבתחילת מילה הוא שווא נע. כלומר השווא שמתחת לאות נ' ב"נגוע" הוא שווא נע. אז איך זה שבמילים כמו לִפֹּל האות נ' התלכדה עם פ'? אז זהו, שזה קרה רק בתקופת חז"ל. אבל מה לעשות שטעות של חז"ל נחשבת לעברית תקנית בימינו... אגב, בצורת העתיד השווא בפה"פ הוא נח, לכן תמיד תהיה התלכדות (ואת זה אפשר לראות גם בתנ"ך, ולא רק אצל חז"ל). לכן תמיד נגיד "יִגע" ולא "יִנגע".

ג. ממה שידוע לי, לא נמצא מקום שבו חז"ל כתבו "ליגוע", לכן הצורה הזאת אינה תקנית. בכלל, בפעלים מגזרת חסרי פ"ן לא מתלכדת נ' בצורת המקור, פרט למספר קטן של פעלים כאלה, כמו ליפול, ליטוע וכו'. לשאלתו של רוליג, שהתנגש אתי עכשיו, רק הצורה "לנסוע" מופיעה במקורות, לכן רק היא הצורה התקנית, ו"ליסוע" לא תקנית. אשמח אם מישהו יתקן אותי ויחדש לי. סופ"ש גשום, דניאל • שיחה 14:33, 20 בדצמבר 2008 (IST)

א. הדוגמא של הראל לא מספקת אותי. נדמה לי שהכוונה בפסוק שהוא נתן היא לא למשהו שקשור למגע. אולי גם לא לעייפות, אבל בטח לא למגע. אישית אני חושב שהמילה המקורית היא "לגשת" והיא השתבשה בדרך.

ב. לא הבנתי את ההבדל שהצגת בין "ליפול" לבין "ליגוע".

ג. טוב שנתת את הדוגמא של "ליטוע" (נתעלם לרגע מ"לטעת") - כי גם שם יש האומרים "ליטוע" ויש האומרים "לנטוע".

בקיצור - אני חושב שאנחנו פשוט נמצאים בשלב טרנזיטיבי, וה-נ' נבלעת בכל הצורות הללו בימים אלה ממש. שבוע טוב! :-) טוסברהינדי (שיחה) 09:59, 21 בדצמבר 2008 (IST)

ראשית, טעות קטנה - הדוגמה שלי היא משמ"ב פרק יד ולא משמ"א. בכל מקרה, אנא עיינו שם, לפי מיטב דעתי הכוונה ב"לא יוסף עוד לגעת בך" היא כפשוטה "לא יוסיף עוד להטריד אותך", די דומה לעברית מדוברת בת ימינו. ‏Harel‏ • שיחה 12:17, 21 בדצמבר 2008 (IST)

אני מסכים עם הראל, אבל אין לי ידע בבלשנות של עברית מקראית כדי לדעת לבטח.

תגובה לטוסברהינדי: 2. להגיד "המילה הזאת נראית לי דומה למילה הזאת, אז הן בטח התפתחו אחת מהשנייה" זה לא מה שעושים בבלשנות. אתה צריך להשוות עוד הרבה דברים, חוץ ממילים שנראות דומה או אותיות שנראות דומה. קח גם בחשבון שהאלפבית שבו נכתב התנ"ך הוא לא האלפבית שאנחנו כותבים בו היום. אתה צריך להשוות עוד הרבה דברים מסביב לזה כדי להסיק קשר כלשהו בין כמה מילים. הציטוט שהראל הביא מספר שמואל הוא "וְלֹא-יֹסִיף עוֹד לָגַעַת בָּךְ". צריך לראות האם יש עוד מקומות בתנ"ך שבהם הפועל "לגשת" מופיע עם מילת היחס "ב" ("לגשת ב..."). לא מספיק להגיד "ע דומה ל־ש אז זה בטח מה שהם התכוונו אליו".

ב. ההבדל בין "ליפול" ו"ליגוע" הוא שחז"ל השתמשו בצורה "ליפול" אבל כנראה הם לא השתמשו בצורה "ליגוע". לכן הצורה "לנפול" מוכרת רק במשלבים גבוהים ומקורה מהמקרא (כאמור, השווא באות נ' מקורו בקמץ ולכן הוא נע), והצורה "ליפול" נחשבת לתקנית ולמקובלת בימינו. אם אתה רוצה תשובה רשמית למה "ליפול" כן תקני ו"ליגוע" לא, אתה מוזמן לשלוח מייל למזכירות של האקדמיה ללשון העברית, ואולי הם ילמדו אותנו כמה דברים בתשובתם.

ג. לגבי המסקנה הסופית שלך, אני חושב שאתה טועה, ואנחנו נמצאים בשלב הפוך. בימינו אין סיבה שה־נ' תידמה לאות שאחריה (אתה בעצם מדבר על תהליך של הידמות ולא של היבלעות), ואני לא רואה שום תהליך כזה בעברית המודרנית. יש כמה פעלים שבהם שמרנו על ההידמות מתקופת חז"ל, אבל אלה מקרים יחסית מעטים בהשוואה לתמונה הכוללת (ליפול הוא היחיד שנפוץ). ראה פעלים חדשים כמו "לנסוק" ונטייה להשתמש בצורה עם ה־נ' בפעלים כמו "לנטור", "לנקום", "לנטות", "לנאום", "לנהור" (אני לא מכיר את הצורות "ליאום" ו"ליהור") ועוד צורות רבות אחרות. דניאל • שיחה 19:47, 21 בדצמבר 2008 (IST)

Hotettere

שלום, זהו שם צרפתי, כיצד יש לתעתק אותו לעברית? Jab-jab - שיחה 18:35, 18 בדצמבר 2008 (IST)

אוֹטֶטֶר. ‏Harel‏ • שיחה 19:12, 18 בדצמבר 2008 (IST)

תודה Jab-jab - שיחה 23:33, 18 בדצמבר 2008 (IST)

יאבדו או ייאבדו

שלום לכולם. מתקיים פה דיון על כתיבת מילה מסויימת (יאבדו או ייאבדו). אלדד הביע את דעתו. גם דולב. אשמח אם עוד אנשים יביעו את דעתם, כדי שיסתמן רוב לכאן או לכאן. תודה, ‏עמיחי 21:10, 18 בדצמבר 2008 (IST)

איך הייתם מתרגמים לעברית

את Franchise player? תודה מראש.....המכונה הירוקה - שיחה 22:40, 18 בדצמבר 2008 (IST)

עיין כאן בויקי האנגלית. אולי משהו כמו "שחקן מרכזי"? ‏עמיחי 23:48, 18 בדצמבר 2008 (IST)

הסתכלתי על הערך עוד לפני ששאלתי. אני יודע מה זה אומר , רק לא יודע איך לתרגם במדוייק. שחקן מרכזי, זה בעייתי כי שחקן מרכזי יכול להיות במשחק אחד או לעונה אחת. פה מדובר על שחקן שסביבו בונים את הקבוצה לכמה עונות. גם מצונן,גם האף מתקלף וגם הפסדתי את כנס JAVA השנתי - שיחה 11:45, 19 בדצמבר 2008 (IST)

שחקן מפתח? רונן א. קידר - שיחה 12:03, 20 בדצמבר 2008 (IST)

Zeeland (הולנדית)

האם זיילנד הוא התעתיק הנכון? אביעדוס 15:23, 19 בדצמבר 2008 (IST)

נראה לי שכן, תקשיב לזה... (אולי כדאי לכלול את זה בערך) דניאל • שיחה 18:50, 19 בדצמבר 2008 (IST)

עשיתי זאת. דניאל • שיחה 18:55, 19 בדצמבר 2008 (IST)

הוגנות או הגינות

האם החלפה נכונה? [1] • עודד (Damzow) • שיחה 17:30, 19 בדצמבר 2008 (IST)

לא נראה לי. אומנם לשתי המילים יש משמעות דומה, אבל המשמעות של הוגנות היא בכיוון של fairness ואילו הגינות מוכר לנו יותר בתור decency, או משהו כזה. לדעתי ההחלפה שגויה וצריך לשחזר. דניאל • שיחה 18:52, 19 בדצמבר 2008 (IST)

חשבתי כך, תודה • עודד (Damzow) • שיחה 23:40, 19 בדצמבר 2008 (IST)

שמים או שמיים?

מה שנראה לאדם כשהוא נמצא באוויר הפתוח ומסתכל מעלה - זה שמים או שמיים? איתי כהן - שיחה 23:32, 19 בדצמבר 2008 (IST)

טוב, ראיתי שלפי כללי האקדמיה ללשון העברית, האות יו"ד לא תיכפל במקרה זה. איתי כהן - שיחה 00:28, 20 בדצמבר 2008 (IST)

יכול להיות, אבל לדעתי אנחנו כן מכפילים, כדי לא להתבלבל עם שׂמים... דניאל • שיחה 14:37, 20 בדצמבר 2008 (IST)

"שמיים"? איכס. אם לא מכפילים את היו"ד של מים, אז גם לא מכפילים את היו"ד של שמים. יש מקרים שגם בכתיב מלא לא מכפילים יו"ד עיצורית. מבדילים בזכות מיקום המילה במשפט ("השמים הכחולים" - זה משפט שלא יכול לקבל דו-משמעות, אתה יודע...) אלירן d שיחה 14:52, 20 בדצמבר 2008 (IST)

אתה יכול להגיד את זה על כמעט על כל מקרה של מילה שאפשר לקרוא אותה בכמה דרכים. אנחנו אמורים למצוא את הכתיב שיהיה הכי מדויק, נכון ותקני מצד אחד, ומצד שני שיהיה הכי קל לקורא לקרוא אותו, תוך התחשבות במה שמקובל. ראה למשל אונייה. ודרך אגב, זה רק דיון כללי על אופן הכתיבה של מילה, אין סיבה להיגעל כל כך... דניאל • שיחה 19:23, 21 בדצמבר 2008 (IST)

חלילה, לא נגעלתי :). דע לך, אני לוקח את הדברים שאתה אומר כאן לתשומת ליבי. לא קל לפספס את זה שאתה יודע המון (למדת לשון עברית באוניברסיטה או משהו?). על-פי ההיגיון, הכלל הוא שלא מכפילים יו"ד עם חיריק, אם יש אות קמוצה לפניה. אם יש חיריק לפני היו"ד בחיריק, אז כן מכפילים: שמימיים, גשמיים. אבל אם יש קמץ לפני היו"ד בחיריק, לא מכפילים: מים, שמים, צהרים. אני כותב הרבה "צהריים", אבל לך תדע. לא נשמע לך הגיוני מה שאני אומר? אלירן d שיחה 19:54, 22 בדצמבר 2008 (IST)

סייד קיק

יש מילה בעברית? עידו • שיחה 14:22, 20 בדצמבר 2008 (IST)

לפי רב מלים: חָבֵר, שֻׁתָּף, בֶּן-זוּג. אני הייתי הולך על "בעיטה צדדית" וזהו. :) דניאל • שיחה 14:41, 20 בדצמבר 2008 (IST)

נראה לי שעדיף להישאר עם "סייד קיק"... עידו • שיחה 15:04, 20 בדצמבר 2008 (IST)

עוזרו. אליקים אל-סבון-דאב 18:02, 26 בדצמבר 2008 (IST) "עזר כנגדו" אילן שמעוני - שיחה 19:12, 26 בדצמבר 2008 (IST)

איך מבטאים?

במשפט בזריחה של אור - הב' של בזריחה היא עים חיריק או צירה תודה תומר

לפי סנוֹ‏פי: [בִּזְרִיחָה/בַּזְּרִיחָה] שֶׁל אוֹר. איתי כהן - שיחה 21:38, 20 בדצמבר 2008 (IST)

למרות תשובת סנופי מעלה (שה-ב' ניתנת להגיה בחיריק ובפתח), צורת הסמיכות-כמו: בזריחת החמה, תמציא את התשובה: ההיגוי בפתח קשה/לא נעים להיגוי ולשמיעה-וגם, נשמע בלתי תקין...האפשרות היחידה (שהן קלה להגיה והן נשמעת נכון) היא בחיריק!

Giovanni ג'ובאני או ג'ובני

ישנם 38 ערכים שבשם מופיע ג'ובאני והשם כך מופיע ב-473 ערכים, ואילו ג'ובני יש 10 ערכים והוא מופיע כך ב-742 ערכים, מה הדרך הנכונה לתעתק? ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 18:47, 21/12/08

אין הבדל מהותי, אך בהחלט ראוי שתהיה אחידות; בדיוק כמו ברנרד לעומת ברנארד. נפתח הצבעה בפרויקט השמות. אביעדוס 18:54, 21 בדצמבר 2008 (IST)

אני בעד "ג'ובאני". "ג'ובני" נראה לי משום מה כמו Jobni. :) דניאל • שיחה 19:24, 21 בדצמבר 2008 (IST)

מעניין למה.. אביעדוס 21:55, 22 בדצמבר 2008 (IST)

ג'ובאני - תעתיק ברור, וגם מקובל. כדאי לתקן "ג'ובני" ל"ג'ובאני", כשהכוונה לשם Giovanni. דרך אגב, אם יש כתיב "ג'יובאני" - הוא לא נכון. באיטלקית הוגים "ג'ובאני", ולא "ג'יובאני". אלדד • שיחה 15:44, 24 בדצמבר 2008 (IST)

איך קוראים לעם הזה בעברית ?

השם Burusho מהערך באנגלית http://en.wikipedia.org/wiki/Burusho דרוש לשימוש בערך בעברית. תודה Homer01 - שיחה 14:44, 22 בדצמבר 2008 (IST)

חמש/ארבע אותיות הגרון

אני כבר מבולבל. בהמון מקומות אומרים לי שאותיות הגרון הן אהח"ע. ובהמון מקומות אחרים אומרים לי שאותיות הגרון הן אהחע"ר. מי מהם צודק? מדוע רי"ש מתמהמהת אם להיות בקבוצה הזו או לא? עד כמה שאני יודע, יש חוקים בהגייה העברית שחלים על אותיות הגרון - ואותם חוקים חלים גם על רי"ש (ניקוד מ"ם השימוש, למשל). יש גם כתבי יד של חז"ל או משהו, שמעידים שרי"ש, בתקופת חז"ל, קיבלה דגש חזק בדרך קבע (ואותיות הגרון לא מקבלות דגש). ובכן... רי"ש היא אות גרונית חריגה? אולי כמו חי"ת ועי"ן, ההגייה שלה השתבשה עם השנים והיא לא גרונית יותר? (נשמע מאוד הגיוני) שמעתי מישהו אומר פעם, לא זוכר איך ואיפה, "רי"ש גרונית". מדבריו ניתן להסיק שיש גם "רי"ש לא גרונית" (?). בקיצור, אשמח להסבר :). תודה, אלירן d שיחה 20:02, 22 בדצמבר 2008 (IST)

אלירן ר' רי"ש... ברי"א • שיחה • ויקיפדים! בואו להציל את הטבע! • כ"ו בכסלו ה'תשס"ט • 21:17, 22 בדצמבר 2008 (IST)

לא יעזור שום דבר, רי"ש היא לא גרונית. היא נחתכת במכתש או בווילון/ענבל. לכל היותר היא "גרונית", במובן זה שהיא לא מקבלת דגש וגורמת לפעמים להנמכת תנועה, אבל אני חושב שזה רעיון גרוע להשתמש במילה "גרונית" במשמעות הזו, גם אם כך מקובל בדקדוק המסורתי. באנציקלופדיה מודרנית כדאי להקפיד על מינוח מדעי אחיד ולהימנע מעמימות. ראה שיחה:אלפבית עברי#גרוניות. ‏nevuer‏ • שיחה 21:28, 22 בדצמבר 2008 (IST)

תודה לשניכם. הבנתי שרי"ש היא עיצור ענבלי, כן? אם כך... היא כן אות גרונית, לפחות על-פי ויקיפדיה. כי כאן כתוב שהעיצורים הענבליים נחשבים בקבוצת העיצורים הגרוניים. בשורה התחתונה: יש תשובה חד-משמעית, שמוסכמת על כולם? או שזה תלוי באוויר? אשמח לפירוט, ושיהיה במשלב שגם אדם מטומטם כמוני יוכל להבין. מה שהבנתי עד עכשיו הוא שרי"ש היא עיצור ענבלי, שהעיצור הזה הוא לא גרוני בפועל, אבל הוא מוכר כגרוני במקומות הרשמיים... נראה לי... אם לא, למה זה כתוב בערך שלנו? טעות? אם העיצורים הענבליים הם גרוניים, אז הנוסחה אומרת שגם ר' גרונית. אם לפי ראובן רק העיצורים הלועיים והסדקיים הם גרוניים, למה בערך כתוב אחרת?.. אוף, פונטיקה מעצבנת. אני חושב שאני די מבין את העסק כאן, אבל אשמח לתשובה ברורה וחד־משמעית :). מצטער שאני כזה קשה... אלירן d שיחה 21:53, 22 בדצמבר 2008 (IST)

את דעתי לגבי ההגדרה הרחבה מאוד שמופיעה בערך עיצורים גרוניים הבעתי בשיחה:אלפבית עברי#גרוניות. ‏nevuer‏ • שיחה 22:21, 22 בדצמבר 2008 (IST)

הבעת שם את דעתך, או שהבעת שם חוק כתוב וברור? בשורה התחתונה: כשאני אומר "אותיות הגרון" אני מתכוון גם לר'? והאם כולם מסכימים עם זה? אלירן d שיחה 09:58, 23 בדצמבר 2008 (IST)

תבין, קראתי את דבריך בעיון פעמיים. אבל לא הבנתי אם מדובר בדעתך, או שמא בכלל מסודר. על-פי הערך בוויקיפדיה, וילוני = גרוני, אז גם ר' = גרונית. אבל שם אמרת שעיצורים גרוניים הם בפירוש עיצורים שנחתכים בגרון ובלוע. אז למה קוראים לעיצורים וילוניים גרוניים? סתם? ז"א... אוף, נהייתה לי סמטוחה :(. אני מבין את מה שאתה אומר, אבל אני לא מבין אם מדובר בדעתך או בכלל מסודר, כפי שכתבתי למעלה. או שפשוט ר' מתנהגת לעתים כעיצור גרוני, ולעתים לא. אלירן d שיחה 10:33, 23 בדצמבר 2008 (IST)

בסופו של דבר הכול תלוי בשאלה איך אתה מגדיר "גרוניות", וראינו שיש כמה דרכים להגדיר את המונח. השאלה היא לא מה ההגדרה ה"נכונה", כי שאלה כזאת היא חסרת משמעות, אלא מה ההגדרה המקובלת, המדויקת, המתאימה להקשר וכו', והשיקולים צריכים להיות של אחידות ושל בהירות המינוח. לנקודות האלה אני חושב שהתייחסתי. ‏nevuer‏ • שיחה 12:12, 23 בדצמבר 2008 (IST)

נקלעתי לכאן איחור, ואני לא יודע אם עוד ישימו לב, אבל נראה לי שיש לי תשובה. הקביעה של האותיות הגרוניות לא נעשית לפי הביטוי בעברית המודרנית. כך, למשל, ח נחשבת גרונית למרות שהיום היא מבוטאת על פי רוב כעיצור וילוני (אני מניח שמה שכתוב למעלה "וילוני = גרוני" צ"ל "ענבלי = גרוני"). ריש שמית משוחזרת נחתכת דווקא במכתש והיא מורעדת / חבוטה, כמו בערבית (הריש העברית המודרנית הגיעה בהשפעת השפות האירופאיות), אם כך ברור שהיא לא גרונית וברור גם למה קשה לשים בה דגש חזק. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:44, 28 בדצמבר 2008 (IST)

ובקשר לריש גרונית / לא גרונית, ההימור שלי הוא שריש גרונית הכוונה ענבלי מורעד, ולא גרונית - ענבלי חוכך / נזיל. אבל זה גם יכול להיות ענבלי מול מכתשי, בהתאמה. אז אני מניח שזה תלוי בהקשר. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:52, 28 בדצמבר 2008 (IST)

הארי סטק סוליבן

האם זו הדרך הנכונה לקרוא לערך על הפסיכיאטר Harry Stack Sullivan ? אני מכירה הרבה יותר את "הארי סטאק סאליבן". תודה, Ravit - שיחה 14:17, 23 בדצמבר 2008 (IST)

גם אני. אביעדוס 22:19, 23 בדצמבר 2008 (IST)

תודה רבה. יש עוד דעות לפני שאני מעבירה? Ravit - שיחה 14:45, 24 בדצמבר 2008 (IST)

סאליבן, ולא סוליבן. אלדד • שיחה 15:42, 24 בדצמבר 2008 (IST)

Mitchell

כיצד לתעתק:

• מיטצ'ל כמו ב-מיץ' הדברג או בדני שובבני? (21 מופעים בוויקיפדיה העברית)
• מיצ'ל כמו ב-מרגרט מיצ'ל, או תומאס מיצ'ל (מאמן) (81 מופעים בוויקיפדיה העברית)
• מיטשל כמו ב-ג'וני מיטשל, או קית' מיטשל (147 מופעים בוויקיפדיה העברית)

אביהו • שיחה 09:59, 24 בדצמבר 2008 (IST)

"מיטשל"? נדמה לי, ואני לא מומחה בעניין הזה כמו אחרים כאן, שמקור השם הזה הוא בצרפתית. פול מקרטני משבץ בשיר שלו, "Michelle" (שים לב שבאנגלית ה-T לא נכתבת), כמה מילים בצרפתית, מה שמחזק את דעתי, וגם כי זה הגיוני מבחינת הדקדוק הצרפתי: יש כמה מילים שבהן ה-T לא נשמעת. "מה נשמע?" בעברית זה "Comment ça va" בצרפתית, ואת המשפט הצרפתי הוגים "קומו סה בה". זאת אומרת, Comment הוגים קומו, בלי שנשמע את העיצור T בסוף. זו הדוגמה היחידה שעולה לי בראש, אני מניח שיש עוד. לציון העיצור ש' צריך באנגלית Sh, בגרמנית Sch, ובצרפתית Ch. ואם השם נכתב עם Ch, והעיצור הוא כשל האות ש' העברית, גם "מיצ'ל" היא צורה מעוותת. אז אם נגיד שכמו בעוד כמה מילים בצרפתית, ה-T שם לא נשמעת, ו-Ch יוצר עיצור של ש', נקבל "מישל". כך הוגים את השם הזה בכל העולם. מעולם לא שמעתי "מיטשל" או "מיצ'ל" בעיצור נחצי. לדעתי יש לשנות את הכול ל"מישל", אבל אני שב ומזכיר, אני ממש רפה שכל בתעתיק, אז נחכה למשכיל שיבוא וייתן חוות דעת. אלירן d שיחה 10:41, 24 בדצמבר 2008 (IST)

לדעתי, כל מקרה לגופו, בהתאם למה שמקובל. ולאלירן, התיאוריה שלך מאוד נחמדה, אבל באנגלית הוגים "מיצ'ל", ובהחלט לא "מישל". ואין לי מושג איך הכנסת נחציות לכל העניין הזה... דניאל • שיחה 14:17, 24 בדצמבר 2008 (IST)

באמת? באנגלית הוגים "מיצ'ל"? איך זה? פול מקרטני דובר אנגלית, והוא אומר "מישל" בשיר. אתה מבין בזה יותר, יש שפות שבהן ההגייה השתבשה? אני מכיר רק "מישל", לא שמעתי הגייה אחרת של השם. אבל אם אתה אומר... אלירן d שיחה 14:27, 24 בדצמבר 2008 (IST)

נדמה לי שהתקבע "מיטשל". אביעדוס 15:12, 24 בדצמבר 2008 (IST)

אלירן, בשיר של הביטלס אכן מדובר בשם "Michelle" שמקורו בצרפתית. כמדומני, מאוד פופולרי להשאיל שמות צרפתיים בהגייתם המקורית גם בקרב דוברי שפות אחרות, ודאי בארצות דוברות אנגלית. אך ההגיה עבור Mitchell באנגלית היא בהחלט מיטשל\מיצ'ל. אי אפשר אחרת. מרקו • שיחה 15:30, 24 בדצמבר 2008 (IST)

בשיר של הביטלס אכן מדובר על "מישל" (Michelle, מצרפתית). דרך אגב, כאן מדובר בשם פרטי, ובשאלה על מיטצ'ל/מיצ'ל/מיטשל אנחנו עוסקים בשם משפחה (שלעניות דעתי, לא קשור לשם הצרפתי "מישל"). אלדד • שיחה 15:41, 24 בדצמבר 2008 (IST)

אלירן, אם הקשבת לטקסט של השיר "מישל", הוא פונה אל נערה צרפתיה שאיננה דוברת אנגלית.שלומית קדם - שיחה 20:37, 24 בדצמבר 2008 (IST)

אלדד, מה עם מיצ'ל סלגאדו? ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:39, 24 בדצמבר 2008 (IST)

במקרה הזה, להערכתי, אין בעיה - כתוב בספרדית Michel, שזה "מיצ'ל". אלדד • שיחה 23:16, 24 בדצמבר 2008 (IST)

השיר "מישל" נכתב לנערה צרפתית (דמיונית) בשם מישל, ומקרטני אף שילב בשיר שורה בצרפתית. מקור השיר בזמזום מעורפל של מקרטני, כשהיה בן עשרה, במחשבה שהמהום מעורפל זה, המתיימר להשמע כצרפתית, הופך את המהמהם לסקסי באופן בלתי הפיך. זו גרסתו של מקרטני, מכל מקום. אליקים אל-סבון-דאב 16:39, 25 בדצמבר 2008 (IST)

אתה רציני? השיר הזה נכתב על אישה דמיונית? אויש :/ זה מה זה הורס... זה שיר האהבה היפה ביותר שנכתב/הולחן אי-פעם. מקרטני הזה... אלירן d שיחה 23:05, 25 בדצמבר 2008 (IST)

גרוע מזה, זה שיר מפח האשפה: כשהביטלס נתקעו בלי מספיק שירים לאלבום "ראבר סול" ג'ון היה זה שהציע להביא את הזמזום ההוא כדי לסתום חורים. אליקים אל-סבון-דאב 18:01, 26 בדצמבר 2008 (IST)

זה אומר משהו על הביטלס, אם זה מה שהיה בפח האשפה שלהם... שיר יפהפה.שלומית קדם - שיחה 22:43, 26 בדצמבר 2008 (IST)

פולנית

מי יודע פולנית? דרוש תרגום לפסקת המוזיקה בערך יאן קלצ'ינסקי בוויקי הפולנית. תודה,שלומית קדם - שיחה 10:24, 24 בדצמבר 2008 (IST)

Stan Kroenke

האם זה קרונק או קרונקי? או משהו אחר לגמרי? ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:47, 24 בדצמבר 2008 (IST)

קרוֹנקי. אליקים אל-סבון-דאב 16:36, 25 בדצמבר 2008 (IST)

טוב(א)גו

הערך טרינידד וטובגו נפתח באופן הבא: "הרפובליקה של טְרִינִידַד וְטוֹ‏בַּאגּוֹ". אז טובגו או טובאגו? גוגל נותן 772 לראשון ו-2250 לשני ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 22:05, 24/12/08

מקובל בעברית לקרוא לרפובליקה הזאת "טרינידד וטובגו", בלי א'. אפשר גם להוסיף טיעון בעד הכתיב הזה: ההגייה נוטה ל-Tobego (כלומר, בסגול), לא ל-Tobugo (שאז אולי היה כדאי להוסיף א'). בכל מקרה, הכתיב "טרינידד וטובגו" נפוץ מאוד ומקובל, כך שנראה לי שאפשר להאחיד לטובת "טובגו". אלדד • שיחה 23:18, 24 בדצמבר 2008 (IST)

אני מסכים ומחזק... :-) טוסברהינדי (שיחה) 12:05, 25 בדצמבר 2008 (IST)

בקשת תרגום מרוסית

בעקבות אי הסכמה: האם Футболист года в России זה "הכדורגלן הרוסי של השנה" או "כדורגלן השנה ברוסיה" ? ‏DGtal‏ 17:57, 25 בדצמבר 2008 (IST)

אני לא מבין רוסית, אבל יודע לקרוא רוסית, ולדעתי האפשרות השנייה מתאימה יותר. דולב • שיחה 19:44, 25 בדצמבר 2008 (IST)

תרגום מדויק מרוסית (שנראה לי גם מתאים לחלוטין לניסוח העברי התקין) הוא "כדורגלן השנה ברוסיה". אני מעדיף את התרגום הזה. אלדד • שיחה 23:05, 26 בדצמבר 2008 (IST)

מה עדיף/נכון/רצוי: 2 ילדים או שני ילדים?

כמובן שהשאלה היא כללית: כאשר כותבים כמות - האם עדיף לכתוב מספר או שם מספר? איתי כהן - שיחה 18:03, 25 בדצמבר 2008 (IST)

מדובר בסגנון אישי. יעלה כאן מתרגם (אלדד? שלומית?) ויגיד מה הדרך המקובל. לדעתי, אם המספר הוא מתחת ל-100, עדיף לכתוב אותו באותיות. כשתסתכל על דבר כזה: "29", הדבר הראשון שיעלה לך לראש זה "עשרים ותשע". את המספרים קוראים בד"כ בצורת נקבה. זה מתנגש כשכתוב משפט כמו "29 חודשים". במקרה כזה אעדיף "עשרים ותשעה חודשים". אלירן d שיחה 23:02, 25 בדצמבר 2008 (IST)

במספרים קטנים מעשר - עדיף במילים ולא בספרות (שני ילדים, חמש מדינות וכו'). כאשר מדובר על מספרים גדולים מעשר - אני מניח שהדבר נתון לפרשנויות ולגישות שונות. כאשר מדובר במספרים לא-עגולים (נגיד, 11, 29 וכו') - אולי עדיף בספרות. כאשר מדובר על מספרים עגולים (נגיד, שלושים, עשרים וכו') - אולי עדיף במילים, אבל אולי גם בספרות. אלדד • שיחה 23:03, 26 בדצמבר 2008 (IST)

בארו או בורו

יצרתי את בארו (פירושונים) וצירפתי אליו את הערכים האדומים Isaac Barrow ו-Dean Barrow, וזאת, על פי הצורה ששמם נכתב בערכים אחרים בוויקיפדיה. במחשבה שנייה, האם שמם לא נהגה בורו?אודי - שיחה 19:53, 25 בדצמבר 2008 (IST)

הצרפתי: בּארוֹ; האנגלים: בֶּרוֹ.

http://en.wikipedia.org/wiki/Zihuatanejo

והתעתיק? ‏Gridge ۩ שיחה 03:10, 26 בדצמבר 2008 (IST).

סיאואטנחו ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 05:14, 26/12/08

תודה. ‏Gridge ۩ שיחה 12:43, 26 בדצמבר 2008 (IST).

למה לא סיואטאנחו? דניאל • שיחה 14:49, 27 בדצמבר 2008 (IST)

אהמ, סיווטאנאחו. עידו • שיחה 23:33, 27 בדצמבר 2008 (IST)

מוסה, תביא לי מושא!

אני רוצה להעלות באוב נושא שהעלה כאן ברי"א לפני זמן מה. אני לא רוצה לשאול את אותה שאלה, אך ברצוני להבין איך עובד כל עניין הנושא, הנשוא והמושא. בזמנו ניתן לדיון המשפט הבא: "השבועון ניוזוויק הכתיר את העיר לאחת מעשרת מרכזי ההיי-טק בארצות הברית". נשאלה השאלה, כיצד יש להגות, "אחת מעשרת מרכזי ההיי-טק", או "אחד מעשרת מרכזי ההיי-טק" (כי "עיר" היא נקבה, בשעה ש"מרכז" הוא זכר). ראשית, אנסה לפרוש את המשפט לפי אך שאני מבין: "השבועון ניוזוויק" = נושא, "הכתיר" = נשוא, "העיר" = מושא, "עשרת מרכזי ההיי-טק" = נושא, "ארצות הברית" = נשוא. אני לא בטוח אם זה נכון... ואם לא, אשמח אם יאירו. טוב, מה שחסר בפרישה שלי הוא המילה אחד/אחת :). לא ידעתי אם להכתיר אותה כנשוא, או שמא מושא. ולאיזה חלק במשפט היא בעצם מתייחסת... כלומר, היא חלק מ"השבועון ניוזוויק", או שהיא חלק מ"עשרת מרכזי ההיי-טק". אני מקווה מאוד שאני נשמע ברור (יש כאן מישהו שדובר אלירנית? ), ואשמח אם מישהו יענה לי. אני כמעט מבין את הנושא הזה, אך בבקשה היו עדינים איתי ותשתמשו בשפה שאבין. ודבר אחרון, שלא קשור למשפט הנ"ל: מהו ההבדל במשמעות המילים "מושא ו"נשיא"? או: מה ההבדל בין המשפט "שמעון פרס הוא נשיא המדינה", לבין "שמעון פרס הוא מושא המדינה"? אני מניח שזה כמו ההבדל בין "מותקף" ל"תקיף", אבל אני לא מצליח לתרגם את זה למילים, לחוק שמורה על ההבדל. שאו ברכה חבריי, אלירן d שיחה 12:29, 26 בדצמבר 2008 (IST)

המשפט צריך להיות: "השבועון ניוזוויק הכתיר את העיר לאחד מעשרת מרכזי ההיי-טק בארצות הברית". המושא זה "לאחד מעשרת ... בארה"ב", ומדובר באחד מתוך עשרה מרכזים, לכן צריך להיות "אחד" בזכר. את שאר הדברים שכתבת לא הבנתי בכלל. מקווה שעזרתי, דניאל • שיחה 14:52, 27 בדצמבר 2008 (IST)

ובלי קשר - זה לא צריך להיות "הכתיר כ"? דניאל צבי • שיחה 18:09, ל' בכסלו ה'תשס"ט (27.12.08)

לא ברורה לי התסבוכת המיותרת...מה רע ב: "השבועון ניוזוויק הכתיר את העיר כאחת מעשרת מרכזי ההיי-טק בארה"ב"? שה"ע: 'עיר' (העיר) הוא נקבי-ולכן, ההמשך (הלוואי-המספר העוקב) הוא בצורה המתאימה, הנקבית, גם! אולם (לצורך השוואה), שימו לב למשפט הדומה הבא: "השבועון ניוזוויק הכתיר את המרכז כאחת מעשר השיטות המתוחכמות ביותר כיום להפצת הייטק בארה"ב"). דרך אגבף כותרך: מוסה, "תביא" לי מושא צ"ל: מוסה, הבא לי מושא!!! תודה על ההזדמנות לחלוק מידע זה עימכם!

תעתיק מאנגלית

Fruita . בתודה, יאיר • שיחה 19:46, 27 בדצמבר 2008 (IST)

פרוטה, מתחרז עם יוטה. חי _{◣ 27.12.2008, 23:21 (שיחה)}

זו דווקא פרוטה שבקולורדו, לא זו שביוטה :-) תודה! יאיר • שיחה 23:24, 27 בדצמבר 2008 (IST)

סמיכות של המילה "שוורים"

שורי השמש: האם תקין, או שצריך להיות שוורי השמש? אביעדוס 22:59, 27 בדצמבר 2008 (IST)

זה תקין. "שוֹ‏רֵי" בסמיכות (אם כי "שווריו" כשהסמיכות היא לנסתר. לא הבנתי למה). כך אומר אבן שושן. אמנון שביט • שיחה 23:24, 27 בדצמבר 2008 (IST)

מעניין.. תודה. אביעדוס 01:32, 28 בדצמבר 2008 (IST)

תקין לחלוטין, קיבל אישור כשרות. כמו שווקים, אבל שוקי הון איתן • שיחה 21:10, 29 בדצמבר 2008 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: (עד שאני מנסח הודעה, איתן כבר הוסיף כמה מילים, אז אולי התוספת שלי כבר התייתרה...) "שורי" בסמיכות, בדיוק כמו "דודי" בסמיכות (דודי שמש), אם כי בצורת הנפרד (קרי, לא בסמיכות) - "דוודים". אלדד • שיחה 21:17, 29 בדצמבר 2008 (IST)

ואם כבר הוסיפו אז גם אני, גּוֹנֵי בסמיכות, ובצורת הנפרד גוונים. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 22:00, 29 בדצמבר 2008 (IST)

אגב - אם שוק ברבים זה שווקים, אז למה צוק ברבים זה לא צווקים? טוסברהינדי (שיחה) 22:21, 29 בדצמבר 2008 (IST)

ניחוש: מדובר בגזרות שונות. בעוד שוק, גון, דוד, שור ועוד הם בגזרת החלולים, השורש של צוק הוא ככל הנראה י.צ.ק. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 14:03, 4 בינואר 2009 (IST)

תרגום מפולנית

Niewolnica zmysłów. תודה. עידו • שיחה 23:25, 27 בדצמבר 2008 (IST)

שבץ את זה בבקשה במשפט. יאיר • שיחה 23:27, 27 בדצמבר 2008 (IST)

קצת קשה לי, זה שם של סרט. עידו • שיחה 23:31, 27 בדצמבר 2008 (IST)

אם כך, זה "עבד החושים". יאיר • שיחה 23:34, 27 בדצמבר 2008 (IST)

תודה! עידו • שיחה 23:36, 27 בדצמבר 2008 (IST)

מי יודע פולנית? דרוש תרגום לפסקת המוזיקה בערך יאן קלצ'ינסקי בוויקי הפולנית. תודה,שלומית קדם - שיחה 10:24, 24 בדצמבר 2008 (IST) (הועבר מפסקה קודמת מלפני ימים אחדים). יאיר, האם אתה הפולני של הוויקיפדיה? תודה מראש,שלומית קדם - שיחה 20:34, 29 בדצמבר 2008 (IST)

חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני

בטוח שזה התיעתוק הנכון? אל הידיעה אכן נכתבת עם מדה - יש למישהו מושג מדוע? ולא עדיף לתעתק בצורה המוכרת - חמד בן ח'ליפה א-ת'אני? או אולי חמד בן ח'ליפה השני? טוסברהינדי (שיחה) 15:56, 29 בדצמבר 2008 (IST)

זה לא אל הידיעה. מדובר במילה אאל (آل), עם אלף מדה, שפירושה "משפחה". לכן שתי ההצעות לא טובות. עדיף להשאיר כמו שעכשיו, זה התעתיק המדויק. יונבל - שיחה 18:54, 29 בדצמבר 2008 (IST)

אכן, יונבל ענה - זאת אותה "אאל" עם אלף ממדודה שמשמשת, בין היתר, בשמותיהם של אמירים מהמפרץ. מדובר במילה נפרדת, אבל לא אחת טועים ומבלבלים בינה לבין אל- היידוע, ואף מוסיפים מקף, שבמקרה הזה מיותר לגמרי. אלדד • שיחה 21:14, 29 בדצמבר 2008 (IST)

אסנל בלקיאח

זו בוודאות טעות. אבל מה שמו האמיתי? באנגלית הוא Hassanal Bolkiah, וכך גם בשפות אחרות. אפילו בשפתו המקומית (מלאית) הוא נכתב כ-Hassanal Bolkiah. עם זאת, בערבית הוא נכתב כ-حسن البلقيه (חסן אלבולקיה, בתיעתוק חופשי). בנוגע לעברית, בגוגל הוא מוכר כ"חסנאל". מה דעתכם? טוסברהינדי (שיחה) 16:22, 29 בדצמבר 2008 (IST)

אני הייתי אומר הסאנל (אני לא יודע מה הכללים לגבי הוספת אל"פים, אבל מישהו אמר לי פעם שההנחיה היא למעט) בולקיה. זה שהוא מוכר כחסנאל זה יפה מאוד אבל מה לעשות שבמאלאי אין ח. אפשר, מן הסתם, לציין את זה בערך, אבל לא לקרוא לו כך. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:28, 30 בדצמבר 2008 (IST)

"הסאנל" נראה כמו hassanel (עם הטעמה על ה-ס'). איך בדיוק מבטאים את השם הזה, כולל הטעמה? למישהו יש מושג? טוסברהינדי (שיחה) 12:07, 30 בדצמבר 2008 (IST)

אנא? טוסברהינדי (שיחה) 18:53, 6 בינואר 2009 (IST)

גרמנית

Johann Elert Bode - זה שם גרמני. מישהו יכול להגיד לי מה המשמעות שלו? אלירן d שיחה 19:56, 29 בדצמבר 2008 (IST)

מה המשמעות שלו? אין לו משמעות. יוהן זו גרסה גרמנית של יוחנן. ‏Harel‏ • שיחה 20:03, 29 בדצמבר 2008 (IST)

הבנתי. תודה, אלירן d שיחה 20:04, 29 בדצמבר 2008 (IST)

אני אקדים תרופה למכה ואתעתק את שמו: יוהן אלרט בודה. ‏Harel‏ • שיחה 20:06, 29 בדצמבר 2008 (IST)

נכון, האסטרונום יוהן אלרט בודה. הייתי בטוח ש"אלרט" זו איזו מילה גרמנית... אבל נראה שלא. אלירן d שיחה 20:10, 29 בדצמבר 2008 (IST)

מה ז"א "אין לו משמעות"?! לכל שם (כמעט) יש משמעות.. אביעדוס 23:04, 29 בדצמבר 2008 (IST)

אין לו שום משמעות מילולית בגרמנית בת ימינו. האם יש לו אטימולוגיה כלשהי? מן הסתם. ‏Harel‏ • שיחה 11:08, 30 בדצמבר 2008 (IST)

שם רוסי

כיצד יש לתעתק את Всеволод Михайлович Бобров? האם זה וסבולוד מיכאלוביץ' בוברוב? הבעיה שלי היא בשם הראשון. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:10, 29 בדצמבר 2008 (IST)

כמו כאן. יאיר • שיחה 23:25, 29 בדצמבר 2008 (IST)

אולי עדיף "וסוולוד", כי "וסבולוד" עלול להיקרא Vsebolod. באשר ל"מיכאלוביץ'" הוא צריך להיות "מיכאילוביץ'". אלדד • שיחה 23:35, 29 בדצמבר 2008 (IST)

קיבלתי לגבי וסוולוד. מיכאלוביץ' היה תקלדה מצערת שלי. תודה על העזרה. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:29, 30 בדצמבר 2008 (IST)

האקדמיה ללשון ממליצה לתעתק את הצליל v בסמוך לחולם באות ב' וזו המלצה הגיונית. כלומר - עדיף וסבולוד. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 00:51, 30 בדצמבר 2008 (IST)

אני מודע להמלצה הזאת, וחשבתי קודם שאולי במקרה הנוכחי אפשר לעקוף אותה. אבל במחשבה שנייה, אני מסכים אתך. אכן זה עלול לבלבל (אפשר לקרוא את השם בטעות Weswelod או Wesvelod אם הוא יהיה מאוית "וסוולוד"). אלדד • שיחה 01:11, 30 בדצמבר 2008 (IST)

נקד את התעתיק וחלאס. יאיר • שיחה 01:13, 30 בדצמבר 2008 (IST)

כן, גם הניקוד חשוב למען הקריאוּת של שם הערך הזה. אלדד • שיחה 01:23, 30 בדצמבר 2008 (IST)

שם אנגלי

מדובר בCharles Murray Buchan. שתי שאלות:

מארי/מוריי/משהו אחר?

בוצ'אן/בושאן?

תודה מראש, ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:49, 30 בדצמבר 2008 (IST)

כנראה צ'ארלס מאריי באקן. חי _{◣ 30.12.2008, 20:54 (שיחה)}

מונטרו או מונטרה?

נא התייחסותך. בתודה, ליאור ޖޭ • ד' בטבת ה'תשס"ט • 22:18, 30 בדצמבר 2008 (IST)

השם בערך כתוב בצורה נכונה, התעתיק של השם Montreux הוא בעברית "מונטרה", לא "מונטרו". אלדד • שיחה 01:25, 3 בינואר 2009 (IST)

תעתוק מבלגית...

אני יודע שאין שפה כזאת, אני חושב שהבחור פלמי. איך מתעתקים? Johan Bruyneel

יוֹהאן בּראייניל אליקים אל-סבון-דאב 19:50, 3 בינואר 2009 (IST) .

תודה.yanshoof - שיחה 19:54, 3 בינואר 2009 (IST)

הועתק מדף שיחת משתמש:Gidonb - שלום. עוד שם לשיפוטך. הפעם זה יוהאן בראייניל (הוא פלמי). לדעתי צריך לתעתק ברוינל. מה אתה אומר?אודי - שיחה 22:41, 3 בינואר 2009 (IST)

ה-uy חייב להיות וי!!! על כך לא יכול להיות ויכוח. ה-י אינו שגיאה, אבל קורא עברי מנחש שיש חיריק לפני י, ובמקרה זה חייב להיות צירי. הייתי משמיט מהטעם להסתברות גבוהה של היגוי שגוי עם ה-י. אבל עוד לפני ה-י רצוי מאוד להשמיט את ה-א מיוהאן, היות וצליל a הוא ממילא ברירת מחדל בעברית וה-a ביוהן קצר מאוד! ‏Gidonb‏ • שיחה 01:28, 4 בינואר 2009 (IST)

אמנם משתמש:Gidonb לא כתב זאת במפורש, אך אם אני מבין נכון את הערותיו, התעתוק צריך להיות יוהן ברויינל.אודי - שיחה 08:08, 4 בינואר 2009 (IST)

מי אמר שאין שפה כזאת? במחשב של לשכת התעסוקה דווקא יש. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 20:30, 4 בינואר 2009 (IST)

יצרתי הפנייה, אבל אולי כדי להגיע להחלטה. אלדד, מישהו? yanshoof - שיחה 20:58, 4 בינואר 2009 (IST)

אני מעריך שהשם בעברית יהיה יוהאן ברוינל (אני בעד הוספת א' ל"יוהאן", ב"יוהן" חסר לי משהו - אבל אין לי התנגדות של ממש להשמטת ה-א'). ינשוף, לאיזו החלטה התכוונת? (לאחרונה, עקב עומס בעולם החוץ-ויקיפדי, אני נכנס פחות, לכן אודה לך אם תוכל להשאיר לי הודעה בדף השיחה שלי כאשר תענה לשאלתי כאן). אלדד • שיחה 23:17, 4 בינואר 2009 (IST)

כוונתי הייתה לגבי איך באמת נתעתק? הפניות יש לכל הגרסאות, אך איני יודע איך נכתוב בערך את שמו של הפלמי (ולדידי, אתה הסמכות העליונה...) yanshoof - שיחה 23:27, 4 בינואר 2009 (IST)

כתבתי לעיל כיצד אני חושב שצריך לתעתק, אבל אנסה לבדוק עוד, ואחזור כדי לאשר או לתקן את התעתיק המוצע. אלדד • שיחה 00:14, 5 בינואר 2009 (IST)

במחשבה שנייה, עדיף התעתיק "יוהאן בראונל". קשה להעביר בצורה ברורה בעברית את האופן המדויק שבו הוגים את השם. בכל אופן, רק בקירוב, מתחת ל-א' יהיה צירה. אלדד • שיחה 11:45, 5 בינואר 2009 (IST)

זה אבסורד. משתמש Gidonb, המקובל כבר סמכא בנושא השפה ההולנדית אומר שעל ה-uy לא יכול להיות ויכוח שזה "וי", כלומר השם מתחיל ב"ברוי...". הויכוח הוא על הסיומת. בנוסף, כיוון ששמו צמוד בדרך כלל לשמו של לאנס ארמסטרונג שיש לו, בלי עין הרע, הרבה אזכורים ברשת, ניתן לחפש בגוגל יחד עם שמו של ארמסטרונג את הנוסחים השונים של ברוינל הנ"ל. ל"בראונל" אין ולו מופע אחד בגוגל!אודי - שיחה 12:04, 5 בינואר 2009 (IST)

אודי, למען הסר ספק (אולי לא היה ברור ממה שכתבתי לעיל), גם הכתיב הקודם היה נכון - "ברוינל". אם אתה אומר שלא קיימת כלל הצורה "בראונל" ברשת, אז באמת עדיף "יוהאן ברוינל", כפי שכתבתי לעיל. אלדד • שיחה 12:26, 5 בינואר 2009 (IST)

רבותי, אני לא יודע מהיכן ליקטתם את הסמכות כאן. אני לא דובר את השפה ולכן הסתמכתי כאן על שמיעת הגיית השם בפועל, לא על מה שנאמר שאומרים אחרים שיודעים. לפי מה שאני שומע כאן אין בכלל ספק שהתעתיק הנכון הוא בראייניל (או ברייניל). וזה אינו מקרה יחיד. bruin נהגה "בראון" ו-buik נהגה "באוק" ו-buiten נהגה "באוטן". גם המדריך המלווה בדוגמאות קוליות כאן מפזר את הספקות (ואם למישהו עוד נותרו, אנא הקשיבו לדוגמה הקולית כאן. אליקים אל-סבון-דאב 02:49, 7 בינואר 2009 (IST)

צרפתית מהמאה ה-14

מי שחושב שהוא מבין בזה, שיחה:ניקולס פלאמל מחכה לו כבר מאז יום העצמאות האחרון. ‏Harel‏ • שיחה 21:47, 2 בינואר 2009 (IST)

יין מחומם או יין מתובל?

דעתכם בשיחה:יין מתובל. אביעדוס 01:00, 3 בינואר 2009 (IST)

הועבר. אביעדוס 19:05, 9 בינואר 2009 (IST)

Кумач

― הועבר לדף שיחה:וסילי לבדב-קומאץ'

תעתיק שם ברזילאי

en:José Bonifácio de Andrada e Silva, ברזילאי מסאו פאולו אביהו • שיחה 11:31, 3 בינואר 2009 (IST)

ז'וזה בוניפאסיו דה אנדרדה אי סילבה. בברכה, אורי • שיחה 12:04, 3 בינואר 2009 (IST)

וידוא תרגום מערבית

שלום, האם הביטוי عيش وملح הוא אכן "לחם ומלח" כפי שכתבתי בלחם ומלח? (הסתמכתי על מקור ברשת). תודה מראש, גברת תרד • שיחה 14:34, 4 בינואר 2009 (IST)

בינתיים מצאתי במילון שמילולית זה נכון. עדיין אשמח לפירוט נוסף אודות הביטוי, אם מישהו יודע. גברת תרד • שיחה 22:41, 4 בינואר 2009 (IST)

אכן כן. חיפוש בגוגל העלה, בין השאר, מאמר בעיתון הסעודי א-ריאד בכותרת זו, הנפתח כך: ”ממנהגינו כערבים במדבר ובערים, שנתחיל את יחסינו, כמו שאומרים, בלחם ומלח...”. חובבשירה - שיחה 22:51, 4 בינואר 2009 (IST)

תודה. אני מעתיקה את הדברים לדף השיחה של הערך. גברת תרד • שיחה 18:37, 6 בינואר 2009 (IST)

לא נכון, בכלל!!! הפירוש הנכון הוא: חוויות משותפות (טובות ורעות) שנחוו ביחד בין שני אנשים או יותר-מעין הוואי! זהו ביטוי (כמו, מקבילו באנגלית: we've been through thick & thin; highs & lows ) ואין לו בהכרח (כל) קשר מיידי/ברור לתוכנו המילולי (לסמנטיקה)-אם כי, יתכן (וגם הגיוני), שיש לבחירה ולשימוש הספציפי במילים אלו משמעות אטימולוגית מאוד מסוימת (בהקשר תרבותי-הסטורי).

תעתיק מפולנית, וטוויסט בצידו...

שמה של העיר הפולנית en:Dęblin מבוטא כנראה דמבלין. האם כך יש לתעתק? בעיה נוספת - בהיסטוריה היהודית העיר מוכרת בשם: מודז'יץ. יש לנו אפילו את חסידות מודז'יץ, ש(כנראה) מתייחסת לאותה עיר. אז מה כדאי: דבלין (פולין), דמבלין, מודז'יץ? תודה מראש, גברת תרד • שיחה 15:05, 4 בינואר 2009 (IST)

לדעתי, אם יוחד לעיר שם בקרב היהודים, מוטב להיצמד אליו. דוגמה קרובה היא אמשינוב‎ (ולא משצ'וֹנוּב). אביעדוס 16:25, 4 בינואר 2009 (IST)

בכל מקרה זה לא דבלין. ę זה תנועה עם אינפוף בסופה, שאנחנו מתעתקים בד"כ עם נ' (כמו לך ולנסה למשל). אולי בהשפעת ה b זה הופך ליותר משהו כמו מ' (איפה אלדד?) eman • שיחה • ♥ 16:37, 4 בינואר 2009 (IST)

נכון (אם כי לפני העיצור השפתי b זה נדמה ל-m). אביעדוס 16:39, 4 בינואר 2009 (IST)

אני קצת שיניתי את דברי, אבל בדיוק היתה התנגשות עריכה ביננו. (רק בשביל שיובן שהגבת לגרסה הקודמת, בה לא העלתי את ההשערה על השפעת הb).‏ eman • שיחה • ♥ 16:43, 4 בינואר 2009 (IST)

אז אנחנו מסכימים.. אביעדוס 16:55, 4 בינואר 2009 (IST)

הגיע הזמן שנסכים על משהו, לא? (אבל בכל מקרה אצלי לפחות זה יותר ניחוש מידיעה. נשמע מה לאלדד יש לומר בנושא. בכל מקרה, אני רואה שברוסית מתעתקים את זה עם m) ‏ eman • שיחה • ♥ 17:06, 4 בינואר 2009 (IST)

בהחלט.. בכל אופן, זה תומך בטענתנו. אבל אני נשאר עם הטענה המקורית שלי ועם הדוגמה שהבאתי (ויש עוד כמה בשק) - מוטב להביא את השם הנוהג בקרב היהודים, על אחת כמה וכמה אם יש חסידות הנקראת על שם העיר. אביעדוס 17:13, 4 בינואר 2009 (IST)

צריך להיזהר עם זה. למשל אנחנו כותבים על לבוב ולא למברג. ובמקרה שאימצנו את זה, הגענו לאבסורד המגוחך של שדה לבן. eman • שיחה • ♥ 21:36, 4 בינואר 2009 (IST)

שדה לבן היא בדיחה לא מצחיקה איתן • שיחה 21:41, 4 בינואר 2009 (IST)

זה נדון כבר בדף השיחה. אין פה שום בדיחה. אביעדוס 23:09, 4 בינואר 2009 (IST)

אני חושב שיהיה בקרוב דיון נוסף (עשיתי קצת עבודת איסוף בנושא, וכשיהיה לי זמן אעלה את זה שם). eman • שיחה • ♥ 02:18, 5 בינואר 2009 (IST)

eman, שים לב, העיר אכן נהגית בפולנית "דמבלין". האנפוף לפני b נהגה בתור m. יש גם דוגמאות נוספות, לדוגמה, השם Dąb נהגה "דומב". אלדד • שיחה 21:39, 4 בינואר 2009 (IST)

תודה. חוץ מ b יש עוד אותיות שזה נהגה כמו m? eman • שיחה • ♥ 21:46, 4 בינואר 2009 (IST)

אני מניח שכן, כרגע לא זכורות לי דוגמאות. אני חושב שגם לפני p היא אמורה ליהגות כ-m (אבל לא זכורה לי מילה בפולנית שתדגים את יישום הכלל הזה). אלדד • שיחה 21:50, 4 בינואר 2009 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: ę לפני s נהגית כ-נ, כמו במקרה של "לך ולנסה" (שאת שמו היינו אמורים להגות "ואוונסה", אבל מוסכמת התעתיק בעברית, בדרך כלל, לתעתק את ה-l המיוחדת הזאת, המקבילה ל-w באנגלית, בתור ל'). אלדד • שיחה 21:43, 4 בינואר 2009 (IST)

לפי מה שהבנתי הגיית ה L עם האלכסון שונה מקום למקום, ואולי גם מזמן לזמן. יש מקומות שבהם זה יורת כמו W, ויש מקומות שזה קצת יותר כמו L. eman • שיחה • ♥ 21:46, 4 בינואר 2009 (IST)

כן, אני חושב שיש אמת בכך, אבל מבחינת תעתיק מדויק אפשר על פי רוב לתעתק אותה בתור W. העניין הוא שבעברית זה לא השתרש, ומקובל לתעתק אותה בתור L רגילה. כבר נתתי דוגמה אחת, "לוטוסוובסקי", שמקובל לקרוא לו בעברית "לוטוסלבסקי". אלדד • שיחה 21:49, 4 בינואר 2009 (IST)

אלדד, אז מה עדיף: דמבלין לפי ההגייה הפולנית או מודז'יץ - שמה בפי היהודים? גברת תרד • שיחה 22:36, 4 בינואר 2009 (IST)

ראוי להדגיש שזו אינה שאלה לשונית, אלא שאלה של מדיניות. אביעדוס 23:10, 4 בינואר 2009 (IST)

כמו שכתב אביעד, לא מדובר כאן בשאלה לשונית. אישית (ביני לבין עצמי), עדיין לא הכרעתי בשאלה הזאת. לא אחת אני נוטה לקרוא לעיר על פי השם שבה קוראים לה כיום, אבל במקרה הספציפי הזה אני לא בטוח, ולא אחווה דעה. אלדד • שיחה 23:12, 4 בינואר 2009 (IST)

תודה לכל המגיבים. כמובן שהשאלה אינה לשונית, לכך התייחס ה"טוויסט" עליו הכרזתי בכותרת ;-) מזל שבינתיים אני לא כותבת את הערך אלא רק קישור אדום בתוך לחם ומלח. אז אסתפק בדמבלין לעת עתה. גברת תרד • שיחה 23:19, 4 בינואר 2009 (IST)

זה גם לא שאלה של מדיניות. המדיניות היא שנכתוב בצורה שהכי סביר שתהיה מוכרת לקורא העברי בן ימינו. אבל מהי הצורה הזו? לפעמים בצורה אחת, ולפעמים בצורה אחרת, כל מקרה לגופו. צריך להסתכל באטלסים, במקומתות שמזכירים את המקום, וכו'. eman • שיחה • ♥ 02:18, 5 בינואר 2009 (IST)

גם זה פיתרון לא מושלם. במקרה של מודז'יץ, אם תקרא ספרי תיור וסיור חרדיים (ויש כאלו) כנראה שיכתבו מודז'יץ וספק אם יאזכרו את השם השני, זאת גם אם (ולא בדקתי) באטלסים כתוב אחרת. זו גם שאלה של "קהל יעד" - קהל יעד דתי או חרדי כמעט תמיד יעדיף שם המוכר לו מהמקורות, גם אם היום השם המקומי קצת שונה. ‏DGtal‏ 13:07, 9 בינואר 2009 (IST)

איך לתעתק לעברית Karl Haffner ,Richard Genée

כותבי הליברית של האופרטה "העטלף", מתוך ויקיפדיה הגרמנית. איתי כהן - שיחה 21:13, 5 בינואר 2009 (IST)

קרל הפנר (או האפנר) וריכרד גֶנֶה. ‏Harel‏ • שיחה

התדרדר / הידרדר / הדרדר

כיצד יש לכתוב? (אני שואל בין השאר בעקבות העריכה הזו). תודה, ברק שושני - שיחה 17:39, 7 בינואר 2009 (IST)

הידרדר. אני לא זוכר את המושגים המדויקים, אבל בבניין התפעל ה-ת נבלעת/נשמטת/איך שלא תקרא לזה לפני האות ד' בפה"פ, והאות ד' מקבלת דגש, כך שצריך להוסיף לפניה י'. הגמל התימני ^{(צרו קשר)} (7.01.2009 17:43)

נשמע הגיוני. תודה על התגובה אז כדאי להגדיר את הבוט שישנה גם את כל אלה, לא? ברק שושני - שיחה 17:47, 7 בינואר 2009 (IST)

אכן, הגמל צודק. בשורשים מרובעים יש מקרים שת"ו תחילית של בניין התפעל נשמטת, ואז פה"פ מקבלת דגש. הידרדר, היטלטל. הדל"ת והט"ת הראשונות בדגש. אם כי הדבר הזה נראה לי חריג. ניסיתי למצוא עוד דוגמות חוץ מ"הידרדר" ו"היטלטל" ולא ממש הצלחתי. אני בטוח שיש עוד... אבל הפעלים האלה לא רבים לדעתי. אלירן d שיחה 18:19, 7 בינואר 2009 (IST)

"הידרדר" - כתיב נכון, אבל גם הכתיב "התדרדר" אינו שגוי. הוא הדין ב"התדפק" (התדפק על הדלתות). יתרה מזאת, במקרה האחרון לא מקובל כל כך הכתיב "להידפק" במשמעות של "להתדפק". במילים אחרות, שתי צורות הכתיב, "התדרדר" והידרדר", "התדפק" ו"הידפק" (זו האחרונה - פחות!) מקובלות בעברית, ואינן נחשבות לשגיאה. אלדד • שיחה 18:52, 7 בינואר 2009 (IST)

לפי אבן שושן שתי הצורות חוקיות - התדרדר וגם הדרדר. אילן שמעוני - שיחה 18:54, 7 בינואר 2009 (IST)

אוקיי. אז לא צריך להטריח את הבוט. ברק שושני - שיחה 18:55, 7 בינואר 2009 (IST)

(כמה התנגשויות?! מה זה?!): טוב... כדי להבהיר, ארשום את החוק המלא: לבניין התפעל יש ה"א ות"ו תחיליות, שאחריהן ייכתבו אותיות השורש (התXXX, וגם בשורש מרובע: התXXXX). אבל למען הגייה קלה של המילה, ת"ו משנה את מקומה ומידמה לעיצור אחר. זה קורה באותיות סמ"ך, שי"ן, זי"ן וצד"י. אם תרצה פירוט, אפרט גם באותיות האלה, אבל אתה לא מדבר על שינוי בת"ו הבניין, אלא בהיבלעות/הידמות מלאה שלה, אשר חל באותיות דל"ת, ט"ת ות"ו. כשפה"פ (קרי: פ"א הפועל, האות הראשונה של השורש) היא ת"ו, ת"ו תחילית של בניין התפעל פשוט נעלמת ("היתמר באוויר", "היתמם לנוכח הדברים"). ובמקומה, כמובן, יבוא דגש חזק. הדגש הזה נקרא דגש משלים, משום שהוא מכפר על חסרון הת"ו של הבניין, וממלא אותה בדרך טובה יותר (נסה להגיד התתמר, Hit'tamer, זה קשה יותר). כנ"ל גם למקרים שפה"פ היא דל"ת או ט"ת. תחילה הת"ו של הבניין מידמה לעיצור: התדרדר -> הדדרדר; ואח"כ היא נבלעת, וכמו כן בא דגש משלים: הדדרדר -> הדרדר, בכתיב מלא אפשר להוסיף שם אם קריאה: הידרדר. הזכרתי למעלה שורשים מרובעים... ובכן, כשחשבתי לעומק, מצאתי גם שורשים משולשים שקורה בהם אותו הדבר: היטגן, הידמה, היטמא. שיהיה ברור, המקרים עם דל"ת, ט"ת ות"ו הם היחידים שבהם ת"ו התחילית נעלמת. במקרים שציינתי למעלה, עם סמ"ך, שי"ן, זי"ן וצד"י, הת"ו פשוט מידמה לעיצור אחר. כפי שאמרתי, אפרט גם בהם, אם מישהו יתעניין . אלירן d שיחה 19:01, 7 בינואר 2009 (IST)

ועכשיו, כשאני קורא את התגובות של השאר (שונא התנגשויות עריכה, שונא...), אני מופתע מאוד. הייתי בטוח ש"התדרדר" היא צורה שגויה לכל הדעות. אבן שושן כותב שהיא תקינה? ממש, אבל ממש לא נראה לי... אלירן d שיחה 19:05, 7 בינואר 2009 (IST)

אתה מוזמן לשנות את המילון, אולי אתה יודע משהו שאבן שושן לא יודע? וברצינות, קורה לפעמים שצורות "שגויות" מקבלות אסמכתא כצורות תקניות, ויכול להיות שזה אחד המקרים האלה. דניאל • שיחה 16:08, 8 בינואר 2009 (IST)

Camus Cognac

האם התעתיק הוא "קאמי" בדומה לאלבר קאמי או "קאמוס" כפי שכתוב בערך קוניאק? ‏IdoZi‏ • שיחה 19:07, 8 בינואר 2009 (IST)

אין סיבה שזה לא יהיה "קאמי". אביעדוס 19:21, 9 בינואר 2009 (IST)

מצטרף לדברי אביעד. אלדד • שיחה 01:43, 10 בינואר 2009 (IST)

משקל מִקְטָלָה ובנוסף- נשרט/נסרט

שלום חברים! אני מציג שתי שאלות:

1. משקל מִקְטָלָה מתאר מקומות- מִנְהָרָה, מִכְבָּסָה, מִשְׁתָּלָה וכן הלאה.
משקל מַקְטֵלָה מתאר מכשירים וכלים- מַבְרֵגָה, מַזְמֵרָה, מַקְדֵּחָה וכן הלאה.

אם כך, למה אומרים מַחְשָׁשָׁה? (מקום לעישון).

לשאלה הראשונה: כנראה שלכל כלל יש יוצא מן הכלל: למשל, שמנת (מאכל) במשקל מחלות (אדמת, צהבת וכו'), אינה מחלה (אך בצריכה מוגזמת תגרום לכך...), ורכבת (כלי תחבורה) גם כן יוצאת דופן (וכאשר יוצאת באיחור - גם עלולה לגרום למחלת לב קלה...). איתי כהן - שיחה 09:17, 9 בינואר 2009 (IST)

תיאוריה מעניינת . בתנ"ך/משנה/תלמוד (לא זוכר...) ישנה המילה "גמלת", שפירושה "שיירת גמלים". בעברית החדשה, כשחיפשנו קיצורים למילים, השתמשנו במילה הזו: אם גמלת היא שיירת גמלים, כך שיירת רכבים היא רכבת. וכך שיירת של כלי שיט היא שייטת. אותו משקל. כמי שרכב על גמל לפני כחודש, במסגרת טיול שנתי, יכול להעיד ששהייה ממושכת בקרב החיה הזו יכולה לגרום למחלות נפשיות ואף פיזיות קשות ביותר (רמז: הוא לא מתקלח), אבל המילה "גמלת", במשקל המחלות, כנראה לא קשורה למחלה כלשהי . אם יש משקל מסוים שמצביע על נושאים מסוימים, לא אומר שכל המילים בעברית שיהיו על אותו משקל יהיו בהכרח באותו נושא. ודאי לא כאשר "גמלת" היא מילה ותיקה בעברית, ומשקל המחלות הוא משהו חדש יחסית בעברית. ראה המילה "סוכרת". זו לא מחלה שעברה דרך האקדמיה ללשון עברית, כלומר, היא לא "רשמית", והיא איננה במשקל המחלות. לדעתי, כך גם מחששה. קשה לי להאמין שהמילה הזו עברה דרך האקדמיה. המילה הזו נשמעת לי מילה שהומצאה ברחוב. אלירן d שיחה 11:43, 9 בינואר 2009 (IST)

לגבי סוכרת: נקראת גם סכרת (במשקל מחלות), בעיקר בעבר. אמנם סוכרת נפוץ יותר, אך לפי מבחן גוגל, היחס הוא פחות מ–1:2. איתי כהן - שיחה 12:03, 9 בינואר 2009 (IST)

לגבי משקל קַ‏טּ‏ֶ‏לֶ‏ת, היה זכור לי שיש למשקל משמעויות שונות. בדקתי, ובאמת יש לו משמעות של מחלות, כלים ומכשירים, וקבוצות ואוספים (כמו שאמרו כאן רכבת, למשל). לגבי מחששה, זה נשמע לי כמו סלנג. בברכה, נטע - שיחה 12:46, 9 בינואר 2009 (IST)

מעולם לא שמעתי על מַחְשָׁשָׁה אלא רק על מַחְשֵׁשָׁה. בכל מקרה, אם אכן קיימת מחשָשה, אפשר להגיד שמדובר בהנמכת תנועה לפני אות גרונית, קרי - מִחְשָׁשָׁה -> מַחֲשָׁשָׁה -> מַחְשָׁשָׁה (כמו לדוגמה לִשְבֹּר, אז לִחְמֹד -> לַחֲמֹד -> לַחְמֹד). בברכה, Tahmar1900 - שיחה 13:13, 9 בינואר 2009 (IST)

תודה רבה למגיבים. קודם כול לגבי סוכרת:

ועד הלשון, ובעקבותיו האקדמיה ללשון העברית, קבעו שיש לומר "סוכרת". זוהי הצורה הרשמית, וכך מופיע
גם בשם ארגון חולי הסוכרת בישראל. המילה סוכרת אמנם אינה מתאימה בדיוק למשקל המחלות פעלת, אבל היא
דומה לו בשתי ההברות האחרונות, ויש מחלות נוספות ששמן מתחיל בתנועה שאינה פתח, למשל כינמת (כִּנֶמֶת),
הנגזרת מהמילה כִּנָּם (כינים).

בחזרה למחששה. באמת מַחְשָׁשָׁה נשמע מוזר, אך ככה מורפיקס מנקד את המילה. אני מניח שזו הזדמנות טובה לשמוע דעות על אמינותו של המילון, שכן הוא הפתיע אותי כבר מספר פעמים. מה דעתכם? תומר07 - שיחה 20:18, 9 בינואר 2009 (IST)

גם שפעת וקדחת לא במשקל קטלת הרגיל. זה קשור למה שתמר הזכיר/ה כאן, הנמכת תנועה לפני אות גרונית. מילון מורפיקס הוא מילון טוב. בדרך כלל כשאני מתרגם, אני מעדיף חוות דעת של שני מילונים. אכן, היו מקרים שמורפיקס לא ידע לתרגם את המונח המדויק, ואילו בבילון הצליח. וקרו גם מקרים הפוכים. הנה, ממש היום, לשאלת ההומופונים שלך, הקלדתי בבבילון "שיכול", והוא נתן את הקשרי השכול, שלא קשורים זה לזה. מורפיקס לעומתו נתן את המונח המדויק, "שילוב ידיים או רגליים". אני מייחס למורפיקס חוות דעת מקצועית, אבל אם עולה בך ספק לגבי אמינות התרגום, אל תחשוש לבדוק במקום נוסף. אלירן d שיחה 20:44, 9 בינואר 2009 (IST)

2. לא מצאתי שום הבדל בין נסרט לנשרט. שתי המילים מתארות אותו דבר, כמו גם סרטוט ושרטוט וכיו"ב. מה מקור המשמעות הזהה הזו? האם זו טעות שחלחלה בשפה בגלל טעות כתיב או שיש מוצאות לשתי האפשרויות?
בתודה ובוקר נעים, תומר07 - שיחה 07:04, 9 בינואר 2009 (IST)

לשאלה השניה: נראה לי שכאן, כאן וכאן יש הסבר ראוי, וכאן יש הסבר מלא לנושא. איתי כהן - שיחה 08:57, 9 בינואר 2009 (IST)

אכן, תודה לאיתי על הקישורים. הדברים האלה נקראים הומופונים, כלומר, מילים שנשמעות אותו הדבר, אבל נכתבות שונה. דוגמה טובה שאני מכיר: סיקול, שיכול וסיכול. הסיקול בקו"ף הוא סילוק אבנים, גריפת אבנים. שיכול (בשי"ן שמאלית) זה שילוב הידיים. הפועל הזה מופיע בתנ"ך. יש מילונים באינטרנט שמתבלבלים עם שכול, אבל זה לא כך. הנה מורפיקס מתרגם: crossing one's legs or hands. סיכול בכ"ף זה מניעה של משהו ("סוכל פיגוע במרכז העיר", כלומר נמנע פיגוע). ישנם הומופונים שיש ביניהם קשר, וישנם הומופונים שאין. המשמעות הכוללת שלהם היא דומה, אבל הם ממוקדים למשמעויות מסוימות. כך תפיסה/תפישה אפשר לכתוב גם בסמ"ך וגם בשי"ן שמאלית, כשתפיסה מסמלת משהו מוחשי, ותפישה מסמלת משהו מופשט. באתר השפה העברית שאיתי קישר אליו יש המון דוגמות. אלירן d שיחה 11:43, 9 בינואר 2009 (IST)

תודה רבה לשניכם! תומר07 - שיחה 20:18, 9 בינואר 2009 (IST)

ערבית

שאלה קטנה. נשלחו אלי בטעות שתי הודעות טקסט בערבית הכתובה באותיות עבריות, אך שולח ההודעות מסרב לתרגם לי מה שנכתב שם, ובכך עורר אצלי את יצר הסקרנות. אם מישהו מצליח לפענח מה כתוב שם, אשמח לתרגום:

• "פי חדא ענדק מרוח"
• "בס בדי אקלק איני בחבקש מאשי טייב אסמעתי"

תודה :-) עמרי • שיחה 13:01, 9 בינואר 2009 (IST)

משהו בסגנון: - יש אצלך מישהו שהלך הביתה? - אני רק רוצה להגיד לך שאני לא אוהב אותך. טוב? בסדר? שמעת? (המסרון השני פונה לבחורה, אולי גם הראשון). יונבל - שיחה 13:14, 9 בינואר 2009 (IST)

ההודעות אכן הופנו לבחורה, בת זוגתו של השולח. ההודעות הגיעו אלי משום שלשמי בערבית יש משמעות, דבר יצר בלבול אצל שולח ההודעה :-)
תודה על התרגום. אין לי שמץ של מושג בערבית על מנת להעריך אם התרגום נכון, אבל תשובתך נשמעת הגיונית, והיא מספקת אותי. תודה רבה. עמרי • שיחה 14:43, 9 בינואר 2009 (IST)

אני מאשר (את התרגום של יונבל). נכנסתי רק כדי להוסיף משהו שלא קשור: התכוונת ל"בת זוגו של השולח", כמובן. "בת זוגתו" היא טעות נפוצה (כי זוגתו היא כבר "בת זוגו"). אלדד • שיחה 18:19, 9 בינואר 2009 (IST)

טוב לדעת. תודה :-) עמרי • שיחה 19:12, 9 בינואר 2009 (IST)

מס קנייה או מס קניה?

איך כותבים את שם המס המשווע לערך?

מס קנייה, בשתי יו"דים, כרגיל, כמו מילים דומות: ראייה (מן המילה "לראות"), תעשייה, ספרייה, נהייה [אחרי...], [כלב] נחייה וכו'. אלדד • שיחה 14:21, 9 בינואר 2009 (IST)

כדאי לנצל את ההזדמנות כדי להצביע על ההבדל בין מקרה "קנייה" (ודומותיה: כרייה, דומייה, סופגנייה, חנוכייה, מעשייה וכו') לבין כל המילים האחרות המסתיימות בעברית ב-aya, שאותן כותבים ביו"ד אחת בלבד: הפניה, בעיה, ראיה (זו המשמשת בבית משפט, להבדיל מ[חוש ה]ראייה), הקניה, הטעיה וכו'. בכל המקרים האלה תיכתב לפני הה"א הסופית יו"ד אחת בלבד. אלדד • שיחה 14:46, 9 בינואר 2009 (IST)

תודה :-) --‏Karpada‏ 15:41, 9 בינואר 2009 (IST)

ואללה... תודה על ההבהרה • עודד (Damzow) • שיחה • ויקיגמד זה מאמץ ערכים יתומים 14:38, 11 בינואר 2009 (IST)

מיי פלז'ר :) אלדד • שיחה 00:28, 12 בינואר 2009 (IST)

האם אפשר להגיד ככה?

האם תקני להגיד שמפט כזה: "חזה עת בקרניה"

               במשמעות: "תראה עכשו את הקרניים שלה"?

אם לא האם יש למשפט משמעות אחרת?

אודה מעוד על עזרה. רועי

מילולית, משמעות המשפט היא: צפה משך זמן מסוים (עת) בקרניה. כוונתך, אולי, למשפט כמו "ראה כעת את קרניה" או "ראה כעת קרניה." אליקים אל-סבון-דאב 18:47, 11 בינואר 2009 (IST)

צורות ריבוי

האם צורת הריבוי של "אקדמי" היא "אקדמים" או "אקדמיים"? ‏Kiru‏ 18:23, 10 בינואר 2009 (IST)

אקדמיים. ר' למשל מספיק י' אחת. אביעדוס 19:00, 10 בינואר 2009 (IST)

אקדמאי, בריבוי - אקדמאים (ביו"ד אחת). לעומת זאת, כאשר מדובר בתואר "אקדמי" - יש צורך להוסיף בריבוי -ים, "אקדמיים". אלדד • שיחה 19:02, 10 בינואר 2009 (IST)

הראשון כמובן מציין ש"ע. אביעדוס 19:14, 10 בינואר 2009 (IST)

כמובן, הראשון מציין שם עצם, שכחתי להוסיף. תודה! אלדד • שיחה 22:30, 10 בינואר 2009 (IST)

תודה לשניכם על התשובות! ‏Kiru‏ 00:32, 11 בינואר 2009 (IST)