ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 12
 דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני
| |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 |
| 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 |
| 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
| 31 | 32 | 33 | 34 | 35 | 36 | 37 | 38 | 39 | 40 |
| 41 | 42 | 43 | 44 | 45 | 46 | 47 | 48 | 49 | 50 |
| 51 | 52 | 53 | 54 | 55 | 56 | 57 | 58 | 59 | 60 |
| 61 | 62 | 63 | 64 | 65 | 66 | 67 | 68 | 69 | 70 |
| 71 | 72 | 73 | 74 | 75 | 76 | 77 | 78 | 79 | 80 |
| 81 | 82 | 83 | 84 | 85 | 86 | 87 | 88 | 89 | 90 |
| 91 | 92 | 93 | 94 | 95 | 96 | 97 | 98 | 99 | 100 |
| 101 | 102 | 103 | 104 | 105 | 106 | 107 | 108 | 109 | 110 |
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
Félix Houphouët-Boigny[עריכת קוד מקור]
איך מתעתקים את שמו של Félix Houphouët-Boigny, לשעבר נשיא חוף השנהב לעברית? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:11, 5 במרץ 2009 (IST)
- מזכרון, בשנות שלטונו נכתב בעברית, פליקס הופואה בואני.המתעתקים מצרפתית אולי יחליטו משהו אחר.אודי - שיחה 11:12, 6 במרץ 2009 (IST)
- אודי, צדקת: פליקס הוּפוּאֶה-בּוּאָנִי. את ה-H בכל זאת נהגו לתעתק בעברית בתור ה' (למרות שמקובל לתעתק H בצרפתית בתור א'). אלדד • שיחה 21:35, 6 במרץ 2009 (IST)
- תודה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:38, 6 במרץ 2009 (IST)
- אודי, צדקת: פליקס הוּפוּאֶה-בּוּאָנִי. את ה-H בכל זאת נהגו לתעתק בעברית בתור ה' (למרות שמקובל לתעתק H בצרפתית בתור א'). אלדד • שיחה 21:35, 6 במרץ 2009 (IST)
יו"ד אחת או שתיים[עריכת קוד מקור]
גלידריה או גלידרייה? תודה מראש, גברת תרד • שיחה 11:38, 6 במרץ 2009 (IST)
- שתיים. כל סיומי iya נכתבים בפעמיים יו"ד: "תעשייה", "ספרייה", "פטרייה". הוא הדין ב"גלידרייה". עד כמה שאני זוכר, יש לזה שם בעברית.
- בכל אופן, השאירי את גלידריה כהפניה; הפכי את שם הערך לגלידרייה, פעמיים יו"ד. אלירן d שיחה 11:54, 6 במרץ 2009 (IST)
- גלידה זו מילה בעברית. מהיכן הגיעה האות רי"ש לסיומת??? חזרתי - שיחה 12:00, 6 במרץ 2009 (IST)
- אולי באנלוגיה ל"קפטריה", אבל אז יוצא מצב די מוזר: גלידרִיָּה לפי אבן זה /riya/, ואף על פי שהוא לא מציין למילה הזאת כתיב חסר ניקוד, ברור שזה צ"ל -רייה. קפטרְיָה, לעומת זאת, זה /terya/, כלומר ניקוד שנהוג במילים לועזיות כמו אקדמיה, ואז לא צריך שתי יו"דים.
- דרוש פה בירור. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 12:05, 6 במרץ 2009 (IST)
- אין כאן שום דבר עברי. "גלידה" (במלרע!!!) היא מילה מארמית, וה"רייה" הזאת היא צורן לועזי (נראה לי, יש סיומת "רייה" למילים עבריות?). אלירן d שיחה 12:10, 6 במרץ 2009 (IST)
- נו זה מה שאני אומר, לכאורה הסיומת לועזית, אבל אבן שושן מנקד גלידרייה וקפטריה בצורה שונה. מוזר. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 12:38, 6 במרץ 2009 (IST)
- אהמ... גלידה בארמית? זה לא חידוש של בן יהודה מ"גליד"? ולגבי הסיומת - האם לפיכך גם פיצרייה? (ולא פיצריה?) גברת תרד • שיחה 21:27, 6 במרץ 2009 (IST)
- לעניות דעתי, אכן, "פיצרייה" ו"גלידרייה" (כי הסיומת בשתי המילים האלה היא riya). לעומת זאת, במקרה של "קפטריה" - יו"ד אחת (כי לא מדובר על הסיומת riya, אלא על ר' שוואית, Cafeterya). אלדד • שיחה 21:33, 6 במרץ 2009 (IST)
- כן, אבל למה? למה יש הבדל בין פיצרייה לבין קפטריה? --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 22:05, 6 במרץ 2009 (IST)
- אה, אמיר, חשבתי שזה ברור: אנחנו מכפילים את היו"ד לפני ה-ה' כאשר מדובר בצירוף iyah (תעשייה, ספרייה, חנוכייה, קובייה וכו'). אם לפני היו"ד יש עיצור שוואי, אין צורך להכפיל את היו"ד. אלדד • שיחה 22:44, 6 במרץ 2009 (IST)
- או שאני מפספס את הבדיחה שלך, או שאתה מפספס את השאלה שלי: למה יש שתי מילים שמציינות בית אוכל ומסתיימות לכאורה באותה סיומת לועזית, אבל מנוקדות בצורה שונה? --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 00:29, 7 במרץ 2009 (IST)
- הבנתי אותך. אני חושב שמה שקובע כאן (את נושא הניקוד כבר הסברתי, ולכן עכשיו אני פונה לכיוון אחר, כדי להסביר מהיבט אחר) הוא נושא ההטעמה. במילה "גלידרייה" ההטעמה היא על ה-רי, ולכן ברור שיש כאן iyah (ויש צורך להכפיל את היו"ד בסיפא). לעומת זאת, במילה "קפטריה" (ובצורה החלופית השגורה לא מעט "קפיטריה"), ההטעמה היא על ה-ט (והרי"ש אח"כ שוואית). בקיצור, לא מדובר על אותו "משקל", או אותה גזירה, לפחות מבחינת ההגייה. אלדד • שיחה 00:50, 7 במרץ 2009 (IST)
- האקדמיה ללשון ועורכי מילון אבן שושן נותנים למציאות לבלבל אותם לעתים רחוקות :)
- אז למה שדווקא במקרה הזה הם יתחשבו באופן שבו הציבור הוגה את המילים הללו ולא יקבעו הטעמה אחידה? --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 01:49, 7 במרץ 2009 (IST)
- הבנתי אותך. אני חושב שמה שקובע כאן (את נושא הניקוד כבר הסברתי, ולכן עכשיו אני פונה לכיוון אחר, כדי להסביר מהיבט אחר) הוא נושא ההטעמה. במילה "גלידרייה" ההטעמה היא על ה-רי, ולכן ברור שיש כאן iyah (ויש צורך להכפיל את היו"ד בסיפא). לעומת זאת, במילה "קפטריה" (ובצורה החלופית השגורה לא מעט "קפיטריה"), ההטעמה היא על ה-ט (והרי"ש אח"כ שוואית). בקיצור, לא מדובר על אותו "משקל", או אותה גזירה, לפחות מבחינת ההגייה. אלדד • שיחה 00:50, 7 במרץ 2009 (IST)
- או שאני מפספס את הבדיחה שלך, או שאתה מפספס את השאלה שלי: למה יש שתי מילים שמציינות בית אוכל ומסתיימות לכאורה באותה סיומת לועזית, אבל מנוקדות בצורה שונה? --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 00:29, 7 במרץ 2009 (IST)
- אה, אמיר, חשבתי שזה ברור: אנחנו מכפילים את היו"ד לפני ה-ה' כאשר מדובר בצירוף iyah (תעשייה, ספרייה, חנוכייה, קובייה וכו'). אם לפני היו"ד יש עיצור שוואי, אין צורך להכפיל את היו"ד. אלדד • שיחה 22:44, 6 במרץ 2009 (IST)
- כן, אבל למה? למה יש הבדל בין פיצרייה לבין קפטריה? --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 22:05, 6 במרץ 2009 (IST)
- לעניות דעתי, אכן, "פיצרייה" ו"גלידרייה" (כי הסיומת בשתי המילים האלה היא riya). לעומת זאת, במקרה של "קפטריה" - יו"ד אחת (כי לא מדובר על הסיומת riya, אלא על ר' שוואית, Cafeterya). אלדד • שיחה 21:33, 6 במרץ 2009 (IST)
- אהמ... גלידה בארמית? זה לא חידוש של בן יהודה מ"גליד"? ולגבי הסיומת - האם לפיכך גם פיצרייה? (ולא פיצריה?) גברת תרד • שיחה 21:27, 6 במרץ 2009 (IST)
- נו זה מה שאני אומר, לכאורה הסיומת לועזית, אבל אבן שושן מנקד גלידרייה וקפטריה בצורה שונה. מוזר. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 12:38, 6 במרץ 2009 (IST)
- אין כאן שום דבר עברי. "גלידה" (במלרע!!!) היא מילה מארמית, וה"רייה" הזאת היא צורן לועזי (נראה לי, יש סיומת "רייה" למילים עבריות?). אלירן d שיחה 12:10, 6 במרץ 2009 (IST)
- המקור של גלידה הוא בין היתר מ-Gelato האיטלקית, וגלידריה נלקחה כנראה מ Gelateria. לדעתי זו לא מילה עברית, ולכן דווקא צריך ללכת לפי המקובל איתן • שיחה 22:34, 6 במרץ 2009 (IST)
- ראשית, אתה צודק באשר למקור המילה. למעשה, זו הכלאה בין מילה עברית למילה לועזית (המסתיימת ב-teria). ההכלאה יצרה מילה עברית כשרה למהדרין, ולכן יש צורך לכתוב אותה על פי כללי הכתיב העברי. אני מתעלם מן הכללים האלה כאשר מדובר בתעתיק שם לועזי, שאינו חלק מן השפה העברית. לדוגמה, מונטסקייה (ולא מונטסקיה), כדי להדגיש את ההגייה ieux בסוף השם (כדי שלא יהגו את השם Monteskiya או Monteskya, בטעות). במקרה של מילה עברית (ראה האלמנט "גליד-" במילה), עדיף לכתוב אותה על פי הכללים גם אם היא מכילה אלמנט זר בתוכה. לעומת זאת, אילו היא הייתה לגמרי מילה זרה, אפשר היה להתעלם מכללי הכתיב העברי (ולרוב גם נתעלם). אלדד • שיחה 22:41, 6 במרץ 2009 (IST)
- אפרופו גלידה, הסתכלו בערך ג'לאטו. נראה לי קצת מופרך, כיוון שג'לאטו היא גלידה באיטלקית ואכן הערך בביןויקי מוביל לערך האיטלקי על גלידה. מישהו מכיר קינוח בשם ג'לאטו? איתן • שיחה 22:50, 6 במרץ 2009 (IST)
- אני חולק על דברי איתן • שיחה ("המקור של גלידה הוא בין היתר מ-Gelato האיטלקית...") ועל דברי אלדד • שיחה. מתוך הערך גלידה:
- מקור השם העברי: את המילה גלידה הגה אליעזר בן יהודה על-פי השורש ג-ל-ד, אותה יצר מהמילה "גליד" במשקל "לביבה". המילה העברית העתיקה "גליד" מתייחסת בעקרון לנוזל שהתקרש - "גליד קרח". באיטליה, הנחשבת למקור הגלידה כפי שאנו מכירים אותה כיום, המילה היא "ג'לאטו" אם כי ספק גדול הוא אם יש קשר למונח העברי הקדום.
- כלומר – זו מילה עברית לחלוטין, והספק הוא לגבי מקור המילה האיטלקית ג'לאטו ולא לגבי גלידה. חזרתי - שיחה 23:15, 6 במרץ 2009 (IST)
- חזרתי, חזרת על דבריי, ואני מודה לך :) (כתבתי שיש כאן שילוב בין מילה עברית [שמקורה עברי] לבין האלמנט הלועזי teria-). אלדד • שיחה 23:18, 6 במרץ 2009 (IST)
- אכן כך כתבת – אך פתחת במענה לאיתן • שיחה שהינך מסכים איתו – והוא כתב "המקור של גלידה הוא בין היתר מ-Gelato האיטלקית", שזה לא נכון. ולגופה של מילה, האם ההכלאה כפי שתיארת – אכן יצרה "מילה עברית כשרה למהדרין" (הדגשה שלי)? חזרתי - שיחה 23:51, 6 במרץ 2009 (IST)
- השתמשתי בביטוי לתפארת המליצה. אני מקווה שאתה מרשה לפעמים קצת להרחיק לכת בהגזמה פיוטית :) הכוונה, בסופו של דבר, הייתה לכך שמדובר במילה עברית כשרה. לא, לא "למהדרין" אם חשקה נפשך להיתפס לעניין
. אלדד • שיחה 23:55, 6 במרץ 2009 (IST)
- השתמשתי בביטוי לתפארת המליצה. אני מקווה שאתה מרשה לפעמים קצת להרחיק לכת בהגזמה פיוטית :) הכוונה, בסופו של דבר, הייתה לכך שמדובר במילה עברית כשרה. לא, לא "למהדרין" אם חשקה נפשך להיתפס לעניין
- אכן כך כתבת – אך פתחת במענה לאיתן • שיחה שהינך מסכים איתו – והוא כתב "המקור של גלידה הוא בין היתר מ-Gelato האיטלקית", שזה לא נכון. ולגופה של מילה, האם ההכלאה כפי שתיארת – אכן יצרה "מילה עברית כשרה למהדרין" (הדגשה שלי)? חזרתי - שיחה 23:51, 6 במרץ 2009 (IST)
- חזרתי, חזרת על דבריי, ואני מודה לך :) (כתבתי שיש כאן שילוב בין מילה עברית [שמקורה עברי] לבין האלמנט הלועזי teria-). אלדד • שיחה 23:18, 6 במרץ 2009 (IST)
- אני חולק על דברי איתן • שיחה ("המקור של גלידה הוא בין היתר מ-Gelato האיטלקית...") ועל דברי אלדד • שיחה. מתוך הערך גלידה:
- אפרופו גלידה, הסתכלו בערך ג'לאטו. נראה לי קצת מופרך, כיוון שג'לאטו היא גלידה באיטלקית ואכן הערך בביןויקי מוביל לערך האיטלקי על גלידה. מישהו מכיר קינוח בשם ג'לאטו? איתן • שיחה 22:50, 6 במרץ 2009 (IST)
- ראשית, אתה צודק באשר למקור המילה. למעשה, זו הכלאה בין מילה עברית למילה לועזית (המסתיימת ב-teria). ההכלאה יצרה מילה עברית כשרה למהדרין, ולכן יש צורך לכתוב אותה על פי כללי הכתיב העברי. אני מתעלם מן הכללים האלה כאשר מדובר בתעתיק שם לועזי, שאינו חלק מן השפה העברית. לדוגמה, מונטסקייה (ולא מונטסקיה), כדי להדגיש את ההגייה ieux בסוף השם (כדי שלא יהגו את השם Monteskiya או Monteskya, בטעות). במקרה של מילה עברית (ראה האלמנט "גליד-" במילה), עדיף לכתוב אותה על פי הכללים גם אם היא מכילה אלמנט זר בתוכה. לעומת זאת, אילו היא הייתה לגמרי מילה זרה, אפשר היה להתעלם מכללי הכתיב העברי (ולרוב גם נתעלם). אלדד • שיחה 22:41, 6 במרץ 2009 (IST)
- גלידה זו מילה בעברית. מהיכן הגיעה האות רי"ש לסיומת??? חזרתי - שיחה 12:00, 6 במרץ 2009 (IST)
- חזרתי, מאין לך את הביטחון שמה שכתוב בערך משקף? אל תמהר להסיק מסקנות.
"המילה מופיעה בצורה הארמית "גְּלִידָא" כמקבילה לכפור בתרגום אונקלוס לפסוק "וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל [...] דַּק כַּכְּפֹר עַל-הָאָרֶץ" (שמות טז יד) : "וּסְלֵיקַת נָחֲתַת טַלָּא [...] דַּעְדַּק דְּגִיר כִּגְלִידָא עַל אַרְעָא". את המילה במשמעותה בעברית החדשה חידש אליעזר בן־יהודה. במילונו כתב: "יקראו בארץ־ישראל המדברים עברית ממתק עשוי מסֻכר וביצים ונקפא וקר כגליד". השורש המשנאי ג־ל־ד נבחר משום שעניינו קפיאה והתקשות (ראו הגליד, גלד וכולי). כמו כן, המילה נבחרה בשל הדמיון הצלילי שיש לה למילה האיטלקית שמשמעה גלידה – gelato."
- בן יהודה היה מודע ודאי למילה האיטלקית וחיפש מילה עברית דומה עם שורש עברי. איתן • שיחה 00:15, 7 במרץ 2009 (IST)
- ועוד מהרשת:
- בן יהודה היה מודע ודאי למילה האיטלקית וחיפש מילה עברית דומה עם שורש עברי. איתן • שיחה 00:15, 7 במרץ 2009 (IST)
רבים מחידושיו של בן יהודה נעשו על פי דמיון בצליל למילים בשפות אירופיות. למשל: אווירון-avion (בצרפתית), בובה-pupée (צרפתית) puppe (גרמנית), גלידה-gelato (איטלקית), מברשת-brush (אנגלית), ממחטה-mouchoir (צרפתית), נזלת-nasal (צרפתית), סבון-savon (בצרפתית). איתן • שיחה 00:19, 7 במרץ 2009 (IST)
- אני מסכים אתך, איתן (וגם הסכמתי מקודם, אבל לא רציתי להיכנס יותר מדי לעומקו של העניין). למיטב ידיעתי, הדעה הרווחת היא שאת המילה "גלידה" טבע אליעזר בן-יהודה על פי העברית (גל"ד), ושהייתה השפעה בגזירת המילה גם למילה gelato, כלומר, למילה לועזית מוכרת (כפי שנגזרו מאוחר יותר גם מילים אחרות בעברית, כמו "אקרן", שמעבר ל-א' ולשורש קר"ן - מזכיר וזהה בצורתו למילה הצרפתית écran - שקיימת גם ברוסית, ודומה למילה screen וכו'). אלדד • שיחה 00:56, 7 במרץ 2009 (IST)
- כדאי להוסיף זאת לערך. איתן • שיחה 01:53, 7 במרץ 2009 (IST)
אני גם כמו אלדד, לא רציתי להיכנס לעניין האיטלקית כי הוא מיותר כאן. את המילה "גלידה" הכניס אליעזר בן-יהודה לעברית. במשנה יש המילה "גליד" (על משקל שביל, סניף). גליד הם מים שקפאו בקור, והפכו לגוש. גם פצע שהגליד, הוא פצע שהדם שבו הפך מנוזל למוצק, לגוש. בספר שמות, פרק ט"ז, פסוק י"ד, מתואר המן שאלוקים זימן לבני ישראל: "וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ". והתרגום הארמי לתנ"ך הופך את "דק ככפור" ל"גלידא", המילה "גליד" ועוד אל"ף הידיעה. המן שירד לבני ישראל בצאתם ממצרים היה קפוא, ובנוסף, כל אחד שאכל ממנו, טעם בדיוק את הטעם שרצה, את הטעם שחשק בו. גם קפוא, וגם טעים? הנה, אליעזר בן-יהודה מצא מילה טובה שתשמש את העברית. בנוסף, בא ההסבר שאיתן הביא מהרשת, שהגלידה קרצה לבן-יהודה עוד יותר משום שהצליל שלה דומה למילים אירופיות מקבילות. אבל, המקור האיטלקי לא קשור לשפות השמיות, וגם לא ההפך. בכלל, השפות השמיות והאירופיות רחוקות מאוד יחסית, ונדיר שהן משפיעות אחת על השנייה. gelato זה באיטלקית, והרי איטלקית היא צאצא של לטינית. gelare בלטינית זה "להקפיא". הבינוני הסביל זה gelatus, "קפוא" - מכאן הוא התגלגל ל-gelato באיטלקית, gelado בפורטוגזית ול-helado בספרדית (הפועל gelare הפך ל-helar). ה-d פה היא צורן גזירה, והיא בכלל לא קשורה לד' השורשית בשפות השמיות. קפיש? :) ותודה לבועז, הבלשן הנפלא, שיידע אותי בנושא המקור הלטיני. אלירן d שיחה 12:02, 7 במרץ 2009 (IST)
- לפחות תיתן קרדיט למקום שאתה מעתיק ממנו. 79.177.122.40 13:45, 7 במרץ 2009 (IST)
- אמרתי תודה לבעז, שיידע אותי בנושא המקור הלטיני. אלירן d שיחה 14:44, 7 במרץ 2009 (IST)
- כן, את עניין המקור הלטיני לקחתי ממנו. עשיתי קצת "העתק-הדבק", ואולי זה לא במקום. חתיכת אדם מבריק הבועז הזה, הוא מלמד המון בהודעות שלו. כמו כן, סאני, כנס בבקשה לחשבון שלך. תודה, אלירן d שיחה 14:57, 7 במרץ 2009 (IST)
לא יודע אם זה עוזר, אבל אוסיף על דברי אלירן ואגיד שבספרדית שמה של חנות המוכרת גלידות הוא Heladeria (עם H שקטה, כמובן). מה שמחזק את העובדה שהסיומת "רייה" היא סיומת לועזית, וכאן הקשר למילה הלטינית הוא ודאי לא חסר חשיבות. ללא ההקשר הלטיני, היה הרבה יותר הגיוני לקרוא למקום "גלידיה" (או אפילו מגלדה, על משקל מסעדה?). טוסברהינדי (שיחה) 00:03, 11 במרץ 2009 (IST)
לדוברי האנגלית[עריכת קוד מקור]
מה זה Mash, כפי שמופיע בקישור הזה? חשבתי תחילה שמדובר בתפוח אדמה, אלא שבדף 2, במאמר שבקישור, מופיע גם שוק תפוחי האדמה.אודי - שיחה 17:10, 6 במרץ 2009 (IST)
- רפרפתי ממש בקצרה בקישור כך שאולי התשובה שאני נותן אינה קשורה, אבל יש דבר שנקרא מאש. מזכיר עדשים קצת. בלי הרבה טעם. חצי חציל 22:13, 6 במרץ 2009 (IST)
- תודה, אמנם קיים גם אצלנו מש, אלא שהוא מקביל ל-moong המופיע במאמר שבקישור בראש העמוד השני, כלומר, כנראה יש סוג של מוצר חקלאי נוסף העונה לשם mash.אודי - שיחה 22:33, 6 במרץ 2009 (IST)
תעתיק שם מאיטלקית[עריכת קוד מקור]
שלום, כיצד יש לתעתק את שמו של השף הסיציליאני: Francesco Procopio de Coltelli? תודה, גברת תרד • שיחה 23:20, 6 במרץ 2009 (IST)
- פרנצ'סקו פרוקופיו דה קולטלי. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 23:31, 6 במרץ 2009 (IST)
- תודה! גברת תרד • שיחה 23:56, 6 במרץ 2009 (IST)
מטיפה לטיפה נתמלא ההין[עריכת קוד מקור]
מהי הגדרתו של הביטוי? מהו מקורו? ואם אפשר לנקד אותו... תודה... 77.127.192.90 16:10, 7 במרץ 2009 (IST)
- מקור הביטוי הוא ככל הנראה לי בפרשה י"ז במדרש במדבר רבה (המשויך ע"פ המסורת לספרי מדרש רבה). הִין היא יחידת מידה מקראית לנוזלים, ומכאן צא ולמד מה משמעות הביטוי. אביעדוס • שיחה 16:19, 7 במרץ 2009 (IST)
- גירסה זרה - ברומנית קיים ביטוי דומה - מטיפה לטיפה נעשית ביצה (או שלולית)
Pic cu pic baltă se face שזה תרגום של המספר אנטון פאן מטורקית - כשהמקור נשמע משהו כמו damlaia damlaia göl orur. ודאי קיים בכל השפות.Ewan2 - שיחה 05:03, 8 במרץ 2009 (IST)
שמות[עריכת קוד מקור]
- Eddie Magill (צפון אירי) - אדי מגיל? מייגיל? מג'יל?
- Ian Ure (סקוטי) - איאן יור? יורה? משהו אחר לגמרי?
תודה מראש, ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:21, 8 במרץ 2009 (IST)
- לגבי השני יש אצלנו את מידג' יור שנכתב באנגלית באותה צורה.אודי - שיחה 07:49, 8 במרץ 2009 (IST)
- על פי חיפוש בגוגל, נראה ש-Magill זה כתיב מקוצר של MacGill, כלומר נהֱגֶה "מֶגִיל". Illang • שיחה 12:55, 10 באפריל 2009 (IDT)
Gustav Vigeland[עריכת קוד מקור]
הפסל הנורבגי, ויגלנד או ויגלאנד? AMIRBL25 - שיחה 11:51, 8 במרץ 2009 (IST)
- נראה לי שכדאי להוסיף את ה-א' בסוף, כדי שלא יהגו את השם בעברית Viglend. אלדד • שיחה 13:03, 8 במרץ 2009 (IST)
עוד תעתיק מצרפתית[עריכת קוד מקור]
Châlons-en-Champagne? ברי"א • שיחה • י"ב באדר ה'תשס"ט • 12:48, 8 במרץ 2009 (IST)
- מבטאים : שָלוֹנְזֶנְשַמְפַּנְיֶי . כמילה אחת. (אינני יודע איך מתעתקים את התיסבוך הזה למילים נפרדות). Danny-w 12:58, 8 במרץ 2009 (IST)
- להערכתי, התעתיק המתאים יהיה: שאלונז-אן-שאמפאן. אלדד • שיחה 13:01, 8 במרץ 2009 (IST)
- לא שַאלוֹ(ן) (נ' מאונפפת)? ברי"א • שיחה • י"ב באדר ה'תשס"ט • 13:03, 8 במרץ 2009 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: דרך אגב, ה-אן באמצע השם מבוטא אָן. לשאלתך, לא. בעברית נהוג לתעתק גם את ה-ן' המאונפפת בתור נ'. אלדד • שיחה 13:04, 8 במרץ 2009 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: נון מאונפפת, אך נשמעת. גם בסיום המילה לא הוגים בדיוק נון סופית אלא יותר נְיְ :-) Danny-w 13:07, 8 במרץ 2009 (IST)
- צודק לגבי הסיפא (מקווה שעכשיו לא תהיה התנגשות נוספת ), אבל בעברית לא נהוג לתעתק את הסיפא בתור -ניי (אם כי כבר הסברתי בדיוק כך את ההגייה הזאת בדפי שיחה קודמים שנגעו לערך עם הסיומת הזאת). אלדד • שיחה 13:10, 8 במרץ 2009 (IST)
- צודק לגבי הסיפא (מקווה שעכשיו לא תהיה התנגשות נוספת
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: נון מאונפפת, אך נשמעת. גם בסיום המילה לא הוגים בדיוק נון סופית אלא יותר נְיְ :-) Danny-w 13:07, 8 במרץ 2009 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: דרך אגב, ה-אן באמצע השם מבוטא אָן. לשאלתך, לא. בעברית נהוג לתעתק גם את ה-ן' המאונפפת בתור נ'. אלדד • שיחה 13:04, 8 במרץ 2009 (IST)
- לא שַאלוֹ(ן) (נ' מאונפפת)? ברי"א • שיחה • י"ב באדר ה'תשס"ט • 13:03, 8 במרץ 2009 (IST)
- להערכתי, התעתיק המתאים יהיה: שאלונז-אן-שאמפאן. אלדד • שיחה 13:01, 8 במרץ 2009 (IST)
שאלה בנוגע לתעתיק מפולנית[עריכת קוד מקור]
שלום! לפולנים שביניכם, יש מישהו שיודע איך נכון לכתוב בעברית:
- Narodowe Siły Zbrojne.
- Nike Award.
תודה. --89.0.145.59 15:17, 8 במרץ 2009 (IST)
- לא בטוח שזה נכון, אבל הנה מה שיצא לי:
- הכוחות הלאומיים המזוינים (Narodowe Siły Zbrojne)
- השני זה כנראה איזשהו פרס שנקרא "פרס נייק".
- אם תביא לנו את המקורות מהן לקחת את הביטויים, תקל עלינו את הפירוש.
- --MT0 • בואו להשתתף, רגע לפני הפרלמנט! • שיחה • 15:24, 8 במרץ 2009 (IST)
- תודה! התרגום הראשון נשמע הגיוני בהקשר של המשפט... בקשר לשני, ידוע לי שזה פרס, רק לא ידעתי אם לכתוב ניק או נייק. אז אני אלך על "פרס נייק". תודה רבה!--89.0.145.59 19:23, 8 במרץ 2009 (IST)
- שמחתי לעזור . אתה מוזמן להרשם, כדי להקל את השיחה איתך, וגם כדי שתוכל לקבל תשובות לשאלות בעתיד בצורה יותר מהירה. --MT0 • בואו להשתתף, רגע לפני הפרלמנט! • שיחה • 22:25, 8 במרץ 2009 (IST)
- אם זה בפולנית, אין סיבה לכך שזה לא יהיה "נִיקֶה". אביעדוס • שיחה 00:08, 9 במרץ 2009 (IST)
- אביעדוס צודק. חתן הפרס זוכה בפסלון של האלה ניקה. אז הפרס נקרא ניקֶה (גם לכבוד חברת NICOM המשתתפת במימון)Ewan2 - שיחה 22:42, 9 במרץ 2009 (IST)
- שמחתי לעזור
- תודה! התרגום הראשון נשמע הגיוני בהקשר של המשפט... בקשר לשני, ידוע לי שזה פרס, רק לא ידעתי אם לכתוב ניק או נייק. אז אני אלך על "פרס נייק". תודה רבה!--89.0.145.59 19:23, 8 במרץ 2009 (IST)
כ גרמנית[עריכת קוד מקור]
כיצד ראוי לתעתק כ גרמנית (כמו ב-ich, כלומר [ç]) כשלא מדובר בגרמנית? האם כ, כמו בגרמנית, או ח כדי לא ליצור בלבול (יצויין שמדובר בקוריאנית, ויש בה גם כ גרמנית וגם כ רוסית, כשהאחרונה מתועתקת כ-ח. כמובן שלציון כ דגושה אני משתמש ב-ק). סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 15:52, 9 במרץ 2009 (IST)
- אני הייתי דבק בכ"ף. ח"ית היא כבר משהו אחר לגמרי. Harel • שיחה 17:13, 9 במרץ 2009 (IST)
- תלוי באיזו שפה מדובר, כי כבר יש מסורות תעתוק קיימות. בהולנדית נהוג לתעתק את הצליל הזה ב-ח. אני חושב ש-ח הוא ברור יותר בעברית בלתי-מנוקדת, כי כ היא דו-צלילית, כלומר כאשר כ נמצאת במילה, לא יודעים אם לקרוא אותה כמו ח או כמו ק.Illang • שיחה 12:58, 10 באפריל 2009 (IDT)
כמה שמות[עריכת קוד מקור]
- Edmond de Sélys Longchamps - צרפתי
- Joris Hoefnagel – פלמי
- Roelant Savery - הולנדי (יליד פלנדריה)
- Pieter van den Broecke - הולנדי
- François Leguat - צרפתי
תודה, אביהו • שיחה 21:45, 9 במרץ 2009 (IST)
- להלן כמה ניסיונות:
- Edmond de Sélys Longchamps - צרפתי: אדמונד דה סֶליס לונשאם
- Joris Hoefnagel – פלמי: יוריס הוּפנאחל
- Roelant Savery - הולנדי (יליד פלנדריה): רוּלאנט סאוורי
- Pieter van den Broecke - הולנדי: פיטר ון דן ברוּקֶה
- François Leguat - צרפתי: פרנסואה לגוּאה
אלדד • שיחה 11:49, 10 במרץ 2009 (IST)
- תודה, אביהו • שיחה 15:02, 10 במרץ 2009 (IST)
- מסכים עם אלדד, רק הסתייגות קטנטונת: לגבי השם הראשון, הייתי מתעתק את המילה האחרונה בו "לונשאן", בדומה ל"שאנז אליזה" שכולל את אותו רכיב (Champs) רק בסוף המילה. Illang • שיחה 13:02, 10 באפריל 2009 (IDT)
למרות ובגלל[עריכת קוד מקור]
ר' שיחת ויקיפדיה:לשון#למרות ובגלל. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 11:22, 10 במרץ 2009 (IST)
רק שם אחד[עריכת קוד מקור]
אתר ארכיאולוגי בירדן (כאן, אם מישהו מסתקרן) שבו נמצאה כתובת מלכותית מואבית. בפרסומים באנגלית הוא מופיע בכמה וואריאציות: Khirbat al-Mudayna, Kh. el-Medeiyineh/Mudēyine, Kh. el-Medeiyineh eth-Thamad/Themed.
נראה לי שעדיף להשאיר את שם הנחל, בגלל שבאנציקלופדיה החדשב לחפירות ארכ' בא"י מונים 3 ח' Mudeina (וכנראה יש לפחות 6), ומבדילים ביניהם ע"פ שם הנחל (מצד שני, רק באחד מצאו כתובת מואבית, אז אולי לא חייבים).
במקור אחד מ-1997 היה כתוב שה-Royal Jordanian Geographic Centre אמורים להחליט על שם רשמי, אז יכול להיות שהתשובה נמצאת באתר שלהם (ניסיתי לנווט באמצעות תרגום מכונה - לא עלה יפה), או אם מישהו ממש רוצה להשקיע - אפשר לפנות אליהם. דניאל צבי • שיחה 11:35, י"ד באדר ה'תשס"ט (10.03.09)
רק למקרה שחוסר התגובה כאן נובע מכך שלא היה ברור מה רציתי (ולא מזה שהפעם פשוט הגזמתי), האם יש למישהו הצעה איך לקרוא לאתר (ולערך) בשפת בני עבר? דניאל צבי • שיחה 19:18, ט"ו באדר ה'תשס"ט (11.03.09)מה היית מציע? אביעדוס • שיחה 19:25, 11 במרץ 2009 (IST)
- שכחו מכל מה שכתבתי. הרגע עיינתי שוב במקור, ומתברר שבכלל לא מדובר על כתובת הזאת, כך שכל הדיון לא רלוונטי. דניאל צבי • שיחה 19:33, ט"ו באדר ה'תשס"ט (11.03.09)
על אודות[עריכת קוד מקור]
אני מתנצלת מראש אם כבר נשאלה בעבר השאלה, אם כן אשמח להפניה לדיון הרלוונטי. רק לאחרונה הבנתי שהצורה "על אודות X" היא מקובלת וידועה, כאשר עד כה הנחתי שמדובר בכפילות, ושיש להשתמש רק ב"על" או "אודות". מדוע משתמשים בצירוף זה ביחד, מה המקור לכך, ומדוע "אודות" לבד זה לא מספיק? תודה, Ravit - שיחה 13:19, 10 במרץ 2009 (IST)
והפעם עזרה בתעתיק מאוקראינית[עריכת קוד מקור]
תרגמתי כרגע את הערך גאוגרפיה של אוקראינה מוויקיפדיה האנגלית, ותהיתי איך נכון לתעתק את שם ההר Hoverla לעברית. ביינתים כתבתי את הדבר המתבקש, הוברלה, אבל אני לא לגמרי בטוח. תודה!--89.0.145.59 17:33, 10 במרץ 2009 (IST)
- אכן הוברלה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 23:22, 10 במרץ 2009 (IST)
מקור הביטויים: "בריש גלי", "על קוצו של יוד"[עריכת קוד מקור]
אני מחפש מהיכן הגיעו הביטויים הבאים: "בריש גלי" ו"על קוצו של יוד". ―62.128.48.113 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- לגבי "בריש גלי", אינני מכיר את המקור.
- לגבי "קוצו של יו"ד", בתחתית הערך שגיאת כתיב מצוין כי מקור הביטוי, שפירושו התעקשות על דברים שוליים, בגמרא (תלמוד בבלי, מנחות, ל"ד, א): ”"ארבע פרשיות שבתפילין מעכבות זו את זו ואפילו כתב אחד מעכבן: פשיטא אמר רב יהודה אמר רב לא נצרכא אלא לקוצו של יו"ד."” (תלמוד בבלי, מנחות ל"ד א) אביעדוס • שיחה 23:20, 10 במרץ 2009 (IST)
- לפי אבן שושן "בריש גלי" מגיע ממכילתא כז:, אבל אני לא מצליח למצוא את זה ברשת. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 23:39, 10 במרץ 2009 (IST)
- אני רואה שזה אכן מופיע: מכילתא דר' ישמעאל, מסכתא ויהי, פרשה ב (בנוסח דפוס ראשון; באחרים מופיע פשוט ""בראש גלוי"):
- לפי אבן שושן "בריש גלי" מגיע ממכילתא כז:, אבל אני לא מצליח למצוא את זה ברשת. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 23:39, 10 במרץ 2009 (IST)
אביעדוס • שיחה 00:01, 11 במרץ 2009 (IST)ובני ישראל יוצאים ביד רמה. מגיד הכתו' שכשהיו המצרים רודפים אחרי ישראל. היו מנאצים ומחרפי' ומגדפים. אבל ישראל מרוממי' ומשבחים ונותנים שיר שבח וגדולה תהלה תפארת למי שהמלחמה שלו. כענין שנא'. רוממות אל בגרונם. במקום חרב פיפיות בידם. רומה על השמים אלהים. ואומר יי אלהי אתה ארוממך ואודה את שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן. ובני ישראל יוצאים ביד רמה. בריש גלי. ד"א שהיה ידן של ישראל רמה על מצרים.
- אה, זה האתר הזה שניסתי להיכנס אליו והוא אמר לי שהוא עובד רק באקספלורר 5.5. אני אלרגי לאתרים כאלה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 00:05, 11 במרץ 2009 (IST)
- הא?? וואלה. אביעדוס • שיחה 00:06, 11 במרץ 2009 (IST)
- מקורו של בריש גלי בתרגום אונקלוס לשמות י"ד ח. "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" - ובני ישראל נפקין בריש גלי". ברי"א • שיחה • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 10:51, 11 במרץ 2009 (IST)
- תודה רבה! מעניין מה קדם למה ומדוע אבן שושן מצטט דווקא את מכילתא. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 11:06, 11 במרץ 2009 (IST)
- אינני יודע מה דעת המחקר, אך ע"פ המסורת קדם תרגום אונקלוס בשני דורות למכילתא. תרגום אונקלוס נכתב בדורם של רבי אליעזר ורבי יהושע, ואילו המכילתא נכתבה על ידי תלמידי רבי עקיבא. ברי"א • שיחה • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 11:17, 11 במרץ 2009 (IST)
- תודה רבה! מעניין מה קדם למה ומדוע אבן שושן מצטט דווקא את מכילתא. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 11:06, 11 במרץ 2009 (IST)
- מקורו של בריש גלי בתרגום אונקלוס לשמות י"ד ח. "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" - ובני ישראל נפקין בריש גלי". ברי"א • שיחה • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 10:51, 11 במרץ 2009 (IST)
- הא?? וואלה. אביעדוס • שיחה 00:06, 11 במרץ 2009 (IST)
- גם בנצרות, מהערך יוטא:
בנצרות קיבלה האות משמעות של דבר קטן וחסר חשיבות. משמעות זו מקורה בספר הבשורה על פי מתי פרק 5, פסוק 18: "כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי־יַעַבְרוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַּעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ־קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יְקֻיַּם הַכֹּל׃ "
הפסוק הפך לבעל חשיבות שכן בעקבותיו ניתנה החלטת ניקיאה הדנה במהותו של השילוש הקדוש - מחלוקת שכל כולה הסתכמה בהבדל בין מילה יוונית בה מופיעה האות למילה בה אינה מופיעה, שכן המשמעויות השונות שנוצרו בשל היעדר האות השפיעה על מעמדו של ישו בשילוש הקדוש. שתי המילים שעליהן נסב הוויכוח היו Homoiousios ו- Homoousios.
בהקשר הזה נוצר גם הביטוי האנגלי :"not one iota of difference", הדומה למונח העברי:"קוצו של יוד". איתן • שיחה 09:52, 14 במרץ 2009 (IST)
מקורה של הריבה[עריכת קוד מקור]
אתם מוזמנים להביע את דעתכם כאן. עמיחי 10:23, 11 במרץ 2009 (IST)
שומשום[עריכת קוד מקור]
בערך שומשום המילה שֻׁמְשֹׁם מנוקדת, עד כמה שאני מצליח לראות, בשין ימנית. בטקסט של הערך היה כתוב שהניקוד הוא בשין ימנית, עד שבא מישהו ושינה ל"שמאלית". אם השינוי היה מוצדק, יש לשנות את הניקוד בערך. אם לא, יש לשחזר את השינוי (ששרד חצי שנה...) ברק שושני - שיחה 13:15, 11 במרץ 2009 (IST)
- שומשום זה עם שין שמאלית בבירור. השאלה האמיתית היא שאם כבר כותבים עם ניקוד, האם כותבים "שומשום" או "שמשום"?--MT0 • בואו להשתתף, רגע לפני הפרלמנט! • שיחה • 13:23, 11 במרץ 2009 (IST)
- אתם בטוחים שזה אמור להיות עם חולם על השׂין השנייה? (Soomsom?!) [כך נוקד בערך שומשום]. כמו שאני מכיר את המילה זה שׂוּמְשׂוּם, לא?--217.132.17.78 13:57, 11 במרץ 2009 (IST)
- מוזר מאוד. במאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית מופיעה בבירור שין ימנית (בשתי הפעמים). לגבי החולם, במילון משנת 1930 מופיע ”שֻׁמְשׁוּם” (קרי: shumshum), ואילו במילון מ-1946 מופיעה הצורה ”שֻׁמְשֹׁם” (קרי: shumshom). אם זה נכון, הרי שאכן צ"ל "בשין ימנית". אביעדוס • שיחה 14:00, 11 במרץ 2009 (IST)
- תודה, תיקנתי לפי המאגר של האקדמיה. ברק שושני - שיחה 14:18, 11 במרץ 2009 (IST)
- אביעד, האם זה רק אצלי? כתבת שמדובר בשי"ן ימנית, אבל השי"ן אצלך (לעיל) היא שי"ן שמאלית. אלדד • שיחה 20:52, 11 במרץ 2009 (IST)
- איפה, בפעם השנייה? בהחלט ימנית.. אביעדוס • שיחה 21:24, 11 במרץ 2009 (IST)
- הנה, אני מצטט: מופיעה הצורה "שֻׁמְשֹׁם" (קרי: shumshom). <=== האם לא כתבת כאן, בעברית, סומסום (sumsom)? אלדד • שיחה 01:03, 12 במרץ 2009 (IST)
- אלדד, אצלי מופיעה פעמיים שין ימנית וחולם חסם אחד. תומר א. • ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד. • שיחה • 01:07, 12 במרץ 2009 (IST)
- בוא נבדוק, ייתכן שהטעות היא אצלי: האם שי"ן ימנית איננה שי"ן שהנקודה מעליה נמצאת מצד ימין? אלדד • שיחה 01:11, 12 במרץ 2009 (IST)
- כן, אצלי הנקודה מופעיה בצד ימין בשני השינים + ליד השין השניה יש חולם חסר שעלול לבלבל. תומר א. • ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד. • שיחה • 01:22, 12 במרץ 2009 (IST)
- Curioser and curioser... הנקודה אצלי, בשתי השי"נים, מופיעה מצד שמאל... טוב, שיהיה. אין לי עדיין הסבר, אבל אולי גם אצל האחרים, ולא רק אצלך, היא מופיעה מצד שמאל. אם כן, אני צריך לבדוק מה הבעיה עם הפונט אצלי. אלדד • שיחה 01:27, 12 במרץ 2009 (IST)
- נ"ב: כן, קלטתי גם את החולם החסר. הוא מופיע לצד הנקודה בשי"ן השמאלית, כך שמדובר בשתי נקודות צמודות זו לזו, כמעט עד לכדי קו קצרצר. אלדד • שיחה 01:30, 12 במרץ 2009 (IST)
- Curioser and curioser... הנקודה אצלי, בשתי השי"נים, מופיעה מצד שמאל... טוב, שיהיה. אין לי עדיין הסבר, אבל אולי גם אצל האחרים, ולא רק אצלך, היא מופיעה מצד שמאל. אם כן, אני צריך לבדוק מה הבעיה עם הפונט אצלי. אלדד • שיחה 01:27, 12 במרץ 2009 (IST)
- כן, אצלי הנקודה מופעיה בצד ימין בשני השינים + ליד השין השניה יש חולם חסר שעלול לבלבל. תומר א. • ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד. • שיחה • 01:22, 12 במרץ 2009 (IST)
- בוא נבדוק, ייתכן שהטעות היא אצלי: האם שי"ן ימנית איננה שי"ן שהנקודה מעליה נמצאת מצד ימין? אלדד • שיחה 01:11, 12 במרץ 2009 (IST)
- אלדד, אצלי מופיעה פעמיים שין ימנית וחולם חסם אחד. תומר א. • ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד. • שיחה • 01:07, 12 במרץ 2009 (IST)
- הנה, אני מצטט: מופיעה הצורה "שֻׁמְשֹׁם" (קרי: shumshom). <=== האם לא כתבת כאן, בעברית, סומסום (sumsom)? אלדד • שיחה 01:03, 12 במרץ 2009 (IST)
- איפה, בפעם השנייה? בהחלט ימנית.. אביעדוס • שיחה 21:24, 11 במרץ 2009 (IST)
- מוזר מאוד. במאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית מופיעה בבירור שין ימנית (בשתי הפעמים). לגבי החולם, במילון משנת 1930 מופיע ”שֻׁמְשׁוּם” (קרי: shumshum), ואילו במילון מ-1946 מופיעה הצורה ”שֻׁמְשֹׁם” (קרי: shumshom). אם זה נכון, הרי שאכן צ"ל "בשין ימנית". אביעדוס • שיחה 14:00, 11 במרץ 2009 (IST)
- אתם בטוחים שזה אמור להיות עם חולם על השׂין השנייה? (Soomsom?!) [כך נוקד בערך שומשום]. כמו שאני מכיר את המילה זה שׂוּמְשׂוּם, לא?--217.132.17.78 13:57, 11 במרץ 2009 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: העליתי צילום מסך, אני מקווה שלא החליפו את השמות של הצדדים בלי לעדכן אותי. תומר א. • ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד. • שיחה • 01:28, 12 במרץ 2009 (IST)
- נראה לי שהתכוונת לכתוב ימין במשפט הקודם שלך תומר א. • ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד. • שיחה • 01:34, 12 במרץ 2009 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: תודה רבה. שככה יהיה לי טוב... בצילומסך שלך אני רואה בבירור שתי שי"נים ימניות, ואצלי על המסך, בדף הנוכחי, אני רואה שתי שי"נים שמאליות. נפלאות דרכי ... הגופן? הדפדפדן? אני כבר לא יודע במי האשם. לילה טוב, ותודה רבה, אלדד • שיחה 01:36, 12 במרץ 2009 (IST)
מוות לדלפק הייעוץ הלשוני! ככה לשבור לי תפיסת עולם?! שומשום בשין ימנית? אוף! סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 17:43, 11 במרץ 2009 (IST)
- Hey, this is my child you're speaking of! אביעדוס • שיחה 19:12, 11 במרץ 2009 (IST)
- אני מניח שהשין השמאלית חדרה בהשפעת השפות האירופאיות: למשל השם הלטיני: Sesamum indicum, השם האנגלי: Sesame, ועוד. ברי"א • שיחה • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 19:30, 11 במרץ 2009 (IST)
גם מהערבית של עלי באבא السمسمEwan2 - שיחה 02:22, 12 במרץ 2009 (IST)
- נראה לי שזה הזמן לשאול למה בכלל שזה יהיה בשין ימנית? יש למישהו רעיון למקור השין הימנית (אולי בתנך?) תומר א. • ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד. • שיחה • 02:49, 12 במרץ 2009 (IST)
מקצועני[עריכת קוד מקור]
ילדי העירו לי אתמול כי לא אומרים "מקצועני", אלא מקצועי או מקצוען (אם כי לטענתם, מקצוענים זה בסדר). לאחר ששמחתי על כך שהם מתקנים אותי ולא ההפך, אצתי רצתי לוויקיפדיה ומצאתי מעל 200 מופעים למילה מקצועני. עם מי הצדק אם כן? אודי - שיחה 22:18, 11 במרץ 2009 (IST)
- שתי הצורות נכונות, כל אחת להקשר שלה: "מקצוען" הוא שם עצם, ונאמר על אדם; כאשר מדובר בשם תואר - המילה תהיה "מקצועני" (למשל, ספורט מקצועני). אלדד • שיחה 01:00, 12 במרץ 2009 (IST)
למצער[עריכת קוד מקור]
כיצד יש לבטא מילה זו? תודה... 87.70.9.73 22:33, 11 במרץ 2009 (IST)
- למִצְעָר - Lemitz'ar. אלדד • שיחה 01:01, 12 במרץ 2009 (IST)
תעתיקי שמות אמריקאים[עריכת קוד מקור]
אני מתרגמת את גביע גלידה מויקיאנגלית ונתקלתי בכמה שמות של אמריקאים, מן הסתם מהגרים או בני מהגרים, ששמותיהם אינם באנגלית ואני מעוניינת לתעתקם:
- Italo Marchioni
- Ernst Hamwi (מוצא סורי)
- Arnold Fornachou
תודה, גברת תרד • שיחה 10:19, 12 במרץ 2009 (IST)
- בבקשה, הנה שלושה ניסיונות תעתוק:
- Italo Marchioni - איטלו מרקיוני (אם הוא הוגה את שמו בצורה האיטלקית)
- Ernst Hamwi (מוצא סורי) - ארנסט האמוי
- Arnold Fornachou - ארנולד פורנאשו / פורנאצ'ו (האם הוא הוגה את שמו בצורה הצרפתית, פורנאשו? לא ברור לי).
אלדד • שיחה 12:24, 12 במרץ 2009 (IST)
- תודה אלדד. אין לי מושג אם הראשון איטלקי והשלישי צרפתי... אבל לגבי השני, הסורי, האם ה-H לא תתועתק ל-ח'? גברת תרד • שיחה 19:05, 12 במרץ 2009 (IST)
- השם Fornachou סקרן אותי, כי משהו ב-chou הזה גרם לי לחשוב שהוא ברטוני ואני מחבב שפות קלטיות. לא מצאתי הוכחה לכך שהוא ברטוני, אבל כן מצאתי שהוא צרפתי (מה שעדיין לא פוסל את האפשרות שהוא ברטוני!). העובדה שהוא מצרפת מופיעה בספר ששמו Monkeyshines on Great Inventors שאפשר למצוא ב-Google Books.
- ולמה האמוי בו"ו אחת? וגם למה בה'? אולי עדיף ח'? (אני סתם מנחש, אני לא מומחה לערבית.) --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 22:56, 12 במרץ 2009 (IST)
- תודה אמיר :-) ולגבי השם הערבי - גם אני מניחה שאם תיעתקו לאנגלית שם ערבי עם H זה רק בגלל שאין להם משהו כמו ח'... גם ההערה שלך לגבי שני ו' נראית לי. גברת תרד • שיחה 07:20, 14 במרץ 2009 (IST)
- במקרה של Hamwi, אני מניח שאם נתעתק את השם כאילו הוא מערבית, אז עדיף הכתיב "חאמווי". הנחתי שעדיף לתעתק כאילו מאנגלית, ולכן "האמווי" (נשמטה לי קודם ו' אחת). בעיקרון, ייתכן שמוצאו של השם הזה מ"חמאה", קרי, העיר "חמאת" שבסוריה, ואז מדובר ב"חמאווי" (למרות שבכתיב הלטיני לא מופיעה A אחרי ה-M). לשיקולך אם לכתוב אותו ב-ח' אם לאו. אלדד • שיחה 11:52, 14 במרץ 2009 (IST)
- באשר לשם הראשון, Italo Marchioni, סביר מאוד שמדובר בשם איטלקי, הן משום השם הפרטי Italo והן משום הצירוף chio, שנהגה באיטלקית "קיאו"/"קיו". אלדד • שיחה 12:03, 14 במרץ 2009 (IST)
- תודה אלדד על הערותיך המחכימות. גברת תרד • שיחה 13:42, 14 במרץ 2009 (IST)
- תודה אמיר :-) ולגבי השם הערבי - גם אני מניחה שאם תיעתקו לאנגלית שם ערבי עם H זה רק בגלל שאין להם משהו כמו ח'... גם ההערה שלך לגבי שני ו' נראית לי. גברת תרד • שיחה 07:20, 14 במרץ 2009 (IST)
- תודה אלדד. אין לי מושג אם הראשון איטלקי והשלישי צרפתי... אבל לגבי השני, הסורי, האם ה-H לא תתועתק ל-ח'? גברת תרד • שיחה 19:05, 12 במרץ 2009 (IST)
שקד או שקדייה?[עריכת קוד מקור]
אותי לימדו מגיל קטן שזו טעות לומר שקדייה וצריך לומר שקד. ברור ששניהם נפוצים, אך האם יש נכון ולא נכון כאן? ואם כבר, אותו הכלל עובד גם לגבי יען ובת יענה? תודה. yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים 10:26, 12 במרץ 2009 (IST)
- תשובת האקדמיה ללשון העברית:
- שאלה: כיצד נקרא העץ המזוהה עם ט"ו בשבט – שָׁקֵד או שְׁקֵדִיָּה?
- תשובה: בלשון המקורות ובתחום הבוטניקה שם העץ הוא שקד, ואילו שקדייה היא שם עממי. נראה שהמילה שקדייה היא חידושו של המשורר לוין קיפניס משנת תרע"ט (1919). [1]
- דוד - שיחה 11:27, 12 במרץ 2009 (IST)
לגבי יען ובת יענה, בהחלט יש נכון ולא נכון :) לפי הערך יען, "בת יענה" זהו עוף דורס לילי, ולכן זו שגיאה (אמנם נפוצה) לקרוא ליען "בת יענה". בנוסף ישנו המאמר הזה- מאמרו של ראם בר שטרם הספקתי לקרוא, שאולי מעניק טיעון נוסף. תומר07 - שיחה 08:50, 15 במרץ 2009 (IST)
MTÜ JK FC Flora[עריכת קוד מקור]
איך מתעתקים (אסטונית)? YHYH ۩ שיחה • מיזם הכדורגל במדינות • 11:57, 12/03/2009
- התשובה הכללית היא: כמו שמתעתקים ראשי תיבות אחרים - אם יש תעתיק מקובל בעיתונות ישראלית, משתמשים בו ואם אין - כותבים באותיות לועזיות.
- התשובה הפרטנית: גם JK וגם FC זה ר"ת של "מועדון כדורגל" (באסטונית ובאנגלית). MTÜ זה מלכ"ר (כמה טוב שיש קישורי בינוויקי). לסיכום - כל זה לא כל כך נחוץ ו"פלורה טאלין" נשמע לי שם סביר לערך. את היותו מלכ"ר שנתמך על ידי הממשלה אפשר לתאר בגוף הערך, כפי שנעשה בוויקיאנגלית. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 20:01, 13 במרץ 2009 (IST)
- באמת התכוונתי לקרוא לערך פלורה טאלין, אבל השאלה היא מה צריך לכתוב במודגש בתחילת הערך. אז האם התרגום של מה שכתוב בכותרת הפסקה הזו הוא "מועדון הכדורגל פלורה"? YHYH ۩ שיחה • מיזם הכדורגל במדינות • 22:51, 14/03/2009
- כן, וגם ר"ת של מלכ"ר. האם אתה באמת רוצה לכתוב את זה במשפט הראשון? לשיקולך, אני לא קורא ערכים על כדורגל הרבה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 22:56, 14 במרץ 2009 (IST)
- באמת התכוונתי לקרוא לערך פלורה טאלין, אבל השאלה היא מה צריך לכתוב במודגש בתחילת הערך. אז האם התרגום של מה שכתוב בכותרת הפסקה הזו הוא "מועדון הכדורגל פלורה"? YHYH ۩ שיחה • מיזם הכדורגל במדינות • 22:51, 14/03/2009
שימו לב[עריכת קוד מקור]
שיחה:בשהאנטר הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 14:48, 13 במרץ 2009 (IST)
- הגבתי שם. אלדד • שיחה 12:11, 14 במרץ 2009 (IST)
דהיינו/היינו[עריכת קוד מקור]
מתי יש להשתמש בזה ומתי בזה? והאם יש הבדל בין השניים? תודה... 77.127.202.133 17:32, 13 במרץ 2009 (IST)
בזמן כתיבת הערך נחפזתי מעט והלכתי על תרגום טקסטואלי לחלוטין (המקור: Patrick Thistle), אבל בדיעבד חשבתי על כך שככל הנראה יש לקרוא פטריק ת'יסל. אשמח לייעוץ בנושא זה. בלי קשר יש לשנות 'פאטריק' ל-'פטריק', אבל את זה כבר אבצע לאחר קבלת תשובה לנושא זה. תודה. Gellerj - שיחה 00:26, 14 במרץ 2009 (IST)
עוד שמות אמריקאים[עריכת קוד מקור]
אני זקוקה לעזרתכם בתעתוק של עוד כמה שמות אמריקאים:
- Abe Doumar
- Nick and Albert Kabbaz
- David Avayou
- Charles and Frank Menches
- Frederick Bruckman
תודה, גברת תרד • שיחה 08:01, 14 במרץ 2009 (IST)
- מאחר ש(לצערנו או לשמחתנו) חונכנו באמריקאית - אני מניח שאת השמות האמריקאים קוראים כמו האופן ה"הגיוני" לדוברי העברית בארץ:
- מאחר ש(לצערנו או לשמחתנו) חונכנו באמריקאית - אני מניח שאת השמות האמריקאים קוראים כמו האופן ה"הגיוני" לדוברי העברית בארץ:
- Abe Doumar - אייבּ דומאר
- Nick and Albert Kabbaz - ניק ואלברט קאבאז
- David Avayou - דייויד אבאיו (או אוואיו)
- Charles and Frank Menches - צ'ארלס ופראנק מנצ'ז
- Frederick Bruckman - פרדריק ברוקמן.
Danny-w 12:01, 14 במרץ 2009 (IST)
- יש לי תוספת רק לשם האחרון: לעניות דעתי, באמריקאית יהגו אותו "בראקמן". אלדד • שיחה 12:10, 14 במרץ 2009 (IST)
- תודה לשניכם. הערך גביע גלידה יעודכן בהתאם (ואני מעתיקה את הקטע מכאן לדף שיחת הערך). גברת תרד • שיחה 13:52, 14 במרץ 2009 (IST)
- יש לי תוספת רק לשם האחרון: לעניות דעתי, באמריקאית יהגו אותו "בראקמן". אלדד • שיחה 12:10, 14 במרץ 2009 (IST)
שמה של חברה איטלקית[עריכת קוד מקור]
איך יש לתעתק את שמה של חברת הגלידה האיטלקית Spica? תודה, גברת תרד • שיחה 09:21, 14 במרץ 2009 (IST)
- ספיקה. כמובן, בפ"א דגושה (כדאי להוסיף את הדגש ב-פ' לפחות במופע הראשון של השם). אלדד • שיחה 11:54, 14 במרץ 2009 (IST)
- תודה. (תיכף אעתיק את הפיסקה לדף שיחת הערך). גברת תרד • שיחה 13:50, 14 במרץ 2009 (IST)
קרוואן או קרוון[עריכת קוד מקור]
הערך קרוואן מפנה לערך קרוון שהוא למעשה דף פירושונים. שם אפשר לראות גם קרוואנים וגם קרוונים. הראשון רלוונטי לשמות עצם כמו אתר קראוונים והשני לאישים כמו דני קרוון. למען האחידות, מה צריך לעשות? • רוליג - שיחה 19:12, 14 במרץ 2009 (IST)
- מילון האקדמיה ללשון העברית משנת 1991 מציין ”קָרָוָן” – בכתיב מלא: "קרוון". (מעניין שנכתב כי הקרון הנייד הוא 'מְעוֹנוֹעַ', ואילו הקרון הנייח הוא 'קָרָוָן'). מכל מקום, היחיד שאינו מתאים לכתיב זה הוא אתר קראוונים; מוטב אולי שיאוית אתר קרוונים (ואם כבר א', הייתי כותב קרוואנים). אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 19:26, 14 במרץ 2009 (IST)
- ראו דיון בשיחה:אתר קראוונים. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 22:47, 14 במרץ 2009 (IST)
- הדיון מלמד אותנו ששניים חולקים עליך, אך אינם מביאים אסמכתא כלשהי, מסייגים את טענותיהם ומחליטים שצריך להמשיך לדון בדבר. גם אם הדבר לא חד משמעי, למען האחידות אני נוטה יותר להיצמד לגרסה בה נעשה שימוש כשם משפחה והיא קרוון. בכל מקרה, אשמח לשמוע עוד דברי חכמים. • רוליג - שיחה 23:05, 16 במרץ 2009 (IST)
- אם נעמיד דברים על דיוקם, גם אני נוטה באופן אישי להעדיף את הכתיב "קרוואן"; אבל אני מעדיף ליישר קו עם האקדמיה אם אפשר. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 23:08, 16 במרץ 2009 (IST)
- הדיון מלמד אותנו ששניים חולקים עליך, אך אינם מביאים אסמכתא כלשהי, מסייגים את טענותיהם ומחליטים שצריך להמשיך לדון בדבר. גם אם הדבר לא חד משמעי, למען האחידות אני נוטה יותר להיצמד לגרסה בה נעשה שימוש כשם משפחה והיא קרוון. בכל מקרה, אשמח לשמוע עוד דברי חכמים. • רוליג - שיחה 23:05, 16 במרץ 2009 (IST)
- ראו דיון בשיחה:אתר קראוונים. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 22:47, 14 במרץ 2009 (IST)
Internet phenomena[עריכת קוד מקור]
כיצד יש לתרגם את "Internet phenomena" (אנ')? אני תרגמתי ל"תופעות אינטרנט". מיקיMIK • שיחה • Primum non nocere • 19:23, 14 במרץ 2009 (IST)
- כן, זהו התרגום. אם כי לא בטוח עד כמה הקוראים יבינו מלכתחילה במה המדובר רק למקרא שם הערך (אבל אני חושב שאותה בעיה קיימת גם באנגלית, List of Internet phenomena). אלדד • שיחה 19:36, 14 במרץ 2009 (IST)
מאיפה למען השם מגיעה המילה "השחטה"[עריכת קוד מקור]
אין אף אחד שטוען אפילו לשגיאה "נפוצה" של השחטה. ידוע וברור שצ"ל: השחתה. אז מדוע בכל זאת בויקי נפוץ השגיאה המצמררת הזאת?. אולי זו תקלדה כתוצאה מ"הקלדה ללא מחשבה" (אני מתכוון כמו שקורה לפעמים שכותבים לו במקום לא). סביר להניח שלא, כי זה קורה בדרך כלל בשתי מילים תקינות שהגייתן זהה וכתיבתן שונה (כמו בדוג' שנתתי - לו-לא). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 23:19, 14 במרץ 2009 (IST)
- להערכתי, אנשים נוטים לכתיב ב-ט' יותר מאשר ב-ת', ואולי יש כאן "הצטלבות" או "הצלבה" עם "שחט". סביר מאוד שהשורש שח"ת מוכר פחות ("לשחת"), ואילו "לשחוט" מוכר הרבה יותר ונמצא בשימוש רווח. ההנחה שלי מאז ומתמיד הייתה שאנשים נוטים להשתמש בשורש המוכר להם יותר. חבל שאין לנו דרך לבער את השגיאה הזאת, שדי צורמת כל פעם מחדש. אלדד • שיחה 23:23, 14 במרץ 2009 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: אלדד, בהקשר לדיון אחר שמתקיים במקביל, אפשר לכתוב סקריפט שלא יאפשר את כתיבת המילה הזאת . תומר א. - שיחה 23:26, 14 במרץ 2009 (IST)
- גם לא בדפי השיחה? אלדד • שיחה 23:27, 14 במרץ 2009 (IST)
- אני אישית הייתי שולל שימוש בשגיאה הזאת גם בדפי שיחה. בשבילי היא פשוט מצמררת. זו פשוט שחיטה בלתי כשרה של הכתיב התקני... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 23:31, 14 במרץ 2009 (IST)
- ...ואני מחרה מחזיק אחריך . האמת היא שמדי פעם מדגדג לי להיכנס לדפי שיחה ולתקן (לא רק את המילה הזאת...), אבל יש גבול. אולי באמת דווקא אותה כדאי מדי פעם לעבור ולתקן בכל הדפים. שוב, בהמשך למה שכתבתי לעיל (ואולי כתוספת), נראה לי שאנשים רגילים ל"משחטה", גם כזו של כלי רכב (ויודעים ששם הורסים כלי רכב), ולכן מניחים שהפעולה היא "השחטה". אלדד • שיחה 23:37, 14 במרץ 2009 (IST)
- כלומר: זו לא רק טעות לשונית, אלא גם טעות בהבנת המונח. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 23:41, 14 במרץ 2009 (IST)
- נדמה לי שזה קורה די הרבה עם מילים שמבוטאות באופן דומה (עד כדי זהה). יש דוגמאות למכביר; למשל: "טעה בדרכו", שבמבחן גוגל מנצח את "תעה בדרכו"... אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 04:03, 15 במרץ 2009 (IST)
- הדוג' שהבאת שונה לגמרי מהשגיאה "השחתה - השחטה". "השחתה" - מילה תקנית לתאר השחתה לעומת "השחטה" מילה שלא נראה לי שהיא קיימת בכלל. בניגוד לכך תעה-טעה בדרך שניהן מילים תקניות לגמרי לתאר טעות בדרך המביאה לתעייה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 15:36, 15 במרץ 2009 (IST)
- נדמה לי שזה קורה די הרבה עם מילים שמבוטאות באופן דומה (עד כדי זהה). יש דוגמאות למכביר; למשל: "טעה בדרכו", שבמבחן גוגל מנצח את "תעה בדרכו"... אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 04:03, 15 במרץ 2009 (IST)
- כלומר: זו לא רק טעות לשונית, אלא גם טעות בהבנת המונח. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 23:41, 14 במרץ 2009 (IST)
- ...ואני מחרה מחזיק אחריך
- אני אישית הייתי שולל שימוש בשגיאה הזאת גם בדפי שיחה. בשבילי היא פשוט מצמררת. זו פשוט שחיטה בלתי כשרה של הכתיב התקני... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 23:31, 14 במרץ 2009 (IST)
- גם לא בדפי השיחה?
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: אלדד, בהקשר לדיון אחר שמתקיים במקביל, אפשר לכתוב סקריפט שלא יאפשר את כתיבת המילה הזאת
צווארון וחרדון[עריכת קוד מקור]
נתקלתי בשתי מילים שהן קשורות אחת לשניה שאיני יודע איך לתרגם אותן:
כרקע: אני מנסה לכתוב ערך על Frill-necked Lizard שככל הנראה שמו בעברית זה חרדון הצווארון. בתודה מראש,--ALPR - שיחה 12:13, 15 במרץ 2009 (IST)
- אם Frill-necked Lizard זה חרדון צווארון, נראה לי הגיוני ש-Neck frill זה צווארון. אבל אני לא באמת יודע. סתם עומר • שיחה 14:10, 15 במרץ 2009 (IST)
- כאן וכאן נטען שזה לא "חרדון הצווארון" אלא "חרדון מצויץ". אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 17:20, 15 במרץ 2009 (IST)
- לגבי הראשון, מילון בבילון מציע: צווארון מסולסל מקושט בגדילים (שלבשו במאות ה-16 וה-17); (זואולוגיה) פלומת נוצות או שיער צוואר של ציפור או יונק. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 17:21, 15 במרץ 2009 (IST)
- לגבי השני - כאן נטען שזה "עטרת צוואר". אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 17:26, 15 במרץ 2009 (IST)
Frill-necked Lizard זהו חרדון הצווארון. זהו שמו בעברית. כך הוא נקרא וזה סופי. בן הטבע - שיחה 17:23, 15 במרץ 2009 (IST)
- ומה שמה של Collared lizard? אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 17:26, 15 במרץ 2009 (IST)
- לטאת הקולר, כמובן. בן הטבע - שיחה 17:28, 15 במרץ 2009 (IST)
- כלומר "לטאת הצווארון"? אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 17:30, 15 במרץ 2009 (IST)
- אל תציק. אני מגדל את חרדון הצווארון. המין השני הוא לטאת קולר. זהו השם בעברית. אותו אינני מגדל. בן הטבע - שיחה 17:32, 15 במרץ 2009 (IST)
- לא, שאלתי ברצינות. נראה לי תמוה שהשם העברי התקני יהיה "קולר" ולא "צווארון". אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 17:41, 15 במרץ 2009 (IST)
- אל תציק. אני מגדל את חרדון הצווארון. המין השני הוא לטאת קולר. זהו השם בעברית. אותו אינני מגדל. בן הטבע - שיחה 17:32, 15 במרץ 2009 (IST)
- כלומר "לטאת הצווארון"? אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 17:30, 15 במרץ 2009 (IST)
- לטאת הקולר, כמובן. בן הטבע - שיחה 17:28, 15 במרץ 2009 (IST)
תעתיק מקוריאנית[עריכת קוד מקור]
ניסחתי טיוטה לכללי תעתיק מקוריאנית. בואו לשפר ולהעיר בדף השיחה. סתם עומר • שיחה 14:13, 15 במרץ 2009 (IST)
- אני לא הבנתי כלום חח, אבל כל הכבוד --MT0 - שיחה 19:51, 15 במרץ 2009 (IST)
- "לא הבנתי כלום" כלומר לא תוכל לתעתק עם זה? זה לא טוב, איך אפשר לשפר? סתם עומר • שיחה 20:43, 15 במרץ 2009 (IST)
- סיבוך מבחינה עיצובית, כולמר נסה לעשות הטבלה רחבה ולא ארוכה. זה יקל על הלמידה וההבנה וגם לאלו שמתעתקים תוך דכי כתיבה. ושוב כל הכבוד --MT0 - שיחה 12:51, 16 במרץ 2009 (IST)
- "לא הבנתי כלום" כלומר לא תוכל לתעתק עם זה? זה לא טוב, איך אפשר לשפר? סתם עומר • שיחה 20:43, 15 במרץ 2009 (IST)
Berkeley Open Infrastructure for Network Computing[עריכת קוד מקור]
אני מועניין לכתוב ערך על מיזם המיחשוב המבוזר BOINC. איך לקרוא לערך בעברית? בוינק? תשתית המיחשוב הרשתי של בארקלי? מי יגיע בכלל לערך כה מסורבל?
http://en.wikipedia.org/wiki/BOINC
טל ענבר - שיחה 19:23, 15 במרץ 2009 (IST)
התרגום העברי המדויק הוא: התשתית הפתוחה של ברקלי לרשת המחשוב. אתה יכול להסתפק ב-תשתית ברקלי לרשת המחשוב. בן הטבע - שיחה 19:35, 15 במרץ 2009 (IST)
- תודה. כיוון שהמיזם הוא של מיחשוב מבוזר, היינו שימוש במחשבים של אנשים מכל העולם, סבורני כי התרגום "רשת מיחשוב" אינו מתאים.טל ענבר - שיחה 19:47, 15 במרץ 2009 (IST)
- הבנתי, אם כך אני מציע: תשתית המחשוב המבוזרת של ברקלי. בן הטבע - שיחה 19:53, 15 במרץ 2009 (IST)
- בהעדר מונח עברי מוכר אני מציע להשאר עם השם האנגלי (ר"ת פתוחים). תומר א. - שיחה 12:52, 17 במרץ 2009 (IST)
- מבוזר זה distributed. השתשעשעתי בתחום הזה פעם ולמיטב ידיעתי הם אכן עוסקים בעיקר במחשוב מבוזר, אבל זה לא חלק מהשם. אז עדיף "מחשוב רשתי" והסביר בגוף הערך שמדובר בעיקר במחשוב מבוזר. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 15:14, 17 במרץ 2009 (IST)
- בהעדר מונח עברי מוכר אני מציע להשאר עם השם האנגלי (ר"ת פתוחים). תומר א. - שיחה 12:52, 17 במרץ 2009 (IST)
- הבנתי, אם כך אני מציע: תשתית המחשוב המבוזרת של ברקלי. בן הטבע - שיחה 19:53, 15 במרץ 2009 (IST)
תפירה רפואית[עריכת קוד מקור]
שלום, כתבתי אמש את הערך תפירה רפואית, ואני מעוניין להוסיף לו בינוויקי. כיצד אומרים זאת באנגלית? ברי"א • שיחה • כ' באדר ה'תשס"ט • 22:57, 15 במרץ 2009 (IST)
- en:Surgical suture. דניאל צבי • שיחה 22:58, י"ט באדר ה'תשס"ט (15.03.09)
- תודה רבה. ברי"א • שיחה • כ' באדר ה'תשס"ט • 23:09, 15 במרץ 2009 (IST)
סמיכות + ה"א הידיעה + ראשי תיבות[עריכת קוד מקור]
אהלן!
קראתי פעם שגרשיים בראשי תיבות נשארים עם הקיצור המקורי. למשל משת"פ- משת"פים. אם כן, "בית הספר" אם אינני טועה כותבים ביה"ס, למה לא כותבים בי"הס? בנוסף, אשתמש בדוגמה אחרת- לו"ז. איך נהוג לסמוך את הביטוי? נשמע לי שנהוג - הלו"ז, אך האם מה שנהוג הוא מה שנכון? כי זו צורה שונה מבית הספר. אמורים לכתוב לוה"ז? (או שמא לו"הז?)
עוד שאלה- אם נצרף סמיכות חדשה- למשל "לו"ז האירוע" (לוח זמנים -של- האירוע? או אולי הצורה הנכונה היא "הלו"ז של האירוע" ?) אני גם מניח שיש קשר לעובדה שלו"ז נהוג לקרוא כluz ולא כלוח זמנים, איך זה משפיע?
ובכן, רבה הסקרנות- רבות השאלות. בברכה, תומר07 - שיחה 23:26, 15 במרץ 2009 (IST)
- אני מניח שיהיו מספר תשובות. אנסה לכתוב תשובה ראשונית משלי. ראשית, באשר לביה"ס - זהו הקיצור המקובל ל"בית הספר". פחות מקובל להשתמש בקיצור "בי"ס" (אם כי גם הוא רווח מאוד). מדובר כאן בקיצור מקובל שהשתרש בצורתו המיודעת. בדרך כלל, אכן, מיידעים קיצור על ידי צירוף ה"א הידיעה לפני ראשי התיבות: הדו"ח, הלו"ז, המנכ"ל וכו'.
- בעניין "לו"ז האירוע" - עדיף לכתוב "לוח הזמנים של האירוע" (בשפה רשמית). אם אתה כותב "לו"ז האירוע" - מדובר כבר על רמה דיבורית יותר, חברית, פמיליארית. במקרה כזה תוכל לכתוב בשתי צורות: "לו"ז האירוע" או "הלו"ז של האירוע" - שניהם תקניים בעברית. אלדד • שיחה 23:37, 15 במרץ 2009 (IST)
דויד בן-גוריון[עריכת קוד מקור]
ההפניה דויד בן-גוריון נמחקה כיוון שנטען שזוהי שגיאה לשונית. האם אכן כך? תומר - שיחה 23:34, 15 במרץ 2009 (IST)
- אף כי בספר דברי הימים מופיע שמו של דוד המלך כ"דויד", כיום אין מקובלת צורת כתיב זו. ברי"א • שיחה • כ' באדר ה'תשס"ט • 23:36, 15 במרץ 2009 (IST)
- אני לא ידעתי על המחיקה הזאת. לטעמי, ההפניה "דויד בן-גוריון" לגיטימית, כי הכתיב "דויד" הוא לגיטימי. אלדד • שיחה 23:38, 15 במרץ 2009 (IST)
- כדי לדייק, אני לא כותב כך, אבל קיימים מופעים של השם "דויד", ולכן לגיטימי שיחפשו את שמו של בן-גוריון גם בצורה הזאת. אני חושב. אלדד • שיחה 23:41, 15 במרץ 2009 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: 2:::אלדד, לדעתי זו צורה לגיטימית כלפי דוד המלך, אך לא כלפי ב"ג, שחתם את שמו "דוד בן גוריון". ברי"א • שיחה • כ' באדר ה'תשס"ט • 23:42, 15 במרץ 2009 (IST)
- הכתיב "דויד" בהחלט תקין. הוא מופיע בתנ"ך לא מעט. בימינו הרוב כותבים דוד, אבל יש אנשים ששמם נכתב בעקביות עם היו"ד, למשל דויד גרוסמן. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 23:44, 15 במרץ 2009 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: ניסיתי להסביר לעיל, אולי לא הצלחתי באופן ברור. אני מסכים, אבל אם הצורה "דויד" מוכרת ונמצאת בשימוש, חבל למנוע ממי שיכתוב את השם הלגיטימי "דויד" להגיע לדוד בן-גוריון. אני בעד מחיקת ערך/הפניה שבאופן קטגורי אינם נכונים. נתתי מקודם את הדוגמה "נרקסיזם", שעד לפני יום הייתה עדיין קיימת בוויקיפדיה. דוד שי מחק את ההפניה הזאת, כי רק הצורה "נרקיסיזם" נכונה. במקרה של "דויד" זהו כתיב אלטרנטיבי של השם "דוד" - הוא אינו שגוי. אני מסכים שכך דוד בן-גוריון לא כתב את שמו, אבל זו אינה סיבה לא לאפשר את מציאת השם דרך הכתיב האלטרנטיבי. אלדד • שיחה 23:45, 15 במרץ 2009 (IST)
- אין בעיה. ההפניה ודאי אינה אוכלת ואינה שותה . ברי"א • שיחה • כ' באדר ה'תשס"ט • 23:47, 15 במרץ 2009 (IST)
- אין בעיה. ההפניה ודאי אינה אוכלת ואינה שותה
- דוד שי די רגיש לסוגיה הזו, מסיבות מובנות. דויד לא מוצא חן בעיניי וגם לא יהושוע. בן הטבע - שיחה 23:48, 15 במרץ 2009 (IST)
- כל הפניה שעוזרת לאנשים למצוא דברים - לגיטימית. מאז שבוטים מתקנים הפניות כפולות, היא גם לא אוכלת ולא שותה.
- חבל שנרקסיזם נמחק. ערן צור, למשל, זמר חשוב ומוערך שבזכותו אני בכלל אוהב מוזיקה, שר: "נרקסיסט מזדקן שטרם נגמל". ובחוברת של אותו אלבום כתוב "נרקיסיסט". אבל מי קורא היום חוברות? יחפשו "נרקסיסט" ולא ימצאו וחבל.
- אבל אין לי לא זמן ולא כוח לריב עם דברים כאלה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 23:54, 15 במרץ 2009 (IST)
- דוד שי די רגיש לסוגיה הזו, מסיבות מובנות. דויד לא מוצא חן בעיניי וגם לא יהושוע. בן הטבע - שיחה 23:48, 15 במרץ 2009 (IST)
- אל תיקח ללב, אהרוני. לאחר שחיברתי את הערך על איינשטיין יצרתי גם אני כמה קישורי תעתיק למתבלבלים. למחרת לא מצאתי אותם עוד. היו ואינם. בן הטבע - שיחה 23:58, 15 במרץ 2009 (IST)
נדמה שזיכרונו המופלא של בן הטבע בוגד בו. 00:17, 16 במרץ 2009 (IST)
- אני חיברתי את הערך על אלברט איינשטיין. זכרוני לא בגד בי. את לב סילקתי מכאן על הפרת זכויות יוצרים. אני גם זוכר את המייל ששלחתי לו בעניין זה. לא תפר את שלוותי, מר אנונימי. בן הטבע - שיחה 07:46, 16 במרץ 2009 (IST)
- חמוד, נדמה לי שאתה הראשון בוויקיפדיה שקורא לי "אהרוני" :) --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 00:42, 16 במרץ 2009 (IST)
- כשהוא צודק הוא צודק כאן איתן • שיחה 23:20, 16 במרץ 2009 (IST)
יחודי => ייחודי[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף שיחת משתמש:תומר א.
אם כן אז למה ייחודיות?. נראה לי שהמילה ייחודי מאוד מקובלת. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 15:44, 15 במרץ 2009 (IST)
- לא יודע, נראה לי כמו טעות. אם תשים לב, ייחודיות הוא דף פירושונים (ויתכן שלא שמו לב אליו) לעומת זאת, יחודיות הוא הפניה לסינגולריות כבידתית. על אותו משקל אני יכול לשאול אותך למה ידידות ולא יידידות, יתירות ולא ייתירות וכו'. לפני ששחזרתי בדקתי בהחלטות האקדמיה (שמתי את הקישור בתקציר העריכה), אם אתה מבין אחרת את מה שכתוב שם אפשר להפנות לכאן את אלדד. תומר א. - שיחה 16:51, 15 במרץ 2009 (IST)
- אכן. תומר, בשתי הדוגמאות שהבאת ה-י' היא עיצור המנוקד בשווא, ואילו ב"ייחודיות" ה-י' משחקת תפקיד כפול – גם עיצור וגם אם קריאה. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 16:56, 15 במרץ 2009 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: ידעתי שמדובר בפירושונים, זה לא גורע הרבה מן ההוכחה. אני לא טוען שהכלל שכתבת בתקציר אינו נכון, אלא מתבסס על התפוצה הרחבה של המילה ייחודיות בצורה זו. ההבדל היחיד שאני מוצא בין הדוגמאות שנתת לבין ייחודיות הוא בניקוד. נראה לי שה-י' השנייה באה להדגיש את החיריק שתחת ה-י' הראשונה, בדומה ליידיש, המהווה דוגמה מצויינת. אני בכל אופן תמיד, אבל תמיד, נתקל בייחודיות בצורה הזו. לא זכורה לי צורה בעלת י' אחת. אפנה את אלדד לכאן. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 16:59, 15 במרץ 2009 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא הבנתי את ה"אכן", האם התיקון של האיש והאגדה נכון וצ"ל ייחודי? תומר א. - שיחה 17:01, 15 במרץ 2009 (IST)
- לדעתי כן. אמנם אין קרי אחר למילה (כמו במקרה של "יָצָא" ו"יֵצֵא"), אבל הכפלה נראית צעד הגיוני לאור התפקיד הכפול של ה-י'. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 17:03, 15 במרץ 2009 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: גם אני לא טוען שבגלל שמדובר בדף פירושונים צריך לכתוב את המילה אחרת אלא שדף פירושונים עשוי היה לחמוק מתחת לראדאר (כלומר הטיעון אינו סותר את הטיעון שלך אלא מהווה הסבר אפשרי). תומר א. - שיחה 17:04, 15 במרץ 2009 (IST)
- תפסיקו עם ההתנגשויות
. תומר: אפשר לשחזר אותך?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 18:21, 15 במרץ 2009 (IST)
- תפסיקו עם ההתנגשויות
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: גם אני לא טוען שבגלל שמדובר בדף פירושונים צריך לכתוב את המילה אחרת אלא שדף פירושונים עשוי היה לחמוק מתחת לראדאר (כלומר הטיעון אינו סותר את הטיעון שלך אלא מהווה הסבר אפשרי). תומר א. - שיחה 17:04, 15 במרץ 2009 (IST)
- לדעתי כן. אמנם אין קרי אחר למילה (כמו במקרה של "יָצָא" ו"יֵצֵא"), אבל הכפלה נראית צעד הגיוני לאור התפקיד הכפול של ה-י'. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 17:03, 15 במרץ 2009 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא הבנתי את ה"אכן", האם התיקון של האיש והאגדה נכון וצ"ל ייחודי? תומר א. - שיחה 17:01, 15 במרץ 2009 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: ידעתי שמדובר בפירושונים, זה לא גורע הרבה מן ההוכחה. אני לא טוען שהכלל שכתבת בתקציר אינו נכון, אלא מתבסס על התפוצה הרחבה של המילה ייחודיות בצורה זו. ההבדל היחיד שאני מוצא בין הדוגמאות שנתת לבין ייחודיות הוא בניקוד. נראה לי שה-י' השנייה באה להדגיש את החיריק שתחת ה-י' הראשונה, בדומה ליידיש, המהווה דוגמה מצויינת. אני בכל אופן תמיד, אבל תמיד, נתקל בייחודיות בצורה הזו. לא זכורה לי צורה בעלת י' אחת. אפנה את אלדד לכאן. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 16:59, 15 במרץ 2009 (IST)
- שחזרתי את עצמי. לאור העובדה שאביעדוס לא בטוח (אם הוא היה בטוח הייתי מקבל את דעתו), אשמח אם מישהו יתן כאן תשובה סופית. תומר א. - שיחה 18:23, 15 במרץ 2009 (IST)
- לא בטוח? הוא כתב "לדעתי כן". בכל מקרה, נחכה לתגובת אלדד. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 18:25, 15 במרץ 2009 (IST)
- אגב: התקציר לא נכון. לא הגיע הזמן ולא נעליים. תמשיך בניטור החשוב. לפעמים אתה צודק ולפעמים לא. נדמה לי שבמקרה הספציפי הזה אני מבין את הענין בדיוק כמוך, רק במקרה הייתי צודק, לפחות בינתיים. אל תיפול ברוחך יקירי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 18:27, 15 במרץ 2009 (IST)
- "לדעתי כן" שונה מ"כן". תומר א. - שיחה 21:35, 15 במרץ 2009 (IST)
- לדעתי זה לא שונה. וכן, אני אומר א"ז בבטחון מלא... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 21:50, 15 במרץ 2009 (IST)
- "לדעתי כן" שונה מ"כן". תומר א. - שיחה 21:35, 15 במרץ 2009 (IST)
- סלחו לי על שהתעכבתי בתשובתי. "ייחודי" בשתי יו"דים משום שהיו"ד בתחילת המילה מנוקדת בחיריק, בתנועת i, ולכן צריך להוסיף יו"ד. זוהי יו"ד עיצורית בראש מילה, ואכן, כפי שתומר כתב, רק בזכות היותה כזאת אינה מוכפלת, אבל יש להוסיף לה יו"ד בגלל תנועת i. דוגמאות נוספות: ייתור, יישוב, ייחור, ייבוש, יישום וכו' (במשקל "קיטול" יש יו"ד אחרי האות הראשונה של השורש, ובמקרים הנ"ל אותה אות ראשונה של השורש היא יו"ד). אלדד • שיחה 23:04, 15 במרץ 2009 (IST)
- נ"ב: לא היינו מוסיפים לה יו"ד עקב תנועת i אילו היה אחריה עיצור המנוקד בשווא. דוגמאות: יתרון (ולא ייתרון). מישהו מכיר דוגמה נוספת? נראה לי שאין. אלדד • שיחה 23:11, 15 במרץ 2009 (IST)
- תודה אלדד. תומר א. - שיחה 23:12, 15 במרץ 2009 (IST)
- בבקשה. חששתי מאוד שאתנגש אתך, אני מקווה שחסכתי ממך את ההתנגשויות. אלדד • שיחה 23:13, 15 במרץ 2009 (IST)
- לא היתה התנגשות, אנסה לחשוב על דוגמאות נוספות. תומר א. - שיחה 23:16, 15 במרץ 2009 (IST)
- הנה, אתה רואה, זוהי דוגמה ליו"ד עיצורית, ולכן היא מוכפלת ("הייתה"). זה משהו שהתרגלתי אליו לאחר שהתחלתי לכתוב בוויקיפדיה, לפני קצת יותר משנתיים (אני כבר לא זוכר אם הייתי רגיל לכתוב "הייתה" גם לפני כן, סבירות גבוהה שכן). אלדד • שיחה 23:22, 15 במרץ 2009 (IST)
- אלדד, לא צריך להגזים. הערתי לך בצחוק על התנגשויות ונהפכת לסובל מהתנגשותפוביה?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 13:09, 16 במרץ 2009 (IST)
- חס וחלילה, יש לי התנגשופראנויה כבר זמן רב, מאז שדף הייעוץ הלשוני היה בדף השיחה שלי... , ולא יכולתי להגיב מבלי שאתנגש עם מישהו... אלדד • שיחה 13:12, 16 במרץ 2009 (IST)
- . או שאתה מתנצל על עיכוב בתגובה או שאתה מגיב במהירות שיא... . בכל אופן, אם כבר הזכרת, כדאי להעתיק את השיחה הזאת לדף הייעוץ הלשוני. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 13:15, 16 במרץ 2009 (IST)
- חס וחלילה, יש לי התנגשופראנויה כבר זמן רב, מאז שדף הייעוץ הלשוני היה בדף השיחה שלי...
- לא היתה התנגשות, אנסה לחשוב על דוגמאות נוספות. תומר א. - שיחה 23:16, 15 במרץ 2009 (IST)
- בבקשה. חששתי מאוד שאתנגש אתך, אני מקווה שחסכתי ממך את ההתנגשויות. אלדד • שיחה 23:13, 15 במרץ 2009 (IST)
- תודה אלדד. תומר א. - שיחה 23:12, 15 במרץ 2009 (IST)
- נ"ב: לא היינו מוסיפים לה יו"ד עקב תנועת i אילו היה אחריה עיצור המנוקד בשווא. דוגמאות: יתרון (ולא ייתרון). מישהו מכיר דוגמה נוספת? נראה לי שאין. אלדד • שיחה 23:11, 15 במרץ 2009 (IST)
- אכן. תומר, בשתי הדוגמאות שהבאת ה-י' היא עיצור המנוקד בשווא, ואילו ב"ייחודיות" ה-י' משחקת תפקיד כפול – גם עיצור וגם אם קריאה. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 16:56, 15 במרץ 2009 (IST)
3 שאלות[עריכת קוד מקור]
- אידאולוג או אידאליסט?
- פסימיזם או פסימיות?
- מהיכן השתרש המנהג (אצל חלק מהאנשים) להגיד צורפת במקום צרפת, וצורפתית במקום צרפתית (במבטא צרפתי כבד)?
בתודה מראש, AMIRBL25 - שיחה 15:07, 16 במרץ 2009 (IST)
- שני המונחים לגיטימיים, והם מתארים דברים שונים.
- השני הוא הצורת העברית (עם סופית "-(י)ות"), אבל נדמה לי ששתי הצורות מקובלות.
- שאלה טובה.. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 15:13, 16 במרץ 2009 (IST)
- ותשובה טובה..: זה נובע מהשימוש המוגזם, - שהוכנס בצורה שגויה לאחרונה -, בו' להדגיש קמ"ץ הנהגה כחול"ם. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 15:21, 16 במרץ 2009 (IST)
- אתה מתכוון לקמץ קטן? אבל לא, זה בדיוק העניין: ההגייה צ"ל צAרפת ולא צOרפת, ועל כך שאל אמיר. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 15:23, 16 במרץ 2009 (IST)
- אני יודע שהשגיאה פה היא בין ה-A ל-O. רק כתבתי שהיא נובעת מהשימוש המוגזם וכו', שבמין גלגול מוזר, הקורה כנראה רק אצל ישראלים, הוכנס גם לכאן, אף שאינו שייך כלל במילה הזאת. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 15:26, 16 במרץ 2009 (IST)
- אתה מתכוון לקמץ קטן? אבל לא, זה בדיוק העניין: ההגייה צ"ל צAרפת ולא צOרפת, ועל כך שאל אמיר. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 15:23, 16 במרץ 2009 (IST)
- שאלה 3 העסיקה אותי מספיק ושמעתי אותה מספיק כדי להתחיל לחקור בעניין, באמת שאלה מעולה, והממצאים עוד יותר. הסוגייה של צרפת מול צורפת מופיעה כבר ב"יד הלשון" המונומנטלי של י. אבינרי, השתמשתי בספרו לצורך זה, בכתבה הזו של רוביק רוזנטל, בפירוש הרטום על פי שיטת קאסוטו למלכים ועובדיה ובמילון אבן שושן החדש (1975). הנה הטענות והתגובות להן, חשבו בעצמכם מה משכנע אתכם.
- ותשובה טובה..: זה נובע מהשימוש המוגזם, - שהוכנס בצורה שגויה לאחרונה -, בו' להדגיש קמ"ץ הנהגה כחול"ם. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 15:21, 16 במרץ 2009 (IST)
- 1. הצד"י בצרפת היא עם מתג, דבר המרמז לנו לכך שמדובר בקמץ גדול.
- "אין משגיחין במתג" אומר אבינרי, ומסביר שקיימים במקרא לא מעט מתגים שאין לעמוד על טעמם. שלמה זלמן הנאו, בעל צהר התיבה כתב כי "יש מתגים הרבה שאינם לא לעזור ולא להועיל, ואין להם שורש וענף בספרי המקרא וכו'. אולי נעשו בזדון ידי הסופרים ליפות הקריאה". אבינרי מציין כי בימי רד"ק קראו את המלים קָדשים ושָרשים בקמץ גדול כיוון שהיה עליהם מתג, וגם מָחרת, צָהריים, פָעלו וכדומה; כיום הוגים את כולם בקמץ קטן.
- אין שום הוכחה שמהתג הספציפי הזה הוא יוצא מהכלל ולא שייך לכלל. יש לציין שהרבה מילים עם מתג נהגות כיום כן עם קמץ גדול. בנוסף, מדובר על מסורות הגייה בעברית שהשתנו, פעם הגו קמץ גדול והיום קטן. (וכבר יצא לי לראות את הכותרת של הסעיף כתגובה לסעיף עצמו "אין משגיחין במתג").
- "אין משגיחין במתג" אומר אבינרי, ומסביר שקיימים במקרא לא מעט מתגים שאין לעמוד על טעמם. שלמה זלמן הנאו, בעל צהר התיבה כתב כי "יש מתגים הרבה שאינם לא לעזור ולא להועיל, ואין להם שורש וענף בספרי המקרא וכו'. אולי נעשו בזדון ידי הסופרים ליפות הקריאה". אבינרי מציין כי בימי רד"ק קראו את המלים קָדשים ושָרשים בקמץ גדול כיוון שהיה עליהם מתג, וגם מָחרת, צָהריים, פָעלו וכדומה; כיום הוגים את כולם בקמץ קטן.
- 2. "שווא לפני אות רפה לא תמיד נע" כותב אבינרי וכך מנסה להסביר מדוע הפ' רפה אע"פ שאם מדובר בקמץ קטן צריך להיות צָרְפּת (קרי Tzorpat). כאן הוא פשוט נותן רשימה של דוגמאות -- "שָפְכה", "חָרְבות", "עָזְבָם", "בְּמָלְכוֹ" (אך גם יש יוצאי דופן, לדוגמה, "בְּאָרְבָּם" מהושע ז' ו'). לאחר רי"ש שוואית כמעט לעולם לא יבוא דגש אפילו בבג"ד כפ"ת, שַרְביט, מַרְבד, זו בגלל היותה חצי גרונית.
- 3. "המשקל אינו קיים!". המשקל הזה (קָטְלָה בקמץ גדול), קיים אך ורק בפעלים (אָזְלַת יָד, שירת האזינו), אך שמות העצם מקבלים קמץ קטן, חָכמה, עָצמה. גם מקומות כמו דָברת ושמות כמו אָסנת, בָשמת ונָעמי (שחלק ממסורות ההגייה הן בקמץ גדול, אך הצורה המוסכמת כיום היא בקמץ קטן).
- מדובר בעיר פיניקית בעלת שם פיניקית, המשקל אינו משנה כיוון שמדובר בשם משפה זרה. העיר מוזכרת כנראה במכתבי תל אל-עמארנה ונמצאת באיזור הכפר צַרַפַנְד, הרטום כותב שסביר להניח שהשם שימר את ההגייה המקורית.
- 4. השם צרפת למדינה France ניתן בתקופת רד"ק, הוא ובני דורו הגו את השם בקמץ גדול והם אלו שנתנו את השם למקום.
- 5. אבן־שושן אינו חושב פעמיים וכותב צָרְפַת (בַּטֵּא צַ־רְפַת!).
- 6. רוביק רוזנטל כותב "אני מרשה לעצמי להוסיף טיעון מחץ: בדרך עלל אנחנו אומרים צורפת, ולא במקרה. זה נשמע יותר טוב, זה נוח יותר להגייה". בברכה, Tahmar1900 - שיחה 19:11, 18 במרץ 2009 (IST)
- 1. הצד"י בצרפת היא עם מתג, דבר המרמז לנו לכך שמדובר בקמץ גדול.