יצחק הרצוג – הבדלי גרסאות
מ הוספת קישור להעדה הדרוזית |
הוספת מידע וקישורים |
||
שורה 159: | שורה 159: | ||
באפריל 2016 נחקר הרצוג תחת אזהרה, בחשד כי עבר על [[חוק מימון מפלגות]] כאשר התמודד ב-2013 בפריימריז על ראשות [[מפלגת העבודה]] מול [[שלי יחימוביץ']], בכך שמטהו קיבל שלא כחוק 40 אלף ש"ח{{הערה|{{ynet|אלי סניור ויובל קרני|נחקר תחת אזהרה|4792913|18 באפריל 2016}}}}. בינואר 2017 החליט [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[אביחי מנדלבליט]] לסגור את התיק נגדו בשל "העדר ראיות מספיקות", בצירוף ביקורת על כך שגרסתו של הרצוג אינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי, מורן אזולאי וגלעד מורג|תיק החקירה נגד הרצוג נסגר בשל היעדר ראיות מספיקות, בטאט ורמות יעמדו לדין בכפוף לשימוע|4915152|30 בינואר 2017}}}}. בפברואר 2018 הורשע שמעון בטאט, שהיה ראש מטה הבחירות של הרצוג בפריימריז אלה, בעבירה על [[חוק המפלגות]]{{הערה|{{גלובס|חן מענית|יו"ר מטה הרצוג לשעבר שמעון בטאט הורשע באי-מסירת הודעה|1001224246|18 בפברואר 2018}}}}. בהמשך בוטלה ההרשעה, אך נגזר על בטאט עונש של 180 שעות [[שירות לתועלת הציבור]]{{הערה|{{ynet|גלעד מורג|בוטלה הרשעת מנהל הקמפיין של הרצוג|5329950|16 באוגוסט 2018}}}}. במאי 2019 זוכה גלעד רמות, שהואשם בפרשה{{הערה|{{הארץ|בר פלג|ביהמ"ש זיכה איש עסקים שהואשם בתרומה לקמפיין של הרצוג נגד יחימוביץ|1.7263403|20 במאי 2019}}}}. |
באפריל 2016 נחקר הרצוג תחת אזהרה, בחשד כי עבר על [[חוק מימון מפלגות]] כאשר התמודד ב-2013 בפריימריז על ראשות [[מפלגת העבודה]] מול [[שלי יחימוביץ']], בכך שמטהו קיבל שלא כחוק 40 אלף ש"ח{{הערה|{{ynet|אלי סניור ויובל קרני|נחקר תחת אזהרה|4792913|18 באפריל 2016}}}}. בינואר 2017 החליט [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[אביחי מנדלבליט]] לסגור את התיק נגדו בשל "העדר ראיות מספיקות", בצירוף ביקורת על כך שגרסתו של הרצוג אינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי, מורן אזולאי וגלעד מורג|תיק החקירה נגד הרצוג נסגר בשל היעדר ראיות מספיקות, בטאט ורמות יעמדו לדין בכפוף לשימוע|4915152|30 בינואר 2017}}}}. בפברואר 2018 הורשע שמעון בטאט, שהיה ראש מטה הבחירות של הרצוג בפריימריז אלה, בעבירה על [[חוק המפלגות]]{{הערה|{{גלובס|חן מענית|יו"ר מטה הרצוג לשעבר שמעון בטאט הורשע באי-מסירת הודעה|1001224246|18 בפברואר 2018}}}}. בהמשך בוטלה ההרשעה, אך נגזר על בטאט עונש של 180 שעות [[שירות לתועלת הציבור]]{{הערה|{{ynet|גלעד מורג|בוטלה הרשעת מנהל הקמפיין של הרצוג|5329950|16 באוגוסט 2018}}}}. במאי 2019 זוכה גלעד רמות, שהואשם בפרשה{{הערה|{{הארץ|בר פלג|ביהמ"ש זיכה איש עסקים שהואשם בתרומה לקמפיין של הרצוג נגד יחימוביץ|1.7263403|20 במאי 2019}}}}. |
||
לאחר שהצליח להבריא את מפלגת העבודה מגרעונות תקציביים{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה|לראשונה זה עשור: מפלגת העבודה הגיעה למאזן תקציבי חיובי|1.4216458|2 ביולי 2017}}}}, התמודד שוב ב[[הבחירות לראשות העבודה (2017)|בחירות לראשות מפלגת העבודה]] |
לאחר שהצליח להבריא את מפלגת העבודה מגרעונות תקציביים{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה|לראשונה זה עשור: מפלגת העבודה הגיעה למאזן תקציבי חיובי|1.4216458|2 ביולי 2017}}}}, התמודד שוב ב[[הבחירות לראשות העבודה (2017)|בחירות לראשות מפלגת העבודה]][./יצחק_הרצוג#cite_note-57 <span class="mw-reflink-text"><nowiki>[57]</nowiki></span>], שנערכו ב-4 ביולי 2017, והגיע למקום השלישי, עם 16.8% מהקולות, ולא העפיל לסיבוב השני{{הערה|{{וואלה!|טל שלו|הפריימריז בעבודה: עמיר פרץ ואבי גבאי עלו לסיבוב השני|3078453|4 ביולי 2017}}}}, שבו נבחר [[אבי גבאי]], הרצוג נשאר בתפקיד ראש האופוזיציה לאחר שגבאי ביקש ממנו להישאר בתפקיד עד שהוא יכנס לכנסת. בעקבות התפטרותו של ח"כ [[מנואל טרכטנברג]] מהכנסת החל מאוקטובר 2017 הרצוג היה חבר [[ועדת הכספים]]. |
||
ב-[[29 ביולי]] [[2018 בישראל|2018]] נבחר לתפקיד יו"ר [[הסוכנות היהודית]]{{הערה|{{הארץ||בקרב על קולות היהודים, הרצוג ניצח את נתניהו|1.6198818|21 ביוני 2018}}}} והתפטר מהכנסת לצורך מינויו לתפקיד זה{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|אחרי 15 שנה: הרצוג נפרד מהכנסת|5312431|18 ביולי 2018}}}}. בנאום הפרידה שלו ממליאת הכנסת הסביר הרצוג כי הוא רואה חשיבות אדירה בהתייצבות מול סכנת אובדן הזהות וההמשכיות היהודית וסכנת הפילוג המאיימת על העם{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/20/Plenum/20_ptm_503208.doc הישיבה השלוש-מאות-וחמישים-ושבע של הכנסת העשרים], באתר הכנסת}}. |
ב-[[29 ביולי]] [[2018 בישראל|2018]] נבחר לתפקיד יו"ר [[הסוכנות היהודית]]{{הערה|{{הארץ||בקרב על קולות היהודים, הרצוג ניצח את נתניהו|1.6198818|21 ביוני 2018}}}} והתפטר מהכנסת לצורך מינויו לתפקיד זה{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|אחרי 15 שנה: הרצוג נפרד מהכנסת|5312431|18 ביולי 2018}}}}. בנאום הפרידה שלו ממליאת הכנסת הסביר הרצוג כי הוא רואה חשיבות אדירה בהתייצבות מול סכנת אובדן הזהות וההמשכיות היהודית וסכנת הפילוג המאיימת על העם{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/20/Plenum/20_ptm_503208.doc הישיבה השלוש-מאות-וחמישים-ושבע של הכנסת העשרים], באתר הכנסת}}. |
||
שורה 175: | שורה 175: | ||
בחודש [[ינואר]] [[2019 בישראל|2019]] הופיע בפני פרלמנט [[האיחוד האירופי]] לכבוד [[יום השואה הבינלאומי]] והתריע בו כי "זו אחת התקופות האפלות בהיסטוריה של יהודי אירופה"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/jewishism/Article-681515|כותרת=יצחק הרצוג: "זו אחת התקופות האפלות בהיסטוריה של יהודי אירופה"|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2019-04-07}}}}. |
בחודש [[ינואר]] [[2019 בישראל|2019]] הופיע בפני פרלמנט [[האיחוד האירופי]] לכבוד [[יום השואה הבינלאומי]] והתריע בו כי "זו אחת התקופות האפלות בהיסטוריה של יהודי אירופה"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/jewishism/Article-681515|כותרת=יצחק הרצוג: "זו אחת התקופות האפלות בהיסטוריה של יהודי אירופה"|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2019-04-07}}}}. |
||
ב[[מרץ]] 2019 הוביל הרצוג החלטה על מתן [[הלוואה]] לכל עובד או עובדת שיבקשו להביא ילד באמצעות הליך [[פונדקאות]] |
ב[[מרץ]] 2019 הוביל הרצוג החלטה על מתן [[הלוואה]] לכל עובד או עובדת שיבקשו להביא ילד באמצעות הליך [[פונדקאות]][./יצחק_הרצוג#cite_note-67 <span class="mw-reflink-text"><nowiki>[67]</nowiki></span>]. |
||
ב[[אוקטובר]] 2019 אישר חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית בהובלת הרצוג "תוכנית אסטרטגית לעשור הקרוב לעם היהודי". על פי התכנית הסוכנות תפעל לאיחוי השסעים בעם היהודי, להבטחת ביטחונן של הקהילות היהודיות בעולם, תיאבק בגילויי האנטישמיות ובאנטי-ציונות ובנוסף תעודד עלייה{{הערה|{{כאן|אוריה אלקיים|"איחוי השסעים בעם היהודי": תוכנית הפעולה האסטרטגית של הסוכנות היהודית|60703|27 באוקטובר 2019|item}}}}. |
ב[[אוקטובר]] 2019 אישר חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית בהובלת הרצוג "תוכנית אסטרטגית לעשור הקרוב לעם היהודי". על פי התכנית הסוכנות תפעל לאיחוי השסעים בעם היהודי, להבטחת ביטחונן של הקהילות היהודיות בעולם, תיאבק בגילויי האנטישמיות ובאנטי-ציונות ובנוסף תעודד עלייה{{הערה|{{כאן|אוריה אלקיים|"איחוי השסעים בעם היהודי": תוכנית הפעולה האסטרטגית של הסוכנות היהודית|60703|27 באוקטובר 2019|item}}}}. |
||
שורה 182: | שורה 182: | ||
=== מועמדות לנשיאות === |
=== מועמדות לנשיאות === |
||
ב-[[19 במאי]] [[2021]] |
ב-[[19 במאי]] [[2021]] הגיש את מועמדותו לתפקיד [[נשיא מדינת ישראל]] ה-11 בבחירות שיתקיימו ב-[[2 ביוני]] 2021{{הערה|{{ציוץ|Isaac_Herzog|יצחק הרצוג|1394938668884926464|19 במאי 2021}}}} והגיש תמיכה רחבה מרוב מפלגות הבית של 27 חתימות שהם 17 חתימות יותר מהמינימום הנדרש כאשר המתמודדת מולו מרים פרץ הסתפקה בהגשת המינימום של 10 חתימות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/rkZa1ozF00|כותרת=המועמדים לבחירות לנשיאות: בוז'י הרצוג ומרים פרץ |
||
בנו של הנשיא השישי ויו"ר הסוכנות הגיש 27 חתימות - של ח"כים מהציונות הדתית עד מרצ. פרץ כתבה: "בית הנשיאה בראשותי יהיה בית של שלום ואיחוד"}}</ref> ,במקביל הודיע שייצא ל[[חופשה ללא תשלום]] מתפקידו כיו"ר הסוכנות היהודית, עד לאחר הבחירות לנשיאות{{הערה|{{מקור ראשון|עטרה גרמן|הרצוג הכריז רשמית: "מתמודד לתפקיד נשיא מדינת ישראל"|350867|19 במאי 2021}}}}. |
|||
== עמדותיו == |
== עמדותיו == |
גרסה מ־21:28, 22 במאי 2021
יצחק (בּוּזִ'י) הֶרְצוֹג (נולד ב-22 בספטמבר 1960, א' בתשרי ה'תשכ"א) הוא יושב ראש הסוכנות היהודית. בעבר היה ראש האופוזיציה וחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בשנים 2003–2018. כיהן כשר בממשלות ישראל בשנים 2005–2011. בין 2013–2017 היה יושב ראש מפלגת העבודה ורשימת המחנה הציוני. בין השנים 1999–2001 כיהן כמזכיר הממשלה. עורך דין במקצועו.
ראשית חייו
הרצוג נולד בתל אביב, שם גדל והתחנך. הוא בנם של חיים הרצוג, נשיא מדינת ישראל השישי, ואורה הרצוג לבית אמב"ש, מייסדת המועצה לישראל יפה.
הרצוג קרוי על שם סבו, הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג. הוא אחיינם של סוזי אבן ושל יעקב הרצוג, ואחיו של תא"ל (מיל') מיכאל (מייק) הרצוג. בילדותו דבק בו הכינוי שהוענק לו על ידי אימו, "בוז'י"[1]. למד בחטיבת הביניים בבית הספר הממ"ד צייטלין. מגיל 15 המשיך ללמוד כשלוש שנים בבית הספר התיכון ישיבת רמז שבמנהטן, ניו יורק, כשאביו היה שגריר ישראל באומות המאוחדות.
שירת כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין[2]. בשירותו הסדיר שירת בסיני[3]. במילואים הגיע לדרגת רב-סרן. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב עם לימודים אקדמיים נוספים באוניברסיטת קורנל ובאוניברסיטת ניו יורק[4]. במקצועו הוא עורך דין, והיה שותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות', שאביו נמנה עם מייסדיו.מחלקת הטלקומוניקציה והתקשורת אותה ייסד ובראשה עמד הייתה המובילה בישראל.[דרוש מקור] פרש מהמשרד בשנת 2003, עם בחירתו לכנסת ה-16.
בין 1988–1990 היה מזכיר "המועצה הכלכלית החברתית", שבה חברים נציגי הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים ובשנים 2000–2003 שימש יושב ראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים.
קריירה פוליטית
הרצוג היה פעיל במפלגת העבודה. החל את הקריירה הפוליטית שלו כיועצם של ראשי המפלגה יצחק רבין ושמעון פרס והיה בין יוזמי הפריימריז במפלגת העבודה עם ח"כ אפרים סנה ויו"ר ועדת הבחירות שלה.[דרוש מקור]
ב-1999, עם כינון הממשלה ה-28 בראשות אהוד ברק מונה למזכיר הממשלה, וכיהן בתפקיד עד 2001[5][6]. היה חבר בוועדת טל.
בעקבות מערכת הבחירות בשנת 1999 נחקר בחשד למעורבות בפרשת עמותות ברק, שעניינה עבירות על חוק מימון מפלגות ורישום כוזב במסמכי תאגיד. בדו"ח מבקר המדינה, שהביא לפתיחת חקירת משטרה, נכתב כי הרצוג ניתב חלק מכספי קרן פילנתרופית, שהקים אוקטב בוטנר לזכר בתו, אל עמותות התומכות בברק[7]. במהלך החקירה השתמש הרצוג בזכות השתיקה, וב-2003 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק נגדו מחוסר ראיות[8]. בינואר 2015, לאחר שגינה את החלטת חברת הכנסת פאינה קירשנבאום לשתוק בחקירתה, הגיב הרצוג על שתיקתו בחקירה: "היום הייתי נוהג אחרת"[9].
בבחירות לכנסת השש עשרה שהתקיימו בשנת 2003, נבחר למקום ה-11 ברשימת מפלגת העבודה ונכנס מטעמה לכנסת. בכהונה זו ריכז את עבודת האופוזיציה בוועדת הכספים של הכנסת.
כחבר הכנסת יזם בין היתר את חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם[10][11] ואת תיקון חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים, האוסר על העסקתם של עברייני מין במוסדות המכוונים למתן שירות לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, בעלי לקויות קוגניטיביות-נוירופסיכולוגיות ובעלי הפרעה נוירו-התפתחותית[12]. בנוסף היה חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, חבר בוועדת העלייה והקליטה ושימש יו"ר האגודה הפרלמנטרית ישראל-אוסטרליה.
בשנת 2005 זכה במקום השני בהצבעה שנערכה במרכז מפלגת העבודה לקביעת שרי המפלגה שיכהנו בקואליציה עם הליכוד, והתמנה לפי בקשתו לשר הבינוי והשיכון[13].
כהונתו כשר השיכון
כשר השיכון פעל הרצוג בתחומי שיקום שכונות, סיוע למגזר הערבי והרחבת דירות לנזקקים[14]. הביא לסיום משבר מחוסרי הדיור בנגב[15]. הוא הוציא לדרך תוכנית שנועדה לעודד את דיירי הדיור הציבורי באזורי עדיפות לאומית לרכוש את דירותיהם[16].
הרצוג פעל להרחבת הסיוע לאנשי צד"ל, שמימשו את זכאותם לקבלת תעודת זהות ישראלית, לקבלת מלוא הזכויות והסיוע בתחום הדיור[17]. הקים ועדה ציבורית בראשות האלוף (מיל') אורי אור, שתבחן את מימון פעילות השמירה והאבטחה על בתים יהודים במתחמים במזרח ירושלים[18].
ב-23 בנובמבר 2005, עשרה חודשים לאחר שנכנס לתפקיד, פרש מתפקידו עם שאר חברי סיעתו[19].
לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה נבחר במקום הראשון בפריימריז לרשימת המפלגה והוצב במקום השני ברשימתה לכנסת. עם הקמת הממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט, ב-4 במאי 2006, מונה לשר התיירות.
כהונתו כשר התיירות
כשר התיירות רתם את חואן לאפורטה, נשיא קבוצת הכדורגל ברצלונה, לקידום התיירות הספרדית לישראל[20] וגייס את הדוגמנית בר רפאלי לייצג בהתנדבות את המדינה בירידי תיירות בין לאומיים[21].
לאחר מלחמת לבנון השנייה, פעל לשיקום ענף התיירות בצפון ישראל ולהבטחת התאוששות הענף שספג נזקים כבדים[22].
לאחר עשרה חודשים, עם כניסת ישראל ביתנו לממשלה וההחלטה על העברת משרד התיירות אליה, סיים את תפקידו.
כהונתו כשר הרווחה והשירותים החברתיים
ב־21 במרץ 2007 החל הרצוג לשמש כשר הרווחה והשירותים החברתיים, וכן כשר לענייני תפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות. ב-4 ביולי 2007 מונה גם לשר הממונה על רשות השידור.
בתפקידו כשר הרווחה הוציא לדרך את התכנית הלאומית לילדים בסיכון ופעל לטיפול בתופעות של אלימות במשפחה[23]. יזם תוכנית להגנה על עובדים סוציאליים שהותקפו באלימות במהלך ביצוע תפקידם[24]. גיבש תוכנית "חיסכון לכל ילד", שדומה לה יושמה בשנת 2017[25][26] והביא להגדלת הסיוע שניתן לניצולי השואה, הנחה בתרופות ושדרוג מערך הסיעוד לכלל הקשישים בישראל[27][28]. הרצוג יזם חקיקה שאפשרה לאנשים עם מוגבלות לצאת לעבודה מבלי שתישלל קצבת הנכות שלהם[29], והגדיל את הסיוע התקציבי הממשלתי לארגונים החברתיים[30].
הרצוג כיהן גם כחבר הקבינט המדיני-ביטחוני. בעת מבצע עופרת יצוקה מונה לאחראי התיאום הממשלתי לסיוע ההומניטרי לתושבי רצועת עזה[31].
בפריימריז של "העבודה" בדצמבר 2008 הגיע הרצוג למקום הראשון ומוקם שני ברשימת המפלגה לכנסת ה-18, לאחר היושב ראש, אהוד ברק[32]. ב"ממשלת נתניהו השנייה" שהוקמה ב-31 במרץ 2009, בעקבות הבחירות בפברואר אותה השנה, המשיך הרצוג לכהן כשר הרווחה.
בשלהי 2010 הכריז על כוונתו להתמודד על ראשות מפלגת העבודה[33]. ב-17 בינואר 2011, מיד לאחר ההודעה של אהוד ברק בדבר פילוגה של המפלגה והקמת מפלגת העצמאות, הודיע הרצוג על התפטרותו מהממשלה[34]. עד לסיום כהונתה של הכנסת ה-18, שימש כיו"ר סיעת העבודה, כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט והקים בכנסת את השדולה לקידום החינוך הטכנולוגי ולימודי ההנדסה היישומית. בהתמודדות על ראשות מפלגת העבודה בבחירות המקדימות שנערכו בספטמבר 2011, סיים הרצוג במקום השלישי עם כ-25 אחוזים מקולות הבוחרים, ולא עלה לסיבוב השני[35][36].
ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב הרצוג במקום השני אחרי שלי יחימוביץ', לאחר שסיים שוב במקום הראשון בפריימריז. ביוני 2013 הקים, עם חבר הכנסת אלעזר שטרן, שדולה בשם "עם, דת ומדינה", ששמה לה למטרה ליישם את אמנת גביזון מדן[37]. בכנסת ה-19 נבחר הרצוג לכהן כנציג הכנסת בוועדה למינוי שופטים, כחבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט, כחבר בוועדת הכנסת ובוועדה לפניות הציבור. כן שימש יו"ר השדולה למען השידור הציבורי, ויו"ר השדולה להתחדשות יהודית.
ראש האופוזיציה
בבחירות לראשות מפלגת העבודה שנערכו ב-21 בנובמבר 2013 התמודד מול שלי יחימוביץ' על ראשות מפלגת העבודה, וגבר עליה[38][39]. בעקבות כך החליף את יחימוביץ' גם בתפקיד ראש האופוזיציה.
לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הכריז הרצוג על כוונתו להתמודד על ראשות הממשלה[40]. בדצמבר 2014 הודיע עם יו"ר "התנועה" ציפי לבני על ריצה משותפת של מפלגותיהם, ברשימה בשם "המחנה הציוני"[41], כך שלבני תשוריין במקום השני אחרי הרצוג, ושני מועמדים נוספים מטעמה ישוריינו עד המקום ה-12[42]. רשימת "המחנה הציוני" זכתה ל-24 מנדטים[43], הישג שאליו לא הגיעה מפלגת העבודה מאז כהונתו של יצחק רבין.
בכנסת ה-20 הרצוג המשיך בתפקידו כראש האופוזיציה[44][45].
ב-22 בינואר 2016 נפגש הרצוג בצרפת עם נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, ובמהלך פגישתו אמר הרצוג כי: "חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו", אמירה זו הסעירה את השמאל. ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה בתגובה כי בדבריו של הרצוג יש "פזילה לימין"[46][47].
המגעים להנעת יוזמה מדינית הובילו למגעים חשאיים ממושכים של הרצוג עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין צירוף המחנה הציוני לקואליציה והקמת ממשלת אחדות[48]. המגעים נחשפו בראשית 2016 וגרמו לחילוקי דעות קשים במחנה הציוני. עם כישלון המגעים במאי 2016 אמר הרצוג שנתניהו סירב לחתום על הסכם שהיה ביניהם בנוגע לפתרון "שתי מדינות לשני עמים"[49]. ביוני 2017 נחשף כי במסגרת המגעים התקיימה באפריל 2016 פגישה חשאית בין נתניהו והרצוג לבין נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי[50].
באפריל 2016 נחקר הרצוג תחת אזהרה, בחשד כי עבר על חוק מימון מפלגות כאשר התמודד ב-2013 בפריימריז על ראשות מפלגת העבודה מול שלי יחימוביץ', בכך שמטהו קיבל שלא כחוק 40 אלף ש"ח[51]. בינואר 2017 החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לסגור את התיק נגדו בשל "העדר ראיות מספיקות", בצירוף ביקורת על כך שגרסתו של הרצוג אינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות[52]. בפברואר 2018 הורשע שמעון בטאט, שהיה ראש מטה הבחירות של הרצוג בפריימריז אלה, בעבירה על חוק המפלגות[53]. בהמשך בוטלה ההרשעה, אך נגזר על בטאט עונש של 180 שעות שירות לתועלת הציבור[54]. במאי 2019 זוכה גלעד רמות, שהואשם בפרשה[55].
לאחר שהצליח להבריא את מפלגת העבודה מגרעונות תקציביים[56], התמודד שוב בבחירות לראשות מפלגת העבודה[./יצחק_הרצוג#cite_note-57 [57]], שנערכו ב-4 ביולי 2017, והגיע למקום השלישי, עם 16.8% מהקולות, ולא העפיל לסיבוב השני[57], שבו נבחר אבי גבאי, הרצוג נשאר בתפקיד ראש האופוזיציה לאחר שגבאי ביקש ממנו להישאר בתפקיד עד שהוא יכנס לכנסת. בעקבות התפטרותו של ח"כ מנואל טרכטנברג מהכנסת החל מאוקטובר 2017 הרצוג היה חבר ועדת הכספים.
ב-29 ביולי 2018 נבחר לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית[58] והתפטר מהכנסת לצורך מינויו לתפקיד זה[59]. בנאום הפרידה שלו ממליאת הכנסת הסביר הרצוג כי הוא רואה חשיבות אדירה בהתייצבות מול סכנת אובדן הזהות וההמשכיות היהודית וסכנת הפילוג המאיימת על העם[60].
יו"ר הסוכנות היהודית
ביוני 2018 נבחר הרצוג פה אחד על ידי חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית לתפקיד יושב ראש הסוכנות היהודית[61] ונכנס לתפקיד ב-1 באוגוסט 2018[62].
בנאום שנשא הרצוג עם בחירתו לתפקיד ביוני 2018[63] אמר הרצוג כי האתגר הגדול ביותר שעומד בפני העם היהודי הוא למנוע את הקרע בין יהדות התפוצות לבין מדינת ישראל.
באוקטובר 2018 הוביל החלטה המאשררת את המחויבות לעקרונות היסוד של הכרזת מגילת העצמאות. במעמד ראש העדה הדרוזית, השייח' מוואפק טריף, כהבעת תמיכה של העם היהודי בעדה הדרוזית במדינת ישראל[64].
בחודש ינואר 2019 הופיע בפני פרלמנט האיחוד האירופי לכבוד יום השואה הבינלאומי והתריע בו כי "זו אחת התקופות האפלות בהיסטוריה של יהודי אירופה"[65].
במרץ 2019 הוביל הרצוג החלטה על מתן הלוואה לכל עובד או עובדת שיבקשו להביא ילד באמצעות הליך פונדקאות[./יצחק_הרצוג#cite_note-67 [67]].
באוקטובר 2019 אישר חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית בהובלת הרצוג "תוכנית אסטרטגית לעשור הקרוב לעם היהודי". על פי התכנית הסוכנות תפעל לאיחוי השסעים בעם היהודי, להבטחת ביטחונן של הקהילות היהודיות בעולם, תיאבק בגילויי האנטישמיות ובאנטי-ציונות ובנוסף תעודד עלייה[66].
בנובמבר 2019, במלאת 81 שנים לליל הבדולח וכחודש לאחר פיגוע הירי בבית הכנסת בהאלה, הגיע הרצוג עם מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו ושר החוץ הגרמני, הייקו מאס, לביקור בבית הכנסת בהאלה[67].
מועמדות לנשיאות
ב-19 במאי 2021 הגיש את מועמדותו לתפקיד נשיא מדינת ישראל ה-11 בבחירות שיתקיימו ב-2 ביוני 2021[68] והגיש תמיכה רחבה מרוב מפלגות הבית של 27 חתימות שהם 17 חתימות יותר מהמינימום הנדרש כאשר המתמודדת מולו מרים פרץ הסתפקה בהגשת המינימום של 10 חתימות[69] ,במקביל הודיע שייצא לחופשה ללא תשלום מתפקידו כיו"ר הסוכנות היהודית, עד לאחר הבחירות לנשיאות[70].
עמדותיו
הרצוג נמנה עם תומכי פתרון שתי המדינות, וזאת על מנת לשמור על הרוב היהודי במדינת ישראל. בסיום שנת 2015 ,הודיע הרצוג כי לדעתו אין היתכנות לביצוע פתרון שתי המדינות, עד אשר יתרחשו שינויים מדיניים הכרחיים במזרח התיכון. את השינויים והצעדים אשר צריכים להתקיים הציג הרצוג בראשית 2016 בתוכניתו המדינית, "תוכנית ההפרדה", אותה קיבלה ועידת מפלגת העבודה ברוב גדול[71][72]. במרכז תוכניתו של הרצוג[73], יוזמה אזורית אשר תשמש כבסיס להתקדמות מדינית אל עבר פתרון הקבע אשר יכלול ריבונות ישראלית בגושי ההתיישבות הגדולים ביהודה ושומרון. כמו כן, הסמכות הביטחונית העיקרית ביהודה ושומרון, בבקעה ועד גבול הירדן תוענק לצה"ל.
הרצוג היה חבר בקבינט המדיני ביטחוני בעת ההחלטה על תקיפת הכור הגרעיני בסוריה. לאורך השנים תמך באופן עקבי במאבק בתוכנית הגרעין של איראן, הן בפעולות ישראליות עצמאיות והן בדיאלוג בינלאומי עם מדינות ה-P5+1. הרצוג פעל גם בנושא הידוק הקשר בין מדינות ערב המתונות לבין ישראל אל מול הציר הפרו-איראני, ובעת כהונתו כראש האופוזיציה נפגש בחשאי עם מנהיגים בולטים של מדינות אלו[74].
ביוני 2016 פורסם כי במהלך תקופת הבחירות, כשנה קודם לכן, ניהל הרצוג, באמצעות אפרים סנה, משא ומתן עם הרשות הפלסטינית. הרצוג הסכים להעברת 100% מהשטח שנכבש במלחמת ששת הימים לידי הרשות, מתוכם 4% בחילופי שטחים. במסגרת ההסדר המדיני המוצע, הרצוג הסכים להעביר לידי הרשות גם את מזרח ירושלים, שתהיה בירת המדינה הפלסטינית. עוד הוסכם על ריבונות ישראלית בכותל המערבי וכוח רב-לאומי בהר הבית, וכן על פיצוי כספי לרוב הפליטים הפלסטינים וחזרה סמלית שלהם, על בסיס החלטה משותפת. הצדדים הסכימו גם על נוכחות ישראלית סמלית בבקעת הירדן[75].
את תוכניתו הכלכלית הציג הרצוג בספרו "תוכנית עבודה – מתכון לרווחה כלכלית", אותו פרסם בעת כהונתו כשר הרווחה (2010). על פי תפיסתו, על המדינה לקחת אחריות כלפי אזרחיה בתחומים מוגדרים ובהם הבריאות, החינוך, הרווחה ועידוד התעסוקה[76]. הרצוג מאמין בפיתוח וחיזוק שירותי הרווחה בישראל, בהם המוסד לביטוח לאומי[77], כך שיעניקו לאזרחים, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות, רשת ביטחון סוציאלית[78]. כשר הרווחה יזם הרצוג תוכניות המעודדות תפיסה זו, בהן התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון[79][80] ואת תוכנית "חיסכון לכל ילד"[81]. אשר תוכנית המבוססת עליה אושרה בחקיקה בשנת 2017 (בעקבות משא ומתן בין סיעת "יהדות התורה" למשרד האוצר). בכהונתו במשרד תמך הרצוג בביטוח הלאומי והוביל את התאמתו לעידן המודרני[82].
בנוסף הרצוג מאמין במאבק בעוני ובאבטלה בכלים שונים לרבות הגברת העסקתם ושילובם של בעלי מוגבלויות. בין היתר הוביל את חקיקתו של "חוק לרון" המונע שלילת קצבת נכות של בעלי מוגבלויות הנכנסים למעגל העבודה[83]. כשר הרווחה[84] היה הרצוג לגורם המרכזי בהבאת המדינה להכיר בנושא הביטחון התזונתי כמרכזי לרווחת האזרח. בתקופת כהונתו הביא הרצוג להקמתה של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי[85][86].
הרצוג תומך בחיוב המדינה להקצבת כספים לשילוב ילדים חריגים במסגרת החינוך הכללי. בשנת 2003 היה שותף להגשת עתירה לבג"ץ, שהביאה לחיוב המדינה להקציב 120 מיליון שקל למטרה זו[87].
חיים אישיים
הרצוג נשוי למיכל, עורכת דין, בתו של שאול אפק, אלוף-משנה ונציג הטכניון בקנדה לשעבר. לזוג שלושה בנים. המשפחה מתגוררת בשכונת צהלה בתל אביב
עץ משפחת הרצוג:
ליבה-מרים לבית סירוביץ | יואל לייב הלוי הרצוג | שמואל יצחק הילמן | חיה-שיינה לבית פוקמפנר | יחיאל מיכל שטיינברג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יצחק אייזיק הלוי הרצוג | שרה הרצוג | שמחה אמב"ש | לאה אמב"ש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פנינה הרצוג | יעקב הרצוג | חיים הרצוג | אורה הרצוג | סוזי אבן | אבא אבן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צביה ברין | שאול אפק | אורי אפק | עלי אבן | נסים גאון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מיכל הרצוג | יצחק הרצוג | מיכאל הרצוג | רונית הרצוג | יואל הרצוג | מרגרט הרצוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרסומיו
- אבישי ברוורמן, יורם גבאי, יצחק הרצוג ואחרים, איך יוצאים מזה? – פתרונות כלכליים וחברתיים למשק במשבר, תל אביב: המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי וטפר-הוצאה לאור, דצמבר 2003[88].
- תוכנית עבודה - מתכון לרווחה כלכלית, הוצאת טפר, 2010.
- יצחק הרצוג, אני עובד סוציאלי גאה, באתר ynet, 3 במרץ 2011
קישורים חיצוניים
- יצחק הרצוג, באתר הכנסת
- יצחק הרצוג, ברשת החברתית פייסבוק
- יצחק הרצוג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- יצחק הרצוג, ביישום טלגרם
- יצחק הרצוג, ברשת החברתית אינסטגרם
- יצחק הרצוג, באתר כנסת פתוחה
- כרטיס ביקור – יצחק הרצוג, בערוץ כנסת באתר יוטיוב
- אחר
- דוד בן בסט מראיין את יצחק הרצוג וזאב אלקין, "הנבחרים", באתר YouTube, 14 בדצמבר 2012
- יורם יובל, שיחת נפש עם בוז'י הרצוג, הטלוויזיה החינוכית, 10 באוקטובר 2012
- דרור פויר, "20% מהישראלים חיים על פחות מ-2,300 שקל לחודש", באתר גלובס, 10 בינואר 2013
- גיא רולניק, בוז'י הרצוג: "לוועדים הגדולים אין נוכחות במפלגת העבודה", באתר TheMarker, 17 בינואר 2013
- רונית ורדי, המנוע השקט של בוז'י הרצוג, באתר ליברל, 14 ביוני 2014
- גידי וייץ, בחברות בין גידי סולימני לבוז'י הרצוג כל אחד נותן את חלקו. תחקיר, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2014
- עמרי נחמיאס, "הציבור מאמין לי, אבל לא מאמין בי", באתר וואלה!, 27 בנובמבר 2014
- עוזי ברוך, "הרצוג - מותק של בן אדם", באתר ערוץ 7, 2 במרץ 2015
- ארי שביט, יצחק הרצוג מתכנן להפוך את המדינה תוך שנה. עכשיו הוא רק צריך להיבחר, באתר הארץ, 5 במרץ 2015
- מירב ארלוזורוב, איתן אבריאל, ראיון | "הרשימה המשותפת מסרבת לקואליציה, אבל אשמח למנות שר ערבי", באתר TheMarker, 15 במרץ 2015
- דב גיל-הר ועמרי נחמיאס, הרצוג לוואלה: הליכוד יוכל לשבת בממשלתי, הרשימה המשותפת לא, באתר וואלה!, 15 במרץ 2015
- ירון דרוקמן, הסב הרב, האבא הנשיא. מי אתה יצחק הרצוג, באתר ynet, 16 במרץ 2015
- דנה ויס, כך נראה היום המכריע של יצחק הרצוג, באתר מאקו, 17 במרץ 2015
- דנה ויס, הרצוג: "להפסיק לדבר שטויות ולהתנשא", באתר מאקו, 21 במרץ 2015
- ענת גורן, המקור, "אחרי הנאום של גרבוז, אני מצטער שלא העליתי סטטוס 'גם אני מנשק מזוזות'", באתר nana10, 19 במאי 2015
- ענת גורן, המקור, הרצוג: "ביום הבחירות, לא היה אחד כאן שהבין מה קורה, את גודל הסיטואציה", באתר nana10, 26 במאי 2015
- ניר גונטז', "לא אמרתי שאני איש שמאל. אני מנהיג שבא מן המרכז", באתר הארץ, 11 ביוני 2015
- רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם יצחק הרצוג, באתר nana10, 15 בספטמבר 2016
- יעקב אילון, הרצוג: "נתניהו הכניס במערכת הפוליטית וירוס לא רציונאלי שגובל בטירוף", באתר וואלה!, 30 במרץ 2017
- אמירה לם, "ניסיתי לשבור את המעגל המכושף הזה של עריפת הראשים במפלגת העבודה. לא הצלחתי. אבל את כוס התרעלה הזו שתו כל קודמיי: מצנע, פואד, פרס ורבים וטובים אחרים. זה דנ"א שקיים במפלגה, ואני, ככה ביני לביני, מתאר את קהל הבוחרים והחברים של המפלגה 'עדר זועם': העדר הזועם שואג, בועט, קופץ ומעיף את הרוכב", באתר "ידיעות אחרונות", 26 ביולי 2017
- צביקה קליין, "יש לנו עם אחד וצריך לשמור אותו", בעיתון מקור ראשון, 29 ביוני 2018
- נחמה דואק, יצחק (בוז'י) הרצוג עוזב את הכנסת לטובת הסוכנות היהודית. ריאיון, באתר ליברל, 11 ביולי 2018
- יובל קרני, לגבאי יש סיכוי מול נתניהו? "אני לא יודע". גנץ? "הוא יכול לנצח", באתר "ידיעות אחרונות", 18 באוקטובר 2018
- צביקה קליין, "העם היהודי נקרע לגזרים, הפער הולך וגדל", בעיתון מקור ראשון, 13 בינואר 2019
- גיל פלוטקין ודוד טברסקי, ״ישראל חייבת להיות אבן שואבת לצדק חברתי", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 באפריל 2020
- דן לביא, יו"ר הסוכנות: "העלייה יכולה לסייע למדינה לצאת מהמשבר", באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2020
- מכתביו:
- אני עובד סוציאלי גאה, באתר ynet, 3 במרץ 2011
- כך נראה כרסום בחוסן הלאומי, באתר ynet, 10 בינואר 2021
- Only Separation Can Lead to a Two-State Solution, The New York Times, Feb. 28, 2016
- Isaac Herzog and Michael Herzog, The Israel-UAE deal proves the one-state solution is delusion, Forward, August 20, 2020
הערות שוליים
- ^ איתי בלומנטל, אמא הרצוג: "בוז'י? כי היה יפה כמו בובה", באתר ynet, 22 בנובמבר 2013
- ^ חברים מ-8200 מספרים על הרצוג: מנהיג שקול ואחראי לישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:59)
- ^ רונית ורדי, המנוע השקט של בוז'י הרצוג, מגזין ליברל, 14 ביוני 2014
- ^ יצחק הרצוג, באתר הכנסת
- ^ יצחק הרצוג, החוב הלאומי: עלינו לפצות את מי שעמד לצידנו בחזית הצפונית, באתר מעריב אונליין, 31 במאי 2020
- ^ הממשלה אישרה: נסיגה מלבנון עד יולי, באתר וואלה!, 5 במרץ 2000
- ^ אסף זוהר, מזכיר הממשלה יצחק הרצוג נחקר בפרשת העמותות ושמר על זכות השתיקה, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2000
- ^ אפרת וייס ואטילה שומפלבי, שני כתבי אישום בפרשת העמותות; התיק נגד ברק נסגר, באתר ynet, 22 באוקטובר 2003
- ^ ניב רסקין, הרצוג בגלצ: "נבחר ציבור לא יכול לשתוק בחקירה", באתר גלי צה"ל, 13 בינואר 2015
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:חוק
פרמטרים [ 1, 2, 3 ] לא מופיעים בהגדרת התבניתתבניתתבניתריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.תבנית {{חוק}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים. - ^ אילן מרסיאנו, הכנסת אישרה: תוענק אזרחות לאנשי צד"ל, באתר ynet, 7 בדצמבר 2004
- ^ שלבי החקיקה של חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ דליה טל, דווקא את תיק השיכון, באתר גלובס, 20 במרץ 2005
- ^ הארץ, שר השיכון: להגדיל תקציב המשרד ב-350 מיליון שקל, באתר TheMarker, 10 במרץ 2005
- ^ רוני סופר, סוף טוב: יפונה מאהל מחוסרי הדיור בבאר שבע, באתר ynet, 30 בינואר 2005
- ^ שר הבינוי והשיכון, יצחק הרצוג, מוביל ומקדם מבצע מכירת דיור ציבורי חדש - "כאן ביתי", באתר ממשלת ישראל, 20 בפברואר 2005
- ^ דליה טל, הרצוג הורה להעניק לאנשי צד"ל בישראל סיוע בדיור, באתר גלובס
- ^ דליה טל, הרצוג מינה ועדה בראשותו של אורי אור לבחינת המשך מימון פעולות השמירה והאבטחה על בתים יהודים במזרח ירושלים, באתר גלובס, 16 בינואר 2005
- ^ אטילה שומפלבי, העבודה פורשת, שרון עדיין מתלבט, באתר ynet, 19 בנובמבר 2005
- ^ מערכת אתר גלובס ספורט, שר התיירות יצחק הרצוג הציע ללאפורטה, נשיא ברצלונה: פרסם את ישראל בנואו קאמפ, באתר גלובס, 15 בינואר 2007
- ^ כתב גלובס, בר רפאלי תייצג את ישראל ביריד התיירות WTM בלונדון, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2006
- ^ עמי אטינגר, אבישג גנוסר, היום שאחרי, באתר nrg, 23 ביולי 2006
- ^ מישהו לרוץ איתו, מכון חרוב - נקודת מפגש, גיליון 1
- ^ הרצוג יוזם תוכנית להגנת עובדים סוציאלים, באתר וואלה!, 6 במאי 2007
- ^ תומר זלצר, התוכנית של הרצוג למלחמה בעוני: חיסכון אישי לכל ילד, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2010
- ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק חיסכון לאומי לכל ילד, התשע"א-2011, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ אמנון מרנדה, הכנסת אישרה הגדלת הקצבאות לניצולי שואה, באתר ynet, 4 במרץ 2008
- ^ דין וחשבון הוועדה הבין-משרדית לגיבוש פתרונות למצוקת ניצולי השואה, באתר משרד הרווחה
- ^ מיקי פלד, אושר סופית: נכים יוכלו להרוויח עד 7,100 שקלים ולהמשיך לקבל קצבה, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2008
- ^ תוכנית הסיוע לארגונים החברתיים בהיקף של 200 מלש"ח, אותה יזם השר הרצוג, יוצאת לדרך, באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, 6 באוגוסט 2009
- ^ "השר הרצוג מונה למתאם הסיוע לתושבי עזה". mako. 2009-01-13. נבדק ב-2017-11-11.
- ^ מזל מועלם, בחירות 2009, פריימריז בעבודה: אהוד ברק: נבחרת מנצחת לעבודה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2008
- ^ הרצוג: "אין היום מפקד למפלגת העבודה", באתר וואלה!, 15 באוקטובר 2010
- ^ לילך ויסמן, הטלטלה נמשכת: הרצוג, ברוורמן ופואד התפטרו, באתר גלובס, 17 בינואר 2011
- ^ יהונתן ליס, שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג הודיע כי יתמודד על ראשות העבודה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2010
- ^ פנחס וולף, פריימריז בעבודה: סיבוב שני בין יחימוביץ' לפרץ, באתר וואלה!, 12 בספטמבר 2011
- ^ יונתן אוריך, הרב מדן: אנחנו והחילונים נדרשים לויתורים כדי להגיע לפשרה אמיתית, באתר כיפה, 18 ביוני 2013
- ^ עופר קניג, הבחירות להנהגת העבודה: האם תצליח יחימוביץ' לשבור את הנאחס?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 18.11.2013
- ^ מורן אזולאי, הרצוג בנאום הניצחון: "יחד נחזור לשלטון", באתר ynet, 22 בנובמבר 2013
- ^ שירות גלובס, בוז'י הרצוג: "אני משוכנע שארכיב את הממשלה הבאה", באתר גלובס, 9 בנובמבר 2014
- ^ מורן אזולאי, ynet, הרצוג ולבני הודיעו על איחוד ורוטציה: "מרכז ציוני מול ימין קיצוני", באתר כלכליסט, 10 בדצמבר 2014
- ^ מורן אזולאי, העבודה אישרה את הסכם האיחוד עם לבני: "בסיס למהפך 2015", באתר ynet, 10 בדצמבר 2014
- ^ תוצאות הבחירות לכנסת העשרים, באתר הכנסת
- ^ נספרו יותר מ-99% מהקלפיות: ניצחון גדול לליכוד על המחנה הציוני, באתר וואלה!, 18 במרץ 2015.
- ^ נאום הרצוג בהשבעת הממשלה ה-34
- ^ עמרי נחמיאס, הרצוג לנשיא צרפת: "חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו", באתר וואלה!, 22 בינואר 2016
- ^ עמרי נחמיאס, יחימוביץ' נגד הרצוג: "דבריו לנשיא צרפת - פזילה לימין", באתר וואלה!, 24 בינואר 2016
- ^ יצחק הרצוג, תוכנית עשר הנקודות, באתר הארץ, 23 בפברואר 2017
- ^ יוסי ורטר, נתניהו והרצוג נועדו בחשאי עם א־סיסי בקהיר בשנה שעברה, באתר הארץ, 12 ביוני 2017
- ^ כך ניסו טוני בלייר וא-סיסי להכניס את המחנה הציוני לממשלה, באתר הארץ, 18 במאי 2016
- ^ אלי סניור ויובל קרני, נחקר תחת אזהרה, באתר ynet, 18 באפריל 2016
- ^ טובה צימוקי, מורן אזולאי וגלעד מורג, תיק החקירה נגד הרצוג נסגר בשל היעדר ראיות מספיקות, בטאט ורמות יעמדו לדין בכפוף לשימוע, באתר ynet, 30 בינואר 2017
- ^ חן מענית, יו"ר מטה הרצוג לשעבר שמעון בטאט הורשע באי-מסירת הודעה, באתר גלובס, 18 בפברואר 2018
- ^ גלעד מורג, בוטלה הרשעת מנהל הקמפיין של הרצוג, באתר ynet, 16 באוגוסט 2018
- ^ בר פלג, ביהמ"ש זיכה איש עסקים שהואשם בתרומה לקמפיין של הרצוג נגד יחימוביץ, באתר הארץ, 20 במאי 2019
- ^ צבי זרחיה, לראשונה זה עשור: מפלגת העבודה הגיעה למאזן תקציבי חיובי, באתר TheMarker, 2 ביולי 2017
- ^ טל שלו, הפריימריז בעבודה: עמיר פרץ ואבי גבאי עלו לסיבוב השני, באתר וואלה!, 4 ביולי 2017
- ^ בקרב על קולות היהודים, הרצוג ניצח את נתניהו, באתר הארץ, 21 ביוני 2018
- ^ מורן אזולאי, אחרי 15 שנה: הרצוג נפרד מהכנסת, באתר ynet, 18 ביולי 2018
- ^ הישיבה השלוש-מאות-וחמישים-ושבע של הכנסת העשרים, באתר הכנסת
- ^ חדשות 2, סופי: הרצוג יכהן כיו"ר הסוכנות, באתר מאקו, 24 ביוני 2018
- ^ "יצחק הרצוג בטוויטר". Twitter. נבדק ב-2018-06-21.
- ^ אמיר אלון ואיתמר אייכנר, רשמית: יצחק הרצוג נבחר ליו"ר הסוכנות היהודית, באתר ynet, 24 ביוני 2018
- ^ אריק בנדר, הסוכנות היהודית אישררה את המחויבות לעקרונות היסוד של הכרזת מגילת העצמאות, מעריב, 24 באוקטובר 2018
- ^ יצחק הרצוג: "זו אחת התקופות האפלות בהיסטוריה של יהודי אירופה", באתר www.maariv.co.il
- ^ אוריה אלקיים, "איחוי השסעים בעם היהודי": תוכנית הפעולה האסטרטגית של הסוכנות היהודית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 באוקטובר 2019
- ^ איתמר אייכנר, חודש אחרי הפיגוע: מזכיר המדינה והרצוג ביקרו בבית הכנסת שהותקף בגרמניה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2019
- ^ ציוץ של יצחק הרצוג ברשת החברתית אקס (טוויטר), 19 במאי 2021
- ^ [https://www.ynet.co.il/news/article/rkZa1ozF00 המועמדים לבחירות לנשיאות: בוז'י הרצוג ומרים פרץ בנו של הנשיא השישי ויו"ר הסוכנות הגיש 27 חתימות - של ח"כים מהציונות הדתית עד מרצ. פרץ כתבה: "בית הנשיאה בראשותי יהיה בית של שלום ואיחוד"]
- ^ עטרה גרמן, הרצוג הכריז רשמית: "מתמודד לתפקיד נשיא מדינת ישראל", בעיתון מקור ראשון, 19 במאי 2021
- ^ אושרה "תכנית ההיפרדות" של הרצוג: "השלום לא מעבר לפינה", באתר וואלה!, 8 בפברואר 2016
- ^ אריק בנדר, אושרה תוכניתו המדינית של הרצוג, שתקף בחריפות את נתניהו ובנט, באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2016
- ^ יצחק הרצוג, תוכנית עשר הנקודות, באתר הארץ, 23 בפברואר 2017
- ^ בוז'י הרצוג: נתניהו הסכים אתי למהלך שלום כלל אזורי, בעיתון כל הזמן, 9 בינואר 2018
- ^ ספי עובדיה, פרסום ראשון: ההסכם בין הרצוג ואבו מאזן - השטחים יועברו במלואם לשליטת הרשות, באתר nana10, 19 ביוני 2016
- ^ צבי זרחיה, הרצוג: התחזיות לשיעור אבטלה של 7.5% ברבעון השני - תמרור אדום, באתר TheMarker, 4 במרץ 2009
- ^ יעל ברנובסקי, השר הרצוג מציג: רפורמה בביטוח הלאומי, באתר ynet, 6 באוגוסט 2007
- ^ בקרוב: תכנית חירום להתמודדות עם האבטלה, באתר וואלה!, 13 בנובמבר 2008
- ^ בעקבות רוז: קמפיין למען ילדים בסיכון, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2008
- ^ משרד הרווחה יפתח "בית חם" לנוער הגבעות, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2008
- ^ תומר זלצר, התוכנית של הרצוג למלחמה בעוני: חיסכון אישי לכל ילד, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2010
- ^ שר הרווחה, יצחק הרצוג: נקל את התנאים לקבלת דמי אבטלה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2008
- ^ מיקי פלד, אושר סופית: נכים יוכלו להרוויח עד 7,100 שקלים ולהמשיך לקבל קצבה, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2008
- ^ יעל ברנובסקי ואטילה שומפלבי, הרצוג: גילה את הרווחה ונבחר במקום הראשון, באתר ynet, 5 בדצמבר 2008
- ^ חזקי ברוך, השר הרצוג דורש מהממשלה לאמץ את הדו"ח שקובע כי המדינה אחראית להבטיח ביטחון תזונתי בסיסי לאזרחיה., באתר ערוץ 7, 12 באוקטובר 2008
- ^ שרון ביידר, שר הרווחה, יצחק הרצוג: יש לדאוג לרשת ביטחון סוציאלית לעובדים המתניידים ברחבי העולם, באתר גלובס, 19 במאי 2009
- ^ שמואל דקלו, בג"ץ חייב את המדינה להקציב 120 מיליון ש' לשילוב ילדים חריגים במסגרת החינוך הכללי, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2003
- ^ מתוך רשימת פרסומים בנושא כלכלת ישראל, באתר מאקרו – המרכז לכלכלה מדינית
יצחק הרצוג - תבניות ניווט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- שרי הבינוי והשיכון בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי הרווחה והביטחון החברתי בממשלות ישראל
- שרי התיירות בממשלות ישראל
- שרי התפוצות בממשלות ישראל
- חברי כנסת מטעם העבודה
- חברי כנסת מטעם עבודה-מימד
- חברי כנסת מטעם העבודה-מימד-עם אחד
- עורכי דין ישראלים
- בוגרי בית הספר צייטלין
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב: משפטים
- מזכירי הממשלה
- משפחת הרצוג
- ראשי האופוזיציה
- חברי הכנסת השש עשרה
- חברי הכנסת השבע עשרה
- חברי הכנסת השמונה עשרה
- חברי הכנסת התשע עשרה
- חברי הכנסת העשרים
- חברי כנסת מטעם המחנה הציוני
- אנשי ציבור ישראלים שניצלו את זכות השתיקה
- ראשי מפלגת העבודה
- יו"ר הסוכנות היהודית
- ילדי נשיאי ישראל
- חיילי יחידה 8200
- ישראלים שנולדו ב-1960
- מועמדים לתפקיד נשיא מדינת ישראל