לדלג לתוכן

חסידות מעליץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חסידות אולינוב)

חסידות מעליץ הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רופשיץ. אבי השושלת היה רבי יעקב הורוביץ, בנו של רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ.

תולדות החסידות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ישראל (תר"יתר"ס), בנו של רבי יהודה ממעליץ, כיהן כאדמו"ר מדז'יקוב במעליץ. היה חתנו של רבי מאיר מדז'יקוב. לאחר פטירת אביו פתח בית מדרש וחסידי דז'יקוב במעליץ התפללו אצלו. בניו היו רבי חיים מאיר יחיאל (תרל"ט - ד' באלול תש"ב) מריינזשוב (חתן רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים וחותנם של רבי מנדל ממוזשאי ורבי משה שפירא מבערטש), רבי יעקב, חתן רבי אלימלך מיאברוב, ממלא מקום אביו ורבי אברהם שמחה (בערך תר"נ - ד' בניסן תשל"ג) האדמו"ר ממעליץ בירושלים.

לאחר השואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השואה, שרדו מספר אדמו"רים. רבי יצחק ממעליץ בארצות הברית ואחיו רבי ברוך מליז'ענסק בארצות הברית, בני רבי נפתלי. כמו כן, בירושלים התגורר רבי אברהם שמחה בנו של רבי ישראל. כמו כן, נכד השושלת, רבי שמואל צבי הורוביץ, כיהן כאדמו"ר מספינקא בארצות הברית וכיום מכהנים בניו ונכדיו.

באשדוד רבי נפתלי מוסקוביץ' מגזע שאץ, נכדו של רבי אלעזר מבראווה, בנו של רבי נפתלי ממעליץ. רבי נפתלי הוא חתן של רבי נחמן מספינקא.

בווילאמסבורג מכהן רבי אברהם אביש הורוביץ (בנו של רבי ברוך בן רבי נפתלי), כאדמו"ר ממעליץ-ליז'ענסק. חתנו רבי רפאל גולדשטיין האדמו"ר מסקאליה.

בנוסף מכהנים אדמו"רים מענף אולינוב, בני הרב אליעזר הורוביץ מילדי טהרן, בנו של רבי יהושע אדמו"ר ממעליץ בטרנוב, שהיה נינו של רבי ישראל בן רבי חנינא מאולינוב.

ניגוני מעליץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"רים רבי אלימלך ורבי יצחק בני רבי נפתלי היו מלחינים גדולים, גם אחיהם רבי מנחם מנדל הלחין כמה ניגונים. ניגונים רבים שלהם נפוצו בכלל היהדות החרדית, כמו ניגון "כל מקדש" וניגון "קה ריבון" של חסידות ספינקא[3]. גם השיר שהתפרסם בתנועות הנוער הציוניות, "אלה חמדה לבי", מקורו בחסידות מעליץ (והוא מהווה חלק מלחן ארוך פיוט ידיד נפש).

החזן דוד ורדיגר הוציא בשנת 1962 תקליט של ניגוני מעליץ בשם "א מעליצער עונג שבת". לאחר מספר שנים הוציא דיסק שני בשם זה בו הופיע גם בנו מרדכי בן-דוד בשיר "ממקומך" (המוכר על כל מקדש).

ענפים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חנינא, בנו השני של רבי יעקב נולד בשנת תקפ"ב. נישא לבת דודו רבי אליעזר מדז'יקוב. בשנת תרל"ב החל לכהן ברבנות אולינוב. נפטר בב' בחשוון תרמ"ב). חתניו היו הרב יהושע פרנקל, הרב יחיאל וגשל (תקפ"א - כ"ז באב תרמ"ג) רבה של פריסטיק, רבי מרדכי דוד טייטלבוים (בן רבי נחום צבי מדרוהוביטש), רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש ורבי אפרים זלמן רוקח (בן רבי יהודה זונדל מאוחאן).

בנו היה רבי חיים יעקב נולד בשנת תרי"א. נישא לבתו של רבי משה מדומברובה. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו ברבנות ובאדמו"רות. נפטר בערך בשנת תרע"ה. חתניו היו רבי יצחק מקמינקא ורבי אברהם רוקח בנו של רבי פנחס מדולינא.

בנו היה רבי מרדכי דוד הורוביץ נולד בשנת תרכ"ו. היה חתנו של רבי אליעזר ירוחם בארון (בן רבי ישראל יצחק מרדושיץ וחתנו של רבי חיים מצאנז). משנת תרמ"ו כיהן ברבנות באלפין ולאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן באולינוב. היה מתמיד גדול. נרצח בשנת תש"ב). ילדיו היו רבי אשר (חתן דודו רבי אלעזר מאושפיצין), רבי ראובן (חתן קרובו רבי יעקב יצחק מבארנוב) הרב הצעיר באולינוב וחתנו קרובו רבי מאיר אונגר מרדלוב.

צאצאים של ענף זה, מכהנים כיום כאדמו"רים ממעליץ (כמפורט לעיל).

רבי אברהם אבא הורוויץ, בנו השלישי של רבי יעקב נולד באדר תקפ"ג. כיהן באדמו"רות שענדישוב כ-50 שנה. נפטר בל' בשבט תרס"ה והיה הנכד האחרון של רבי נפתלי צבי מרופשיץ. בנו השלישי רבי טוביה הורוויץ מילא את מקומו. בניו האחרים היו רבי אלטר זאב מסטריזוב והרב אשר ירוחם מפיאנטיקוב (-י"ד באדר תשט"ו) ולימים האדמו"ר משענדישוב - פיאנטיקוב בניו יורק. חתניו היו רבי שלמה יעקב אייכנשטיין מזידיטשוב, רבי שמואל ענגיל, רבי משה אליקים בריעה מדומברובה (נישא לרבקה ולאחר פטירתה לאחותה חיה, אלמנת רבי שלמה יעקב), רבי ישכר בעריש בן רבי שלמה יעקב מזידיטשוב ורבי שלום מקמינקא.

רבי טוביה נולד בשנת תרכ"ה. נישא לטשארנע בתו של הרב אשר משה לעמיל דים. מילא את מקום אביו. במלחמת העולם הראשונה עבר לקראקא. בשנת תרפ"ב היגר לארצות הברית למשך שנה, ואחר כך ביקר בניו יורק עוד שני פעמים תרפ"ה תרפ"ח שם הקים ארגון "עזרת אלמנות ויתומים". נרצח בי"ב בניסן תש"א[4] באזור לובלין שם נקבר. חתניו היו הרב שלמה יעקב זיידא אייכינשטיין והרב אלימלך ריינמן. עוד שתי בנות נרצחו בשואה.

בניו היו:

  • רבי אשר לעמיל (תרמ"ו - בערך י' בסיוון תרצ"ג) ממלא מקום אביו ברבנות שענדישוב. חתן קרובו רבי נפתלי ממעליץ. חיבר ספר בשם "שערי חיים" שו"ת מהרא"ל.
  • הרב אברהם ) חתן רבי אלימלך תאומים-פרנקל רבה של יברוב. נרצח בשואה.
  • רבי ישראל דוד (כ"ג בתשרי תרנ"ט - י"ז בטבת תשכ"ז) האדמו"ר משענדישוב - שאץ באיסט סייד שבניו יארק ואחר כך בבורו פארק.
  • הרב נפתלי צבי חתן קרובו רבי יצחק מסטוטשין. נרצח בשואה.
  • הרב מנחם דב בן ציון אב"ד פרשוביץ חתן רבי אלעזר רובין מסאסוב. נרצח בשנת ת"ש.
  • הרב חיים יעקב חתן הרב חיים פינטר אב"ד בוקאווסק. נרצח בשואה.

רבי ישראל דוד היה חתנו של רבי מאיר משאץ. בשנת תרפ"ח[5] היגר לארצות הברית ופתח בית מדרש בשם שאץ. אחרי השואה נשאר היחיד מצאצאי אביו, ומילא מקומו באדמורו"ת שנדישוב. היה מכניס אורחים גדול והיה פעיל בארגונים היהודיים בארצות הברית. בזיווג שני נישא לבתו של רבי איתמר מנדבורנה. בנו מאשתו הראשונה, רבי מאיר מילא את מקומו כאדמו"ר משאץ-שנדישוב. היה חתנו של הרב אשר יונה וינברגר. כיום מכהן בנו של רבי מאיר, רבי פנחס משנדישוב, חתנו של רבי דוד משה מקרעטשניף.

רבי אלתר זאב בנו הגדול של רבי אברהם אבא נולד בשנת תר"י. היה חתנו של הרב סנדר ראדומישלער ממעליץ. לאחר שרבי שלמה שפירא עזב את סטריז'וב כדי לכהן ברבנות מונקאץ' קראו בני העיר לרבי אלתר זאב לכהן ברבנות. לאחר זמן מינה רבי שלמה את בנו רבי משה לייב לכהן ברבנות סטריזוב ומחלוקת עזה פרצה בין הצדדים ופנו לדין תורה. הרב משה אפטער מטרנוב והרב דוד רפפורט מראווה פסקו לטובת רבי אלתר זאב והדיין מברגסז פסק לטובת רבי משה לייב. אחיינו של רבי משה לייב, רבי חיים אלעזר עבד לטובת דודו[6]. נפטר בי"ד בניסן תר"צ. בנו הרב חיים יהודה (בערך תר"מ - תש"ג) לא רצה לנהוג ברבנות והיה עסקן גדול בריישא. בנו רבי קלונימוס (בערך תר"ס - תש"ג) מילא את מקום סבו ברבנות. היה חתנו של דודו רבי יוסף חיים פרנקל. היה מסור ליהודי עירו. בזמן מלחמת העולם השנייה נמלט ללבוב ומשם לרוסיה שם נרצח.

חתניו של רבי אלתר היו:הרב יוסף חיים פרנקל רב ואדמו"ר בשנדישוב (גזע וויליפולי), הרב חיים יוסף אייכנשטיין[7] מהוקליווא, רבי יהושע העשיל מחודורוב-שיקגו, (בזיווג ראשון-) רבי נפתלי אונגר מניימרקט ו (בזיווג שני-) רבי מאיר מקליבלנד, רבי נפתלי חיים בן רבי אלישע מגורליץ, רבי יעקב בן הרב יחיאל נתן מברדיוב, רבי חיים בן רבי מנשה מרוזבדוב-ריישא ורבי יחיאל אפשטיין נכד לאדמו"רי אוז'ורוב.

כיום מכהנים באדמו"רות סטריזוב, צאצאי רבי משה לייב שפירא דרך חתנו רבי אלתר זאב הורוביץ מבייטש.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חתניו היו רבי חיים אליעזר מרדליב, רבי משה אליעזר מרימנוב, הרב פנחס שמעיה הלברשטאם (בן רבי לייבוש מגריבוב), רבי סיני מז'מיגרד, רבי בן ציון מבאבוב (אשתו נישאה בשנית לרב יחיאל ריינמן מקרטשניף), רבי יחזקאל הולשטוק מאוסטרובצה, קרובו רבי אשר לעמיל בן רבי טוביה משנדישוב, רבי דוד מפרמיסלא (נכד רבי משה יוסף מאויהל) ורבי יוסף דוד רובין מסאסוב.
  2. ^ חתן הרב גרשון וינשטוק מקיטוב. ילדיו היו רבי אביש, רבי בידולבה, רבי יעקב, חתן רבי אריה לייביש משינאווא וחתנו רבי יחיאל מיכל משאץ בורו פארק.
  3. ^ הובא לשם על ידי רבי אביש הורביץ מקראלי, חתנו של החקל יצחק.
  4. ^ יש גרסאות שנפטר בשנת תרפ"ג אך זו טעות.
  5. ^ אלפסי כותב תרפ"ח.
  6. ^ היה גם קרובו של רבי אלתר זאב כי אביו רבי צבי הירש היה חתנו של רבי חנינא מאולינוב, דודו של רבי אלתר זאב.
  7. ^ בן רבי מנשה אייכנשטיין מזידיטשוב