חסידות סטוטשין
חסידות סטוטשין היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רוזבדוב מגזע דז'יקוב-רופשיץ. מקים החסידות היה רבי יצחק הורוביץ. חסידות סטוטשין היא היחידה מחצרות בית רופשיץ ששרדה אחרי השואה וקיימת עד היום, על אף שרוב החסידים נרצחו בשואה.
תולדות החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
רבי יצחק נולד בדז'יקוב בשנת תרכ"ב לרבי משה הורוביץ מרוזבדוב ולאמו בת רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט. היה חתנו של רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב. בשנת תרמ"ד החל לכהן ברבנות סטוטשין, ולאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ד החל לכהן גם באדמו"רות. לפני זמן מלחמת העולם הראשונה עבר לטרנוב. בתקופה זו התבודד מספר שנים ועסק בתורה ועבודה כשהוא כמעט ולא יוצא מחדרו. היה בעל מנגן גדול ורבים באו לשמוע את תפילתו וזמירותיו בנוסח רוזבדוב. התפרסם בחריפותו ובשנינותו הרבה. בסוף ימיו דיבר רבות על הגאולה ועל ביאת משיח. היה מתנגד חריף לציונות. נפטר בסאנוק בכ"ד באדר א' ת"ש בזמן שרצה לברוח לרוסיה. בנותיו נישאו לרבי ישראל יוסף מריגליץ ולרבי נפתלי משנדישוב.
לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי יהודה. נולד בי"ג בתמוז תרנ"ב. היה חתנו של בן דודו רבי יהושע מריבטיטש. לאחר מעברו של אביו לטרנוב בשנת תר"פ מילא את מקומו בעיירה סטוטשין ומסר שיעורים לבחורים. אביו צווה עליו ליטול קויטלאך ושלח אליו אנשים לברכות. התגורר תקופה בארץ ישראל, ואחר כך שב לגליציה וכיהן כאדמו"ר בסטוטשין. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית ופתח בבורו פארק בית כנסת מנחת יהודה סטוטשין. היה מנשיאי כולל גליציה. נודע כבעל מנגן ומלחין, ובתפילותיו בבכיות עצומות. נפטר בט' בחשוון תשמ"ב. כתב את סדרת הספרים מנחת יהודא, על התורה ועל המועדים. הייתה לו בת יחידה.
החסידות כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פטירת רבי יהודה ללא בנים, החל חתנו הרב עובדיה יודקובסקי, ליטאי, לנהל את בית הכנסת.
כעבור שנה החל בנו רבי אליעזר יהושע יודקובסקי לכהן באדמו"רות, על מקום סבו, כרצון סבו שההמשכה תהיה ע"י יוצאי חלציו[1].
חלק מהחסידים פרשו ופתחו בית כנסת עצמאי בשם "תולדות יהודה דתלמידי סטיטשין", והעמידו בראשו את תלמידו של האדמו"ר הרב מרדכי מנשה זילבר. לאחר זמן הוסכם שקהילת הרב זילבר תכונה "קהל תולדות יהודה דתלמידי סטוטשין"[2].
הקהילה מונה כיום בסביבות ה-100 משפחות[דרוש מקור].
האדמו"ר, רבי אליעזר יהושע מתנהג בצורה ייחודית ואינו מקפיד על גינוני כבוד הנהוגים בחצרות האדמו"רים. הוא עוסק בקירוב בחורים נושרים ובהשכנת שלום בית.
בשנת תשע"ח מונה בנו בכורו הרב יהודא לכהן כרב וראש כולל של הקהילה.
קהל תולדות יהודה דתלמידי סטיטשין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, לאחר פטירת רבי יהודה פרשו חלק מהחסידים והקימו בית כנסת וקהילה עצמאית. בראשם העמידו את תלמידו של האדמו"ר הרב מרדכי מנשה זילבר, שבתחילה כונה 'ראש החבורה' או 'רב', ובהמשך השנים החל לכהן באדמו"רות. הוא התפרסם כמשפיע מעבר לקהילתו, ומאות משתתפים בשיעוריו בעת שהותו בארץ ישראל.
בשנים האחרונות הוקמו על ידי חסידיו בתי כנסיות בירושלים, בני ברק, בית שמש, וויליאמסבורג, בלייקווד, במונרו ובמונסי. בשנת תשפ"ג הוקמה ישיבה גבוהה בבורו פארק.
נוהג לשהות בישראל מדי שנה בחודשי הקיץ, והוא עורך את התפילות והטישים באהל מיוחד המוקם בירושלים בתקופה זו. רבים שאינם מחסידיו מגיעים להשתתף באירועים שעורך.
דרך החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חסידות סטוטשין ממשיכה את דרך חסידות רופשיץ, הדוגלות בלימוד התורה בהתמדה ובעבודת ה' בצניעות. ניגוני החסידות מיוסדים על נוסח רוזבדוב, שהיה מורכב מתנועות קצרות של "התייפחות" ובכיות או שמחה. כן נוהגים להתפלל במבטא גליציאני.
חסידות סטוטשין היא הממשיכה העיקרית כיום של חסידות רופשיץ.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החכמה מאין, בני ברק. תולדותיו ותורותיו של רבי יצחק מסטוטשין. חיבר משמשו הרב יאשע ליפשיץ.
- משמיה דרבי תנחום, ברוקלין. תולדותיו של רבי יהודה מסטוטשין. חיבר תלמידו הרב איסר פירסט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ היסטארישער שלום אין סטוטשין! - קאווע שטיבל, באתר www.kaveshtiebel.com
- ^ קאווע שטיבל • היסטארישער שלום אין סטוטשין!, באתר www.kaveshtiebel.com
