חסידות אלכסנדר

האדמו"ר אברהם מנחם דנציגר במהלך טיש

חסידות אלכסנדר היא חצר חסידית שמקורה בפולין. עד למלחמת העולם השנייה, הייתה חסידות זו אחת משתי החסידויות הגדולות בפולין, לצד חסידות גור.

ההיסטוריה של חסידות אלכסנדר

שורשיה של חסידות אלכסנדר בחסידות וורקא. תלמידו של רבי מנחם מנדל מוורקא היה רבי דב בעריש מביאלה, ולאחר פטירתו התמנה רבי יחיאל דנציגר לאדמו"ר בעיר אלכסנדר. רבי יחיאל היה בנו של רבי שרגא פייבל מגריצא, תלמידם של רבי יצחק מוורקא ושל רבי יעקב לורברבוים מליסא. רבי יחיאל נפטר בי"ד בשבט ה'תרנ"ד (1894).

הספר ישמח ישראל, שנחשב לספר היסוד של החסידות

את מקומו מילא בנו הגדול רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. רבי ירחמיאל נפטר בכ"ט בטבת ה'תר"ע (1910) ללא שהותיר אחריו בנים. דברי תורתו נדפסו בספרו "ישמח ישראל".

לאחר פטירתו קומץ מזערי מהחסידים קיבלו את הנהגתו של רבי אהרן צבי לנדא, בנו של האדמו"ר רבי דב בעריש מביאלה, אולם הוא נפטר בפתאומיות חודשים ספורים בלבד לאחר מכן ואת מקומו ירש אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, שעבר לעיירה סטריקוב ובה הקים את שושלת סטריקוב.

חלק הארי של חסידי אלכסנדר הכתיר כאדמו"ר את אחיו של בעל ה"ישמח ישראל", רבי שמואל צבי דנציגר שנפטר בכ"ט בתשרי ה'תרפ"ד 1924. דברי תורתו נדפסו בספר "תפארת שמואל".

אחיהם השלישי של בעל ה"ישמח ישראל" ובעל ה"תפארת שמואל", רבי בצלאל יאיר דנציגר, כיהן כרב בבית החסידים בעיר הגדולה לודז', שם שכן בית מדרשו הגדול ברחוב דז'לונא 30.

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, תחת הנהגתו של רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר, בנו של רבי שמואל צבי דנציגר, צמחה החסידות במהירות, והייתה לאחת החסידויות הגדולות בפולין. בתקופה זו הוקמה רשת של ישיבות ברחבי פולין בשם "בית ישראל", על שם האדמו"ר בעל ה"ישמח ישראל". רבי יצחק מנחם דנציגר היה מחותנם של האדמו"רים מסוכטשוב, סלונים ואוסטרובצה. עם כניסת הנאצים לפולין ברח ללודז', ומשם ברח לוורשה שם שהה במשך שנתיים. בכ"ג באלול תש"ב (1942) נרצח במחנה המוות בטרבלינקה. דברי תורתו כונסו בספרו "עקדת יצחק".

החסידות לאחר השואה

לאחר השואה בה נרצחו אלפי חסידי אלכסנדר בתוך שאר יהדות אירופה ובהם רוב צאצאי האדמו"רים, הוקמה מחדש חסידות אלכסנדר בארץ ישראל. שרידי חסידי אלכסנדר הכתירו לאדמו"ר את רבי יהודה משה טיברג, חתנו של רבי בצלאל יאיר דנציגר שנשלח לארץ ישראל על ידי בן דודו בעל העקדת יצחק שאמר שהוא רואה עננים שחורים מעל שמי אירופה ולכן שיסע לארץ ישראל; אף חמיו, רבי בצלאל יאיר, הציע לו שיסע לארץ ישראל.^{[דרוש מקור]} מתוך כבוד לאדמו"רים הקודמים, וכסמליות לרצף והמשכיות השושלת, שינה רבי יהודה משה את שם משפחתו לדנציגר. תחילה הוא התיישב בירושלים, ואחר כך עבר לבני ברק. הוא שיקם את חסידות אלכסנדר בארץ לאחר השואה, ונפטר בכ"ג באדר א' ה'תשל"ג 1973.

רבי יהודה משה דנציגר חיבר את ספר שאלות ותשובות חשבה לטובה, וכן ספרים על התורה ועל הש"ס שכונסו בספר אמונת משה, וכן חיבר את ספר "קדושת יצחק", "נחלת צבי" ועוד ספרים. אחריו, הוכתר בנו רבי אברהם מנחם דנציגר, שהנהיג את החסידות במשך ל"ב (32) שנים, עד פטירתו בי"ז באדר ב' ה'תשס"ה. דברי תורתו כונסו בספרו אמרי מנחם.
עם פטירתו הוכתר בנו, האדמו"ר השביעי לשושלת האדמורי"ם של חסידות אלכסנדר, רבי ישראל צבי יאיר דנציגר. הוא למד בישיבת סלבודקא, והיה לחתנו של הרב משה ברגמן מייסד ישיבת רשב"י (גיסו הוא הרב מאיר צבי ברגמן, חתנו של הרב אלעזר מנחם מן שך).  

החסידות כיום

כיום חסידות אלכסנדר מונה כמה מאות משפחות ברחבי העולם. מרכז החסידות הוא בעיר בני ברק, והיא מחזיקה בה מוסדות חינוך רבים, ובהם ישיבה, בתי מדרש; וכן, בירושלים ומודיעין עילית.

בערים בני-ברק וביתר עילית נקראו רחובות על שם החסידות ואדמורי"ה: רחוב אדמור"י אלכסנדר בבני ברק, ורחוב "ישמח ישראל" בביתר עלית. בקליוולנד, אוהיו מתגורר אחיו של האדמו"ר הרה"צ רבי שניאור זלמן, העומד בראש ועד החינוך של מדינות המזרח התיכון שבארה"ב. בבני ברק מתגורר אחיו של האדמו"ר הרה"צ רבי יחיאל.

חסידות אלכסנדר ארצות הברית

מספר שנים לאחר פטירתו של רבי יהודה משה דנציגר (טיברג) מאלכסנדר, פרשו קבוצה של חסידים מהחסידות, הקימו בית מדרש משל עצמם והכתירו לאדמו"ר את הרב יחיאל מנחם זינגר מאלכסנדר ארצות הברית, אשר היה נכדו של רבי יצחק מאיר זינגר, אב"ד העיר אלכסנדר, אשר היה חתנו של האדמו"ר בעל "תפארת שמואל". כיום ממלא את מקומו כאדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית, בנו הרב יוסף זינגר. בית מדרשו בשכונת בורו פארק בניו יורק. לאחיו הרב ברוך האדמו"ר מוורקא אלכסנדר יש ישיבה חסידית.

ספרי החסידות

חסידות אלכסנדר עשירה בספרות, תורנית, עיונית וסיפורית.

ספרות עיונית

• ישמח ישראל - הוא הספר הידוע ביותר והנלמד ביותר. רוב הספר נכתב בידי האדמו"ר ירחמיאל, ומקצתו בידי מקורבו הרב מנשה פריימן שאף חיבר עליו פירוש. הספר "ישמח ישראל" נדפס כשנה לאחר פטירתו על ידי אחיו בעל ה"תפארת שמואל", כאשר לצורך הדפסת הספר הקים מעריצו אליעזר גוטשטאדט בית דפוס עברי, לראשונה בעיר לודז'. הספר התקבל גם בחצרות חסידיות אחרות.
• תפארת שמואל - כמו הספר ישמח ישראל, גם ספר זה נכתב כפירוש על התנ"ך.
• עקידת יצחק - תורותיו של האדמו"ר יצחק מנחם.

ספרייתו של הרבי בפולין שבה היו כרכים רבים גדושים בשיחותיו, רשומים בכתב יד, אבדה במהלך השואה. לאחר השואה, ליקט האדמו"ר יהודה משה מפי החסידים את דברי התורה ששמעו מרבי יצחק מנחם, והוציא לאור את הספר.

• אמונת משה - ספרו של האדמו"ר יהודה משה.
• אמרי מנחם - ספרו של האדמו"ר אברהם מנחם.
• מאמרים ואגרות ספר שיחותיו של ה'אמרי מנחם' על חינוך שנאמרו במשך שנות הנהגתו לאברכים ובחורים ויצא לאור בחייו על ידי הרב שמחה בונם והרב יהודה משה מקובר.
• דרך החסידות - סיכום מתומצת של כל ענייני החסידות, מסודר על פי נושאים. הספר נכתב על ידי בנו של האדמו"ר הנוכחי - רבי אליעזר יצחק דנציגר.
• אורות הישמח ישראל - הספר 'ישמח ישראל', מסודר לפי נושאים.
• אורות רבותינו מאלכסנדר - ליקוט דברי תורה ואגרות מאדמור"י אלכסנדר לדורותיהם, בעיקר כאלו שלא נדפסו.
• ימי שמחה - אסופה של רעיונות, הנהגות והליכות בענייני קידושין ונישואין, בעריכת הרב אליהו נאה.
• 'איגרת ההתקשרות - קונטרס פנימי שיצא לאור בתקופת הכתרתו של האדמו"ר הנוכחי בעילום שם. הקונטרס דן בענייני התקשרות לצדיק.

ספרי תיעוד וסיפורים

• תפארת ישראל - תולדות ומופתי ה"ישמח ישראל". נכתב על ידי הרב מנשה פריימן - ראש ישיבת אלכסנדר בפולין.
• עשר זכויות - תולדותיהם של עשרה אדמורי"ם משושלת אלכסנדר וקודמותיה. מאת הרב עזריאל זמלונג.
• תפארת רבותינו מאלכסנדר - סיפורים על מנהיגי החצר לדורותיהם, מאת הרב לייביש מקובר.
• זיכרון דברים - זיכרונות מחיי פולין היהודית, נסב בעיקר סביב חצר אלכסנדר, בה חווה המחבר את ימי נערותו.
• רועה נאמן - תולדות האדמו"ר בעל ה"עקידת יצחק", ותיאור כללי של חצר אלכסנדר שבין שתי מלחמות העולם. מאת הרב יהודה מקובר, ראש ישיבת אלכסנדר בבני ברק.
• תולדות ה'ישמח ישראל' - סיפורים בחשיפה ראשונה, ומסמכים נדירים, מאת הרב יהודה משה מקובר והרב אבינועם מקובר, בהוצאת מכון אלכסנדר תשס"ד.
• צדיק באמונתו - תולדותיו, רשימותיו ואגרותיו של האדמו"ר בעל "אמונת משה", מאת הרב יהודה משה מקובר.
• קונטרס זיכרון דברים - סיפורים ואמרות ששמע המחבר, ישעיה יעקב שאהן, מפי ה'אמרי מנחם', בשלוש השנים בהן שימש אותו.
• מספד דמעה - לקט נבחר של כל קטעי העיתונות שנכתבו לאחר הסתלקותו של בעל ה"אמרי מנחם" מאלכסנדר, יצא לאור בפורמט אלבומי על ידי הרב יהודה משה מקובר והרב אברהם דוד גוטמן.

כתבי עת

• אמרות טהורות - עלון שבועי על פרשת השבוע, בו מלוקטים דברי תורתם של אדמור"י אלכסנדר (עורך: יצחק מנחם גוטמן).
• כרמנו - רבעון, הבטאון הרשמי של מרכז מוסדות אלכסנדר החל לצאת לאור בשנת תשל"ט על ידי המכון להוצאת ספרים וכת"י דחסידי אלכסנדר בבני ברק, על ידי העורך הרה"ח ר' מנחם אבינועם מקובר במשך שני עשורים. את הגיליונות האחרונים ערך הרב אליהו נאה, וכן סייע ר' אברהם דוד גוטמן.
• פרחי הכרם - בטאון דו חודשי, היוצא לאור על ידי ארגון צעירי אלכסנדר, מיועד לבחורי החסידות (עורכים: מנחם מנדל רוזנטל, יחיאל דוד לנציצקי שלמה זלמן רכניצר).
• בית ישראל - קובץ מאסף לחידושי התורה של אברכי החסידות, יוצא לאור מעת לעת.
• כרם בית שמואל - קובץ מאסף לחידושי התורה של בחורי החסידות, יוצא לאור מידי שנה בעריכתו של הרב שמחה בונם מקובר וצוות עורכים.
• אגרא דבי הילולי - מאסף תורני בענייני נישואין, היוצא לאור לכבוד שמחות צאצאי האדמו"ר. נערך ויצא לאור על ידי הרב יהודה משה מקובר לרגל שמחת נישואי נינתו של האדמו"ר ה"אמרי מנחם" שבט תשס"ד.
• חדשות ועדכונים - שבועון מקוון, הנשלח מידי שבוע בדואר אלקטרוני. מגיש חדשות ואקטואליה מהנעשה במוסדות אלכסנדר ובבתי-החסידים (השטיבלעך). מדור מיוחד מוקדש לשמחות בקרב חסידי אלכסנדר בתוספת מספרי טלפון לאיחולים‏‏.

קישורים חיצוניים

• הפרטים של מרכז מוסדות אלכסנדר באינדקס 'עולם-התורה'.