עמר בר-לב – הבדלי גרסאות

עמר בר-לב
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1971–1994 (כ־23 שנים)
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
	מפקד סיירת מטכ"ל; מפקד חטיבת הבקעה;
פעולות ומבצעים
	מלחמת יום הכיפורים; מבצע אנטבה; מלחמת לבנון הראשונה

עמר בר-לב
	עמר בר-לב, 2013
לידה	2 באוקטובר 1953 (בן 70); כ"ג בתשרי ה'תשי"ד; חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת תל אביב ;
מפלגה	העבודה
סיעה	העבודה, המחנה הציוני, העבודה-גשר
	omerbarlev.co.il
	13 ביוני 2021 – מכהן; (שנתיים ו־45 שבועות)
תחת ראש הממשלה	נפתלי בנט
	→ אמיר אוחנה
	מייסד עמותת אחריי!; ממייסדי חברת איתוראן; מנכ"ל חברת פאיון מדיקל; ממייסדי תנועת שלום עכשיו;
	מייסד עמותת אחריי!; ממייסדי חברת איתוראן; מנכ"ל חברת פאיון מדיקל; ממייסדי תנועת שלום עכשיו;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:32, 13 ביוני 2021

עֹמר ישראל בר-לב (נולד ב-2 באוקטובר 1953) הוא השר לביטחון הפנים וחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.

בר-לב הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה והיה מפקד סיירת מטכ"ל בין השנים 1984–1987.

ביוגרפיה

עמר בר-לב, בנם של תמר וחיים בר-לב, הרמטכ"ל השמיני ושר המשטרה. בר-לב נולד בחיפה וגדל בשכונת נווה מגן ברמת השרון ובצעירותו שהה עם משפחתו מספר שנים בארצות הברית ובצרפת. למד בתיכון חדש שבתל אביב-יפו, בנובמבר 1971 התגייס לצה"ל.

בר לב לא התקבל לקורס טיס בשל פגם בראייה ובחר להתנדב לסיירת מטכ"ל, בעקבות בן דודו רפי בר-לב (שנהרג בקרב החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים). הוא עבר הכשרה כלוחם, ועם פרוץ מלחמת יום הכיפורים השתתף עם חבריו ליחידה בלחימה ברמת הגולן ובחצי האי סיני. לאחר המלחמה חזר בו מסירובו לצאת לקורס קצינים ואף עבר קורס מזורז בן שלושה חודשים. בפברואר 1974 חזר לסיירת, ובאפריל 1974 פיקד על צוות בקרב על שיא החרמון^[1]. היה אחד מארבעה מפקדי כוחות הפריצה למלון סבוי ב-1975^[2], ובמבצע יונתן פיקד על אחד מצוותי היחידה^[3].

בנובמבר 1976 השתחרר והחל ללמוד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. עם סיום לימודיו עבד כאגרונום בתחנת ניסיונות ביטבתה. בתקופה זו פנה לפוליטיקה והיה ממייסדי תנועת השמאל, שלום עכשיו. במקביל הוא שירת במילואים כמפקד פלוגה ביחידת שלדג שבאותה עת השתייכה לסיירת מטכ"ל, ומפקד כוחות המילואים של הסיירת, תפקיד בו שימש בתקופת מלחמת לבנון הראשונה^[4].

ב-1984 השתתף בכוח הפריצה לאוטובוס קו 300^[5] וימים ספורים לאחר מכן החליף את שי אביטל בפיקוד על היחידה^[6]. בימי ראשית כהונתו של בר-לב כמפקד סיירת מטכ"ל בדצמבר 1984 התרחש אחד מהכישלונות המבצעיים הגדולים ביותר בתולדות היחידה^[7]. מבצע שערכה הסיירת בשטח של ארץ אויב הסתבך, לוחם היחידה ברק שרעבי נהרג ומספר לוחמים נוספים נפצעו^[8]. עם זאת, אופן החילוץ מההסתבכות עם מינימום אבדות ונזקים נחשב להצלחה^[7]. הכישלון הביא לכמעט שיתוק מבצעי של היחידה במשך כשנה^[9]. לנוכח זאת, במהלך שנותיו כמפקד, שקד בר-לב על שינוי קונספציה ביחידה, שקצר פירות בעיקר בתקופת המפקד הבא, משה יעלון. בר-לב כיהן כמפקד היחידה במשך שלוש שנים (עד מרץ 1987), פרק זמן ארוך מהשנתיים המקובלות. תחת פיקודו קיבלה היחידה את צל"ש רמטכ"ל^[10].

לאחר שחרורו מצה"ל, החל בלימודי תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1989. עבודת המאסטר שלו עסקה בהסדר ביטחוני אסטרטגי בין ישראל לסוריה ובמסגרתה שימש כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים^[11]. ספר שכתב בעקבות העבודה - "הסדר ביטחון בגולן לנוכח פני הקרב המודרני", יצא לאור ב-1999 בהוצאת ספרית פועלים. עבד בתחום אבטחת תעופה אזרחית כסמנכ"ל תפעול ושהה עם משפחתו במשך שנתיים בפריז, כשנקרא ב-1992 על ידי הרמטכ"ל ומפקדו לשעבר, אהוד ברק לחזור לשירות הצבאי. קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבת הבקעה. לאחר שנה בתפקיד הועבר לאגף התכנון, שימש כיועץ בשיחות מול הפלסטינים ומול ירדן. ביולי 1994 הוא פרש מהשירות הצבאי.

בשנים שלאחר מכן עסק ביזמות בתחום ההיי טק והיה בין מקימי חברת איתוראן. בשנת 2000 יסד את חברת פאיון מדיקל שעסקה בתחום הדימות הרפואי ומאז שימש מנהלה, אך החברה חוסלה מרצון לפני מספר שנים^[12].

בר-לב פעל במסגרת תנועת דור שלום והקים בשנת 1997 את תנועת "אחריי!" בראשה הוא עומד מאז. התנועה מפעילה תוכניות לצמצום פערים בפריפריה, קבוצות הכנה לצבא ולבחינות הבגרות. ביום העצמאות ה-63 של מדינת ישראל נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות^[13].

בפוליטיקה

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב במקום השביעי ברשימת מפלגת העבודה^[14] ונבחר לכנסת.

באוקטובר 2013, השיק בר-לב את היוזמה המדינית שלו "זה בידיים שלנו!", בה הוא מציג אסטרטגיה לניהול המשא ומתן מול הפלסטינים, תוכנית להסדר קבע וברירת מחדל אם המשא ומתן ייכשל.

בכנסת ה-19 כיהן כחבר בוועדת החוץ והביטחון, כראש ועדת המשנה למשאבי אנוש והכשרות וכחבר בוועדה המיוחדת ליישום חוק השוויון בנטל. היה חבר בוועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לענייני פטור מטעמי הכרה דתית ובוועדה מיוחדת למעקב אחר יישום הוראות בחוק שירות ביטחון וחוק שירות לאומי אזרחי. שימש יושב ראש של ארבע שדולות: השדולה למען קידום הנוער בפריפריה, השדולה למען קידום צורכי האוכלוסייה הבדואית, השדולה החקלאית והשדולה למען פנסיה הוגנת. היה חבר בשדולה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והישראלי-ערבי ובשדולה למאבק בשחיתות במינהל הציבורי. היה חבר משלחת הכנסת לאספה הפרלמנטרית נאט”ו ומשלחת הכנסת לאספה הפרלמנטרית של האיחוד למען הימ”ת UFM-PA.

במהלך כהונתו, יזם, בין היתר, חוק המבקש לסבסד קייטנות עבור ילדים להורים עובדים בפריפריה.

במאי 2014 השעה את עצמו מהשתתפות בדיוני שתי ועדות משנה של ועדת החוץ והביטחון, לאחר ששלח מכתב בסיווג ברמת "בלתי סודי" שהכיל פרטים מתוך דיון חסוי בוועדה הקשור לתקציב הביטחון^[15]^[16].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום השישי ברשימת המחנה הציוני ונבחר לכנסת. והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון.

ב-3 במרץ 2017 הכריז בר-לב כי יתמודד על ראשות מפלגת העבודה^[17] בבחירות, שנערכו ב-4 ביולי 2017^[18], הגיע בר-לב למקום החמישי מבין שבעה מתמודדים עם 6.9% מהקולות.

בחודש דצמבר 2018 הגיע בר-לב למקום הראשון בין כל חברי הכנסת במחקר של האוניברסיטה הפתוחה שדירג את חברי הכנסת על פי תרומתם לשיח ערכי ודמוקרטי ברשת האינטרנט^[19].

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הגיע במקום השישי בפריימריז והוצב במקום השמיני ברשימה ולא נכנס לכנסת, לאחר שהמפלגה זכתה בשישה מושבים בלבד. בבחירות שלאחר מכן ברשימת העבודה-גשר הוצב במקום החמישי ונכנס לכנסת. במשך הבחירות לכנסת ה-23 הוצב במקום ה-9 ברשימת העבודה-גשר-מרצ ולא נכנס לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 הוצב במקום ה-2 ברשימת מפלגת העבודה אחרי יו"ר המפלגה, מרב מיכאלי^[20], אחרי שזכה במקום הראשון בפריימריז^[21]. בבחירות קיבלה מפלגת העבודה כ-7 מנדטים ובעקבות כך בר-לב נכנס לכנסת.

חייו האישיים

בר-לב נשוי בשנית לתמי, עורכת וידאו ואב לשלושה ילדים^[6]. מתגורר בכוכב יאיר.

לקריאה נוספת

כרמית גיא, "בר-לב", הוצאת עם עובד וספרית פועלים, 1998. (בפרט עמודים 350–356)
משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר, 2000
עמר בר-לב, "הסדר ביטחון בגולן: לנוכח פני שדה הקרב המודרני", ספרית פועלים, 1999

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ במחנה, ‏איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר ‏מאקו‏, 26 בספטמבר 2011, עמר בר לב: "אזיקון זה ליווה אותי במבצעים הרבים עליהם פיקדתי מעבר לגבול".
^ אייל לוי, ‏נזכרים בפיגוע במלון סבוי: "שאנחנו נכנע? מדובר בצה"ל בלב תל אביב!", באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2015
^ עמרי נחמיאס‏, בחזרה לאנטבה: "יוני לא ענה – והתחלנו לירות", באתר וואלה!‏, 4 ביולי 2013
^ יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: "ספרית מעריב", תשנ"ג-1993, עמודים 251–252
^ בן כספית, 300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי, באתר nrg‏, 29 באוקטובר 2011
^ ¹ ² שי פוגלמן, מוסף הארץ, "כשהתעוררו הפנתרים השחורים גולדה לא תפסה. אותו דבר קרה עם ביבי והמחאה החברתית", באתר הארץ, 14 בנובמבר 2012
^ ¹ ² עמרי אסנהיים, רעידת אדמה – כתבה על מותו של ברק שרעבי, העיר, 19 ביוני 2003
^ מאיה פולק, "גם בעוד 500 שנה אסור יהיה לספר איך ברק מת", באתר nrg‏, 14 בנובמבר 2014
^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, הוצאת כתר, 2000, עמ' 217–218
^ צל"ש יחידתי - סיירת מטכ"ל, באתר הגבורה
^ משה זונדר, ברק ידפוק אותם. מהר, חזק ובאופן אלגנטי, מעריב, 5 בפברואר 1999, כפי שהועלה באתר פרש
^ Paieon Medical: Management
^ אחיקם משה דוד, יו"ר התנועה החברתית "אחרי" ידליק משואה, באתר nrg‏, 4 באפריל 2011
^ יהונתן ליס, הפריימריז בעבודה: אין שריונים, אלא "הבטחת ייצוג" למגזרים מסוימים, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2012
^ לירון מרוז‏, למה שח"כ ייתן לעצמו שבת?, באתר וואלה!‏, 21 במאי 2014
^ יהונתן ליס, ח"כ בר לב הושעה מוועדות ביטחוניות כי חשף מידע מדיוני ועדה לתקציב הביטחון, באתר הארץ, 19 במאי 2014
^ על רקע סערת כבל-יחימוביץ': בר-לב יתמודד על ראשות העבודה, באתר וואלה!‏, 3 במרץ 2017
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מפלגת העבודה, הודעת מזכירות לשכת מפלגת העבודה, באתר המפלגה, ‏5 במרץ 2017 (ארכיון)
^ אתר 'מעריב', ח"כ בר־לב מוביל בניהול שיח ערכי ומאבק בגזענות ברשתות, ‏20 בדצמבר 2018
^ דני זקן, ‏הפריימריז במפלגת העבודה: עמר בר-לב זכה במקום השני, באתר גלובס, 1 בפברואר 2021
^ תוצאות- פריימריז מפלגת העבודה

עמר בר-לב - תבניות ניווט

[1] במחנה, ‏איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר ‏מאקו‏, 26 בספטמבר 2011, עמר בר לב: "אזיקון זה ליווה אותי במבצעים הרבים עליהם פיקדתי מעבר לגבול".

[2] אייל לוי, ‏נזכרים בפיגוע במלון סבוי: "שאנחנו נכנע? מדובר בצה"ל בלב תל אביב!", באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2015

[3] עמרי נחמיאס‏, בחזרה לאנטבה: "יוני לא ענה – והתחלנו לירות", באתר וואלה!‏, 4 ביולי 2013

[4] יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: "ספרית מעריב", תשנ"ג-1993, עמודים 251–252

[5] בן כספית, 300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי, באתר nrg‏, 29 באוקטובר 2011

[פוגלמן-6] ¹ ² שי פוגלמן, מוסף הארץ, "כשהתעוררו הפנתרים השחורים גולדה לא תפסה. אותו דבר קרה עם ביבי והמחאה החברתית", באתר הארץ, 14 בנובמבר 2012

[אסנהיים-7] ¹ ² עמרי אסנהיים, רעידת אדמה – כתבה על מותו של ברק שרעבי, העיר, 19 ביוני 2003

[8] מאיה פולק, "גם בעוד 500 שנה אסור יהיה לספר איך ברק מת", באתר nrg‏, 14 בנובמבר 2014

[9] משה זונדר, סיירת מטכ"ל, הוצאת כתר, 2000, עמ' 217–218

[10] צל"ש יחידתי - סיירת מטכ"ל, באתר הגבורה

[11] משה זונדר, ברק ידפוק אותם. מהר, חזק ובאופן אלגנטי, מעריב, 5 בפברואר 1999, כפי שהועלה באתר פרש

[12] Paieon Medical: Management

[13] אחיקם משה דוד, יו"ר התנועה החברתית "אחרי" ידליק משואה, באתר nrg‏, 4 באפריל 2011

[14] יהונתן ליס, הפריימריז בעבודה: אין שריונים, אלא "הבטחת ייצוג" למגזרים מסוימים, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2012

[15] לירון מרוז‏, למה שח"כ ייתן לעצמו שבת?, באתר וואלה!‏, 21 במאי 2014

[16] יהונתן ליס, ח"כ בר לב הושעה מוועדות ביטחוניות כי חשף מידע מדיוני ועדה לתקציב הביטחון, באתר הארץ, 19 במאי 2014

[17] על רקע סערת כבל-יחימוביץ': בר-לב יתמודד על ראשות העבודה, באתר וואלה!‏, 3 במרץ 2017

[18] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מפלגת העבודה, הודעת מזכירות לשכת מפלגת העבודה, באתר המפלגה, ‏5 במרץ 2017 (ארכיון)

[19] אתר 'מעריב', ח"כ בר־לב מוביל בניהול שיח ערכי ומאבק בגזענות ברשתות, ‏20 בדצמבר 2018

[20] דני זקן, ‏הפריימריז במפלגת העבודה: עמר בר-לב זכה במקום השני, באתר גלובס, 1 בפברואר 2021

[21] תוצאות- פריימריז מפלגת העבודה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

@@ שורה 65: / שורה 65: @@
 |התחלת פעילות=[[1971]]
 |סיום פעילות=[[1994]]}}
-'''עֹמר ישראל בר-לב''' (נולד ב-[[2 באוקטובר]] [[1953]]) הוא [[השר לביטחון פנים]], [[פוליטיקאי]] [[ישראלי]] ו[[חבר הכנסת|חבר כנסת]] מטעם [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]].
+'''עֹמר ישראל בר-לב''' (נולד ב-[[2 באוקטובר]] [[1953]]) הוא [[השר לביטחון הפנים]] ו[[חבר הכנסת|חבר כנסת]] מטעם [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]].
 בר-לב הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת [[אלוף-משנה]] והיה מפקד [[סיירת מטכ"ל]] בין השנים [[1984]]–[[1987]].

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: עמר בר-לב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עמר בר-לב