ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה מציג את רשימת הערכים המומלצים שהופיעו או יופיעו בעמוד הראשי. במועדים מיוחדים מוצג מקבץ ערכים במקום הערך המומלץ.

היום
25 ביוני 2018
סמליל התוכנית

תנו לסוני צ'אנס היא קומדיית מצבים אמריקאית וסדרת מקור של ערוץ דיסני, בכיכובה של דמי לובאטו. העלילה עוקבת אחר חייה האישיים, כמו גם אחר התמודדותה של המתבגרת סוני מונרו עם ההסתגלות לחיים תחת אור הזרקורים לאחר שהתקבלה כחברת צוות חדשה בקומדיית המערכונים האהובה עליה "לגמרי במקרה!", תוכנית פופולרית המשודרת בשידור חי עם קהל באולפן. קומדיה זו הייתה לסדרה המקורית הראשונה של ערוץ דיסני שצולמה במלואה בפורמט הבחנה גבוהה. יתר על כן היא נמנית בין שלוש סדרות מקור של דיסני המציגות סדרה בתוך סדרה, לצדן של "ג'ט ג'קסון המופלא" ו"שייק".

פרק הבכורה שודר ב-8 בפברואר 2009, והעונה השנייה עלתה לשידור ב-14 במרץ 2010. הסדרה ירדה מהמסך ב-2 בינואר 2011 אחרי שתי עונות ו-46 פרקים. הסדרה הייתה מועמדת ל-12 פרסים, בקטגוריות שונות, מהן זכתה ב-5. שידור פרק הבכורה של העונה הראשונה זכה למדרוג 4.1 בעוד פרק הבכורה של העונה השנייה זכה למדרוג 6.3, כמו גם העונה כולה קיבלה אחוזי צפייה גבוהים יותר בהשוואה לקודמתה.

בתחילת חודש ערוץ דיסני החליט לשווק את הסדרה מחדש תחת השם "לגמרי במקרה!" לקראת העונה השלישית, אם כי היא נחשבת כסדרה-בת. העונה שמה דגש על קומדיית המערכונים "לגמרי במקרה!" המוצגת בסדרה, להבדיל מהעונות הקודמות שהתמקדו בסצנות מאחורי הקלעים. השם החדש נחשף ב-4 באפריל 2011 וכאמור בהמשך אותו החודש לובאטו הודיעה על פרישתה. פרק הבכורה של "לגמרי במקרה!" שודר ב-5 ביוני 2011 וזכה ל-4.1 מיליון צופים, אך עם הזמן אחוזי הצפייה ירדו משמעותית והסדרה בוטלה לאחר עונה אחת שכללה 26 פרקים. בישראל שודר לראשונה ב-6 בפברואר 2012.


עריכה - תבנית - שיחה
ערכים מומלצים
2004           יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2009 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
יוני
1 ביוני 2018
James Caird bow.jpg

ג'יימס קיירד היא סירת הצלה קטנה שעשתה ב-1916 מסע, שנקרא על שמה, מאי הפיל שבאיי שטלנד הדרומיים אל ג'ורג'יה הדרומית שבדרום האוקיינוס האטלנטי, מרחק 1,440 קילומטרים. בסירה נמצאו סר ארנסט שקלטון וחמישה מעמיתיו, ומטרתם הייתה להזעיק עזרה, על מנת לחלץ את שאר חברי המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית מן השנים 1914–1917, שנשארו תקועים על אי הפיל, לאחר שאונייתם אנדיורנס נמחצה בקרח-ים וטבעה. היסטוריוני קטבים רואים במסע זה את אחד המעללים הגדולים ביותר בשיוטי סירה שנעשו מאז ומעולם.

באוקטובר 1915 הטביע קרח-ים דחוס בים ודל את "אנדיורנס". שקלטון ועמיתיו מצאו מפלט על פני מצופי קרח, שהלכו והתבקעו תחתיהם, ואילצו אותם לעבור ממצוף למצוף. במשך תקופה זו נסחפה הקבוצה בהתמדה צפונה עד אפריל 1916, אז נשבר מצוף הקרח שעליו חנו. מכאן ואילך עשו את דרכם בסירות ההצלה של האונייה אל אי הפיל, שם החליט שקלטון שהדרך היעילה ביותר להשיג עזרה תהיה להפליג באחת הסירות אל ג'ורג'יה הדרומית.

מבין שלוש סירות ההצלה נחשבה "ג'יימס קיירד" לחזקה ביותר ובעלת הסיכוי המיטבי לעמוד בתלאות המסע. שקלטון כינה אותה על שם ג'יימס קיי קיירד, יצרן יוטה מדנדי ופילנטרופ, שכספי התמיכה שלו עזרו לממן את המשלחת. לפני המסע חיזק נגר האונייה, הארי מקניש, את הסירה והתאים אותה לעמוד במימיו הסוערים של האוקיינוס הדרומי. הסירה שרדה שורה של סכנות, שבהן הייתה קרובה לא פעם להתהפך, ולבסוף הגיעה לחוף הדרומי של ג'ורג'יה הדרומית לאחר מסע של 16 יום. שקלטון ושניים מעמיתיו חצו את ההרים שבפנים האי, ללא ציוד טיפוס ובמצב גופני ירוד לאחר תלאות המסע, והגיעו לבסוף אל תחנת ציידי לווייתנים בצדו הצפוני של האי. כאן ארגן שקלטון את חילוצה של הקבוצה שעל אי הפיל, ולאחר דחיות שהביאו את אנשי אי הפיל כמעט ליאוש, חולצו כולם והגיעו הביתה בחיים. אחרי סוף מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1919, הוחזרה ה"ג'יימס קיירד" מג'ורג'יה הדרומית לאנגליה, ומשנת 1922 היא מוצבת בתצוגת קבע בבית ספרו הישן של שקלטון, דאלוויץ' קולג'.


עריכה - תבנית - שיחה
2 ביוני 2018
James Caird bow.jpg

ג'יימס קיירד היא סירת הצלה קטנה שעשתה ב-1916 מסע, שנקרא על שמה, מאי הפיל שבאיי שטלנד הדרומיים אל ג'ורג'יה הדרומית שבדרום האוקיינוס האטלנטי, מרחק 1,440 קילומטרים. בסירה נמצאו סר ארנסט שקלטון וחמישה מעמיתיו, ומטרתם הייתה להזעיק עזרה, על מנת לחלץ את שאר חברי המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית מן השנים 1914–1917, שנשארו תקועים על אי הפיל, לאחר שאונייתם אנדיורנס נמחצה בקרח-ים וטבעה. היסטוריוני קטבים רואים במסע זה את אחד המעללים הגדולים ביותר בשיוטי סירה שנעשו מאז ומעולם.

באוקטובר 1915 הטביע קרח-ים דחוס בים ודל את "אנדיורנס". שקלטון ועמיתיו מצאו מפלט על פני מצופי קרח, שהלכו והתבקעו תחתיהם, ואילצו אותם לעבור ממצוף למצוף. במשך תקופה זו נסחפה הקבוצה בהתמדה צפונה עד אפריל 1916, אז נשבר מצוף הקרח שעליו חנו. מכאן ואילך עשו את דרכם בסירות ההצלה של האונייה אל אי הפיל, שם החליט שקלטון שהדרך היעילה ביותר להשיג עזרה תהיה להפליג באחת הסירות אל ג'ורג'יה הדרומית.

מבין שלוש סירות ההצלה נחשבה "ג'יימס קיירד" לחזקה ביותר ובעלת הסיכוי המיטבי לעמוד בתלאות המסע. שקלטון כינה אותה על שם ג'יימס קיי קיירד, יצרן יוטה מדנדי ופילנטרופ, שכספי התמיכה שלו עזרו לממן את המשלחת. לפני המסע חיזק נגר האונייה, הארי מקניש, את הסירה והתאים אותה לעמוד במימיו הסוערים של האוקיינוס הדרומי. הסירה שרדה שורה של סכנות, שבהן הייתה קרובה לא פעם להתהפך, ולבסוף הגיעה לחוף הדרומי של ג'ורג'יה הדרומית לאחר מסע של 16 יום. שקלטון ושניים מעמיתיו חצו את ההרים שבפנים האי, ללא ציוד טיפוס ובמצב גופני ירוד לאחר תלאות המסע, והגיעו לבסוף אל תחנת ציידי לווייתנים בצדו הצפוני של האי. כאן ארגן שקלטון את חילוצה של הקבוצה שעל אי הפיל, ולאחר דחיות שהביאו את אנשי אי הפיל כמעט ליאוש, חולצו כולם והגיעו הביתה בחיים. אחרי סוף מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1919, הוחזרה ה"ג'יימס קיירד" מג'ורג'יה הדרומית לאנגליה, ומשנת 1922 היא מוצבת בתצוגת קבע בבית ספרו הישן של שקלטון, דאלוויץ' קולג'.


עריכה - תבנית - שיחה
3 ביוני 2018
JohnLennonpeace.jpg

ג'ון לנון (19401980) היה זמר-יוצר, סופר, ופעיל שלום אנגלי. זכה לתהילת עולם כמייסדה של להקת הביטלס. ביחד עם פול מקרטני יצר לנון את אחד מהרכבי הרוק המצליחים והמשפיעים במאה העשרים. ב-2004 דירג אותו מגזין הרולינג סטון במקום ה-38 ברשימת "100 האמנים הגדולים בכל הזמנים". הוא נרצח בפתח ביתו על ידי מרק דייוויד צ'פמן.

לנון היה אחד המוזיקאים, הזמרים וכותבי השירים הפוריים והמשפיעים ברוקנרול והוא נודע בזכות שני דברים עיקריים. הראשון הוא עבודתו המוזיקלית, בעיקר כחבר להקת הביטלס, שהביאה אותו לפרסום עולמי. השני הוא העובדה שהחל מתקופה מסוימת בחייו, החליט לנצל את פרסומו להפצת מסרים שבהם האמין – כמו שלום ואחווה, וכך קנה את הערצתם של המונים שהזדהו עמו ועם עקרונותיו.

עריכה - תבנית - שיחה
4 ביוני 2018
JohnLennonpeace.jpg

ג'ון לנון (19401980) היה זמר-יוצר, סופר, ופעיל שלום אנגלי. זכה לתהילת עולם כמייסדה של להקת הביטלס. ביחד עם פול מקרטני יצר לנון את אחד מהרכבי הרוק המצליחים והמשפיעים במאה העשרים. ב-2004 דירג אותו מגזין הרולינג סטון במקום ה-38 ברשימת "100 האמנים הגדולים בכל הזמנים". הוא נרצח בפתח ביתו על ידי מרק דייוויד צ'פמן.

לנון היה אחד המוזיקאים, הזמרים וכותבי השירים הפוריים והמשפיעים ברוקנרול והוא נודע בזכות שני דברים עיקריים. הראשון הוא עבודתו המוזיקלית, בעיקר כחבר להקת הביטלס, שהביאה אותו לפרסום עולמי. השני הוא העובדה שהחל מתקופה מסוימת בחייו, החליט לנצל את פרסומו להפצת מסרים שבהם האמין – כמו שלום ואחווה, וכך קנה את הערצתם של המונים שהזדהו עמו ועם עקרונותיו.

עריכה - תבנית - שיחה
5 ביוני 2018
מאן בפרינסטון בשנת 1939

תומאס מאן (1875–1955) היה סופר ומסאי גרמני, חתן פרס נובל לספרות (1929), פרס גתה (1949) ופרס שילר (1955).

מאן נודע בעיקר בנובלות וברומנים הריאליסטיים והאירוניים שלו, המספקים תובנות אנושיות אוניברסליות וחדירה עמוקה לתודעתו של האמן. מבחינה זו נחשב מאן לאחד הסופרים החשובים ביותר בתולדות הספרות הגרמנית בפרט ובספרות העולמית בכלל‏‏. הרומן הראשון שלו, "בית בודנברוק", שנכתב בסוף המאה ה-19 ושזיכה אותו לימים בפרס נובל, נחשב בידי רבים לאחרון הספרים הקלאסיים. בנוסף, רומן האידאות הענקי שלו "הר הקסמים", שנחשב לרומן הגרמני החשוב ביותר במאה ה-20, היווה חידוש באמנות הרומן יחד עם יצירותיהם של ג'יימס ג'ויס ומרסל פרוסט.

עם התגברות הנאציזם היגר מאן מגרמניה לארצות הברית, אך לא לפני שהנאצים הספיקו להחרים את כל כספו (כולל כספי פרס נובל), לבזוז את ביתו, לשלול את אזרחותו ולנסות להתנקש בחייו. לימים נעשה מאן לדוברה הראשי של "גרמניה האחרת" ולאחד הראשונים שדיווח עוד בימות המלחמה לגרמניה ולעולם כולו על שואת יהודי אירופה.

עריכה - תבנית - שיחה
6 ביוני 2018
מאן בפרינסטון בשנת 1939

תומאס מאן (1875–1955) היה סופר ומסאי גרמני, חתן פרס נובל לספרות (1929), פרס גתה (1949) ופרס שילר (1955).

מאן נודע בעיקר בנובלות וברומנים הריאליסטיים והאירוניים שלו, המספקים תובנות אנושיות אוניברסליות וחדירה עמוקה לתודעתו של האמן. מבחינה זו נחשב מאן לאחד הסופרים החשובים ביותר בתולדות הספרות הגרמנית בפרט ובספרות העולמית בכלל‏‏. הרומן הראשון שלו, "בית בודנברוק", שנכתב בסוף המאה ה-19 ושזיכה אותו לימים בפרס נובל, נחשב בידי רבים לאחרון הספרים הקלאסיים. בנוסף, רומן האידאות הענקי שלו "הר הקסמים", שנחשב לרומן הגרמני החשוב ביותר במאה ה-20, היווה חידוש באמנות הרומן יחד עם יצירותיהם של ג'יימס ג'ויס ומרסל פרוסט.

עם התגברות הנאציזם היגר מאן מגרמניה לארצות הברית, אך לא לפני שהנאצים הספיקו להחרים את כל כספו (כולל כספי פרס נובל), לבזוז את ביתו, לשלול את אזרחותו ולנסות להתנקש בחייו. לימים נעשה מאן לדוברה הראשי של "גרמניה האחרת" ולאחד הראשונים שדיווח עוד בימות המלחמה לגרמניה ולעולם כולו על שואת יהודי אירופה.

עריכה - תבנית - שיחה
7 ביוני 2018
George H. W. Bush, President of the United States, 1989 official portrait cropped(b).jpg

ג'ורג' הרברט ווקר בוש הוא פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כנשיאהּ ה-41 של ארצות הברית מ-1989 עד 1993 וכסגן נשיא ארצות הברית ה-43 מ-1981 עד 1989.

בוש נולד ב-1924 במילטון שבמסצ'וסטס. בעקבות המתקפה על פרל הארבור ב-1941 דחה את לימודיו באוניברסיטה, התגייס לצי ארצות הברית ביום הולדתו ה-18, והפך לטייס הקרב הצעיר ביותר ששירת אז בצי (לפני יום הולדתו ה-19). הוא שירת בצי עד תום מלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן החל ללמוד באוניברסיטת ייל. ב-1966 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית. ב-1971 מינה אותו הנשיא ריצ'רד ניקסון לשגריר ארצות הברית באומות המאוחדות, ובשנת 1973 התמנה ליושב ראש הוועדה הרפובליקנית הלאומית. בהמשך מונה לתפקיד מנהל סוכנות הביון המרכזית. ב-1980 ניסה להתמודד בבחירות לנשיאות, אך הובס בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית בידי רונלד רייגן. רייגן בחר בבוש כעמיתו למרוץ, וכאשר זכו השניים בבחירות התמנה לסגן נשיא ארצות הברית. כסגן נשיא היה בוש אחראי למספר שטחי פעולה בתחום הפנים, כמו דה-רגולציה ותוכנית המלחמה בסמים, וקיים מספר ניכר של ביקורים בארצות חוץ.

בשנת 1988 ניהל בוש מסע בחירות מוצלח להחלפת הנשיא המכהן רייגן, והביס את יריבו הדמוקרטי מייקל דוקאקיס. מדיניות החוץ בנשיאותו של בוש ידעה אירועים היסטוריים רבים: הפלישה האמריקאית לפנמה, מלחמת המפרץ, נפילת חומת ברלין ונפילת מסך הברזל. בוש חתם על הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, אשר יצר גוש סחר בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו (ההסכם אושרר רק לאחר שפרש מתפקידו). בוש זכה במהלך מלחמת המפרץ לפופולריות רבה, שנחלשה בגלל המיתון הכלכלי, הגרעון התקציבי, והפשיעה בערים. בשנת 1990 העלה את שיעורי המסים, למרות העובדה שהבטיח לציבור שלא יעשה זאת. הפרת ההבטחה הרחיקה ממנו שמרנים רבים, ובבחירות שנערכו בשנת 1992 הפסיד את הנשיאות, לאחר תקופת כהונה אחת, לביל קלינטון.

בוש עזב את הפוליטיקה בשנת 1993. בשנת 1997 נפתחו הספרייה והמוזיאון הנשיאותיים הקרויים על שמו. עם ניצחון בנו ג'ורג' ווקר בוש בבחירות לנשיאות ב-2000, היו השניים לאב והבן השניים במספר שכיהנו כנשיאים (הראשונים היו ג'ון אדמס וג'ון קווינסי אדמס). בן נוסף של משפחת בוש, ג'ב בוש, כיהן כמושל פלורידה ה-43 (1999–2007) והתמודד למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית בבחירות לנשיאות ב-2016.

עריכה - תבנית - שיחה
8 ביוני 2018
George H. W. Bush, President of the United States, 1989 official portrait cropped(b).jpg

ג'ורג' הרברט ווקר בוש הוא פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כנשיאהּ ה-41 של ארצות הברית מ-1989 עד 1993 וכסגן נשיא ארצות הברית ה-43 מ-1981 עד 1989.

בוש נולד ב-1924 במילטון שבמסצ'וסטס. בעקבות המתקפה על פרל הארבור ב-1941 דחה את לימודיו באוניברסיטה, התגייס לצי ארצות הברית ביום הולדתו ה-18, והפך לטייס הקרב הצעיר ביותר ששירת אז בצי (לפני יום הולדתו ה-19). הוא שירת בצי עד תום מלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן החל ללמוד באוניברסיטת ייל. ב-1966 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית. ב-1971 מינה אותו הנשיא ריצ'רד ניקסון לשגריר ארצות הברית באומות המאוחדות, ובשנת 1973 התמנה ליושב ראש הוועדה הרפובליקנית הלאומית. בהמשך מונה לתפקיד מנהל סוכנות הביון המרכזית. ב-1980 ניסה להתמודד בבחירות לנשיאות, אך הובס בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית בידי רונלד רייגן. רייגן בחר בבוש כעמיתו למרוץ, וכאשר זכו השניים בבחירות התמנה לסגן נשיא ארצות הברית. כסגן נשיא היה בוש אחראי למספר שטחי פעולה בתחום הפנים, כמו דה-רגולציה ותוכנית המלחמה בסמים, וקיים מספר ניכר של ביקורים בארצות חוץ.

בשנת 1988 ניהל בוש מסע בחירות מוצלח להחלפת הנשיא המכהן רייגן, והביס את יריבו הדמוקרטי מייקל דוקאקיס. מדיניות החוץ בנשיאותו של בוש ידעה אירועים היסטוריים רבים: הפלישה האמריקאית לפנמה, מלחמת המפרץ, נפילת חומת ברלין ונפילת מסך הברזל. בוש חתם על הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, אשר יצר גוש סחר בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו (ההסכם אושרר רק לאחר שפרש מתפקידו). בוש זכה במהלך מלחמת המפרץ לפופולריות רבה, שנחלשה בגלל המיתון הכלכלי, הגרעון התקציבי, והפשיעה בערים. בשנת 1990 העלה את שיעורי המסים, למרות העובדה שהבטיח לציבור שלא יעשה זאת. הפרת ההבטחה הרחיקה ממנו שמרנים רבים, ובבחירות שנערכו בשנת 1992 הפסיד את הנשיאות, לאחר תקופת כהונה אחת, לביל קלינטון.

בוש עזב את הפוליטיקה בשנת 1993. בשנת 1997 נפתחו הספרייה והמוזיאון הנשיאותיים הקרויים על שמו. עם ניצחון בנו ג'ורג' ווקר בוש בבחירות לנשיאות ב-2000, היו השניים לאב והבן השניים במספר שכיהנו כנשיאים (הראשונים היו ג'ון אדמס וג'ון קווינסי אדמס). בן נוסף של משפחת בוש, ג'ב בוש, כיהן כמושל פלורידה ה-43 (1999–2007) והתמודד למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית בבחירות לנשיאות ב-2016.

עריכה - תבנית - שיחה
9 ביוני 2018
Stephen Weiss.jpg

הוקי קרח הוא ענף ספורט קבוצתי קצבי ומהיר אותו משחקים תוך כדי החלקה על קרח, ובאמצעות מקלות ייעודיים בעלי להב מעוקל, המשמשים על מנת לחבוט דיסקית עשויה גומי מגופר אל תוך שער הקבוצה היריבה כדי להבקיע אותו. הקבוצה שהבקיעה יותר שערים מיריבתה היא המנצחת במשחק.

המשחק משוחק בזירת קרח מלבנית בעלת פינות מעוגלות, הסגורה סביבה בקירות נמוכים ועליהם לוחות עשויים זכוכית אקרילית שקופה, על מנת למנוע מהדיסקית או משחקנים שספגו תיקול להיזרק החוצה מזירת הקרח מצד אחד, ולאפשר לקהל צפייה במתרחש מצד שני. מבנה הזירה מאפשר המשך המשחק לאחר שהדיסקית פוגעת בקירות או בלוחות.

משחק באורך מלא, ללא הארכה, משוחק בשלושה שלישים בני 20 דקות כל אחד, וקבוצה בהרכב מלא על הקרח - אם אין שחקנים מורחקים בשל עבירות שביצעו - כוללת שוער וחמישה מחליקים (המקבילים ל"שחקני שדה" בענפים קבוצתיים אחרים).

הגוף המנהל את הענף בעולם הוא פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF), בה חברות 77 מדינות. הגוף המנהל את הענף בישראל הוא התאחדות ההוקי קרח הישראלית, החברה ב-IIHF מאז 1991.

מולדת הענף היא קנדה והוא נחשב לחלק מהותי מתרבותה, ואף נחשב בה רשמית למשחק הלאומי של החורף. הענף פופולרי גם בארצות הברית, במדינות סקנדינביה ובמדינות מרכז ומזרח אירופה.

הליגה הנחשבת לטובה ולפופולרית בעולם היא ליגת ה-NHL הפועלת בצפון אמריקה. בזירה הבינלאומית המפעלים החשובים ביותר הם הטורניר האולימפי המתקיים באולימפיאדת החורף, ואליפות העולם המתקיימת מדי שנה בחודשים אפריל ומאי.

עריכה - תבנית - שיחה
10 ביוני 2018
Stephen Weiss.jpg

הוקי קרח הוא ענף ספורט קבוצתי קצבי ומהיר אותו משחקים תוך כדי החלקה על קרח, ובאמצעות מקלות ייעודיים בעלי להב מעוקל, המשמשים על מנת לחבוט דיסקית עשויה גומי מגופר אל תוך שער הקבוצה היריבה כדי להבקיע אותו. הקבוצה שהבקיעה יותר שערים מיריבתה היא המנצחת במשחק.

המשחק משוחק בזירת קרח מלבנית בעלת פינות מעוגלות, הסגורה סביבה בקירות נמוכים ועליהם לוחות עשויים זכוכית אקרילית שקופה, על מנת למנוע מהדיסקית או משחקנים שספגו תיקול להיזרק החוצה מזירת הקרח מצד אחד, ולאפשר לקהל צפייה במתרחש מצד שני. מבנה הזירה מאפשר המשך המשחק לאחר שהדיסקית פוגעת בקירות או בלוחות.

משחק באורך מלא, ללא הארכה, משוחק בשלושה שלישים בני 20 דקות כל אחד, וקבוצה בהרכב מלא על הקרח - אם אין שחקנים מורחקים בשל עבירות שביצעו - כוללת שוער וחמישה מחליקים (המקבילים ל"שחקני שדה" בענפים קבוצתיים אחרים).

הגוף המנהל את הענף בעולם הוא פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF), בה חברות 77 מדינות. הגוף המנהל את הענף בישראל הוא התאחדות ההוקי קרח הישראלית, החברה ב-IIHF מאז 1991.

מולדת הענף היא קנדה והוא נחשב לחלק מהותי מתרבותה, ואף נחשב בה רשמית למשחק הלאומי של החורף. הענף פופולרי גם בארצות הברית, במדינות סקנדינביה ובמדינות מרכז ומזרח אירופה.

הליגה הנחשבת לטובה ולפופולרית בעולם היא ליגת ה-NHL הפועלת בצפון אמריקה. בזירה הבינלאומית המפעלים החשובים ביותר הם הטורניר האולימפי המתקיים באולימפיאדת החורף, ואליפות העולם המתקיימת מדי שנה בחודשים אפריל ומאי.

עריכה - תבנית - שיחה
11 ביוני 2018
Columns from Synagogue in Bitola 120604.jpg

יהדות בִּיטוֹלָה (גם יהדות מוֹנָסְטִיר או מָנָסְטִיר) הייתה קהילה יהודית שהתקיימה בעיר ביטולה שבמקדוניה לפחות מהמאה ה-12 ועד חורבנה בשואה באמצע המאה ה-20. בראשית המאה ה-20 הגיעה הקהילה לשיא גודלה ומנתה כ-11,000 נפשות.

לקהילה, אשר התבססה על יהודים רומניוטים, היגרו בהמשך יהודים שגורשו מממלכת הונגריה, מבוואריה ומצרפת והקימו קהילות נפרדות. החל משלהי המאה ה-15, תחת השלטון העות'מאני, הגיעו לביטולה מגורשי ספרד ובהמשך מגורשי פורטוגל והתקבלו באהדה על ידי השלטונות. המגורשים הקימו שני קהלי מתפללים מרכזיים והתגוררו ברובע מיוחד בעיר העתיקה. בתקופה זו כיהנו ברבנות העיר רבנים ידועי שם כגון המהר"י בן לב ושלמה הכהן (מהרש"ך). נסיגתה ההדרגתית של האימפריה השפיעה גם על הקהילה היהודית, ומשלהי המאה ה-17 ולאורך המאה ה-18 מתועדת הרעה כלכלית של יהודי מונסטיר, וכן מתיחות עם השלטונות ובין הקהלים על רקע נטל המסים. לקראת מחצית המאה ה-19 נהנתה מונסטיר מתור זהב כלכלי ותרבותי, כתוצאה של הגירת אלפי סוחרים ואומנים אל הקהילה מהעיר החרבה ווסקופויה שבאזור אלבניה. במקביל הוכרזה מונסטיר כעיר הבירה של איילט רומליה והפכה למרכז צבאי ומנהלי. מהנדסים ואדריכלים אירופיים שהגיעו לעיר הניעו את פיתוחה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה חרבה העיר, והלוחמה הובילה להגירה המונית של יהודי העיר אשר נמשכה גם לאחר המלחמה. ב-1943, בעת מלחמת העולם השנייה, ביצעו הבולגרים אקציה בביטולה וגירשו 3,351 יהודים למחנה ההשמדה טרבלינקה, בו נרצחו מרביתם. לאחר המלחמה התגוררה בעיר קהילה בת כמה עשרות נפשות. חלקם עלו למדינת ישראל עם הקמתה והשאר היגרו לסקופיה. המשפחה היהודית האחרונה של ד"ר חיים אברבנאל, מנהל בית החולים הממשלתי בעיר, ורעייתו ברטה, עלתה לישראל ב-1963. ב-2018 נקרא בית החולים הממשלתי בביטולה על שמו. ב-2015 חתמו משרד החוץ הישראלי וגורמים שונים מטעם מקדוניה על הסכם לשיקום בית העלמין היהודי שהוקם ב-1497 ועל הקמת פארק זיכרון לקהילה שחרבה בשואה.


עריכה - תבנית - שיחה
12 ביוני 2018
Columns from Synagogue in Bitola 120604.jpg

יהדות בִּיטוֹלָה (גם יהדות מוֹנָסְטִיר או מָנָסְטִיר) הייתה קהילה יהודית שהתקיימה בעיר ביטולה שבמקדוניה לפחות מהמאה ה-12 ועד חורבנה בשואה באמצע המאה ה-20. בראשית המאה ה-20 הגיעה הקהילה לשיא גודלה ומנתה כ-11,000 נפשות.

לקהילה, אשר התבססה על יהודים רומניוטים, היגרו בהמשך יהודים שגורשו מממלכת הונגריה, מבוואריה ומצרפת והקימו קהילות נפרדות. החל משלהי המאה ה-15, תחת השלטון העות'מאני, הגיעו לביטולה מגורשי ספרד ובהמשך מגורשי פורטוגל והתקבלו באהדה על ידי השלטונות. המגורשים הקימו שני קהלי מתפללים מרכזיים והתגוררו ברובע מיוחד בעיר העתיקה. בתקופה זו כיהנו ברבנות העיר רבנים ידועי שם כגון המהר"י בן לב ושלמה הכהן (מהרש"ך). נסיגתה ההדרגתית של האימפריה השפיעה גם על הקהילה היהודית, ומשלהי המאה ה-17 ולאורך המאה ה-18 מתועדת הרעה כלכלית של יהודי מונסטיר, וכן מתיחות עם השלטונות ובין הקהלים על רקע נטל המסים. לקראת מחצית המאה ה-19 נהנתה מונסטיר מתור זהב כלכלי ותרבותי, כתוצאה של הגירת אלפי סוחרים ואומנים אל הקהילה מהעיר החרבה ווסקופויה שבאזור אלבניה. במקביל הוכרזה מונסטיר כעיר הבירה של איילט רומליה והפכה למרכז צבאי ומנהלי. מהנדסים ואדריכלים אירופיים שהגיעו לעיר הניעו את פיתוחה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה חרבה העיר, והלוחמה הובילה להגירה המונית של יהודי העיר אשר נמשכה גם לאחר המלחמה. ב-1943, בעת מלחמת העולם השנייה, ביצעו הבולגרים אקציה בביטולה וגירשו 3,351 יהודים למחנה ההשמדה טרבלינקה, בו נרצחו מרביתם. לאחר המלחמה התגוררה בעיר קהילה בת כמה עשרות נפשות. חלקם עלו למדינת ישראל עם הקמתה והשאר היגרו לסקופיה. המשפחה היהודית האחרונה של ד"ר חיים אברבנאל, מנהל בית החולים הממשלתי בעיר, ורעייתו ברטה, עלתה לישראל ב-1963. ב-2018 נקרא בית החולים הממשלתי בביטולה על שמו. ב-2015 חתמו משרד החוץ הישראלי וגורמים שונים מטעם מקדוניה על הסכם לשיקום בית העלמין היהודי שהוקם ב-1497 ועל הקמת פארק זיכרון לקהילה שחרבה בשואה.


עריכה - תבנית - שיחה
13 ביוני 2018
פרש ולוחם רגלי, ציור על כד בסגנון הדמות השחורה המיוחס לצייר פרינסטון מהתקופה הארכאית

יוון הארכאית היא השם שניתן לתקופה בת כ-300 שנה בתולדות יוון העתיקה, מן המאה ה-8 ועד המאה ה-5 לפנה"ס. התקופה הארכאית התאפיינה בהיעדר שלטון מרכזי ובקיום מספר רב של קהילות פוליטיות אוטונומיות או חצי-אוטונומיות ביוון, שניהלו ביניהן מלחמות פנימיות באופן תדיר. הבריתות הגדולות המאפיינות את התקופה הקלאסית (כגון הליגה האטית-דלית) נוסדו רק לקראת סוף התקופה הארכאית, ולפיכך בפוליטיקה היוונית בתקופה זו כל פוליס וכל שבט היו נתונים לגורלם. הייתה אמנם השפעה הדדית גדולה ואף היה שיתוף פעולה בחגיגות דתיות ובתחרויות ספורטיביות, אך ככלל, היוונים נהנו מעצמאות מקומית רבה לכל אורך התקופה הארכאית.

בתקופה הארכאית התעצב העולם היווני כפי שמוכר בעולם המודרני. התהוו הפולייס – ערי המדינה המפורסמות של יוון העתיקה, והיוונים העתיקים, שקראו לעצמם "הלנים", פרצו בתהליך קולוניזציה ארוך את גבולות הבלקן והתנחלו לאורך חופיו של הים התיכון.

הקולוניזציה הייתה אחד הגורמים לשינוי פוליטי גדול ביוון. האריסטוקרטיה (שלטון המיוחסים), שעלתה לגדולה בראשית התקופה, ירדה מחלק ניכר מנכסיה הפוליטיים בסופה והוחלפה בטיראניה, באוליגרכיה ובדמוקרטיה. שיטות ממשל אלה נמשכו לכל אורך התקופה הקלאסית וגם ההלניסטית.

תקופה זו היא הקרקע הפורייה שעליה צמחה התרבות היוונית. בתקופה זו אימצו היוונים המצאות מזרחיות רבות, כגון האלפבית והמטבע, נטעו שורשי הפילוסופיה, האמנות והמדע היווניים. הציור הגאומטרי על הכדים פינה את מקומו לדמויות מורכבות בצבע שחור ובהמשך בצבע האדום. הפיסול צעד כברת דרך ארוכה; דמויות הקורוס היו הבסיס שעליו התפתח הפיסול היווני הקלאסי. האפוסים הגדולים של הסיודוס והומרוס הועלו על הכתב, וכן פעלו בתקופה זו המשוררים הליריים. התקופה הארכאית נחשבת לאחת הפוריות ביותר בהיסטוריה של יוון.


עריכה - תבנית - שיחה
14 ביוני 2018
פרש ולוחם רגלי, ציור על כד בסגנון הדמות השחורה המיוחס לצייר פרינסטון מהתקופה הארכאית

יוון הארכאית היא השם שניתן לתקופה בת כ-300 שנה בתולדות יוון העתיקה, מן המאה ה-8 ועד המאה ה-5 לפנה"ס. התקופה הארכאית התאפיינה בהיעדר שלטון מרכזי ובקיום מספר רב של קהילות פוליטיות אוטונומיות או חצי-אוטונומיות ביוון, שניהלו ביניהן מלחמות פנימיות באופן תדיר. הבריתות הגדולות המאפיינות את התקופה הקלאסית (כגון הליגה האטית-דלית) נוסדו רק לקראת סוף התקופה הארכאית, ולפיכך בפוליטיקה היוונית בתקופה זו כל פוליס וכל שבט היו נתונים לגורלם. הייתה אמנם השפעה הדדית גדולה ואף היה שיתוף פעולה בחגיגות דתיות ובתחרויות ספורטיביות, אך ככלל, היוונים נהנו מעצמאות מקומית רבה לכל אורך התקופה הארכאית.

בתקופה הארכאית התעצב העולם היווני כפי שמוכר בעולם המודרני. התהוו הפולייס – ערי המדינה המפורסמות של יוון העתיקה, והיוונים העתיקים, שקראו לעצמם "הלנים", פרצו בתהליך קולוניזציה ארוך את גבולות הבלקן והתנחלו לאורך חופיו של הים התיכון.

הקולוניזציה הייתה אחד הגורמים לשינוי פוליטי גדול ביוון. האריסטוקרטיה (שלטון המיוחסים), שעלתה לגדולה בראשית התקופה, ירדה מחלק ניכר מנכסיה הפוליטיים בסופה והוחלפה בטיראניה, באוליגרכיה ובדמוקרטיה. שיטות ממשל אלה נמשכו לכל אורך התקופה הקלאסית וגם ההלניסטית.

תקופה זו היא הקרקע הפורייה שעליה צמחה התרבות היוונית. בתקופה זו אימצו היוונים המצאות מזרחיות רבות, כגון האלפבית והמטבע, נטעו שורשי הפילוסופיה, האמנות והמדע היווניים. הציור הגאומטרי על הכדים פינה את מקומו לדמויות מורכבות בצבע שחור ובהמשך בצבע האדום. הפיסול צעד כברת דרך ארוכה; דמויות הקורוס היו הבסיס שעליו התפתח הפיסול היווני הקלאסי. האפוסים הגדולים של הסיודוס והומרוס הועלו על הכתב, וכן פעלו בתקופה זו המשוררים הליריים. התקופה הארכאית נחשבת לאחת הפוריות ביותר בהיסטוריה של יוון.


עריכה - תבנית - שיחה
15 ביוני 2018
אנטונסקו (מימין) במהלך פגישה בגרמניה הנאצית עם שר החוץ יואכים פון ריבנטרופ (1943)

יון ויקטור אנטונסקו (15 ביוני 18821 ביוני 1946) היה שליט רומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא היה בעל ברית חשוב של היטלר, והאחראי לגירושם של יהודים בבסרביה ובבוקובינה ולטבח אודסה.

בטרם עלייתו לשלטון פיתח אנטונסקו קריירה צבאית מרשימה, שבשיאהּ הגיע למשרת ראש המטה הכללי. כאיש צבא נחשב אנטונסקו למפקד מוכשר וקשוח במיוחד. עם עלייתו לשלטון ב-1940 הצליח אנטונסקו להרחיב את גבולות המדינה ולמחוק את ההשפלה שספגה רומניה שנה קודם לכן, כאשר אילצה אותה ברית המועצות לפנות את בסרביה ואת צפון בוקובינה. בשנת 1944, עם היחלשות גרמניה הנאצית, הודח אנטונסקו מתפקידו ונעצר.

עד היום נותר אנטונסקו בעיני הרומנים דמות מעוררת מחלוקת. מצד אחד הוא היה רודן ופושע מלחמה מורשע שהוצא להורג, אך מצד שני הוא נחשב בעיני רבים כגיבור לאומי, בזכות ניסיונו לממש את החלום של "רומניה הגדולה החדשה".

עריכה - תבנית - שיחה
16 ביוני 2018
אנטונסקו (מימין) במהלך פגישה בגרמניה הנאצית עם שר החוץ יואכים פון ריבנטרופ (1943)

יון ויקטור אנטונסקו (15 ביוני 18821 ביוני 1946) היה שליט רומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא היה בעל ברית חשוב של היטלר, והאחראי לגירושם של יהודים בבסרביה ובבוקובינה ולטבח אודסה.

בטרם עלייתו לשלטון פיתח אנטונסקו קריירה צבאית מרשימה, שבשיאהּ הגיע למשרת ראש המטה הכללי. כאיש צבא נחשב אנטונסקו למפקד מוכשר וקשוח במיוחד. עם עלייתו לשלטון ב-1940 הצליח אנטונסקו להרחיב את גבולות המדינה ולמחוק את ההשפלה שספגה רומניה שנה קודם לכן, כאשר אילצה אותה ברית המועצות לפנות את בסרביה ואת צפון בוקובינה. בשנת 1944, עם היחלשות גרמניה הנאצית, הודח אנטונסקו מתפקידו ונעצר.

עד היום נותר אנטונסקו בעיני הרומנים דמות מעוררת מחלוקת. מצד אחד הוא היה רודן ופושע מלחמה מורשע שהוצא להורג, אך מצד שני הוא נחשב בעיני רבים כגיבור לאומי, בזכות ניסיונו לממש את החלום של "רומניה הגדולה החדשה".

עריכה - תבנית - שיחה
17 ביוני 2018 בג"ץ בית הספר "בית יעקב" בעמנואל (נקרא גם בקיצור בג"ץ עמנואל) הוא פסק דין של בג"ץ משנת 2009 שבו התקבלה טענה בדבר אפליה על בסיס עדתי בין תלמידות מזרחיות לבין תלמידות אשכנזיות בבית הספר היסודי לבנות "בית יעקב" בעמנואל. סירוב ההורים, כולל המזרחים שבהם, לקיים את הוראת בג"ץ לשלוח את בנותיהם לבית הספר בעמנואל, הוביל לכך שהוטלו עליהם בהדרגה קנסות ומאסר בפועל. המאסר עורר את זעמו של הציבור החרדי, שראה בפסיקת בית המשפט התערבות של גורמים זרים בדרכי החינוך הייחודיות להם, וערך עקב כך הפגנות ענק בבני ברק ובירושלים. פשרה שהושגה בין הצדדים הביאה לשחרור ההורים מהמאסר, ובאישור משרד החינוך נפתח לבנות המגמה החסידית בית ספר נפרד (במעמד של מוסד פטור), שהמדינה והמועצה המקומית מנועות מלתקצבו בשנה הראשונה לקיומו. גם בבית הספר הנפרד נאסרה אפליה ביחס לבנות שיעמדו בתנאי הקבלה למוסד.

בציבור החרדי הייתה התנגדות עזה לפסק הדין. משה גפני הכריז בכנסת כי "אנו לא נקיים שום החלטה של בית משפט, לא מערכאה נמוכה ולא מערכאה גבוהה, אם זו תהא נוגדת את דעת התורה". גם סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אמר: "אנו נלך בדרך התורה והרבנים גם אם זה נוגד את החלטת בג"ץ".

עריכה - תבנית - שיחה
18 ביוני 2018 בג"ץ בית הספר "בית יעקב" בעמנואל (נקרא גם בקיצור בג"ץ עמנואל) הוא פסק דין של בג"ץ משנת 2009 שבו התקבלה טענה בדבר אפליה על בסיס עדתי בין תלמידות מזרחיות לבין תלמידות אשכנזיות בבית הספר היסודי לבנות "בית יעקב" בעמנואל. סירוב ההורים, כולל המזרחים שבהם, לקיים את הוראת בג"ץ לשלוח את בנותיהם לבית הספר בעמנואל, הוביל לכך שהוטלו עליהם בהדרגה קנסות ומאסר בפועל. המאסר עורר את זעמו של הציבור החרדי, שראה בפסיקת בית המשפט התערבות של גורמים זרים בדרכי החינוך הייחודיות להם, וערך עקב כך הפגנות ענק בבני ברק ובירושלים. פשרה שהושגה בין הצדדים הביאה לשחרור ההורים מהמאסר, ובאישור משרד החינוך נפתח לבנות המגמה החסידית בית ספר נפרד (במעמד של מוסד פטור), שהמדינה והמועצה המקומית מנועות מלתקצבו בשנה הראשונה לקיומו. גם בבית הספר הנפרד נאסרה אפליה ביחס לבנות שיעמדו בתנאי הקבלה למוסד.

בציבור החרדי הייתה התנגדות עזה לפסק הדין. משה גפני הכריז בכנסת כי "אנו לא נקיים שום החלטה של בית משפט, לא מערכאה נמוכה ולא מערכאה גבוהה, אם זו תהא נוגדת את דעת התורה". גם סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אמר: "אנו נלך בדרך התורה והרבנים גם אם זה נוגד את החלטת בג"ץ".

עריכה - תבנית - שיחה
19 ביוני 2018
נערה עיראקית הלובשת כיסוי ראש מן הסוג שעורר את הסערה בצרפת. המדובר בסוג של "חימאר", כיסוי המכסה את השיער, האוזניים והלחיים, אך אינו מסתיר את הפנים.

האיסור על הצגת סמלים דתיים בבתי הספר בצרפת עוגן בחוק מס' 2004-228 של הרפובליקה הצרפתית, שנודע בשיח הציבורי בכינוי הלא מדויק "חוק הרעלה". על החוק חתם הנשיא ז'אק שיראק ב-15 במרץ 2004, והוא נכנס לתוקף ב-2 בספטמבר 2004.

החוק אינו מזכיר במפורש סמל דתי מסוים שהצגתו בבתי הספר תיאסר, אך חקיקתו באה בעקבות משבר מתמשך, שפרץ בשנת 1989 כאשר נערות מוסלמיות התעקשו על לבישת כיסוי הראש המסורתי, צעיף בשם חימאר, בבתי הספר שבהם הן למדו בצרפת, כחלק מן החג'אב, קוד הלבוש הצנוע המחייב את המוסלמים המאמינים.

"משבר הרעלה" כפי שנודע ברבים, עימת ערכים מתנגשים בסיסיים בתרבות הצרפתית: רפובליקניזם מול דמוקרטיה, הלאומיות הצרפתית מול חופש הביטוי, הפרדת הדת מהמדינה, מול חופש הדת, הזהות הלאומית הגאלית, המטופחת בצרפת לכדי ערך יסוד, אל מול זכותו של מיעוט אתני לשמור על זהותו הלאומית והדתית – ערכים שהגיעו לביטוים הקיצוני בצרפת, אך במידה זו או אחרת יישומם מהווה קושי ברבות מן הדמוקרטיות הליברליות.

עריכה - תבנית - שיחה
20 ביוני 2018
נערה עיראקית הלובשת כיסוי ראש מן הסוג שעורר את הסערה בצרפת. המדובר בסוג של "חימאר", כיסוי המכסה את השיער, האוזניים והלחיים, אך אינו מסתיר את הפנים.

האיסור על הצגת סמלים דתיים בבתי הספר בצרפת עוגן בחוק מס' 2004-228 של הרפובליקה הצרפתית, שנודע בשיח הציבורי בכינוי הלא מדויק "חוק הרעלה". על החוק חתם הנשיא ז'אק שיראק ב-15 במרץ 2004, והוא נכנס לתוקף ב-2 בספטמבר 2004.

החוק אינו מזכיר במפורש סמל דתי מסוים שהצגתו בבתי הספר תיאסר, אך חקיקתו באה בעקבות משבר מתמשך, שפרץ בשנת 1989 כאשר נערות מוסלמיות התעקשו על לבישת כיסוי הראש המסורתי, צעיף בשם חימאר, בבתי הספר שבהם הן למדו בצרפת, כחלק מן החג'אב, קוד הלבוש הצנוע המחייב את המוסלמים המאמינים.

"משבר הרעלה" כפי שנודע ברבים, עימת ערכים מתנגשים בסיסיים בתרבות הצרפתית: רפובליקניזם מול דמוקרטיה, הלאומיות הצרפתית מול חופש הביטוי, הפרדת הדת מהמדינה, מול חופש הדת, הזהות הלאומית הגאלית, המטופחת בצרפת לכדי ערך יסוד, אל מול זכותו של מיעוט אתני לשמור על זהותו הלאומית והדתית – ערכים שהגיעו לביטוים הקיצוני בצרפת, אך במידה זו או אחרת יישומם מהווה קושי ברבות מן הדמוקרטיות הליברליות.

עריכה - תבנית - שיחה
21 ביוני 2018
שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר

עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, המאסף, בקניגסברג ב-1784. במהלך המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 נדפסו עיתונים עבריים בתפוצות, בעיקר במזרח אירופה, שהביאו לקוראי עברית מידע, חדשות, דברי ספרות והגות מקוריים ומתורגמים, דיווחים וסקירות בנושאים מגוונים. העיתונות העברית שימשה במה לדיון בנושאים פנים-יהודיים וכלל-יהודיים, בהם (החל בשלהי המאה ה-19) הציונות. היא הייתה כלי ראשון במעלה בתחיית הלשון העברית, הן כזרז לצורך לחדש מילים לשם דיווח על העולם המודרני והן כבמה לפרסום תחדישים. כותבים רבים השתמשו במאמריהם העיתונאיים על מנת להנחיל לציבור מתחדישיהם.

מאז יציאת חבצלת על ידי ישראל ב"ק בירושלים ב-1863, ראו אור עיתונים עבריים באופן סדיר בארץ ישראל. במפנה המאה ה-20 ירד מאוד מספר העיתונים העבריים במזרח אירופה עקב דלדול קהל היעד של עיתונות זו, ומרכז הכובד של העיתונות העברית עבר לארץ ישראל. עיתונות היישוב היוותה שופר אידאולוגי והתפלגה ברובה לפי קווים מפלגתיים. מגמה זו המשיכה גם בעשורים הראשונים של מדינת ישראל. הליברליזם והאכזבה מהאידאולוגיות לאחר מלחמת יום כיפור הובילו לדעיכת העיתונות המפלגתית ולעלייתה של העיתונות המסחרית, שהובילה לפריחת כתיבה בסגנון ניו-ג'ורנליזם ועיתונות חוקרת לחשיפת שחיתויות. פריחת העיתונות הכתובה נבלמה במחצית השנייה של שנות ה-90 עם עליית האינטרנט וההתמודדות עמו בצורת חינמונים.

רבים מראשוני הציונות וראשיה היו גם עיתונאים עבריים, בהם אליעזר בן-יהודה, ברל כצנלסון, נחום סוקולוב, משה שרת וזאב ז'בוטינסקי.

עריכה - תבנית - שיחה
22 ביוני 2018
שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר

עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, המאסף, בקניגסברג ב-1784. במהלך המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 נדפסו עיתונים עבריים בתפוצות, בעיקר במזרח אירופה, שהביאו לקוראי עברית מידע, חדשות, דברי ספרות והגות מקוריים ומתורגמים, דיווחים וסקירות בנושאים מגוונים. העיתונות העברית שימשה במה לדיון בנושאים פנים-יהודיים וכלל-יהודיים, בהם (החל בשלהי המאה ה-19) הציונות. היא הייתה כלי ראשון במעלה בתחיית הלשון העברית, הן כזרז לצורך לחדש מילים לשם דיווח על העולם המודרני והן כבמה לפרסום תחדישים. כותבים רבים השתמשו במאמריהם העיתונאיים על מנת להנחיל לציבור מתחדישיהם.

מאז יציאת חבצלת על ידי ישראל ב"ק בירושלים ב-1863, ראו אור עיתונים עבריים באופן סדיר בארץ ישראל. במפנה המאה ה-20 ירד מאוד מספר העיתונים העבריים במזרח אירופה עקב דלדול קהל היעד של עיתונות זו, ומרכז הכובד של העיתונות העברית עבר לארץ ישראל. עיתונות היישוב היוותה שופר אידאולוגי והתפלגה ברובה לפי קווים מפלגתיים. מגמה זו המשיכה גם בעשורים הראשונים של מדינת ישראל. הליברליזם והאכזבה מהאידאולוגיות לאחר מלחמת יום כיפור הובילו לדעיכת העיתונות המפלגתית ולעלייתה של העיתונות המסחרית, שהובילה לפריחת כתיבה בסגנון ניו-ג'ורנליזם ועיתונות חוקרת לחשיפת שחיתויות. פריחת העיתונות הכתובה נבלמה במחצית השנייה של שנות ה-90 עם עליית האינטרנט וההתמודדות עמו בצורת חינמונים.

רבים מראשוני הציונות וראשיה היו גם עיתונאים עבריים, בהם אליעזר בן-יהודה, ברל כצנלסון, נחום סוקולוב, משה שרת וזאב ז'בוטינסקי.

עריכה - תבנית - שיחה
23 ביוני 2018 "עם עולם" הייתה תנועת הגירה יהודית אידאולוגית לארצות הברית בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19. במסגרת התנועה התארגנה הגירתם של כמה מאות יהודים, רבים מהם בני האינטליגנציה היהודית-רוסית. התנועה דגלה ברעיון הפיכת היהודים לחקלאים העומדים בזכות עצמם, וראתה בהגירה לאמריקה ובהתיישבות בה אידיאל ולא רק פתרון זמני למשבר. הרקע המידי להקמתה היו הפרעות שנודעו כ"סופות בנגב" בתחום המושב של האימפריה הרוסית. יוצאי "עם עולם" הקימו בארצות הברית מספר מושבות חקלאיות, שלא האריכו ימים. התנועה התפרקה עד סוף העשור, אולם שמה נותר חקוק בזיכרון ההיסטורי של יהדות ארצות הברית, בעיקר בזכות אישים בעלי שם שלקחו בה חלק דוגמת אייב קאהאן, אלכסנדר הרכבי ודוד אדלשטט. עריכה - תבנית - שיחה
24 ביוני 2018 "עם עולם" הייתה תנועת הגירה יהודית אידאולוגית לארצות הברית בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19. במסגרת התנועה התארגנה הגירתם של כמה מאות יהודים, רבים מהם בני האינטליגנציה היהודית-רוסית. התנועה דגלה ברעיון הפיכת היהודים לחקלאים העומדים בזכות עצמם, וראתה בהגירה לאמריקה ובהתיישבות בה אידיאל ולא רק פתרון זמני למשבר. הרקע המידי להקמתה היו הפרעות שנודעו כ"סופות בנגב" בתחום המושב של האימפריה הרוסית. יוצאי "עם עולם" הקימו בארצות הברית מספר מושבות חקלאיות, שלא האריכו ימים. התנועה התפרקה עד סוף העשור, אולם שמה נותר חקוק בזיכרון ההיסטורי של יהדות ארצות הברית, בעיקר בזכות אישים בעלי שם שלקחו בה חלק דוגמת אייב קאהאן, אלכסנדר הרכבי ודוד אדלשטט. עריכה - תבנית - שיחה
25 ביוני 2018
סמליל התוכנית

תנו לסוני צ'אנס היא קומדיית מצבים אמריקאית וסדרת מקור של ערוץ דיסני, בכיכובה של דמי לובאטו. העלילה עוקבת אחר חייה האישיים, כמו גם אחר התמודדותה של המתבגרת סוני מונרו עם ההסתגלות לחיים תחת אור הזרקורים לאחר שהתקבלה כחברת צוות חדשה בקומדיית המערכונים האהובה עליה "לגמרי במקרה!", תוכנית פופולרית המשודרת בשידור חי עם קהל באולפן. קומדיה זו הייתה לסדרה המקורית הראשונה של ערוץ דיסני שצולמה במלואה בפורמט הבחנה גבוהה. יתר על כן היא נמנית בין שלוש סדרות מקור של דיסני המציגות סדרה בתוך סדרה, לצדן של "ג'ט ג'קסון המופלא" ו"שייק".

פרק הבכורה שודר ב-8 בפברואר 2009, והעונה השנייה עלתה לשידור ב-14 במרץ 2010. הסדרה ירדה מהמסך ב-2 בינואר 2011 אחרי שתי עונות ו-46 פרקים. הסדרה הייתה מועמדת ל-12 פרסים, בקטגוריות שונות, מהן זכתה ב-5. שידור פרק הבכורה של העונה הראשונה זכה למדרוג 4.1 בעוד פרק הבכורה של העונה השנייה זכה למדרוג 6.3, כמו גם העונה כולה קיבלה אחוזי צפייה גבוהים יותר בהשוואה לקודמתה.

בתחילת חודש ערוץ דיסני החליט לשווק את הסדרה מחדש תחת השם "לגמרי במקרה!" לקראת העונה השלישית, אם כי היא נחשבת כסדרה-בת. העונה שמה דגש על קומדיית המערכונים "לגמרי במקרה!" המוצגת בסדרה, להבדיל מהעונות הקודמות שהתמקדו בסצנות מאחורי הקלעים. השם החדש נחשף ב-4 באפריל 2011 וכאמור בהמשך אותו החודש לובאטו הודיעה על פרישתה. פרק הבכורה של "לגמרי במקרה!" שודר ב-5 ביוני 2011 וזכה ל-4.1 מיליון צופים, אך עם הזמן אחוזי הצפייה ירדו משמעותית והסדרה בוטלה לאחר עונה אחת שכללה 26 פרקים. בישראל שודר לראשונה ב-6 בפברואר 2012.


עריכה - תבנית - שיחה
26 ביוני 2018
סמליל התוכנית

תנו לסוני צ'אנס היא קומדיית מצבים אמריקאית וסדרת מקור של ערוץ דיסני, בכיכובה של דמי לובאטו. העלילה עוקבת אחר חייה האישיים, כמו גם אחר התמודדותה של המתבגרת סוני מונרו עם ההסתגלות לחיים תחת אור הזרקורים לאחר שהתקבלה כחברת צוות חדשה בקומדיית המערכונים האהובה עליה "לגמרי במקרה!", תוכנית פופולרית המשודרת בשידור חי עם קהל באולפן. קומדיה זו הייתה לסדרה המקורית הראשונה של ערוץ דיסני שצולמה במלואה בפורמט הבחנה גבוהה. יתר על כן היא נמנית בין שלוש סדרות מקור של דיסני המציגות סדרה בתוך סדרה, לצדן של "ג'ט ג'קסון המופלא" ו"שייק".

פרק הבכורה שודר ב-8 בפברואר 2009, והעונה השנייה עלתה לשידור ב-14 במרץ 2010. הסדרה ירדה מהמסך ב-2 בינואר 2011 אחרי שתי עונות ו-46 פרקים. הסדרה הייתה מועמדת ל-12 פרסים, בקטגוריות שונות, מהן זכתה ב-5. שידור פרק הבכורה של העונה הראשונה זכה למדרוג 4.1 בעוד פרק הבכורה של העונה השנייה זכה למדרוג 6.3, כמו גם העונה כולה קיבלה אחוזי צפייה גבוהים יותר בהשוואה לקודמתה.

בתחילת חודש ערוץ דיסני החליט לשווק את הסדרה מחדש תחת השם "לגמרי במקרה!" לקראת העונה השלישית, אם כי היא נחשבת כסדרה-בת. העונה שמה דגש על קומדיית המערכונים "לגמרי במקרה!" המוצגת בסדרה, להבדיל מהעונות הקודמות שהתמקדו בסצנות מאחורי הקלעים. השם החדש נחשף ב-4 באפריל 2011 וכאמור בהמשך אותו החודש לובאטו הודיעה על פרישתה. פרק הבכורה של "לגמרי במקרה!" שודר ב-5 ביוני 2011 וזכה ל-4.1 מיליון צופים, אך עם הזמן אחוזי הצפייה ירדו משמעותית והסדרה בוטלה לאחר עונה אחת שכללה 26 פרקים. בישראל שודר לראשונה ב-6 בפברואר 2012.


עריכה - תבנית - שיחה
27 ביוני 2018
מריה מיטשל

מָרָיָה מִיטְשֶל (1889-1818) הייתה אסטרונומית אמריקאית ופעילה למען שוויון זכויות לנשים. הישגה המדעי העיקרי היה גילוי "השביט של מיס מיטשל" (שביט VI 1847, סימנו כיום C/1847 T1) ב-1847 שפרסם את שמה ברחבי ארצות הברית. למרות שבתקופתה לא היה מוסד לחינוך גבוה שהיה פתוח לנשים הצליחה מיטשל לרכוש השכלה בתחומי המתמטיקה והאסטרונומיה בכוחות עצמה. לכן, למרות שלא הייתה לה השכלה אקדמית, היא הייתה האדם הראשון שקיבל משרת הוראה בקולג' ואסאר, מוסד אקדמי ברמה גבוהה לנשים בלבד שנפתח ב-1865. מיטשל ניצלה את מעמדה כמורה על מנת לקדם בין חניכותיה את רעיונות שוויון הזכויות לנשים, והשתתפה באופן פעיל בארגוני הנשים שקמו מאמצע המאה ה-19 בארצות הברית.

עריכה - תבנית - שיחה
28 ביוני 2018
מריה מיטשל

מָרָיָה מִיטְשֶל (1889-1818) הייתה אסטרונומית אמריקאית ופעילה למען שוויון זכויות לנשים. הישגה המדעי העיקרי היה גילוי "השביט של מיס מיטשל" (שביט VI 1847, סימנו כיום C/1847 T1) ב-1847 שפרסם את שמה ברחבי ארצות הברית. למרות שבתקופתה לא היה מוסד לחינוך גבוה שהיה פתוח לנשים הצליחה מיטשל לרכוש השכלה בתחומי המתמטיקה והאסטרונומיה בכוחות עצמה. לכן, למרות שלא הייתה לה השכלה אקדמית, היא הייתה האדם הראשון שקיבל משרת הוראה בקולג' ואסאר, מוסד אקדמי ברמה גבוהה לנשים בלבד שנפתח ב-1865. מיטשל ניצלה את מעמדה כמורה על מנת לקדם בין חניכותיה את רעיונות שוויון הזכויות לנשים, והשתתפה באופן פעיל בארגוני הנשים שקמו מאמצע המאה ה-19 בארצות הברית.

עריכה - תבנית - שיחה
29 ביוני 2018
"הקרנף", חיתוך עץ, אלברכט דירר, 1515

"קרנף" הוא חיתוך עץ שיצר צייר הרנסאנס הגרמני אלברכט דירר בשנת 1515. היצירה התבססה על תיאור כתוב ועל סקיצה של צייר אנונימי של קרנף הודי שהובא לליסבון בתחילת אותה שנה. דירר מעולם לא ראה קרנף זה, שהיה הקרנף הראשון שנראה באירופה מאז התקופה הרומית. בסוף 1515, שלח מנואל הראשון מלך פורטוגל את הקרנף כמתנה לאפיפיור ליאו העשירי, אך הקרנף טבע כשהאוניה שבה נשלח נטרפה סמוך לחופי איטליה בתחילת 1516. קרנף חי לא נראה מאז באירופה עד שנת 1579, כשהובא קרנף מהודו לחצרו של פליפה השני, מלך ספרד.

למרות אי דיוקים אנטומיים, חיתוך העץ של דירר הפך לפופולרי מאוד באירופה, הועתק פעמים רבות בשלוש מאות השנים לאחר שצויר, ונחשב כדמות נאמנה של קרנף עד שלהי המאה ה-18. לבסוף הוחלף על ידי ציורים ריאליסטיים יותר של קרנף, ובמיוחד אלו של הקרנפה קלרה, שהובאה לסיור באירופה בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-18. על חיתוך העץ של דירר נאמר: "ככל הנראה שום ציור של חיה לא הותיר השפעה כל-כך חזקה על האמנות".

עריכה - תבנית - שיחה
30 ביוני 2018
"הקרנף", חיתוך עץ, אלברכט דירר, 1515

"קרנף" הוא חיתוך עץ שיצר צייר הרנסאנס הגרמני אלברכט דירר בשנת 1515. היצירה התבססה על תיאור כתוב ועל סקיצה של צייר אנונימי של קרנף הודי שהובא לליסבון בתחילת אותה שנה. דירר מעולם לא ראה קרנף זה, שהיה הקרנף הראשון שנראה באירופה מאז התקופה הרומית. בסוף 1515, שלח מנואל הראשון מלך פורטוגל את הקרנף כמתנה לאפיפיור ליאו העשירי, אך הקרנף טבע כשהאוניה שבה נשלח נטרפה סמוך לחופי איטליה בתחילת 1516. קרנף חי לא נראה מאז באירופה עד שנת 1579, כשהובא קרנף מהודו לחצרו של פליפה השני, מלך ספרד.

למרות אי דיוקים אנטומיים, חיתוך העץ של דירר הפך לפופולרי מאוד באירופה, הועתק פעמים רבות בשלוש מאות השנים לאחר שצויר, ונחשב כדמות נאמנה של קרנף עד שלהי המאה ה-18. לבסוף הוחלף על ידי ציורים ריאליסטיים יותר של קרנף, ובמיוחד אלו של הקרנפה קלרה, שהובאה לסיור באירופה בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-18. על חיתוך העץ של דירר נאמר: "ככל הנראה שום ציור של חיה לא הותיר השפעה כל-כך חזקה על האמנות".

עריכה - תבנית - שיחה

ערכים מומלצים
2004           יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2009 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר