חסידות אדז'וד
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מייסד | רבי אברהם יהושע השיל פרידמן |
| ארגונים ופעילות | |
| אזורי פעילות | אדז'וד רומניה, ובהמשך בגאלאץ. |
  | |
חסידות אדז'וד הייתה חצר חסידית, ענף של בית רוז'ין. תחילתה של החסידות באדז'וד ברומניה, ובהמשך בגאלאץ. מייסד החסידות היה רבי אברהם יהושע השיל פרידמן.
דור ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אברהם יהושע השיל פרידמן (? - ט"ו באלול ת"ש, 1940), נינו של מייסד חסידות רוז'ין רבי ישראל מרוז'ין, היה בנם של שיינא רחל ורבי יצחק פרידמן מבוהוש. לאחר פטירת אביו, בשנת תרנ"ו (1896), החל לכהן באדמו"רות באדז'וד, רומניה. אשתו הראשונה בת שבע הייתה בתו של רבי מנחם נחום פרידמן משטפינשט (חתן רבי אלעזר קושאנסקי) (בן רבי ישראל פרידמן מרוז'ין), והשנייה הייתה בתו של רבי זלמן הרונשטיין.
בהמשך עבר רבי אברהם יהושע השיל לגאלאץ, שבמזרח רומניה שם קבע את מושבו, בקרבת העיר בראילה ברומניה. לאחר שהתיישב באדז'וד, הפכה זו למרכז חסידי גדול והמוני חסידים היו פוקדים אותה.
דור שני[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניו של רבי אברהם יהושע השיל פרידמן מאדז'וד לא המשיכוהו באדמו"ורות:
- רבי מנחם נחום פרידמן, בנו הגדול והיה עתיד למלאות מקום דודו בשטפנישט. מאמריו כונסו בספרי "דברי מנחם", "פירוש על פרקי אבות", "החלום ופתרונו", "על האמת והשקר", "על היופי" ו"על האדם". נולד בשטפינשט בשנת תר"מ, נשא את מרים בת רבי ישראל מטשורטקוב. נפטר בכ"א בסיון תרצ"ג.
- הרב אהרן מתתיהו פרידמן, נסתלק בצעירותו בחיי אביו. היה חתן דודו זקנו רבי משה יהודה לייב מפאשקאן (חתן רבי מנחם דובער מסאדיגורה). בתו הייתה חיה שיינא פרידמן.
- הרב יצחק פרידמן, התגורר בפריז.
לאחר פטירתו של רבי אברהם יהושע השיל נתמנה אחיינו רבי יעקב יוסף שלמה הלפרין, בנו של רבי חיים דב מוסלוי למלאות את מקומו בגאלאץ כאדמו"ר לחסידות אדז'וד.
החסידות בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
האדמו"ר השני, רבי יעקב יוסף שלמה, עלה לארץ ישראל. הקים בית מדרש על-שם החסידות ולזכרה בתל אביב.
באדמו"ריותו שילב המשך של שלש חסידויות: אדז'וד, שטפנישט ווסלוי.
עם פטירתו בשנת תשמ"ה ממלא את מקומו בנו יחידו האדמו"ר רבי אברהם שמשון שלום, אשר גם הוא כאביו משלב שלוש אדמורויו"ת: האדמו"ר מוואסלוי שטעפאנעשט אדז'וד.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור, דעת יוסף, 1995
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שאול גרינשטיין, ערכו של הפרט – על פי מתתיהו אהרן פרידמן, צאצא למשפחת חסידי בּוּהוּש ידועה., בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 05.07.2017
- פריטים ארכיוניים: התכתבות ברומית וכתב יד ביידיש של המאמר "וואהין? (בעברית: "לאן?") של מתתיהו אהרן פרידמן בארכיון הספרייה הלאומית (רישום באנגלית)