חסידות ראדומסק
חסידות ראדומסק היא חסידות שנוסדה בעיירה ראדומסק שבפולין באמצע המאה התשע עשרה וראשיה היו האדמו"רים למשפחת רבינוביץ.
האדמו"ר הראשון - ה"תפארת שלמה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שלמה הכהן רבינוביץ'
האדמו"ר הראשון של החסידות, רבי שלמה הכהן רבינוביץ, נולד בעיירה ולושצ'ובה, תלמיד החוזה מלובלין. בילדותו התחנך בפיטרקוב ושם נמשך לחסידות.
רבותיו המובהקים של רבי שלמה היו רבי מאיר מאפטא ורבי פישל מסטריקוב. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק ומאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם ככל שהתרבו הנוסעים לראדומסק נאלץ להיענות לרצונם.
בשנת ה'תר"ג (1843) נפטר רבי ישכר בר מרדושיץ. באסרו חג של פסח ה'תר"ח (1848) נפטר רבי יצחק מוורקה. רבים מחסידי שניהם הצטרפו אל הנוסעים לראדומסק. עם עלותו של רבי משה מלעלוב לארץ ישראל ציווה לחסידיו שיסעו לראדומסק.
את עיקרי תורתו כתב האדמו"ר מראדומסק בספרו "תפארת שלמה" על התורה ועל המועדים. הגותו עוסקת בעיקר במידת היסוד (אחת מעשר הספירות שבקבלה) וביוסף הצדיק, הקשור בספירה זו. לדבריו, המפתח לעליה בתורה ובשאר המידות הוא ההתגברות על התאוות.
אחרי פטירתו מונה בנו, רבי צבי מאיר רבינוביץ, לשמש כממלא מקומו אביו ברבנות העיר ראדומסק. בנו הצעיר, רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ, מונה כממלא מקומו באדמו"רות ראדומסק.
לאחר פטירתו של רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ, בי"ג באלול ה'תרנ"ב, מילא את מקומו באדמו"רות בנו רבי יחזקאל רבינוביץ (בעל ה"כנסת יחזקאל"). בן אחר, רבי נתן נחום רבינוביץ, התחיל לכהן באדמו"רות בקרימילוב, ממנה עבר לזוויירצ'ה, ונודע כ"הרבי מקרימילוב".
עם פטירת רבי יחזקאל, בי"ח בחשון ה'תרע"א, התמנה בנו רבי שלמה חנוך רבינוביץ. בן אחר של רבי יחזקאל היה רבי אלימלך אריה, חתן רבי יעקב בידרמן משידלוב וממלא מקומו ברבנות ואדמו"רות. נרצח במאוטהאוזן. חתנו של רבי יחזקאל היה רבי משה מקרוסנה.
האדמו"ר רבי שלמה חנוך הכהן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שלמה חנוך רבינוביץ
רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ היה עשיר וייסד רשת של שלושים ושש ישיבות ברחבי פולין בשם "כתר תורה". בתו היחידה, רייזל, נישאה לרבי דוד משה רבינוביץ, שהיה בן דודו האדמו"ר רבי נתן נחום רבינוביץ מקרימילוב. הרב דוד משה שימש כראש רשת הישיבות והיה מועמד לעמוד בראש ישיבת חכמי לובלין אחר פטירת הרב מאיר שפירא. נולד להם בן יחיד, אברהם אלימלך יחזקאל אהרן, שנפטר בהיותו בגיל ארבע ונטמן בבית החיים בעיר סוסנוביץ.
כאשר ניסו חסידיו להבריחו מאירופה בשנת ת"ש דרך איטליה השיב: "רצוני להיות עם כל היהודים". לאחר שהגרמנים התעללו בו קשות הועבר לגטו ורשה, שם חי במסתור בדירת אחד מחסידיו, עד שקיבלו הגרמנים מידע על מקומו, באו לביתו וירו בו, בבתו ובחתנו, בפתח ביתם. כשהתפרצו לביתו וציווהו לרדת לרחוב עם כל בני משפחתו סירב בתוקף ואמר להם: "רצוני למות בביתי ולא באשפתות שדה". ירו והמיתו אותו ואת כל בני משפחתו, בן 58 היה במותו.[1] עם הירצחו בי"ח באב תש"ב נפסקה שושלת האדמו"רות.[2]
החסידות אחר השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר השואה פנו חסידי ראדומסק בניו יורק אל רבי אברהם ישכר אנגלרד, מצאצאי שושלת ראדומסק, שכיהן אז כרב קהילת סוסנוביץ (ולימים האדמו"ר מראדזין בבני ברק), וקיבלוהו כרבם. בעזרתו נפתח בית מדרש לחסידי ראדומסק בשכונת בורו פארק. הוא ערך לעיתים טישים בבית מדרש זה.
החסידים בישראל הכתירו בשנת תשכ"ז לאדמו"ר את הרב מנחם שלמה בורנשטיין, שכבר כיהן כאדמו"ר מסוכטשוב וכרבה של שכונת יד אליהו בתל אביב. הוא פתח בית מדרש וכולל ברחוב ירושלים בני ברק, וכן הקים בית מדרש בנתניה, אולם שנתיים לאחר הכתרתו, בכ"ז באב ה'תשכ"ט, נהרג בתאונת דרכים. בנו, רבי אברהם נתן בורנשטיין (חתנו של הרב מרדכי אוירבך, רב קהילת "אביר יעקב" בתל אביב), הוא רבם של חסידי ראדומסק בבני ברק. כראש הכולל כיהן בעבר הרב יוסף הכהן פלשניצקי וכיום הרב חיים פנחס בניש.
בעיר בת ים הוקם בית הכנסת "כתר תורה ראדומסק". בירושלים פעלה במשך שנים ספורות ישיבת "כתר תורה", בראשות הרב משה בונם קראוס.
בית המדרש של חסידי ראדומסק בבורו פארק ממשיך לפעול בראשות הרב יהודה לייביש פראנד, אב בית דין ראדומסק. כוללים הקשורים לחסידות נמצאים גם במונטריאול ובלייקווד, במשך שנים ספורות התקיימה ישיבת "כתר תורה" בבית המדרש בבורו פארק, בראשות הרב ליבוש פרוינד.
ספרי החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי שלמה הכהן מראדומסק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תפארת שלמה - שני כרכים, על התורה ועל המועדים וליקוטים. יצא לאור מחדש בשנת תשס"ו על ידי הוצאת "אמרי שפר" בשישה כרכים, כולל מפתח עניינים ומפתח המקורות.
- עטרת תפארת - על מסכת כתובות
- הגדה של פסח עם תפארת שלמה ושפת אמת - על ידי הרב אברהם ישכר אלטר ואחר כך על ידי האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין.
- נצוצי התפארת שלמה - ליקוט מתוך ספרי תפארת שלמה על סדר עניינים (על ידי הרב יעקב דוד וינטרוב)
- פניני תפארת שלמה - שלושה כרכים, ליקוט מתוך ספר תפארת שלמה על סדר הפרשיות (על ידי הרב ישראל למברגר)
רבי אברהם ישכר בער הכהן מראדומסק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חסד לאברהם - שני כרכים, על התורה ועל המועדים
- ניצוצי החסד לאברהם - שני כרכים, ליקוט מתוך ספרי חסד לאברהם על סדר עניינים (על ידי הרב יעקב דוד וינטרוב)
רבי יחזקאל הכהן מראדומסק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כנסת יחזקאל - על התורה ועל המועדים
רבי יעקב יוסף הכהן מקלאבוצק (בן החסד לאברהם)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמת ליעקב - חידושים בסוגיות הש"ס ודרשות
רבי שלמה חנוך הכהן מראדומסק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שבחי כהן - על התורה ועניינים בש"ס
- ברכת שלמה - על התורה ועניינים שונים בש"ס. וצילום ירחוני כתר תורה שיו"ל בישיבת כתר תורה לפני השואה.
רבי דוד משה הכהן מראדומסק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תורת העולות - על הש"ס (על ידי תלמידו הרב יעקב לנגר)
- כתר תורה - על הש"ס (ליקוט מתוך ירחוני "כתר תורה" שיצאו לאור בפולין)
פרסומים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ירחוני "כתר תורה" - ירחונים שיצאו לאור על ידי רשת הישיבות כתר תורה של חסידי ראדומסק בפולין, בין השנים תר"ץ - תרצ"ט. הודפס מחדש בתוך הספר ברכת שלמה.
- נפלאות התפארת שלמה - תולדות ה"תפארת שלמה (על ידי הרב שמואל צבי אבד"ק וויערזבניק)
- ספר תהלים ע"פ אדמור"י ראדומסק - על ידי הרב יעקב לנגר
- ממלכת כהנים - שני כרכים, ליקוט מספרי החסידות על סדר הש"ס (על ידי הרב אהרן פערל)
- הגדה של פסח - תפארת אבות - ליקוט מספרי החסידות על "הגדה של פסח", כולל מנהגים (על ידי מכון שארית כהן)
- מסכת אבות - תפארת אבות - ליקוט מספרי החסידות על פרקי אבות (על ידי מכון שארית כהן)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהושע עוזיאל זילברברג, מלכות בית ראדומסק - תולדות חייהם של אדמור"י ראדומסק וצאצאיהם, ובעיקר על האדמו"ר רבי שלמה חנוך רבינוביץ וחתנו רבי דוד משה רבינוביץ. בני ברק תשנ"ג
- ליבר לוש (עורך), ספר יזכור לקהילת ראדומסק והסביבה, עברית ויידיש. תל אביב תשכ"ח
- תפארת ראדאמסק, גיליון דו שנתי, (על ידי מכון שארית כהן) בין השנים תשנ"ט-תשס"ג
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הצופה, 20 בנובמבר 1942
- ^ ראו: הנתיב האחרון של גדולי התורה בגיטו ווארשה, בית יעקב, גיליון 47, ניסן תשכ"ג (1963), עמ' 8, באתר היברובוקס