מסילת החוף
 | |
| רכבת המורכבת מארבעה מערכי IC3 במסילת החוף על רקע הים התיכון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| עיר | מישור החוף הצפוני והמרכזי |
| מפעיל |
 רכבת ישראל |
| מידע על ההקמה | |
| פתיחת המסילה | מאי 1953 |
| מידע על המסילה | |
| תחילת המסילה | תחנת נהריה |
| סיום המסילה | תחנת תל אביב מרכז |
| סוג המסילה | נוסעים ומשא |
| רוחב המסילה | 143.5 ס"מ |
| מסלולים |
2 מנהריה ועד כפר שמריהו 4 מכפר שמריהו ועד תחנת תל אביב |
| רשימת התחנות | |
| נהריה, עכו, קריית מוצקין, קריית חיים, חוצות המפרץ, מרכזית המפרץ, חיפה מזרח, חיפה מרכז – השמונה, חיפה – בת גלים, חיפה – חוף הכרמל, עתלית, בנימינה, קיסריה – פרדס חנה, חדרה – מערב, נתניה, נתניה – ספיר, בית יהושע, הרצליה, תל אביב – אוניברסיטה, תל אביב – סבידור מרכז | |
  | |
מסילת החוף היא מסילת רכבת של רכבת ישראל, המתחילה בתחנת הרכבת נהריה ומסתיימת בתחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז. שמה של המסילה נגזר מקרבתה היחסית אל חוף הים התיכון לכל אורכה. המסילה משמשת כחלק מן הקו הראשי של רכבת ישראל.
המסילה מהווה את הדרך הראשית לרכבות נוסעים, בקו העמוס בין נהריה וחיפה ובין חיפה ותל אביב.
מסילות מסתעפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קו הרכבת לכרמיאל מסתעף מהמסילה מדרום לעכו.
- מסילת העמק מסתעפת ממסילת החוף בצומת זבולון, ממזרח לגשר פז.
- באזור חיפה מתפצלות שלוחות קצרות לנמל חיפה.
- בצומת רמז, ליד פרדס חנה מתפצלת שלוחה קצרה אל חדרה מזרח שהובילה בעבר אל המסילה המזרחית שפורקה ותוביל בעתיד אל המסילה המזרחית החדשה.
- מסילת השרון מסתעפת צפונית לתחנת הרכבת הרצליה במחלף שמריהו מזרח ומתחברת בסופה למסילה המזרחית.
- מסילת הירקון מסתעפת בצומת תל ברוך ומתחברת באזור ראש העין למסילה המזרחית.
- בקצה המסילה נמצאת תחנת הרכבת תל אביב - סבידור מרכז ולאחריה מתחילה מסילת איילון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשיתו של הקו במסילה קצרה ברוחב צר (105 ס"מ) שנסללה על ידי הטורקים ב־1913 מתחנת בלד א-שייח' של רכבת העמק (בסמוך לנשר), ועד עכו. חלקים מהמסילה פורקו במהלך מלחמת העולם הראשונה על מנת לספק חומרי בנייה למסילה המזרחית ומסילת השומרון. הקו שוקם על ידי הבריטים לאחר כיבושה של ארץ ישראל ב־1918, אך המסילה הקצרה חוברה לאזור חיפה, במקום לאזור נשר, וקשרה את חיפה עם הקריות ועכו.
בשנות ה-20 של המאה ה-20 נסללה על ידי הבריטים מסילה ברוחב תקני (143.5 ס"מ) מתחנת חיפה מזרח עד לצומת רמז (ממערב לפרדס חנה-כרכור), על מנת לחבר את חיפה עם המסילה המזרחית במסלול קצר יותר (במקום חיבור במסלול עוקף דרך רכבת העמק ומסילת השומרון). במהלך שנות ה־30 נסללה מחדש המסילה, תחילה בין חיפה לסדנאות הקישון במפרץ חיפה, ולאחר מכן עד עכו, ברוחב תקני.
בשנת 1927 הציעה משפחת סורסוק, משפחה נוצרית עשירה מביירות, להאריך את המסילה לאורך החוף צפונה לעיר טריפולי בצפון לבנון[1].
במהלך מלחמת העולם השנייה הבריטים החליטו לחבר את מסילת החוף עם רשת הרכבות בלבנון. מהנדסים מדרום אפריקה ואוסטרליה השלימו קו ברוחב סטנדרטי לאורך החוף בין חיפה לביירות ב-24 באוגוסט 1942 והרחיבו אותו לתחנת הרכבת בטריפולי ב-18 בדצמבר 1942. קו רכבת חיפה–ביירות–טריפולי (HBT) הייתה הקישור הראשון שחיבר בין רשת הרכבות של יבשת אירופה עם רשת הרכבות של צפון אפריקה, אך הוא מעולם לא פעל בשימוש אזרחי. הבריטים שמרו עליו בשליטה צבאית. בפברואר 1948, הגשרים ליד מנהרות הרכבת בראש הנקרה פוצצו על ידי חיילי חטיבת כרמלי, וחיבור זה נותק. ניסיון קודם של כוחות ההגנה לתקוף את HBT בשני מקומות ליד נחל כזיב במהלך ליל הגשרים בשנת 1946 לא צלח. בימינו החלק היחיד של ה-HBT שעדיין פועל הוא מסילת החוף בין נהריה לחיפה בצפון ישראל.
במהלך קרבות מלחמת העצמאות בגליל המערבי פוצץ גשר הרכבת שעל נחל נעמן מדרום לעכו ותנועת הרכבת מעכו צפונה שבתה. רק ב־1950 נבנה מחדש הגשר, ונפתח מחדש קו הרכבת חיפה - עכו - נהריה[2]. קטע המסילה שבין נהריה לאכזיב (כולל גשר א-זיב) חודש לפעילות רכבות משא בראשית שנות ה־60. העבודות כללו הקמת שלוחה חדשה לאזור תעשייה סמוך[3].
על חיבור צומת רמז לתל אביב (תחנת 'תל אביב צפון', הקרויה כיום תחנת הרכבת בני ברק) הוחלט מיד לאחר הקמת מדינת ישראל[4] כתחליף למסילה המזרחית (הארוכה יותר, שעברה במלואה לרשות ישראל רק במסגרת הסכמי שביתת הנשק באביב 1949, וחלפה סמוך מאוד לגבול עם ירדן). העבודות בשטח החלו בסביבות ינואר 1949, בתקווה להשלים את העבודות עד הקיץ[5][6]. אולם בעקבות הסכם שביתת הנשק הופנו עיקר המאמצים לחידוש הקו המזרחי ולאחר מכן התעכבו העבודות בגלל מחסור בפלדה[7]. העבודות נעשו על ידי סולל בונה וכללו בניית מספר גשרים[8]. בסוף 1951 כבר הונחו הפסים מצומת רמז לחדרה[9] והנחת המסילה הושלמה בתחילת 1953. עם זאת, נדרשו עוד עבודות עד שניתן יהיה להעביר עליו רכבות[10]. מסילת החוף נפתחה באפריל 1953 באופן בלתי רשמי[11], ורשמית במאי 1953. קטע זה הפך לחלק ממסילת הקו הראשי במקום המסילה המזרחית (ששימשה בין 1949 ל־1953 לקו הרכבת חיפה - תל אביב) מחדרה מזרח - ראש העין - תל אביב צפון. כעבור זמן קצר (ב־1954) הושלמה בניית המסילה דרומה, עד לתחנת תל אביב מרכז. הקטע החדש של מסילת החוף קישר את תחנת הרכבת תל אביב מרכז ותחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה בדרך קצרה ומהירה.
ב-1988 הוארכה מסילת החוף לאורך נחל איילון (בין המסלולים של נתיבי איילון) עד לחיבורה של תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז למסילות לכיוון דרום והחלה סלילתה של מסילה נוספת בקטע חיפה - תל אביב, שהושלמה ב-1998 וקיצרה את משך הנסיעה בין שתי הערים ל-45 דקות[12]. באותו הזמן שודרגו חלק מהתחנות לאורך המסילה (הקמת רציפים חדשים, כריית מעברים תת-קרקעיים, בניית אולמות נוסעים). העבודות להכפלת המסילה הושלמו בראשית המאה ה־21, והקו הפך לקו מסילה כפולה בין תחנת תל אביב ההגנה ובין תחנת קריית מוצקין. העדר קו כפול בין קריית מוצקין לנהריה גרם תכופות לשרשרת עיכובים בנסיעת רכבות בשאר הקו. בשל כך, עבודות הכפלה מקרית מוצקין לתחנת הרכבת נהריה החלו בשנת 2007, ועד לקיץ 2012 הוכפל הקו עד עכו. במהלך עבודות אלו נבנה גשר חדש על נחל נעמן, וננטש הגשר הישן. ברבעון הראשון של שנת 2014 הוכפל הקו עד תחנת נהריה ובתחנה נפתח רציף חדש, אך המשך המסילה מצפון לתחנת נהריה נותק ממנה וכיום תחנת נהריה מהווה את הקצה הצפוני של המסילה. בנוסף להכפלת הקו גם נבנו הפרדות מפלסיות במקום מפגשי "כביש-מסילה" בתוואי שמצפון לקריות.
עם סיום בנייתה של מסילת תל אביב – פלשת לצומת פלשת דרך תחנת הרכבת יבנה – מערב ושל מסילת אשקלון - באר שבע, לרכבת ישראל ישנה מסילה פעילה רציפה מנהריה שבצפון עד לבאר שבע שבדרום. כיום מסילת החוף היא המסילה העמוסה ביותר ברשת הרכבות של מדינת ישראל. מבין קטעי המסילה, זה שלאורכו של נחל איילון הוא העמוס ביותר.
בשנת 2018 הסתיימה הכפלתה של המסילה במקטע תחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה ועד להסתעפות צפונית להרצליה במחלף שמריהו מזרח כחלק מפרויקט "לולאת השרון" במקטע זה מסילת החוף בעלת 4 מסלולים.
בשנת 2020 התבצעו עבודות להצבת תשתית חשמול במקטע תל אביב - מרכז ועד תחנת ההשנאה הרכבתית רשפון, תשתית זו מאפשרת לקטרים חשמליים לנסוע במסילה. עם סיום העבודות בתחנת הרצליה בספטמבר באותה שנה חושמלו 2 התחנות הראשונות במסילה (תל אביב האוניברסיטה והרצליה) וקו הרכבת המהיר לירושלים יחל לפעול בה ולהסיע נוסעים.
בדצמבר 2020 החלה רכבת ישראל בבניית הפרדה מפלסית בין הכביש והמסילה כ-700 מ' מצפון למפגש 13 (המפגש בו התרחש אסון הבונים). הקבלן אולניק בנה גשר באורך 122 מטרים מעל מסילת החוף ועם סיום העבודות יבוטל מפגש 12[13].
ב-2021 החלו להתבצע עבודות להתקנת מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית בקטע שבין תחנות הרכבת בהרצליה לבנימינה. וב-3 בספטמבר 2022 התבצעה נסיעה ראשונה של רכבת חשמלית בין הרצליה ועד נתניה[14]. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ ומאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.
תחנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך המסילה נפתחו התחנות: הרצליה, בית יהושע (נקראה אז גם בשם "כפר נטר"), נתניה, חדרה – מערב (כתחליף לתחנת הרכבת חדרה מזרח). התחנות הוותיקות: בנימינה, ועתלית המשיכו בפעילותן.
כמה מהתחנות החדשות שהקימה רכבת ישראל היו זהות – מבנה בטון קטן דמוי תיבה צבוע לבן שהוצמד אליו שלט עם שם התחנה. בתחנות חדרה – מערב, כפר ויתקין ונתניה נבנו רציפים יחידים לצד התחנות ואילו בבית יהושע, שפיים (תחנה לא פעילה) והרצליה לא נבנו רציפים לצד התחנות.
עם השנים הוקמו לאורך הקו מספר תחנות נוספות: תל אביב – ההגנה, תל אביב – השלום, תל אביב – אוניברסיטה, קיסריה – פרדס חנה, חיפה – חוף הכרמל, חיפה – בת גלים, מרכזית המפרץ וחוצות המפרץ. במקביל, נסגרו תחנות קטנות כדוגמת תחנת עין הים[15], בוסתן הגליל, חצרות יסף, שבי ציון, זכרון יעקב, כפר ויתקין ושפיים.
שלוחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מספר שלוחות לנמל חיפה: דפולוג, אוברסיז, נמל חיפה ונמל קישון.
- שלוחה למסוף דשנים (מסוף מכולות) של חברת מילניום - באזור צומת וולקן מסתעפת מזרחה שלוחה באורך כ-6 קילומטר למסוף מכולות, בתי הזיקוק ולמכון תמי של כי"ל.
- שלוחה למפעל מילואות, דרומית לעכו.
- שלוחה למפעל קריית הפלדה. השלוחה לא פעילה.
- שלוחה למסוף ממגורות דגון
- שלוחה לסדנאות קישון
- שלוחה לנמל המפרץ (בבניה)[16].
שלוחות היסטוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות המנדט הוקמו והופעלו מספר שלוחות תעשייתיות ושלוחות למחנות צבאים. היום נשארו בשטח רק שרידים בודדים כעדות לקיום השלוחות האלה.
- שלוחה למחנות צבאים בסמוך לכפר נויהרדטהוף
- שלוחה למפעל מלח בעתלית
- שלוחה למחנה המעצר בעתלית
- שתי שלוחות למחצבות עתלית
- שלוחה לפי גלילות - שימשה להובלת גז, פורקה לאחר הקמת נתיבי איילון
- שלוחה למחצבת בנימינה - באזור חוטם הכרמל מסתעפת מזרחה שלוחה באורך כ-1 קילומטר למחצבת בנימינה. המחצבה נסגרה בתחילת שנות ה-90 והשלוחה נותקה ממסילת החוף.
|
המסילה בעתיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רכבת ישראל פועלת לחשמול המסילה. כבר הושלם המקטע שבין תל אביב ועד הרצליה עבור קו הרכבת המהיר לירושלים.
- ב-2008 הוחלט לחדש את המסילה המזרחית כחלופה למסילת החוף וכגיבוי למקרה של תקלה. אומדן עלות הפרויקט הוא כ-8.1 מיליארד שקלים והוא צפוי להסתיים ב-2026[17]. פרויקט זה ירחיב את השלוחה לתחנת הרכבת חדרה מזרח ויצור מחלף רכבות בצומת החיבור של השלוחה למסילת החוף.
- מסילת מנשה היא מסילה המתוכננת להתפצל מהמסילה המזרחית החדשה באזור אחיטוב לכיוון מסילת העמק. מסילה זו תיצור חלופה מקבילה מלאה למסילת החוף ותגדיל את היציבות ברשת הרכבות הארצית באופן משמעותי.
- חיבור לעזה - בשנת 2005 קידמה רכבת ישראל תוכנית לחידוש מסילת החוף בין אשקלון וגבול רצועת עזה, קטע באורך של 7 ק"מ. מטרת פרויקט זה היא ליצור קשר בין רצועת עזה לישראל, לנמלים, למפעלי הדרום וים המלח, למסוף ג'נין, למסוף הגבול עם ירדן ולאחר מכן עם עיראק וחיבור למסוף ניצנה[18].
הכפלת מסילת החוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מתוכננת הכפלה נוספת של הקו לארבע מסילות, בשלב הראשון, בוצעה ההכפלה מתחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה ועד להסתעפות צפונית להרצליה. בשלב הבא, במסגרת תת"ל 65 - התכנית שעוסקת בהכפלת המסילות צפונה עד סדנאות אפרים (כ-2 ק"מ צפונית למרכזית המפרץ) - נבחנות חלופות תכנון שונות להקמת מסילות מהירות החדשות:
- באזור בנימינה, מכיוון שאין מקום לארבע מסילות בתוואי הקיים בתוך המושבה, העתקת תחנת בנימינה ממרכז היישוב מערבה לכיוון כביש 4 לתוואי עוקף חדש שיעבור סמוך לאור עקיבא. על פי התכנון תחליף תחנת הרכבת חדרה מערב את תחנת הרכבת בנימינה כתחנת העצירה הראשית בין חיפה לתל אביב[19].
- באזור חיפה, בוחנים חלופות שונות לרבות הפרדת המסלולים לתוואי אחד תת-קרקעי שישרת את הרשת הארצית המהירה, ותוואי אחר שישמש בעיקר רכבות פרבריות[20].
- באזור השרון מתוכננים להתווסף תחנות חדשות בשפיים ומחלף גלילות, אם כי נכון ל-2021 הצעה זו לא יצאה לפועל על אף אישור ספציפי של קבינט הדיור[21][22]. כמו כן מתוכננים עד 2030 להתווסף בין שפיים ותחנת נתיבי איילון לנתב"ג 2 מסילות תת-קרקעיות חדשות[23].
- ב-12 בדצמבר 2022 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את "התוכנית הכפלת מסילות החוף" (תת"ל 65א'). התוכנית מתייחסת למקטע שבין שפיים לחוף הכרמל. המסילות הקיימות ישודרגו כדי לאפשר נסיעה במהירות של עד 160 קמ"ש. כמו כן יוקמו שתי מסילות חדשות שיאפשרו נסיעה במהירות של עד 250 קמ"ש. לאורך התוואי מתוכננות 11 תחנות, מתוכם ארבע תחנות חדשות: זיכרון יעקב, אור עקיבא, תחנת המכללות בנתניה, שפיים. בארבע תחנות אחרות יוקמו מבני תחנה חדשים בנוסף או במקום הקיימים: חוף הכרמל, עתלית, חדרה, נתניה מרכז וספיר. המסילה אשר עוברת בתוך בנימינה תתבטל, והמסילה החדשה תעבור בסמוך לכביש 4 בין אור עקיבא ובנימינה[24].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילום המסילה במקטע נהריה - תל אביב, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סורסוק על מסלת הברזל חיפה-טריפולי, דואר היום, 27 בדצמבר 1927
- ^ יחודש קו הרכבת חיפה - נהריה, מעריב, 24 במאי 1950
- ^ שוקמה המסילה בצפון הארץ, דבר, 17 בינואר 1961
- ^ מתחילים לבנות מסילת הברזל החדשה, מעריב, 3 באוקטובר 1948
- ^ קו־רכבת חדש בנימינה־ת"א, על המשמר, 6 באוקטובר 1948
- ^ קו הרכבת החדש חיפה־ת"א יושלם הקיץ, דבר, 19 בינואר 1949
קו הרכבת חדרה־ת"א ייפתח הקיץ, על המשמר, 19 בינואר 1949 - ^ רכבת חדרה-הרצליה-ת"א תופעל עוד בסוף הקיץ, הַבֹּקֶר, 16 בפברואר 1950
- ^ בקרוב יופעל קו רכבת המקוצר תל-אביב - חיפה, הצופה, 21 בנובמבר 1949
- ^ קו תל אביב-הרצליה לפני השלמתו, דבר, 29 בנובמבר 1951
- ^ הקו המקוצר חיפה-תל אביב, דבר, 25 בינואר 1953
- ^ הושלמה המסילה תל אביב נתניה, על המשמר, 20 באפריל 1953
מסילת החוף חל־אביב-חיפה מופעלת היום באופן בלתי רשמי, חרות, 26 באפריל 1953 - ^ הוכפלה מסילת הרכבת מת"א לחיפה - משך הנסיעה יקוצר ל-45 דקות, באתר גלובס, 18 באוגוסט 1998
- ^ הפרדה מפלסית במפגש 13 (מושב הבונים), בעמוד הפייסבוק של שבתשתיות - ביצוע פרויקטים בתחבורה, 24 באוגוסט 2022
- ^ רכבת סימנס חשמלית יצאה לנסיעת מבחן בקטע המחושמל שבין תחנות הרצליה ונתניה, בעמוד הפייסבוק של שבתשתיות, 3 בספטמבר 2022
- ^ י. ל. יונתן, בשבילי הארץ, הצופה, 28 בינואר 1949
- ^ רכבת ישראל: החל פרויקט הנחת המסילות לחיבור נמלי הים החדשים, אתר אינטרנט פורט2פורט, 21.11.2023
- ^ פיתוח מסילה מזרחית לרכבת הכבדה, סעיף 8 מתוך תכנית השקעה רב שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים, החלטה מספר 1838 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 11 באוגוסט 2016
- ^ גל ניסים, מסילה לשלום: הרכבת מבקשת לזרז הקמת קווים לעזה וג'נין ב-280 מיליון שקל, באתר גלובס, 31 במרץ 2005
- ^ רעי קציר, עם הכפלת מסילת החוף של הרכבת תהפוך חדרה לתחנה ראשית, 18/03/2016, גפן מגזין המושבות
- ^
אורן דורי, 28 דקות מחיפה לתל אביב? הוויכוח הבלתי נגמר שתוקע את הרכבת, באתר TheMarker, 20 בדצמבר 2017
- ^ בילי פרנקל, קבינט הדיור אישר: מתחם תחבורה בשפיים ומוקד תיירות בנמל חיפה, באתר ynet, 14 באוגוסט 2017
- ^ גיא נרדי, קינגס קרוס בגלילות: שתי תחנות מרכזיות גדולות ייבנו לכבוד המטרו, באתר גלובס, 2 בפברואר 2020
- ^ הדי כהן, הרכבת מקדמת הקמת שתי מסילות תת-קרקעיות בת"א, באתר גלובס, 13 באפריל 2016
- ^ יובל שדה, אושרה תוכנית הרכבת המהירה לחיפה: זמן הנסיעה לתל אביב יתקצר לחצי שעה, באתר כלכליסט, 12 בדצמבר 2022
| ||||||||||||||||
| ||||||||||||||||
| ||||||||||||||||
| ||||||||||||||||
| ||||||||||||||||
| ||||||||||||||||
| ||||||||||||||||
| ||||||||||||||||
| ||||||||||||||||
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)