ציפי לבני – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 56: שורה 56:
התזכיר גובש על ידי לבני בהתאם לוועדת גולדברג והצעת החוק הממשלתית הוגשה כשנה לאחר מכן, לאחר שמונתה לשרת החוץ‏‏<ref>"‏[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/6E8FEA60-909C-4D37-96E7-89F7DC9EC504/5158/241.pdf הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92 ) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו 2006]‏", [[רשומות]], [[12 ביוני]] [[2006]], באתר משרד המשפטים {{PDF}}.</ref>
התזכיר גובש על ידי לבני בהתאם לוועדת גולדברג והצעת החוק הממשלתית הוגשה כשנה לאחר מכן, לאחר שמונתה לשרת החוץ‏‏<ref>"‏[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/6E8FEA60-909C-4D37-96E7-89F7DC9EC504/5158/241.pdf הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92 ) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו 2006]‏", [[רשומות]], [[12 ביוני]] [[2006]], באתר משרד המשפטים {{PDF}}.</ref>


בשנת [[2005]], כ[[שרת המשפטים]], קיבלה לבני "אות אומ"ץ" מארגון [[אומ"ץ]] ובשנת 2006 הודיעה תנועת אומ"ץ כי בשל העובדה שלבני התעלמה לכאורה מהחדשות הכבדים לשחיתות כנגד רה"מ דאז אריאל שרון ובנו חה"כ עמרי שרון, אין היא ראויה לפרס זה.
בשנת [[2005]], כ[[שרת המשפטים]], קיבלה לבני "אות אומ"ץ" מארגון [[אומ"ץ]] ובשנת 2006 הודיעה תנועת אומ"ץ כי בשל העובדה שלבני התעלמה לכאורה מהחשדות הכבדים לשחיתות כנגד רה"מ דאז אריאל שרון ובנו חה"כ עמרי שרון, אין היא ראויה לפרס זה.

פרשייה נוספת בה נקשר שמה של לבני לחוסר נקיון כפיים היתה חתימתה כשרת משפטים על מינויים של כ-20 חברי מרכז ליכוד בכירים כשופטים בבית דין לעבודה http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1000358477&fid=2&nagish=1


פרשייה נוספת בה נקשר שמה של לבני לחוסר נקיון כפיים היתה חתימתה כשרת משפטים על [http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1000358477&fid=2&nagish=1%20 מינויים של כ-20 חברי מרכז ליכוד] בכירים כשופטים בבית דין לעבודה
====ממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ====
====ממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ====
[[תמונה:Tzipi Livni George Bush.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציפי לבני ונשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' בוש, [[הבית הלבן]], [[13 בספטמבר]] [[2006]]]]
[[תמונה:Tzipi Livni George Bush.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציפי לבני ונשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' בוש, [[הבית הלבן]], [[13 בספטמבר]] [[2006]]]]

גרסה מ־17:47, 2 בפברואר 2012

תבנית:ח"כ

ח"כ ציפי לבני בהפגנת הרופאים הגדולה בירושלים - 31/7/2011

צפורה (ציפי) לבני (נולדה ב-8 ביולי 1958) היא יושבת ראש מפלגת קדימה וראש האופוזיציה בכנסת. בעבר כיהנה כממלאת מקום ראש הממשלה וכשרה בממשלות ישראל. בתחילת הקריירה הפוליטית שלה הייתה חברת כנסת מטעם מפלגת "הליכוד" ובשנת 2005, עם הקמת מפלגת "קדימה", הצטרפה לבני אליה.

ביוגרפיה

צפורה מלכה לבני‏‏[1] נולדה בתל אביב, בת לאיתן לבני (בעבר קצין המבצעים של האצ"ל ולימים חבר הכנסת מטעם "הליכוד") ולשרה לבני, שהייתה לוחמת באצ"ל.

בנעוריה הייתה חברה בתנועת "בית"ר". במהלך הלימודים בתיכון עירוני א' בתל אביב שימשה כרכזת קבוצת הכדורסל אליצור תל אביב. בהיותה בת 16 השתתפה בהפגנות נגד הנרי קיסינג'ר ונגד נסיגה ישראלית מרמת הגולן ומסיני, שקיסינג'ר ניסה לקדם במסע הדילוגים שערך במזרח התיכון לאחר מלחמת יום הכיפורים. בנעוריה גם למדה לתופף והיא ממשיכה לעסוק בתחביב זה. מגיל 13 היא צמחונית מטעמי מצפון, ולימים סייעה בהעברת החוק בכנסת אשר אוסר על פיטום אווזים.

שירתה בצה"ל כמפקדת מחלקה בבית הספר לקצינות והשתחררה בדרגת סגן.

לאחר שירותה הצבאי החלה ללמוד משפטים באוניברסיטת בר-אילן. שירתה ב"מוסד", ונדרשה לעזוב את לימודיה לשם כך. ביולי 2008 הובאה בכתבה של איילה חסון בערוץ 1 התגובה הבאה בשם המוסד: "לבני שירתה במוסד בין השנים 1984-1980. במסגרת חטיבת המחקר נשלחה לבני לתפקיד ייעודי בחו"ל. עם חזרתה לארץ עברה הכשרה מבצעית. ערב סיום הקורס עזבה עקב נישואיה"‏‏[2]. ב-1983 חזרה ללימודים וסיימה את לימודי המשפטים. לאחר מכן עסקה בעריכת דין כעשר שנים כשהיא מתמחה במשפט מסחרי, משפט ציבורי ונדל"ן, לאחר שהקימה משרד עצמאי. בתקופה זו היה משרד עורכי הדין שלה ממוקם במצודת זאב בתל אביב, והיא שימשה בין השאר כעורכת הדין של סיעת הליכוד בהסתדרות.

הקריירה הפוליטית

בשנת 1996 התמודדה בפריימריס של הליכוד בסיסמה "ציפי לבני - שם שהוא מוסד" (רמז להוריה ולשירותה במוסד), והוצבה במקום ה-36 ברשימת הליכוד לכנסת ה-14. הליכוד זכה ב-32 מנדטים בלבד, ולבני לא נכנסה לכנסת. בהמלצת אביגדור ליברמן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מונתה לבני לתפקיד מנכ"לית רשות החברות הממשלתיות. בתפקיד זה יישמה את מדיניות ממשלת נתניהו, והביאה להפרטת שורה של חברות ממשלתיות.

כחברת הכנסת

לאחר הקדמת הבחירות לכנסת ה-15 על ידי נתניהו בשנת 1999 התפטרה מראשותה של רשות החברות הממשלתיות והתמודדה בפריימריס של הליכוד, בפעם נוספת. הפעם מוקמה במקום ה-18, ונבחרה לראשונה לכנסת, כאשר הליכוד זכה ב-19 מנדטים בבחירות אלה.

בפריימריס שהתקיימו לאחר התפטרות בנימין נתניהו בשנת 1999, תמכה באהוד אולמרט מול אריאל שרון‏‏[3].

בנושאי חקיקה, לבני הצטרפה להגשת הצעת חוק המחייבת רוב של 80 חברי כנסת לכל מימוש של זכות השיבה, מעבר למאה מקרים הומניטריים בשנה, ולהצעת חוק המחייבת עריכת משאל עם ורוב של יותר מ-50% מבעלי זכות ההצבעה לכל הסכם עם הרשות הפלסטינית.

בכנסת החמש עשרה עמדה לבני בראש הוועדה המיוחדת שהכינה את החוק הקובע שכל העברה של שטח או סמכויות בירושלים תחייב רוב של 61 חברי כנסת. בנאום במליאת הכנסת בו הציגה את החוק בשם הוועדה אמרה לבני:

ייאמר כאן דבר אחד: החוק הזה לא יכול ולא נועד לקבוע איסור מוחלט, שהכנסת, ברוב של חבריה, לא תוכל להתיר. החוק הזה צופה, לא מצב עתידי, אלא מצב קיים, שבו יש ממשלה במדינת ישראל, שאין לה רוב בכנסת, שראש ממשלתה חושב שהוא יכול בתהליכים כאלה או אחרים, במשא ומתן כזה או אחר, בהסדרים כוללים, להכניס ולהבליע את ירושלים, בלי שהכנסת ברוב של חבריה תקבל החלטה שאומרת: דנתי בהצעה בעניין ירושלים וקיבלתי החלטה על ידי ‎61 מחברי הכנסת הזאת, דרישה שהיא כמעט מתבקשת במה שנוגע לבירת ישראל, במה שנוגע לירושלים.

ציפי לבני, דברי הכנסת, מושב שני, חוברת ל"ט, עמ' ‎10734‏, ‎21 בנובמבר 2000

במהלך כהונתה כמחוקקת, הגישה לבני חמש הצעות חוק והצטרפה ל-22 נוספות. אחת מהצעות החוק, שהוגשה יחד עם חברי הכנסת אמנון רובינשטיין ואופיר פינס הציעה לשריין את כל חוקי היסוד הקיימים ברוב של 70 חברי כנסת, ובעצם לתת להם מעמד חוקתי. כמו כן, לבני הציעה למחוק את סעיף הנכד מחוק השבות. לבני עמדה בראש מספר ועדות משנה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ובהן ועדת המשנה שהכינה את החוק לאיסור הלבנת הון וועדת המשנה לתקנות חוק החברות. כמו כן היתה חברה בוועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין הסחר בנשים ובוועדה לקידום מעמד האישה. הצעת חוק שנויה במחלוקת בה תמכה לבני היתה הצעת החוק לצנזורה באינטרנט של חה"כ אמנון כהן מש"ס.

שנותיה הראשונות כשרה

ציפי לבני חותמת על חולצת ויקיפדיה במסגרת פרויקט Free Travel-Shirt

לאחר ניצחונו של אריאל שרון בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בשנת 2001 מונתה לבני לתפקיד השרה לפיתוח אזורי, עד לכניסתה של מפלגת המרכז לקואליציה ומינויו של רוני מילוא לתפקיד. לאחר מכן כיהנה כשרה בלי תיק, ולאחר מכן כשרת החקלאות.

בשנת 2003, עם הקמת ממשלת שרון השנייה, מונתה לתפקיד שרה לקליטת העלייה. בשנת 2004 מונתה במקביל לשרת הבינוי והשיכון במקומו של אפי איתם, בשל פרישתו מהממשלה בעקבות תוכנית ההתנתקות.

בשנת 2004 זכתה בפרס אביר איכות השלטון לנציג מהרשות המבצעת מטעם התנועה לאיכות השלטון, כהוקרה על תרומתה לאיכות קליטתם של העולים בישראל ועל תרומה ייחודית לחיזוקו של שלטון החוק ולהגנה על עקרונות הדמוקרטיה. מאוחר יותר ביקרה התנועה לאיכות השלטון את חוסר נכונותה של לפני לפעול למול החקירות והחשדות כנגד רה"מ דאז שרון ובנו חה"כ עמרי שרון, כאשר יו"ר התנועה אריה אבנרי מסר למעריב כי היה שולל ממנה את הפרס .

אחרי פרישת שינוי בסוף שנת 2004 מהממשלה מונתה לבני לתפקיד שרת המשפטים במקום יוסף לפיד, במקביל לתפקידה כשרה לקליטת העלייה. במסגרת הוויכוחים הפנים מפלגתיים בליכוד על רקע תוכנית ההתנתקות, שימשה לבני כמפשרת בין ראש הממשלה אריאל שרון, ובין שלושה משריו, בנימין נתניהו, סילבן שלום ולימור לבנת, והביאה לניסוח מחודש של קווי התוכנית שאפשרו את מעבר התוכנית בכנסת. לבני ניהלה במסגרת משרד המשפטים את הצד המשפטי-חקיקתי של תוכנית ההתנתקות ובעיקר אישור חוק יישום תוכנית ההתנתקות.

לבני זכתה לביקורת נוקבת של מבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס בדוח 55ב לשנת 2004 בשל מינויים פוליטיים ושורת הפרות נוספות של תקנון שירות המדינה ופוליטיזציה של דרג מקצועי.

במסגרת תפקידה כשרת המשפטים החלה בקידום רפורמות בבתי המשפט. היא תמכה במועמדותה של פרופ' רות גביזון לשופטת בבית המשפט העליון, אך נתקלה בהתנגדותו של נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרן ברק. היא עיכבה את כינוס הוועדה לבחירת שופטים, להערכת פרשנים עשתה זאת על מנת להשיג רוב למינוי גביזון. בסופו של דבר, גביזון לא מונתה. כמו כן, יזמה את העברת מתחם בית המשפט בתל אביב לדרום העיר (יוזמה שלא יצאה אל הפועל) ויזמה חקיקה שתמנע עיקול של כספי הפיצוי שיקבלו המפונים מגוש קטיף וצפון השומרון.

כשרת המשפטים גיבשה לבני תזכיר חוק שנועד להבנות את שיקול הדעת השיפוטי בענישה, כאשר העקרון המרכזי הוא יחס הולם בין העבירה לבין העונש, עם קביעת עונשי מוצא שמהם השופטים יקבעו את העונש בהתאם לנסיבות המקרה[4]. התזכיר גובש על ידי לבני בהתאם לוועדת גולדברג והצעת החוק הממשלתית הוגשה כשנה לאחר מכן, לאחר שמונתה לשרת החוץ‏‏[5]

בשנת 2005, כשרת המשפטים, קיבלה לבני "אות אומ"ץ" מארגון אומ"ץ ובשנת 2006 הודיעה תנועת אומ"ץ כי בשל העובדה שלבני התעלמה לכאורה מהחשדות הכבדים לשחיתות כנגד רה"מ דאז אריאל שרון ובנו חה"כ עמרי שרון, אין היא ראויה לפרס זה.

פרשייה נוספת בה נקשר שמה של לבני לחוסר נקיון כפיים היתה חתימתה כשרת משפטים על מינויים של כ-20 חברי מרכז ליכוד בכירים כשופטים בבית דין לעבודה

ממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ

ציפי לבני ונשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' בוש, הבית הלבן, 13 בספטמבר 2006

עם הקמתה של מפלגת קדימה, בסוף נובמבר 2005, פרשה מהליכוד והצטרפה למפלגה החדשה. בעקבות מחלתו של אריאל שרון והעברת סמכויותיו לממלא מקומו, אהוד אולמרט, הביעה לבני את תמיכתה בו כמנהיג קדימה. היא מוקמה במקום השלישי במפלגה, לאחר אולמרט ושמעון פרס. ב-18 בינואר 2006, אחרי ההתפטרות של סילבן שלום, מונתה לשרת החוץ, בנוסף על תפקידיה הקודמים.

בממשלתו של אולמרט (הממשלה ה-31) מונתה לבני לממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ. בזאת הייתה לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד ממלאת מקום ראש הממשלה, ולאישה השנייה, אחרי גולדה מאיר, המכהנת כשרת החוץ. ב-30 בנובמבר 2006 מונתה באופן זמני גם לתפקיד שרת המשפטים לתקופה של כחודשיים, עד למינויו של דניאל פרידמן.

כחלק מתפקידה כשרת החוץ מונתה לבני על ידי ראש הממשלה לעמוד בראש צוות המשא ומתן עם הפלסטינים. לאורך כהונתה נפגשה פעמים רבות עם ראשי המשלחת הפלסטינית ובן השאר פעלה לכינוס ועידת אנאפוליס שהתקיימה בנובמבר 2007. בוועידה, שהיוותה ניסיון לפתיחת הליך למשא ומתן לקראת הסכם קבע, עמדה לבני יחד עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בראש המשלחת הישראלית. בוועידה נאמה לבני ואמרה:

לא באתי היום להתווכח על זכויות. לא באתי להתווכח מי צודק יותר. באתי היום כדי לומר לעמיתי מהעולם הערבי, שהדבר הנכון לעשותו הוא לא לוותר על תחושת הצדק או האמונה בזכות. אין בכוונתי לדרוש זאת מעם אחר כפי שאיני עושה זאת בעצמי. אלא זה הזמן לממש זכות אחרת, הזכות של ילדינו לחיות בשלום ובכבוד הדדי - והשתתפותכם החשובה כאן, על אף שלחלקכם לא פשוט הדבר, מעידה כי זאת גם כוונתכם, והיא נוטעת בי תקווה לעתיד.

אני גאה במקום בו ישראל נמצאת היום, ואני מקווה שהיום קיימת הבנה שהדבר הנכון הוא לבנות עתיד משותף בשתי מדינות נפרדות. האחת – מדינת ישראל – שהוקמה כמדינה יהודית, בית לאומי לעם היהודי, והשנייה – פלסטין – שתקום כדי לתת פתרון לאומי שלם ומלא לבני העם הפלסטיני באשר הוא.

ציפי לבני עם סלאם פיאד בפורום הכלכלי העולמי בדבוס, 2008

בתחילת 2007 הופצו שלטי חוצות לתמיכה בציפי לבני לראשות הממשלה, על אף שלא נראו בחירות באופק. השלטים נתלו באופן אנונימי ונכתב עליהם שהם מטעם אזרחים תומכי ציפי לבני (ראשי תיבות: אצ"ל, בהקבלה לארגון בו היו חברים הוריה).

במאי 2007 נבחרה לבני על ידי הטיים מגזין האמריקאי, לאחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם, ואחת מעשרים המנהיגים והפוליטיקאים המשפיעים ביותר לשנה זו[6].

יומיים לאחר פרסום מסקנות הביניים של ועדת וינוגרד, ב-2 במאי 2007, הודיעה לבני במסיבת עיתונאים כי בפגישתה עם ראש הממשלה אמרה לו כי לנוכח הדו"ח "התפטרות היא הדבר הנכון מבחינתו". על אף עמדתה זו, זכתה לבני לביקורת קשה מצד גורמי שלטון החוק בשל החלטתה להשאר בממשלה, משהתברר כי אין רוב בסיעת קדימה התומך בהחלפתה את אולמרט בראשות הממשלה. לבני נימקה את החלטתה שלא להתפטר ברצונה "לפקח על יישום המסקנות מתוך הממשלה". במסיבת עיתונאים כעבור מספר שבועות, חזרה בה מהקריאה לאולמרט להתפטר. לאחר פרסום המסקנות הסופיות של ועדת וינוגרד, ב-30 בינואר 2008, נמנעה לבני מלהתבטא בפומבי בעניין הדו"ח, וממילא לא חזרה על קריאתה לראש הממשלה להתפטר.

עם התחלת התערערות מעמדו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, והקריאות הגוברות להתפטרותו, התחזק מעמדה של לבני בקדימה והחלו להישמע קולות הן מתוך המפלגה והן מחוץ לה, הקוראים להתמודדותה על ראשות המפלגה במידה שיערכו בחירות מקדימות או ארציות ‏‏[7].

ביולי 2008 החליטה מפלגת קדימה לקיים בחירות מקדימות, ואלה התקיימו ב-17 בספטמבר 2008. עם הכרזתו של אולמרט כי לא יתמודד על ראשות המפלגה ויתפטר עם בחירת ראש מפלגה חדש, החל באופן גלוי הקמפיין של לבני לראשות המפלגה. לבני ניצחה בבחירות אלה בהפרש קטן, כשזכתה ב-43.1% מקולות הבוחרים (לעומת 42% ליריבה העיקרי, שר התחבורה, שאול מופז‏‏)[8].

לבני בכנס "צעירים למען ציפי לבני", 2009

בראשות קדימה

הניסיון להקים ממשלה חדשה
ערך מורחב – הניסיון להקמת ממשלה חדשה

עם ניצחונה של לבני בבחירות הפנימיות בקדימה, ובחירתה לראשות קדימה, התפטר אהוד אולמרט מתפקידו כראש הממשלה והליך הרכבת הממשלה הוטל עליה על ידי נשיא המדינה, שמעון פרס‏‏ [9].

תחילה חתמה לבני על הסכם קואליציוני עם מפלגת העבודה. לאחר ההסכם עם העבודה, התפנתה לבני לנהל משא ומתן עם יתר הסיעות. ב-25 באוקטובר פרסמה מועצת חכמי התורה הודעה, לפיה חילוקי דעות בנושאי הקצבאות וירושלים התגלעו במהלך המשא ומתן, ולכן ש"ס לא תוכל לשבת בממשלה בראשות לבני. משהתברר כי גם חברי דגל התורה לא יצטרפו לממשלה בראשותה, ולאחר שהמשא ומתן הקואליציוני עם מפלגת הגמלאים, שהתאחדה שבוע קודם לכן, ועם מרצ לא התקדם, הודיעה לבני לנשיא פרס ב-26 באוקטובר כי לא עלה בידה להקים ממשלה, על-אף ההסכם שהושג עם מפלגת העבודה. ‏‏[10]

הבחירות לכנסת השמונה עשרה
ציפי לבני באירוע התודה לפעילי קדימה

כיו"ר "קדימה" הובילה לבני את מפלגתה בבחירות לכנסת ה-18. קמפיין המפלגה התבסס בעיקרו על אישיותה של לבני וניסיונות לקעקע את אמינותו של יריבה בנימין נתניהו, בין הסיסמאות של קדימה היו: "ציפי לבני – מה שטוב למדינה" "ראש ממשלה אחרת" ו"ביבי?! אני לא מאמין לו". לבני ערכה סיורי בחירות במעוזים של צעירים חילונים כמו מתחמי בילוי ונאמה רבות במהלך מערכת הבחירות בבתי ספר. כמו כן דיברה לקהל הנשים ולציבור השמאל, ביקשה "להחזיר את התקווה לשלום" והצהירה על שאיפתה ל"יונה שעל אדן החלון".

"קדימה" בראשות ציפי לבני קיבלה בבחירות אלה 28 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה ביותר בכנסת, עם יתרון של מנדט אחד על הליכוד. עם זאת, גוש הימין והדתיים הצליח ליצור גוש חוסם של 65 מנדטים, על אף ניסיונות מפלגת קדימה לפרק את הגוש. עקב כך, הטיל נשיא המדינה, שמעון פרס, את הרכבת הממשלה החדשה על בנימין נתניהו. לנוכח זאת, לאחר הבחירות הודיעה לבני כי לא תצטרף לממשלה בראשות יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, מכיוון שאינה מוכנה להיות חברה במה שהגדירה כממשלת ימין קיצונית, ושהיא תשמש כיו"ר האופוזיציה.‏‏[11]

כראש האופוזיציה

עם כניסתה לתפקיד ראש האופוזיציה ולאחר מו"מ לכניסה לקואליציה שלא צלח, תקפה לבני את גודלה של ממשלת נתניהו השנייה.[12] השנה הראשונה לישיבתה של קדימה באופוזיציה לוותה בצל החשש כי המפלגה תפורק וחלק מחבריה יחברו לממשלה, זאת משום שמספר שבועות לאחר השבעת ממשלת נתניהו, עבר בכנסת "חוק מופז" שמאפשר לרבע סיעה (במקום שליש, לפני תיקון החוק) להתפלג לסיעה עצמאית. סמוך להתקדמות במגעים לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, התפוצצה פרשה תקשורתית שחשפה את המגעים לפירוק המפלגה ולבני בתגובה יצאה בחריפות כנגד המהלך. [12] המהלך נבלם, ולאחריו תקפה לבני את ראש הממשלה בנימין נתניהו על אי התקדמותו במשא ומתן עם הפלסטינים ועל חוסר אמונתו בפתרון שתי מדינות לשני עמים. לאחר נאום ברק אובמה באוניברסיטת קהיר שהוביל ל"נאום בר אילן" של ראש הממשלה נתניהו מספר ימים לאחר מכן, הגיבה לבני על התפנית בעמדת נתניהו ובירכה עליה, אך תקפה את ראש הממשלה על כך שנדרש לשאת את הנאום תחת לחץ וטענה כי הממשלה עוסקת בהישרדות ולא במדינאות..[12] במרץ 2010, התבטאה לבני כנגד החלטת ממשלת נתניהו, עפ"י דרישת המפלגות החרדיות, לשינוי בתכנית לבניית אגף חדש במרכז רפואי ברזילי באשקלון בשל קברים אשר נמצאו באתר המיועד לבנייה. בעקבות מחאה ציבורית רבה, ההחלטה נהפכה על פיה מספר שבועות לאחר מכן.

לבני עמדה לצד הממשלה לאחר המשט לעזה ב-2010 ונמנעה מלהעביר ביקורת על נתניהו כאשר החליט על הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון אך מתחה ביקורת חריפה על ראש הממשלה לנוכח כשלון המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים שהושק בספטמבר 2010 והעדרה של תכנית ישראלית יזומה, חידוש ההכרה של אחדות ממדינות דרום אמריקה במדינה פלסטינית בגבולות 1967, המשבר המתמשך ביחסים עם טורקיה והמתיחות ביחסים עם ארה"ב. בעקבות השריפה בכרמל קראה לבני לראשונה לבנימין נתניהו להתפטר מתפקידו לאחר תוצאות השריפה ומספר ההרוגים הרב.

בשנת 2011, אל מול הפיצול במפלגת העבודה והתגברותה של המחאה החברתית, התבטאה לבני כנגד ראש הממשלה "שעוסק בהישרדות" והוסיפה כי היא מקווה שהאירועים יובילו לפירוק הממשלה והליכה לבחירות.

במהלך שנת 2011 מספר מקורבים של לבני ובכירים בקדימה נעצרו בחשדות כבדים לשחיתות. הראשון היה מנכ"ל המפלגה משה שחורי אשר נעצר יחדיו עם עוזרו מהמפלגה כחלק מחקירת חשדות לשחיתות ברשות המיסים. בהמשך חשף העיתונאי רביב דרוקר שורת חשדות כבדים לניהול לא תקין של כספי "קדימה" תחת שלטונה של לבני, כאשר דובר על מינויי מקורבים, הוצאות אדירות על סקרים והתנהלות שלכאורה בניגוד לכללי המנהל התקין. לבני דחתה את ההאשמות הללו, כאשר מספר חודשים לאחר מכן פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור ביותר על התנהלותה הכספית של "קדימה".

מיד לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה התלוננה לבני במשטרה כנגד גזבר התנועה וזה נעצר ושוחרר בהמשך, וזה בתגובה חשף כי מטה הבחירות של לבני שכר לכאורה חוקרים פרטיים לבלוש אחר ראש הממשלה בניימין נתניהו במטרה לפרסם רומנים לכאורה מחוץ לנישואין. לבני הכחישה זאת בתוקף אך מספר שבועות מאוחר יותר חשף עמית סגל בערוץ 2 את החשבונית אשר הוציא מנכ"ל קדימה לחוקר הפרטי והוראה שלו לשכור את האיש לצרכי מעקבים. עוד טען גזבר קדימה המודח כי לבני "קנתה קולות" לפריימריז באמצעות מתן תמיכה כספית חריגה לראשי ערים ומועמדים, מה שהביא להתמוטטות כלכלית של קדימה ולגרעונות של עשרות מליוני ש"ח. בהמשך הגיש הגזבר תלונה במשטרה כנגד לבני ומנכ"ל המפלגה משה שחורי בשל חשדות אלו.

בינואר 2012 לאחר שהעיתונאי יאיר לפיד הודיע על כניסתו לפוליטיקה, הודיעה לבני על הקדמת הפריימריז לראשות "קדימה", כאשר מספר שבועות לאחר מכן הציגה "כוורת" תומכים אשר כללה את חה"כ לשעבר עמרי שרון, אשר ריצה תקופת מאסר בכלא לאחר שהורשע בעבירות על חוק מימון מפלגות, מרמה והפרת אמונים. את הח"כ לשעבר חים רמון אשר הורשע בהטרדה מינית ואת חה"כ צחי הנגבי אשר הורשע במתן עדות שקר במסגרת חקירת מינויים פוליטיים.


משפחה

לבני נשואה לנפתלי שפיצר, אם לשניים, ומתגוררת בשכונת ישגב שבתל אביב. ‏‏[13]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מי את ציפי (ציפורה מלכה) לבני?, גלי צה"ל און-ליין
    הצהרת האמונים לשרה לפיתוח אזורי‏
  2. ^ כתבה של איילה חסון בערוץ 1
  3. ^ איוב קרא, ציפורה דרור לבני, אתר הליכוד שלנו, אוקטובר 2008‏
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    טל רוזנר, משרד המשפטים מציג: מהפכת הענישה, באתר ynet, 31 באוגוסט 2005
  5. ^ "‏הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92 ) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו 2006‏", רשומות, 12 ביוני 2006, באתר משרד המשפטים קובץ PDF.
  6. ^ המגזין טיים: לבני היא בין 100 האנשים המשפיעים בעולם, nana, ‏3 במאי 2007.
  7. ^ ‏מיה בנגל, "ציפי לבני מוכנה לקחת לידיה את המושכות", באתר nrg,‏29.4.07
    יואב יצחק, תמיכה בלבני להחלפת אולמרט, באתר חדשות מחלקה ראשונה, 8 במאי 2008.
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אטילה שומפלבי ואמנון מרנדה, לבני ניצחה ב-431 קולות; מופז התקשר לברך, באתר ynet, 18.9.08‏
  9. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רונן מדזיני ואטילה שומפלבי, הנשיא הודיע ללבני: את תרכיבי את הממשלה, באתר ynet, 22 בספטמבר 2008
  10. ^ ‏‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רונן מדזיני, לבני לפרס: יבחר העם את מנהיגיו, אני אנצח, באתר ynet, 26.10.08
  11. ^ ‏אטילה שומפלבי, לבני ב-SMS: נהיה אלטרנטיבה - נלך לאופוזיציה, ynet, 19.02.09‏
  12. ^ 1 2 3 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3695202,00.html, טקסט נוסף. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "test" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  13. ^ ‏נורית לויליכט-לחיאני, כאן גרים בכיף: ביקור בית אצל עשרה חברי כנסת, nrgמעריב, 14.4.2009.‏

|}