משתמש:פעמי-עליון/כללים לתעתיק ממצרית
| ייעוץ לשוני ודיונים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדיניות לשונית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כללים לתעתיק משפות זרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחזוקה בערכים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
על אף שהשפה המצרית נכתבה בכתב החרטומים מרובה הסימנים, התעתיק ממנה לעברית איננו מסובך.
דף זה מגדיר את כללי התעתיק בוויקיפדיה ממצרית לעברית. הדף נוצר בשל צורך להסדרת התעתיק על־ידי עורכים בעלי ידע מצומצם בנושא, והכללים בו פתוחים לשינוי בכפוף להחלטת קהילה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפה המצרית היא מהשפות המתועדות לאורך הזמן הארוך ביותר בהיסטוריה, מסביבות 3,000 לפנה"ס בהתפתחות ההירוגיליפים במצרית הקדומה, עד הקופטית (הקרובה להיכחד) המתועדת מהמאות הראשונות לספירה ועד ימינו.
למשך זמן רב נכתבה המצרית בכתב החרטומים. מספרם השתנה בין התקופות, החל מ־1,000 באלף ה־3 לפנה"ס, שהצטמצמו ל־750 באלף ה־2 לפנה"ס, ועלו לכמה אלפים במצרים התלמיית ובתקופה הרומית. הסימנים הם פיקטוגרפים המייצגים אלים, קבוצות אנשים, חיות, איברים, צמחים, גרמי שמים, מבנים, רהיטים וכו'; חלק מהסימנים מייצגים הן ערך פונולוגי (כלומר הגייה מוגדרת) והן עקרונות סמנטיים (יוסבר בהמשך). הערך הפונולוגי היה ייצוג של עיצור אחד (אנ'), שניים (אנ') או שלושה (אנ'), שהם העיצורים במילה עליה מבוסס הסימן (למשל, הסימן 𓉐, שהוא ציור של בית, מייצג את העיצורים pr, שהם העיצורים במילה המצרית ל"בית"). בהקשר זה, "עיצורים" הם גם עיצורים במובנם הרגיל וגם סימנים המייצגים עיצור־למחצה ותנועה־למחצה (בדומה לאמות קריאה בעברית), כגון w. לסימנים המייצגים שניים או שלושה עיצורים מתלווים לרוב סימנים חד־עיצוריים המייצגים את העיצור השני והשלישי (למשל, לסימן 𓊵 – ḥtp, מתלווים לרוב גם הסימנים 𓏏 – t ו־𓊪 – p). חלק מהסימנים ייצגו גם דטרמינטיבים (Determinative), כלומר סימן המתלווה למילה ומבהיר את השדה הסמנטי שלה: איש עם יד נוגעת בפיו (𓀁) מגדיר "אכילה, דיבור, חשיבה", ציוד כתיבה (𓏞) מגדיר "כתיבה".[1]
במצב הידע הנוכחי, המחקר הבלשני ההיסטורי מאפשר לסקור את המצרית באופן דיאכרוני, אך לא סינכרוני – כלומר, הנתונים מאפשרים לנו לגלות דפוסי שינוי בין התקופות ולעיתים גם את המקור האפרו־אסייתי של מילים, אבל קשה עד בלתי אפשרי לתאר את הפונולוגיה כפי שהייתה בנקודת זמן מסוימת בצורה מבודדת (תיאור זה נקרא "סינכרוני"). יתירה מכך, המודלים הפונולוגיים הקיימים נוטים להסתיר את חוסר הוודאות שבשחזורי ההגאים, ונותנים רושם מטעה שניתן לשחזר לכל אחד משלבי השפה (מצרית קדומה, מצרית תיכונה, מצרית מאוחרת, דמוטית וקופטית) פונולוגיה שתאמה את המציאות הממשית באותה עת.[2]
כללי התעתיק[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאחר ששחזור התנועות המצריות הקדומות הוא השערה בלבד, ולעיתים מילים מסוימות (למשל שמות אלים) ודאי שינו את הגייתן באלפי שנות השימוש בהן, התעתיק המקובל ממצרית לעברית מייצג רק את העיצורים ואמות הקריאה המיוצגים במצרית. התעתיק מבוסס בחלקו על הטבלה המופיעה בעמודים הראשונים של כרכי האנציקלופדיה המקראית, בהתאמתו לצרכי ויקיפדיה תוך התחשבות הן בהגיה האגיפטולוגית המודרנית והן ביחס בין המצרית לעברית העתיקה והלשונות הסובבות אותה.
| סימן חד־עיצורי מצרי | תעתיק לטיני מקובל | תעתיק עברי | תעתיק עברי מדויק |
|---|---|---|---|
| 𓄿 | ꜣ | א | |
| 𓇋 | ỉ | ברירת מחדל: י. בחלק מהמקרים מתאימה א[א] | |
| 𓇌, 𓏭 | jj או y | י | |
| 𓂝 | ꜥ | ע | |
| 𓅱 | w | ו | |
| 𓃀 | b | ב | |
| 𓊪 | p | פ (גם בסוף מילה) | פּ |
| 𓆑 | f | פ (ף בסוף מילה) | |
| 𓅓 | m | מ | |
| 𓈖 | n | נ | |
| 𓂋 | r | ר (או ל[ב]) | |
| 𓉔 | h | ה | |
| 𓎛 | ḥ | ח | |
| 𓐍 | ḫ | ח' | |
| 𓄡 | ẖ | ח'[ג] | חֿ |
| 𓊃 | s (לעיתים z) | ברירת מחדל: ז. בחלק מהמקרים מתאימה ס[א] | |
| 𓋴 | ś (לעיתים s) | ס | |
| 𓈙 | š | ש (ימנית) | |
| 𓈎 | q (לעיתים מתועתקת כ־ḳ) | ק | |
| 𓎡 | k | כ (גם בסוף מילה) | |
| 𓎼 | g | ג | |
| 𓏏 | t | ת | |
| 𓍿 | ṯ | צ'[ד] | |
| 𓂧 | d | ד | |
| 𓆓 | ḏ | צ[ה] | |
הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יש להקפיד מאוד לא להתבלבל בין h (ה), ḥ (ח), ḫ (ח') ו־ẖ (חֿ).
- חשוב לשים לב להבדלים בין שיטות התעתיק השונות – למשל, בחלק מהשיטות מתעתקת s את האות 𓊃, בעוד באחרות מתעתקת s את האות 𓋴. השוואה מלאה בין שיטות התעתיק נמצאת בוויקיפדיה האנגלית פה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מצרית
- כתב חרטומים
- תבנית:חרטומים – התבנית המקובלת להצגת הכתיב המצרי המקורי בערכים
- Extension:WikiHiero באתר מדיה־ויקי – הסבר על תצוגת כתב חרטומים במיזמי ויקי
- Help:WikiHiero syntax בוויקיפדיה האנגלית – הסבר מפורט יותר ורשימת הירוגליפים
- רשימות הירוגליפים מקיפות בוויקיפדיה האנגלית: רשימת הסימנים של גרדינר ורשימת הירוגליפים מצריים
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Antonio Loprieno, Ancient Egyptian: A Linguistic Introduction, Cambridge University Press, 1995
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 יש להיועץ במומחים ולבחון תעתיקים מקובלים במקורות המקפידים על תעתיק מדויק כדי להכריע.
- ^ ההבדל בין ל ל־ר במצרית מטושטש מאוד. לעיתים, במיוחד בתעתיקי שמות לא מצריים שנכתבו במצרית והכילו במקור ל, יש להפעיל שיקול דעת אם לתעתק עם ר או ל, תוך הבהרה בגוף הערך בנוגע לטשטוש בין ל ל־ר במצרית.
- ^ מאחר שקיימת בעייתיות טכנית בשילוב סימן הרפה ( ֿ) בשמות ערכים, אין דרך להבדיל בין ḫ ו־ẖ בשמות ערכים. בגוף הערכים מוטב להשתמש ב־ח עם סימן רפה (חֿ).
- ^ בתעתיקי שמות משפות כנעניות למצרית, העיצור משמש בחוסר עקביות לתעתוק העיצורים הכנעניים ת ו־ס.
- ^ בהגיה אגיפטולוגית מודרנית, נהגה העיצור כ־ג' גרושה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Loprieno, Ancient Egyptian, p. 12–13
- ^ Loprieno, Ancient Egyptian, p. 28