הכרמל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה. מידע מוטעה |
מ שינוי ריווח ותיקון מקף וקו מפקיד לפי כללי ריווח סימני הפיסוק של האקדמיה ללשון העברית תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
[[קובץ:Jezreel Valley 2.jpg|שמאל|250px|מפת תבליט של הכרמל וסביבתו|ממוזער]] |
[[קובץ:Jezreel Valley 2.jpg|שמאל|250px|מפת תבליט של הכרמל וסביבתו|ממוזער]] |
||
[[קובץ:זריחה ורודה מעל הכרמל תצפית מרחוב העלייה בגבעת נשר (1).jpg|250px|ממוזער|זריחה ורודה מעל הכרמל תצפית מרחוב העלייה ב[[גבעת נשר]] בעיר [[נשר (עיר)|נשר]]]] |
[[קובץ:זריחה ורודה מעל הכרמל תצפית מרחוב העלייה בגבעת נשר (1).jpg|250px|ממוזער|זריחה ורודה מעל הכרמל תצפית מרחוב העלייה ב[[גבעת נשר]] בעיר [[נשר (עיר)|נשר]]]] |
||
'''הַכַּרְמֶל''' (ב[[ערבית]]: '''جبل الكرمل''' (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחה צפונית-מערבית של [[רכס]] [[השומרון|הרי השומרון]] המשתרעת עד ל[[מפרץ חיפה]] ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל [[פני הים]] ("[[רום כרמל]]" ליד [[עספיא]]). שלושה אזורים לכרמל: [[רכס אמיר]] – [[רכס הרים]] בדרום מזרח הכרמל, [[רמות מנשה]] במרכז ו"רכס הכרמל" בצפון-מערב – משולש הנתחם על ידי [[עמק יזרעאל]] ממזרח ומצפון, [[עמק זבולון]] מצפון, [[מישור חוף הכרמל]] במערב ורמות מנשה בדרום. ראשו הצפון מערבי של הכרמל נושק לים וחודר אליו. |
'''הַכַּרְמֶל''' (ב[[ערבית]]: '''جبل الكرمل''' (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחה צפונית<em>-</em>מערבית של [[רכס]] [[השומרון|הרי השומרון]] המשתרעת עד ל[[מפרץ חיפה]] ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל [[פני הים]] ("[[רום כרמל]]" ליד [[עספיא]]). שלושה אזורים לכרמל: [[רכס אמיר]] <em>–</em> [[רכס הרים]] בדרום מזרח הכרמל, [[רמות מנשה]] במרכז ו"רכס הכרמל" בצפון<em>-</em>מערב <em>–</em> משולש הנתחם על ידי [[עמק יזרעאל]] ממזרח ומצפון, [[עמק זבולון]] מצפון, [[מישור חוף הכרמל]] במערב ורמות מנשה בדרום. ראשו הצפון מערבי של הכרמל נושק לים וחודר אליו. |
||
שמו של ההר |
שמו של ההר <em>–</em> הכרמל <em>–</em> שנגזר מן המילה [[כרם]] בתוספת העיצור "ל", מעיד על צמחייה של כרמים ומטעים שאפיינה אותו לאורך ההיסטוריה. |
||
==אטימולוגיה== |
==אטימולוגיה== |
||
יש הרואים את מקור השם, בהקשר לאזכוריו במקרא<ref>"וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ", [[s:קטגוריה:ירמיהו_ב_ז|ירמיהו ב ז]]</ref><ref>"וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע". [[s:קטגוריה:ישעיהו_טז_י|ישעיהו טז י]]</ref>, כנגזר מהמילה [[כרם]] שבתוספת העיצור "ל" מורחבת משמעותה למקום של [[מטע|מטעי פרי]] בכלל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hebrew-academy.org.il/2019/03/26/כרמל/|הכותב=|כותרת=כרמל|אתר=האקדמיה ללשון העברית|מידע נוסף=" הרחבת המילה על ידי העיצור ל כמוה כנראה כהרחבה"|תאריך=26.3.2019|שפה=עברית|תאריך_וידוא=16.1.2021}}</ref>, ולפירושה כ[[חבל ארץ]] עשיר ב[[כרם|כרמים]] וגני פרי{{הערה|[[זכריה קלאי]]-קליינמן, '''[[אנציקלופדיה מקראית]]''', כרך ד', ערך "הכרמל", עמ' 329.}}. פרשנות אחרת{{מקור|סיבה=המקור המצורף לא מציג את הפרשנות הזאת}} היא שהשם נגזר מהצימוד "כרם אל" או "כרם האל", המופיע בשירו של משה אבן עזרא<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/31989|כותרת=כרם האל בית ישראל|אתר=פרוייקט בן-יהודה|שפה=עברית}}</ref>. |
יש הרואים את מקור השם, בהקשר לאזכוריו במקרא<ref>"וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ", [[s:קטגוריה:ירמיהו_ב_ז|ירמיהו ב ז]]</ref><ref>"וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע". [[s:קטגוריה:ישעיהו_טז_י|ישעיהו טז י]]</ref>, כנגזר מהמילה [[כרם]] שבתוספת העיצור "ל" מורחבת משמעותה למקום של [[מטע|מטעי פרי]] בכלל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hebrew-academy.org.il/2019/03/26/כרמל/|הכותב=|כותרת=כרמל|אתר=האקדמיה ללשון העברית|מידע נוסף=" הרחבת המילה על ידי העיצור ל כמוה כנראה כהרחבה"|תאריך=26.3.2019|שפה=עברית|תאריך_וידוא=16.1.2021}}</ref>, ולפירושה כ[[חבל ארץ]] עשיר ב[[כרם|כרמים]] וגני פרי{{הערה|[[זכריה קלאי]]-קליינמן, '''[[אנציקלופדיה מקראית]]''', כרך ד', ערך "הכרמל", עמ' 329.}}. פרשנות אחרת{{מקור|סיבה=המקור המצורף לא מציג את הפרשנות הזאת}} היא שהשם נגזר מהצימוד "כרם אל" או "כרם האל", המופיע בשירו של משה אבן עזרא<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/31989|כותרת=כרם האל בית ישראל|אתר=פרוייקט בן-יהודה|שפה=עברית}}</ref>. |
||
לפי פרשנות, [[הומופון#אותיות הומופוניות|האותיות ההומופוניות]] כ' דגושה וק', הנשמעות בצורה זהה, מתחלפות ביניהן{{הערה|[[שגיאת כתיב#אותיות בעלות צליל זהה או דומה]]}}. לכן השם מופיע גם בצורה ''קרמל'', שם [[ירק]], שהוא צמח הלוף<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah?kodErekhIvrit=32945|הכותב=|כותרת=קַרְמָל (שם צמח) או קַרְמוּל (צמח הלוּפָה)|אתר=מונחי האקדמיה ללשון העברית|מידע נוסף=מילון צמחים, בוטניקה (תר"ץ, 1938)|תאריך=|תאריך_וידוא=16.1.2021}}</ref>, מה שמחזק את הקשר בין שם המקום/הירק |
לפי פרשנות, [[הומופון#אותיות הומופוניות|האותיות ההומופוניות]] כ' דגושה וק', הנשמעות בצורה זהה, מתחלפות ביניהן{{הערה|[[שגיאת כתיב#אותיות בעלות צליל זהה או דומה]]}}. לכן השם מופיע גם בצורה ''קרמל'', שם [[ירק]], שהוא צמח הלוף<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah?kodErekhIvrit=32945|הכותב=|כותרת=קַרְמָל (שם צמח) או קַרְמוּל (צמח הלוּפָה)|אתר=מונחי האקדמיה ללשון העברית|מידע נוסף=מילון צמחים, בוטניקה (תר"ץ, 1938)|תאריך=|תאריך_וידוא=16.1.2021}}</ref>, מה שמחזק את הקשר בין שם המקום/הירק <em><em>–</em></em> ''כרמל''/''קרמל'' <em><em>–</em></em> לבין הצבע ה[[ירוק]]. |
||
התלמוד הירושלמי, העוסק בהגדרת הצבע ה[[ירוק]] העז, הציע ש"הירקרק שבירוקים", הוא "כ''שושנת קרמל''"<ref>"אי זהו ירקרק שבירוקים. ר' לעזר אומר כשעוה וכשושנת קרמל...", [[s:ירושלמי_סוכה_ג_ו|התלמוד הירושלמי (סוכה פ"ג ה"ו, דף טו עמוד א')]].</ref>. ייתכן ומדובר בצמח ממשפחת ה[[שושניים]] או בעלי הצמח שושנת הכרמל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah/44933_1|הכותב=|כותרת=שׁוֹשַׁנַּת הַכַּרְמֶל [ר' וֶרֶד הַסְּלָעִים]. השם המעודכן: לֹטֶם מַרְוָנִי|אתר=מונחי האקדמיה ללשון העברית|מידע נוסף=מילון צמחים [בוטניקה]|תאריך=תר"ץ, 1930|שפה=עברית|תאריך_וידוא=16.1.2021}}</ref>. |
התלמוד הירושלמי, העוסק בהגדרת הצבע ה[[ירוק]] העז, הציע ש"הירקרק שבירוקים", הוא "כ''שושנת קרמל''"<ref>"אי זהו ירקרק שבירוקים. ר' לעזר אומר כשעוה וכשושנת קרמל...", [[s:ירושלמי_סוכה_ג_ו|התלמוד הירושלמי (סוכה פ"ג ה"ו, דף טו עמוד א')]].</ref>. ייתכן ומדובר בצמח ממשפחת ה[[שושניים]] או בעלי הצמח שושנת הכרמל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah/44933_1|הכותב=|כותרת=שׁוֹשַׁנַּת הַכַּרְמֶל [ר' וֶרֶד הַסְּלָעִים]. השם המעודכן: לֹטֶם מַרְוָנִי|אתר=מונחי האקדמיה ללשון העברית|מידע נוסף=מילון צמחים [בוטניקה]|תאריך=תר"ץ, 1930|שפה=עברית|תאריך_וידוא=16.1.2021}}</ref>. |
||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
=== רכס הכרמל === |
=== רכס הכרמל === |
||
'''רכס הכרמל''' הוא חלקו הצפוני של הכרמל. הרכס מופרד מרמות מנשה על ידי [[נחל יקנעם]]. שטחו של הרכס כ-232 קמ"ר והוא מתחלק לשלוש יחידות נוף עיקריות: בצפון מזרח |
'''רכס הכרמל''' הוא חלקו הצפוני של הכרמל. הרכס מופרד מרמות מנשה על ידי [[נחל יקנעם]]. שטחו של הרכס כ<em>-</em>232 קמ"ר והוא מתחלק לשלוש יחידות נוף עיקריות: בצפון מזרח <em>–</em> '''הכרמל הגבוה''', רכס המתנשא בתלילות מעל נחל הקישון לרום של כ<em>־</em>450<em>–</em>500 מטר מ[[קרן הכרמל]] בדרום ועד ל[[ראש הכרמל]] בצפון. הרכס כולל את הפסגות '''רום כרמל''' (546 מ') '''הר אלון''' (516 מ') וקרן הכרמל (המוחרקה) (474 מ'). הרכס משתפל מערבה אל '''הכרמל התיכון''', המתאפיין בשטח מחורץ יותר, בפסגות בולטות מעל פני השטח ובנחלים מחורצים ופסגתו היא [[הר שוקף]] (497 מ'), ובדרום <em>–</em> '''הכרמל הנמוך''', שהוא מעין רמה נמוכה בגובה של כ<em>־</em>200 מטר מעל פני הים המתאפיינת בבקעות ובשלוחות רחבות כדוגמת בקעת מהר"ל ושלוחת הנדיב. שלוחת הנדיב היא השלוחה הדרומית ביותר של ההר, ומסתיימת ב'''חוטם הכרמל''' בדרום, ובצוקי חוטם בדרום<em>-</em>מערב, מעל לשפך [[נחל תנינים]]. |
||
===אקלים=== |
===אקלים=== |
||
[[קובץ:ענן על הר טללים כפי שנצפה מגבעת נשר בעיר נשר (4).jpg|250px|ממוזער|ענן על הר טללים כפי שנצפה מגבעת נשר בעיר נשר]] |
[[קובץ:ענן על הר טללים כפי שנצפה מגבעת נשר בעיר נשר (4).jpg|250px|ממוזער|ענן על הר טללים כפי שנצפה מגבעת נשר בעיר נשר]] |
||
ה[[אקלים]] ברכס הכרמל הוא [[אקלים ים תיכוני|ים-תיכוני]] ממוזג והאזור עשיר במשקעים בזכות הקרבה ל[[הים התיכון|ים התיכון]] והמורדות התלולים הפונים אליו במערב. כמות ה[[משקעים]] הממוצעת נעה בין |
ה[[אקלים]] ברכס הכרמל הוא [[אקלים ים תיכוני|ים<em>-</em>תיכוני]] ממוזג והאזור עשיר במשקעים בזכות הקרבה ל[[הים התיכון|ים התיכון]] והמורדות התלולים הפונים אליו במערב. כמות ה[[משקעים]] הממוצעת נעה בין 600<em>–</em>700 מ"מ בשנה ובפסגות (רום כרמל) היא מגיעה ל<em>־</em>750 מ"מ בשנה, לעומת 550 מ"מ בלבד ב[[נמל חיפה]] הנמוך יותר. [[שלג]] בכרמל הוא נדיר ביותר, וכיסה את פסגות ההר בפברואר 1950 (50 ס"מ), ב[[חורף 1991–1992 בישראל|ינואר<em>–</em>פברואר 1992]], בינואר 1998, ובינואר<em>–</em>פברואר 2015. הטמפרטורה הממוצעת היא כ<em>-</em>19 מעלות. בשל הקרבה לחוף, דומה הטמפרטורה לזו של מישור החוף וגבוהה מהטמפרטורה שבהרי [[השומרון]] ו[[הגליל]]. הלחות היחסית היא 69% בממוצע רב<em>-</em>שנתי. |
||
{{אקלים |
{{אקלים |
||
| שורה 96: | שורה 96: | ||
* חברת [[אורן ירושלים]] ו[[פרע#מינים המיוצגים בצמחיית ארץ ישראל|פרע קטן-עלים]] – גדלה בקרקעות ה[[רנדזינה]], בגב הרכס (אזור זה הוא העיקרי בו שרד אורן ירושלים ב[[טבע]] ב[[ארץ ישראל]]). |
* חברת [[אורן ירושלים]] ו[[פרע#מינים המיוצגים בצמחיית ארץ ישראל|פרע קטן-עלים]] – גדלה בקרקעות ה[[רנדזינה]], בגב הרכס (אזור זה הוא העיקרי בו שרד אורן ירושלים ב[[טבע]] ב[[ארץ ישראל]]). |
||
בנוסף, בכרמל שטחי יערות שונים |
בנוסף, בכרמל שטחי יערות שונים <em>–</em> [[נטיעה|נטועים]] בידי אדם. ייחודיים לכרמל צמחים הגדלים רק בו, כמו שיח ה[[רתמה קוצנית|רתמה הקוצנית]], שמלווה עצי האורן. כמו כן, ניתן למצוא בעיקר בכרמל צמחים, לרבות: [[אכסף מבריק]] ו[[חלבלוב השיח]]<ref>[https://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=371 אכסף מבריק] ו[https://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=1015 חלבלוב השיח] - שניהם בסכנת הכחדה, לפי אתר [[צמח השדה]].</ref>, [[כרוב כרתי]] [[רומוליאה צידונית]] ו[[שושן צחור]]. |
||
בזכות הצמחייה המגוונת, היה הכרמל [[בית גידול]] טבעי למינים רבים של חיות בר כגון [[יחמור פרסי]], [[אייל הכרמל]], [[צבי ארץ ישראלי]], [[דרבן מצוי]], [[גירית מצויה]], [[נשר]] ו[[אוח]] שהיו נפוצים באזור. ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], כתוצאה מהתיישבות המואצת של האדם בסביבת הכרמל, התפתחות התעשייה, ה[[ציד]] וה[[הדברה]], יחד עם שריפות, חלה הידלדלות באוכלוסיית החיות וצמצום במגוון. טורפים גדולים כמו [[נמר אנטולי]] ו[[דוב חום סורי]] נכחדו בתחילת המאה ה-20 מן הכרמל. |
בזכות הצמחייה המגוונת, היה הכרמל [[בית גידול]] טבעי למינים רבים של חיות בר כגון [[יחמור פרסי]], [[אייל הכרמל]], [[צבי ארץ ישראלי]], [[דרבן מצוי]], [[גירית מצויה]], [[נשר]] ו[[אוח]] שהיו נפוצים באזור. ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], כתוצאה מהתיישבות המואצת של האדם בסביבת הכרמל, התפתחות התעשייה, ה[[ציד]] וה[[הדברה]], יחד עם שריפות, חלה הידלדלות באוכלוסיית החיות וצמצום במגוון. טורפים גדולים כמו [[נמר אנטולי]] ו[[דוב חום סורי]] נכחדו בתחילת המאה ה-20 מן הכרמל. |
||
| שורה 106: | שורה 106: | ||
== פרה-היסטוריה == |
== פרה-היסטוריה == |
||
במערות שבמורדות ההר נמצאו שרידים [[פרהיסטוריה|פרה-היסטוריים]] רבים להתיישבות [[אדם (סוג)|האדם הקדמון]] |
במערות שבמורדות ההר נמצאו שרידים [[פרהיסטוריה|פרה<em>-</em>היסטוריים]] רבים להתיישבות [[אדם (סוג)|האדם הקדמון]] <em>–</em> ידועים יותר ממאתיים [[אתר ארכאולוגי|מחנות פרהיסטוריים]] שיושבו במהלך חצי מיליון שנים☃☃. השרידים הקדומים ביותר בכרמל, מ[[התקופה הפלאוליתית התחתונה]], נמצאו ב[[מערת תנור]] ב[[נחל מערות]]. במהלך [[התקופה הפלאוליתית התיכונה]], כ<em>-</em>50<em>–</em>250 אלפי שנים [[לפני זמננו]], ישבו במערות הכרמל [[אדם ניאנדרטלי|ניאנדרטלים]] ובני אדם מטיפוס מודרני ([[הומו ספיינס]]) וקברו חלק ממתיהם במערות תנור, [[מערת הגדי|הגדי]] ו[[מערת כבארה|כבארה]]. יישובי הקבע הראשונים, של [[התרבות הנאטופית]], הופיעו בכרמל לפני כ<em>-</em>15 אלפי שנים, ב[[מערת הנחל]] ו[[נחל אורן (אתר ארכאולוגי)|נחל אורן]]. |
||
על הרכס עצמו נמצאו שרידים ליישובי קבע קטנים מ[[תקופת הברונזה המאוחרת]]. |
על הרכס עצמו נמצאו שרידים ליישובי קבע קטנים מ[[תקופת הברונזה המאוחרת]]. |
||
| שורה 115: | שורה 115: | ||
בתקופה ה[[מסעי הצלב|צלבנית]] עלתה חשיבותו של האזור עוד יותר והוקמו בו [[ביצורים]] ו[[מצודה|מצודות]], משום שה[[צלבנים]] היו תלויים בסיוע מ[[אירופה]] שהגיע ברובו בדרך הים. עם כיבוש הארץ על ידי ה[[מוסלמים]] איבד הכרמל מחשיבותו והיישוב בו הידלדל. |
בתקופה ה[[מסעי הצלב|צלבנית]] עלתה חשיבותו של האזור עוד יותר והוקמו בו [[ביצורים]] ו[[מצודה|מצודות]], משום שה[[צלבנים]] היו תלויים בסיוע מ[[אירופה]] שהגיע ברובו בדרך הים. עם כיבוש הארץ על ידי ה[[מוסלמים]] איבד הכרמל מחשיבותו והיישוב בו הידלדל. |
||
במהלך [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]] החלה ההתיישבות ה[[דרוזים|דרוזית]] בכרמל, ממנה נותרו כיום שני יישובים בולטים |
במהלך [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]] החלה ההתיישבות ה[[דרוזים|דרוזית]] בכרמל, ממנה נותרו כיום שני יישובים בולטים <em>–</em> [[עספיא]] ו[[דלית אל-כרמל|דלית אל<em>-</em>כרמל]]. עם התפתחות ה[[ציונות]] והעלייה לארץ, החלה ההתיישבות בכרמל: ב<em>-</em>[[1882]] הוקמה המושבה [[זכרון יעקב]] בתמיכת [[הברון רוטשילד]] ואחריה [[בת שלמה]] ו[[שפיה]]. במסגרת יישובי [[חומה ומגדל]] הוקמו בכרמל יישובים נוספים, ביניהם [[קיבוץ]] [[בית אורן]]. עוד בתקופת [[המנדט הבריטי]] החל תהליך של הפיכת ההר לשמורת טבע. [[ממשלות ישראל]] המשיכו בתהליך. בשנות החמישים והשישים התנהל "מאבק על הכרמל" בין יזמים פרטיים ובעלי אדמות מצד אחד והציבור על הפיכתו של ההר ל[[פארק לאומי]]. את המאבק הובילה [[החברה להגנת הטבע]]. בשנת 1963 בהחלטת ממשלה הוקפאו תוכניות בנייה שונות על ההר. לאחר תהליך ארוך שהסתיים ביום [[1 ביולי]] [[1971]] הוכרז על הקמת [[פארק הכרמל]]. ב<em>-</em>[[1996]] הכריז ארגון [[אונסק"ו]] על [[שמורה ביוספרית]] בכרמל. |
||
במהלך ההיסטוריה זכה ההר לכינויים כמו "הר אלף המערות", "אף איילה", "הראש הענק" וה"ראש הקדוש" (או "ריש קדש"), יש המשערים שהשם מורכב מצירוף המילים כרם-אל, על שום כרמי הגפן והזית שכיסו אותו. הערבים מכנים אותו "ג'בל מר אליאס" על שם הנביא אליהו שהוא מורה הנביאים ופטרון הנזירים המתבודדים שנאבקו באלילות. |
במהלך ההיסטוריה זכה ההר לכינויים כמו "הר אלף המערות", "אף איילה", "הראש הענק" וה"ראש הקדוש" (או "ריש קדש"), יש המשערים שהשם מורכב מצירוף המילים כרם-אל, על שום כרמי הגפן והזית שכיסו אותו. הערבים מכנים אותו "ג'בל מר אליאס" על שם הנביא אליהו שהוא מורה הנביאים ופטרון הנזירים המתבודדים שנאבקו באלילות. |
||
| שורה 128: | שורה 128: | ||
הכרמל בולט על רקע נופים אחרים ב[[ארץ ישראל]] משום שהוא, כמו אזורי ההר המרכזי והגליל, מוריק כל השנה ואילו אזורים אחרים בארץ הם מדבריים, או מוריקים רק בעונה הגשומה. על הרקע הזה נתפש הכרמל בתרבות העברית כסמל לפיריון (כפי שמעיד שמו העברי), למשל הנביא [[עמוס]] משתמש בכרמל כמטאפורה לשכבות החזקות מבחינה כלכלית: |
הכרמל בולט על רקע נופים אחרים ב[[ארץ ישראל]] משום שהוא, כמו אזורי ההר המרכזי והגליל, מוריק כל השנה ואילו אזורים אחרים בארץ הם מדבריים, או מוריקים רק בעונה הגשומה. על הרקע הזה נתפש הכרמל בתרבות העברית כסמל לפיריון (כפי שמעיד שמו העברי), למשל הנביא [[עמוס]] משתמש בכרמל כמטאפורה לשכבות החזקות מבחינה כלכלית: |
||
*{{הדגשה|וַיֹּאמַר: ה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ; וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים, וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל|{{תנ"ך|עמוס|א|ב}}}} |
*{{הדגשה|וַיֹּאמַר: ה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ; וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים, וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל|{{תנ"ך|עמוס|א|ב}}}} |
||
הכרמל מוזכר עוד פעמים רבות בתנ"ך כסמל לעושר ויופי |
הכרמל מוזכר עוד פעמים רבות בתנ"ך כסמל לעושר ויופי <em>–</em> |
||
*{{הדגשה|וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ הַכַּרְמֶל, לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ|{{תנ"ך|ירמיהו|ב|ז}}}} כינוי למקום פורה, עתיר כרמים ועצי פרי |
*{{הדגשה|וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ הַכַּרְמֶל, לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ|{{תנ"ך|ירמיהו|ב|ז}}}} כינוי למקום פורה, עתיר כרמים ועצי פרי |
||
*{{הדגשה|רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל|{{תנ"ך|שיר השירים|ז|ו}}}} שם נרדף ליופי ולנוי |
*{{הדגשה|רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל|{{תנ"ך|שיר השירים|ז|ו}}}} שם נרדף ליופי ולנוי |
||
*{{הדגשה|וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ|{{תנ"ך|ישעיהו|י|יח}}}} |
*{{הדגשה|וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ|{{תנ"ך|ישעיהו|י|יח}}}} |
||
*{{הדגשה|הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן|{{תנ"ך|ישעיהו|לה|ב}}'}} |
*{{הדגשה|הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן|{{תנ"ך|ישעיהו|לה|ב}}'}} |
||
בירמיהו מופיע תיאור גאוגרפי של [[ראש הכרמל]], ראש היבשה הגדול ביותר בישראל שבא עד לחוף, ושיפועו ממשיך וחודר לתוך הים |
בירמיהו מופיע תיאור גאוגרפי של [[ראש הכרמל]], ראש היבשה הגדול ביותר בישראל שבא עד לחוף, ושיפועו ממשיך וחודר לתוך הים <em>–</em> |
||
*{{הדגשה|וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא|{{תנ"ך|ירמיהו|מו|יח}}}} |
*{{הדגשה|וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא|{{תנ"ך|ירמיהו|מו|יח}}}} |
||
*ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] כתוב שבאר מרים מצויה ב[[הים התיכון|ים התיכון]], סמוך ל[[הר הכרמל]] |
*ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] כתוב שבאר מרים מצויה ב[[הים התיכון|ים התיכון]], סמוך ל[[הר הכרמל]] <em><em>–</em></em> נראה, לפיכך, שהתלמוד מתכוון לאי עגול המכונה "אי היונים" מול חוף מעגן מיכאל, אשר נצפה יפה מהכרמל: ”אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים <em><em>–</em></em> יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים“ ([[מסכת שבת]] לה א)<ref>מכיוון שהציטוט בבבלי דומה לירושלמי, נראה כי מדובר בגרסה נוספת שהתפצלה מדברי הירושלמי והמדרש, או פשוט בשיבוש של דברי המדרש והירושלמי</ref>. |
||
*המשורר [[יורם טהר לב]], שגדל ובגר בקיבוץ [[יגור]] שלמרגלות הכרמל חיבר את השיר "[[ההר הירוק תמיד]]": |
*המשורר [[יורם טהר לב]], שגדל ובגר בקיבוץ [[יגור]] שלמרגלות הכרמל חיבר את השיר "[[ההר הירוק תמיד]]": |
||
{{ציטוט|שורות=כן|תוכן= |
{{ציטוט|שורות=כן|תוכן= |
||
| שורה 152: | שורה 152: | ||
==יישובים== |
==יישובים== |
||
למרגלותיו הצפון מערביים של הכרמל שוכנת העיר [[חיפה]] ובצמוד אליה [[נשר (עיר)|נשר]]. על רכס הכרמל עצמו נמצאים היישובים הדרוזים [[עספיא]] ו[[דלית אל-כרמל]]. ההתיישבות היהודית באזור מרוכזת בעיקר בשולי הכרמל, שם שוכנים חלק מיישובי [[מועצה אזורית חוף הכרמל]], וכן היישובים |
למרגלותיו הצפון מערביים של הכרמל שוכנת העיר [[חיפה]] ובצמוד אליה [[נשר (עיר)|נשר]]. על רכס הכרמל עצמו נמצאים היישובים הדרוזים [[עספיא]] ו[[דלית אל-כרמל|דלית אל<em>-</em>כרמל]]. ההתיישבות היהודית באזור מרוכזת בעיקר בשולי הכרמל, שם שוכנים חלק מיישובי [[מועצה אזורית חוף הכרמל]], וכן היישובים <em>–</em> [[יקנעם (מושבה)|יקנעם]], [[יקנעם עילית]], [[יגור]], [[כרם מהר"ל]], [[עופר (מושב)|עופר]], [[עין הוד]], [[עין חוד]], [[ניר עציון]], [[אליקים]], [[גבעת עדה]], [[בת שלמה]], [[טירת כרמל]], [[זכרון יעקב]], [[מעין צבי]], [[פוריידיס]], [[גבעת וולפסון]], [[בית אורן]] [[ובית חנניה]]. |
||
=== שמות יישובים === |
=== שמות יישובים === |
||
במקרא, השם '''כרמל''' אינו רק שמו של [[הר]], אלא גם שמו של [[יישוב]] בנַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה |
במקרא, השם '''כרמל''' אינו רק שמו של [[הר]], אלא גם שמו של [[יישוב]] בנַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה <em><em>–</em></em> מָעוֹן כַּרְמֶל ([[s:קטגוריה:ישעיהו_טז_י|יהושע טו]], [[s:קטגוריה:יהושע_טו_כ|כ]] [[s:קטגוריה:יהושע_טו_נה|נה]]), <em><em>–</em></em> שניהם נקראו בשם זה במשמעות של מקום כרמים, גני פרי וארץ פורייה. כך גם כמזכר בדברי הנביאים, למשל: |
||
* וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ... ([[s:קטגוריה:ירמיהו_ב_ז|ירמיה ב, ז]]) |
* וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ... ([[s:קטגוריה:ירמיהו_ב_ז|ירמיה ב, ז]]) |
||
* וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע יַיִן בַּיְקָבִים לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ הֵידָד הִשְׁבַּתִּי. ([[s:קטגוריה:ישעיהו_טז_י|ישעיה טז, י]]). |
* וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע יַיִן בַּיְקָבִים לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ הֵידָד הִשְׁבַּתִּי. ([[s:קטגוריה:ישעיהו_טז_י|ישעיה טז, י]]). |
||
| שורה 162: | שורה 162: | ||
</ref> |
</ref> |
||
'''המקומות בישראל שאימצו את שם הכרמל לאות השתייכות אליו''' |
'''המקומות בישראל שאימצו את שם הכרמל לאות השתייכות אליו''' <em>–</em> |
||
* היישוב ה[[דרוזים|דרוזי]] [[דלית אל-כרמל]] (כיום [[מועצה מקומית]]) הוקם '''ב'''[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]]''',''' במחצית הראשונה של [[המאה ה-17]]. הוא נקרא על שם הכרמם (كرم) והגפנים המקיפים אותו על ההר. גרסה נוספת היא שהכינוי "דלית הכרמל" גם מרמז על [[עורף]] הכרמל, ככתוב ב[[s:קטגוריה:שיר_השירים_ז_ו|שיר השירים ז ו]] " רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְ'''דַלַּת רֹאשֵׁךְ''' כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים", שפירושו השערות או התלתלים בחלקו האחורי של הראש,< |
* היישוב ה[[דרוזים|דרוזי]] [[דלית אל-כרמל|דלית אל<em>-</em>כרמל]] (כיום [[מועצה מקומית]]) הוקם '''ב'''[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]]''',''' במחצית הראשונה של [[המאה ה-17|המאה ה<em>-</em>17]]. הוא נקרא על שם הכרמם (كرم) והגפנים המקיפים אותו על ההר. גרסה נוספת היא שהכינוי "דלית הכרמל" גם מרמז על [[עורף]] הכרמל, ככתוב ב[[s:קטגוריה:שיר_השירים_ז_ו|שיר השירים ז ו]] " רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְ'''דַלַּת רֹאשֵׁךְ''' כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים", שפירושו השערות או התלתלים בחלקו האחורי של הראש,☃☃ בהקשר הגאוגרפי <em>–</em> מנגד ל[[ראש הכרמל]]. |
||
• [[רש"י]]: '''ודלת''' '''ראשך''' - קליעת שערות נזירייך נאה במצוותה כקליעת ארגמן; '''דלת''' '''ראשך''' - על שם שהקליעה מוּדלת על גובה הראש. |
|||
• [[יוסף קרא|ר' יוסף קרא]]: '''ודלת''' '''ראשך''' הוא נאה, אמצעית הראש, על שם שהוא מוּדלה ומעולה יותר. |
|||
• [[ריא"ז|ר' ישעיה מטראני]]: '''ודלת''' '''ראשך''' - הם השערות המודלות ויורדות מלמעלה למטה. ודומה לו (משנה סוכה א, ד): הדלה עליה את הגפן. |
|||
* מקור: '''תנ"ך - [[מקראות גדולות הכתר]]'''. מהדיר ועורך מדעי'':'' [[מנחם כהן (פרופסור)|מנחם כהן]]''.'' [[אוניברסיטת בר-אילן]]</ref> בהקשר הגאוגרפי - מנגד ל[[ראש הכרמל]]. |
|||
* העיר [[טירת כרמל]], שנוסדה בשנת [[1949]], הוקמה למרגלות הכרמל, ומטפסת על מדרונו. |
* העיר [[טירת כרמל]], שנוסדה בשנת [[1949]], הוקמה למרגלות הכרמל, ומטפסת על מדרונו. |
||
* [[מועצה אזורית חוף הכרמל|המועצה האזורית חוף הכרמל]], נוסדה למרגלות הכרמל, מצדו המערבי, בשנת [[1951]], ובתחומה שני יישובים נוספים הנשאים את שם ההר: |
* [[מועצה אזורית חוף הכרמל|המועצה האזורית חוף הכרמל]], נוסדה למרגלות הכרמל, מצדו המערבי, בשנת [[1951]], ובתחומה שני יישובים נוספים הנשאים את שם ההר: |
||
**o מושב [[גבע כרמל]] (נוסד בשנת [[1949]]) |
**o מושב [[גבע כרמל]] (נוסד בשנת [[1949]]). |
||
**o קיבוץ [[עין כרמל]] (נוסד בשנת [[1950]]). |
**o קיבוץ [[עין כרמל]] (נוסד בשנת [[1950]]). |
||
| שורה 182: | שורה 175: | ||
קובץ:Elias911.jpg|פסל [[אליהו]] ב[[קרן הכרמל]] |
קובץ:Elias911.jpg|פסל [[אליהו]] ב[[קרן הכרמל]] |
||
קובץ:Haifa-Bahai world center front.jpg|[[מקדש הבאב]] בחיפה וטראסות גני [[המרכז הבהאי העולמי]] במעלה הכרמל |
קובץ:Haifa-Bahai world center front.jpg|[[מקדש הבאב]] בחיפה וטראסות גני [[המרכז הבהאי העולמי]] במעלה הכרמל |
||
קובץ:Bat Galim neighborhood and Haifa Bay.jpg|חיפה |
קובץ:Bat Galim neighborhood and Haifa Bay.jpg|חיפה – הכרמל נושק לים |
||
קובץ:Isfije 075.jpg|הכפר הדרוזי [[עספיא]] |
קובץ:Isfije 075.jpg|הכפר הדרוזי [[עספיא]] |
||
קובץ:PikiWiki Israel 116 Park Nesher bridge הגשר התלוי בנשר.JPG|הגשר התלוי ב[[פארק נשר]] |
קובץ:PikiWiki Israel 116 Park Nesher bridge הגשר התלוי בנשר.JPG|הגשר התלוי ב[[פארק נשר]] |
||
| שורה 200: | שורה 193: | ||
==לקריאה נוספת== |
==לקריאה נוספת== |
||
*[[יוסי בן-ארצי]], '''להפוך מדבר לכרמל: התהוות הכרמל כמרחב נבדל בעיר מעורבת, 1948 |
*[[יוסי בן-ארצי|יוסי בן<em>-</em>ארצי]], '''להפוך מדבר לכרמל: התהוות הכרמל כמרחב נבדל בעיר מעורבת, 1918<em>–</em>1948'''. הוצאת י"ל מאגנס, ירושלים: האוניברסיטה העברית, 2004. |
||
*[[שמעון דר]], '''ישובים כפריים על הכרמל בעת העתיקה''', הוצאת [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]], עמ' 240. |
*[[שמעון דר]], '''ישובים כפריים על הכרמל בעת העתיקה''', הוצאת [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]], עמ' 240. |
||
*אלי נחמיאס, רון שפיגל, '''הר הכרמל "ראשך, עליך ככרמל": קורותיה של ההתיישבות בכרמל''', חיפה: ועד הר הכרמל, 2012. |
*אלי נחמיאס, רון שפיגל, '''הר הכרמל "ראשך, עליך ככרמל": קורותיה של ההתיישבות בכרמל''', חיפה: ועד הר הכרמל, 2012. |
||
*נעמי קן-לי כרמי, [http://digitool.haifa.ac.il/R/?func=dbin-jump-full&object_id=754763&local_base=GEN01 '''מיזוג בין צרכים אקולוגיים והעדפות חברתיות ליצירת מערכת בת-קיימא בשמורה הביוספרית בכרמל''']{{קישור שבור|date=יוני 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, עבודת גמר לתואר מוסמך, [[אוניברסיטת חיפה]] – בית הספר לניהול, החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, יולי 2012. |
*נעמי קן-לי כרמי, [http://digitool.haifa.ac.il/R/?func=dbin-jump-full&object_id=754763&local_base=GEN01 '''מיזוג בין צרכים אקולוגיים והעדפות חברתיות ליצירת מערכת בת-קיימא בשמורה הביוספרית בכרמל''']{{קישור שבור|date=יוני 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, עבודת גמר לתואר מוסמך, [[אוניברסיטת חיפה]] – בית הספר לניהול, החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, יולי 2012. |
||
*[[משה דוד קאסוטו]] ([[עורך ראשי]]) ואח', "'''כרמל'''". [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95901081#1.2791.6.default אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, כרך ד'], ירושלים: מוסד ביאליק, 1962. |
*[[משה דוד קאסוטו]] ([[עורך ראשי]]) ואח', "'''כרמל'''". [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95901081#1.2791.6.default אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, כרך ד'], ירושלים: מוסד ביאליק, 1962. |
||
*[[ישראל רוזנסון]] ויוסי שפנייר, '''רמת הנדיב מקור למקורות |
*[[ישראל רוזנסון]] ויוסי שפנייר, '''רמת הנדיב מקור למקורות <em>–</em> עיון במקורות היהודיים על הכרמל וחוטם הכרמל''', הוצאת [[החברה להגנת הטבע]], 2001. |
||
* [https://www.magnespress.co.il/book/הכרמל_של_פון_מולינן-3733 הכרמל של פון מולינן], [[רוזן|גרף]] [[אברהרד פון מולינן]], תרגום, ההדרה ועריכה: אהרון גבע קלינברגר ויוסי בן-ארצי, [[הוצאת מאגנס]], 2013. |
* [https://www.magnespress.co.il/book/הכרמל_של_פון_מולינן-3733 הכרמל של פון מולינן], [[רוזן|גרף]] [[אברהרד פון מולינן]], תרגום, ההדרה ועריכה: אהרון גבע קלינברגר ויוסי בן-ארצי, [[הוצאת מאגנס]], 2013. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Mount Carmel|שם ויקישיתוף=הר הכרמל|ויקימסע=הכרמל|ימין}} |
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Mount Carmel|שם ויקישיתוף=הר הכרמל|ויקימסע=הכרמל|ימין}} |
||
*[http://inature.info/wiki/טיולים_בכרמל טיולים בכרמל] |
*[http://inature.info/wiki/טיולים_בכרמל טיולים בכרמל] <em>–</em> רשימת אתרי טבע מוכרזים ומסלולי טיול בכרמל באתר: "טבע ונופים בישראל". |
||
*[http://inature.info/wiki/קטגוריה:חוף_הכרמל טיולים בחוף הכרמל] |
*[http://inature.info/wiki/קטגוריה:חוף_הכרמל טיולים בחוף הכרמל] <em>–</em> שמורות טבע לאורך חוף הכרמל, מאתר "טבע ונופים בישראל". |
||
*[https://inature.info/wiki/גן_לאומי_הר_הכרמל גן לאומי הר הכרמל] באתר: "טבע ונופים בישראל". |
*[https://inature.info/wiki/גן_לאומי_הר_הכרמל גן לאומי הר הכרמל] באתר: "טבע ונופים בישראל". |
||
*[http://www.snunit.k12.il/www_teva_trips/nar13.html שמורת חי בר כרמל] |
*[http://www.snunit.k12.il/www_teva_trips/nar13.html שמורת חי בר כרמל] <em>–</em> מאמר באתר [http://www.snunit.k12.il סנונית] |
||
*[https://inature.info/wiki/חי-בר_כרמל חי בר כרמל] באתר: "טבע ונופים בישראל" |
*[https://inature.info/wiki/חי-בר_כרמל חי בר כרמל] באתר: "טבע ונופים בישראל" |
||
*[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=13192 מפה המתארת את המבנה הגאולוגי של הר הכרמל] |
*[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=13192 מפה המתארת את המבנה הגאולוגי של הר הכרמל] |
||
*הכרמל ביהדות בעת העתיקה ב[https://web.archive.org/web/20071218220315/http://siach-sade.macam.ac.il/siach/archive/1/index.asp?id=carmel אתר אפרתה] |
*הכרמל ביהדות בעת העתיקה ב[https://web.archive.org/web/20071218220315/http://siach-sade.macam.ac.il/siach/archive/1/index.asp?id=carmel אתר אפרתה] |
||
*המשכו של רכס הכרמל מתחת לפני המים |
*המשכו של רכס הכרמל מתחת לפני המים <em>–</em> [https://web.archive.org/web/20180819114638/http://mafish.org.il/marine-reserves/planned-marine-reserves/ הצורך בשמורות ימיות <em>-</em> ׳החצי הכחול של ישראל׳] |
||
*[http://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,carmel%20mount%20maps&tab=default_tab&search_scope=Local&sortby=lso01&vid=NLI&facet=searchcreationdate,include,1600%7C,%7C1850&mfacet=tlevel,include,online_resources,1&lang=iw_IL&offset=0&came_from=sort מפות עתיקות של הכרמל], מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]] |
*[http://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,carmel%20mount%20maps&tab=default_tab&search_scope=Local&sortby=lso01&vid=NLI&facet=searchcreationdate,include,1600%7C,%7C1850&mfacet=tlevel,include,online_resources,1&lang=iw_IL&offset=0&came_from=sort מפות עתיקות של הכרמל], מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]] |
||
* {{בריטניקה}} |
* {{בריטניקה}} |
||
גרסה מ־14:52, 22 באפריל 2024
 | |
| חוטם הכרמל, מבט ממערב, מכיוון קיבוץ מעגן מיכאל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 546 מטר |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | חיפה |
| אורך הרכס |
50 ק"מ  |
| מסלול ההעפלה הקל | כביש |
| קואורדינטות | 32°43′59″N 35°2′59″E / 32.73306°N 35.04972°E |
|
(למפת הכרמל רגילה)   הכרמל | |
  | |
.jpg)
הַכַּרְמֶל (בערבית: جبل الكرمل (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחה צפונית-מערבית של רכס הרי השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא). שלושה אזורים לכרמל: רכס אמיר – רכס הרים בדרום מזרח הכרמל, רמות מנשה במרכז ו"רכס הכרמל" בצפון-מערב – משולש הנתחם על ידי עמק יזרעאל ממזרח ומצפון, עמק זבולון מצפון, מישור חוף הכרמל במערב ורמות מנשה בדרום. ראשו הצפון מערבי של הכרמל נושק לים וחודר אליו.
שמו של ההר – הכרמל – שנגזר מן המילה כרם בתוספת העיצור "ל", מעיד על צמחייה של כרמים ומטעים שאפיינה אותו לאורך ההיסטוריה.
אטימולוגיה
יש הרואים את מקור השם, בהקשר לאזכוריו במקרא[1][2], כנגזר מהמילה כרם שבתוספת העיצור "ל" מורחבת משמעותה למקום של מטעי פרי בכלל[3], ולפירושה כחבל ארץ עשיר בכרמים וגני פרי[4]. פרשנות אחרת[דרוש מקור][מפני ש...] היא שהשם נגזר מהצימוד "כרם אל" או "כרם האל", המופיע בשירו של משה אבן עזרא[5].
לפי פרשנות, האותיות ההומופוניות כ' דגושה וק', הנשמעות בצורה זהה, מתחלפות ביניהן[6]. לכן השם מופיע גם בצורה קרמל, שם ירק, שהוא צמח הלוף[7], מה שמחזק את הקשר בין שם המקום/הירק – כרמל/קרמל – לבין הצבע הירוק.
התלמוד הירושלמי, העוסק בהגדרת הצבע הירוק העז, הציע ש"הירקרק שבירוקים", הוא "כשושנת קרמל"[8]. ייתכן ומדובר בצמח ממשפחת השושניים או בעלי הצמח שושנת הכרמל[9].
ובתוספתא מציעים ש"הירקרק שבירוקין" הוא "כשעוה וכקירמל"[10] ושוב מוזכר צמח הקרמל[7].
גאולוגיה
ערך מורחב – גאולוגיה של הכרמל
הכרמל מאופיין במורדות תלולים ובקרקע סלעית ומחורצת היוצרת ערוצי נחלים עמוקים ומצוקיים. הקרקע עשויה ברובה מסלעי משקע מתקופת הקרטיקון העליון, אך ניתן למצוא גם סלעים מתקופת הקרטיקון התחתון בחלקו הצפון-מזרחי ומתקופת הפליסטוקן בשוליו. אופי הסלעים ועובי השכבות אינו אחיד ומשתנה בין אזורי הכרמל השונים בשל העובדה שבתקופת הקרטיקון עבר אזור הכרמל מהים הרדוד לים העמוק, וכן בשל הגעשיות שהותירה בו סלעי בזלת וטוף ושינתה את תוואי השטח. תהליך התרוממותו של הכרמל מעל פני השטח החל, ככל הנראה, בתחילת תקופת הפליוקן ונמשך, בקצב איטי מאוד, גם היום[11]. במקומות רבים בכרמל מצויים צנירים.
גאוגרפיה
הכרמל כולל שלושה אזורים גאוגרפיים הנבדלים זה מזה בגאולוגיה, באקלים ובצמחייה:
רכס אמיר
החלק הדרומי של הכרמל הוא רכס אמיר. שטח הרכס כ-200 קמ"ר וצורתו מעין טרפז עם בסיס רחב במזרח ובסיס צר במערב. גבולותיו הם נחל עירון בצפון, עמק יזרעאל במזרח, עמק דותן ונחל חדרה בדרום ומישור החוף במערב. פסגתו של הרכס בהר אלכסנדר, שגובהו 527 מטרים מעל פני הים.
לאורך הרכס עוברים הקו הירוק וגדר ההפרדה. חלק מהרכס נמצא בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית (A ו-B).
רמות מנשה
רמות מנשה הן החלק המרכזי של הכרמל. שטח החבל כ-200 קמ"ר וצורתו מלבנית. החבל נתחם על ידי נחל עירון (ואדי עארה) בדרום-מזרח, עמק יזרעאל בצפון-מזרח, נחל יקנעם ונחל תות (ואדי מילק) בצפון, רכס הכרמל ובקעת הנדיב במערב. חלקו המערבי הוא גבעות נמוכות, ההולכות וגבוהות לכיוון מזרח, שם יורדות בחדות לעבר עמק יזרעאל. הגובה הממוצע של האזור הוא כ-250 מטר מעל פני הים ופסגותיו הגבוהות מתנשאות לגובה של כ-400 מטר.
רכס הכרמל
רכס הכרמל הוא חלקו הצפוני של הכרמל. הרכס מופרד מרמות מנשה על ידי נחל יקנעם. שטחו של הרכס כ-232 קמ"ר והוא מתחלק לשלוש יחידות נוף עיקריות: בצפון מזרח – הכרמל הגבוה, רכס המתנשא בתלילות מעל נחל הקישון לרום של כ־450–500 מטר מקרן הכרמל בדרום ועד לראש הכרמל בצפון. הרכס כולל את הפסגות רום כרמל (546 מ') הר אלון (516 מ') וקרן הכרמל (המוחרקה) (474 מ'). הרכס משתפל מערבה אל הכרמל התיכון, המתאפיין בשטח מחורץ יותר, בפסגות בולטות מעל פני השטח ובנחלים מחורצים ופסגתו היא הר שוקף (497 מ'), ובדרום – הכרמל הנמוך, שהוא מעין רמה נמוכה בגובה של כ־200 מטר מעל פני הים המתאפיינת בבקעות ובשלוחות רחבות כדוגמת בקעת מהר"ל ושלוחת הנדיב. שלוחת הנדיב היא השלוחה הדרומית ביותר של ההר, ומסתיימת בחוטם הכרמל בדרום, ובצוקי חוטם בדרום-מערב, מעל לשפך נחל תנינים.
אקלים
.jpg)
האקלים ברכס הכרמל הוא ים-תיכוני ממוזג והאזור עשיר במשקעים בזכות הקרבה לים התיכון והמורדות התלולים הפונים אליו במערב. כמות המשקעים הממוצעת נעה בין 600–700 מ"מ בשנה ובפסגות (רום כרמל) היא מגיעה ל־750 מ"מ בשנה, לעומת 550 מ"מ בלבד בנמל חיפה הנמוך יותר. שלג בכרמל הוא נדיר ביותר, וכיסה את פסגות ההר בפברואר 1950 (50 ס"מ), בינואר–פברואר 1992, בינואר 1998, ובינואר–פברואר 2015. הטמפרטורה הממוצעת היא כ-19 מעלות. בשל הקרבה לחוף, דומה הטמפרטורה לזו של מישור החוף וגבוהה מהטמפרטורה שבהרי השומרון והגליל. הלחות היחסית היא 69% בממוצע רב-שנתי.
| אקלים בכרמל | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 13.3 | 14.2 | 16.8 | 20.2 | 23.3 | 25.1 | 26.5 | 26.9 | 26.2 | 24.2 | 19.9 | 15.5 | |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 8.6 | 8.9 | 10.7 | 12.9 | 16.1 | 18.8 | 20.8 | 21.5 | 20.6 | 18.4 | 14.6 | 10.7 | |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 166.4 | 128 | 71.4 | 21 | 4.9 | 0 | 0 | 0 | 1.9 | 36.1 | 93.1 | 160.6 | |
| מקור: Israel Weather | |||||||||||||
חי וצומח
מבנה הקרקע והאקלים הגשום הביאו להתפתחות צמחייה עשירה בכרמל, המורכבת ברובה מחורש ים תיכוני. באזורי ההר בולטות ארבע חברות צומח של עצים וצמחים ירוקי עד, שהיקנו לו את הכינוי "ההר הירוק כל ימות השנה":
- חברת אלון התבור ואלה אטלנטית – למרגלות מורדות ההר המזרחיים.
- חברת חרוב מצוי ואלת המסטיק – באזורים הנמוכים של מערב ההר.
- חברת אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית – גדלה ברכסי ההר.
- חברת אורן ירושלים ופרע קטן-עלים – גדלה בקרקעות הרנדזינה, בגב הרכס (אזור זה הוא העיקרי בו שרד אורן ירושלים בטבע בארץ ישראל).
בנוסף, בכרמל שטחי יערות שונים – נטועים בידי אדם. ייחודיים לכרמל צמחים הגדלים רק בו, כמו שיח הרתמה הקוצנית, שמלווה עצי האורן. כמו כן, ניתן למצוא בעיקר בכרמל צמחים, לרבות: אכסף מבריק וחלבלוב השיח[12], כרוב כרתי רומוליאה צידונית ושושן צחור.
בזכות הצמחייה המגוונת, היה הכרמל בית גידול טבעי למינים רבים של חיות בר כגון יחמור פרסי, אייל הכרמל, צבי ארץ ישראלי, דרבן מצוי, גירית מצויה, נשר ואוח שהיו נפוצים באזור. במאה ה-20, כתוצאה מהתיישבות המואצת של האדם בסביבת הכרמל, התפתחות התעשייה, הציד וההדברה, יחד עם שריפות, חלה הידלדלות באוכלוסיית החיות וצמצום במגוון. טורפים גדולים כמו נמר אנטולי ודוב חום סורי נכחדו בתחילת המאה ה-20 מן הכרמל.
מנגד, בזכות מקורות מזון זמינים מבני אדם ביישובים ובחניוני שמורות הטבע שהוקמו בכרמל, חלה עלייה ניכרת בשיעור התנים הזהובים וחזירי הבר, הנחשבים למינים מתפרצים שגורמים לנזקים לטבע ולאדם. בשנים האחרונות בשנים האחרונות נעשים מאמצים לצמצם מינים משגשגים אלה[13], ולעומתם להחזיר את בעלי החיים שההר הוא בית גידולם הטבעי על ידי הכרזה על חלקים מהכרמל כשמורת טבע ועל ידי מפעלים לאקלום ושחרור חיות בר, כמו ה"חי-בר כרמל".
לאורך השנים, שרדו בכרמל בעלי חיים קטנים ובינוניים, וביניהם: שפני סלע מצויים, עופות דורסים, עטלפי חרקים ועטלפי ופירות. מינים נדירים שחיים בו עד ימינו הם הלטאה הירוקה והסלמנדרה הכתומה.
פרה-היסטוריה
במערות שבמורדות ההר נמצאו שרידים פרה-היסטוריים רבים להתיישבות האדם הקדמון – ידועים יותר ממאתיים מחנות פרהיסטוריים שיושבו במהלך חצי מיליון שנים☃☃. השרידים הקדומים ביותר בכרמל, מהתקופה הפלאוליתית התחתונה, נמצאו במערת תנור בנחל מערות. במהלך התקופה הפלאוליתית התיכונה, כ-50–250 אלפי שנים לפני זמננו, ישבו במערות הכרמל ניאנדרטלים ובני אדם מטיפוס מודרני (הומו ספיינס) וקברו חלק ממתיהם במערות תנור, הגדי וכבארה. יישובי הקבע הראשונים, של התרבות הנאטופית, הופיעו בכרמל לפני כ-15 אלפי שנים, במערת הנחל ונחל אורן.
על הרכס עצמו נמצאו שרידים ליישובי קבע קטנים מתקופת הברונזה המאוחרת.
היסטוריה
הכרמל מוזכר מספר פעמים בתנ"ך. מסופר שהיה חלק מנחלתם של שבט מנשה ושבט אשר. בפועל שלטו בסביבתו הפיניקים, שנעזרו בו להגנה על ערי הנמל באזור (עכו, עתלית). הפיניקים עבוד בהר את בעל כרמל, שלאחר מכן מוכר ביוונית כ"זאוס כרמל ההליופוליטני".[14]
בתקופה הצלבנית עלתה חשיבותו של האזור עוד יותר והוקמו בו ביצורים ומצודות, משום שהצלבנים היו תלויים בסיוע מאירופה שהגיע ברובו בדרך הים. עם כיבוש הארץ על ידי המוסלמים איבד הכרמל מחשיבותו והיישוב בו הידלדל.
במהלך התקופה העות'מאנית החלה ההתיישבות הדרוזית בכרמל, ממנה נותרו כיום שני יישובים בולטים – עספיא ודלית אל-כרמל. עם התפתחות הציונות והעלייה לארץ, החלה ההתיישבות בכרמל: ב-1882 הוקמה המושבה זכרון יעקב בתמיכת הברון רוטשילד ואחריה בת שלמה ושפיה. במסגרת יישובי חומה ומגדל הוקמו בכרמל יישובים נוספים, ביניהם קיבוץ בית אורן. עוד בתקופת המנדט הבריטי החל תהליך של הפיכת ההר לשמורת טבע. ממשלות ישראל המשיכו בתהליך. בשנות החמישים והשישים התנהל "מאבק על הכרמל" בין יזמים פרטיים ובעלי אדמות מצד אחד והציבור על הפיכתו של ההר לפארק לאומי. את המאבק הובילה החברה להגנת הטבע. בשנת 1963 בהחלטת ממשלה הוקפאו תוכניות בנייה שונות על ההר. לאחר תהליך ארוך שהסתיים ביום 1 ביולי 1971 הוכרז על הקמת פארק הכרמל. ב-1996 הכריז ארגון אונסק"ו על שמורה ביוספרית בכרמל.
במהלך ההיסטוריה זכה ההר לכינויים כמו "הר אלף המערות", "אף איילה", "הראש הענק" וה"ראש הקדוש" (או "ריש קדש"), יש המשערים שהשם מורכב מצירוף המילים כרם-אל, על שום כרמי הגפן והזית שכיסו אותו. הערבים מכנים אותו "ג'בל מר אליאס" על שם הנביא אליהו שהוא מורה הנביאים ופטרון הנזירים המתבודדים שנאבקו באלילות.
שריפות יער
מספר שריפות יער גדולות טבעו את חותמן בדברי ימי הכרמל, ושינו את נופיו:
- מיום 19 בספטמבר 1989, למשך כשלושה ימים, השתוללה שרפת יער גדולה ביערות הכרמל, על פני שטח שנע בין 5,300 ל-6,000 דונם, אלפי דונמים של חורש, הכוללים את החי בר שבפארק הכרמל, עלו באש, והשרפה גרמה נזק כבד למערכת האקולוגית[15].
- ב-2 בדצמבר 2010 פרצה שרפה ליד עוספיה שהתפשטה לכל אזור הכרמל, והפכה לאסון השרפה הגדול בתולדות ישראל. בשרפה זו נספו 44 איש, ובמהלכה, עד 6 בדצמבר 2010, פונו מבתיהם כ-17,000 איש, ועלו באש קרוב ל-25 קמ"ר וכ-5 מיליון עצים.
אזכורים בתנ"ך ובתרבות העברית
העימות בין אליהו הנביא לנביאי הבעל התרחש במוחרקה (קרן כרמל). (ספר מלכים א', פרק י"ח).
הכרמל בולט על רקע נופים אחרים בארץ ישראל משום שהוא, כמו אזורי ההר המרכזי והגליל, מוריק כל השנה ואילו אזורים אחרים בארץ הם מדבריים, או מוריקים רק בעונה הגשומה. על הרקע הזה נתפש הכרמל בתרבות העברית כסמל לפיריון (כפי שמעיד שמו העברי), למשל הנביא עמוס משתמש בכרמל כמטאפורה לשכבות החזקות מבחינה כלכלית:
- ”וַיֹּאמַר: ה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ; וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים, וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל” (ספר עמוס, פרק א', פסוק ב')
הכרמל מוזכר עוד פעמים רבות בתנ"ך כסמל לעושר ויופי –
- ”וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ הַכַּרְמֶל, לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ” (ספר ירמיהו, פרק ב', פסוק ז') כינוי למקום פורה, עתיר כרמים ועצי פרי
- ”רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל” (מגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק ו') שם נרדף ליופי ולנוי
- ”וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ” (ספר ישעיהו, פרק י', פסוק י"ח)
- ”הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן” (ספר ישעיהו, פרק ל"ה, פסוק ב'')
בירמיהו מופיע תיאור גאוגרפי של ראש הכרמל, ראש היבשה הגדול ביותר בישראל שבא עד לחוף, ושיפועו ממשיך וחודר לתוך הים –
- ”וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא” (ספר ירמיהו, פרק מ"ו, פסוק י"ח)
- בתלמוד הבבלי כתוב שבאר מרים מצויה בים התיכון, סמוך להר הכרמל – נראה, לפיכך, שהתלמוד מתכוון לאי עגול המכונה "אי היונים" מול חוף מעגן מיכאל, אשר נצפה יפה מהכרמל: ”אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים – יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים“ (מסכת שבת לה א)[16].
- המשורר יורם טהר לב, שגדל ובגר בקיבוץ יגור שלמרגלות הכרמל חיבר את השיר "ההר הירוק תמיד":
ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצלך, כרמל.
בדתות אחרות
במהלך המאה ה-12 הוקם בהר הכרמל מסדר הכרמליתים, מסדר נוצרי קתולי שעם השנים היה לאחד המסדרים הקתוליים המרכזיים בעולם. הכרמליתים טוענים כי הם צאצאי יהודים שהתגוררו בהר מימי אליהו הנביא. על מנזריהם בהר נמנה מנזר קרן הכרמל השוכן בסמוך ליוקנעם עילית.
על הצלע הצפון-מערבית של ההר, בשטח העיר חיפה, שוכן המתחם הבהאי על הר הכרמל המהווה חלק מהמרכז הבהאי העולמי. במקום שוכנת כיפת הבאב בה טמון הבאב, הנביא שהניח את היסוד לדת הבהאית, וסביב קברו של הבאב הוקמו הגנים ומבני המרכז. אלה המהווים כיום אתר עלייה לרגל הן למאמינים בהאים והן לתיירים אחרים. הר הכרמל נחשב להר קדוש בדת הבהאית.
בכפר כבאביר, שהפך עם השנים לשכונה בתחומי העיר חיפה במורדות המערביים של הכרמל, נמצא "מרכז המשלחת האחמדית לארצות המזרח-התיכון" וסביבו מתגוררת קהילה אחמדית פעילה.
יישובים
למרגלותיו הצפון מערביים של הכרמל שוכנת העיר חיפה ובצמוד אליה נשר. על רכס הכרמל עצמו נמצאים היישובים הדרוזים עספיא ודלית אל-כרמל. ההתיישבות היהודית באזור מרוכזת בעיקר בשולי הכרמל, שם שוכנים חלק מיישובי מועצה אזורית חוף הכרמל, וכן היישובים – יקנעם, יקנעם עילית, יגור, כרם מהר"ל, עופר, עין הוד, עין חוד, ניר עציון, אליקים, גבעת עדה, בת שלמה, טירת כרמל, זכרון יעקב, מעין צבי, פוריידיס, גבעת וולפסון, בית אורן ובית חנניה.
שמות יישובים
במקרא, השם כרמל אינו רק שמו של הר, אלא גם שמו של יישוב בנַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה – מָעוֹן כַּרְמֶל (יהושע טו, כ נה), – שניהם נקראו בשם זה במשמעות של מקום כרמים, גני פרי וארץ פורייה. כך גם כמזכר בדברי הנביאים, למשל:
- וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ... (ירמיה ב, ז)
- וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע יַיִן בַּיְקָבִים לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ הֵידָד הִשְׁבַּתִּי. (ישעיה טז, י).
לאורך השנים, השם "כרמל", בעל הדימוי החיובי כסמל למקום ירוק, המשגשג במלוא פרי ותנובה, אומץ ונוכס לשמם של מקומות, חברות, מוצרים, מוסדות ואפילו אנשים (כשם פרטי של נשים וגברים, וכשם משפחה).[17]
המקומות בישראל שאימצו את שם הכרמל לאות השתייכות אליו –
- היישוב הדרוזי דלית אל-כרמל (כיום מועצה מקומית) הוקם בתקופה העות'מאנית, במחצית הראשונה של המאה ה-17. הוא נקרא על שם הכרמם (كرم) והגפנים המקיפים אותו על ההר. גרסה נוספת היא שהכינוי "דלית הכרמל" גם מרמז על עורף הכרמל, ככתוב בשיר השירים ז ו " רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים", שפירושו השערות או התלתלים בחלקו האחורי של הראש,☃☃ בהקשר הגאוגרפי – מנגד לראש הכרמל.
- העיר טירת כרמל, שנוסדה בשנת 1949, הוקמה למרגלות הכרמל, ומטפסת על מדרונו.
- המועצה האזורית חוף הכרמל, נוסדה למרגלות הכרמל, מצדו המערבי, בשנת 1951, ובתחומה שני יישובים נוספים הנשאים את שם ההר:
גלרייה
-
נקודת "רום כרמל" ליד עספיא -
מבט אל מורדות הכרמל בתחומי העיר חיפה -
-
מקדש הבאב בחיפה וטראסות גני המרכז הבהאי העולמי במעלה הכרמל -
חיפה – הכרמל נושק לים -
הכפר הדרוזי עספיא -
הגשר התלוי בפארק נשר
ראו גם
- גאוגרפיה של ישראל
- המסדר הכרמליתי
- האחמדים
- הבהאים
- הדרוזים בישראל
- השרפה בכרמל (1989)
- השרפה בכרמל (2010)
- פארקים לאומיים בישראל
- פארק הכרמל
- נחל מערות
לקריאה נוספת
- יוסי בן-ארצי, להפוך מדבר לכרמל: התהוות הכרמל כמרחב נבדל בעיר מעורבת, 1918–1948. הוצאת י"ל מאגנס, ירושלים: האוניברסיטה העברית, 2004.
- שמעון דר, ישובים כפריים על הכרמל בעת העתיקה, הוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, עמ' 240.
- אלי נחמיאס, רון שפיגל, הר הכרמל "ראשך, עליך ככרמל": קורותיה של ההתיישבות בכרמל, חיפה: ועד הר הכרמל, 2012.
- נעמי קן-לי כרמי, מיזוג בין צרכים אקולוגיים והעדפות חברתיות ליצירת מערכת בת-קיימא בשמורה הביוספרית בכרמל(הקישור אינו פעיל), עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה – בית הספר לניהול, החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, יולי 2012.
- משה דוד קאסוטו (עורך ראשי) ואח', "כרמל". אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, כרך ד', ירושלים: מוסד ביאליק, 1962.
- ישראל רוזנסון ויוסי שפנייר, רמת הנדיב מקור למקורות – עיון במקורות היהודיים על הכרמל וחוטם הכרמל, הוצאת החברה להגנת הטבע, 2001.
- הכרמל של פון מולינן, גרף אברהרד פון מולינן, תרגום, ההדרה ועריכה: אהרון גבע קלינברגר ויוסי בן-ארצי, הוצאת מאגנס, 2013.
קישורים חיצוניים
- טיולים בכרמל – רשימת אתרי טבע מוכרזים ומסלולי טיול בכרמל באתר: "טבע ונופים בישראל".
- טיולים בחוף הכרמל – שמורות טבע לאורך חוף הכרמל, מאתר "טבע ונופים בישראל".
- גן לאומי הר הכרמל באתר: "טבע ונופים בישראל".
- שמורת חי בר כרמל – מאמר באתר סנונית
- חי בר כרמל באתר: "טבע ונופים בישראל"
- מפה המתארת את המבנה הגאולוגי של הר הכרמל
- הכרמל ביהדות בעת העתיקה באתר אפרתה
- המשכו של רכס הכרמל מתחת לפני המים – הצורך בשמורות ימיות - ׳החצי הכחול של ישראל׳
- מפות עתיקות של הכרמל, מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- הכרמל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יעל זילברשטיין ברזידה, מטיילים בהר הכרמל הירוק תמיד, באתר הארץ, 24 במרץ 2022
הר הכרמל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
מראה פנורמי של רכס הכרמל מגבעות שייח אבריק בקריית טבעון
הערות שוליים
- ^ "וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ", ירמיהו ב ז
- ^ "וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע". ישעיהו טז י
- ^ כרמל, באתר האקדמיה ללשון העברית, " הרחבת המילה על ידי העיצור ל כמוה כנראה כהרחבה", 26.3.2019
- ^ זכריה קלאי-קליינמן, אנציקלופדיה מקראית, כרך ד', ערך "הכרמל", עמ' 329.
- ^ כרם האל בית ישראל, באתר פרוייקט בן-יהודה
- ^ שגיאת כתיב#אותיות בעלות צליל זהה או דומה
- ^ 1 2 קַרְמָל (שם צמח) או קַרְמוּל (צמח הלוּפָה), באתר מונחי האקדמיה ללשון העברית, מילון צמחים, בוטניקה (תר"ץ, 1938)
- ^ "אי זהו ירקרק שבירוקים. ר' לעזר אומר כשעוה וכשושנת קרמל...", התלמוד הירושלמי (סוכה פ"ג ה"ו, דף טו עמוד א').
- ^ שׁוֹשַׁנַּת הַכַּרְמֶל [ר' וֶרֶד הַסְּלָעִים. השם המעודכן: לֹטֶם מַרְוָנִי], באתר מונחי האקדמיה ללשון העברית, מילון צמחים [בוטניקה], תר"ץ, 1930
- ^ "ואי-זהו הירקרק שבירוקין, ר' אליעזר אומ' כשעוה וכקורמל." תוספתא. נגעים, פרק א, הלכה א |המסירה: Wien, Oesterreichische Nationalbibliothek, 46. מאגרים, מפעל המילון ההיסטורי, האקדמיה ללשון העברית.
- ^ הערכות החוקרים המעודכנות לקצב ההתרוממות של הכרמל נעות בין כ-60 עד 330 מ"מ לאלף שנה במאות אלפי השנים האחרונות.
- ^ אכסף מבריק וחלבלוב השיח - שניהם בסכנת הכחדה, לפי אתר צמח השדה.
- ^ אחיה ראב"ד, בזכות הפחים החדשים: ירידה בחיות הבר המגיעות לחניוני הכרמל, באתר ynet, 30 ביולי 2019
- ^ בנימין מזר, עמים הר יקראו, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה יד, 1978, עמ' 41
- ^ יחזקאל לוי, "שריפה בפארק הכרמל 1989", בתוך אסונות טבע בישראל (עורכים: משה ענבר ורמי (יורם) פורת), הוצאת החוג ללימודי סביבה וגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, פברואר 2007, עמ' 107-112.
- ^ מכיוון שהציטוט בבבלי דומה לירושלמי, נראה כי מדובר בגרסה נוספת שהתפצלה מדברי הירושלמי והמדרש, או פשוט בשיבוש של דברי המדרש והירושלמי
- ^ השם "כרמל" אומץ בשמות מקומות (אזורים, יישובים, בניינים), חברות, מוסדות, מוצרים (כולל מכונית תוצרת ישראל בשם זה), ואנשים בשם כרמל בישראל ובעולם. לדוגמאות נוספות ראו גם: בישראל - כרמל (פירושונים), בעולם - Carmel.
| אזורים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| רמת הגולן וסביבתה | הר חרמון • טרכון • חורן • הבשן • רמת הגולן |  |
| הגליל והעמקים | הגליל העליון • אצבע הגליל • הגליל המערבי • הגליל התחתון • עמק יזרעאל | |
| מישור החוף | מישור החוף הצפוני • הכרמל • השרון • מישור חוף יהודה • גוש דן • מישור החוף הדרומי | |
| הבקע הסורי-אפריקני | בקעת הירדן • עמק החולה • ארץ כינרות • עמק בית שאן • הערבה • בקעת ים המלח | |
| מרכז שדרת ההר המערבית | השומרון • הרי בנימין • השפלה • יהודה • מדבר יהודה | |
| שאר עבר הירדן | הגלעד • ארץ המישור • עמון • מואב • הרי אדום | |
| הנגב | הנגב הצפוני • חבל אשכול (חבל הבשור) • בקעת באר שבע • מכתשים בנגב • הר הנגב • מדבר פארן • הרי אילת | |
