המחאה נגד הרפורמה המשפטית – הבדלי גרסאות
←אקדמאים: מה, עכשיו כל הגיג יכנס לערך?? לא משמעותי בשום צורה |
←סטודנטים: ארגון קיקיוני שלא ידוע כמה חברים בו, לא משמעותי תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
| שורה 253: | שורה 253: | ||
ב-27 במרץ, יממה לאחר פיטורי שר הביטחון גלנט והמחאות הגדולות שבאו בעקבות הפיטורים, הכריזה [[מועצת התלמידים והנוער הארצית]] על שביתה ארצית בכיתות ז׳ עד י״ב במוסדות החינוך, פרט לבחינות בגרות ולחינוך המיוחד, וקראה לנבחרי הציבור {{""|לעצור את החקיקה ולהתכנס להידברות באופן מיידי}}.{{הערה|{{ynet|יאיר קראוס|מועצת התלמידים מכריזה על שביתה מהבוקר, האוניברסיטאות עוצרות את הלימודים|news/article/rkhctq0l3|27 במרץ 2023}}}} |
ב-27 במרץ, יממה לאחר פיטורי שר הביטחון גלנט והמחאות הגדולות שבאו בעקבות הפיטורים, הכריזה [[מועצת התלמידים והנוער הארצית]] על שביתה ארצית בכיתות ז׳ עד י״ב במוסדות החינוך, פרט לבחינות בגרות ולחינוך המיוחד, וקראה לנבחרי הציבור {{""|לעצור את החקיקה ולהתכנס להידברות באופן מיידי}}.{{הערה|{{ynet|יאיר קראוס|מועצת התלמידים מכריזה על שביתה מהבוקר, האוניברסיטאות עוצרות את הלימודים|news/article/rkhctq0l3|27 במרץ 2023}}}} |
||
===סטודנטים=== |
|||
בתחילת ינואר 2023 התגבש גוף שנקרא מחאת הסטודנטים על ידי התקשרות וואטסאפ. בין מקימיו: זואי טביב, איתי גבעון, בר פקולה, נדב זלצברגר עוז, נועה חליוה. מחאת הסטודנטים נזכרה לראשונה בהפגנה ליד משכן הבימה ב-14 בינואר 2023. ב-15 בינואר התראיינו חליוה ובר פקולה בדמוקרtv והכריזו על על שביתה בת שעה בכל האוניברסיטאות ביום שלמחרת. מחאת הסטודנטים קיימה את ההפגנה הראשונה ב-16 בינואר 2023.{{הערה|{{ישראל היום|נועם (דבול) דביר|מחאת הסטודנטים ברחבי הארץ: "זו לא רפורמה - זו הפיכה"|news/local/article/13590660|16 בינואר 2023}}}} ב-22 בינואר החלו הסטודנטים להשתתף בדיוני ועדת חוקה, חוקה ומשפט, הן באופן רשמי הן בהתפרצות.{{הערה|{{החדשות 13|ליאור קינן|נציגות הסטודנטים הוצאו מוועדת החוקה: "הפיכה משטרית"|item/news/politics/politics/b3eg5-903402104|22 בינואר 2023}}}} בדיונים שהתקיימו במליאת הכנסת ב-20 בפברואר 2023, סטודנטים שהפריעו להמשך החקיקה הוצאו על ידי שימוש בכוח.{{הערה|{{ynet|נינה פוקס|"גררו אותי, חנקו, משכו בשיער. אלימות שלא חוויתי בחיים": מחו במליאה והורחקו|news/article/ryfm2vwri|21 בפברואר 2023}}}} מחאת הסטודנטים הובילה לכך שבמסגרת יום השיבוש במרץ 2023, התקיימה שביתת סטודנטים שקיבלה גיבוי מנשיאי אוניברסיטאות רבים.{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|כחלק מיום השיתוק: המחאה קוראת לשביתת סטודנטים ארצית ביום חמישי|local_news/article/rypmzabgn|20 במרץ 2023}}}} במאי 2023 מחאת הסטודנטים בירכה על כך שהתאחדות הסטודנטים שיצאה לראשונה בקריאה נגד הממשלה לגבי התקציב.<ref>מערכת "זו הדרך", "[https://zoha.org.il/121326/ הסטודנטים עתרו נגד תקציב המדינה; ארגוני המחאה יפגינו נגד מסע הביזה של ממשלת נתניהו]", 22 במאי 2023. </ref> |
|||
=== אנשי רפואה === |
=== אנשי רפואה === |
||
גרסה מ־09:59, 31 ביולי 2023
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |||
| תאריכי המאבק | 29 בדצמבר 2022 – הווה (שנה) | ||
|---|---|---|---|
| מקום |
מוקדים עיקריים: דרום ישראל - באר שבע נמל תעופה בן גוריון - טרמינל 1, טרמינל 3 | ||
| קואורדינטות | 32°04′24″N 34°47′26″E / 32.073333333333°N 34.790555555556°E | ||
| עילה | רפורמת לוין, משפט נתניהו, הממשלה ה-37 | ||
| מטרה |
| ||
| שיטת המאבק | הפגנות, חסימת כבישים, שביתות, מחאה לא אלימה | ||
| סטטוס | פעיל | ||
| הצדדים במאבק | |||
| |||
| דמויות בולטות | |||
| |||
| נפגעים | |||
| |||
  | |||
המחאה נגד הרפורמה המשפטית (נקראת גם: המחאה נגד המהפכה המשפטית[3]) היא גל הפגנות נגד התוכנית של ממשלת ישראל השלושים ושבע לרפורמה המשפטית, שמטרתה היא לשנות את הוועדה לבחירת שופטים, את סמכויות בית המשפט העליון ועוד, ולטענת מתנגדיה תהפוך את ישראל לדמוקרטיה חלולה ודה-פקטו לדיקטטורה.
המחאה פרצה בינואר 2023 עם פרסום רפורמת לוין, שהתפרשה על ידי המוחים כניסיון לביצוע הפיכה משטרית או אף הפיכה עצמית. מוקדי המחאה העיקריים הם צומת הרחובות קפלן ודרך בגין בתל אביב, ששמה הוסב ל"כיכר הדמוקרטיה", והרחובות היוצאים ממנו, בית ראש הממשלה ומשכן הכנסת בירושלים וכיכר חורב בחיפה, נתניה ובאר שבע. מפברואר 2023 החלו להיערך הפגנות מחאה בכמאה וחמישים מוקדים נוספים בישראל, ומספר המפגינים השבועי ברחבי ישראל הגיע למאות אלפים בחודש אפריל.[4][5]
על פי סקרים שהתפרסמו רוב הציבור התנגד לרפורמה או לקידומה ללא הסכמה רחבה לפני כן.[6]
מחאות נוספות הן נגד היוזמה לפירוק תאגיד השידור הישראלי ושינויים בגלי צה"ל; הקמת המשמר הלאומי בכפיפות ישירה לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר; העלייה בשיעורי קורבנות האלימות בחברה הערבית; ובנושאים נוספים.
רקע
ערכים מורחבים – רפורמת לוין, תיק 1000, תיק 2000, תיק 4000, משפט נתניהו, המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש
לאחר היוודע תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וחמש שהצביעו על מתן רוב מובהק ל"גוש תומכי נתניהו" הכולל את רשימות הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה הכוללות יחדיו 64 מנדטים, החלו להתארגן מחאות נגד הקואליציה המסתמנת. המחאות החלו לאחר שיריב לוין פרסם את תוכניתו לשינוי מערכת המשפט.[7] יאיר לפיד, שעדיין כיהן כראש ממשלת ישראל, עודד את הציבור לצאת ולהפגין על גשרים ברחבי הארץ[8] ובחלק מהפגנות אלו הוא אף השתתף בעצמו.[9] בפגישתו עם אלוף במטכ"ל הזהיר אותו וטען כי הימין הקיצוני בכל מדינה בעולם חותר תמיד להשיג שליטה בצבא. דרכו להגיע לזה היא לסכסך בין חיילים למפקדיהם. לתת לחיילים להבין שהם רשאים לעשות מה שהם רוצים כי יש ותמיד יהיה להם גיבוי מהדרג הפוליטי
. בעקבות תוכנית לוין אמר גדי אייזנקוט כי אם אכן התוכנית תקודם "יש להוציא מיליון איש לרחובות".[10]
רפורמת לוין
- ערך מורחב – רפורמת לוין
הפגנה נגד הרפורמה המשפטית, צומת עזריאלי תל אביב, 4 במרץ 2023
תחילת המחאות
כשבוע לאחר הקמת הממשלה, הציג שר המשפטים יריב לוין תוכנית לשינויים משמעותיים במערכת המשפט וביטול המהפכה החוקתית של אהרן ברק. מתנגדי התוכנית מכנים אותה "הפיכה משטרית" שתפגע בדמוקרטיה הישראלית ובאיזון בין 3 רשויות השלטון בכך שתחליש את מערכת המשפט ותעניק כוח בלתי מוגבל לממשלה. בעקבות הצגת התוכנית החל גל המחאה נגד הממשלה.
מחאות של אישים וגופים, והפגנות רחוב, נמשכו באופן רצוף, עם הפגנות מרכזיות בכל מוצאי שבת, ואירועים ומחאות נוספים ימי השבוע. הפגנות התקיימו בתל אביב, חיפה, ירושלים ומקומות נוספים.
לאחר הכרזתו של יריב לוין על תוכניתו לרפורמה במערכת המשפט, החלה מחאה שכללה מספר שביתות של חברות מהמגזר הפרטי, והפגנות המונים בהן השתתפו עשרות אלפי אנשים - בין השאר מול הכנסת ובמרכז תל אביב. ההפגנה הראשונה התקיימה ב-7 בינואר, ובה כמה אלפי אנשים צעדו מכיכר הבימה לרחבת מוזיאון תל אביב. מאותה שבת ועד סוף יולי המשיכו להתקיים הפגנות כל מוצ"ש, כשמספר המפגינים עלה כל שבוע עד שהגיע לכ-200 אלף איש בתל אביב לבדה. לאור מספרי המפגינים - לאחר כ-3 שבועות מיקום ההפגנה השבועית והמרכזית בתל אביב עבר לצומת קפלן.[11]
בפברואר 2023 הצטרפה למחאה תנועת "דתיים. ציונים. דמוקרטים".[12] ב-13 בחודש, לאור הדיונים בכנסת וההכנות להעברת החוקים החדשים - התקיימה שביתה נוספת במשק, ונערכה הפגנת ענק אל מול משכן הכנסת. קבוצת מפגינים חסמה את הגישה לכביש 1 בסמוך למחלף חמד. מטה המחאה הכריז על יום זה כ"יום המאבק הלאומי".[13] הפגנת ענק מול משכן הכנסת נערכה גם ב-20 בפברואר.[14] בחלק מהפגנות מוצאי שבת בתל אביב קבוצות של מפגינים פרצו לנתיבי איילון וחסמו את הנתיבים, לעיתים תוך הבערת מדורות על הכביש. גם במוקדים אחרים בארץ אירעו חסימות כבישים - בצומת כרכור, בירושלים, בצומת רעננה, בצומת חורב בחיפה ובמקומות נוספים. באירועים אלו נעצרו מפגינים, אולם כולם שוחררו בהמשך ללא הארכת מעצר.
מחאות התקיימו גם בערים שונות בעולם, וישראלים מחו בכל מקום שהגיע אליו ראש הממשלה, וכן פוליטיקאים אחרים מהקואליציה.[15]
ב-9 במרץ הוכרז על "יום התנגדות". בעשרות מוקדים ברחבי ישראל התקיימו הפגנות וצעדות, כבישים נחסמו, ומחאות נערכו ליד בתיהם של פוליטיקאים המקדמים את הרפורמה. אנשי מחאת "אחים לנשק" ערמו שקי חול וחוטי תיל בכניסה למשרדי פורום קהלת, שחוקריו נטלו חלק בתכנון הרפורמה.
ב-24 במרץ נסעו נתניהו ורעייתו ללונדון. בזמן הפגישה עם ראש ממשלת בריטניה במעונו ברחוב דאונינג 10 התקיימה מחאה רבת משתתפים ורועשת כנגד הרפורמה מחוץ למעון. בנוסף, הודיעו הבריטים באופן חריג כי ההצהרה המשותפת לשני ראשי הממשלה מבוטלת.[16]
ב-26 במרץ 2023 הודיע ראש הממשלה נתניהו שהוא מפטר את שר הביטחון יואב גלנט,[17] יממה לאחר שהאחרון התבטא בהודעה לכלי התקשורת כי הקיטוב בעם בעקבות המחלוקת על הרפורמה המשפטית מהווה סכנה מיידית לביטחון המדינה
. מיד לאחר הודעת הפיטורים סביב השעה תשע בערב זרמו מאות אלפי מפגינים לצומת קפלן, ואלפים ירדו לנתיבי איילון וחסמו את הכביש. באותו ערב התארגנו מחאות ספונטניות במקומות נוספים בארץ, ובכללם בית ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים, משכן הכנסת וצומת חורב בחיפה. בהפגנות אלו, שנמשכו עד שעות הלילה המאוחרות, השתתפו מאות אלפים בדרישה לעצור את החקיקה ולהשיב את שר הביטחון לתפקידו.[18] מפגינים פרצו את הגדרות בבית ראש הממשלה, נרשמו עימותים בין חלקם לשוטרים, וראש השב"כ רונן בר אף הגיע למקום.[19] האוניברסיטאות והמכללות הודיעו על שביתה, ולמעלה מ-20 ראשי רשויות מקומיות הודיעו על שביתת רעב מול משרד ראש הממשלה.[20] בעקבות התגברות המחאה הודיעו מספר חברי קואליציה כי יגבו את ראש הממשלה אם יעצור את החקיקה, ובהם מיקי זוהר, ניר ברקת, עמיחי שיקלי, והמפלגות החרדיות.[21] נשיא המדינה יצחק הרצוג הגיב לאירועים, פנה לראש הממשלה, חברי הממשלה והקואליציה, הזהיר שדאגה עמוקה אופפת את כל העם, שהביטחון, הכלכלה, והחברה מאוימים, וקרא לעצור את הליך החקיקה לאלתר.[22]
ב-27 במרץ כינס יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד מסיבת עיתונאים ביחד עם בכירי המשק, והודיע על שביתה כללית במשק, עד אשר יודיע ראש הממשלה כי עצר את תהליך החקיקה, ויחזיר לתפקיד שר הביטחון את יואב גלנט. יו"ר ועד רשות שדות התעופה פנחס עידן, חבר מרכז הליכוד, הודיע כי עוצרים את כל ההמראות
. ההסתדרות הרפואית הודיעה על השבתה כללית של מערכת הבריאות. הסתדרות האחיות,[23] מרכז השלטון המקומי בישראל ואף מספר חברות מסחריות כביג מרכזי קניות הודיעו אף הם על הצטרפות לשביתה.[24][25]
על רקע פיטורי שר הביטחון והתעצמות המחאות, הודיע קונסול ישראל בניו יורק, אסף זמיר, על התפטרותו מתפקידו.[26] בהמשך היום עלו בימין קולות התומכים בהשהיית החקיקה, ולעומתם עלו קולות המתנגדים בחריפות לעצירתה. בהפגנת ימין שנערכה בערב מול הכנסת השתתפו בין עשרות למאות אלפים בדרישה להמשיך ברפורמה. במהלך ההפגנה הודיע ראש הממשלה נתניהו על השהיית החקיקה עד למושב הבא של הכנסת, על מנת לתת שהות לנסות ולהגיע להסכמה רחבה על הרפורמה. ראשי ההסתדרות והשלטון המקומי בירכו על הדברים והודיעו על ביטול השביתה במשק. מאידך, מארגני המחאה טענו כי נתניהו הוכיח בכך את כוונתו לחוקק את הרפורמה במושב הבא, ולכן המחאות ימשיכו עד שהרפורמה תיגנז לחלוטין.[27]
באפריל נמשכו ההפגנות והמחאות במוקדים שונים (אם כי בעצימות נמוכה יותר), כשההפגנה המרכזית מתקיימת מדי מוצאי שבת במתחם קפלן בתל אביב.
אפריל 2023
ב-19 באפריל הפגינו מאות בהפגנה של עמותת הימין "אם תרצו" ליד ביתו של נשיא העליון בדימוס אהרן ברק,[28] שביסס ב-1995 את המהפכה החוקתית. למחרת הגיעו אלפי תומכים לעודד אותו בקריאות "תודה".[29]
במוצאי שבת 22 באפריל התקיימה ההפגנה השבועית הגדולה בפעם ה-16. ההפגנה הייתה בצל מותו של יהונתן גפן ובאווירת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל המתקרב. משפחות שכולות ביקשו שפוליטיקאים לא יבואו לאזכרות הממלכתיות בבתי הקברות, ובקפלן נפרשו כרזות ענק עם הכיתוב "במותם ציוו".[30] קבוצת המחאה "אחים לנשק" פרשה כרזה עם המילים הנסיך הקטן מפלוגה ב' מתוך שירו של גפן, ומתחתיה נר נשמה.[31]
בערב יום העצמאות ב-25 באפריל, קיימו מארגני המחאה 'מסיבת-מחאה' שבה השתתפו עשרות אלפי אנשים (לדברי המארגנים כמאתיים אלף איש) שחגגו למען מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית
וציינו את מאבקם.[32] יום למחרת, במקביל למטס חיל האוויר, העלו מארגני המחאה מסוק הנושא שלט בשטח של 600 מ"ר הנישא ברחבי ישראל, זאת במקביל לפעולות מחאה נוספות.[33][34]
ב-29 באפריל התקיימה הפגנת מוצ"ש בהשתתפות כ-200 אלף איש בקפלן וכ-300 אלף בישראל כולה.[35][36] בקפלן הוקרן סרטון ששלח ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, ובו הביע תמיכה במפגינים נגד הרפורמה.[37]
ב-6 במאי התקיימו ההפגנות השבועיות במוצאי השבת בסימן האלימות בחברה הערבית בהם השתתפו 110–179 אלף מפגינים בתל אביב[38][39][40] ולפי המארגנים כ-390 אלף מפגינים בכלל ההפגנות.[41] במהלך ההפגנות המארגנים התייחסו לטענות לפיהן המחאה דועכת בעקבות מספר המפגינים הנמוך יחסית ב"יום השוויון" שנערך ב-4 במאי,[42] וטענו שהמוני המפגינים היוצאים לרחוב מוכיחים אחרת.
יוני 2023
בהפגנות מוצ"ש בתאריכים 10 ביוני, 24 ביוני ו-1 ביולי קראו מארגני המחאה להעלאת הילוך במחאה כתגובה להמשך החקיקה מצד הקואליציה והפעם בשיטת ה"סלמי" שבה מחוקקים את הרפורמה בצורה הדרגתית שנראית לא משמעותית כלפי חוץ. בתגובה לכך ירדו המפגינים לנתיבי איילון וחסמו אותם.[43][44][45]
ב-14 ביוני, על רקע המשא ומתן על הרפורמה שהתחיל ב-28 במרץ 2023 בבית הנשיא יצחק הרצוג,[46] התקיימה בכנסת ההצבעה החשאית למינוי שני נציגים מתוכה לוועדה לבחירת שופטים. מועמדת הקואליציה הייתה טלי גוטליב ומועמדת האופוזיציה הייתה קארין אלהרר. הקואליציה התבקשה להצביע נגד שתיהן, אך מספר חברי כנסת מהקואליציה הצביעו בעד קארין אלהרר, וכך היא לבדה נבחרה.[47] יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד דרש משר המשפטים לוין לכנס את הוועדה ולחזור למלאכת מינוי השופטים בכל הערכאות. הוא הודיע שכל עוד הוועדה אינה מכונסת, הוא פורש מהמשא ומתן אצל הנשיא.[48]
17 ביוני, שבוע 24 למחאה, עם הפגנות, פעולות ומיצגים במשך השבוע, והפגנה כלל ארצית במוצאי שבת עם מאות אלפי אנשים.[49]
ב-20 ביוני התקיימו הבחירות ללשכת עורכי הדין. הלשכה ממנה שני חברים לוועדה לבחירת שופטים והקואליציה הריצה את אפי נוה.[50] מנגד ראשי המחאה הריצו את עמית בכר. אחוז ההצבעה ללשכה היה חריג, תורים ארוכים השתרכו ליד הקלפיות ועורכי דין המתינו שבע שעות בתור.
ציוץ של Or-ly Barlev ~ אור-לי ברלב ברשת החברתית אקס (טוויטר), 20 ביוני 2023 בכר נבחר ברוב של 73% מהקולות לעומת 19% למועמד הקואליציה.[51] למחרת החלה הקואליציה לקדם הצעת חוק לפירוק הלשכה,[52] והחלפתה במועצה של 12 איש, מתוכם 11 מינויים פוליטיים.[53] כמו כן החל יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט בהכנת חוק ביטול עילת הסבירות לקריאה ראשונה.[54]
ב-24 ביוני הודיעו מארגני המחאה על העלאת הילוך והקמת "כוח קפלן", על מנת להוביל "פעולות נחושות ולא אלימות נגד הדיקטטורה".[55]
בשעות הבוקר המוקדמות של 3 ביולי חסמו רכבי עשרות מוחים את הכניסות לנמל חיפה.[56] באותו יום בשעות אחר הצהריים יצא כוח קפלן לפעולה ראשונה ובה אלפי רכבים ובני אדם חסמו את שערי וכבישי הכניסה לנמל התעופה בן-גוריון וגרמו שיבושים בשדה במשך שעות.[57]
יולי 2023
ב-5 ביולי הודיע מפקד משטרת מחוז תל אביב עמי אשד על התפטרותו לאחר שהועבר מתפקידו. בהצהרה שנשא אמר שהודח משום שלא עמד בציפיות בן גביר, וכי "בפעם הראשונה ב-30 שנה נתקלתי במציאות ששקט וסדר הם לא ההישג הנדרש ממני, אלא בדיוק להפך". בתגובה יצאו מאות אלפי מפגינים לנתיבי איילון ורחבי הארץ וחסמו אותם במשך יותר מ-4 שעות.[58]
בעוד ההפגנות והמחאות נמשכות בכל הארץ, המשיכה הקואליציה לקדם את חוקי הרפורמה. ב-10 ביולי מפגינים נכנסו למשכן הכנסת וניסו לחסום את הגעת חברי הכנסת להצבעה בקריאה ראשונה על צמצום עילת הסבירות.[59] באותו לילה אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את החוק,[60] בנוסח שכונה בפי הקואליציה "מתווה סולברג" על שמו של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג.
]
האישור בקריאה ראשונה גרם להתגברות המחאה והביקורות בקרב אנשי מילואים בחיל האוויר, חיל הרפואה, חילות יבשה, בוגרי תוכנית תלפיות, אנשי שב"כ ומוסד ולוחמת סייבר.[61][62][63] שני קצינים בכירים בחיל האוויר פרשו במחאה על הרפורמה.[64] ההסתדרות הרפואית הודיעה על שביתת אזהרה.[65] משפטנים שנוסח החוק הסתמך עליהם השמיעו לראשונה התנגדות לחוק[66]; שופט העליון המכהן סולברג, שהחוק כונה על שמו, הודיע שאינו התכוון שתבוצע חקיקה בנושא.[67] בחוצות נחסמו כבישים ונעצרו מעל 70 מפגינים.[68][69]
ב-17 ביולי הוחלף שם צומת הרחובות קפלן–דרך בגין בתל אביב, שהיה מוקד ההפנות הגדולות נגד הרפורמה, לכיכר הדמוקרטיה. ראש העיר רון חולדאי חשף את השלט.[70]
ב-18 ביולי התקיים יום מחאה נוסף בו נחסמו כבישים, ביניהם נתיבי איילון. לראשונה נחסמו גם רציפי רכבת במספר תחנות רכבת ישראל ותנועת הרכבות הפסיקה לשעה קלה.[71] מנהיגי המחאה משה רדמן ושקמה ברסלר הובילו צעדה מכיכר הדמוקרטיה בתל אביב למשכן הכנסת.[72][73]
למחרת הודיעו מעל אלף אנשי חיל אוויר על אי התייצבות, בהם מעל 500 טייסים פעילים.[74] הודעות דומות שלחו אנשי חטיבת המחקר.[75] בחוצות התקיימו מחאות ופעולות שיבוש, ופעילי המחאה הכריזו על "ליל ההתנגדות" ובו אלפי מפגינים חסמו את איילון.[76] בנוסף נערך "כנס חירום" של לשכת עורכי הדין והוחלט על עתירה לבג"ץ נגד החקיקה.[77]
ב-24 ביולי, לאחר הודעת פורום העסקים הכולל את כ-150 החברות הגדולות, השביתה רשת ביג את כל מרכזי הקניות שלה, כמוה היו סגורים כל קניוני קבוצת עזריאלי, עשרות תחנות דלק, חברות הייטק, וחברות הון סיכון.[78][79]
העלייה לרגל לירושלים, ואחריה
ב-18 ביולי, עם התקרב מועד ההצבעה על החוק לצמצום עילת הסבירות, הודיעו משה רדמן ושקמה ברסלר, רן הר נבו ועמי דרור, מהמובילים המרכזיים של המחאה, שהם עולים לרגל מכיכר הדמוקרטיה בתל אביב לכנסת בירושלים.[80] כמה אלפי אנשים חברו אליהם, ואלפים אחרים הצטרפו לאורך הדרך. הם הלכו בשעות הבוקר והערב, ובלילות ישנו באוהלים בפארקים וחניונים. הטור שצעד בשבילים מקבילים ולצד כביש 1, עם אבטחה של המשטרה, הלך התארך, וב-21 ביולי, היום הרביעי לצעדה, נכנסה השיירה לירושלים ובה עשרות אלפי צועדים.[81]
בסיום הצעדה במוצאי שבת התקיימה בכיכר הדמוקרטיה מחאה עם למעלה מ-100 אלף מפגינים,[82] ומאות אלפים ברחבי הארץ.[82] לאחר מכן הוקם מתחם אוהלים בגן סאקר,[83] החקיקה נמשכה, ובאותו זמן התקיים הדיון בכנסת על העברת חוק הסבירות בקריאה שנייה ושלישית.
ב-23 ביולי התקיימה תפילת אחדות בכותל המערבי[84][85] הם הקימו שרשרת אנושית מהכותל אל משכן הכנסת (כ-4 ק"מ). לאחר תפילת האחדות, צעדו המוחים לכנסת.[86] יושב ראש הסתדרות העובדים ארנון בר-דוד הציג הצעת פשרה, שנדחתה על ידי הקואליציה.
ב-24 ביולי התאספו המוחים בגן הוורדים בקרבת הכנסת, שהוקפה בלוחות בטון וסלילי תיל.[87] אחר הצהריים התקיימה ההצבעה בקריאה שלישית על חוק ביטול עילת הסבירות. חברי האופוזיציה החרימו את האירוע ויצאו מהאולם, כל חברי הקואליציה הצביעו בעד החוק, והחוק התקבל ברוב של 64 מול אפס.[88]
התקימו הפגנות רבות בירושלים ותל אביב לאחר העברת החוק. מספר כבישים וביניהם איילון ובגין נחסמו לתנועה למספר שעות. המשטרה השתמשה בבואש על מנת לפזר את המפגינים. הפגנות נוספות התקיימו גם ליד בית המשפט העליון וסמוך למשכן הכנסת.[89][90][91][92]
מוקדי המחאה
בארץ
מוקדי המחאה העיקריים הם המתחם הכולל את כיכר הדמוקרטיה (צומת עזריאלי) וסביבתה בתל אביב, בית הנשיא, בית ראש הממשלה, קריית הלאום בירושלים וכיכר חורב בחיפה. מפברואר 2023 החלו להיערך הפגנות מחאה ביותר מ-150 מוקדים נוספים בישראל, בהן לקחו חלק מאות אלפי משתתפים, בעיקר במוצאי שבת ובימי חמישי. הפגנות נרחבות נערכות אף בערים המזוהות עם הימין.
מחוץ לישראל
מחאות נגד מדיניות הממשלה, המונות בין עשרות למאות ישראלים ויהודים, התקיימו בלמעלה משישים ערים ברחבי העולם. ביניהן לונדון, ניו יורק, סן פרנסיסקו, וושינגטון, סידני, טוקיו, ברלין, וינה, ציריך[93] ועוד. במחאות משתתפים אנשי התפוצות וישראלים השוהים מחוץ לישראל, וההפגנות מאורגנות בחלקן על ידי תנועות מחאה כ"אנאקספטבל – שומרים על הדמוקרטיה הישראלית" שהוקמה בארצות הברית ו-"DID – מגינים על הדמוקרטיה הישראלית" שהוקמה בברלין.
במרץ 2023 נסע נתניהו לשיחות ברומא, ברלין ולונדון, ובכל אחת מהערים האלו נערכו הפגנות של יהודים המתגוררים בעיר. בתחילת יוני 2023 הפגינו כ-400 איש בניו ג'רזי נגד שמחה רוטמן שנאם בפני הקהילה החרדית.[94]
ב-4 ביוני התקיים במנהטן מצעד ההצדעה לישראל. כאלף איש, רובם חברי ארגון "עמנו" (המשך של תנועת העבודה הציונית ההיסטורית באמריקה), שצעדו בגוש הפרו-דמוקרטי לבושים חולצות תואמות ונושאים כרזת ענק באנגלית "ניו יורק אוהבת את הדמוקרטיה הישראלית".[95][96][97] 16 שרים מישראל נסעו למצעד, מלווים ברעיות ובאנשי ביטחון. מחשש לעימותים נתניהו ביקש שרק נציג אחד ישתתף בתהלוכה ולא חצי ממשלה,[98] אך שיקלי, רוטמן וגלית דיסטל-אטבריאן השתתפו. מוחים ליוו את התהלוכה וקראו לפוליטיקאים הישראלים "דמוקרטיה" ו"בושה" בעברית ובאנגלית.
תקריות אלימות באירועי המחאה
המחאה שמה דגש על אי-אלימות. אחרי 27 שבועות של הפגנה אמר מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי: במחאה הזאת הפגיעה בשוטרים היא אפסית באופן יחסי. אין אף שוטר שפונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים
.[99]
במרץ 2023 כוח בראשות מאיר סוויסה השליך רימוני הלם לתוך המון מפגינים צפוף שגרמו לפציעת מפגינים ולקטיעת אפרכסת האוזן של אחד מהם. שישה שוטרים נחקרו במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) על השלכת רימוני ההלם.[100]
ב-1 באפריל פרש משטרה הצליף עם מושכות הסוס במפגינה שהשתתפה בחסימה של אחד מנתיבי איילון.[101]
ב-26 ביוני, בעת הפגנה מחוץ לתחנת משטרת פתח תקווה כנגד מעצר פעיל במחאה, אזרח נופף באקדח באיום כלפי מפגינים. חקירת משטרה נפתחה בנושא.[102][103]
ב-5 ביולי, לאחר שעמי אשד נשא נאום בו אמר כי הוא מתפטר מהמשטרה,[104] החלו חסימות בדרכים. בעת הפגנה גדולה שחסמה את נתיבי איילון, נהג רכב פרטי דרס מפגין. הנהג נעצר והועבר לחקירת המשטרה.[105][106] בהפגנה בנתיבי איילון, שבה נעשה שימוש במכת"זית, נפצעו 14 מפגינים, כש-6 סובלים מחבלות בעיניים[107] ואחד מהם עבר ניתוח עיניים.[108][109]
על נהג שכמעט דרס מפגינים ואיים להרוג נגזרו 6 חודשי מאסר על תנאי.[110]
ב-24 ביולי במהלך חסימה של כביש 531, רכב דרס 3 מפגינים נגד הרפורמה ופצע אותם קל. לאחר שנמלט נעצר נהג הרכב ונלקח לחקירה.[111] [112]
לאחר שחוק ביטול הסבירות נחקק, האלימות המשטרתית הסלימה.[113][114] כשנשאל השר בן גביר מדוע השוטרים משתמשים באגרסיביות רבה יותר הוא השיב שזהו שיפור בהתנהלות המשטרה ושלאט לאט המדיניות שלו מחלחלת.[115] בעקבות התיעוד ברשת זימנה המחלקה לחקירות שוטרים שני צעירים כדי להגיש תלונה נגד מפקד יס"מ יאיר חנונה שנראה בצילומים מכה באגרוף מוחה כבן 18.[116]
באותו לילה חסמו תומכי הרפורמה את הכניסה לחצרים, ולטענת המקומיים – התעמתו עם חברת קיבוץ עם תינוקת ברכב. קב"ט הקיבוץ, ירה באוויר. שלושה תומכי רפורמה חשודים בתגרה, תקיפה סתם, חבלה במזיד לרכב, היזק לרכוש במזיד ואיומים. הקב"ט חשוד בעבירות של ירי במקום מגורים, תגרה ואיומים, ואביו חשוד בתקיפה סתם ותגרה.[117]
מימון
לארגוני המחאה מספר מקורות כספיים. בקמפיין גיוס ההמונים של המחאה נאספו כ-20 מיליון שקלים מכ-40,000 תורמים.[118] זאת במקביל לתרומות שמגיעות מאנשים פרטיים, עמותות ואנשי ציבור. הקרן החדשה לישראל העניקה מענקים למספר עמותות הפועלות במחאה. תנועת "הדגלים השחורים" והתנועה לאיכות השלטון הן ממובילות המחאה ומימונה. הדגלים השחורים מממנת חלק ממוביליה. לדברי תמר הרמן חלק מהתורמים אינם מתגורים בישראל אלא אנשי הייטק ישראלים המתגוררים מחוץ לישראל.[119]
עמדות
בצה"ל
שגיאות פרמטריות בתבנית:תמונות מרובות
פרמטרים ריקים [ ללא גבול ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
ב-19 במרץ, הפרקליטות הצבאית החליטה כי אין מניעה לחיילים להשתתף בהפגנות, זאת בתנאי שיעשו זאת בלבוש אזרחי בלבד.
ב-7 בפברואר 2023, חברים בקבוצת "שריונרים להגנת הדמוקרטיה", וביניהם אלופים ותתי אלופים במילואים, חתמו על מכתב שנשלח לראש הממשלה, לשרי הביטחון והמשפטים וליו"ר הכנסת ובו דרישה לעצור את החקיקה ולאפשר דיון ציבורי.[120]
ב-16 בפברואר, קבוצת "לוחמי כיפור 1973" המונה למעלה ממאה לוחמים לשעבר בגילאי 70 ו-80, בהם עטורי עיטורי העוז והמופת, העמיסה טנק שוט מאנדרטת תל סאקי על מוביל טנקים, ויצאה עמו למסע מחאה.[121]
במסגרת המחאה נשמעו קריאות לא להתנדב למילואים כתגובה למהלכי הממשלה האנטי-דמוקרטיים, לדעת המוחים. על מכתבים כאלה חתמו מאות אנשי מערך המבצעים המיוחדים,[122] יוצאי היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669), 130 קצינים ולוחמים במילואים של יחידת יהל"ם[123] ויותר מ-200 רופאות ורופאים,[124] לפיהם במצב כזה יחדלו מלשרת במילואים. בנוסף, 400 מבוגרי יחידת מגלן, בהם משרתים פעילים במילואים, כתבו במכתב לשר הביטחון יואב גלנט כי במידה והרפורמה המשפטית תעבור לא נוכל לעמוד מנגד בחיבוק ידיים
.[125]
ב-1 במרץ אמר בראיון בערוץ 12 הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר לשעבר דן חלוץ, כי אם תעבור החקיקה כפי שהיא, לא יתייצב בשעת מלחמה. הוא הוסיף: חיילים וקצינים שיזהו שיש כאן דיקטטורה – הם לא באו להיות שכירי חרב של דיקטטור
.[126]
ב-5 במרץ, 37 מתוך 40 טייסי קרב של טייסת 69, הודיעו כי יפסיקו את התנדבותם לשירות מילואים, ולא יתייצבו לאימונים, במחאה על הרפורמה שלטענתם עלולה לחשוף אותם לתביעות פליליות בין-לאומיות בבית הדין הבין-לאומי בהאג.[127] מפקד חיל האוויר עדכן את הרמטכ"ל הרצי הלוי, שהזהיר את ראש הממשלה ושר הביטחון מפגיעה בכשירות צה"ל למלחמה.[128] ב-8 במרץ, בשיחה עם הרמטכ"ל טענו כ-20 נציגי אנשי מילואים של חיל האוויר, כי מכל הטייסות עולה רוב משמעותי האומרים בצורה מפורשת כי לא ימשיכו לטוס אם הרפורמה תעבור בצורתה הנוכחית.[129] על רקע זה השעה מפקד חיל האוויר תומר בר את הטייס גלעד פלד, אל"ם במילואים, אך החזירו לשירות בהמשך.[130] ב-19 במרץ 180 טייסים ונווטים במילואים, למעלה מ-50 בקרי טיסה וכ-40 מפעילי כלי טיס מופעלים מרחוק הודיעו ליחידותיהם כי לא יתייצבו לאימונים שנקבעו לאותו שבוע ויקדישו את זמנם למאבק נגד החקיקה.[131]
בתגובה פורסם ב-9 במרץ מכתב נגד סרבנות, עליו חתמו הרמטכ"לים לשעבר שאול מופז וגבי אשכנזי ו-34 אלופים לשעבר, אך הסתייגו מההשתלחות בחיילי המילואים.[132]
ב-25 במרץ כינס שר הביטחון יואב גלנט מסיבת עיתונאים ובה קרא לעצור את חקיקת המהפכה המשפטית עד אחרי יום העצמאות, והזהיר מפני השלכות קידום החקיקה לאור תופעת הסרבנות. ב-26 במרץ הודיע ראש הממשלה על פיטורי גלנט מתפקיד שר הביטחון.[133] ב-27 במרץ קבע גלנט בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי השפעות הוויכוח החודרות לצה"ל מסכנות את ביטחון המדינה.[134]
ב-11 ביולי שר הביטחון יואב גלנט הודיע שהסרבנות בצה״ל משרתת את אויביה של מדינת ישראל[135] עקב מאות אנשים שהודיעו שיפסיקו להתנדב במילואים.
נכון ל-16 ביולי, כ-4,000 אנשי מילואים הודיעו עד כה כי יפסיקו את שירותם במידה וחוק צמצום עילת הסבירות יעבור בקריאה שנייה ושלישית.[136]
ב-19 ביולי פרסם סרטון המראה מצב של חיל פצוע שמבקש סיוע מחיל האויר ושואלים אותו האם הוא תומך ברפורמת לוין ובסוף הוא מת. שר הביטחון יואב גלנט פרסם גינוי לסרטון. השר לביטחון פנים איתמר בן גביר פרסם את הסרטון וסירב למחוק דבר שגרם ביקורות רבה ממשפחות שכולות. מפקד חיל האוויר אמר שהדבר גורם לנזק רב[137][138][139][140]
ב-22 ביולי כעשרת אלפים מפגינים חתמו על כך שיפסיקו להגיע לשירות המילואים בישראל[141]
אקדמאים
ב-13 נובמבר 2022 פרסמו כ-130 חברי וחברות סגל בבתי הספר והפקולטות למשפטים ברחבי הארץ גילוי דעת נגד פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת.[142] הם הזהירו כי "לא תהיה ביקורת שיפוטית אפקטיבית וגם בלמים ואיזונים חיוניים", וכי "האזרחים יהיו כפופים לחסדי הרוב הפוליטי בכל רגע נתון".[143]
ב-24 בינואר פרסמו 198 חברי וחברות סגל בכיר בפקולטות למשפטים בישראל גילוי דעת, בו הכריזו שהם "מתנגדים נחרצות למהפך שמבקשת הממשלה לעשות בשיטת המשטר בישראל, במסווה של ״רפורמות״".[144]
ב-26 בינואר 2023 פרסמו ראשי אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הטכניון, אוניברסיטת אריאל, אוניברסיטת חיפה, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה הצהרה משותפת בה הביעו דאגה מהרפורמה המקודמת ומהקיטוב והפילוג שנוצר בעם בעקבות המחלוקת על הרפורמה, והתנגדו למהירות קידום הרפורמה המשפטית ללא הסכמה מלאה בקרב הציבור בטענה שהיא עלולה לגרום לפגיעה אנושה באקדמיה הישראלית, על ידי בריחת מוחות והדרה על ידי אוניברסיטאות ממדינות אחרות. הם קראו לממשלה ולכנסת להימנע משינוי חוקתי מהיר ללא שיח פרלמנטרי וציבורי כּן ומשמעותי.[145]
ב-2 במרץ 2023 פרסמו כ-500 דיקנים, ראשי בתי-ספר, מחלקות וחוגים באקדמיה בעבר ובהווה גילוי דעת נגד הרפורמה[146] בו טענו כי יש במהלכים הללו להוביל להפיכה משטרית, שתשנה את אופי המדינה ותרחיק אותה מחזון מייסדיה ומרוח מגילת העצמאות
.
ב-3 במרץ 2023 פרסם הסנאט של אוניברסיטת תל אביב הצהרה רשמית הקוראת לחדול מן החקיקה המשנה מן היסוד את סדרי המשטר הדמוקרטי בישראל
.[147]
ב-4 במרץ, 28 ראשי אוניברסיטאות לשעבר חתמו על גילוי דעת נגד הרפורמה, וטענו כי תאפשר לממשלה לפגוע שלא כדין בזכויות אדם, ובכלל זה לנקוט מדיניות פסולה של פגיעה חמורה בחופש הביטוי והמחקר, הפלית אזרחים ערבים, נשים ולהט"ב והגבלת חופש הביטוי. הם כתבו כי אם תמומש התוכנית להשתלטות הממשלה על בית המשפט ועל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה וביטול עצמאותם, לא יהיו מעצורים לכוחה של הממשלה לפעול בדרך שתחסל את הדמוקרטיה הישראלית
.[148]
ב-19 במרץ, הסנאט של אוניברסיטת בן-גוריון חיזק את נשיא המדינה על הצגת המתווה שהציע, והזמין את כלל קהילת האוניברסיטה להצטרף ליום השיבוש של ארגוני המחאה. כמו כן קרא לכלל המוסדות להשכלה גבוהה להודיע כי במידה וחקיקת הרפורמה תימשך, תושבת הפעילות בהם ללא הגבלת זמן.[149] נשיא אוניברסיטת תל אביב אריאל פורת כתב במכתב לסגל האוניברסיטה כי אי-ציות הממשלה או רשויות ציבור אחרות לפסיקת בג"ץ תהיה שקולה בחומרתה להפיכה צבאית.[150]
לאחר הודעת ראש הממשלה על פיטורי שר הביטחון בליל 26 במרץ, השביתו אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הטכניון, אוניברסיטת חיפה, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה את הלימודים בהן, וקראו לעצור את החקיקה ולכנס הידברות לחקיקת מתווה שיוסכם באופן רחב. להשבתת הלימודים הצטרפו גם המכללה האקדמית תל אביב יפו, המכללה למינהל, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, המרכז האקדמי רופין, המכללה האקדמית תל-חי, בצלאל, ואוניברסיטת רייכמן.[20]
ב-27 במרץ, יממה לאחר פיטורי שר הביטחון גלנט והמחאות הגדולות שבאו בעקבות הפיטורים, הכריזה מועצת התלמידים והנוער הארצית על שביתה ארצית בכיתות ז׳ עד י״ב במוסדות החינוך, פרט לבחינות בגרות ולחינוך המיוחד, וקראה לנבחרי הציבור לעצור את החקיקה ולהתכנס להידברות באופן מיידי
.[151]
אנשי רפואה
ב-15 במרץ שיגרו 750 רופאים בכירים, בכללם מנהלי מחלקות וראשי איגודים וחברות של ההסתדרות הרפואית בישראל, מכתב להסתדרות הרפואית, למשרד הבריאות ולממשלה, בו טענו כי ישנה סכנה מיידית לשירותי הרפואה והבריאות בישראל נוכח המהפכה המשפטית, כי רופאות ורופאים בהשתלמויותמחוץ לישראל כבר הודיעו שלא יחזרו, כי מתמחים לא מתכננים את המשך הקריירה שלהם בישראל, כי פרחי רפואה מתארגנים להעתיק את משפחותיהם להתמחות מעבר לים. כי שיתופי פעולה מדעיים מופסקים, תקציבים מוקפאים, וכלל הפעילות האקדמית ברפואה בסכנה גדולה.[152]
לאחר פיטורי שר הביטחון ב-26 במרץ קרא יו"ר ההסתדרות הרפואית ציון חגי לראש הממשלה לעצור את החקיקה. לפני כן נמנעה ההסתדרות הרפואית מלהביע עמדה נחרצת עקב התפיסה שזהו נושא פוליטי וכי בקרב ציבור הרופאות והרופאים המיוצגים על ידי הארגון ישנן מגוון דעות בסוגיה. אולם במשאל שערך הארגון בקרב החברים בו נמצא שכ-90% מהם תומכים בהבעת עמדה.[153] עשרות רופאים מבתי חולים בארץ, בעיקר מבית החולים איכילוב, הודיעו שלא יגיעו לעבודה בשל מחלה
, וכי הם מתכננים להצטרף לשביתת ההסתדרות.[154]
ב-27 במרץ, לאחר הודעת יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד על שביתה כללית במשק, הודיעה גם ההסתדרות הרפואית על הצטרפותה לשביתה.[24] בנוסף הצטרפה לשביתה הסתדרות האחיות בכלל מערכת הבריאות: בבתי החולים, בקהילה ובבריאות הציבור.[155]
ב-19 ביולי, לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית על צמצום עילת הסבירות, הכריזה ההסתדרות הרפואית על שביתת אזהרה בת שעתיים.[156]
ב-25 ביולי, לאחר ההצבעה על עילת הסבירות, ההסתדרות הרפואית פתחה בשביתה שהייתה אמורה לארוך 24 שעות,[157] אך זו הופסקה לאחר שעות ספורות בהוראת בית הדין לעבודה.
כלכלנים
בינואר 2023 פרסמו נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג מאמר בו הזהירו כי הרפורמה המשפטית עלולה לגרום להורדת דירוג האשראי של ישראל, כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.[158]
ב-8 במרץ פרסם מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של פורום קהלת, נייר עמדה שבו ביקר את הרפורמה המשפטית על סכנותיה לדמוקרטיה בישראל, בניגוד לעמדה הרשמית של הפורום.[159] ב-16 במרץ התפטר מן הפורום כלכלן נוסף, תום שדה, עקב חילוקי הדעות בנושא.[160]
למעלה מ-300 כלכלנים בכירים, ביניהם חתן פרס נובל לכלכלה אריק מסקין, חתן פרס ישראל מנחם יערי, מנואל טרכטנברג, יוג'ין קנדל, אבי בן בסט, אסף רזין ועומר מואב, חתמו על גילוי דעת המזהיר את ממשלת ישראל כי הרפורמה עלולה להביא לפגיעה חריפה בכלכלה.[161][162]
ב-23 במרץ קרא נגיד בנק ישראל אמיר ירון להיזהר בחקיקת הרפורמה, ולעשותה בהסכמה רחבה תוך שקיפות, כי לטענתו יש לה השלכות עצומות. ראשי פורום מנהלי ובעלי חברות גדולות ישראל, פרסמו הודעה בה גיבו את אמירת הנגיד.[163]
אישי ציבור נוספים
קולות המביעים חשש מפגיעה קשה בדמוקרטיה של ישראל נשמעים בעיקר מצד אישי ציבור בשמאל ובמרכז הישראלי, אבל גם מצד אנשי ימין ליברליים, ובהם שרים וחברי כנסת לשעבר מהליכוד: שאול מופז,[164] משה (בוגי) יעלון,[165] זאב בנימין בגין,[166] דן מרידור,[167] אהוד אולמרט,[168] ראובן ריבלין,[169] לימור לבנת,[170] ציפי לבני,[171] גדעון סער,[172] מאיר שטרית,[173] עמרי שרון,[174] זאב אלקין,[175] דן תיכון ועוד.[176][177][178]
שר הביטחון והרמטכ״ל לשעבר משה יעלון טען כי מדינת ישראל בדרך לדיקטטורה: אם ראש הממשלה, ששולט היום בכנסת, רוצה להשתלט על הרשות השופטת, הגוף היחיד שעוד עצמאי על ידי מינוי שופטים - ברור שזו דיקטטורה. זה קרה בהונגריה, בפולין, זה גם קרה בגרמניה בשנות ה-30. אני יודע שזה רגיש, אבל אני חייב להגיד את זה
.[179]
יאיר גולן צייץ בטוויטר: כנגד ממשלת הזדון והרשע יש רק דרך אחת - מרי אזרחי רחב היקף
. בראיון לרשת 13 הוסיף כי יש שתי דרכים למרי בלתי אלים: הפגנה ושביתה.[180] עורך הדין דוד חודק התפטר ממשרדו לאחר שנפתחה נגדו חקירת משטרה על דבריו: "אם מישהו יכריח אותי לחיות בדיקטטורה ולא תהיה לי ברירה לא אהסס לפתוח באש חיה".[181]
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט כתב: זמן לעבור למלחמה - קרב פנים אל פנים
. בתגובה, כתב ראש הממשלה נתניהו כי דברי אולמרט מהווים דברי הסתה מסוכנים. אני קורא לראשי האופוזיציה: גנו את ההסתה ותפסיקו לדרדר בכוונה את המדינה לאנרכיה
.[181][182]
רון חולדאי אמר במהלך הפגנה: דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים
בציוץ שכתב לאחר מכן נסה להסביר את עצמו: בריאיון דיברתי על אמת היסטורית כואבת. האחריות למניעת שפיכות דמים היא על אלו שמחליטים בכנסת והופכים את ישראל לדיקטטורה. עליהם החובה להפסיק את תהליך החקיקה, להגיע להידברות ולמנוע זאת
. עוד הוסיף בראיון לערוץ 12 כי לא הייתה כוונה של הסתה בדבריו, וכי אמר דברים אלה בתור אזרח חרד לעתידה של מדינת ישראל כפי שנוסדה על פי מגילת העצמאות.[181][183][184]
אל״ם במילואים זאב רז, בעל צל"ש הרמטכ"ל על תקיפת הכור הגרעיני בעיראק, זומן לחקירה משטרתית בעקבות פוסט שפרסם בפייסבוק שבו כתב:אם יקום ראש ממשלה ויטול לעצמו סמכויות דיקטטוריות, ראש הממשלה הזה הוא בן מוות, פשוט כך, יחד עם שריו ועושי דברו. גם לנו צריך להיות דין רודף. דין הרודף שלי אומר – אם על ארצי השתלט אדם, זר או ישראלי, ומנהיג אותה באופן לא דמוקרטי, חובה להרוג אותו. לא מנומס, מעורר חלחלה, אבל הברירה היא הרבה מתים חפים מפשע, ומוטב להרוג קודם את הפושעים
. עורך דינו מסר כי "זאב רז לא קרא לפגוע באיש לרבות נתניהו. הוא שיתף פוסט שהתמקד בתסריט שבו הופכת מדינת ישראל לדיקטטורה. כך או אחרת, הוא חזר בו, מחק את הדברים והסתייג מהם מפורשות".[185]
ההיסטוריון יובל נח הררי, בראיון לאולפן שישי, טען כי אם החוקים יעברו, לא יהיו עוד בחירות דמוקרטיות בישראל, שכן לא יהיה מי שיגביל את כוחה של הממשלה לשנות את חוקי הבחירות כרצונה.[186]
ביולי 2023 הכריז ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, על הפיכת שם מחלף קפלן, הצומת המהווה את מוקד המחאה, לכיכר הדמוקרטיה.
נושאים נוספים
עוד לפני ההכרזה על הרפורמה נערכו הפגנות נגד נושאים שנויים במחלוקת המופיעים בקווי היסוד של ממשלת ישראל השלושים ושבע.
במרץ 2023 פרסם מטה המאבק שלטי חוצות בערים רבות ובהם חוזר הסלוגן "חובה להתנגד" עם תמונת אגרוף מונף, כשהמשך הסלוגן מקיף את הנושאים המשמשים למחאה, בהם: חובה להתנגד לדיקטטורה, חובה להתנגד להרס ההייטק, חובה להתנגד לרדיפת להט"ב, חובה להתנגד להרס בג"ץ, וחובה להתנגד לדיכוי נשים.[187]
התוכנית לסגירת תאגיד השידור הציבורי
עם השבעת הממשלה, מונה שלמה קרעי לתפקיד שר התקשורת והעלה הצעת חוק להפרטת ופירוק תאגיד השידור הישראלי "כאן",[188] ובעיקר חטיבת החדשות של ערוץ כאן 11.[189] אמנים, יוצרים, אנשי הפקה וטכנאים מחו נגד המהלך. ב-25 בינואר נערכה הפגנה של מאות אנשי תקשורת בכירים בהובלת ארגון העיתונאים והעיתונאיות נגד התוכנית של קרעי, המוחים חסמו את התנועה ברחוב קפלן בתל אביב.[190]
ב-2 בפברואר 2023, דווח כי ראשי הקואליציה מעוניינים להתמקד ברפורמה, ולכן יקפיאו את התוכנית של שר התקשורת קרעי לסגירת תאגיד השידור הציבורי.[191] אך בהמשך דווח כי קרעי מנסה להכניס את המהלך נגד תאגיד השידור כסעיף בחוק ההסדרים ולהפריט חלק מתחנות הרדיו.[192][193]
ב-22 במרץ 2023, ברקע המחאה המתמשכת נגד הממשלה, הציג קרעי את תוכניתו לשוק התקשורת שכוללת את ביטול הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין וכן בביטול הצורך ברישיון לשידור חדשות. סגירת תאגיד השידור הציבורי לא נכללת בתוכנית שהוצגה. כשנשאל על כך השיב קרעי כי לגבי אופיו ופעילותו של התאגיד, ובפרט בתחום החדשות והאקטואליה, נבחן את הנושא בהמשך ונודיעכם דבר
.
מחאת הקהילה הגאה
ב-29 בדצמבר 2022 התקיימה מחאה בקריית הממשלה בתל אביב כנגד חברותה של מפלגת נעם בממשלה, העברת סמכויות ממשרד החינוך לידי אבי מעוז, וכן כנגד ההסכמה בהסכמים הקואליציוניים לתיקון בחוק איסור אפליה שיאפשר לבעל עסק שלא להעניק שירות שנוגד את מצפונו הדתי.[194][195][196] בבית החולים רמב"ם התקיימה מחאה בעקבות האמירות של חברי הכנסת אורית סטרוק ושמחה רוטמן על תיקון זה.[197]
נהלי משרדי ממשלה המיטיבים עם קהילת הלהט"ב לא בוטלו לדרישתו של מעוז.[198] מסיבה זו ומסיבות אחרות ב-27 בפברואר 2023 התפטר מעוז מהיותו סגן שר בממשלה.[199] ב-21 במרץ התקיימה עצרת מחאה לציון 35 שנים לביטול האיסור על יחסי מין הומוסקסואליים, בה הובעו התנגדויות לרפורמת לוין וליוזמות נוספות של הממשלה.[200][201] ב-23 במרץ אמרה האגודה למען הלהט"ב כי הסכנה לקהילה הגאה ולזכויות הפרט לא הוסרה מן השולחן
וכי המחאה תימשך.[202] ב-27 במרץ התפרסם נייר עמדה של פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, המנמק את החששות לפגיעה בזכויות להט"בים בעקבות חקיקה צפויה של הממשלה.[203]
בתחילת חודש מאי, פורסמה הוראה חדשה ממשרד ראש הממשלה בה במקום הטפסים שבהם נכתב "הורה 1" ו"הורה 2", בכל מוסדות המדינה יימצאו גם טפסים רשמיים ובהם יהיה רישום הורות תחת הכותרת "אבא" ו"אמא", כחלק מקיום ההסכמים הקואליציוניים בין הממשלה למפלגת נעם. פרסום זה גרר ביקורות מארגונים להט"בים.[204][205]
אי-גיוס בני ישיבות
- ערך מורחב – גיוס בני ישיבות
רבים מהמוחים התייחסו לאי-גיוס בני הישיבות, ורבים מהם גם טוענים כי חלק מהרצון להעביר את הרפורמה היא בשביל להסדיר את אי-גיוסם של בני הישיבות באופן חוקי. ארגון אחים לנשק אשר לוקחים חלק פעיל במחאה, התייחסו לסוגיה בסיסמה "בלי גיוס אין פיוס". רבים מהם גם החליטו למחות בבני ברק בשביל לקדם את הסוגיה הזאת, אף על פי שפעולה זאת ראתה התנגדות רבה מטעם ארגוני מחאה אחרים כגון עומדים ביחד.
חלק מהמפגינים מוחים גם כנגד הצעת חוק יסוד: לימוד תורה,[206] שיקבע ויסדיר באופן חוקתי את הפטור משירות צבאי של בני הישיבות.[207][208]
חוק קרן הארנונה
- ערך מורחב – קרן הארנונה
ראשי השלטון המקומי ביקרו את הצעת החוק וטענו כי הגם שמשרד האוצר מבקש לאזן את חלוקת תשלומי הארנונה בין הרשויות, מאחר שהמימון יגיע מהפרשת כספי ארנונה שאינה למגורים, המשמעות היא שערים עם פעילות מסחרית ענפה יפרישו את עיקר התקציב, מה שיפגע בהכנסותיהן, ויבוא על חשבון טיפוח ופיתוח העיר, תוכניות חינוך, בריאות ורווחה בעיר, ועוד.[209] מתנגדי הקרן אומרים שזהו תפקידה של המדינה לדאוג לפתרון משבר הדיור, ולמעשה מענישים את הרשויות בגלל ההצלחה שלהן. בשלטון המקומי חוששים כי החוק יפגע ביכולת של העיריות לספק שירותים מוניציפליים. לטענתם, לא מתפקידם לדאוג למקורות תקציביים לפתרון המשברים לאומיים והכסף צריך להגיע מהאוצר ומתקציב המדינה.[210]
ביקורת נוספת על הצעת החוק מתמקדת בסעיף לפיו רשות מקומית ביהודה ושומרון לא תעביר בפועל כסף לקרן – גם אם הסכום שהרשות הייתה צריכה להפריש, יעלה על הכספים שמוקצים לה באותה שנה – היא לא תפריש כספים לקרן
. כלומר, רשויות ביהודה ושומרון לא יעבירו כספים לקרן הארנונה, אך תהיינה זכאיות לקבל ממנה את המענקים עבור היתרי הבנייה שיינתנו שם.[211] המבקרים סעיף זה מציינים שאין סיבה מהותית שכל הרשויות בישראל – גם החלשות והעניות ביותר – יחויבו להפריש לקרן כחלק מהעלייה שלהן בארנונה העסקית, ואילו הרשויות ביו"ש, שמצבן הכלכלי טוב יותר ממספר ערים בישראל, יהיו פטורות מחובה זו. מתנגדים נוספים טוענים שסעיף זה יעודד בנייה עסקית ביהודה ושומרון יותר מאשר בשאר חלקי הארץ, גם באזורים חלשים, ובכך יפגע גם ברשויות החלשות כלכלית עוד יותר.[212] כמו כן נטען כי מהקרן צפויים להרוויח יישובים כמו רמת גן ופרדס חנה-כרכור ולהפסיד יישובים כגון בית שאן ומצפה רמון, באופן המנוגד לצדק חלוקתי.[213]
במחאה על קידום החוק, פתחו הרשויות המקומיות בשביתה ביום שני, 15 במאי 2023.[214] השביתה נמשכה גם למחרת, אך מערכת החינוך הוחרגה ממנה.[215]
ראו גם
גלריית תמונות
-
תחילה של חסימת כביש איילון דרום, תל אביב, 4 במרץ 2023 -
מיצג נשים לבושות כשפחות מהסדרה "סיפורה של שפחה", תל אביב, 13 בפברואר 2023. -
מחאה בירושלים, 13 בפברואר 2023 -
חרדי נושא שלט ביידיש: "אונדזער שטעטל ברענט!". ירושלים, 13 בפברואר 2023 -
ההפגנה בתל אביב ב-19 בפברואר 2023 -
מחאה בתל אביב, 28 בינואר 2023 -
"מחאת הרולקסים" -
-
מחאה נגד רפורמת לוין, כיכר הבימה, 14 בינואר 2023
קישורים חיצוניים
- אתר המיזם "ריסטארט-ישראל" - מיזם אזרחי לריכוז המידע על ההתנגדות למהלכי הממשלה בכלל ורפורמת לוין בפרט.
הילו גלזר, אנשי המחאה החליטו למרר את חייהם של בכירי הימין, וזו הצלחה כבירה, באתר הארץ, 30 במרץ 2023- נטע אחיטוב, שרדיה פופוביץ' - יש לו מה לומר למובילי המחאה בישראל, באתר הארץ, 5 באפריל 2023
- בן שלו, מה הפך את השיר של "וייט סטרייפס" להמנון המחאה?, באתר הארץ, 6 באפריל 2023
- אילן לוקאץ', איך הפך "אין לי ארץ אחרת" להמנון המחאה, באתר N12, 7 באפריל 2023
- בר פלג, 20 שבועות למחאה נגד ההפיכה המשטרית, היא כבר הצליחה היכן שהפגנות קודמות נכשלו, באתר הארץ, 25 במאי 2023
- דניאל צ'צ'יק, כרוניקה של הפגנה, באתר הארץ, 14 ביוני 2023 - תערוכה "דמוקרטיה אומרת" במוזיאון על התפר
- 5 שעות של הפגנה סוערת בנתב"ג: 52 נעצרו ושוחררו לאחר מחאה לילית מול תחנת רמלה, יעל צ'כנובר, ynet, 4 ביוני 2023
הערות שוליים
- ^ בר פלג, ראשי המחאה יצטרכו להתמודד עם התפשטות האלימות, וכבר חושבים על השלב הבא, באתר הארץ, 19 במרץ 2023
- ^ 1 2 דור כהן, נתוני המחאה של המשטרה: כ-700 אזרחים נעצרו, מעל מאה נפצעו, באתר חדשות 13, 30 ביולי 2023
- ^ ניצן שפיר, המחאה נגד המהפכה המשפטית: 37 עצורים בנתב"ג, באתר גלובס, 3 ביולי 2023
- ^ אדם קוטב, קורין אלבז-אלוש, ליאור אל-חי, אילנה קוריאל, רענן בן צור ואיתמר אייכנר, יותר מ-300 אלף מפגינים הפגינו ברחבי הארץ, באתר ישראל היום, 11 במרץ 2023
- ^ רבבות הפגינו נגד המהפכה המשפטית, חולדאי הזהיר: "נעבור ממילים למעשים", באתר ynet, 5 בפברואר 2023
- ^
סקר: רוב הציבור בעד עצירת הרפורמה המשפטית וקיום הידברות, פברואר 2023
סקר "הזירה" - רק 29% מהציבור תומך ברפורמה, מרץ 2023
סקר "אולפן שישי": יותר מחצי ממצביעי גוש נתניהו לא ידעו על הכוונה לקדם את הרפורמה המשפטית, פברואר 2023
סקר: רוב הציבור בעד עצירת החקיקה המשפטית, פברואר 2023
סקר ענק ויוצא דופן של גלובס על המצב הלאומי. והפעם - האם שיניתם את עמדתכם ביחס לרפורמה המשפטית?, מרץ 2023
סקר: הציבור הדתי-לאומי מעוניין בפשרה ברפורמה, מרץ 2023
סקר: רק 40% מהציבור בעד המשך חקיקת הרפורמה, מרץ 2023
ככל שהציבור מעמיק ברפורמה, ככה גדלה ההתנגדות שלו אליה, אפריל 2023
סקר חדש חושף: רוב מצביעי הליכוד מתנגדים לחלק ניכר מהרפורמה המשפטית, אפריל 2023
סקר חדשות 13: גנץ ממשיך להוביל - ומנצח את נתניהו בשאלת ההתאמה, אפריל 2023
סקר אולפן שישי, יוני 2026
סקר יוני 2023: הממשלה מציינת חצי שנה להקמתה ומקבלת ציונים נמוכים על תפקודה, יולי 2023
סקר חדש חשף: 43% ממצביעי הליכוד מעדיפים אחדות על רפורמה, יולי 2023 - ^ קורין אלבז-אלוש, מאות הפגינו בתל אביב: "בני חושך השתלטו על הממשלה", באתר ynet, 17 בדצמבר 2022
- ^ חזקי ברוך, גנץ נגד לפיד: "לעמוד על גשר - לא מודל למחאה נגד הממשלה", באתר ערוץ 7, 12 בדצמבר 2022
- ^ לפיד יצא להפגין נגד הממשלה הבאה, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2022
- ^ יאיר לפיד הסית נגד הממשלה הנבחרת בבור בקריה, ואמר לאלוף בצה"ל: אינכם מבינים איפה אתם חיים, באתר ערוץ 7, 2 בדצמבר 2022
- ^ נינה פוקס, הקרב על המספרים: כמה באמת היו בהפגנה מול הכנסת?, באתר ynet, 14 בפברואר 2023
- ^ אלינור פבריקר, דתיים, לאומיים, חובשי כיפה: מנהיגי המחאה הירושלמית נגד ההפיכה המשפטית נחשפים, באתר mynet ירושלים, 17 בפברואר 2023
- ^ אלון חכמון, "המאבק בשיאו": לאחר חסימות הכבישים, עשרות אלפים מול הכנסת, באתר מעריב אונליין
- ^ אנה ברסקי, משה כהן, מתן וסרמן, ארנולד נטייב, המחאה נגד הרפורמה: רבים מפגינים במרכז הבירה, פעילות הרכבת הקלה הופסקה, באתר מעריב אונליין, 13.2.2023
- ^ אלכסנדרה לוקש, גרות בחו"ל, מפגינות נגד הממשלה: "חובה מוסרית", באתר ynet, 9 באוגוסט 2020
- ^ איתמר אייכנר, ר"מ בריטניה: "לשמור על הדמוקרטיה". תיעוד: קריאות "בושה" לשיירת נתניהו, באתר ynet, 24 במרץ 2023
- ^ מורן אזולאי, נתניהו פיטר את גלנט אחרי שהתריע מפני סכנות המהפכה המשפטית, באתר ynet, 26 במרץ 2023
- ^ פיטורי גלנט, באתר ynet, 29 ביולי 2023
- ^ לאחר פריצת הגדרות בבית ראש הממשלה: ראש השב"כ הגיע בדחיפות למקום, באתר מעריב אונליין, 27 במרץ 2023
- ^ 1 2 יאיר קראוס, תמר טרבלסי חדד, האוניברסיטאות עוצרות את הלימודים, מועצת התלמידים מצטרפת למחאה, באתר ynet, 27 במרץ 2023
- ^ אנה ברסקי, בכירים בליכוד: "לוין צריך להתפטר, הביא אותנו על סף מלחמה אחים", באתר מעריב אונליין, 27 במרץ 2023
- ^ אנה ברסקי, בכירים בסביבת רה"מ לארה"ב: "נתניהו יכריז על עצירת החקיקה" | עדכונים שוטפים, באתר מעריב אונליין, 27 במרץ 2023
- ^ הסתדרות האחיות מצטרפת לשביתה הכללית: "הגיע העת שנפעל להביא לאחדות",אדיר כהן, ynet, 27.3.2023
- ^ 1 2 אדם קוטב, אדיר ינקו, גד ליאור, יו"ר ההסתדרות הודיע: "שביתה כללית במשק מעכשיו", באתר ynet, 27 במרץ 2023
- ^ ההסתדרות והשלטון המקומי הודיע על שביתה נרחבת: "לעצור את הטירוף", אורי סלע ומירב כהן, וואלה, 27.03.2023
- ^ אסף זמיר התפטר מתפקיד קונסול ישראל בניו יורק: "הזמן שלי להצטרף למאבק", איתמר אייכנר ומורן אזולאי, ynet, 27.3.2023
- ^ בוטלה השביתה במשק לאור עצירת החקיקה. מובילי המחאה: "אין גניזה - ממשיכים במאבק", באתר ערוץ 7, 27 במרץ 2023
- ^
ציוץ של נריה קראוס Neria Kraus ברשת החברתית אקס (טוויטר), 19 באפריל 2023
- ^ מול אלפי מפגינים שהביעו תמיכה: אהרן ברק בכה לשירת התקווה
- ^ נגד נאומי פוליטיקאים בטקסי זיכרון: משפחות שכולות מחו במהלך ההפגנות אמש
משפחות שכולות הצטרפו למחאה נגד הממשלה: "זועקים בשם יקירינו" - ^ מחווה ליהונתן גפן וליום הזיכרון, כרזת ענק עם הכיתוב הנסיך הקטן מפלוגה ב' מתוך שיר של יהונתן גפן, ומתחתיו נר נשמה]
- ^ עם "משואת הדמוקרטיה": רבבות ב"מסיבת עצמאות" בקפלן | חדשות 13, באתר רשת 13
- ^ שרשור: שלט המחאה האווירי הגדול בעולם (...), באתר Twitter
- ^ esty, באויר ביבשה ובים - מתנות ״אחים לנשק״ למדינה ליום הולדתה ה-75, באתר ריסטארט - ישראל, 2023-04-26
- ^ Masses rally against prospect of fresh overhaul push, as Knesset about to reconvene
- ^ אחרי הפגנת הענק בי-ם, הגיעה התשובה מקפלן: "אנחנו הרוב, ונהיה פה כל שבוע"
- ^ ראש ממשלת ספרד שלח סרטון תמיכה להפגנה בקפלן: "אנחנו איתכם"
- ^ ירון דורון, יותר ממאה אלף הפגינו בת"א, עשרות אלפים ברחבי הארץ: לפיד בהפגנה: "יריב לוין איש מסוכן", באתר ישראל היום, 6 במאי 2023
- ^ אביבית מיסניקוב, השבת ה-18 למחאה | כ-110 אלף הפגינו בתל אביב: "זמן להכרעות על הרפורמה", באתר מאקו, 6 במאי 2023
- ^ שבוע 18 למחאה: 179 אלף הפגינו בת"א נגד המהפכה המשפטית | חדשות 13, באתר רשת 13
- ^ ציוץ של Tikva - תקווה ברשת החברתית אקס (טוויטר), 6 במאי 2023
- ^ אדם קוטב, יום השיבוש חזר, המפגינים לא: "יש עייפות, זה לגיטימי", באתר ynet, 4 במאי 2023
- ^ חדשות (2023-06-10). "מפגינים נגד המהפכה המשפטית חוסמים את איילון דרום ליד מחלף לה גווארדיה". Ynet. נבדק ב-2023-07-04.
- ^ המשטרה פינתה בכוח את המפגינים שחסמו את איילון אחרי ההפגנה - וואלה! חדשות, באתר !, 24 ביוני 2023
- ^ הערכה: כ-126 אלף הפגינו בת"א, מוחים חסמו את איילון | חדשות 13, באתר רשת 13
- ^ הפגישה הראשונה של צוותי המו"מ לפשרה
- ^ דרמת ענק בכנסת: נציגת האופוזיציה אלהרר נבחרה לוועדה לבחירת שופטים
- ^ לפיד על השהיית השיחות בבית הנשיא: "קונה מנתניהו רק במזומן, הוועדה צריכה להתכנס"
- ^ שבוע 24 למחאה
- ^ נטעאל בנדל, אפי נוה מול עמית בכר: בשלישי - הבחירות ללשכת עורכי הדין | כל מה שצריך לדעת, באתר ישראל היום, 17 ביוני 2023
- ^ תוצאות הבחירות בלשכת עורכי הדין: העם לא רוצה רפורמה משפטית
- ^ אחרי הניצחון של עמית בכר בבחירות: בקואליציה יקדמו את פירוק לשכת עורכי הדין
- ^ הצעת חוק לפירוק לשכת עורכי הדין והקמת מועצה תחתיה
- ^ ועדת החוקה תתחיל לקדם את צמצום עילת הסבירות ביום ראשון
- ^ השבת ה-25 למחאה: מארגני המחאה הודיעו על הקמת "כוח קפלן", באתר כלכליסט
- ^ "למה נתניהו ממשיך בחקיקה בזמן מבצע?": מאות מפגינים חסמו את הכניסה לנמל חיפה - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2023-07-03
- ^ כתבי "הארץ", אלפים הפגינו בנתב"ג נגד ההפיכה, 52 נעצרו, באתר הארץ, 3 ביולי 2023
- ^ עמי אשד: בפעם הראשונה ב-30 שנה נתקלתי במציאות ששקט וסדר הם לא ההישג הנדרש ממני, אלא בדיוק להפך.
N12 - ישיר מהצהרת ניצב עמי אשד | הערכה: יודיע על פרישה מהמשטרה, באתר N12, 2023-07-05
N12 - מבן גביר עד לפיד: התגובות על פרישת ניצב עמי אשד, באתר N12, 2023-07-05
המחאה מתגברת: הפגנות ברחבי הארץ, אלפים חסמו את איילון | חדשות 13, באתר רשת 13 - ^ כאוס בכנסת: מפגינים הוצאו בכוח לאחר שניסו לפרוץ למליאה, באתר Ice, 2023-07-10
- ^ ברוב של 64 ח"כים: חוק צמצום עילת הסבירות עבר בקריאה ראשונה
- ^ מאות טייסים ונווטים צפויים להודיע בימים הקרובים על הפסקת התנדבותם למילואים
- ^ "הגענו לקו האדום": מאות אנשי מילואים מיחידות השדה יחתמו הערב על מסמך אי-התנדבות
- ^ "הנידון: סכנת קריסת הסייבר"
- ^ סערה בחיל האוויר: שני קצינים בכירים ביותר פרשו משירות
- ^ הבוקר שביתת הרופאים: מכבי ומאוחדת לא ישלמו לשובתים
- ^ הפרופ' הבולט שמתנגד לאקטיביזם שיפוטי - נגד החקיקה הנוכחית: "מחסלים את הביקורת על החלטות שרים"
- ^ סולברג על ביטול עילת הסבירות: לא חשבתי על תיקון בדרך של חקיקה
- ^ שפיר, ניצן (2023-07-11). "יום מחאה סוער: הפגנות ענק, חסימות ועימותים עם המשטרה". Globes. נבדק ב-2023-07-12.
- ^ שיבושים בכל הארץ, הפגנת ענק בנתב"ג: כך ייראה יום המחאה, באתר ynet, 2023-07-10
- ^ בעקבות ההפגנות: צומת עזריאלי - קפלן יקרא רשמית "כיכר הדמוקרטיה"
- ^ לאחר חסימות באיילון ובמוקדים נוספים: צעדת מחאה דרך כביש 1 מת"א לירושלים | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2023-07-18
- ^ תורג'מן, מאיר; קוטב, אדם (2023-07-18). "מאות מפגינים צועדים מת"א לירושלים: "נבנה את האומה מחדש מתוך השבר"". Ynet. נבדק ב-2023-07-19.
- ^ מת"א לי-ם: לילה עם המוחים שצועדים לבירה - mako, 2023-07-19, נבדק ב-2023-07-20
- ^ רעידת אדמה בחיל האוויר: מאות טייסים הודיעו על הפסקת התנדבות
- ^ אנשי חטיבת המחקר מצרפים למחאת המילואימניקים
- ^ "ליל ההתנגדות" בעיצומו: אלפים ממשיכים להפגין בת"א, מדורות הוצתו באיילון, באתר www.maariv.co.il, 2023-07-20"ליל ההתנגדות": צעדות המוניות ברחבי הארץ, שיבושי תנועה ועימותים עם שוטרים - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2023-07-20ynet, כתבי (2023-07-20). ""ביבי - לא ניכנע": אלפי מפגינים ברחבי הארץ וחסימות כבישים ב"ליל ההתנגדות"". Ynet. נבדק ב-2023-07-20."שוטרים פינו בכוח מפגינים מאיילון צפון, 14 נעצרו". הארץ. נבדק ב-2023-07-20.
- ^ צ'כנובר, יעל (2023-07-20). "מנדלבליט ב"כנס חירום" של לשכת עורכי הדין: "זה זמן פציעות, גודל השעה מחייב לעצור"". Ynet. נבדק ב-2023-07-20.
- ^ פורום העסקים הכריז על שביתה: "לעצור את החקיקה החד-צדדית"
- ^ שביתת העסקים: בלגן במרכזי ביג שננעלו, טרמינל איקס ופוקס עצרו הזמנות באתר
- ^ משה רדמן מודיע על העלייה לרגל לירושלים
- ^ Tens of thousands march to Knesset in last-ditch effort to stop 1st overhaul bill
- ^ 1 2 אלון חכמון, ערב מחאה ענק: 220 אלף הפגינו בת"א לפי המארגנים, ארבעה מפגינים נעצרו, באתר מעריב אונליין, 22 ביולי 2023
- ^ דן בר דוב, ציפי מנשה ובן כהן, כל הארץ במחאה כנגד ההפיכה המשטרית "גורמים" בקואליציה – נמשיך ונחוקק, באתר מגפון ניוז, 22 ביולי 2023
- ^ נחשוני, קובי (2023-07-23). "רבנים לצד מנהיגי המחאה: תפילה המונית "לשלמות העם" בכותל". Ynet. נבדק ב-2023-07-23.
- ^ תפילה לאחדות בהשתתפות מתנגדי ותומכי הרפורמה בכותל | ישראל היום, באתר ישראל היום, 2023-07-23
- ^ "אלפים השתתפו ב"תפילה לשלמות העם" בכותל ויצרו שרשרת אנושית לכנסת". הארץ. נבדק ב-2023-07-23.
- ^ כנסת ישראל. מוקפת בגדרות תיל
- ^ האופוזיציה החרימה את ההצבעה: עילת הסבירות בוטלה, ברוב של 64 מול אפס
- ^ מצור על הכנסת: עימותים בין המפגינים למשטרה - חברות כנסת נפגעו ממכת"זית, באתר כיפה, 24 ביולי 2023
- ^ כנסת ישראל תחת מצור: כל הכניסות למשכן חסומות, באתר Ice, 2023-07-24
- ^ אחרי ביטול עילת הסבירות: חסימות כבישים מרכזיים בירושלים ותל אביב - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2023-07-24
- ^ N12 - אחרי ביטול עילת הסבירות בכנסת: הפגנות וחסימות כבישים..., באתר N12, 2023-07-24
- ^ חיים הנדוורקר, להפגין או לא? ההפיכה החוקתית תפסה את הישראלים בארה"ב במקום לא נוח, באתר הארץ, 22 בפברואר 2023
- ^ איתמר אייכנר, מאות הפגינו בניו ג'רזי נגד שמחה רוטמן, שהוברח מהמקום דרך חצר סמוכה, באתר ynet, 2 ביוני 2023
- ^ Nearly 1,000 Protest Netanyahu Government at NYC's Israel Parade
- ^ במקביל למצעד התמיכה בישראל, כ-1,000 צעדו בניו יורק במחאה נגד ההפיכה
- ^ ונושאים כרזת ענק באנגלית "ניור יורק אוהבת את הדמוקרטיה הישראל
- ^ נתניהו: "מצעד ישראל הוא מבורך, אבל מספיק נציג אחד לא צריך חצי ממשלה"
- ^ המפכ"ל: במחאה זו הפגיעה בשוטרים היא אפסית באופן יחסי
- ^ לירן לוי, מאיר תורג'מן, הקצין שהשליך רימוני הלם נחקר במח"ש: "זרקתי לשטח פתוח, לא פגעתי במפגינים", באתר ynet, 12 במרץ 2023
- ^ קובי רוזן, השוטר שהצליף במפגינה כשהיה על סוס ייחקר באזהרה, באתר כיכר השבת, 2 באפריל 2023.
- ^ לאחר התיעוד: המשטרה פתחה בחקירת שליפת האקדח בהפגנה בפ"ת, באתר www.maariv.co.il
- ^ מפגינה נדרסה, גבר שלף אקדח | תיעוד מהאלימות נגד המוחים בפתח תקווה, באתר ynet, 2023-06-26
- ^ לירן לוי, עמי אשד פורש ותוקף: הציפיות – לפנות בדקות, לשבור ראשים, לנפץ עצמות, באתר ynet, 5 ביולי 2023
- ^ ציוץ של כאן חדשות עם תיעוד האירוע ברשת החברתית אקס (טוויטר), 05 ביולי 2023
- ^ ארז הראל, אורי סלע, אלי אשכנזי ושלומי הלר, אחרי פרישתו של עמי אשד: הפגנות ברחבי הארץ, רכבים דרסו מפגינים באיילון, באתר וואלה, 5 ביולי 2023
- ^ ארז הראל ואורי סלע, ההפגנה באיילון: מפגין נפצע מהתזת מכתזית, באתר וואלה, 5 ביולי 2023
- ^ יהושע (ג'וש) בריינר, בר פלג ועידו אפרתי, שני מפגינים אושפזו עם פגיעות בעיניים לאחר שמכת"זית כיוונה ישירות לראשם, באתר הארץ, 6 ביולי 2023
- ^ יהודית לזרוביץ', 14 פצועים מהמחאה באיילון הגיעו לאיכילוב, באתר "סרוגים", 6 ביולי 2023
- ^ 6 חודשי מאסר על תנאי לנהג שכמעט דרס מפגינים ואיים להרוג: "למזלו לא נפגע איש", באתר ynet, 2023-07-23
- ^ ציוץ של כאן חדשות "תיעוד: נהג דורס מפגינים בכביש 531 ליד כפר סבא" ברשת החברתית אקס (טוויטר), 24 ביולי 2023
- ^ רענן בן צור, תיעוד קשה: 3 מפגינים נדרסו בשרון, הנהג הפוגע ברח ונעצר. "זה כמו פיגוע", באתר ynet, 24 ביולי 2023
- ^ "הורגשה הסלמה, השוטרים באו במטרה לשבור עצמות"
- ^ החוק הראשון עבר, המשטרה השתנתה? מאחורי ההתנהלות בהפגנות
- ^ ראיון עם בן גביר על האלימות הגוברת של המשטרה
- ^ לאחר התיעוד האלים: מח"ש זימנה שני צעירים להגיש תלונה נגד מפקד יס"מ תל אביב
- ^ אילנה קוריאל, "התלהמות של שני הצדדים": הקב"ט שירה באוויר בחצרים שוחרר למעצר בית, באתר ynet, 25 ביולי 2023
- ^ הצטרפו למלחמה בדיקטטורה!, באתר beactive.co.il
- ^ יפעת ארליך, מאיפה מגיעים המיליונים להפגנות נגד הרפורמה המשפטית?, באתר ישראל היום, 23 בפברואר 2023
- ^ האיום של השריונרים: "הרפורמה במערכת המשפט תפגע במערך המילואים",טל לב רם, מעריב, 07/02/2023
- ^ מחאה חריגה נגד הרפורמה: לוחמי שריון ממלחמת יום כיפור גנבו טנק מאתר הנצחה בגולן, אנה ברסקי, אלון חכמון, טל לב רם, מתן וסרמן, מעריב, 16/02/2023
- ^ אתי אברמוב, "לא נתנדב לדיקטטורה": יוזמי מכתב אנשי מערך המבצעים המיוחדים מדברים, באתר ynet, 26 בפברואר 2023
- ^ קורין אלבז-אלוש, יהל"ם, 669, שלדג, 8200, בקרה אווירית - עוד ועוד מילואימניקים מתריעים: "נתקשה לשרת", באתר ynet, 3 במרץ 2023
- ^ אדיר ינקו, יותר מ-200 רופאים: "לא נשרת עוד במילואים אם תימשך החקיקה הדורסנית", באתר ynet, 6 במרץ 2023
- ^ אורי סלע, מאות בוגרי מגלן לגלנט: במידה והרפורמה המשפטית תעבור -- לא נעמוד מנגד. וואלה, 5 במרץ 2023
- ^ הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ:
אם החקיקה תעבור כפי שהיא - לא אתייצב בשעת מלחמה
. וואלה, 27/03/2023 - ^ יוסי יהושוע, 37 טייסים בטייסת קרב הודיעו: לא נתייצב לאימוני מילואים במחאה על המהפכה המשפטית, באתר ynet, 5 במרץ 2023
- ^ רועי שרון, גילי כהן, איתי בלומנטל וכרמלה מנשה, מכתב הטייסים: אזהרת הרמטכ"ל והטיפול של צה"ל בקצינים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 05 במרץ 2023
- ^ טל לב רם, נציגי הטייסים לרמטכ"ל: רבים יפסיקו לטוס אם הרפורמה תעבור. מעריב, 8 במרץ 2023
- ^ טל לב רם, "יחזור לטוס: מפקד חיל האוויר ביטל את השעיית הטייס הבכיר", מעריב, 10/03/2023
- ^ "מאיומים לסרבנות פעילה: טייסים במילואים הודיעו - לא נתייצב השבוע לאימונים", עמוס הראל, הארץ, 19 במרץ 2023
- ^ 36 רמטכ"לים ואלופים לשעבר חתמו על עצומה נגד סרבנות: "לשמור את צה"ל מעל למחלוקת הפוליטית", באתר הארץ, 9 במרץ 2023
- ^ מורן אזולאי, נתניהו פיטר את גלנט אחרי שהתריע מפני סכנות המהפכה המשפטית, באתר ynet, 26 במרץ 2023
- ^ יואב זיתון, מורן אזולאי, סיון חילאי, גלנט בדיון סגור בכנסת, אחרי שפוטר: "אנחנו במשבר חריף וחסר תקדים", באתר ynet, 27 במרץ 2023
- ^ קימון, אלישע בן (2023-07-11). "גלנט: "הקריאות לעידוד סרבנות והפסקת התנדבות - פרס לאויבינו"". Ynet. נבדק ב-2023-07-12.
- ^ N12 - כ-3,800 אנשי מילואים כבר הצהירו: נפסיק להתנדב אם החקיקה..., באתר N12, 2023-07-16
- ^ "צה"ל גינה בתוקף סרטון שהפיצו זוהר ובן גביר נגד טייסים בחיל האוויר". הארץ. נבדק ב-2023-07-20.
- ^ זיתון, יואב; קוריאל, אילנה; אזולאי, מורן (2023-07-20). "שרים הפיצו סרטון מבוים ובו טייסים לא מסייעים ללוחמים "תומכי רפורמה", דובר צה"ל: "מעודדים שיסוי פנימי"". Ynet. נבדק ב-2023-07-20.
- ^ זיתון, יואב (2023-07-20). "מפקד חיל האוויר: "האמירות נגד הטייסים מחוללות נזק גדול; ייקח שנים לשקם את הפגיעה"". Ynet. נבדק ב-2023-07-20.
- ^ ציוץ של איתמר בן גביר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 20 ביולי 2023
- ^ 10,000 חיילי מילואים הודיעו על הפסקת ההתנדבות: "צבא העם יש רק בדמוקרטיה", באתר www.maariv.co.il
- ^ פסקת ההתגברות - גילוי דעת, 13 בנובמבר 2022.
- ^ גלעד מורג, כ-130 מרצים למשפט נגד פסקת ההתגברות של 61 ח"כים: "השפעות הרסניות, בכייה לדורות", באתר ynet, 13 בנובמבר 2022
- ^ גילוי דעת של 198 מרצות ומרצים למשפטים, 24 בינואר 2023.
- ^ תמר טרבלסי חדד, ראשי האוניברסיטאות בביקורת חריפה נגד המהפכה המשפטית: "פגיעה אנושה באקדמיה הישראלית", באתר ynet, 26 בינואר 2023
- ^ כ-500 דיקנים ובכירים באקדמיה נגד ההפיכה המשטרית: ״לעצור מיד את החקיקה״, באתר כלכליסט, 2 במרץ 2023
- ^ סנאט אוניברסיטת ת"א: "קוראים לממשלה ולכנסת לחדול מהחקיקה", באתר כלכליסט, 03 במרץ 2023
- ^ רראשי האוניברסיטאות לשעבר מאוחדים: עצרו את הרפורמה המשפטית, באתר אייס, 4 במרץ 2023
- ^ "ארנולד נטייב, המוסדות להשכלה גבוהה יושבתו? האולטימטום של אוניברסיטת בן-גוריון, באתר מעריב אונליין, 19 במרץ 2023
- ^ נועם (דבול) דביר, נשיא אוניברסיטת תל אביב: "אי ציות לביהמ"ש – כמו הפיכה צבאית", באתר ישראל היום, 18 במרץ 2023
- ^ יאיר קראוס, מועצת התלמידים מכריזה על שביתה מהבוקר, האוניברסיטאות עוצרות את הלימודים, באתר ynet, 27 במרץ 2023
- ^ ליאור אל-חי, רופאים בכירים נגד המהפכה המשפטית: "לא ניתן יהיה להמשיך לתפקד ולהוביל מערכת בריאות במשטר בלתי דמוקרטי", באתר ynet, 15 במרץ 2023
- ^ יו"ר ההסתדרות הרפואית: "הגענו לקו האדום, קורא לנתניהו לעצור את החקיקה". עידו אפרתי, הארץ, 26.3.2023
- ^ מוסדות אקדמאיים, רופאים ורשויות מקומיות: המשק יושבת במחאה על המהפכה המשפטית, אורי סלע, מירב כהן ויואב איתיאל, וואלה, 26.3.2023
- ^ "הגיע העת שנפעל להביא לאחדות",אדיר כהן, ynet, 27.3.2023
- ^ אדיר ינקו, הבוקר שביתת הרופאים: מכבי ומאוחדת לא ישלמו לשובתים, באתר YNET, 19.7.2023
- ^ אדיר ינקו, הרופאים משביתים היום את מערכת הבריאות, בירושלים עובדים כרגיל, באתר ynet, 25 ביולי 2023
- ^ פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג, אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה, באתר ynet, 22 בינואר 2023
- ^ כלכלן פורום קהלת על הרפורמה: "חושש שתכרסם באופן משמעותי בעקרונות הדמוקרטיה", ישראל היום, 8/3/2023
- ^ הכלכלן שהתפטר והמסמכים שנמחקו: רפורמת המשפט מפלגת את פורום קהלת, עידן ארץ, גלובס, 16.3.23
- ^ מאות כלכלנים נגד הרפורמה המשפטית: "נזק חסר תקדים" | חדשות 13, באתר רשת 13
- ^ המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות | כלכליסט, באתר calcalist, 2023-01-27
- ^ נגיד בנק ישראל בריאיון ב-CNN נגד המהפכה המשפטית: "הליך חפוז ללא הסכמה, עלולה להחליש את המוסדות", מתן סולומון, 12N, 15.3.23
- ^ עמית סגל, הרמטכ"ל לשעבר שאול מופז: "הדיקטטורה כבר התחילה, מאוד מודאג ממה שקורה", באתר N12, 11.3.2023
- ^ ניסים משעל וגיא פלג, בוגי יעלון: "בממשלה ובקואליציה יש ריכוז של עבריינים", באתר 103FM, 9.2.2023
- ^ גלעד כהן, בני בגין בהפגנה מול הכנסת: "הליכוד מפלגה לאומנית ודורסנית", באתר YNET, 24.7.2023
- ^ יותר מ-100 אלף מפגינים בקפלן, שר המשפטים לשעבר דן מרידור: "יש סכנה של הרס וחורבן", באתר כלכליסט, 15.7.2023
- ^ קרין אלבז-אלוש, אולמרט נגד המהפכה המשפטית: "צריך לעבור למלחמה שלא מנהלים בנאומים", באתר YNet, 13.2.2023
- ^ אביעד גליקמן, וינשטיין: "זו לא רפורמה - זה פוגרום"; ריבלין: "ריח רע של נקמנות", באתר רשת13, 17.1.2023
- ^ לימור לבנת בהפגנה בבאר שבע: "הממשלה היהירה מקדמת הפיכה משטרית, אסור להירדם", באתר YNet, 27.5.2023
- ^ רבבות הפגינו בת"א, על איילון. לבני לממשלה: "אתם שיכורים מכוח, זה פאשיזם", באתר YNet, 11.2.2023
- ^ ענת דוידוב וניסים משעל, סער: "את הממשלה לא מעניין כלום חוץ מלרסק את מוסדות השלטון", באתר 103FM, 8.2.2023
- ^ מאיר שטרית במחאה בחיפה: "מתבייש בשתיקת הכבשים של חבריי בליכוד" (וידיאו), באתר mynethaifa, 2023-04-08
- ^ אריה יואלי, עמרי שרון נגד הרפורמה המשפטית: כוחנית ודורסנית, באתר "סרוגים", 25 בפברואר 2023
- ^ ינון מגל ובן כספית, זאב אלקין על הרפורמה המשפטית: "האם משם אפשר להגיע לדיקטטורה? כן", באתר 103FM, 19.3.2023
- ^ דף פייסבוק - אנשי ימין יוצאים נגד הממשלה, באתר Facebook
- ^ אור גואטה, באפרת מפגינים בכל שבת נגד הרפורמה: "גם ביהדות המלוכה היא עם מגבלות, וכפופה לסנהדרין", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2023-03-10
- ^ מנדלבליט: "זו לא רפורמה, זו הפיכה משטרית" - המהדורה המרכזית 28.02.23 | קטעים קצרים | +12, באתר 12+
- ^ יעלון: השתלטות על הרשות השופטת זו דיקטטורה, זה קרה בגרמניה בשנות ה-30, באתר כאן, 22.1.2023
- ^ יאיר גולן: "נגד ממשלת הזדון והרשע יש רק דרך אחת - מרי אזרחי", באתר רשת 13, 2023
- ^ 1 2 3 אחרי שאמר ש"יילחם באש חיה" - עו"ד דוד חודק התפטר, באתר N12, 2023
- ^ אולמרט: "זמן לעבור לשלב המלחמה - לא בנאומים אלא קרב פנים אל פנים", באתר ישראל היום, 2023
- ^ חולדאי מגיב לראשונה על תלונת הליכוד: "לדיקטטורה אפשר להתנגד רק בכוח", באתר N12, 2023
- ^ חולדאי: "דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים", באתר רשת 13, 2023
- ^ הטייס שקרא להרוג "ראש ממשלה שינהיג דיקטטורה" זומן לחקירה במשטרה, באתר וואלה, 2023
- ^ אולפן שישי, 11 במרץ 2023
- ^ ברוך קרא, מארגני המחאה הודיעו: יום חמישי - "יום ההתנגדות לדיקטטורה", באתר חדשות 13, 5 במרץ 2023
- ^ הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג-2022
- ^ התוכנית של הליכוד: סגירת תאגיד השידור הישראלי
- ^ שגיא בן נון, תעשיית הטלוויזיה בכנס חירום: "האיום על התאגיד הוא מלחמה נגד הציבור", באתר וואלה, 25 בינואר 2023
- ^ טרבלסי, נבו; זקן, דני (2023-02-02). "הוקפאה התוכנית של שר התקשורת קרעי לסגירת תאגיד השידור הציבורי". Globes. נבדק ב-2023-02-02.
- ^ מור הופרט, מחלוקת בליכוד במאבק על עתיד תחנות הרדיו של התאגיד, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2023-02-20
- ^ "כמו גנב בלילה": קרעי ניסה לפגוע ב'כאן' דרך חוק ההסדרים, באתר סרוגים
- ^ נועם דביר, מחאה ראשונה נגד הממשלה? מחר - מפגן תמיכה בקהילה הגאה, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2022
- ^ מפגן תמיכה בקהילה הגאה בת"א: "קו אדום לשנאה ולאפליה", באתר אייס, 28 בדצמבר 2022
- ^ ציוץ של האגודה למען הלהט"ב בישראל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בדצמבר 2022
- ^ רדיו צפון 104.5FM, "מי שיחליט לא לטפל לא יעבוד אצלנו": גוברת המחאה נגד חוק האפליה, באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2022
- ^ מורן אזולאי, אבי מעוז מתפטר מהממשלה: "אשרת את הציבור מהכנסת", באתר ynet, 27 בפברואר 2023
- ^ אבי מעוז התפטר מתפקידו כסגן שר, באתר ערוץ 7, 2023
- ^ יובל בגנו, 35 שנה לביטול האיסור על משכב זכר: הקהילה הגאה קיימה עצרת מחאה נגד הרפורמה, באתר מעריב אונליין, 21 במרץ 2023
- ^ רן דנקר בעצרת המחאה של קהילת הלהט"ב: "קורא למנהיגי ישראל להתאפס", באתר ישראל היום, 21 במרץ 2023
- ^ ציוץ של האגודה למען הלהט"ב בישראל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 23 במרץ 2023
- ^ הפגיעה בזכויות להט״בים.ות בעקבות השינויים המשטריים - נייר עמדה #37, באתר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, 27 במרץ 2023
- ^ אבא ואמא יוחזרו לטפסים הרשמיים - כך הגיב ח"כ אבי מעוז, באתר ynet, 1 במאי 2023
- ^ מכתב רשמי לשרים, לדרישת אבי מעוז: ודאו שיש לא רק טפסי "הורה 1" ו"הורה 2", באתר ynet, 1 במאי 2023
- ^ הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה
- ^ ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^
"חוק יסוד: לימוד תורה": החוק שיפטור את החרדים סופית משירות בצבא, סרטון בערוץ "כאן חדשות – תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 07:37)
- ^ סיון חילאי, הסערה סביב קרן הארנונה: מה כוללת ההצעה ולמה ראשי הרשויות מתנגדים?, באתר ynet, 14 במאי 2023
- ^ סוניה גורודיסקי, מחאת הארנונה: עושים סדר במשבר, באתר ישראל היום, 14 במאי 2023
- ^ שלמה טייטלבאום, אפליה נוסח סמוטריץ': רשויות ביו"ש יקבלו פטור מהעברת כספים לקרן הארנונה, באתר כלכליסט, 7 במאי 2023
- ^ שלמה טייטלבאום, הקרן שעלולה לרסק את השלטון המקומי בישראל, באתר כלכליסט, 7 במאי 2023
- ^ יפעת סולל, ויקרא שמו: משרד ההתנחלויות, ההדתה והפרובוקציה, באתר "שיחה מקומית", 16 במאי 2023
- ^ יעל שרה רפ, ממחר: שביתה מלאה בשלטון המקומי כולל מערכת החינוך, באתר "סרוגים", 14 במאי 2023
- ^ שלמה טייטלבאום, בלי חינוך ופינוי אשפה: הבוקר - שביתה ברוב הערים הגדולות במחאה על קרן הארנונה, באתר כלכליסט, 15 במאי 2023
