חסידות תולדות אברהם יצחק
 | |
| בית המדרש המרכזי של החסידות במאה שערים | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת |
יהדות  |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקום ייסוד |
ירושלים |
| תאריך ייסוד |
1996 |
| מייסד |
שמואל יעקב קאהן |
| אדמו"ר |
שמואל יעקב קאהן |
| ארגונים ופעילות | |
| אזורי פעילות | ירושלים, בית שמש, נוף הגליל |
  | |
חסידות תולדות אברהם יצחק היא חצר חסידית ירושלמית-הונגרית, המשתייכת לחסידויות היישוב הישן, מיוחסת אידאולוגית לדרכה של העדה החרדית ולהתנגדותה לציונות. החסידות נוסדה בשנת ה'תשנ"ז (1996) כפלג פורש של חסידות תולדות אהרן בראשותו של האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן, ונקראה על שם אביו הרב אברהם יצחק קאהן. מנתה כ-1,100 בתי-אב ב-תשע"ז(2016)[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב אהרן ראטה שנודע בכינוי הרבי הזקן, הקים בשנת ה'תרפ"א (1924) את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, מתוך מטרה לבנות בית יוצר לאברכי עילית עובדי ה'. בשנת תרפ"ח (1928) עלה הרב אהרן לארץ ישראל, בה פתח חבורה דומה בשם "שומר אמונים". לאחר פטירתו בשנת ה'תש"ז מרבית חסידיו בחרו את חתנו רבי אברהם יצחק קאהן למנהיגם. הקהילה אימצה את השם "תולדות אהרן". בתקופתו התפתחה החסידות לממדים רחבים, מקהילה של עשרות חסידים בודדים הפכה לחסידות עם כ-800 חסידים בסוף ימיו, בשנת ה'תשנ"ז.
לאחר פטירתו מרבית החסידים צידדו בבנו השני, רבי דוד קאהן, והוא ירש את מוסדות החסידות. קבוצה אחרת של חסידים בחרה בבן הבכור, רבי שמואל יעקב קאהן, שקיבל את מבנה הישיבה של החסידות ופתח בו את בית מדרשו. בין החסידים שהצטרפו לרבי שמואל יעקב היו הרב מאיר ברנדסדורפר, הרב דניאל פריש והרב מנחם דוידוביץ'[2].
קהילות ומוסדות החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לחסידות תלמודי תורה בירושלים בבית שמש ובנוף הגליל, וכן ישיבה קטנה וישיבה גדולה בירושלים ומוסדות לבנות.
קהילות של החסידות הוקמו בבני ברק ובביתר עילית, וכן בבורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי ולונדון. בעבר פעל גם בית כנסת באנטוורפן.
מאפייני החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי האדמו"ר, לחסידות שלושה מאפיינים, צניעות, תפילה ושבת. תקנות הצניעות והתפילה הם כמו בחסידות תולדות אהרן והן מיוסדות על "ספר התקנות" של רבי אהרן ראטה בו הוא מורה על כללי הלבוש הגברי והנשי, וסגנון ותקנות התפילה. שני נושאים אלו עומדים המרכז תקנון הקהילה. הלבוש של אנשי החסידות דומה לזה של חסידי תולדות אהרן.
רבי שמואל יעקב מדגיש את נושא השבת [3], ועורך טיש ליל שבת ארוך, בהשפעת חסידות ויז'ניץ, שבה למד בצעירותו במשך כחצי שנה.
בז' באדר ה'תשס"א יזם האדמו"ר סדר לימוד של "דף הקהילה", לימוד של חמישה דפי גמרא מדי שבוע. בחסידות יש מספר התארגנויות של לימוד משותף של דף הקהילה. בחסידות קבוצת עילית של אברכים להם תקנות מיוחדות בעבודת ה', כמו סדרי לימוד ארוכים, הקפדה על תפילה בבתי הכנסת של הקהילה, התנזרות ממותרות ועוד.
חסידות תולדות אברהם יצחק מתאפיינת בפתיחות מסוימת בקבלת חברים חדשים, מה שהפך אותה להטרוגנית יותר ביחס לחסידות האם. חלק מהחסידים החדשים לא הצטרפו לקהילה באופן מלא, אינם לובשים את מלבושיה ואינם שולחים את ילדיהם למוסדות החסידות.
-
בית כנסת "תולדות אהרן" על חורבותיו נבנה בית כנסת "תולדות אברהם יצחק" -
מעמד "חינוך הטהור" של החסידות -
האדמו"ר הרב אהרן ראטה, אבי השושלת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
- ^ משה ויסברג, הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות | חלק 1, באתר בחדרי חרדים, 25 בספטמבר 2018
- ^ https://mishpacha.com/souls-aflame/
| חבורת שומרי אמונים ושושלתה | ||
|---|---|---|
| רבני ואדמו"רי השושלת | אהרן ראטה • אברהם חיים ראטה • אברהם יצחק קאהן • דוד קאהן • שמואל יעקב קאהן • ישראל חיים קאהן • יוסף יואל קאהן • משה קאהן |  |
| שושלת חסידויות | חבורת שומר אמונים • חסידות שומרי אמונים • חסידות נחלת אהרן • חסידות מבקשי אמונה • חסידות תולדות אברהם יצחק • חסידות תולדות אהרן | |
| ספרי חסידות | שומר אמונים • נועם הלבבות • שולחן הטהור • טהרת הקודש • מבקש אמונה • מצותיך שעשועי • דברי אמונה | |