חסידות סטריקוב – הבדלי גרסאות
ש' |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
רבי אלימלך מנחם מנדל מסטריקוב נפטר בשנת [[תרצ"ו]], ולאחר פטירתו הוכתר בנו רבי '''[[יעקב יצחק דן לנדא]]''' מסטריקוב לממלא מקומו. רבי יעקב יצחק דן הקים ישיבה בסטריקוב בשם "בית אהרן". נספה יחד עם מרבית חסידיו ב[[שואה]]. |
רבי אלימלך מנחם מנדל מסטריקוב נפטר בשנת [[תרצ"ו]], ולאחר פטירתו הוכתר בנו רבי '''[[יעקב יצחק דן לנדא]]''' מסטריקוב לממלא מקומו. רבי יעקב יצחק דן הקים ישיבה בסטריקוב בשם "בית אהרן". נספה יחד עם מרבית חסידיו ב[[שואה]]. |
||
[[קובץ:האדמור מסטריקוב.JPG|ממוזער|150px|רבי דוד ברנדר, האדמו"ר מסטריקוב |
[[קובץ:האדמור מסטריקוב.JPG|שמאל|ממוזער|150px|רבי דוד ברנדר, האדמו"ר מסטריקוב]] |
||
[[קובץ:הרבי.png|שמאל|ממוזער|150px|האדמו"ר מסטריקוב-ירושלים רבי יעקב דן שטרן]] |
[[קובץ:הרבי.png|שמאל|ממוזער|150px|האדמו"ר מסטריקוב-ירושלים רבי יעקב דן שטרן]] |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בשנת [[תש"ח]] הוכתר רבי '''[[אברהם אביגדור נחום לנדא]]''' לממשיך הנהגת החסידות. רבי אברהם היה בנו של רבי יעקב יצחק דן. הוא ניצל מהשואה כשגלה ל[[וילנה]], שם נעשה לתלמידו של רבי [[יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] מבריסק, ובשנת [[תש"א]] ([[1941]]) עלה עם רבו ל[[ארץ ישראל]]. |
בשנת [[תש"ח]] הוכתר רבי '''[[אברהם אביגדור נחום לנדא]]''' לממשיך הנהגת החסידות. רבי אברהם היה בנו של רבי יעקב יצחק דן. הוא ניצל מהשואה כשגלה ל[[וילנה]], שם נעשה לתלמידו של רבי [[יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] מבריסק, ובשנת [[תש"א]] ([[1941]]) עלה עם רבו ל[[ארץ ישראל]]. |
||
בהנהגתו הוקמו מספר בתי כנסיות לחסידות, ב[[תל אביב]] וב[[בני ברק]]. ומוסדות אלו הצטרפו לבית המדרש הוותיק של החסידות ב[[ירושלים]], שייסד האדמו"ר הזקן מסטריקוב בעת ביקורו בארץ ישראל. בשנת [[תשמ"ו]] עבר רבי אברהם אביגדור נחום מתל אביב שם דר עשרות שנים לבני ברק, וקבע את מקום תפילתו בבית המדרש של החסידות ברחוב אלשיך. בשנת [[תשנ"ב]] נבנה בית כנסת חדש בירושלים בשכונת [[נווה צבי]], ובחנוכת הבית הכתיר רבי אברהם אביגדור נחום את נכדו הבכור רבי |
בהנהגתו הוקמו מספר בתי כנסיות לחסידות, ב[[תל אביב]] וב[[בני ברק]]. ומוסדות אלו הצטרפו לבית המדרש הוותיק של החסידות ב[[ירושלים]], שייסד האדמו"ר הזקן מסטריקוב בעת ביקורו בארץ ישראל. בשנת [[תשמ"ו]] עבר רבי אברהם אביגדור נחום מתל אביב שם דר עשרות שנים לבני ברק, וקבע את מקום תפילתו בבית המדרש של החסידות ברחוב אלשיך. בשנת [[תשנ"ב]] נבנה בית כנסת חדש בירושלים בשכונת [[נווה צבי]], ובחנוכת הבית הכתיר רבי אברהם אביגדור נחום את נכדו הבכור רבי יעקב דן שטרן לרב בית הכנסת. |
||
בשנת [[תש"ן]], הקים רבי אברהם אביגדור נחום ישיבה בבני ברק בשם "קול יעקב סטריקוב", על שמו של אביו. בראשות הישיבה הוא הפקיד את חתניו, הראשון רבי משה שמואל שטרן, בנו של גאב"ד ביליץ, לראש הישיבה. השני רבי ישעיהו פרנקל-תאומים, רב בית המדרש קראקא. והשלישי רבי דוד ברנדר בנו של רבי שלום ברנדר שהיה ראש ישיבת בעלז במשך שנים רבות. הישיבה נסגרה בשנת [[תשע"ג]] |
בשנת [[תש"ן]], הקים רבי אברהם אביגדור נחום ישיבה בבני ברק בשם "קול יעקב סטריקוב", על שמו של אביו. בראשות הישיבה הוא הפקיד את חתניו, הראשון רבי משה שמואל שטרן, בנו של גאב"ד ביליץ, לראש הישיבה. השני רבי ישעיהו פרנקל-תאומים, רב בית המדרש קראקא. והשלישי רבי דוד ברנדר בנו של רבי שלום ברנדר שהיה ראש ישיבת בעלז במשך שנים רבות. הישיבה נסגרה בשנת [[תשע"ג]]. |
||
האדמו"ר רבי אברהם אביגדור נחום נפטר ב[[ט"ז באלול]] [[תשס"א]], |
האדמו"ר רבי אברהם אביגדור נחום נפטר ב[[ט"ז באלול]] [[תשס"א]], בלא בנים וללא שהותיר צוואה מפורשת בדבר ממלא מקומו. לאחר פטירתו רוב החסידים הכתירו לאדמו"ר את חתנו הצעיר רבי '''[[דוד ברנדר]]''' המכהן בבית המדרש המרכזי של החסידות בבני ברק. החצר מחזיקה גם בבית המדרש הגדול של החסידות בירושלים, ויש לה בית כנסת בבית שמש ו[[סמינר בית יעקב|סמינר חסידי]] בירושלים בראשות הרבנית ברנדר. |
||
קבוצה אחרת של חסידים הכתירה את נכדו של רבי אברהם אביגדור, רבי '''יעקב דן שטרן''' (בן חתנו הרב משה שטרן וחתן רבי מנחם נחום בן רבי יוחנן מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]), [[ר"מ]] ב[[ישיבת מאור עיניים]] הקטנה. הרב יעקב דן מנהיג את חצרו בבית מדרש נוסף של החסידות ב[[ירושלים]], וכמו כן יש לו בית מדרש בבני ברק, שבו הרב הוא אביו, הרב משה שטרן. |
|||
==מאפייני ודרך החסידות== |
==מאפייני ודרך החסידות== |
||
בחסידות סטריקוב, כהמשך לחסידות וורקא, הודגש נושא [[אהבת ישראל (מצווה)|אהבת ישראל]] ו[[שמחה (יהדות)|שמחה]]. |
בחסידות סטריקוב, כהמשך לחסידות וורקא, הודגש נושא [[אהבת ישראל (מצווה)|אהבת ישראל]] ו[[שמחה (יהדות)|שמחה]]. |
||
תחת הנהגתו של רבי אברהם, שהיה תלמידו של הרב מבריסק וחברם של [[הרב שך]] והרב [[יוסף דב סולובייצ'יק (ירושלים)|יושע בער סולובייצ'יק]], נטתה החסידות לסגנון [[ליטאים (זרם)|ליטאי]]. רבים מחסידיו למדו בישיבות ליטאיות (בפרט ב[[ישיבת פוניבז']] ו[[ישיבת בריסק]]) והושפעו מדרך הלימוד בהן. רבי אברהם סלד מגינוני אדמו"רות. בשנת [[תשמ"ט]], כאשר נחלקו החסידים והליטאים לשתי מפלגות, [[אגודת ישראל]] ו[[דגל התורה]], סירב רבי אברהם להביע דעה. חלק מחסידיו היו חברים במפלגת דגל התורה. כשאר חצרות חסידויות פולין, החסידות הייתה פתוחה יותר מחצרות הונגריה-גליציה, כמו בסגנון הלבוש הנשי ודיבור בעברית. |
תחת הנהגתו של רבי אברהם, שהיה תלמידו של הרב מבריסק וחברם של [[הרב שך]] והרב [[יוסף דב סולובייצ'יק (ירושלים)|יושע בער סולובייצ'יק]], נטתה החסידות לסגנון [[ליטאים (זרם)|ליטאי]]. רבים מחסידיו למדו בישיבות ליטאיות (בפרט ב[[ישיבת פוניבז']] ו[[ישיבת בריסק]]) והושפעו מדרך הלימוד בהן. רבי אברהם סלד מגינוני אדמו"רות. בשנת [[תשמ"ט]], כאשר נחלקו החסידים והליטאים לשתי מפלגות, [[אגודת ישראל]] ו[[דגל התורה]], סירב רבי אברהם להביע דעה. חלק מחסידיו היו חברים במפלגת דגל התורה. כשאר חצרות חסידויות פולין, החסידות הייתה פתוחה יותר מחצרות הונגריה-גליציה, כמו בסגנון הלבוש הנשי ודיבור בעברית. החצר בהנהגתו של רבי דוד ברנדר אימצה סגנון דומה יותר לחסידויות גליציה, בעקבות מוצאו ממשפחה של [[חסידות בעלז|חסידי בעלז]]. |
||
==חסידים מפורסמים== |
==חסידים מפורסמים== |
||
גרסה מ־02:23, 29 ביוני 2015
חסידות סטריקוב היא חצר חסידית מבית וורקא הנקראת על שם העיירה סטריקוב שבפולין שבה כיהנו אדמו"רי השושלת. החסידות הוקמה לאחר פטירת אדמו"רהּ של חסידות אלכסנדר רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר שלא הותיר בנים אחריו. מייסדה של החסידות הוא רבי אהרן צבי לנדא מביאלה, בנו של רבי דב בעריש מביאלה שהיה אדמו"ר לחסידי וורקא.
ייסוד והיסטוריית החסידות
לאחר פטירתו של רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר, בכ"ט בטבת ה'תר"ע, ללא בנים, הושיבו חלק מהחסידים את אחיו, רבי שמואל צבי דנציגר בכס האדמו"רות. חלק אחר פנה לרבי אהרן צבי לנדא מביאלה, בנו של רבי דב בעריש מביאלה, ומינוהו לאדמו"ר בעיירה סטריקוב. כמו חסידות אלכסנדר, ממשיכה גם חסידות סטריקוב את דרכה של חסידות וורקא.
בעת בקשת חלק מחסידיו של רבי ירחמיאל, שלאחר פטירתו רצו למנות את רבי אהרן צבי לנדא מביאלה בנו של רבי דב בעריש מביאלה, הביעה אמו התנגדות עזה לכך שבנה יקבל את האדמו"רות בהפטירה שזו סכנה עבורו, אך בשל לחץ החסידים שגברו הוא קיבל את ההנהגה. לצערם של החסידים אכן צדקה אמו, וכארבעה חודשים לאחר התמנותו נפטר ביום טוב שני של שבועות תר"ע. את מקומו מילא אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב, הנודע בכינוי "האדמו"ר הזקן מסטריקוב". רבי אלימלך מנחם מנדל כיהן בהתחלה בדזנסקוולה, לתקופה קצרה בסטריקוב ובסוף ימיו בזגערז'.
רבי אלימלך מנחם מנדל מסטריקוב נפטר בשנת תרצ"ו, ולאחר פטירתו הוכתר בנו רבי יעקב יצחק דן לנדא מסטריקוב לממלא מקומו. רבי יעקב יצחק דן הקים ישיבה בסטריקוב בשם "בית אהרן". נספה יחד עם מרבית חסידיו בשואה.
החסידות לאחר השואה
בשנת תש"ח הוכתר רבי אברהם אביגדור נחום לנדא לממשיך הנהגת החסידות. רבי אברהם היה בנו של רבי יעקב יצחק דן. הוא ניצל מהשואה כשגלה לוילנה, שם נעשה לתלמידו של רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק, ובשנת תש"א (1941) עלה עם רבו לארץ ישראל.
בהנהגתו הוקמו מספר בתי כנסיות לחסידות, בתל אביב ובבני ברק. ומוסדות אלו הצטרפו לבית המדרש הוותיק של החסידות בירושלים, שייסד האדמו"ר הזקן מסטריקוב בעת ביקורו בארץ ישראל. בשנת תשמ"ו עבר רבי אברהם אביגדור נחום מתל אביב שם דר עשרות שנים לבני ברק, וקבע את מקום תפילתו בבית המדרש של החסידות ברחוב אלשיך. בשנת תשנ"ב נבנה בית כנסת חדש בירושלים בשכונת נווה צבי, ובחנוכת הבית הכתיר רבי אברהם אביגדור נחום את נכדו הבכור רבי יעקב דן שטרן לרב בית הכנסת.
בשנת תש"ן, הקים רבי אברהם אביגדור נחום ישיבה בבני ברק בשם "קול יעקב סטריקוב", על שמו של אביו. בראשות הישיבה הוא הפקיד את חתניו, הראשון רבי משה שמואל שטרן, בנו של גאב"ד ביליץ, לראש הישיבה. השני רבי ישעיהו פרנקל-תאומים, רב בית המדרש קראקא. והשלישי רבי דוד ברנדר בנו של רבי שלום ברנדר שהיה ראש ישיבת בעלז במשך שנים רבות. הישיבה נסגרה בשנת תשע"ג.
האדמו"ר רבי אברהם אביגדור נחום נפטר בט"ז באלול תשס"א, בלא בנים וללא שהותיר צוואה מפורשת בדבר ממלא מקומו. לאחר פטירתו רוב החסידים הכתירו לאדמו"ר את חתנו הצעיר רבי דוד ברנדר המכהן בבית המדרש המרכזי של החסידות בבני ברק. החצר מחזיקה גם בבית המדרש הגדול של החסידות בירושלים, ויש לה בית כנסת בבית שמש וסמינר חסידי בירושלים בראשות הרבנית ברנדר.
קבוצה אחרת של חסידים הכתירה את נכדו של רבי אברהם אביגדור, רבי יעקב דן שטרן (בן חתנו הרב משה שטרן וחתן רבי מנחם נחום בן רבי יוחנן מרחמסטריווקא), ר"מ בישיבת מאור עיניים הקטנה. הרב יעקב דן מנהיג את חצרו בבית מדרש נוסף של החסידות בירושלים, וכמו כן יש לו בית מדרש בבני ברק, שבו הרב הוא אביו, הרב משה שטרן.
מאפייני ודרך החסידות
בחסידות סטריקוב, כהמשך לחסידות וורקא, הודגש נושא אהבת ישראל ושמחה.
תחת הנהגתו של רבי אברהם, שהיה תלמידו של הרב מבריסק וחברם של הרב שך והרב יושע בער סולובייצ'יק, נטתה החסידות לסגנון ליטאי. רבים מחסידיו למדו בישיבות ליטאיות (בפרט בישיבת פוניבז' וישיבת בריסק) והושפעו מדרך הלימוד בהן. רבי אברהם סלד מגינוני אדמו"רות. בשנת תשמ"ט, כאשר נחלקו החסידים והליטאים לשתי מפלגות, אגודת ישראל ודגל התורה, סירב רבי אברהם להביע דעה. חלק מחסידיו היו חברים במפלגת דגל התורה. כשאר חצרות חסידויות פולין, החסידות הייתה פתוחה יותר מחצרות הונגריה-גליציה, כמו בסגנון הלבוש הנשי ודיבור בעברית. החצר בהנהגתו של רבי דוד ברנדר אימצה סגנון דומה יותר לחסידויות גליציה, בעקבות מוצאו ממשפחה של חסידי בעלז.
חסידים מפורסמים
- הרב ירחמיאל ישראל יצחק דומב, ממנהיגי נטורי קרתא. היה חסיד לפני המלחמה ואף לאחר המלחמה שמר קשר עם האדמו"ר מסטריקוב.
- מנחם מנדל גרליץ - סופר ומו"ל חרדי
קישורים חיצוניים
