בני גנץ – הבדלי גרסאות
עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 43: | שורה 43: | ||
| עיטורים = {{דרגה|לגיון ההצטיינות (מפקד)}} [[אותות ועיטורים צבאיים|עיטור]] [[לגיון ההצטיינות]] (<small>[[ארצות הברית]]</small>) |
| עיטורים = {{דרגה|לגיון ההצטיינות (מפקד)}} [[אותות ועיטורים צבאיים|עיטור]] [[לגיון ההצטיינות]] (<small>[[ארצות הברית]]</small>) |
||
}} |
}} |
||
'''בנימין (בני) גנץ''' (נולד ב-[[9 ביוני]] [[1959]]) הוא פוליטיקאי ישראלי המכהן כחבר הכנסת ויו"ר מפלגת [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]] ב |
'''בנימין (בני) גנץ''' (נולד ב-[[9 ביוני]] [[1959]]) הוא פוליטיקאי ישראלי המכהן כחבר הכנסת ויו"ר מפלגת [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]] ב{{ה|כנסת העשרים ואחת}}. בשנים [[2011]]–[[2015]] כיהן כ[[ראש המטה הכללי]]. |
||
במהלך שירותו ב[[צה"ל]] שימש, בין היתר, בתפקידים הבאים: מפקד [[יחידת שלדג]], מפקד [[חטיבת הצנחנים]], מפקד [[יחידת הקישור ללבנון|יק"ל]], מפקד [[אוגדת אזור יהודה ושומרון|אוגדת איו"ש]], מפקד [[פיקוד הצפון]], מפקד [[זרוע היבשה]], [[נספח צה"ל]] ב[[ארצות הברית]] ו[[סגן ראש המטה הכללי|סגן הרמטכ"ל]]. |
במהלך שירותו ב[[צה"ל]] שימש, בין היתר, בתפקידים הבאים: מפקד [[יחידת שלדג]], מפקד [[חטיבת הצנחנים]], מפקד [[יחידת הקישור ללבנון|יק"ל]], מפקד [[אוגדת אזור יהודה ושומרון|אוגדת איו"ש]], מפקד [[פיקוד הצפון]], מפקד [[זרוע היבשה]], [[נספח צה"ל]] ב[[ארצות הברית]] ו[[סגן ראש המטה הכללי|סגן הרמטכ"ל]]. |
גרסה מ־17:41, 12 ביוני 2019
לידה |
9 ביוני 1959 (בן 65) ג' בסיוון ה'תשי"ט כפר אחים, ישראל | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||
השכלה | |||||
מפלגה | חוסן לישראל | ||||
סיעה | כחול לבן | ||||
kachollavan | |||||
| |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
מפקד בלגיון ההצטיינות | |||||
תבנית:חייל בנימין (בני) גנץ (נולד ב-9 ביוני 1959) הוא פוליטיקאי ישראלי המכהן כחבר הכנסת ויו"ר מפלגת כחול לבן בכנסת העשרים ואחת. בשנים 2011–2015 כיהן כראש המטה הכללי.
במהלך שירותו בצה"ל שימש, בין היתר, בתפקידים הבאים: מפקד יחידת שלדג, מפקד חטיבת הצנחנים, מפקד יק"ל, מפקד אוגדת איו"ש, מפקד פיקוד הצפון, מפקד זרוע היבשה, נספח צה"ל בארצות הברית וסגן הרמטכ"ל.
ביוגרפיה
גנץ נולד וגדל במושב כפר אחים. אמו, מלכה וייס, ילידת מזקובצ'האזה (Mezőkovácsháza) במחוז בקש בדרום-מזרח הונגריה, ניצולת שואה ממחנה ברגן-בלזן, ואביו, נחום גנץ, יליד סובאטה (Sovataׂ) במחוז מורש בצפון־מערב רומניה.[1] סבו מצד אמו נרצח בברגן-בלזן.[2] הוריו עלו יחדיו ארצה באוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" וגורשו למחנות המעצר בקפריסין.[3] מאוחר יותר הגיעו לישראל והיו ממקימי המושב כפר אחים.[4] אביו שימש בין היתר, כסגן-מנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית וכסגן מזכיר תנועת המושבים.[5]
למד בבית הספר הממלכתי-דתי שפיר ובישיבה התיכונית אור עציון במרכז שפירא ובהמשך, בפנימיית הכפר הירוק שברמת השרון.
בנובמבר 1977 התגייס גנץ לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד הנח"ל המוצנח.[6] בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. גנץ לחם במבצע ליטני ובמבצע שלכת[7] ובהמשך יצא לקורס קציני חי"ר. עם סיום קורס הקצינים שימש כמדריך בבה"ד 1. בהמשך שימש כמפקד מחלקה בצנחנים בגדוד הנח"ל המוצנח. בשנת 1980, בתפקיד סגן מפקד פלוגה, השתתף במבצע "איש דמים"[8] – הפשיטה המוסקת הראשונה ללבנון.[9] בהמשך שימש כמפקד פלוגה. לאחר מכן יצא להשתלמות של הכוחות המיוחדים ("הכומתות הירוקות") של צבא היבשה האמריקני[10]. גנץ שב לישראל מארצות הברית חודשיים לאחר פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, והוצב לתפקיד במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. נוכח המלחמה דרש גנץ להצטרף ללחימה בלבנון ולקבל פיקוד על פלוגה, עזב את הבסיס והצטרף לחטיבת הצנחנים שלחמה בלבנון. שם החליף את מפקד הפלוגה המסייעת שנפצע ולחם בראשה במערב ביירות,[11] בשנת 1983 מונה למפקד פלוגת ההנדסה החטיבתית (פלחה"ן) וכשסיים את תפקידו כיהן כסגן מפקד יחידת שלדג,[12] ובהמשך כסגן מפקד גדוד 890.
בשנת 1987 מונה למפקד גדוד 890 ("אפעה") בחטיבת הצנחנים,[13] והשתתף כמפקדו בארבע היתקלויות עם מחבלים בדרום לבנון.[11] שנים אחר כך עדיין החשיב גנץ את הפיקוד על הגדוד כשיא בקריירה הצבאית שלו.[14] בשנת 1989 מונה למפקד יחידת שלדג. במהלך כהונתו ביחידת שלדג, פיקד בין היתר על כוחות היחידה באבטחת "מבצע שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה לישראל.[15] בשנת 1992 מונה למפקד עוצבת חצי האש, חטיבת צנחנים במילואים.[16] ב-1994 מונה למפקד חטיבת יהודה באוגדת איו"ש. בשנת 1995 מונה למפקד חטיבת הצנחנים, והוביל אותה בפעילות המבצעית בלבנון,[17] ובכלל זה במבצע מרכבות האלים.[18] לאחר מכן יצא ללימודים אקדמיים בארצות הברית. לאחר סיום לימודיו מונה באוקטובר 1998 למפקד עוצבת אתגר – אוגדת מילואים בפיקוד הצפון.
גנץ בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל, ובוגר קורס בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית בצפון קרוליינה (גנץ הוא אחד הקצינים היחידים בצה"ל שהשתתף בסדנת הישרדות של יחידת העילית האמריקאית הכומתות הירוקות).[19]
במאי 1999, בעקבות נפילת תא"ל ארז גרשטיין, מונה גנץ למפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), ושימש מפקדה האחרון של היחידה עד נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000. בספטמבר 2000 מונה למפקד אוגדת איו"ש, ושימש בתפקיד עד יולי 2001. בתקופת כהונתו פרצה האינתיפאדה השנייה, ובין השאר התרחשו אירועי קבר יוסף והלינץ' ברמאללה. בזמן שמדחת יוסף נפצע בקבר יוסף נמנה כמפקד האוגדה עם מקבלי ההחלטה שלא לשלוח כוח חילוץ משורין צה"לי דקות לאחר פציעתו. ועדת חקירה של צה"ל שמונתה בעקבות האירוע בראשות האלוף יורם יאיר קבעה שהמפקדים הבכירים נהגו כשורה בהתאם לנסיבות שהיו בשטח.[20]
ביולי 2001 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד הגיס הצפוני. באפריל 2002 מונה למפקד פיקוד הצפון.[21] ב-8 בנובמבר 2005 מונה למפקד זרוע היבשה, ומילא תפקיד זה במהלך מלחמת לבנון השנייה.[22] גנץ סבר כבר בתחילת המלחמה כי יש לבצע מהלך קרקעי רחב היקף[23] ולגייס את כוחות המילואים כדי לשפר את מוכנות צה"ל למהלך שכזה.[24] כמו כן היה גנץ זה שהעלה את הרעיון לבצע פשיטה מצומצמת על בינת ג'בייל.[25] לאחר המלחמה היה גנץ אמון על יחידות זרוע היבשה.[26] בדצמבר 2007 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית. באוקטובר 2009 מונה לסגן הרמטכ"ל.[27]
ראש המטה הכללי
לקראת סיום כהונתו של הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, נמנה גנץ עם המועמדים להחליפו. בנובמבר 2010, לאחר ששר הביטחון אהוד ברק החליט למנות את יואב גלנט לתפקיד, הודיע גנץ על פרישתו מצה"ל,[28] אולם לאחר ביטול מינויו של גלנט לתפקיד, מונה לבסוף גנץ לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל בפברואר 2011.
ביוני 2011 מינה גנץ את האלוף ישי בר לעמוד בראש צוות לבחינת נוסח תפילת ה"יזכור" לחללי צה"ל, בעקבות הדים שעורר מכתב שפרסמה לשכת הרמטכ"ל שלא בידיעתו של גנץ לפיו יש לנקוט בנוסח הדתי של התפילה.[29] באוגוסט 2011 אימץ גנץ את המלצת הוועדה כי יש לשנות את פקודת המטכ"ל ולפתוח את נוסח התפילה בקריאה הממלכתית: "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו", כפי שהיה נהוג לפתוח טרם שונה הנוסח בשנות ה-70 על ידי הרב שלמה גורן ל"יזכור אלוהים".[30]
באוגוסט 2011 התמודד צה"ל עם מתקפת הטרור בדרום ישראל. ב-18 באוקטובר 2011 נמנה עם מקבלי פניו של החייל החטוף גלעד שליט לאחר יותר מחמש שנים בשבי החמאס.
בינואר 2012 התמודד גנץ עם הפולמוס בנושא יחסי דת ומדינה בצבא, כאשר 4 צוערים דתיים בבה"ד 1 סירבו לשמוע שירת נשים, ובסופו של דבר הודחו מהקורס. גנץ קבע שלמרות המקרה, שירת נשים בצה"ל תימשך.
בפברואר 2012 החל גנץ להתמודד עם קיצוץ בתקציב הביטחון, שלטענת גורמים בכירים בצה"ל יפגע קשות במוכנות צה"ל למלחמה. בין השאר הזהירו הבכירים מפגיעה באימונים, קיצוץ ברכישת תוצרת ישראלית, ובפרט הקפאת ההצטיידות במערכות כיפת ברזל וטנקי מרכבה, דבר שיפגע הן בצה"ל והן בתעשיות הישראליות המספקות מוצרים אלה. במהלך שנות כהונתו נסגרו מספר יחידות בהם אוגדה וחטיבות שריון במילואים, אגד ארטילרי, טייסות, צומצם מספר ספינות הטילים ופוטרו אלפי אנשי קבע.[31] בצבא הוקמה מפקדת העומק בראשות אלוף שי אביטל שהוחזר לשירות קבע, והוקמה אוגדה מרחבית ברמת הגולן, אוגדת הבשן, כאשר עוצבת געש הפכה לאוגדה רב זירתית, עוצבת עידן הפכה מאוגדה משוריינת לאוגדה קלה רב זירתית, כמו כן נקלטה מערכת כיפת ברזל והוקמו תשע סוללות מתוך עשר שהוחלט על הקמתן.[32]
במרץ 2012, בעקבות חיסולו של זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ארגון הטרור ועדות ההתנגדות העממית, התרחשה הסלמת מרץ 2012, שבמהלכה שוגרו כ-200 רקטות על יישובי ישראל במשך כחמישה ימים, ובתקיפות חיל האוויר הישראלי נהרגו ברצועת עזה 22 מחבלים ו-4 אזרחים. גנץ ניהל את לחימת צה"ל באירוע זה.[33] בנובמבר באותה שנה, פיקד גנץ על כוחות צה"ל בלחימה במבצע עמוד ענן[34] נגד החמאס ברצועת עזה.[35]
ב-12 בספטמבר 2013 הוארכה כהונתו של גנץ בשנה נוספת.[36] במרץ 2014 פיקד ממוצב הפיקוד העליון[37] על מבצע חשיפה מלאה, במהלכו השתלטו כוחות חיל הים הישראלי על ספינת הנשק "klos c" אשר הובילה משלוח אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה.[38] בעת כהונתו בתפקיד העצים גנץ את מעורבות צה"ל במערכה בין המלחמות.[39] ביוני 2014, לאחר שצבא סוריה ירה טיל קורנט והרג נער ונפצעו מספר אזרחים ישראלים בקרבת גדר המערכת ברמת הגולן, ביצע צה"ל בפיקוד גנץ תקיפה אווירית וקרקעית בסוריה, שכתוצאה ממנה נהרגו כעשרה חיילים סורים.[40] ביוני 2014 ביצע צה"ל, תחת פיקודו, את מבצע שובו אחים לאיתור שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בידי מחבלים בקרבת חברון, במהלכו פגע צה"ל בתשתיות החמאס ביהודה ושומרון ועצר פעילי חמאס רבים.[41]
ביולי-אוגוסט 2014 פיקד גנץ על מבצע צוק איתן. מבצע זה, שנמשך כ-50 יום, היה המבצע הנרחב ביותר שנערך ברצועת עזה במאה ה-21. המבצע החל בתקיפות אוויריות מסיביות ובהמשכו כלל גם פעולה קרקעית שמטרתה העיקרית הייתה להשמיד את מנהרות הטרור ההתקפיות חודרות הגדר שחפר חמאס.[42] בנוסף התמודד צה"ל עם ירי מסיבי של רקטות על עוטף עזה, דרום ישראל ומרכזה,[43] בעיקר באמצעות כיפת ברזל. במבצע נהרגו למעלה מ-2,000 פלסטינים, רובם מחבלים, ונגרם נזק כבד לתשתיות הטרור בעזה, ומנגד נהרגו 68 חיילי צה"ל ו-6 אזרחים. בשלוש השנים שלאחר המבצע פחת מאוד ירי הרקטות לעבר ישראל. בעקבות המבצע, גנץ ספג ביקורת ממבקר המדינה על אי הצגה מספקת לקבינט של איום מנהרות התקיפה לפני המבצע.[44]
ב-16 בפברואר 2015 סיים בני גנץ את תפקידו כרמטכ"ל לאחר ארבע שנים בתפקידו. למחליפו התמנה סגן הרמטכ"ל גדי איזנקוט.
פעילות עסקית
לאחר שחרורו מהצבא, מונה בספטמבר 2015 ליו"ר חברת ההיי-טק "המימד החמישי",[45] שנסגרה בדצמבר 2018[46] ומונה לה כונס נכסים.[47] בנובמבר 2015 מונה לדירקטור בחברת "אמות השקעות" ובאוקטובר 2017 מונה לדירקטור בחברת "אלרון". הוא נמנה עם המשקיעים בחברת ההזנק "פאוור מי טק", שפיתחה סוללת גיבוי לטלפון סלולרי.[48]
קריירה ציבורית ופוליטית
במאי 2016 מונה גנץ לתפקיד יו"ר יד דוד בן-גוריון. באפריל 2017 היה שותף יחד עם שי פירון, גבי אשכנזי ושלמה דוברת להקמת התנועה החברתית "פנימה" ששמה לה למטרה לפעול לחיזוק האחדות בחברה הישראלית. בשנת 2017 שימש יושב ראש הוועדה לבחירת אות הנשיא למתנדב. באוקטובר 2018 סייע בגיבוש תוכנית מדינית חדשה של המכון למחקרי ביטחון לאומי[49] שעיקריה:
- סימון גדר הביטחון כתוואי ההיפרדות, לצד המשך בנייה בגושי ההתנחלויות ובשכונות היהודיות בירושלים.
- השארת בקעת הירדן בשליטה ביטחונית מלאה של ישראל והבטחת חופש הפעולה של צה"ל בשטחי יהודה ושומרון.
- גיוס הקהילה הבינלאומית לחיזוק הכלכלה הפלסטינית.
- השארת ירושלים ועזה לשלב הסופי. ההתמקדות לא מותנית בהסכמה פלסטינית, אם לא תהיה כזאת ישראל תתקדם בעצמה בגיבוי בינלאומי.
ב-27 בדצמבר 2018 הודיע על הקמת מפלגה חדשה, שיעמוד בראשה ושתתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת – "חוסן לישראל". ב-14 בינואר 2019 אמר לפעילים שמחו מול ביתו נגד חוק הלאום כי יפעל לשינוי החוק. ממפלגתו נמסר כי מחוקקי חוק הלאום "ירו בגב של אחינו הדרוזים".[50]
ב-29 בינואר 2019 הציג את עמדותיו בנאום השקת קמפיין הבחירות שלו.[51]
סמוך לתום מועד הגשת הרשימות, בפברואר 2019, הודיע גנץ על הקמת רשימה מאוחדת "כחול לבן" עם מפלגתו של יאיר לפיד, "יש עתיד", שגנץ יעמוד בראשה עד לשנת 2022, אז יחליפו לפיד.[52]
ב-14 במרץ 2019 פורסם בתקשורת כי ב-6 בפברואר עודכן גנץ בפגישה עם שני ראשי אגפים בשב"כ שאיראן פרצה לטלפון האישי שלו, והוזהר כי עליו לצאת מנקודת הנחה שכל פריט רגיש על הטלפון עלול לשמש נגדו.[53] הנושא עורר שיח נרחב במערכת הבחירות, וגנץ הגיב: "אין שם חומר ביטחוני ואני לא נתון לסחיטה",[54] וביקש מהשב"כ לחקור אם המוסד הוא שהדליף את דבר הפריצה.[55]
בבחירות קיבלה רשימת כחול לבן 35 מנדטים.[56] לאחר מתן המנדט להקמת הממשלה לבנימין נתניהו היה מיועד גנץ לתפקיד ראש האופוזיציה, אולם לא מונה לו עקב אי הקמת ממשלה ופיזור הכנסת ה־21.
גנץ הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. הוא בעל תואר שני נוסף בניהול משאבים לאומיים מאוניברסיטת הביטחון הלאומי של וושינגטון שבארצות הברית. ב-18 במאי 2015 העניקה אוניברסיטת בר-אילן לגנץ תואר דוקטור לשם כבוד.[57]
משפחתו
גנץ מתגורר בראש העין, נשוי לרויטל, מרפאה בעיסוק, אותה הכיר בעת ששירתה כמש"קית ת"ש בגדוד 890 תחת פיקודו.[58] לזוג ארבעה ילדים.
גנץ ידוע בחיבתו הרבה לספורט ולכדורגל בפרט, ואוהד את קבוצת הכדורגל הפועל פתח תקווה.
לקריאה נוספת
- עמוס הראל, תדע כל אם עברייה, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2013, מסת"ב 9789655525564
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
- דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2011, מסת"ב 9789655179705
- עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2007, מסת"ב 9654824086
קישורים חיצוניים
- בני גנץ, באתר הכנסת
- בני גנץ, ברשת החברתית פייסבוק
- בני גנץ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- בני גנץ, ברשת החברתית אינסטגרם
- בני גנץ, סרטונים בערוץ היוטיוב
- בני גנץ, באתר כנסת פתוחה
- הרמטכ"ל בני גנץ, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט
- רב-אלוף בני גנץ, ראש המטה הכללי קורות חייו באתר צה"ל
- אמיר בוחבוט, "זה לא יהיה טיול שנתי", באתר nrg, 15 בדצמבר 2007
- אילנה דיין, הרמטכ"ל המיועד כפי שלא ראיתם, באתר מאקו, 30 בדצמבר 2010
- רן דגוני, סגן הרמטכ"ל בני גנץ: "במלחמת לבנון השלישית ננצח; כשנוציא את הסוסים מהאורווה, יכאב מאוד ללבנון", באתר גלובס, 2 ביוני 2010
- עמוס הראל, האלוף גנץ: "אני מרוצה מיכולת ישראל כלפי איראן; אנחנו נמצאים במקום טוב - ונהיה במקום טוב יותר", באתר הארץ, 31 בדצמבר 2010
- עמוס הראל, בני גנץ - הצנחן המאופק שנקרא לייצב את המטכ"ל, באתר הארץ, 6 בפברואר 2011
- רוני דניאל, הרמטכ"ל גנץ סוגר שנה: "יש אופציות חזקות על השולחן", באתר מאקו, 18 בפברואר 2012
- עמוס רגב ויואב לימור, "ננצח בכל המקומות שנהיה בהם, חד־משמעית", באתר ישראל היום, 25 באפריל 2012
- יואב לימור, מבחן החצי של גנץ, באתר ישראל היום, 25 בינואר 2013
- יון פדר ויואב זיתון, גנץ: אנחנו צריכים חרדים בבסיסים ובגבולות, באתר ynet, 16 באפריל 2013
- עמוס הראל, כך תראה המלחמה ב-2025, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2013
- יואב לימור, השנה הרביעית של בני גנץ, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2014
- אלון בן דוד, בני גנץ: "מה היינו עושים אם היה משעמם?", באתר nana10, 11 באפריל 2014
- אמיר בוחבוט וינון מגל, גנץ: "כשראיתי חמאסניק מציץ ממנהרה, הבנתי שעברנו שלב", באתר וואלה, 3 באוקטובר 2014
- רון בן ישי, ימי הכלניות: הרמטכ"ל החושב פושט מדים, באתר ynet, 16 בינואר 2015
- אמיר בוחבוט, תום תקופת גנץ: הרמטכ"ל הנכון בזמן הנכון, באתר וואלה, 12 בפברואר 2015
- יוחאי עופר, מקור ראשון, "ההפגנות בעד החייל מחברון יכולות לגרום נזק", באתר nrg, 28 באפריל 2016
- יעקב אילון, "שלוש שנים זה הרבה": בני גנץ רוצה לקצר את תקופת הצינון, באתר וואלה, 20 באפריל 2017
- רונית ורדי, כך הפך בני גנץ לתקווה הגדולה של המערכת הפוליטית // פרופיל, באתר ליברל, 11 ביולי 2018
- שירית אביטן כהן, יושב על הגדר: חידת בני גנץ, בעיתון מקור ראשון, 13 ביולי 2018
- יפעת ארליך, כל אנשי הנסיך, באתר "ידיעות אחרונות", 27 בדצמבר 2018
- שירית אביטן כהן, הנאום המדיני הגנוז של בני גנץ: "צריך להגיד פחות על מה לא נוותר, והרבה יותר על מה כן", בעיתון מקור ראשון, 11 בינואר 2019
- הילו גלזר, ניר גונטז', גנץ מרבה לשתוק, אך לאורך השנים פיזר רמזים להשקפת עולמו. פרופיל, באתר הארץ, 27 בפברואר 2019
- אהרון דולב, עם הצנחנים בצפון: "שום רוצה לא יעבור את הגדר", מעריב, 12 בפברואר 1988.
ראיונות:
- ינון מגל ואמיר בוחבוט, "אני קם בשש בבוקר והולך לישון מחר". ריאיון אישי עם הרמטכ"ל, באתר וואלה, 16 באפריל 2013
- יואב לימור ועמוס רגב, "אני ממליץ שיחלקו אות למבצע, ויש גם מועמדים לעיטורים", באתר ישראל היום, 3 באוקטובר 2014
- אילנה דיין, גנץ בראיון ל"עובדה": שישראל תקדם את התהליך המדיני כמו שהצהירה, באתר מאקו, 2 במרץ 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: בראיון לליאת רגב, 70 פנים בערוץ כאן 11, ינואר-אפריל 2018,' אינו ערך חוקי בני גנץ, בראיון לליאת רגב, 70 פנים בערוץ כאן 11, ינואר-אפריל 2018, באתר יוטיוב- שלמה ארצי וחנוך דאום, "לא סביר בעיני שיש ממשלה שבה שרת התרבות תוקפת את המוסדות שעליהם היא אחראית שרת המשפטים תוקפת את המוסדות שעליהם היא אחראית. השר לביטחון פנים תוקף את המוסדות שעליהם הוא אחראי הקבינט תוקף את הצבא, וראש הממשלה תוקף את כולם", באתר "ידיעות אחרונות", 6 בפברואר 2019
- ראיון של בני גנץ לדוריה למפל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 18:47 דקות), כאן 11, 19 במרץ 2019
- יונית לוי, בני גנץ בריאיון: "מוכן לעימות עם נתניהו בכל מקום ובכל זמן", החדשות, 19 במרץ 2019
- אטילה שומפלבי, גנץ ל-ynet על הפריצה לטלפון: "פרשה אישית" | הריאיון המלא, באתר ynet, 19 במרץ 2019
מכּתביו:
- הזיכרון הפרטי שלי, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2012
- אחיי גיבורי התהילה: פרויקט זיכרון מיוחד, באתר nrg, 20 באפריל 2012
- "הדרך עודנה ארוכה ורצופת מהמורות", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 14 בפברואר 2011
- הרמטכ"ל מסכם את "עמוד ענן": מימשנו התוכנית המבצעית במלואה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 25 בנובמבר 2012
- מיוחד: גנץ נפרד מליפקין-שחק: "מקור חוכמה ואומץ", באתר nrg, 20 בדצמבר 2012
- הרמטכ“ל הנחה לענישה מחמירה במקרים של חריגה מנהלי ביטחון המידע, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 12 בפברואר 2013
- הרמטכ“ל ב“מצעד החיים“: למדנו את הלקח, מוכנים להתייצב מול מבקשי רעתנו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 8 באפריל 2013
- הרמטכ“ל: נזכור את הנופלים, נשלים את משימתם, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 14 באפריל 2013
- הרמטכ"ל: "יכולותינו ממשיכות להתפתח ולהשתפר כל העת", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 בדצמבר 2013
- נאום הרמטכ"ל במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, כפי הועלה באתר מרכז בס"א, 08.10.2013
הערות שוליים
- ^ יואב זיתון, ניצלה בזכות אמו של גנץ: "חלמה על בן רמטכ"ל", באתר ynet, 3 באפריל 2013
- ^ ברית פרץ, גנץ במצעד החיים: כל ניצול וחייל הם חלק מהניצחון, באתר ynet, 8 באפריל 2013
- ^ אריה באביב: הרמטכ"ל בני גנץ, בערוץ היוטיוב של כאן חינוכית, 7 באוגוסט 2014
- ^ גנץ ונתניהו נפגשו והתחברו למקורות ולשורשים, באתר ערוץ 7, 14 בפברואר 2011
- ^ נחום גנץ, מן האזור אל הכפר, דבר, 1 ביולי 1968
- ^ מיטל סיני, בנימה אופטימית, במחנה, 9 בפברואר 2011
- ^ יוחאי עופר, "ההפגנות בעד החייל מחברון יכולות לגרום נזק", באתר nrg, 28.04.2016.
- ^ על מבצע "איש דמים" באתר חטיבת הצנחנים.(הקישור אינו פעיל, 6.1.2019)
- ^ ליאת שלזינגר, התחנות של בני, במחנה, 20 בינואר 2005
- ^ מאיה פולק, מושג ירוק, בעיתון מקור ראשון, 10 ביוני 2019.
- ^ 1 2 אביחי בקר, "אלוף עצבות", באתר הארץ, 26 באפריל 2002.
- ^ אריאלה רינגל-הופמן, גנץ מהצנחנים, ידיעות אחרונות המוסף לראש השנה, 13 בספטמבר 1996, עמוד 13
- ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 07 באוקטובר 2011.
- ^ אור בוטבול ונועה הורוויץ, שוט גנץ, כתבה על גנץ כמג"ד גדוד 890 של הצנחנים, במחנה, 9 בפברואר 2011.(הקישור אינו פעיל, 6.1.2019)
- ^ האלוף בני גנץ נפרד מיחידת שלדג, עליה פיקד בעבר, אתר צה"ל, 22 בנובמבר 2010.
- ^ רב-אלוף בני גנץ, ראש המטה הכללי קורות חייו באתר צה"ל.
- ^ גל פרל פינקל, למרות הטענות גנץ היה מפקד מצוין, אין בכך בכדי ללמד שיהיה פוליטיקאי טוב, דבר ראשון, 06.03.2019.
- ^ חן קוטס בר, הצנחנים חוזרים לקרב הקשה בתולדות הסיירת, באתר nrg, 13 ביולי 2013.
- ^ יגאל מוסקו, "עשו ממנו רמבו", מוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, 1 באפריל 2005.
- ^ ורד לוביץ', ועדת קבר יוסף: "דרך הפעולה הייתה סבירה", באתר ynet, 13 בנובמבר 2000.
- ^ אורי אס, האלוף גנץ החליף את אשכנזי בפיקוד צפון, באתר הארץ, 19 באפריל 2002.
- ^ שמואל רוזנר, האלוף גנץ: תוכנית המלחמה לא מומשה בגלל שיקולים פוליטיים, באתר וואלה, 16 באוגוסט 2006.
- ^ אמיר בוחבוט, האלוף בני גנץ: האיש שכמעט היה שם, באתר nrg, 27 באוגוסט 2010.
- ^ עמוס הראל, האלוף גנץ: "אני מרוצה מיכולת ישראל כלפי איראן; אנחנו נמצאים במקום טוב - ונהיה במקום טוב יותר", באתר הארץ, 31 בדצמבר 2010.
- ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 178
- ^ בני גנץ, מדברי הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ בערב השקת הספר, מתוך הכתבה "השקת הספר "הסדיר יבלום?", אתר "עמותת יד לשריון".(הקישור אינו פעיל, 6.1.2019)
- ^ האלוף בני גנץ מונה לסגן הרמטכ"ל, אתר צה"ל, 1 באוקטובר 2009.
- ^ אנשיל פפר, מאוכזב קמעה, סגן הרמטכ"ל, אלוף בני גנץ, משתחרר מהצבא, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2010.
- ^ עמוס הראל, האלוף ישי בר יעמוד בראש הצוות לבחינת תפילת יזכור, באתר הארץ, 24 ביוני 2011.
- ^ מערכת אתר צה"ל, הרמטכ"ל קבע: נוסח ה"יזכור" יהיה "יזכור עם ישראל", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 4 באוגוסט 2011.
- ^ יוסי יהושוע, "ידיעות אחרונות", 400 אנשי קבע פוטרו תוך חודש: "זו בגידה", באתר ynet, 15 בינואר 2014
- ^ יובל אזולאי, עלות מערכת "כיפת ברזל": מעל 4.5 מיליארד שקל, באתר גלובס, 13 ביולי 2014
- ^ פלורית שויחט, הרמטכ"ל: שקט יענה בשקט, אש תענה באש, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 13 במרץ 2012.
- ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף, האם הפתרון יבוא מקהיר?, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2012.
- ^ אמיר בוחבוט וניר יהב, גנץ: "להמשיך ולתקוף בכל הכוח, להגביר את הקצב", באתר וואלה, 17 בנובמבר 2012.
- ^ מערכת אתר צה"ל, ראש הממשלה החליט להאריך בשנה את כהונת הרמטכ"ל גנץ, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 12 בספטמבר 2013.
- ^ יואב זיתון, פשיטה בלב ים: השייטת השתלטה על ספינת נשק מאיראן, באתר ynet, 5 במרץ 2014.
- ^ גילי כהן, צה"ל השתלט על אונייה באזור סודאן שהובילה משלוח טילים לעזה, באתר הארץ, 5 במרץ 2014.
- ^ יואב לימור, השנה הרביעית של בני גנץ, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2014.
- ^ מערכת אתר צה"ל, צה"ל תקף תשעה יעדים של צבא סוריה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 23 ביוני 2014.
- ^ עמוס הראל, פרשנות || מבצע "שובו אחים": הצבא מוריד את רף הציפיות של הציבור, באתר הארץ, 25 ביוני 2014.
- ^ אמיר בוחבוט, אבי יששכרוף, ואמיר תיבון, משדר מיוחד | פעולה קרקעית: חילופי אש בכל רחבי הרצועה, באתר וואלה, 18 ביולי 2014
- ^ הרמטכ"ל: "חמאס עשה טעות אסטרטגית- נגבה את המחיר", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 ביולי 2014.
- ^ יוסף חיים שפירא, תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע "צוק איתן" ובתחילתו, 28 בפברואר 2017
- ^ שירות גלובס, מצה"ל להיי-טק: בני גנץ מונה ליו"ר חברת המימד החמישי, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2015
- ^ טל שחף, נסגרה חברת הסייבר המימד החמישי, שבראשה עומד בני גנץ, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2018
- ^ ליטל דוברוביצקי, מונה כונס נכסים לחברת המימד החמישי, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2019
- ^ טל שניידר, חן מענית, העסקים של בני גנץ נחשפים: רץ לראשות הממשלה, אבל לא ממהר לוותר על הביזנס, באתר גלובס, 10 בפברואר 2019
- ^ "החדשות - פרסום ראשון: יוזמה מדינית בשותפות גנץ ואשכנזי". mako. 2018-10-06. נבדק ב-2018-10-16.
- ^ מורן אזולאי, מתקפה בליכוד: "עדיף לשתוק". מפלגת גנץ: "הם ירו בגב אחינו הדרוזים", באתר ynet, 14 בינואר 2019
- ^ יובל קרני, גנץ בנאומו הראשון: "ראש ממשלה שמוגש נגדו אישום לא יכול לכהן", באתר ynet, 29 בינואר 2019.
הנאום המלא של בני גנץ מכנס חוסן לישראל ינואר 2019, באתר רוטר.נט - ^ טל שלו ויקי אדמקר, גנץ ולפיד הודיעו: רצים יחד בבחירות; רוטציה בראשות הממשלה, באתר וואלה, 21 בפברואר 2019
- ^ עמית סגל, ניר דבורי, "איראן פרצה לטלפון של בני גנץ", חדשות 12, 14 במרץ 2019
- ^ טל שלו, גנץ על הפריצה לטלפון הנייד שלו: "סיפור פוליטי הזוי", באתר וואלה, 15 במרץ 2019
- ^ עמית סגל, גנץ דרש לבדוק: האם המוסד הדליף, באתר מאקו, 31 במרץ 2019
- ^ תוצאות הבחירות הסופיות התפרסמו: הליכוד וכחול לבן על מספר מנדטים זהה, הימין החדש בחוץ, באתר גלובס, 2019-04-16
- ^ התואר באתר האוניברסיטה
- ^ אמירה לם, אשת חיל, באתר ynet, 21 במרץ 2012
ראשי המטה הכללי של צה"ל | ||
---|---|---|
|
סגני ראשי המטה הכללי של צה"ל | |
---|---|
|
ראשי מפקדת חילות השדה (מפח"ש) וזרוע היבשה (ז"י) | |
---|---|
|
מפקדי פיקוד הצפון (פצ"ן) | |
---|---|
|
מפקדי יחידת הקישור ללבנון | ||
---|---|---|
מפקדי אד"ל | בנימין בן אליעזר • יורם המזרחי • אפרים סנה • מאיר דגן • דוד מימון | |
מפקדי יק"ל | מאיר דגן • שלמה אליה • דני רוטשילד • דוד אגמון • זאב זכרין • מיכה טמיר • גבי אשכנזי • גיורא ענבר • אלי אמיתי • ארז גרשטיין • אלי אמיתי (ממלא מקום) • בני גנץ |
מפקדי אוגדת אזור יהודה ושומרון | |
---|---|
|
מפקדי חטיבת הצנחנים | |
---|---|
|
מפקדי חטיבת יהודה | |
---|---|
|
מפקדי חטיבה 551 | |
---|---|
|
מפקדי יחידת שלדג | |
---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- ראשי המטה הכללי
- סגני רמטכ"ל
- מפקדי גייסות בצה"ל
- מפקדי אוגדת אזור יהודה ושומרון
- מפקדי יק"ל
- בוגרי הכפר הירוק
- מפקדי חטיבת יהודה
- מפקדי חטיבה 551
- נספחים צבאיים ישראלים בארצות הברית
- מפקדי יחידת שלדג
- מפקדי חטיבת הצנחנים
- מפקדי זרוע היבשה
- מפקדי פיקוד הצפון
- בוגרי המכללה לביטחון לאומי
- ישראלים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- מפקדי עוצבת אתגר
- מפקדי גדודים בחטיבת הצנחנים
- דירקטורים ישראלים
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן
- יושבי ראש ונשיאי עמותות
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- קציני צה"ל בכירים בפוליטיקה הישראלית
- פעילי מפלגת חוסן לישראל
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- ראש העין: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1959
- חברי כנסת מטעם כחול לבן