טיוטה:פינוי צפון רצועת עזה

ב-13 באוקטובר 2023, הורה צבא ההגנה לישראל על פינוי צפון עזה לכל היישובים מצפון לוואדי עזה, לרבות העיר עזה, לפינוי דרומה. לפי האו"ם, הצבא הישראלי נתן תאריך יעד של 24 שעות לפינוי, בעוד שדובר צבאי ישראלי לא ציין תאריך יעד ואמר שצה"ל הבין שפינוי "ייקח זמן". [1] [2] [3] ההוראה התקבלה שבוע לאחר מתקפת פתע על ישראל מעזה על ידי חמאס. עד 14 באוקטובר, מאות אלפי פלסטינים פינו את צפון עזה. [4] פלסטינים תיארו את התרוקנות האוכלוסייה של צפון עזה כ"נכבה השנייה ". [5]

הקו בשחור מייצג את גבול צה"ל בוואדי עזה לפינוי. פאולה גביריה בטנקור, הכתבת המיוחדת של האו"ם לזכויות אדם של עקורים פנימיים, גינתה את צו הפינוי הכפוי כ"פשע נגד האנושות והפרה בוטה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי". [6]

שר הביטחון הישראלי, יואב גלנט, קרא לפלסטינים לעזוב את צפון עזה, כולל העיר עזה, ואמר: "ההסוואה של המחבלים היא האוכלוסייה האזרחית. לכן צריך להפריד ביניהם. אז מי שרוצה להציל את חייהם, בבקשה לך דרומה." [7]

רקע כללי

המתיחות הסלימה כאשר חמאס פתח במתקפה על ישראל. ישראל הגיבה בשורה של תקיפות אוויריות על עזה. צבא ההגנה לישראל (צה"ל) פרסם אזהרה לתושבים באזורי הצפון להתפנות. האו"ם ראה בתחילה את צו הפינוי הזה כבלתי מעשי לביצוע בבטחה בגלל המספר המשמעותי של אנשים שהוא השפיע. [8]

תגובות

תגובת האו"ם

בהצהרה, הזהיר האו"ם מפני "השלכות הומניטריות הרסניות" של עקירת 1.1 מיליון פלסטינים. [9] זמן קצר לאחר הוצאת צווי הפינוי, קיבלו מתקני האו"ם, כולל אונר"א, [10] הוראה לעבור לרפיח. [1]

תגובת חמאס

בכירי חמאס דחו את האזהרה והפצירו בתושבים באזורים שנפגעו להתעלם מהצו ולהישאר בבתיהם. [11] [12] רשות חמאס לענייני פליטים אמרה לתושבים בצפון עזה "להישאר איתנים בבתים ולעמוד איתן מול המלחמה הפסיכולוגית המגעילה הזו שמנהל הכיבוש". [13]

ארגונים בינלאומיים

רופאים ללא גבולות פרסמו הודעה הקוראת להוראה לפינוי "מקוממת" ו"מתקפה על הטיפול הרפואי והאנושות" וגינתה את הצו הישראלי "באופן החריף ביותר". [14]

ארגון הבריאות העולמי פרסם בקשה "הקוראת לישראל לבטל לאלתר צווים לפינוי של למעלה ממיליון בני אדם המתגוררים מצפון לוואדי עזה" בטענה שקשה מאוד להעביר חולים לטיפול נמרץ, ציוד רפואי מתדלדל וכי "ארבעת בתי החולים של משרד הבריאות בדרום עזה כבר מעבר ליכולת". [15] הצהרות דומות פורסמו על ידי UNICEF ו-IRC. [16] [17]

האשמות בפשע מלחמה ותביעות הומניטריות ישראליות

ראה גם: טענות לפשעי מלחמה נגד ישראל § 2023 מלחמת ישראל-חמאס

פקודת הפינוי של ישראל אופיינה כהעברת אוכלוסין בכוח על ידי יאן אגלנד, הדיפלומט הנורווגי לשעבר המעורב בהסכם אוסלו. [18] "העברה בכפייה" היא העברה כפויה של אוכלוסייה אזרחית כחלק מעבירה מאורגנת נגדה ונחשבת לפשע נגד האנושות על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי. [19] בראיון ל-BBC, אגלנד הצהיר, "יש מאות אלפי אנשים שנמלטים על נפשם - [זה] לא משהו שצריך לקרוא לו פינוי. זו העברה בכפייה של אנשים מכל הצפון עזה, שלפי אמנת ז'נבה היא פשע מלחמה". [18] הכתבת המיוחדת של האו"ם פרנצ'סקה אלבניזה הזהירה מפני טיהור אתני המוני בעזה. [20] רז סגל, היסטוריון ישראלי ומנהל התוכנית ללימודי שואה ורצח עם באוניברסיטת סטוקטון, כינה זאת "מקרה ספרי לימוד של רצח עם". [21]

הקריאה לתושבי צפון עזה לצאת מדרום לאזור הקרבות אופיינה על ידי קצין ישראלי לשעבר כ"יציאת מצרים הומניטרית" כדי להציל חיים רבים ככל האפשר. [22] ב-15 באוקטובר האשים הדובר הצבאי הראשי של ישראל את חמאס בניסיון להשתמש באזרחים כמגן אנושי ופרסם פנייה חדשה לתושבי עזה לעבור דרומה מאזור הקרבות. [23]

ניסיונות לבלום את הפינוי הפלסטיני

מידע נוסף: פיגועים ב-2023 על פלסטינים המפנים את העיר עזה

תקיפות אוויריות של צה"ל

ב-13 באוקטובר 2023, תקיפות אוויריות מרובות של ישראל כוונו לפלסטינים שניסו לעזוב את צפון העיר עזה והרגו 70 בני אדם, רובם נשים וילדים, וזאת במקביל להוראת פינוי מישראל, הקוראת ליותר ממיליון תושבים מצפון עזה לעבור לחלק הדרומי של הרצועה. שֶׁטַח. [24] [25] [26] [27] [28] [29] [30] [31]

חמאס פרסם הודעה המבקרת את ישראל על הפצצת אזרחים. [32]

תסיסה נגד עזיבה של חמאס

ב-13 באוקטובר שידרו מסגדים בעזה מסרים המורים לתושבי רצועת עזה לא להתפנות. [33]

על פי הדיווחים, צה"ל אמר כי כאשר מאות אלפי פלסטינים החלו לנוע דרומה, רבים נתקעו בתנועה שנגרמה מחסימות כבישים שחמאס אכן הקים בשבת, 14 באוקטובר. [34]

מאמצים בינלאומיים לפתיחת מסדרון הומניטרי

למרות המאמצים הבינלאומיים לפתוח מסדרון הומניטרי לאזרחים, לא נרשמה הצלחה בהגעה לעסקה. מצרים הייתה מעורבת בדיון על מתן סיוע הומניטרי, אך לא הוקמו מסדרונות פינוי בטוחים נכון ל-11 באוקטובר. [35]

הערות שוליים

דגל ישראל דגל ישראל מלחמות ישראל
העצמאות	סיני	ששת הימים	ההתשה	יום הכיפורים	לבנון הראשונה	המערכה ברצועת הביטחון	לבנון השנייה	חרבות ברזל
1947–1949	1956	1967	1967–1970	1973	1982	1982–2000	2006	2023–

* חרבות ברזל קטגוריה:לחימה ברצועת עזה