חסידות לעלוב – הבדלי גרסאות
גם זה מפורט מדי. זהו ערך על החסידות, לא עץ יוחסין |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
עם פטירתו של רבי משה מרדכי הוכתרו כמה מבניו כאדמו"רים: |
עם פטירתו של רבי משה מרדכי הוכתרו כמה מבניו כאדמו"רים: |
||
בנו הבכור, רבי אברהם שלמה, הוכתר לאדמו"ר מללוב, בית מדרשו המרכזי היה ב[[ירושלים]] ושלושה מאחיו (רבי דוד צבי ישראל, רבי פנחס יצחק ורבי ישכר דב) קיבלוהו עליהם. נפטר ב[[ט"ז בשבט]] [[תש"ס]] ונקבר סמוך לקבר אביו ב[[הר הזיתים]] בירושלים. בהתאם לצוואתו מונו אחריו שני בניו. הבכור, רבי שמעון, התגורר ב[[ביתר עילית]]. נהג כאדמו"ר בעיקר כאשר שהה בחו"ל. נפטר ב [[כ"ו באייר]] [[תשס"ח]]. ואחיו, רבי יצחק, שמכהן בירושלים, בבית מדרשו של אביו, ברחוב צפניה. |
בנו הבכור, רבי אברהם שלמה, הוכתר לאדמו"ר מללוב, בית מדרשו המרכזי היה ב[[ירושלים]] ושלושה מאחיו (רבי דוד צבי ישראל, רבי פנחס יצחק ורבי ישכר דב) קיבלוהו עליהם. נפטר ב[[ט"ז בשבט]] [[תש"ס]] ונקבר סמוך לקבר אביו ב[[הר הזיתים]] בירושלים. בהתאם לצוואתו מונו אחריו שני בניו. הבכור, רבי שמעון, התגורר ב[[ביתר עילית]]. נהג כאדמו"ר בעיקר כאשר שהה בחו"ל. נפטר ב [[כ"ו באייר]] [[תשס"ח]]. ואחיו, רבי יצחק, שמכהן בירושלים, בבית מדרשו של אביו, ברחוב צפניה. ילדו של רבי שמעון, יהושע אלימלך הוכתר כ[[ינוקא]]. |
||
בנו השני של רבי משה מרדכי, רבי שמעון נתן נטע, הוכתר לאדמו"ר מקרלין-ללוב, בשל המחלוקת עם [[חסידות קרלין]] החליט לאחר תקופה שלא לשמש כאדמו"ר של חסידי קרלין, אלא של חסידי לעלוב בלבד. בית מדרשו המרכזי היה ב[[בני ברק]], אך בסוף ימיו התגורר רוב השנה ב[[צפת]]. מספר פעמים בשנה, בעיקר לקראת חגים ושמחות, היה מגיע ל[[חצר חסידית|חצרו]] ברמת לעלוב שבבני ברק<ref>[http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2694211&whichpage=2&forum_id=771 דיון על הרבי מלעלוב כולל שני קטעי וידאו של הרבי בהבדלה]</ref>. את [[ראש השנה]] נהג כמו אביו לחוג בירושלים, על פי הכתוב: "כל הכתוב לחיים בירושלים" <ref>[[ספר ישעיהו|ישעיהו]] ד' ג'</ref>. נפטר בליל [[יום הכיפורים]] [[תש"ע]]. גופתו נשארה בחדרו שבבית מדרשה של החסידות במשך כל היום. במוצאי יום כיפור הובא למנוחות ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]{{הערה|סריקת העיתונות היומית עם הדיווחים על פטירתו: [http://www.tog.co.il/Data/NewsPaperHamodi/hamodia300_G1.jpg המודיע], [http://www.tog.co.il/Data/Hamevaser/hamevaser299_G.jpg המבשר], [http://www.tog.co.il/Data/NewsPaper/yated298_G.jpg יתד נאמן]}}. אחריו הוכתרו שלושת בניו לאדמו"רים. הבכור, רבי אליהו עזריאל, מכהן בבני ברק. השני, רבי אהרן, מכהן בבית שמש, ומרבית החסידים קיבלו את מרותו. הבן השלישי, רבי יעקב יצחק, מכהן בירושלים. |
בנו השני של רבי משה מרדכי, רבי שמעון נתן נטע, הוכתר לאדמו"ר מקרלין-ללוב, בשל המחלוקת עם [[חסידות קרלין]] החליט לאחר תקופה שלא לשמש כאדמו"ר של חסידי קרלין, אלא של חסידי לעלוב בלבד. בית מדרשו המרכזי היה ב[[בני ברק]], אך בסוף ימיו התגורר רוב השנה ב[[צפת]]. מספר פעמים בשנה, בעיקר לקראת חגים ושמחות, היה מגיע ל[[חצר חסידית|חצרו]] ברמת לעלוב שבבני ברק<ref>[http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2694211&whichpage=2&forum_id=771 דיון על הרבי מלעלוב כולל שני קטעי וידאו של הרבי בהבדלה]</ref>. את [[ראש השנה]] נהג כמו אביו לחוג בירושלים, על פי הכתוב: "כל הכתוב לחיים בירושלים" <ref>[[ספר ישעיהו|ישעיהו]] ד' ג'</ref>. נפטר בליל [[יום הכיפורים]] [[תש"ע]]. גופתו נשארה בחדרו שבבית מדרשה של החסידות במשך כל היום. במוצאי יום כיפור הובא למנוחות ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]{{הערה|סריקת העיתונות היומית עם הדיווחים על פטירתו: [http://www.tog.co.il/Data/NewsPaperHamodi/hamodia300_G1.jpg המודיע], [http://www.tog.co.il/Data/Hamevaser/hamevaser299_G.jpg המבשר], [http://www.tog.co.il/Data/NewsPaper/yated298_G.jpg יתד נאמן]}}. אחריו הוכתרו שלושת בניו לאדמו"רים. הבכור, רבי אליהו עזריאל, מכהן בבני ברק. השני, רבי אהרן, מכהן בבית שמש, ומרבית החסידים קיבלו את מרותו. הבן השלישי, רבי יעקב יצחק, מכהן בירושלים. |
||
גרסה מ־15:44, 6 בנובמבר 2011
חסידות לעלוב היא חצר חסידית, שבדורות האחרונים התפצלה לכמה חצרות שהאדמו"רים בראשן נקראים "האדמו"ר מלעלוב". לחצרות אלו כמה מאות חסידים. החצר הוקמה בעיירה ללוב על ידי רבי דוד בידרמן. האדמו"ר השני בשושלת עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרי"א והתגורר בירושלים. מאז נשאה החסידות אופי ירושלמי והפכה לחלק מן היישוב הישן.
היסטוריה
מייסד החצר, רבי דוד בידרמן בן רבי שלמה צבי, נולד בשנת ה'תק"ו ונפטר בז' בשבט ה'תקע"ד (1746-1814).
בנו של רבי דוד, רבי משה בידרמן, היה חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחה והוא מילא את מקום אביו באדמ"ורות. לעת זקנותו, בערב ראש חודש חשוון ה'תרי"א, עלה לארץ ישראל יחד עם בניו ונכדיו, התיישב בירושלים ובה נפטר לאחר כחודשיים וחצי, בי"ג בטבת ה'תרי"א. אדמו"רים נוספים בדור זה היו רבי נחמיה בנו של רבי דוד, חתנו של הרב מרדכי מסטנביץ[1])) ורבי מאיר קרקובסקי חתנו של רבי דוד שכיהן כאדמו"ר בפשדבורז'.
אחרי רבי משה כיהן באדמו"רות בנו, רבי אלעזר מנחם מנדל שהיה לאדמו"ר הראשון שהתחיל את כהונתו בירושלים והוא קבע את הלבוש הירושלמי, שמכונה ביידיש "געלע קאפטן". כמו כן תיקן את מנהג תליית 10 נרות השמן בבית הכנסת ("הענג לייכטער"). רבי אלעזר נפטר במוצאי שבת בעיצומה של סעודת מלוה מלכה בפורים משולש בירושלים, ט"ז באדר ב' ה'תרמ"ג. אחיו של רבי אלעזר מנדל היה הרב יצחק דוד בידרמן, שסירב לכהן כאדמו"ר וקיבל את מרותו של אחיו.
אחריו כיהן באדמו"רות בנו, רבי דוד צבי שלמה, שכונה בירושלים "ר' דוד'ל". הרבה לעסוק בפעילות ציבורית וכיהן כראש "הקדש ורשה". בנה את שכונת בתי ורשה בירושלים הנקראת עד היום גם בשם "הקדש בידרמן". הקים את ישיבת "חיי עולם" החסידית וייסד את בית הדין החסידי בירושלים. הוא ערך את נוסח התפילה בחסידות לעלוב ונודע כבקיא בקבלה. למרות מוצאו הפולני, היה מקובל על חוגי עדות המזרח אשר ביקשו להכתירו כחכם באשי[דרוש מקור], אך הוא לא נעתר לבקשה זו. הקים את בית הכנסת של חסידות קרלין בירושלים. נפטר ביום ה' באלול ה'תרע"ח. בנים נוספים של רבי אלעזר מנדל ששימשו באדמו"רות היו רבי ירחמיאל יוסף (תרכ"ו - י' בטבת תרע"ח) ורבי אלתר אברהם בצלאל נתן נטע (תרכ"ב - כ"ה באלול תרצ"ג), שחזר לפולין בזמן מלחמת העולם הראשונה והתיישב בסוסנוביץ'. כונה בשם האדמו"ר מארץ ישראל. היה חתנו של בן דודו הרב בנימין ברנשטיין. בן דודם, רבי דוד יוסף (תקפ"ז - ט"ו באב תרנ"ז) בנו של הרב שלמה יחיאל, שימש אף הוא באדמו"רות. היה חתנו של רבי אלעזר מקוז'ניץ. גדל אצל סבו ואצל דודו רבי מנחם נחום טברסקי ממקארוב. בשנת תר"י התמנה לכהן כרבה של ללוב. בשנת תרל"ו החל לכהן כאדמו"ר.
אחריו כיהן בנו, רבי שמעון נתן נטע, שנחשב גם כמקורב לחסידות קרלין. הוא כיהן כאדמו"ר לזמן קצר ונפטר בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"צ. אדמו"רים נוספים שכיהנו בדור זה היו רבי מרדכי אלעזר מנחם בנו של רבי ירחמיאל יוסף, חתנו של רבי אברהם בצלאל מסוסנוביץ', נרצח בשואה; ורבי אלעזר אלתר אליקים בריעה מקאלושין, בנו של רבי דוד יוסף, כיהן בקאלושין לאחר פטירת רבי מאיר שלום רבינוביץ.
עם פטירתו הכתירו החסידים את בנו, רבי משה מרדכי, כאדמו"ר. התפרסם כפועל ישועות. נהג לטבול רבות במקווה וסבל ייסורים. קשר עמוק נוצר בינו לבין האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל אבוחצירה הבאבא סאלי. בשנת תשכ"ב מונה רבי משה מרדכי גם לאדמ"ורם של פלג זקני חסידות קרלין. נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז, דברי תורתו כונסו בספר "ברכת משה".
החצרות בדורנו
עם פטירתו של רבי משה מרדכי הוכתרו כמה מבניו כאדמו"רים:
בנו הבכור, רבי אברהם שלמה, הוכתר לאדמו"ר מללוב, בית מדרשו המרכזי היה בירושלים ושלושה מאחיו (רבי דוד צבי ישראל, רבי פנחס יצחק ורבי ישכר דב) קיבלוהו עליהם. נפטר בט"ז בשבט תש"ס ונקבר סמוך לקבר אביו בהר הזיתים בירושלים. בהתאם לצוואתו מונו אחריו שני בניו. הבכור, רבי שמעון, התגורר בביתר עילית. נהג כאדמו"ר בעיקר כאשר שהה בחו"ל. נפטר ב כ"ו באייר תשס"ח. ואחיו, רבי יצחק, שמכהן בירושלים, בבית מדרשו של אביו, ברחוב צפניה. ילדו של רבי שמעון, יהושע אלימלך הוכתר כינוקא.
בנו השני של רבי משה מרדכי, רבי שמעון נתן נטע, הוכתר לאדמו"ר מקרלין-ללוב, בשל המחלוקת עם חסידות קרלין החליט לאחר תקופה שלא לשמש כאדמו"ר של חסידי קרלין, אלא של חסידי לעלוב בלבד. בית מדרשו המרכזי היה בבני ברק, אך בסוף ימיו התגורר רוב השנה בצפת. מספר פעמים בשנה, בעיקר לקראת חגים ושמחות, היה מגיע לחצרו ברמת לעלוב שבבני ברק[2]. את ראש השנה נהג כמו אביו לחוג בירושלים, על פי הכתוב: "כל הכתוב לחיים בירושלים" [3]. נפטר בליל יום הכיפורים תש"ע. גופתו נשארה בחדרו שבבית מדרשה של החסידות במשך כל היום. במוצאי יום כיפור הובא למנוחות בבית הקברות בהר הזיתים[4]. אחריו הוכתרו שלושת בניו לאדמו"רים. הבכור, רבי אליהו עזריאל, מכהן בבני ברק. השני, רבי אהרן, מכהן בבית שמש, ומרבית החסידים קיבלו את מרותו. הבן השלישי, רבי יעקב יצחק, מכהן בירושלים.
בנו השלישי רבי אלתר אלעזר מנחם, כיהן כאדמו"ר בבית מדרשו של אביו, ברחוב רבי עקיבא בבני ברק. נפטר בפתאומיות בי"ד בטבת תשס"א לאחר גמר עריכת ההילולא לסבו רבי משה, ונקבר סמוך לקבר אביו בהר הזיתים בירושלים. אחריו הוכתרו לאדמו"רים בנו בכורו רבי דוד, שממלא את מקומו בבני ברק, מתגורר בארצות הברית ומגיע ארצה כמה פעמים בשנה. ואחיו, רבי יעקב יצחק, מכהן כאדמו"ר בשכונת בורו פארק שברוקלין.
בנו הרביעי רבי פנחס יצחק, הוכתר כאדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג בירושלים, אחר פטירת האח הבכור רבי אברהם שלמה.
בנו החמישי רבי ישכר דוב, הוכתר כאדמו"ר מלעלוב-פיעטרקוב, אף הוא בירושלים, אחר פטירת האח הבכור רבי אברהם שלמה.
ישנם צאצאים שמונו לאדמו"רים: נכדו (בן בתו הבכורה), רבי יעקב אשר קאפף, הוכתר כאדמו"ר מלעלוב בראנוביץ'. נפטר בט"ז באדר שנת תשס"ו. אחריו מונה בנו בכורו, רבי ישראל, כממלא מקומו בבית מדרשו שבירושלים.
נכדו (בן בתו) רבי דוד צבי שלמה הורונצ'יק הוכתר אחר פטירת רבי משה מרדכי כאדמו"ר מראדושיץ בבית שמש.
נכדו (בן בתו השלישית), רבי יהושע העשיל רוזנפלד, הוכתר כאדמו"ר מלעלוב-קרלין, לאחר פטירתו של אביו רבי שמואל צבי רוזנפלד בט"ז בתשרי ה'תש"ע, בית מדרשו ברחוב מלאכי בבני ברק.
גם בן אחיו של רבי משה מרדכי, רבי שמעון נתן נטע (בן רבי יעקב יצחק), פתח בית מדרש בשכונת בית ישראל בירושלים. לאחר פטירתו החלו לכהן שני בניו: רבי אלתר ישראל (חתן הרב יהודה אריה דייטש) בבית מדרשו של אביו בירושלים, ורבי יוחנן בבית שמש.
הערות שוליים
