לדלג לתוכן

חיל ההנדסה הקרבית

ערך מומלץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "חיל ההנדסה" מפנה לכאן. לערך העוסק במושג הכללי של חילות הנדסה, ראו חיל הנדסה.
חיל ההנדסה הקרבית
סמל הכומתה, תג ודגל חיל ההנדסה
סמל הכומתה, תג ודגל חיל ההנדסה
הנדסה קרבית – ראשונים תמיד
פרטים
כינוי הכסופים, מוהנדסים, חבלנים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג חיל
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1947–הווה (כ־77 שנים)
מקים היחידה עמנואל שחר
מלחמות כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
ייעוד הנדסה קרבית, הבטחת יכולת התמרון לצה"ל, שלילת יכולת התמרון מהאויב, מיגון ושרידות כוחות צה"ל, הריסת והשמדת תשתיות אויב
ציוד עיקרי אמצעים של חיל ההנדסה: רובה M4A1, דחפור D9, פומ"ה, נמ"ר הנדסי, אמצעי מיקוש וחבלה, צמ"ה, אמצעי אב"כ
פיקוד
יחידת אם זרוע היבשה
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקד נוכחי תא"ל יואב טורחנסקי
מפקדים ראו מפקדי החיל
עיטורים
פרס ביטחון ישראל  פרס ביטחון ישראל,
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל  אות הערכה מטעם הרמטכ"ל,
ראו #עיטורים וצל"שים

חיל ההנדסה הקרבית (בראשי תיבות: חה"ן) הוא אחד החילות בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל. זהו כוח ההנדסה הקרבית של צה"ל. ייעודו של החיל הוא הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל בד בבד עם שלילת יכולת זו מהאויב, הבטחת שרידות כוחות צה"ל והשמדת תשתיות אויב תוך כדי לחימה רגלית וממוכנת, התעסקות בחבלה, מיקוש, צליחת מכשולים, הנדסה, בנייה והריסה. בנוסף אחראי החיל על תחומים שונים הדורשים ידע ומומחיות בנושאי הנדסה צבאית בהם רובוטיקה, לוחמת מנהרות, עיסוק בחומרי נפץ והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי. תפקידי החיל כוללים פריצת מכשולים, ביקוע קווי הגנה עוינים, פריצת שדות מוקשים, ניתוץ ביצורים, פריצת ופתיחת צירים, הכשרת צירי תנועה, גישור וצליחה, מיקוש הגנתי, עיסוק בחומרי נפץ, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, בניית קווי הגנה ומכשולים, בניית ביצורים, הפעלת ציוד מכני הנדסי וציוד סער, משימות הריסה ובנייה תחת אש, והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי בשדה הקרב. כמו כן, לוחמי החיל (מלבד הצמ"ה) מאומנים בלוחמת חי"ר והפעלת רכב קרבי משוריין. החיל מופקד על 3 גדודי פלסים סדירים (גדוד 601 – "אסף", גדוד 603 – "להב" וגדוד 605 – "המח"ץ") ובהם מחלקות סיור ופלוגות צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) כבד, גדודי מילואים נוספים ויהל"ם – יחידת הנדסה למשימות מיוחדת, יחידה מובחרת בצה"ל העוסקת בקומנדו הנדסי, חבלה, סילוק פצצות, רובוטיקה, לוחמת מנהרות ועוד. במסגרת מאמץ התמרון כוחות ההנדסה נכנסים ראשונים לשדה הקרב המשולב ומובילים את שאר הכוחות דרך צירים שנפרצו וזוכו ממכשולים טבעיים ומלאכותיים.

שורשי חיל ההנדסה נעוצים עוד בארגון "ההגנה" ובמתנדבי "היישוב" לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה והוא נוסד עם הקמת צה"ל על ידי הקצין עמנואל שחר. החיל השתתף בכל מלחמות ישראל ובמבצעים רבים, כאשר בחלקם הוא נטל תפקיד מרכזי. חיל ההנדסה זכה בפרס ביטחון ישראל ואות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל ומספר יחידות בחיל זכו בצל"ש יחידתי. חיילים רבים בחיל ההנדסה זכו לעיטורים וצל"שים.

קצין ההנדסה הראשי הנוכחי הוא תת-אלוף יואב טורחאנסקי.[1]

מאפייני החיל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כומתה בצבע כסף של חיל ההנדסה
סיכת לוחם חה"ן 2020
סיכת לוחם חה"ן עד שנת 2020

שורשי החיל נעוצים כבר בתקופה שלפני מיסוד צה"ל. חיל ההנדסה הקרבית הוא אחד מחמשת החילות של זרוע היבשה. ייעודו המקורי במלחמה הוא נטרול מטעני חבלה ומוקשים, ופתיחת מעבר הנדסי לכוחות בקרב, מלחימת חי"ר ולחימה ממוכנת בקו המגע ועד התמחות בכל הקשור לחבלה התקפית וחבלה הגנתית, שימוש וטיפול בחומר נפץ, לוחמת תת-קרקע והפעלת ציוד מכני הנדסי ואמצעי סער. כיום לחיל ההנדסה הקרבית חמישה ייעודים מרכזיים:[2]

  1. הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל (פריצת צירים, ניקוי שדות מוקשים, נטרול מטעני חבלה, צליחת תעלות ועוד)
  2. סיוע של לחימה רגלית וממוכנת בתמרון לכוחות חיל רגלים וחיל שריון והתעסקות בנושא החבלה וההנדסה.
  3. שלילת יכולת התמרון מכוחות האויב (בניית ביצורים, מיקוש הגנתי, עבודות עפר וחפירת תעלות)
  4. מיגון והבטחת שרידות הכוחות הלוחמים (בניית ביצורים, טיהור שטח ממוקשים ומטעני חבלה, הגנה מפני איומי אב"כ)
  5. הריסה והשמדה של תשתיות אויב (הן של צבא סדיר והן של ארגוני טרור).

לחיל ההנדסה כומתה בצבע אפור בהיר, המוגדר רשמית ככסוף, שעליה סמל החיל: חרב בתוך צריח שמוקף בהילה שמסמלת פיצוץ. הצבע הכסוף נבחר בשנת 1979 על ידי קצין ההנדסה הראשי, תא"ל אבישי כ"ץ, שהחליט לשנות את צבע הכומתות של החיל משחור כדי להעצים את תדמיתו: כץ נזכר שבילדותו הוא קרא סיפור בשם "מכרות המלך שלמה", אשר בו סופר על שני שבטים, האחד טוב, ואחד רע, כאשר השבט הטוב נקרא: "שבט כסופים", לא ניתן היה להשתמש בצבע כסף על הבד הצבאי, אז הוחלט לבחור בצבע דומה – אפור בהיר,[3] שמוגדר רשמית ככסוף. צבעי הדגל החילי הם שחור וכתום. צבעי הדגל נבחרו בעקבות מבצע עמורה ("אדמה חרוכה") בו השמיד חיל ההנדסה את תשתיות הצבא המצרי בחצי האי סיני בעקבות הנסיגה ממנו אחרי מבצע קדש. כתום מסמל את להבות הפיצוצים והשחור את האדמה החרוכה שהשאיר חיל ההנדסה. המוטו של החיל הוא "הנדסה קרבית – ראשונים תמיד".

המנון ששרו חיילי הנדסה וגם שיקף את יעודו של החיל: "חיל הנדסה הוא חוד החנית, בלי חיל הנדסה אז אין פה חזית".

על פי אתר דובר צה"ל:

חיל ההנדסה הישראלי הוא אחד החילות הוותיקים בצה"ל, ופעילותו מגוונת ומשתרעת על מספר תחומים המשלבים הנדסה צבאית, פריצת מכשולים, בנייה והריסה, לחימה וטיפול בחומרים כימיים (חומרי נפץ ואב"כ).
ייעודו של חיל ההנדסה בצה"ל הוא פריצת הדרך לכוחות היבשה.
חיל ההנדסה הקרבית, מפלס את דרכו של צה"ל בקרב האש היבשתי. החיל עסוק מאוד בימי שלום כבימי מלחמה, ייעודו המרכזי של החיל הוא התגברות על מכשולים קרקעיים טבעיים ומלאכותיים בזירת הלחימה על מנת לאפשר תנועה מהירה קדימה של הכוחות הלוחמים. לוחמי החיל עוסקים גם בהנחת מכשולים על מנת להגביל את חופש התנועה של האויב וליצור תנאי שטח שיקשו על התקדמותו של האויב על ידי פיזור מוקשים, גדרות, ביצורים ותעלות.
חיל ההנדסה עוסק במגוון רב של פעולות: הנחה ופינוי של מוקשים, ביצוע פעולות חבלה וסער, גישור על פני מכשולי מים וקרקע, צליחה, מיגון וביצור כוחות ניידים ונייחים, הסוואה, סילוק פצצות ונטרול מטעני חבלה ותחמושת שלא התפוצצה, הפעלת ציוד מכני-הנדסי לפינוי מכשולים קרקעיים וליצירת מכשולים לאויב ועוד.

המקצוע הצבאי של חיילי ההנדסה הוא פלס. קיימים מקצועות נוספים, והם: מטהר (חיילי הגדס"כ), סייר-פלס, סלק (יחידת ס"פ) ומפעיל צמ"ה. חיל ההנדסה בצה"ל הוא חלק מכוחות היבשה, ולכן כפוף לזרוע היבשה. הוא מורכב מגדודי הנדסה קרבית בסדיר ובמילואים, יחידות צמ"ה קרביות, גדודי סיוע כימי (לשעבר גדוד האב"כ) ויחידת יהל"ם ("יחידה הנדסית למשימות מיוחדות" שבין השאר עוסקת בסילוק פצצות, קומנדו הנדסי, הריסה וחבלה, מודיעין הנדסי, רובוטיקה, פינוי מוקשים ולוחמת מנהרות).

כלי הרכב המזוהים ביותר עם חיל ההנדסה הקרבית הם: דחפור משוריין די-9 ("דובי") – בולדוזר כבד מדגם קטרפילר D9 שזוכה לחליפת מיגון ותוספת מעטה שריון תוצרת ישראל; הפומ"ה – נגמ"ש הנדסה ממוגן המשרת את הפלסים; והנמ"ר ההנדסי – נגמ"ש הנדסה כבד על בסיס נגמ"ש המרכבה (נמ"ר) הישראלי שהחל להיקלט בחיל. בנוסף מפעיל החיל מגוון אמצעים הנדסיים, בהם טנקי גישור, אמצעי צליחה, כלי צמ"ה שונים, מוקשים ואמצעי חבלה, מגוון חומרי נפץ, אמצעי פריצה (כגון צפע שריון ההרסני ורקטות ריצוף), אמצעי חבלה וסילוק פצצות ואמצעי הגנה מפני איומי אב"כ. לוחמי ההנדסה חמושים בדומה ללוחמי חי"ר: נשקם האישי הם רובי M16 מקוצרים מדגמי M16A1 מנוסרים, CAR-15 ו-M4A1 קרבין פלאט-טופ. נשקי מחלקה כוללים מקלעים, רובי צלפים מדגם בארט 0.5 נגד ציוד ורקטות כתף. ביהל"ם רובה השירות הוא M4A1 והלוחמים חמושים גם באקדח שירות.

מבנה ויחידות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל ההנדסה הקרבית הוא החיל האחראי להנדסה הצבאית (כלומר: הנדסה קרבית וביצורים) בצה"ל. בראשו עומד קצין ההנדסה הראשי (הקהנ"ר, בדרגת תת-אלוף) שאחראי הן לבניין הכוח ההנדסי, הן לתפעול של חיל ההנדסה והן לסיפוק צורכי ההנדסה של כלל הצבא. את כוחות ההנדסה עצמם מפעילים הפיקודים האזוריים. חיל ההנדסה הוא החיל האחראי בכל הקשור להנדסה קרבית בנושא החבלה, סילוק פצצות, מטענים וחומרי נפץ, מיקוש, פילוס, השמדת מבני טרור ומלכוד וכדומה.

בנוסף להתמחות ההנדסית מאומנים לוחמי ההנדסה (הפלוגות הרובאיות והסיור) גם בלוחמת חי"ר כחלק מתפקידם הקרבי, ומוגדרים בצה"ל כלוחמי חוד. לעיתים קרובות מסייע חיל ההנדסה גם לכוחות חיל הרגלים במשימותיהם, גם אם אין להם היבט הנדסי, ומבצע משימות לחימה, הסתערות, לחימה בטרור, וביטחון שוטף.

כל לוחמי ההנדסה (פלסים) זוכים להכשרת רובאי 05 ופלס 05 בטירונות והפלסים הקרביים מוכשרים לרמת רובאי 06‏[4] ופלס 06. כמו כן, עקב הצורך בסיוע הנדסי צמוד לכוחות החי"ר, לכל חטיבת חי"ר מצורפת פלוגת חבלה והנדסה (פלחה"ן), זוהי פלוגת חיילים מובחרת מחטיבת החי"ר שעוברת הכשרה בת חודשיים בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) אך איננה כפופה לחיל ההנדסה אלא לחטיבה שבה היא פועלת. לוחמי ההנדסה הם פלסים ולוחמי חי"ר לכל דבר, וכינויים הוא "מוהנדסים".

חיל ההנדסה מחולק למספר יחידות עיקריות:

גדודי הנדסה קרבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גדודי חיל ההנדסה הקרבית
סיכת לוחם הנדסה
סיכת לוחם הנדסה
סיכת הפלס
פומ"ה – בהכנה לתרגיל מחלקה יום, גדוד 601
פלס מתכונן ל"הרמת שדה מוקשים", כלומר: פיצוץ שדה המוקשים באמצעות חבלה. פלסי חיל ההנדסה מפנים מוקשים ישנים בגבולות שלום.
גדוד הנדסה קרבית מתאמן בפריצת מכשולים. בתמונה: רק"מ הנדסי פומ"ה וברקע דחפורי D9.

גדודי ההנדסה הקרבית מהווים את עיקר כוחו של החיל בעת שגרה. מדובר בגדודי פלסים המשלבים פלוגות רובאיות, מחלקות סיור ופלוגת צמ"ה. ייעוד נוסף של הגדודים במלחמה הוא סיוע לכוחות החי"ר והשריון בלחימה אורבנית בשטח בנוי באופן רגלי וממוכן, וייעוד עיקרי נוסף של התעסקות בחבלה, מיקוש והנדסה והשמדת תשתיות טרור. בשגרה בנוסף למשימות הנדסה קרבית מוכשרים הפלסים כלוחמי חי"ר ומבצעים משימות של חי"ר במלחמה וגם ביטחון שוטף, מארבים, מעצרים ופשיטות על בתי מבוקשים. ישנם שלושה גדודי הנדסה בשירות סדיר ועוד מספר רב יותר בשירות מילואים. שלושת הגדודים הסדירים הם:

תג גדוד מספר פלוגות כפוף לחטיבה מורשת (באתר עמותת חה"ן)
אסף 601 אדיר, בז, גרזן, דקל, חתולי הרעם, פלס״ם ״הוריקן״. חטיבה 401 גדוד 601 – אסף
להב 603 ארז, ברקן, גדעון, דוהר, ציפורני החתול חטיבה 7 גדוד 603 – להב
המח"ץ 605 אשד, בזלת, געש, דולב, חתולי הפרא חטיבה 188 גדוד 605 – המח"ץ

גדודי הנדסה במילואים:

תג גדוד ומספר כינוי כפוף ל- עוצבה
גדוד 271 חטיבת המחץ עוצבת סיני
תג גדוד 710 גדוד 710 עוצבת ראם אוגדה 99
גדוד 749 חטיבת ביסלמ"ח
גדוד 924 "חתולי המדבר" חטיבת הראל עוצבת סיני
גדוד 5280 חטיבת אלכסנדרוני עוצבת הגליל
גדוד 5832 "תמסחי הצפון" פיקוד הצפון
גדוד 7071 חטיבת קרייתי עוצבת המפץ
גדוד 7086 "אלון" חטיבת גולני עוצבת געש
תג גדחה"ן 7107 גדוד 7107 "רז" חטיבת הנח"ל עוצבת הפלדה
גדוד 8011
תג 8170 גדוד 8170 חטיבת גבעתי עוצבת הפלדה
תג גדוד 8173 גדוד 8173 "הגליל" חטיבת עציוני עוצבת געש
גדוד 8219 "פלסי האש"[5] עוצבת חצי האש עוצבת האש
תג 9227 גדוד 9227 עוצבת יפתח עוצבת הבשן
תג גדוד 7058 גדוד צמ"ה 7058 "מבקיעי המרכז" פיקוד המרכז
גדוד צמ"ה 7064 "דובי הצפון" פיקוד הצפון
סמל גדוד צמ"ה 8163 גדוד צמ"ה 8163 פיקוד הדרום

מהות ותפקידים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדודים הם האחראים על הפעילות של החיל בגזרות השונות ועל סיוע הנדסי – של פריצה, חבלה ופינוי שדות מוקשים – לכוחות היבשה בזמן מלחמה ובסיוע רגלי לכוחות החי"ר והשריון בלחימה רגלית וממוכנת בתחום השטח הבנוי והפתוח. הגדודים עוסקים גם בחבלה והשמדת תשתיות טרור (למשל פיצוץ מעבדות נפץ והשמדת משגרי רקטות וטילים חמושים[6]). בהתאם, כלי הנשק והפק"לים שעומדים ברשות כל גדוד זהים לאלה הנמצאים בחטיבות החי"ר וכוללים מקלעים, קלעי סער, רובי צלפים ומטולי רקטות. הגדודים נלחמים ומתאמנים ומוכשרים גם בלחימת חי"ר רגלית, רכובה (כלומר: על גבי רכבי שטח) וממוכנת (כלומר: על גבי רכב קרבי משוריין). בנוסף, הגדודים מפעילים את נגמ"ש הפומ"ה הייחודי לחיל ההנדסה, ואת הנמ"ר ההנדסי, נגמ"ש הנדסה מתקדם ביותר על בסיס נגמ"ש מרכבה. כל גדוד מחזיק ב-2 פלוגות רובאיות מבצעיות, פלוגת מסלול, מחלקת סיור ופלוגת צמ"ה.

לוחמי גדוד "אסף" 601 ממלכדים מבנה טרור בקרב רפיח, בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, יוני 2024

בנוסף למשימותיהם ההנדסיות, מבצעים הגדודים משימות בט"ש (ביטחון שוטף) ופעולות של חי"ר על מנת להקל על העומס של חטיבות החי"ר. משימות אלה כוללות מעצרים, מארבים, ומאיישים מחסומים ועמדות שמירה, סיורים, תצפיות, תפיסה ואיתור אמל"ח, בנוסף למשימות הנדסיות יותר של פיצוץ וחבלה בתשתיות הטרור בגזרות הקיימות. כל גדוד כולל מחלקת סיור – מחס"ר (ראו הרחבה בהמשך) המורכבת מהחיילים והמפקדים המצטיינים בגדוד. תפקידה בגדוד דומה לתפקידה של הפלס"ר בחטיבה. בזמן מלחמה מטרתם לסרוק את השטח ולאתר מכשולים בעוד מועד ולתת מודיעין הנדסי, בעת שגרה ועימות מוגבל תפקידם כולל פעולות חי"ר כגון מעצרים ומארבים. בנוסף הכח משמש את הגזרה ככוח הנדסי איכותי ונקרא למשימות מיוחדות. כל גדוד כולל גם פלוגת צמ"ה המפעילה דחפורים משוריינים וכלים הנדסיים שפועלים בתחום ההנדסה באופן שונה מהשאר. שאר הפלוגות בגדודים בנויות על מבנה אורגני ופעילות זהה לשל חיל רגלים.

מבנה המחלקות של הפלוגות הרובאיות בגדודי חיל ההנדסה הקרבית, מתחלק לכמה ייעודים עיקריים וזהים:

לוחמי גדוד 601 פועלים ברפיח, במהלך מלחמת חרבות ברזל, יוני 2024

חיילי הגדודים מוסמכים כרובאי 05-חה"ן וכפלס 05 אחרי טירונות בסיסית, שבסיומה הם זוכים לענוד את סיכת הפלס. אחרי האימון המתקדם הם מוסמכים כרובאי 07 וכפלס 06, וזוכים לחבוש את הכומתה הכסופה ולענוד את סיכת "לוחם ההנדסה".[7] לאחר מכן ממשיכים הלוחמים לתעסוקה מבצעית של 4 חודשים, שבסיומה הם מסיימים את המסלול. אחריו הם ממשיכים את שירותם באחת מן הפלוגות הרובאיות או יוצאים לקורס מ"כים. מ"כים של הנדסה מוסמכים כפלס 08 ורובאי 08 ואילו קציני הנדסה מוסמכים כרובאי 12 ופלס 12.

הלוחמים בגדודים מחולקים למחלקות אורגניות בדומה לגדודי החי"ר, כאשר מחלקה כוללת מפקד מחלקה (מ"מ, דרגת סג"ם או סגן) סמל מחלקה (סמל ראשון) ומפקדי כיתות. בכל מחלקה קיימים לרוב תפקידים לכל לוחם. הפק"לים שקיימים בנוסף לפלס ורובאי הם: קלע סער, חובש קרבי, נגביסט, קשרים, מרגמות, מטוליסט לאו, נהגי רק"ם (נגמ"ש M113, פומ"ה או נמ"ר הנדסי) וכדומה. בעבר החיל הפעיל גם צלפים. כמו כן קיימים גם קורסים רבים כמו קורס מתשאלים, קורס קטלן (מפעיל עמדת קטלנית), קורס מפעיל בארט, קורס מדריכי קרב מגע וקורסים שונים בתחום הלחימה במתקן אדם.

היסטוריה של הגדודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין היחידות המרכיבות את חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל, קיימים 3 גדודים סדירים שמספריהם – 601, 603 ו–605 – הם כמספרי 3 מפלוגות המתנדבים הארצישראליים לחיל החפרים בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, אות וציון למורשתו של החיל שהחלה כבר עם הקמת פלוגות המתנדבים הארצישראליים לחיל החפרים בצבא הבריטי[8]

מחלקות סיור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוחמי הנדסה קרבית הכוללים צלף עם חליפת הסוואה ורובה צלפים M-24 ושני קלעי סער עם רובה M4.

מחלקת סיור (מחס"ר) היא מחלקה בגדוד שתפקידה הוא סיור הנדסי.

מחלקת הסיור הראשונה בגדוד הנדסה הוקמה ב-1994, מייסדיה היו קציניה ומפקדיה של סיירת יעל מיחידת יהל"ם. מטרתם הייתה להקים צוות סיור קטן ואיכותי שיבצע משימות כגון: תצפית ומודיעין בקו המגע בצורה איכותית עם מיומנות גבוהה בכל סוגי הלוחמה (שטח פתוח, סבוך, ובנוי), הסוואה ברמה גבוהה מאוד, ניווטים רגליים ורכובים, לוט"ר ופריצה, וכך היה. ב-2005 זכה המחס"ר של גדוד 603 בצל"ש אלוף פיקוד הדרום על פעילותו ברצועת עזה בה הרג כמות שיא של כ-70 מחבלים, חלקם על ידי צליפה ביום ובלילה.

בכל גדוד הנדסה ישנה מחלקת סיור. הצוות מונה 16 לוחמים המתניידים על 4 האמרים בפיקוד מפקד צוות. המחס"ר מורכב בדרך כלל מן החיילים המצטיינים בגדוד. בעת מלחמה מטרת המחס"ר היא לסרוק את השטח, לאתר מכשולים בעוד מועד, ולספק מודיעין הנדסי. בעיתות שגרה ובעימות מוגבל מבצע המחס"ר את הפעילות המורכבת בגזרת הגדוד כולו, כולל מעצרים, פריצות, משימות חבלה, מארבים, סריקות לגילוי אמל"ח, תצפיות חודרות וכדומה.[18]

לוחם חדש שמגיע עובר סדרת הכשרות הכוללות אימונים רבים: לוחמה, ניווטים, קורס מודיעין וסיור, הסוואה, פריצה, חבלה וקרב מגע. כמו כן יש אפשרות לצאת לקורסים מגוונים: נהיגה מבצעית, תשאול, מדריך קרב מגע, קורס תיעוד, חובשים, סיירות ועוד. כדי להתקבל למחס"ר יש להיות חייל מצטיין בגדוד: רק שניים עד ארבעה לוחמים מצטיינים מכל מחזור יתקבלו להכשרות, ורק הטובים מביניהם יגיעו למחס"ר עצמו.[18]

יחידות הנדסה פיקודיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות ומפקדות ההנדסה הפיקודיות (נקראו בעבר מהנ"פיה – מפקדת הנדסה פיקודית) אחראיות על ביצור הגזרה וביצוע משימות הנדסיות שונות בשגרה ובשעת חירום. תפקידיהם כוללים בניית מוצבים, סלילת צירים, הקמת גדרות, הצבת מחסומים וביצוע פרויקטים הנדסיים גדולים (בשיתוף מרכז הבינוי וקבלנים אזרחיים). בעת מלחמה, מצטרפות היחידות הפיקודיות לאוגדות הפיקודיות ומסייעות להן במאמצי הפריצה, תוך ניצול הידע שרכשו על הגזרה בה התמקצעו. יחידות ההנדסה הפיקודיות כפופות לקצין ההנדסה הפיקודי (נקרא בעבר מהנ"פ = מפקד ההנדסה הפיקודי, נקרא גם "קצין ההנדסה של פיקוד הצפון/המרכז/הדרום") הכפוף פיקודית לאלוף הפיקוד, ומקצועית לקהנ"ר (קצין הנדסה ראשי).

יחידות צמ"ה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית
סיכת לוחם צמ"ה
דחפור ממוגן D9 "דובי": זהו דחפור קטרפילר D9 משוריין עם מיגון כלוב. ה-D9 הוא הכלי הקרבי העיקרי של יחידות הצמ"ה.
דחפור ממוגן D9 "דובי" מ-2014. ה-D9 משמש לעבודות עפר, חילוץ רק"ם, פריצת צירים, חישוף צבאי, ניקוי זירות מטענים, הריסת מבני טרור והריסת בתי מחבלים.

פלוגת צמ"ה קיימת תחת פיקודם של כל גדוד הנדסה קרבית ויחידת הנדסה פיקודית, וכן ביחידות מילואים שונות. פלוגות הצמ"ה אחראיות על הפעלת ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) וכלי סער ופריצה בשדה הקרב ומבצעות מגוון משימות: בניית ביצורים, הקמת מגננים, פריצת מכשולים, פתיחת צירים, פינוי מוקשים, עבודות עפר, הריסת מתקני אויב, הריסת מבנים, סלילת דרכים וחילוץ כלי רכב ורק"מים תקועים. יחידות הצמ"ה מפעילות דחפורים ממוגנים, מחפרים ממוגנים, מעמיסים אופניים, מקדחי-בורות, מעמיסים קומפקטיים, מחפרונים, מפלסות, עגורנים ניידים, טנקי גישור, משאיות עפר וציוד בנייה.

פלוגות הצמ"ה חונות בדרך-כלל בנפרד מהגדוד, במצב כוננות. כל יחידה בצה"ל הזקוקה לסיוע של צמ"ה, יכולה לבקש לספח למשימתה מפעילי צמ"ה על ציודם. רוב מפעילי הצמ"ה מסופחים ליחידות חיל הרגלים וחיל השריון של צה"ל, המשתמשות בדחפורי ה-D9 הממוגנים בפעולות הבט"ש ביהודה, שומרון ועזה. במסגרת פעילותם באינתיפאדה השנייה, עלה מעמדם של מפעילי הצמ"ה והם נהפכו לחלק חשוב בפעילות הצבאית כנגד הטרור.

בשעת חירום ועיתות מלחמה, פלוגות הצמ"ה מצטרפות לגדודים ופורצות את הדרך עבור כוחות השריון. במסגרת פעילות זו מצורפים ליחידות הצמ"ה לוחמי הנדסה ושריון שעברו הכשרה על הפעלת טנקי גישור והפעלת טנקי הנדסה המצוידים באמצעים לפריצת שדות מוקשים כגון מגוב נוכרי, רקטות ריצוף או צפע שריון.

בעקבות האינתיפאדה השנייה הוקמו בנוסף לפלוגות הצמ"ה הגדודיות שלוש יחידות צמ"ה אזוריות מיוחדות – ביהודה ושומרון צמ"ה איו"ש ("חתולי הבר") ובגזרת עזה צמ"ה עזה-דרום ("אבירי הפלדה") וצמ"ה עזה-צפון ("חתולי הפלדה") – שהתמקצעו בלוחמה בשטח בנוי ומלחמה בטרור בשטחים הללו ומובילות שם את הפעילות המבצעית והלוחמה בטרור.

בנוסף לפלוגות הצמ"ה הסדירות קיימים בחיל ההנדסה הקרבית מספר גדודי צמ"ה במילואים, המורכבים ממפעילים ותיקים ומנוסים, ואלה מפעילים לצד דחפורי ה-D9 המשוריינים גם כלי צמ"ה נוספים הדורשים התמחות נוספת ועבודה מדויקת במיוחד כגון מחפרים, משאיות עפר, מפלסות ומקדחי-בורות. גדודים אלה נחשבים לגדודים מצטיינים: גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז זכה לצל"ש הרמטכ"ל על לחימתו במבצע צוק איתן וחשיפת מנהרות החדירה של רצועת עזה; וגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד דרום שזכה לאות הצטיינות מנשיא המדינה על לחימתו ברצועת עזה במהלך האינתיפאדה השנייה.

בנוסף ליחידות הצמ"ה הקרביות קיימות גם מספר יחידות צמ"ה עורפיות: יחידה הצמ"ה המטכ"לית המועסקת במשימות בנייה וביצורים בעורף, צמ"ה חיל-אוויר – המועסקת בבנייה והכשרת שדות-תעופה ומנחתים עבור חיל האוויר וצמ"ה "בית הלל" המועסקת בבניית כבישים, שבילים ומוצבים בצפון ופינוי שלגים בהר החרמון.

קורס צמ"ה אורך כ-4 חודשים בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ), בו מוסמכים החיילים בשלב הראשון כמפעילי צמ"ה 07 ומוכשרים להפעיל טרקטור זחלי ודחפור ממוגן מדגם קטרפילר די-9, ובשלב השני מוסמכים כמפעילי צמ"ה 08, ומוכשרים להפעיל גם משאית, יעה אופני (שופל) וכלי צמ"ה אופניים אחרים. קיים גם קורס המכשיר את הלוחמים להפעיל מחפר (באגר). כלל הרישיונות שמקבלים על הכלים במהלך הקורסים תקפים גם באזרחות ומוכרים על ידי משרד הרישוי ומשרד העבודה והרווחה. כמו כן, במסגרת יחידות הצמ"ה קיימים גם מספר מסלולים פיקודיים: קורס מפקדי צמ"ה, קורס קציני צמ"ה ומסלול מנהלי עבודה (שלבים 10, 12 ו-13) המחייב חתימה לשירות קבע.

יהל"ם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהל"ם
לוחמי יהל"ם באימון מסכם

יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות) היא יחידת העילית של חיל ההנדסה. היא אחראית למשימות חבלה מיוחדות, פריצה הנדסית ימית, טיפול במטעני חבלה וחומרי נפץ רגישים במיוחד (סילוק פצצות), חשיפת מנהרות וסליקים, לוחמת מנהרות, פיתוח אמצעי חבלה ואמצעי חבלנות וכן הדרכה ופיתוח תו"ל הנדסי לחבלה וסילוק פצצות (ס"פ). היחידה מחולקת למספר פלגות:

בנוסף לפלגות האלה קיימות עוד פלגות שייעודן מסווג ופלגות העוסקות בבניין הכוח ביחידה (בית הספר האחראי על הכשרה ואימונים, תכנון ופיתוח והמכון לחקר ופירוק התחמושת).

היחידה מפעילה אמצעים מיוחדים בהם רובוטים לסילוק פצצות, רובוטים למודיעין וסיור, כלי צמ"ה רובוטיים ונשלטים מרחוק נגד מטענים ומוקשים, אמצעי חבלה מתקדמים, אמצעי סילוק פצצות מתקדמים ומערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות. לוחמי היחידה חמושים ברובי שירות מדגמי M4A1 ותבור X-95 פלאט-טופ וכן באקדחים בתור נשק אישי.

היחידה הוקמה ב-1995 מאיחוד של סיירת יעל והיחס"פ. בעקבות המלחמה בטרור ביהודה, שומרון ועזה הוגדלה היחידה באופן ניכר ונוספו לה פלגות חדשות. בעקבות מבצע צוק איתן הוכפל הסד"כ של היחידה והיא אורגנה כאגד הנדסי. על היחידה מפקד קצין מחיל ההנדסה הקרבית בדרגת אלוף-משנה.

יהל"ם נחשבת לאחת מיחידות העילית המובחרות והעסוקות בצה"ל ורוב פעילותה מסווגת.

גדס"כ 76 (גדוד הסיוע הכימי)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוחמי גדס"כ 76 של חיל ההנדסה
רכב טיהור M12 על בסיס משאית REO

גדוד הסיוע הכימי 76 נקרא בעבר גדוד אב"כ (ראשי תיבות של: אטומי, ביולוגי, כימי) הוא גדוד שבעבר היה נמצא תחת פיקוד חיל ההנדסה הקרבית והמטכ"ל, אך פורק ב-2015, והכשרת הלחימה באב"כ, הועברה ללוחמי פלח"ץ (פלוגות חילוץ והצלה) תחת פיקוד העורף. הוא כלל מערך הכשרה, גדוד סדיר וגדודי מילואים. הגדודים נועדו לפעול במלחמה כוללת, במתן מענה לשימוש בלחימה כימית נגד הכוחות בחזית, כמו כן ולנוכח האיום ההולך וגובר הם גם הכוח שיסייע בטיפול בזירה של פיגוע כימי.

תפקיד הגדודים הוא זיהוי וטיהור השטח מחומרי לחימה כימיים או חומרי לחימה ביולוגיים (חל"כ, חלב"ג) בשדה הקרב כדי לאפשר את מעבר הכוחות הלוחמים בשטח המזוהם (המכשול הלא קונבנציונלי) הגו"ז מתבצע על ידי אמצעים מגוונים כגון ה"קאדט", תיק גו"ז, ו"סיגל". הטיהור מתבצע ברובו על ידי רכב הטיהור מנו"ר, ולטיהור משלים, באזורים בהם למנו"ר אין אפשרות לטהר משתמשים ב"הופר" וב"מטפי טיהור" מסוגים שונים.

במערך הסיוע הכימי ישנו גדוד סדיר אחד ומספר גדודי מילואים. הגדס"כ הסדיר כולל 4 פלוגות סדירות: "אנקור", "ברקן", "גרניט", ו"דיה" (פלוגת מסלול – המשמשת להכשרות). גדוד 76 נחשב חלק מחיל ההנדסה אך בעיקרון זהו גדוד מטכ"לי אשר מסופח לחה"ן רק בהכשרות (טירונות, אימון מתקדם, קורסי המפקדים הסמלים והקצינים). בשנים האחרונות הוחלט על מספר שינויים בגדוד על מנת להגביר את המוטיבציה לשירות בגדוד וגיוס מלש"בים:

  • הגדרתו שונתה מגדוד אב"כ לגדס"כ – גדוד סיוע כימי, ואילו השם אב"כ יוחד ליחידות האב"כ של פיקוד העורף המטפלות בנשק בלתי קונבנציונלי שפוגע בעורף.
  • רמת הרובאי והכשרת החי"ר הועלתה.
  • תקופת ההכשרה הוארכה ל-8 חודשים.
  • החלה מסע הסברה לשיפור התדמית של הקורס.
  • נוספה אפשרות של "חבר מביא חבר" המאפשרת לחברים להתגייס ביחד לגדוד.

אימוני היחידה עוסקים, בין השאר, בפעולות גילוי וזיהוי חומרי לחימה לא קונבנציונליים (גו"ז), וטיהור ופריצת שטחים "נגועים". עיסוקים ייעודיים אלה כרוכים בהפעלת ציוד רגיש. לחימת האב"כ מתבצעת בשטח בבגדי מגן ייחודיים (סי"ל[19] שהחליף את הבמ"פ והבמ"י), מה שמצריך מהלוחמים סיבולת גבוהה. בשיגרה עוסקות הפלוגות הסדירות בפעילות ביטחון שוטף (בט"ש) בכל הגזרות. לוחמי היחידה מצוידים ומאומנים בהפעלת ציוד ואמל"ח חי"ר אישי לצורך ביצוע משימות הביטחון השוטף בשגרה ועל-מנת לאפשר תפקוד בחזית בזמן מלחמה.

במהלך מסלול ההכשרה עוברים הלוחמים, בנוסף לאימונים הייעודיים בלוחמת אב"כ, גם הכשרת לוחמת פרט, אימוני חי"ר ופרק בן כמה שבועות של ניווטים. מסלול ההכשרה של לוחם בגדוד מתחיל בהכשרה בת 8 חודשים בבא"ח הנדסה בצוקי עובדה (בהל"ץ), ואחריה אימונים ותעסוקות מבצעיות. בסוף המסלול מקבל הלוחם הסמכה ייחודית של "מטהר 06" ומוסמך כ"רובאי 05" אך אחרי קורס פיקודי מוסמכים ל"רובאי 07". חלק מן הלוחמים יוצאים למסלול פיקודי כבר לאחר שמונה חודשים. קורס המפקדים נערך במרכז אב"כ ומאריך את ההכשרה לשנה וארבעה חודשים. בסופו משובצים המפקדים בפלוגות המבצעיות, בבסיס הטירונים, בקורס קצינים או נשארים בענף המפקדים בתור מפקדי קורס מ"כים. במהלך ההכשרה אפשר לצאת לקורסים שונים, כגון: קורס קלעים, קורס נגביסטים, קורס מטוליסטים, קורס נהגי האמרים קרביים וקורס נהגי מנו"ר (המעניק למסיים אותו גם רישיון לנהיגה במשאית עד 18 טון והובלת חומרים מסוכנים באזרחות).

במשך תקופה מסוימת שילב חיל ההנדסה גם לוחמות בגדוד האב"כ, שהשתתפו במגוון תפקידי היחידה. הלוחמות עוברות גיבוש בן יומיים על מנת להתקבל לגדוד 76. הגדוד היה פורץ דרך מבחינת פיתוח לוחמות. הלוחמת הראשונה אשר סיימה את קורס הסמ"בים (סמלים בכירים) הייתה מגדוד האב"כ, פלוגת ברקן. עד היום סיימו בהצלחה 3 לוחמות קורס צלפים מטעם הגדוד, קורס שאינו זמין ללוחמי הגדוד. החל מגיוס נובמבר 2010 בוטל גיוס הבנות לגדוד. ממחזור 2014 הוחזר גיוס הלוחמות.[20]

מרכז האב"כ נמצא במחנה צריפין וכולל את בית הספר לאב"כ (אב"כ א), האחראי על כל ההכשרות בצה"ל בנושא האב"כ ואת ענף תו"ם (תורה ומחקר) שאחראי על פיתוח אמצעים ותורת לחימה לצה"ל כולו בנושא האב"כ. היחידה הוכרזה בתור גדוד בחירום הידוע בשם "ינשוף" ומאוחר יותר כגדוד אב"כ סדיר[21] שמאגד את כל פלוגות האב"כ הסדירות בצה"ל ואף מכשיר את לוחמיה לתת מענה לטרור כימי וביולוגי.[22] בכל הנוגע לטיפול באיומי אב"כ בעורף, עובד מערך האב"כ של חיל ההנדסה בשיתוף פעולה עם פלגות שונות ביהל"ם וצוותי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף.

בשנת 2015, בעקבות שינוי במתאר איום האב"כ על ישראל, בין השאר עקב השמדת מאגרי החל"כ של סוריה (אומנם באופן חלקי), הוחלט להעביר את מערך האב"כ מחיל ההנדסה לפיקוד העורף ולהסב את גדוד 76 לגדוד הנדסה קרבית רגיל.[23] ב-31 באוגוסט 2015 התקיים טקס סגירת גדוד הסיוע הכימי באתר ההנצחה החילי.[24]

בית הספר להנדסה צבאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בית הספר להנדסה צבאית
פלסים של חיל ההנדסה מתאמנים בגילוי מוקשים.
לוחם הנדסה קרבית מתאמן בפינוי מוקשים ברמת הגולן.

בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) הוא היחידה בחיל ההנדסה האחראית על כלל ההכשרות ההנדסיות בצה"ל. בהל"צ ממוקם בבה"ד 14 שנמצא ליד צוקי עובדה. הבסיס הועבר לשם מאדוריים במהלך שנות התשעים של המאה העשרים. זהו הבסיס להכשרת חיילי החיל ללוחמי הנדסה מן השורה, מסלול הלוחם הוא שנה שמתוכו 8 חודשים הכשרה.

תפקידו של בהל"ץ הוא להכשיר את חיילי חיל ההנדסה בתור פלסים שלב 5 (בעלי הכשרת רובאי 05) ולאחר אימון מתקדם פלסים שלב 6 (רמת הרובאות ח"יר היא 07).[7][4] בנוסף, הוא מכשיר את לוחמי חיל ההנדסה במיקוש, חבלה, גישור, פריצה, הפעלת הפומ"ה וכן מבצע הכשרות ייחודיות לאלה הממשיכים לענפי הצמ"ה (ראו קורסי צמ"ה), האב"ך או קצונה. בעתיד אמור לקום בבהל"ץ בית ספר לחבלה וכן מערך הכשרות לתפקיד "פלס-סייר" שיכשיר את לוחמי המחס"ר (מחלקות סיור) של חיל ההנדסה.[25] הענפים בבהל"ץ הם:

  • בא"ח הנדסה
    • הכשרת יסוד (טירונות)
      • פלוגת טירוני גדוד אסף (פלחה"ן "אופק")
      • פלוגת טירוני גדוד להב (פלחה"ן "ברקן")
      • פלוגת טירוני גדוד המח"ץ (פלחה"ן "געש")
      • פלוגת עיט (מרכזת את טירונות תומכי לחימה זרוע יבשה, בנוסף מרכזת את ההכנה לקצונה לכלל לוחמי חייל ההנדסה הקרבית.)
    • הכשרה מתקדמת (אימון מתקדם)
      • פלוגת אימון מתקדם 601
      • פלוגת אימון מתקדם 603
      • פלוגת אימון מתקדם 605
  • ענף המקצועות
    • מדור חבלה
    • מדור הלת״ק
    • מדור הרק"ם
    • מדור הצמ"ה
    • קורס מדריכות חה"ן
  • גדוד הפיקוד (גדוד 614)
    • פלס"ם
    • פלוגת נץ
    • פלוגת שחף
    • פלוגת עיטם
    • פלוגת ח"ץ (חה"ן צוערים – השלמה החיילית של קורס קציני חה"ן)

בנוסף להכשרת חיל ההנדסה, מספק בית הספר הכשרה ואימונים לכלל היחידות הלוחמות של צה"ל ובין השאר מאמן את הפלחה"ן (פלוגות חבלה והנדסה) של חטיבות החי"ר השונות וכן את אנשי היחידות המיוחדות הנדרשים למיומנויות חבלה בסיסיות.

בנוסף להדרכות, החיילים בבהל"ץ – המאוגדים תחת גדוד הפיקוד (614) – משמשים כעתודה מבצעית ומדי פעם יוצאים לבצע פעולות בט"ש ומסייעים לכוחות בשטח. בחירום לוחמי גדוד הפיקוד (614) משמשים לגדוד סדיר בנוסף לשלושת הגדודים הסדירים. כוחות מגדוד זה פוצצו את בנייני התאומים בצומת נצרים.[26]

יחידת יפת"ח

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחידת יפת"ח
דוד לסקוב עם מטען ירבוע שפותח על ידי יחידת יפת"ח

בשנת 1957 מונה דוד לסקוב לסגן קצין הנדסה ראשי. הוא הקים את "חוליית לסקוב" שמטרתה הייתה פיתוח אמצעי לחימה מיוחדים עבור חיל ההנדסה. לימים הפכה "חוליית לסקוב" ליחידת "יפת"ח", הקיימת ופועלת עד היום בשורות צה"ל, במסגרת זרוע היבשה.

יחידה זו אחראית בין השאר לפיתוח גשר הגלילים, מערכת "אור יקרות", רקטות ה"זאב" (שהופעלו במהלך מלחמת ההתשה ואחת מהן פגעה והרגה את הרמטכ"ל המצרי) וחליפות מיגון לדחפורים. תת-אלוף דוד לסקוב היה מפקד היחידה במשך שנים רבות. הוא שירת עד מותו בגיל 86 (היה החייל המבוגר ביותר בצה"ל), ותמיד היה מוכן לתרום מניסיונו ורעיונותיו היצירתיים לצבא. לסקוב תכנן מספר גשרים וביצורים עבור חיל ההנדסה, ורובם יושמו בהצלחה בשטח.

במהלך השנים יפת"ח יצאה מחיל ההנדסה, אל מפח"ש (מפקדת חילות השדה), משם לאט"ל (אגף טכנולוגיסטי), ובתחילת 2006, עם ייסוד החט"ל עברה לחט"ל (חטיבה טכנולוגית ליבשה) תחת זרוע היבשה. כיום היא נמצאת בחטיבת עוז ("חטיבת הקומנדו").

המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום), המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הצפון)
פיר מנהרת הטרור שנחשפה ב-10 בדצמבר 2017 בין קיבוץ כיסופים וקיבוץ נירים, סמוך לרצועת עזה בצד הישראלי של הגבול.

המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות היא יחידה צבאית טכנולוגית של צה"ל לגילוי ואיתור מנהרות תת-קרקעיות. המעבדה כוללת מומחים וקצינים מתחומים שונים בהם קציני מודיעין, קציני הנדסה קרבית, קציני מחשבים ואגף התקשוב וההגנה בסב"ר, ומדענים ומהנדסים מתחומי הפיזיקה, הגאולוגיה, ההנדסה ובפרט הנדסה אזרחית והנדסת מכונות. המעבדה מנתחת מידע שאוספים החיילים בשטח ומידע שמתקבל מעבודות עפר, חפירות וקידוחי-עומק שמבצע מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית. באמצעות ניתוח המידע מסוגלת המעבדה לאתר מנהרות, חללים מתחת לקרקע ועבודות חפירה. היא מקבלת גם מידע מודיעיני וכן מידע שאוספת יחידת סמו"ר של יהל"ם המתמחה בלוחמת מנהרות.

כיום קיימות שתי מעבדות כאלה. המעבדה הראשונה פועלת בפיקוד הדרום תחת חטיבה טכנולוגית ליבשה (חט"ל), בשיתוף אוגדת עזה, חיל ההנדסה הקרבית ואגף המודיעין. היא הוקמה ב-2016. מאז הקמתה איתרה המעבדה למעלה מ-15 מנהרות טרור שנחפרו מתחת לגדר המערכת סביב רצועת עזה, אותן השמידו כוחות פיקוד הדרום, חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר הישראלי. המעבדה השנייה פועלת בפיקוד הצפון תחת החט"ל, בשיתוף עוצבת הגליל, חיל ההנדסה הקרבית ואגף המודיעין. היא פורסמה בדצמבר 2018 בעקבות מבצע מגן צפוני לגילוי ואיתור מנהרות הטרור שחפר חזבאללה בגבול ישראל-לבנון אל תוך שטח ישראל. במהלך המבצע איתרו המעבדה וכוחות ההנדסה 6 מנהרות חודרות גדר, בהן מנהרות בעומק 25 ו-55 מטר.

פלוגות הנדסה של חטיבות חיל הרגלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פלחה"ן

לוחמי פלוגות החבלה וההנדסה (פלחה"ן) של חטיבות חיל הרגלים הישראלי הם בעלי שייכות חילית כפולה. מבצעית וארגונית הם כפופים לחטיבות האם (למשל: פלחה"ן גולני היא חלק אורגני מגדוד הסיור של חטיבת גולני וכפופה למג"ד של גדוד הסיור, ובאותו אופן פלחה"ן נח"ל היא חלק מגדס"ר הנח"ל) אך מקצועית לחיל ההנדסה הקרבית. חלק ממסלול הכשרת הלוחמים מתבצע בבית הספר להנדסה צבאית, שם הם מוכשרים כפלס 07 ולומדים חבלה, מיקוש, פריצה, לוט"ר וכשירויות הנדסיות נוספות. בסיום ההכשרה הם חוזרים לחטיבות החי"ר. מטרת לוחמי הפלחה"ן היא לשמש ככוח הנדסי זמין עבור חטיבות החי"ר, בייחוד בלוחמה בשטח בנוי, שיפעל בצמוד ללוחמי החי"ר ולא יהיה תלוי בסיוע הנדסי של גדודי ההנדסה הקרבית שכפופים מבצעית לחטיבות חיל השריון הישראלי. עם זאת, בעת מלחמה או מבצע גדול גם גדודי ההנדסה הקרבית מסייעים להתקדמות כוחות החי"ר ומספקים סיוע הנדסי לכלל היחידות.

תגי יחידות בחיל ההנדסה הקרבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תגי יחידות חיליות
תגי גדודי הנדסה קרבית (גדחה"ן)
תגי מפקדות הנדסה פיקודיות
תגים וסמלים של גדודי מילואים
תגים היסטוריים

אמצעי לחימה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי
דחפור D9 משוריין של חיל ההנדסה.
נגמ"ש הנדסי פומ"ה של חיל ההנדסה.
נמ"ר הנדסי עם "מעיל רוח".

חיל ההנדסה מתאפיין בהפעלת כלים מגוונים בנוסף לכלי הנשק הרגילים של זרוע היבשה. פרט לנשק קל מפעיל חיל ההנדסה נגמ"שים מסוג נמרה ופומ"ה, כלי צמ"ה, אמצעי גישור וצליחה, אמצעי סילוק פצצות, אמצעי פריצת שדות מוקשים, מיקוש ואמצעי חבלה ואמצעי הגנה בפני לוחמה כימית וביולוגית.

הנשק האישי של לוחמי ההנדסה הסדירים[דרושה הבהרה] הם רובי M4A1 (פלאט-טופ) כאשר בקרב כוחות מילואים עוד ניתן למצוא רובי M16A1 מקוצרים ורובי CAR-15 ("מקוצר"). נשק וחימוש נוספים כוללים רימוני יד, מטולי רימונים M203, מקלעים (נגב, מאג ו-M2 בראונינג), רובי צלפים רמינגטון M24, בארט M82A1 נגד חומרים[27] ורקטות נ"ט[דרושה הבהרה].

חיל ההנדסה הקרבית ידוע בנגמ"ש הייחודי לו – הפומ"ה. זהו נגמ"ש הנדסי מתקדם עם מיגון של טנק המבוסס על תובה של טנק שוט קל (שיפור של צנטוריון בריטי). הפומ"ה פותח בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. נגמ"ש הפומ"ה ממוגן בכבדות ומצויד באמצעים הנדסיים מתקדמים. בנוסף אליו משרתים בחיל נגמ"שים מדגמי נקפדון ו-M-113. בשירות יהל"ם נמצא גם הנקפומ"ה, נגמ"ש הנדסי מיוחד המבוסס על הנקפדון. בסוף 2016 נכנס לשירות בחיל ההנדסה הקרבית הנמ"ר ההנדסי (נמרה) – נגמ"ש הנדסי כבד המבוסס על הנמ"ר ומצויד בנוסף למיגון משופר ואמצעי הנדסה מתקדמים גם בהנדסת אנוש טובה יותר, טכנולוגיה מתקדמת ומערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח". הפומ"ה והנמ"ר ההנדסי חמושים במקלע כבד M2 בראונינג 0.5 המותקן על עמדות בשלט רחוק מדגמי דרקונית וקטלנית בהתאמה.

בנוסף לרק"מ ההנדסי, מפעיל חיל ההנדסה מגוון כלים הנדסיים ייעודיים, בהם טנקי גישור ומגוון כלי צמ"ה בהם דחפורים, מחפרים ממוגנים (ובפרט באגר E349 הענק), מעמיסים אופניים ("שופל") ממוגנים, מחפרונים ממוגנים, מפלסות ועוד. מכלי הצמ"ה, ידועים במיוחד דחפורי ה-D9 המשוריינים – דחפורים כבדים מדגם קטרפילר די-9 שזוכים למיגון ישראלי כבד – שתרמו רבות לפעילות החיל באינתיפאדה השנייה ומשמשים לפריצה הנדסית, פתיחת צירים, ניקוי זירות מטענים, הריסת מבנים, בניית ביצורים וחילוץ רק"מ. כן מפעיל החיל כלי צמ"ה בלתי מאוישים, החל ממיני-מעמיסים (מכונים בישראל בשם הגנרי "בובקאט") כגון הסה"ר וכלה בדחפורי D9 ענקיים.

בהיותו אחראי על תחומי החבלה, סילוק הפצצות והגנת האב"כ בצה"ל, מפעיל חיל ההנדסה אמצעים מתקדמים וייעודיים בתחומים אלה. החיל מפעיל אמצעי מיקוש וחבלה מתקדמים, מטעני חבלה, כלי פריצה קרה וחמה[דרושה הבהרה] ומשתמש במגוון חומרי נפץ. החיל גם מפעיל אמצעים מגוונים לסילוק פצצות, החל מאמצעים בסיסיים ופשוטים כגון אמצעי מיגון לחבלנים, מגלה מוקשים, סכין פלסים ואמצעים ידניים לפריצת ו"הרמת" שדות מוקשים, וכלה באמצעים מתקדמים כגון רובוטי חבלה וסילוק פצצות בשלט רחוק ורובי בארט M82A1 לפירוק מטענים. לפריצה מהירה של שדות מוקשים שנעשית מתוך הכלים המשוריינים מפעיל חיל ההנדסה הקרבית שבשים וגלאים וכן מערכות לפינוי מוקשים בעת קרב הכוללים מגובים שונים (בהם מגוב רציף ונוכרי), רקטות ריצוף (CARPET) וצפע שריון.

חיל ההנדסה מפעיל מערכות מתקדמות להגנה מאיומי אב"כ ולטיהור שטחים שזוהמו. אמצעים אלה כוללים אמצעי גילוי וזיהוי (כגון סיגל וקאד"ט), ערכות זיהוי חומרים כימיים, אמצעי טיהור (כגון המנו"ר) ומיגון אישי ללוחמים. בעבר הופעלו אמצעים אלה בידי גדוד 76 וכיום הם מופעלים על ידי פלגת "סייפן" של יהל"ם.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דחפור של חיל ההנדסה פורץ את דרך בורמה הישראלית
"תמסח" (ז'ילואה) – לדוברה היה חלק מכריע בין האמצעים להנחתת כוחות בגדה המערבית של תעלת סואץ ב-16 באוקטובר 1973
האינתיפאדה השנייה: דחפורי D9 הורסים בית של מחבל ששימש לפעילות טרור ברצועת עזה.
דחפור D9R משוריין הורס מוצב של חזבאללה בגבול ישראל־לבנון במהלך מלחמת לבנון השנייה (2006).
גדוד להב 603 של חיל ההנדסה הישראלי מפוצץ מבנה טרור במבצע עופרת יצוקה
דחפורי D9, באגר E-349 וטנקי מרכבה סימן 4מ חונים במגנן בזמן מבצע צוק איתן.
מחפר ממוגן מדגם קטרפילר 349E חושף מנהרת טרור במבצע צוק איתן.
דחפור D9R משוריין בונה מגנן בחוף עזה.
ערך מורחב – היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי

חיל ההנדסה הוקם בשנת 1947 בידי עמנואל שחר, מפקדו הראשון, על בסיס כוחות ההנדסה, הבנייה והחבלה של ההגנה ומתנדבי היישוב היהודי מארץ ישראל לצבא הבריטי: עם פרוץ מלחמת העולם השנייה פנו רבים מהם להתנדב למאמץ המלחמתי ושלטון המנדט הבריטי נאות לצרפם. רבים מהם הופנו ל"צבא העזר לחיל החלוץ", שלימים נקרא: "חיל החפרים". הם ביצעו את כל העבודות שנדרשו, על-מנת לסייע ליחידות הלוחמות, כולל: חפירת ביצורים, סלילת כבישים, הנחת מסילות ברזל, פריקה והעמסה של תחמשת וציוד ועוד. עד היום תואמים מספרי הגדודים הסדירים של חיל ההנדסה למספרי פלוגות חפרים: גדוד אסף משמר את מספר פלוגת החפרים 601, גדוד להב נושא את מספרה של 603 וגדוד מחץ את המספר של 605. יהודים מהיישוב שירתו במלחמה ביחידות הנדסה נוספות:

  • פלוגת הנדסה 738 שפעלה ממחצית יוני 1940, לאחר שבמפקדת חיל ההנדסה המלכותי של בריטניה הוחלט לרכז ביחידות ארץ-ישראליות מיוחדות את המתנדבים לשירות בעלי המקצועות הטכניים, שהיו מפזרים ביחידות ההנדסה הבריטיות במזרח התיכון.
  • פלוגת הנדסה 870 שהוקמה ביולי 1941 ויעודה היה הפעלת ציוד מכני הנדסי.
  • פלוגת הנדסה 743 שהוקמה בספטמבר 1941, עסקה תחילה בעיקר במשימות בינוי מחנות, אולם לאחר-מכן הופעלה במשימות הנדסה קרבית.
  • פלוגות: 544, 739, ו-744.
  • פלוגת הסואה 1.
  • פלוגת הנדסת שדה 643 – שהייתה יחידת ההנדסה של הבריגדה היהודית, שבין היתר הייתה זו שבחנה את אפשרויות הגישור על פני נהר הסניו. הם היו אלה שאיתרו את המקום המתאים להנחת הגשר הארעי בנקודת החציה, עסקו בפנוי המוקשים שהניחו הגרמנים באזור החצייה ולאורך הדרך העולה במעלה הרכסים שמצפון לנהר. בהמשך הם הקימו את הגשר על פו (נהר) והמשיכו בכך עד סמוך ליום הניצחון. לאחר תם הקרבות, הגיעו להולנד והניחו גשרי בילי על הריין.
  • היחידה לסילוק פצצות – הוקמה בקיץ 1940 ונפתחה בפני מתנדבים מחיל החפרים. פעלה בעיקר באזור אלכסנדריה ותעלת סואץ.

במלחמת העצמאות חולק החיל לשני שירותים: "שירות ההנדסה" האחראי על הנדסה קרבית (חבלה, מיקוש, פריצת דרכים, הסוואה) ו"שירות האכסון" האחראי על בניית מחנות, מוצבים ותשתיות. בסוף המלחמה שני השירותים התאחדו. במלחמה עצמה נטל חיל ההנדסה תפקיד חשוב: הוא פוצץ גשרים על נהר הירדן ובדרום הארץ ובכך סייע לבלימת התקדמות הלגיון הערבי והצבא המצרי למרכז הארץ. בנוסף, נטל חיל ההנדסה חלק חשוב במערכה על ירושלים, כאשר פרץ את דרך בורמה באמצעותה הועבר סיוע לנצורים. אירוע זה הונצח באנדרטת "דרך הגבורה" סמוך ליער חולדה.

החיל נטל חלק בכל מלחמות ישראל, בפריצת דרך, בניית ביצורים ופינוי מוקשים.

במבצע קדש, לקח חה"ן חלק מרכזי באיסוף שלל רב מהצבא המצרי הנסוג ובהריסת התשתית הצבאית המצרית בסיני ("מבצע עמורה") עליה קיבל צל"ש גדודי ראשון מסוגו בצה"ל. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הפעילו לוחמי הצמ"ה של החיל טרקטורים ודחפורים (חלקם משוריינים וחלקם לא) בגזרת האון תחת אש כבדה של הסורים, ועל כך זכו מספר מפעילים לעיטור העוז. במלחמת ששת הימים מילא חיל ההנדסה חלק חשוב בפריצה לרמת הגולן וטיהור ירושלים והרמה ממוקשים שהניחו צבאות ערב. בקרב על עמק דותן התנדבו כוחות הנדסה לסייע לכוח שריון שנתקע מדרום לג'נין והופגז באש ארטילרית כבדה. לוחמי ההנדסה נלחמו בגבורה לצד הטנקים כלוחמי חרמ"ש (חיל רגלים משוריין) ולא נסוגו למרות האבדות הכבדות שספגו.

במלחמת ההתשה היה חיל ההנדסה אחראי על בניית ואחזקת קו בר-לב: ביצורים ומעוזים לאורך תעלת סואץ. הקו עמד בהפגזות ארטילריות רבות והביצורים הצילו חיי חיילים רבים. על כך זכה חיל ההנדסה לפרס ביטחון ישראל בשנת 1969.


ערך מורחב – חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים

במלחמת יום הכיפורים (1973) נטל חה"ן חלק מרכזי בהדיפת צבאות ערב ובהעברת המלחמה אל שטח האויב. בחזית הדרום, נטל חיל ההנדסה חלק מרכזי ומהותי במבצע אבירי לב לצליחת תעלת סואץ. כוחות הצליחה של חה"ן, שהתכוננו למבצע עוד מ-1968, העבירו טנקים וכוחות צנחנים לגדה המערבית[28] באמצעות דוברות והקימו 3 גשרים (בהם החזיקו תחת אש כבדה) באמצעותם הצליחו כוחות צה"ל לכתר את הארמייה השלישית ולאלץ את המצרים להיכנע. על הצליחה והחזקת הגשרים תחת אש כבדה זכו מספר קצינים ולוחמים בחיל בעיטורים וצל"שים.

בחזית הצפונית, מערכת המכשולים שבנה חיל ההנדסה סייעה בבלימת הסורים, וכוחות חה"ן הובילו את הדיפת הסורים תוך פריצת הדרך לכוחות השריון. בחרמון, מפעילי הצמ"ה של חה"ן פרצו דרך למוצב החרמון ודחפור די-9 ישראלי אף הצליח לפרוץ דרך לשיא החרמון (הפסגה הגבוהה ביותר ברכס החרמון) לפני הסורים (בכך הוא נהייה כלי הרכב הממונע הראשון שהגיע לשיא החרמון). את מוצב החרמון כבשו חיילי חטיבת גולני.

החל משנות ה-80 של המאה ה-20, החל חיל ההנדסה במיגון הכלים שלו מתוך הכרה בסיכון בו נמצאים החיילים המפעילים אותם. כתוצאה מכך נולד נגמ"ש הפומ"ה וערכות המיגון לכלי הצמ"ה שמפעיל החיל. בשנות ה-90 של המאה ה-20 שקד חיל ההנדסה על התעצמות ובניין הכוח כאשר המהלכים המרכזיים היו העברת בית הספר להנדסה צבאית (בה"ד 14) לבסיס צוקי עובדה שבדרום הארץ ואיחוד סיירת יעל והיחס"פ ליחידת עילית הנדסית בשם יהל"ם. בהתאמה, שמו של החיל שונה לחיל ההנדסה הקרבית.

באינתיפאדה השנייה, לקחו הדחפורים המשוריינים (D9) של חיל ההנדסה חלק ניכר בפעילות בשטחים: פתיחת צירים, חישוף, הריסת בתי מחבלים (בין השאר בנוהל סיר לחץ) וניקוי זירות מטענים. במקרים מסוימים, היוו הדחפורים לא רק גורם מסייע כי אם גורם מכריע. בנוסף לדחפורים בלטו בפעילות גם יחידות הס"פ שנטרלו מטעני חבלה, גדוד המח"ץ 605 שקיבל צל"ש רמטכ"ל במבצע חומת מגן וגדוד להב 603 שבלט בלחימה ברצועת עזה.

במלחמת לבנון השנייה פרצו כוחות ההנדסה צירים לכוחות החי"ר והשריון, וניקו זירות מטענים. במהלך הקרבות עלה D9 על מטען גחון של 500 ק"ג חומר נפץ, אך שרד ללא ספיגת נזק משמעותי. כמו כן, בסוף קרב מארון א-ראס ירה כוח של גדוד 601 צפע שריון על הקסבה של הכפר ובכך החריב אותה תוך הריגת עשרות מחבלים. כוחות ההנדסה השמידו מוצבים ומערכות בונקרים של חזבאללה. 7 לוחמי הנדסה נהרגו במלחמה. שני לוחמי הנדסה קיבלו את עיטור המופת ושניים צל"ש רמטכ"ל.

במבצע עופרת יצוקה פרצו כוחות ההנדסה צירים לכוחות החי"ר והשריון, וניקו זירות מטענים. דחפורי D9 שהובילו את הכוחות ספגו הרבה מטענים וטילי נ"ט, אך בדרך כלל ללא נזק משמעותי לכלים. כוחות יהל"ם נטרלו מאות מטעני חבלה והשמידו מנהרות תת-קרקעיות. גדודי חיל ההנדסה הסדירים וכוחות המילואים השמידו כ-600 מבנים ממולכדים ומבנים ששימשו לפעילות טרור באמצעות דחפורים (רובם) וחומר נפץ (מיעוטם). במבצע נהרג לוחם יהל"ם בהיתקלות עם מחבל מתאבד. על פועלו זכה חיל ההנדסה הקרבית לערב ותעודות הוקרה מפיקוד הדרום.

ב-2010 נטל חיל ההנדסה, בעיקר באמצעות פלוגות צמ"ה 601 וצמ"ה איו"ש, חלק במאמצים לכיבוי השרפה בכרמל (2010) כאשר שלח עשרות פלסים ודחפורים משוריינים לסייע למכבי האש.

בשנים 2010–2012 הפכה יהל"ם לאחת היחידות הפעילות בצה"ל, בעיקר במבצעי לוחמה בטרור וסילוק פצצות. דבר זה התבטא בין השאר בעליה בסיקור התקשורתי על היחידה וביחסי הציבור שעושה לה צה"ל, כאות לחשיבותה ההולכת וגוברת במצב הנוכחי.

חיל ההנדסה הקרבית תרם רבות במבצע צוק איתן ביולי 2014 ובתמרון הקרקעי ברצועת עזה. כוחות הנדסה צוותו לכל חטיבות חיל הרגלים וחיל השריון וסייעו לכוחות להתקדם בשטח הממולכד. דחפורי D9 פרצו צירים לכוחות היבשה וחישפו שטחים ומבנים לאיתור מנהרות. במבצע הופעלו לראשונה מחפרי באגר E-349 שעסקו באיתור פירי מנהרות ובחשיפת המנהרות על ידי חפירה לעומק. לוחמי יהל"ם השמידו 32 מנהרות טרור וחדירה לתוך ישראל. במהלך הלחימה נהרגו 6 לוחמי הנדסה קרבית, בהם מפעיל D9 ולוחם יהל"ם. ב-19 בינואר 2015 הוענק לגדוד ציוד מכני הנדסי מילואים צל"ש הרמטכ"ל על לחימתו ופעילותו להשמדת המנהרות במבצע צוק איתן.[29] כמו כן קיבלו מספר לוחמי הנדסה צל"שים אישיים ותעודות הערכה.[30]

ב-5 בינואר 2017 הועלה דובר צה"ל תא"ל מוטי אלמוז לדרגת אלוף ומונה לראש אכ"א. בכך הפך אלמוז לאלוף השני בצה"ל שהגיע משורות חיל ההנדסה הקרבית.[31] הראשון היה אלוף בן ציון פרחי בשנת 1986.

בחורף ה'תשע"ח 2017/2018 כוחות משולבים של חיל ההנדסה הקרבית ופיקוד הדרום, בהובלת המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות של אוגדת עזה, נטרלו כ-15 מנהרות טרור שחפרו ארגוני הטרור מרצועת עזה אל תוך שטח ישראל. בפיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים נהרגו 14 מחבלים.

ב-4 בדצמבר 2018 פתח צה"ל במבצע מגן צפוני לחשיפת וניטרול מנהרות הטרור שחפר חזבאללה משטח לבנון לתוך שטח ישראל. במבצע זה נטל חיל ההנדסה הקרבית תפקיד מרכזי בהובלת המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות של עוצבת הגליל, יהל"ם וגדוד 605. הכוחות חשפו ונטרלו 6 מנהרות חודרות-גדר של חזבאללה ועל פועלה הוענק ליהל"ם צל"ש אלוף פיקוד הצפון, וליחידה של חיל ההנדסה פרס ביטחון ישראל.

ב-2020 הוענק ליהל"ם ולאלוף-משנה ד', מהנדס במפקדת קצין ההנדסה הראשי, אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל, על פועלם בתחום לוחמת תת-קרקע (לת"ק, לוחמת מנהרות).[32][33]

ב-2022 הוענק לחיל ההנדסה הקרבית אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל על פועלו במבצע שובר גלים ובפרט על הובלת מבצע לוט[34] לבניית מכשול בקו התפר למניעת הסתננות וחדירת מחבלים.[35] יחידות נוספות בחיל קיבלו גם אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל באותו מעמד: גדוד 601, גדוד 603, גדוד 605, י"פ חה"ן 802, גדוד הצמ"ה המטכ"לי וגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד המרכז. רס"ם ר' מיהל"ם קיבל אות הערכה מבצעי אישי מטעם הרמטכ"ל.[36]


ערך מורחב – חיל ההנדסה הקרבית במלחמת חרבות ברזל
דחפור D9R משוריין בלב עזה, מלחמת חרבות ברזל, 16 באוקטובר 2023.

לוחמי הנדסה קרבית השתתפו בבלימת מתקפת הפתע על ישראל (2023). לוחמי יהל"ם נלחמו בקרב בקיבוץ בארי, חיסלו מחבלים וחילצו אזרחים רבים.[37] במלחמת חרבות ברזל, שפרצה ב-2023 בעקבות טבח 7 באוקטובר, חיל ההנדסה הקרבית הוביל את התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. הוא פרץ צירים, ניטרל מטעני חבלה, חישף את השטח והשמיד תשתיות טרור. בנוסף, כוחות ההנדסה איתרו והשמידו מאות רבות של פירי מנהרות ולוחמי יהל"ם נלחמו בתת-קרקע, סרקו ומיפו מנהרות והשמידו אותן – בין השאר בג'באליה, בית החולים א-רנתיסי, בית החולים שיפא, ח'אן יונס ורפיח. מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית נטל חלק מרכזי בלחימה, בהובלת הכוחות, בפריצת צירים בטוחים, בהשמדת מבני טרור, ובפעילות ההנדסית – ובעקבות הביקוש הגובר של כוחות היבשה לדחפורי D9 שייסיעו ליחידות, רכש צה"ל בהליך חירום מזורז כמאה דחפורים חדשים. במהלך הלחימה לוחמי יהל"ם חילצו גופות של חטופים והשיבו אותם לקבורה בישראל.

מספר הנופלים במערכות ישראל אשר שירתו בחיל ההנדסה הוא 662.[38]

עיטורים וצל"שים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דחפור די-9 בשירות צה"ל, 2018

עיטורים וצל"שים יחידתיים:

עיטורים אישיים:[41]

פרסים אישיים:

הערה: המידע לקוח מאתר הגבורה.

קצין הנדסה ראשי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקהנ"ר הנוכחי, תא"ל יואב טורחאנסקי, ינואר 2024
טקס החלפת קהנ"ר, תא"ל עידו מזרחי הקהנ"ר היוצא, האלוף סער צור מפקד מערך התמרון בזרוע היבשה, תא"ל יואב טורחאנסקי הקהנ"ר הנכנס, בטקס שהתקיים ב-17 בינואר 2024
טקס החלפת קהנ"ר, תא"ל אושרי לוגסי הקהנ"ר היוצא, האלוף קובי ברק מפקדת זרוע היבשה, תא"ל אילן סבג הקהנ"ר הנכנס, בטקס שהתקיים ב-17/8/2017
טקס החלפת קהנ"ר, תא"ל יוסי מורלי הקהנ"ר היוצא, האלוף גיא צור מפקדת זרוע היבשה, תא"ל אושרי לוגסי הקהנ"ר הנכנס, בטקס שהתקיים ב-30/9/2014

לקצין ההנדסה הראשי (קהנ"ר) של צה"ל תפקיד כפול:

  1. הוא המפקד של חיל ההנדסה הקרבית ואחראי על התווית דרכו של החיל, בניין הכוח ההנדסי ופיקוח על פעילותו.
  2. הוא הקצין האחראי על כל נושאי ההנדסה בצה"ל, ותפקידיו במסגרת זו הם למצוא פתרונות הנדסיים למצבים בשטח ולנהל פרויקטים הנדסיים קיימים.

קצין ההנדסה הראשי הוא קצין בדרגת תת-אלוף, שהוכשר כקצין בחיל ההנדסה וצבר ניסיון מבצעי כפלס ולוחם. רוב הקהנ"רים שירתו כמפקדי בית הספר להנדסה צבאית לפני שמונו לקהנ"רים, כולל תא"ל עידו מזרחי, שהחליף את תא"ל אילן סבג בתפקיד.

קהנ"רים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
אל"ם עמנואל שחר 1948–1954 מייסד חיל ההנדסה, מלחמת העצמאות
אל"ם אפרים להב 1954–1958 מבצע קדש, מבצע עמורה
אל"ם הלל אל דאג 1958–1964
אל"ם אלחנן קליין 1964–1969 מלחמת ששת הימים
תא"ל ירחמיאל דורי 1969–1972 מלחמת ההתשה
תא"ל יצחק בן דב 1972–1976 מלחמת יום הכיפורים
תא"ל אריה גולן 1976–1979
תא"ל אבישי כ"ץ 1979–1983 מלחמת לבנון הראשונה
תא"ל יהודה כהן 1983–1985
תא"ל יוסף איל 1985–1989
תא"ל ישי דותן 1989–1992 מלחמת המפרץ, בעל עיטור המופת
תא"ל איתן לידור 1992–1995
תא"ל אלי טולדנו 1995–1999
תא"ל אברהם בן דוד 1999–2003 האינתיפאדה השנייה, מבצע חומת מגן
תא"ל שמעון (שימי) דניאל 2003–2007 האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה
תא"ל משה שלי[42] 2007–2011 מבצע עופרת יצוקה
תא"ל יוסי מורלי[43] 2011–2014 מבצע צוק איתן
תא"ל אושרי לוגסי[44] ספטמבר 2014 – אוגוסט 2017
תא"ל אילן סבג אוגוסט 2017 – אוגוסט 2020 מבצע מגן צפוני
תא"ל עידו מזרחי[45] אוגוסט 2020 – ינואר 2024 מבצע שובר גלים, מלחמת חרבות ברזל
תא"ל יואב טורחאנסקי[1] ינואר 2024 – מלחמת חרבות ברזל

השירות בחיל ההנדסה הקרבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיוס לחיל ההנדסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיילי חיל ההנדסה מתחבקים בתום מסע כומתה והענקת הכומתה הכסופה באתר ההנצחה של החיל ליד משמר דוד.
חיילי חיל ההנדסה הקרבית מקבלים את הכומתה הכסופה בסוף הטירונות

לשירות כלוחם בחיל ההנדסה נדרש פרופיל צבאי של 82–97. כדי לעודד גיוס ובחירת החיל כעדיפות ראשונה, מאפשר חיל ההנדסה למלש"בים הבוחרים בחיל בעדיפות ראשונה ב"מנילה" לבקש באיזה גדוד לשרת ואף לבקש לשרת עם חברים, במעין מבצע "חבר מביא חבר" או "לוחם מביא לוחם" כפי שקוראים לו בזרוע היבשה.

כמו כל חילות השדה שאינם חי"ר, גם חיל ההנדסה סבל בעבר מבעיות מוטיבציה בגיוס – כלומר: חלק ניכר מהמלש"בים שגויסו לחיל לא רצו לשרת בו בעדיפות ראשונה. אחד הצעדים שנעשו בנושא היה יצירת כומתה ייחודית בצבע אפור בהיר (לצד יצירת כומתות ייחודיות לחטיבות חיל הרגלים ושאר החילות), אך היא לא השיגה את המצופה, והיו שהעירו בציניות שמדובר בכומתה אפורה לחיל אפור. כדי להתגבר על בעיה זו הוגדר מחדש צבע הכומתה ככסוף ונטבעה הסיסמה "כומתות כסופות, אנשים זהב."

בתקופה זו ננקטו מספר צעדים להגדלת המוטיבציה לגיוס לחיל ההנדסה בקרב המלש"בים. שם החיל שונה מ"חיל ההנדסה" ל"חיל ההנדסה הקרבית" וההכשרה הקרבית של לוחם ההנדסה שודרגה. כמו כן הוחלט שמבין המתגייסים ליחידות השדה ורוצים לשרת ביהל"ם – יחידת העילית של חיל ההנדסה ואחת היחידות המיוחדות והמובחרות בצה"ל – חייבים לבחור לשרת בחיל ההנדסה כעדיפות ראשונה ואם ייכשלו בגיבוש/מיון ליהל"ם ישרתו ביחידות הרגילות של חיל ההנדסה.

בשנים האחרונות חלה עלייה במוטיבציה לשרת בחיל. בגיוס נובמבר 2009 כמעט כל המתגייסים שגויסו לחיל רצו לשרת בו בעדיפות ראשונה ובגיוס מרץ 2010 כל מי שגויס לחיל רצה לשרת בו בעדיפות ראשונה. בגיוס אוגוסט 2010 נרשם לראשונה ביקוש יותר מהיצע כאשר על כל מקום פנוי בחיל התמודדו 1.1 מלש"בים.[46]

במפקדת קצין הנדסה ראשי ייחסו זאת לתמורה בתדמיתו של החיל מחיל אפור ומסייע לחיל קרבי הנמצא בחוד הלחימה, דבר שהתבטא בפעילות כוחות ההנדסה מאז תחילת המאה ה-21, בלחימה בטרור, ובהעלאת רמת הרובאי ל-07 (כמו חי"ר); וכן למאמצי השיווק והגברת המוטיבציה שמבצע החיל. מאמצים אלה כוללים כנסי גיוס ובהם תצוגות תכלית של יכולות החיל ומתן אפשרות למלש"בים לשאול שאלות בנוגע לשירות העתידי בחיל,[47] מפגשים אישיים בין מלש"בים ללוחמים וקצינים בחיל, פורומי שאלות ותשובות באינטרנט,[48] ביקורים בבתי ספר תיכונים ועוד. עוד מאמץ שתרם להגדלת המוטיבציה היא האפשרות שנתנו למלש"בים הבוחרים בחיל ההנדסה בעדיפות ראשונה ב"מנילה" לבחור את הגדוד בו הם רוצים לשרת ואף לרשום שמות של חברים איתם הם רוצים לשרת, והללו ישובצו ביחד ככל הניתן ("חבר מביא חבר"). כדי לבקש זאת צריך למלא טופס הנמצא באתר חיל ההנדסה הקרבית.

בעקבות התרומה המכרעת ללחימה של חיל ההנדסה הקרבית במלחמת חרבות ברזל, בגיוס מרץ 2024 הוביל החיל את הביקוש עם 120 אחוזי גיוס.[49]

מסלול הלוחם והכשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוחם צמ"ה באימון צבאי, נח על הדחפור שלו.

מסלול הלוחם וההכשרה אורך כשנה וכולל טירונות חי"ר, אימון מתקדם ופלוגת מסלול. בטירונות מוכשר החייל כרובאי 05 ובסוף המסלול מוכשרים כרובאי 07 ופלס 06.

במהלך מסלול הלוחם הסטנדרטי ואחריו יכולים הלוחמים לצאת לקורסים שונים, בהם: קורס פלס-סייר, קורס קלעים, קורס חובשים, קורס מקלען נגב, קורס מטוליסטים (מטול רימונים), קורס לאו, קורס מפעיל בארט, קורס קשרים, קורס "דרקוניסט" (מפעיל דרקונית), "קטלן" (מפעיל קטלנית), קורס נהגי רק"ם (M113, פומ"ה ונמ"ר הנדסי) וקורס מרגמה. קורס נוסף הוא קורס צמ"ה המסמיך את החייל כלוחם צמ"ה ומפעיל D9. לאחר השירות הסדיר כלוחם בגדוד בחיל, משובצים הלוחמים לגדודי חיל ההנדסה במילואים.

כל הלוחמים בחיל ההנדסה הקרבית מוגדרים כ"לוחמי חוד", שזו הרמה הגבוהה ביותר של לוחם מבחינת מעמד והטבות מיוחדות.

נשים בחיל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוחמת אב"כ עם מסכת אב"כ וביגוד מגן על רקע רכב טיהור

מפקד בהל"ץ ולימים הקהנ"ר אבישי כ"ץ אפשר ב-1972 לראשונה לנשים לשרת בבית הספר להנדסה צבאית כמדריכות הנדסה קרבית, ובכך הפכו מדריכות ההנדסה הקרבית למדריכות הראשונות בצה״ל. מאז חלק ניכר מההדרכות וההכשרות בבית הספר מועברות על ידי מדריכות. כיום משרתות בחיל מדריכות העוסקות בתחומי ההנדסה השונים: רק"ם, חבלה, צמ"ה, לת"ק, יהל"ם ועוד. המדריכות עוברות הכשרה בת 4 חודשים בבהל"ץ (בית הספר להנדסה צבאית). בקורס מדריכות חיל ההנדסה (קמ"ד חה"ן) עוברות טירונות 02 מורחבת, קמ"ד בסיסי בו עוברות תכנים הדרכתיים ותכנים הקשורים בחבלה בסיסית ולבסוף, עם שיבוץ התפקיד הסופי, קמ"ד מקצועי בו יתמקצעו באופן ממוקד ונפרד בתפקיד שקיבלה כל אחת. ולאחר מכן מי שלא יישארו להדריך בבהל"ץ, במידת הצורך, יתפזרו בבסיסי צהל השונים.[דרוש מקור]

בעקבות בג"ץ אליס מילר פתח חיל ההנדסה לנשים גם את יחידות האב"כ, שם הן מוכשרות כרובאי 03 ובסיום הטירונות ואימון מתקדם שירתו כלוחמות ביחידות מעורבות (בנים משרתים לצד בנות) של גדוד האב"כ. בשנת 2011 הפסיק חיל ההנדסה לגייס נשים לתפקידי לוחמות בגדוד האב"כ.

הגדודים, יחידות הצמ"ה ויחידת יהל"ם נותרו סגורים בפני בנות. ב-2023 התחיל פיילוט בפלגת הס"פ של יהל"ם במסגרתו בבמרץ 2023 התחיל מחזור הגיוס הראשון של טירונות ללוחמה של נשים ביהל"ם. את המסלול סיימו 10 לוחמות.[50]

סמלי החיל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נס חיל ההנדסה הקרבית
תג חיל ההנדסה הקרבית, משמש גם כתג יחידת מקהנ"ר

סמל חיל ההנדסה הוא החרב של צה"ל, שנמצאת בתוך צריח (המסמל את יסודות ההתבצרות, הבנייה הקרבית ועבודות ההנדסה) שמוקף בהילה של פיצוץ (שמסמלת את יסודות החבלה, סילוק הפצצות והעיסוק בחומרי נפץ). מתחת לצריח ישנה כרזה בצורת מגילה (banner) ובה שם החיל, שמופיע לעיתים כ"חיל ההנדסה הקרבית" ולעיתים פשוט כ"חיל ההנדסה".

תג היחידה החילי כולל את החרב של צה"ל על רקע פיצוץ צהוב-לבן, הכול על רקע אדום המסמל קרביות, ומוקף במסגרת כחולה עבה שעליה ברגים, שמסמלת את ההנדסה והבנייה. תג זה משמש את מקהנ"ר – מפקדת קצין הנדסה ראשי, ואילו יחידות אחרות בחיל זוכות לתג יחידה משלהם (שלרוב משלב חלק מהמוטיבים של התג החילי).

לחיל ההנדסה כומתה בצבע אפור בהיר, המוגדר רשמית ככסוף, שעליה סמל החיל. הצבע הכסוף נבחר בשנת 1983 על ידי קצין ההנדסה הראשי, תא"ל אבישי כ"ץ, שהחליט לשנות את צבע הכומתות של החיל משחור כדי להעצים את תדמיתו: כץ נזכר שבילדותו הוא קרא סיפור בשם "מכרות המלך שלמה", אשר בו סופר על שני שבטים, האחד טוב, ואחד רע, כאשר השבט הטוב נקרא: "שבט כסופים", לא ניתן היה להשתמש בצבע כסף על הבד הצבאי, אז הוחלט לבחור בצבע דומה – אפור בהיר,[3] שמוגדר רשמית ככסוף.

צבעי הדגל החילי הם שחור וכתום. צבעי הדגל נבחרו בעקבות מבצע עמורה ("אדמה חרוכה") בו השמיד חיל ההנדסה את תשתיות הצבא המצרי בחצי האי סיני בעקבות הנסיגה ממנו אחרי מבצע קדש. כתום מסמל את להבות הפיצוצים והשחור את האדמה החרוכה שהשאיר חיל ההנדסה. דגל זה הוא הבסיס לדגלים השונים של יחידות החיל, כאשר על המשולש הכתום מוטבע סמל או תג של כל יחידה. נס חיל ההנדסה הקרבית – הדגל הראשי והטקסי של החיל, שמשמש גם בטקסים, לרבות טקס הדלקת המשואות – מורכב מהדגל החילי כאשר על המשולש הכתום מוטבע סמל החיל, והדגל מוקף בגדילים זהובים.

ביוני 2020 השיק חיל ההנדסה הקרבית סיכת לוחם חדשה. הסיכה הוגדלה, הפומה הוחלפה בנמרה (לסמל את המעבר מהפומ"ה לנמר"ה) והכנפיים עוצבו בצורת גשרי צליחה. אלמנטים מהסיכה הישנה שנשארו כוללים פיצוץ אדום שעליו צריח המסמל הנדסה וחרב צה"ל המסמלת את היותו חיל לוחם בצה"ל.[51]

המוטו של החיל הוא "הנדסה קרבית – ראשונים תמיד".

עד שנות ה-2000 המנון החיל היה "לך בעקבות הכסופים". ב-2002 נכתב והולחן המנון חדש לחיל על ידי ניב גולן. ההמנון בוצע על ידי נינט טייב, אז חיילת בחיל ההנדסה ולימים זוכת כוכב נולד וידוענית מפורסמת. ההמנון מתייחס לכלל היחידות המרכיבות את החיל ("יהל"ם בכתר, עוצמה בכלי צמ"ה, גדוד המח"ץ להב ואסף פלסים מהשורה הראשונה. כל אנשי האב"כ, טוהר המשימה...") ולתפקידו של החיל כפורץ הדרך, תוך ציון המוטו של החיל "הנדסה קרבית – ראשונים תמיד" וצבע הכומתה של החיל כפי שהוא מוגדר בצה"ל – כסף.

הנצחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר ההנצחה של חיל ההנדסה הקרבית ממוקם בין משמר דוד ליער חולדה, במקום ממנו נפרצה "דרך הגבורה" (דרך בורמה הישראלית). ב-1950 הוקמה במקום אנדרטה לפורצי הדרך וב-1982 היא נהפכה לאנדרטה לחיל ההנדסה ונוסף לה קיר ובו שמות כל חללי החיל. ב-22 בספטמבר 2009 הוקם במקום ביתן הנצחה ובו חדר זיכרון ותערוכה על חיל ההנדסה.[52] בעתיד מתוכנן לקום באתר מוזיאון לחיל ההנדסה ובו חדר זיכרון, תצוגת מורשת, תערוכות, תצוגת כלים ואודיטוריום.[53] ביוני 2017 חנכה עמותת חיל ההנדסה את "שביל אבני המורשת" ובו 24 סלעים ועליהם שלטים עם תיאור מורשת והיסטוריית חיל ההנדסה ויחידותיו, כולל ברקוד סלולרי המקשר לתוכן מורשת מקוון ומולטימדיה. הסלעים מחולקים לפי יחידות ולפי מלחמות ומבצעים צבאיים.[54] ביוני 2023 נחנך חלקו השני של שביל המורשת ובו 60 אבני זיכרון.[55]

בשנת 2007 הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ומטבעות מדליה להנצחת חיל ההנדסה הקרבית בעיצובו של מאיר אשל, המדליה כוללת את סמל החיל והמוטו מצד אחד, ודחפור D9L משוריין עם פלס מצד שני.[56]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראלישראל חיל ההנדסה הקרבית (צה"ל)
סמלי חיל ההנדסה
חיל ההנדסה בצה"ל
ראו גם

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • תא"ל מיל. ישי דותן, אפי מלצר, יהורם גלילי, ראשונים תמיד: מורשת חיל ההנדסה הקרבית, ישראל: אפי מלצר מחקר והוצאה לאור בשיתוף עמותת פלס, 2018, מסת"ב 978-965-7195-50-5

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: חיל ההנדסה הישראלי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיל ההנדסה הישראלי
אתר ההנצחה החילי בכביש הגבורה ליד משמר דוד
לוחמי יהל"ם באימון לוט"ר/לש"ב
נגמ"שי פומ"ה במבצע צוק איתן
דחפורי D9 משוריינים
שורה של דחפורי D9 משוריינים באימון מדברי.
נגמ"ש הנדסה פומ"ה באימון מדברי.
דחפור D9 משוריין בתצוגת חיל ההנדסה בחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל.
דחפור D9 פנדה ברצועת עזה, מלחמת חרבות ברזל.

אתרים רשמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות מאתרים רשמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע כללי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות בתקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות וגלריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטוני וידאו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 תא"ל יואב טורחנסקי נכנס לתפקיד קצין ההנדסה הראשי, באתר צה"ל, 17 בינואר 2024
  2. ^ אמיר בוחבוט‏, במבוך של מנהרות, מול קצינים איראנים: צבא הרובוטים של צה"ל נערך למלחמה הבאה בלבנון, באתר וואלה, 2 בדצמבר 2022.
  3. ^ 1 2 משה דוד, "תופסים צבע", מוסף "המגזין", של מעריב, 11 ביולי 2011. עמ' 4–5.
  4. ^ 1 2 רמת הרובאי בתום האימון המתקדם משתנה תדירות בשנים האחרונות וטרם התייצבה.
  5. ^ אתר גדוד פלסי האש
  6. ^ שחר רופין, טכניקה חדשה תאפשר לכל מחלקת הנדסה להשמיד משגרי אויב, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 ביוני 2014.(הקישור אינו פעיל, 19 בפברואר 2017)
  7. ^ 1 2 גילי כהן, רמת רובאות חדשה ללוחמים: 07-חה"ן, "במחנה", 15 ביולי 2009. ב-2017 שונתה רמת הרובאי מ-07-חה"ן ל-06.
  8. ^ פדויי השבי חיל החפרים הבריטי במלחמת העולם השנייה, באתר עמותת חיל ההנדסה
  9. ^ גדוד אסף, באתר יד לשריון.
  10. ^ גדוד הנדסה אסף – 601, באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית.
  11. ^ גדוד אסף 601, באתר חיל ההנדסה הקרבית.
  12. ^ גדוד הנדסה המח"ץ – 605, באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית.
  13. ^ המחץ 605, באתר חיל ההנדסה הקרבית.(הקישור אינו פעיל, 19 בפברואר 2017)
  14. ^ גדוד 605 וצליחת התעלה, בפורום צבא וביטחון בפרש.
  15. ^ גדוד להב, באתר יד לשריון.
  16. ^ גדוד הנדסה להב – 603, באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית.
  17. ^ גדוד להב 603, באתר חיל ההנדסה הקרבית.
  18. ^ 1 2 תפקיד חדש בחיל ההנדסה: "פלס-סייר" – ריכוז כתבות על המחס"רים של חיל ההנדסה, פורום צבא וביטחון בפרש.
  19. ^ סי"ל = סרבל ייעודי לאב"כ/ללוחם. זהו סרבל מיגון משופר ונוח יותר נגד חל"כ.
  20. ^ מיכל גלברד, יעד הלחימה המבוקש ביותר לנשים – גדוד קרקל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 31 באוקטובר 2014.(הקישור אינו פעיל, 19 בפברואר 2017)
  21. ^ הוקם גדוד האב"כ הראשון של צה"ל – "ינשוף", דובר צה"ל, 13 בדצמבר 2010.
  22. ^ חנן גרינברג, חשיפה: היחידה לטרור כימי וביולוגי, באתר ynet, 19 בדצמבר 2005.
  23. ^ יואב זיתון, האיום הכימי הוסר? שינוי גדול במערך האב"כ, באתר ynet, 23 במרץ 2015.
  24. ^ דף הפייסבוק הרשמי של חיל ההנדסה הקרבית, 31 באוגוסט 2015.
  25. ^ גילי כהן, תפקיד חדש בחיל ההנדסה: "פלס-סייר", במחנה, 29 ביולי 2009.
  26. ^ מבצע אח ורע, בפורום צבא וביטחון, פרש.
  27. ^ רועי שרון, תיעוד: צלף בצה"ל מנטרל בירי מרחוק מטען שנועד לפגוע בחיילים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 במרץ 2018
  28. ^ שרה ליבוביץ-דר, יחידת הסירות נאבקת על התהילה במלחמה, באתר nrg‏, 7 באוקטובר 2011.
  29. ^ יואב זיתון, כבוד לגיבורים: פורסמו שמות מעוטרי צה"ל מצוק איתן, באתר ynet, 19 בינואר 2015.
  30. ^ צל"שי צוק איתן
  31. ^ אלוף אלמוז מונה לראש אכ"א: "מבטיח לעשות הכל כדי להמשיך ולקחת חלק בחיזוק צה"ל", באתר צה"ל, 1 בינואר 2017
  32. ^ אלה היחידות שיקבלו "אות הערכה מבצעי" מהרמטכ"ל, באתר צה"ל, 9 בדצמבר 2020
  33. ^ ינון שלום יתח, ריאיון מיוחד עם הקצין מאחורי המהלך המבריק ב"מגן צפוני", באתר צה"ל, 31 בדצמבר 2020
  34. ^ מיה צדוק, לקראת תום "מבצע לוט" - הושלמה בניית המכשול בחטמ"ר יהודה, באתר צה"ל, 19 בינואר 2023
  35. ^ הסתיימה הקמת המכשול ההנדסי בקו התפר במדבר יהודה, באתר צה"ל, 2 במרץ 2023
  36. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 אלו היחידות שיקבלו את אות ההערכה המבצעי - האם שלכם ברשימה?, באתר צה"ל, 11 בנובמבר 2022
  37. ^ "רואים רק דבר אחד - איפה האזרח הבא שצריך להציל": גבורת יהל"ם בבארי, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 07:06).
  38. ^ מספר החללים נכון ל-13 בספטמבר 2016. ראו ערוץ 7, חיל ההנדסה מאפשר לצה"ל להגן ולהכריע, באתר ערוץ 7, 13 בספטמבר 2016.
  39. ^ הוענק צל"ש מפקד פד"ם ליחידת יהל"ם, באתר צה"ל, 5 ביולי 2023
  40. ^ היחידות והגדודים שיקבלו צל"שים, תעודות הצטיינות והערכה - הרשימה המלאה, באתר צה"ל, 6 בנובמבר 2022
  41. ^ עופר דרורי, אתר הגבורה. נכון ל-12 באפריל 2021.
  42. ^ קצין הנדסה ראשי חדש נכנס לתפקידו, דובר צה"ל, 23 באוגוסט 2007.
  43. ^ דניאלה בוקור, תא"ל יוסי מורלי נכנס לתפקידו כקצין ההנדסה הראשי, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 24 באוגוסט 2011.(הקישור אינו פעיל, 19 בפברואר 2017)
  44. ^ הנדסה מחליפה ידיים, באתר זרוע היבשה, 1 באוקטובר 2014.
  45. ^ קובי פינקלר, "חיל מנצח, חכם וטכנולוגי": מפקד חדש להנדסה קרבית, באתר ערוץ 7, 5 באוגוסט 2020
  46. ^ איתמר שגב, ביקוש שיא להנדסה, אתר זרוע היבשה, 3 באוגוסט 2010.
  47. ^ למשל כנס יולי למתגייסי אוגוסט 2010.
  48. ^ באתר חיל ההנדסה היה פורום שהיה פעיל עד סוף 2009. באתר זרוע היבשה פורום חיל ההנדסה עדיין פעיל.
  49. ^ לירן וינשטיין, ‏נתוני הגיוס: הנדסה קרבית בראש, ומי סוגרת את הרשימה, באתר "סרוגים", 30 באפריל 2024.
  50. ^ היהל"ם שבכתר: הלוחמות הראשונות שסיימו מסלול ביחידה העילית, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 11:39), 15 באפריל 2024.
  51. ^ בתיה ואן זיידן, אתר צה"ל, כך נראית הסיכה החדשה שיקבלו לוחמי ההנדסה הקרבית, באתר ערוץ 7, 30 ביוני 2020
  52. ^ איתמר שגב, נחנך בית חיל ההנדסה הקרבית, אתר זרוע היבשה, 23 בספטמבר 2009.
  53. ^ אתר ההנצחה המתוכנן, אתר חיל ההנדסה.(הקישור אינו פעיל, 19 בפברואר 2017)
  54. ^ אתר זיכרון ומורשת חיל ההנדסה, בערוץ היוטיוב של עמותת חיל ההנדסה הקרבית,
    אבן מורשת 1: שביל המורשת, באתר עמותת חיל ההנדסה,
    שביל המורשת ובו פירוט 24 אבני המורשת ומולטימדיה, באתר "פלס" עמותת חיל ההנדסה הקרבית.
  55. ^ נויה בן גיגי, הפרויקט המרגש שמנציח מורשת של חיל שלם, באתר צה"ל, 15 ביוני 2023
  56. ^ מדליה הנדסה קרבית – מידע ותמונות, באתר החברה הממשלתית למדליות ומטבעות.



זרוע היבשה של צבא הגנה לישראל
מטה זרוע היבשה חטיבת התכנון • חטיבת היבשה • חטיבת כוח אדם (חטכ"א) • החטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל)
חילות השדה חיל הרגלים (חי"ר) • חיל השריון (חש"ן) • חיל ההנדסה הקרבית (חה"ן) • חיל התותחנים (חת"ם) • חיל הגנת הגבולות
מרכז אימונים המרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י) • בית הספר לקליעה, צליפה ולוחמה בטרור (מתקן אדם) • בית הספר למפקדי כיתות ומקצועות חיל הרגלים (ביסלמ"ח)
בתי ספר לפיקוד בית הספר לקצינים ע"ש רא"ל חיים לסקוב (בה"ד 1) • בית-הספר לפיקוד, שליטה ומטה מבצעי (בי"ס לפו"ש ומטמ"צ) • קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים (קמ"פ-קמ"ג)
חילות ויחידות לשעבר חיל האיסוף הקרבי
חיל ההנדסה הקרבית
היסטוריה היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי • עמנואל שחר (מייסד החיל) • דרך בורמה • מבצע עמורה • דוד לסקוב • קו בר-לב • חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים • מבצע אבירי לב • חיל ההנדסה הקרבית במבצע צוק איתן • חיל ההנדסה הקרבית במלחמת חרבות ברזל

חיל ההנדסה הקרביתחיל ההנדסה הקרבית

יחידות
יחידות חיליות יהל"ם • בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) • יחידת יפת"ח • צוות הווי הנדסה קרבית
גדודי חיל ההנדסה הקרבית גדוד אסף (601) • גדוד המח"ץ (605) • גדוד להב (603) • גדוד הסיוע הכימי (76)
יחידות פיקודיות י"פ חה"ן 801 (פיקוד הצפון) • י"פ חה"ן 802 (פיקוד המרכז) • י"פ חה"ן 803 (פיקוד הדרום)
אמצעי לחימה וכלים הנדסיים
כלי רכב ורק"ם פומ"ה • נקפומ"ה/פילון • נמ"ר הנדסי • זאב (רכב) • האמר • נגמ"ש M-113
מערך הצמ"ה בחיל ההנדסה הקרבית כלי צמ"ה ממוגנים בהם דחפורים, מחפרים ושופלים • דחפור די-9 בשירות צה"ל • מחפרים בשירות צה"ל • באגר E-349 • קטרפילר 966 • לביא"ה • טאטרה-דרילר • HMEE • כלי צמ"ה נשלטים מרחוק • "רעם השחר" • "פנדה" • סה"ר
גישור וצליחה תמסח (דוברה) • גשר הגלילים • טנק גישור (גשר צמד, גשר מספריים) • גשר ביילי • גשר מישר
סילוק פצצות אמצעים לסילוק פצצות • רובוטים לסילוק פצצות • ניידת חבלה • רובה בארט M82A1 נגד ציוד • THOR - "אש קרה"
רובוטים צבאיים רובוטים לסילוק פצצות • רמוטק אנדרוס • טאלון 4 • EyeDrive • אגמית • סה"ר • פנדה (דחפור D9T)
פריצת שדות מוקשים סכין פלסים • מגלה מוקשים • עגלה 34 • צפע שריון • רקטות ריצוף • חטפן • מגוב: מגוב רציף ומגוב נוכרי
מיקוש וחבלה לבנת חבלה • מוקשים מסוגים שונים • כלימגור • רעם (מוקש) • מטען קלע • שועל (מסגרת פריצה) • צפע חי"ר
לוחמת מנהרות המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום) • המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הצפון) • מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות • מקדחי-בורות ובאגרים לחישוף מנהרות • "מציצן" • רובוטים לסריקת מנהרות • אמצעי איטום מהירים
ביצורים שכבת פיצוץ • קוביות לסקוב • מטען קוברה • מטען בצל • סלי הסקו
שונות זאב (רקטה) • אמצעי יפת"ח • אמצעי יהל"ם • אמצעי אב"כ של חיל ההנדסה הישראלי • נשק אישי: רובי M16 מקוצרים ורובי M4A1 קרבין רובה M4A1, הנשק האישי של לוחמי ההנדסה
קציני הנדסה ראשיים עמנואל שחר • אפרים להב • הלל אל דאג • אלחנן קליין • ירחמיאל דורי • יצחק בן דב • אריה גולן • אבישי כ"ץ • יהודה כהן • יוסף איל • ישי דותן • איתן לידור • אלי טולדנו • אברהם בן דוד • שמעון דניאל • משה שלי • יוסי מורלי • אושרי לוגסי • אילן סבג • עידו מזרחי • יואב טורחנסקי (מכהן)
ראו גם צה"ל – צבא הגנה לישראל • חיל הנדסה • פלס (צבא) • קטגוריה:חיל ההנדסה הישראלי
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חיל_ההנדסה_הקרבית&oldid=39928518"