חסידות קוסוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חסידות קאסוב)
חסידות קוסוב
בית הכנסת בקוסוב
בית הכנסת בקוסוב
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות
קבוצה תנועת החסידות
מקום ייסוד מזרח גליציה ובוקובינה
מייסד רבי מנחם מנדל הגר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חסידות קוסוב (בכתיב יידי: קאסוב) היא חסידות שפעלה במזרח גליציה ובוקובינה (כיום אוקראינה). אבי השושלת היה רבי מנחם מנדל הגר, ה"אהבת שלום". מחסידות זו יצאה בין היתר חסידות ויז'ניץ שהוקמה על ידי רבי מנחם מנדל נכדו של אבי השושלת. כיום מכהן רבי שרגא פייבוש הגר בבורו פארק.

בית הכנסת קוסוב בצפת
רבי משה הגר, האדמו"ר הרביעי מקוסוב, בעל לקט עני

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער ספר תורת חיים, מרבי חיים הגר, האדמו"ר השני מקוסוב

החסידות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם יהושע העשיל הגר, בנו של רבי שרגא פייביש מזלישטשיק, כיהן כאדמו"ר מקוסוב בבורו פארק. מונה על ידי בן דודו רבי חיים מאיר הגר בשביל להשאיר זכר לבית קוסוב. נפטר בשנת תש"ס. את מקומו ממלא בנו רבי שרגא שהצליח לפתח את החצר וחסידים רבים התקרבו אליו.

מסוף שנות ה-90 עד 2013 כיהן בירושלים בשם זה רבי מנחם מונדרר, צאצא של רבי חיים הגר מקוסוב, אך לא היה לו בית מדרש עצמאי.[1] לאחר פטירתו (בכ"ד באייר ה'תשע"ג) נתמנו בניו הרב חיים אהרן מונדרר כאדמו"ר בבית שמש, הוא גם משמש כרב שכונת יפה נוף. בנו הרב פנחס יוסף מונדרר משמש כאדמו"ר בירושלים וממשיך לנהל את חצר אביו בירושלים ברחוב חגי. בנו הרב אברהם משמש כאדמו"ר בלונדון וגם שם יש בית מדרש פעיל.

בשנת 2015, לאחר פטירת רבי אליעזר הגר האדמו"ר מסרט ויז'ניץ, הוכתר חתנו הרב נפתלי ראובן קורנרייך לאדמו"ר מ"קוסוב-ויז'ניץ". מתגורר בבית שמש.

רדוביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת של חסידות רדוביץ בצפת
ערך מורחב – חסידות רדוביץ

רבי יוסף אלתר הגר בן רבי חיים מקוסוב וחתן רבי ישראל, חתנו[2] של רבי משה צבי מסאווראן. לאחר פטירת אביו החל לכהן ברדאוץ (רדוביץ) שבמחוז קובל וכן כיהן תקופה בסירט. חתניו היו רבי שמעלקא רובין מסערט ורבי מאיר יהודה שפירא מבוקאווסק.

בשנת תרל"ג עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת. נסע לחיפה לרחצה ושם נפטר ונקבר לאחר מחלוקת בין אנשי צפת לאנשי חיפה[3].

בנו רבי משה כיהן בחיפה ובצפת. חיבר ספר "וייקח משה"[4]. חתנו היה רבי נפתלי מקשאנוב. נפטר בא' בכסלו תרס"ב[5].

בנו רבי ישראל מילא את מקומו. בשנת תרע"ג היגר לארצות הברית שם הקים ישיבה בשם "תורת חיים". הוציא את ספרו של אביו. נפטר בשנת תש"ב. בן נוסף של רבי משה היה הרב חיים זיידא חתן דודו רבי מאיר מבוקווסק, נפטר בחיי אביו. בתו נישאה לקרובה, רבי אלעזר מקיווישאד.

זבלטוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי דוד (תקנ"ז - כ"א באב תר"ח) היה חתנו של רבי משה לייב מסאסוב. היה מפורסם כחכם, וכיהן באדמו"רות בזבלטוב. לאחר פטירתו ארבעה מבניו כיהנו כאדמו"רים.

בנו רבי יעקב (תקע"ה - ט"ו בשבט תרמ"א) מילא את מקומו בזבלטוב. היה חתן רבי יהודה צבי מראזלא ובזיווג שני נשא לאשה את פרידא קילא בת הרב ישעיה שור רבה של יאס (בזיווג ראשון הייתה נשואה לרבי יצחק לייבוש מקאליב).

רבי מנחם מנדל בנו היחיד של רבי יעקב מילא את מקומו. היה חתנו של דודו רבי יצחק לייביש מחאטין (בן רבי משה חיים מראזלא, בן רבי יצחק אייזיק מקאלוב[6], וחתן הרב ישעיה שור).

בנו רבי משה מילא את מקומו בזבלטוב. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה שם נפטר.

את מקומו מילא בנו רבי חיים שהיה נחשב לתלמיד חכם מופלג. נרצח עם קהילתו בשנת תש"ב.

במקביל לרבי משה, כיהנו עוד מבני רבי מנחם מנדל. רבי יצחק אייזיק כיהן בזבלטוב ובברדיצ'ב ורבי יוסף בטיסמניץ, חתן רבי יצחק מטיסמניץ. רבי יוסף נרצח בסטניסלב בשנת תש"א. ורבי גרשון כיהן בטויסט ובוויען, ולפני המלחמה הידר לארצות הברית ונקבר בניו ג'רזי.[7]

בנים נוספים של רבי דוד:

  • רבי צבי הירש מפיטשניזין חתן רבי אברהם חיים מלינסק. לאחר פטירת אביו החל לכהן בפיטשניזין. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי גרשון. מחתניו של רבי צבי הירש היה רבי נחום מבורשטין.
  • רבי מנחם מנדל מדאמיץ' (פרבר של זבלטוב). חסידיו היו מועטים. נפטר ללא בנים, ונכדו רבי אברהם, בן חתנו רבי יוסף דוד (מגזע אליק), מילא את מקומו. נרצח עם קהילתו בב' בטבת תש"ב וסירב להצעת קצין הונגרי להצילו.
  • רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ, חתן רבי אלעזר מבעלז. היו לו חסידים רבים. בנו רבי שלום מילא את מקומו. כיהן ברבנות במאלד בנילה שבבוקובינה. בזמן מלחמת העולם השנייה ברח ללונדון בה נפטר. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. חתנו היה קרובו, רבי אלעזר רוקח מלוביטש. בנו של רבי שלום, רבי יחיאל מיכל מילא את מקומו. נפטר בט' בחשוון תשל"ב ונקבר על יד אביו.

צאצא של רבי דוד מזבלטוב, רבי בן ציון הגר (כ"ג בשבט תש"א - כ' בתשרי תשע"א) כיהן[8] תקופה בשנות ה-90 של המאה ה-20 כאדמו"ר מזבלטוב בשכונת ארזי הבירה בירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסידות קוסוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלי בן דוד, ‏אֵין לָהּ מְנַחֵם • האדמו"ר הגה"צ רבי מנחם מנדל מונדרר זצ"ל מקאסוב ירושלים, באתר JDN‏, 4 במאי 2013
  2. ^ אלפסי כותב בנו.
  3. ^ על פי המסורת המקומית, החלקה שעל יד רבי אבדימי דמן חיפה לא הייתה קולטת אף אחד. לאחר הוויכוח אמרו אנשי חיפה לאנשי צפת שיעשו ניסיון ואם יקלט בחלקה יישאר שם וכך היה. צילום מצבתו, באתר "עדה המצבה".
  4. ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: ויקח משה -- הגר, משה בן יוסף אלטר, באתר www.hebrewbooks.org
  5. ^ "בית צדיקי ראדאוויץ" (כתב: שלמה יוסף אוביץ), ספר ויקח משה, אוצר הספרים המרכזי שע"י ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר" ויז'ניץ, תשס"ד, עמ' יג
  6. ^ אהבת שלום תנינא - תורת חיים תנינא - מנחם מנדל בן יעקב קופל, -1825 (page 3 of 45), באתר hebrewbooks.org
  7. ^ lizensk12, Rebbe Gershon Hager | kevarim.com (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ על פי הוראת הרב מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש, ראו כאן