יפתח ארץ לישע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יפתח ארץ לישע הוא פיוט לתפילת גשם שחבר רבי אלעזר הקליר, מגדולי פייטני ארץ ישראל בסוף המאה השישית. הפיוט, כמו שאר פיוטי תפילת הגשם, נועד לחזרת הש"ץ של תפילת מוסף בשמיני עצרת, בה מתחילים להזכיר גשם בתפילה. "יפתח ארץ לישע" הוא פיוט מסוג 'סדר פסוקים', כלומר שהוא מפייט פסוקים העוסקים בגשם, מן התורה, הנביאים והכתובים, והוא נודע במיוחד בשל מבנהו המרשים והמסובך.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תפילת גשם

על פי ההלכה, החל מתפילת מוסף בשמיני עצרת יש להזכיר בתפילה "משיב הרוח ומוריד הגשם" במשך החורף כולו, עד לתפילת מוסף של פסח.[1] כדי לפאר את המעמד, וכן כדי להתפלל על ירידת הגשמים בחורף הבא, בהתאם לקביעה שחג נידונים על המים" (משנה, מסכת ראש השנה, פרק א', משנה ב'), נתקבל המנהג לומר תפילה מיוחדת לירידת גשמים בתפילה הראשונה בה מזכירים גשם, כלומר מוסף בשמיני עצרת. פייטנים שונים כתבו פיוטים מיוחדים למעמד זה. המפורסם מכולם הוא רבי אלעזר הקליר, שכתב מערכת ארוכה ומפוארת של פיוטים לתפילה זו. פיוטנו מהווה השיא של מערכת זו.

כאמור בערך תפילת גשם, המנהג המקורי היה ככל הנראה לומר בתפילת גשם רשימת פסוקים המזכירים גשם, מן התורה, הנביאים והכתובים. בשל כך, הפייטנים נהגו לכתוב פיוט המפייט פסוקים אלו (בדומה לפיוטי תקיעתא המפייטות את פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות), והוא מכונה "סדר פסוקים" או "סדר" סתם. פיוטנו הוא סדר הפסוקים במערכת פיוטי הגשם של הקליר, ולכן מופיע בו פסוק לאחר כל בית.
בדפוסי המחזורים השמיטו את הפסוקים, והם אינם נאמרים במאות השנים האחרונות.[2]

מבנה הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, הפייטן בחר לכתוב בפיוט זה במבנה מורכב למדי, ועל פי יונה פרנקל "עד שיש בידינו סטרופות פיוט מחוברות ולא פיוט אחד"[3].
הפיוט מורכב מעשרים ושנים בתים, וכל אחד מהם מורכב מארבע שורות כפולות. השורה הראשונה בכל בית מתחילה במילה מתוך הפסוק "יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה" (ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק י"ב). השורה השלישית, מתחילה במילה מן הפסוק "כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל" (ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק י'), והשורות השנייה והרביעית פותחות במילה מים. לאחר מילות הפתיחה, יש אקרוסטיכון של אותיות הא"ב, כאשר בכל בית מופיעה אות אחת בלבד ארבע פעמים (כאמור, ישנם עשרים ושנים בתים). שתי השורות הראשונות בכל בית מתחרזות, וכן השתיים האחרונות.
מלבד זאת, בשורה השנייה בכל בית נרמזים על פי סדר שלשת האבות, שנים עשר השבטים ושבע הבקשות המיוחדות לתענית גשמים המפורטות במסכת תענית, פרק ב', משנה ד'. בשורה השלישית בכל בית נזכרים חודשי השנה ומזלותיהם לסירוגין.[4] בבית הראשון נזכר ניסן, בשני מזלו של ניסן, מזל טלה, בשלישי אייר, ברביעי מזלו של אייר מזל שור וכך הלאה.
לאחר כל בית מגיע פסוק הקשור לגשם מן התורה, הנביאים והכתובים לסירוגין, בדומה למלכויות זכרונות ושופרות הנאמרים במוסף ראש השנה. לאחר שבעה מחזורים של פסוקי תורה נביאים וכתובים מופיע פסוק אחרון נוסף מן התורה, גם זה כמו בראש השנה.

לשם דוגמה מוצגים להלן שני בתיו הראשונים של הפיוט:

יִפְתַּח אֶרֶץ לְיֶשַׁע / לִשְׁבֹּר מַטֵּה רֶשַׁע

מַיִם אִם כִּזְבוּ בְּפֶשַׁע / זְכֹר נָם יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם[א] וְתִשַׁע.

כִּי אֲרֻבּוֹת שְׁמֵי עֶרֶץ / עַד אָבִיב[ב] יִפָּתְחוּ בְּלִי פֶרֶץ

מַיִם אֵד לְהַעֲלוֹת בְּמֶרֶץ / טֶרֶם יִהְיֶה בָּאָרֶץ.
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה." (ספר בראשית, פרק ב', פסוק ה')

ה' בְּיָדוֹ מַפְתֵּחַ / זוּלָתוֹ בְּלִי יִפָּתֵחַ

מַיִם בְּצוּל יַרְתִּיחַ / חָגוּר בְּנֵי עָקוּד[ג] לְפַתֵּחַ.

כַּאֲשֶׁר בֻּחַן וְשָׁפַך לֵב כַּמַּיִם / יִחְיוּ טְלָאָיו[ד] מִיּוֹמַיִם

מַיִם בְּאֵר חָפַר פַּעֲמַיִם / לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם.
כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: "לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו." (ספר ירמיהו, פרק י', פסוק י"ג)

  1. ^ כינוי לאברהם אבינו על פי ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק ד'
  2. ^ חודש ניסן המכונה "חודש האביב" (ספר שמות, פרק ל"ד, פסוק י"ח ועוד)
  3. ^ כינוי ליצחק אבינו בשל עקדת יצחק
  4. ^ כינוי לעם ישראל, הרומז גם למזל טלה, מזלו של חודש ניסן

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה, מסכת תענית, פרק א', משנה א' כדעת רבי יהושע, שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קי"ד, סעיף א'.
  2. ^ מחזור לשמיני עצרת ולשמחת תורה, רעדלהיים תקצ"ב, דף נו ע"א ואילך.
  3. ^ דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל, מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, מבוא, עמ' לח.
  4. ^ מאחר שישנם רק עשרים ושנים בתים, בשני הבתים האחרונים באים יחד שם החודש ומזלו.