קרן קיימת לישראל – הבדלי גרסאות
מ הוספת קישור לחבר הכנסת |
תיקונים ואיחוד של השם מקיימת לקימת אין לכתוב קיימת עם 2 י אלא עם 1. צריך להיכתב קרן קימת לישראל גם בכותרת הערך או בקיצור קק"ל ובלי תוספת ה הידיעה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|קק"ל}} |
{{מפנה|קק"ל}} |
||
{{חברה מסחרית |
{{חברה מסחרית |
||
|שם=קרן |
| שם = קרן קימת לישראל |
||
|סמל=[[קובץ:KakalLogo.svg|180px]] |
| סמל = [[קובץ:KakalLogo.svg|180px]] |
||
|תמונה=[[קובץ:Kupsa kchula.JPG|160px]] |
| תמונה = [[קובץ:Kupsa kchula.JPG|160px]] |
||
|כיתוב=[[הקופסה הכחולה]], מסמליה המובהקים של קק"ל |
| כיתוב = [[הקופסה הכחולה]], מסמליה המובהקים של קק"ל |
||
|סוג=[[חברה לתועלת הציבור]] |
| סוג = [[חברה לתועלת הציבור]] |
||
|סיסמה= |
| סיסמה = |
||
|שנת הקמה=1901 |
| שנת הקמה = 1901 |
||
|פירוק החברה= |
| פירוק החברה = |
||
|חברת אם= |
| חברת אם = |
||
|חברות בנות=[[הימנותא]] |
| חברות בנות = [[הימנותא]] |
||
|משרד ראשי=[[ירושלים]] |
| משרד ראשי = [[ירושלים]] |
||
|מיקום המטה=[[בית המוסדות הלאומיים]] |
| מיקום המטה = [[בית המוסדות הלאומיים]] |
||
|מייסדים= [[צבי הרמן שפירא]] |
| מייסדים = [[צבי הרמן שפירא]] |
||
|שליטה בחברה= [[ההסתדרות הציונית]] |
| שליטה בחברה = [[ההסתדרות הציונית]] |
||
|בעלות= |
| בעלות = |
||
|אנשי מפתח=[[דני עטר]] יושב ראש |
| אנשי מפתח = [[דני עטר]] יושב ראש |
||
|ענפי תעשייה=[[נדל"ן]] |
| ענפי תעשייה = [[נדל"ן]] |
||
|מוצרים עיקריים= |
| מוצרים עיקריים = |
||
|שווי= |
| שווי = |
||
|הכנסה=2.583 [[מיליארד]] [[ש"ח]] (2015){{הערה|שם=דוח2015|[http://www.kkl.org.il/about-us/organizational-transparency/organization-budget-balance/financial-report-2015/ קק"ל - דו"ח כספי לשנת 2015]}} |
| הכנסה = 2.583 [[מיליארד]] [[ש"ח]] (2015){{הערה|שם=דוח2015|[http://www.kkl.org.il/about-us/organizational-transparency/organization-budget-balance/financial-report-2015/ קק"ל - דו"ח כספי לשנת 2015]}} |
||
|רווח תפעולי= 511 [[מיליון]] [[ש"ח]] (2015){{הערה|שם=דוח2015}} |
| רווח תפעולי = 511 [[מיליון]] [[ש"ח]] (2015){{הערה|שם=דוח2015}} |
||
|רווח=395 [[מיליון]] [[ש"ח]] (2015){{הערה|שם=דוח2015}} |
| רווח = 395 [[מיליון]] [[ש"ח]] (2015){{הערה|שם=דוח2015}} |
||
|הון עצמי= |
| הון עצמי = |
||
|סך המאזן=12.720 [[מיליארד]] [[ש"ח]] (2015){{הערה|שם=דוח2015}} |
| סך המאזן = 12.720 [[מיליארד]] [[ש"ח]] (2015){{הערה|שם=דוח2015}} |
||
|יחס הון= |
| יחס הון = |
||
|עובדים=950 (2015) |
| עובדים = 950 (2015) |
||
|דף הבית= |
| דף הבית = |
||
}} |
}} |
||
[[קובץ:Kupsa kchula 2006.jpg|שמאל|ממוזער|230px|"הקופסה הכחולה", 2006]] |
[[קובץ:Kupsa kchula 2006.jpg|שמאל|ממוזער|230px|"הקופסה הכחולה", 2006]] |
||
[[קובץ:Hoqara.jpg|שמאל|ממוזער|230px|תעודת הוקרה שניתנה ליחיאל אוני מהעיירה [[ורבה (מחוז רובנו)|ורבה]] בפולין, בשנת [[1937]] לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל.]] |
[[קובץ:Hoqara.jpg|שמאל|ממוזער|230px|תעודת הוקרה שניתנה ליחיאל אוני מהעיירה [[ורבה (מחוז רובנו)|ורבה]] בפולין, בשנת [[1937]] לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל.]] |
||
'''קרן |
'''קרן קימת לישראל''' ('''קק"ל''') היא [[חברה לתועלת הציבור]]{{הערה|מספר תאגיד 520020314}}. נוסדה כארגון [[ציונות|ציוני]] ב[[הקונגרס הציוני העולמי החמישי|קונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית]] ב־[[1901]] כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית [[קרקע]]ות ב[[ארץ ישראל]] והכשרתן להתיישבות [[יהודים|יהודית]]. לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית ובתזכיר התאגדותה משנת 1954 נוסחו מטרותיה ובהן קניה וחכירת קרקעות ליישוב יהודים. בשנת [[1961]] נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, המעניק לקק"ל יפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן ועל ההסברה החינוכית-ציונית. |
||
לפני קום המדינה עסקה קק"ל בעיקר ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן. עם זאת, רוב קרקעות קק"ל נמכרו לקק"ל על ידי ממשלת ישראל לאחר קום המדינה מתוך "נכסי הנפקדים" - [[נכסי דלא ניידי]] שבעליהן נטשו אותם במלחמת השחרור{{הערה|Abraham Granott, The Land system in Palestine, 1952{{ש}}{{גלובס|גדעון ויתקון|טעות היסטורית: מאיפה קיבלה קק"ל את קרקעות המדינה?|1001005617|3 בפברואר 2015, 07:00 IST}}}}. בתחילת [[המאה ה-21]] מרוכזת פעילות הקרן סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, ובתחומים כגון סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז. |
לפני קום המדינה עסקה קק"ל בעיקר ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן. עם זאת, רוב קרקעות קק"ל נמכרו לקק"ל על ידי ממשלת ישראל לאחר קום המדינה מתוך "נכסי הנפקדים" - [[נכסי דלא ניידי]] שבעליהן נטשו אותם במלחמת השחרור{{הערה|Abraham Granott, The Land system in Palestine, 1952{{ש}}{{גלובס|גדעון ויתקון|טעות היסטורית: מאיפה קיבלה קק"ל את קרקעות המדינה?|1001005617|3 בפברואר 2015, 07:00 IST}}}}. בתחילת [[המאה ה-21]] מרוכזת פעילות הקרן סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, ובתחומים כגון סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז. |
||
==שם== |
==שם== |
||
מקור השם " |
מקור השם "קרן קימת" הוא בדברי [[המשנה]], המפרטת ומונה כמה דברים שהאדם "אוכל פירותיהם בעולם הזה – והקרן קיימת לו לעולם הבא"{{הערה|{{משנה|פאה|א|א}}}} בחירת שם זה לקרן הלאומית נועדה לרמוז ליהודי העולם, כי התרומות שיתנו לקרן (בעולם הזה) יעמדו לזכותם בעולם הבא. בשנים הראשונות נודע הקרן בכינויו "הפונד הלאומי"{{הערה|{{הצפירה||הקרן הקיימת לישראל|1917/03/01|01001}}}} או בלועזית: ה"נאציונאל פונד". |
||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
=== מבנה והנהלה === |
=== מבנה והנהלה === |
||
ב[[הקונגרס הציוני העולמי הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] ב־[[1897]] העלה [[צבי הרמן שפירא]] את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. ארבע שנים לאחר מכן, ב[[הקונגרס הציוני העולמי החמישי|קונגרס הציוני החמישי]] ב-[[1901]], הוכרז על ייסוד "קרן |
ב[[הקונגרס הציוני העולמי הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] ב־[[1897]] העלה [[צבי הרמן שפירא]] את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. ארבע שנים לאחר מכן, ב[[הקונגרס הציוני העולמי החמישי|קונגרס הציוני החמישי]] ב-[[1901]], הוכרז על ייסוד "קרן קימת לישראל"{{הערה|שם=קליינמאן|{{המליץ|משה קליינמאן|מאספת ציונים|1901/05/14|00101}}}} - ארגון שתפקידו לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית ב[[ארץ ישראל]]. קרן קימת לישראל נוהלה על ידי [[ההסתדרות הציונית]]. |
||
התורם הראשון לקרן |
התורם הראשון לקרן קימת לישראל היה [[יונה קרמנצקי]], שתרם עשר לירות שטרלינג. אחריו תרם הרצל ובעקבותיו צירים רבים מהקונגרס הציוני. בשנים הראשונות עסק [[יונה קרמנצקי]] בצדדים המעשיים של הקמת הקרן, והיה מנהלה הראשון עד [[1907]]. |
||
[[קובץ:Zionorg.png|ממוזער|460px|המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה|מרכז]] |
[[קובץ:Zionorg.png|ממוזער|460px|המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה|מרכז]] |
||
ב[[הקונגרס הציוני העולמי השישי|קונגרס השישי של ההסתדרות הציונית]] (אוגוסט 1903) סוכמו העקרונות הבאים: הקרן תשמש כזרוע ההסתדרות הציונית לרכישת קרקעות ארץ ישראל ולהעברתן לבעלות העם היהודי לצמיתות כקרקע לאומית; אמצעי הקרן ייאספו מכספי תרומות, והקרן לא תורשה למכור את קרקעותיה אלא להחכירן בלבד. |
ב[[הקונגרס הציוני העולמי השישי|קונגרס השישי של ההסתדרות הציונית]] (אוגוסט 1903) סוכמו העקרונות הבאים: הקרן תשמש כזרוע ההסתדרות הציונית לרכישת קרקעות ארץ ישראל ולהעברתן לבעלות העם היהודי לצמיתות כקרקע לאומית; אמצעי הקרן ייאספו מכספי תרומות, והקרן לא תורשה למכור את קרקעותיה אלא להחכירן בלבד. |
||
בשנת 1929 הונח [[אבן פינה]] לבניין |
בשנת 1929 הונח [[אבן פינה]] לבניין קרן קימת ב[[בית המוסדות הלאומיים]]{{הערה|{{דואר היום||טקס החגיגה להנחה אבן הפינה לבית הקהק"ל|1929/04/28|00114}}}}. |
||
לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית ובתזכיר התאגדותה משנת 1954 נוסחו מטרותיה: {{ציטוטון|לקנות, לרכוש בחכירה או בחליפין, לקבל בחכירה או באופן אחר – קרקעות, יערות, זכויות חזקה ושיעבודי הנאה וכל זכויות כיוצא באלו, וכן נכסי דלא ניידי מכל סוג אחר, התחום שנקבע (והוא כולל לפי מובנו בתזכיר זה, את מדינת ישראל וכל שטח הנתון לשיפוטה של ממשלת ישראל) או בכל חלק ממנו, לשם יישוב יהודים על הקרקעות והנכסים האמורים}}{{הערה|מצוטט בהצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – ניהול קרקעות קק"ל לטובת העם היהודי), התשס"ז–2007}}[[קובץ:JNF agreement.jpg|ממוזער|230px|ההסכם להעברת קרקעות ממשלת ישראל |
לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית ובתזכיר התאגדותה משנת 1954 נוסחו מטרותיה: {{ציטוטון|לקנות, לרכוש בחכירה או בחליפין, לקבל בחכירה או באופן אחר – קרקעות, יערות, זכויות חזקה ושיעבודי הנאה וכל זכויות כיוצא באלו, וכן נכסי דלא ניידי מכל סוג אחר, התחום שנקבע (והוא כולל לפי מובנו בתזכיר זה, את מדינת ישראל וכל שטח הנתון לשיפוטה של ממשלת ישראל) או בכל חלק ממנו, לשם יישוב יהודים על הקרקעות והנכסים האמורים}}{{הערה|מצוטט בהצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – ניהול קרקעות קק"ל לטובת העם היהודי), התשס"ז–2007}}[[קובץ:JNF agreement.jpg|ממוזער|230px|ההסכם להעברת קרקעות ממשלת ישראל לקק"ל]] |
||
בשנת [[1961]] נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, על פיו [[מינהל מקרקעי ישראל]] מנהל גם הקרקעות של קק"ל{{הערה|שם=אמנה|[http://www.kkl.org.il/?catid=%7BDFF37A9A-254F-4764-B2C8-7A5EEF5D6043%7D אמנה בין ממשלת ישראל לקרן הקיימת]}} ונקבע כי לקרן |
בשנת [[1961]] נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, על פיו [[מינהל מקרקעי ישראל]] מנהל גם הקרקעות של קק"ל{{הערה|שם=אמנה|[http://www.kkl.org.il/?catid=%7BDFF37A9A-254F-4764-B2C8-7A5EEF5D6043%7D אמנה בין ממשלת ישראל לקרן הקיימת]}} ונקבע כי לקרן קימת תהיה נציגות של כ-50% במועצת המנהל. [[זרח ורהפטיג]] הציג את המוטיבציה לשילוב הקק"ל במנהל המקרקעין כנובעת מהיכולת של הקרן כגוף פרטי, בניגוד לממשלה, לפעול למען יהודים בלבד {{ציטוטון|אנחנו רוצים דבר שקשה להגדירו. אנחנו רוצים שיהיה ברור שאדמת ישראל שייכת לעם ישראל. עם ישראל זה מושג רחב יותר מאשר העם היושב בציון, מפני שעם ישראל נמצא בעולם כולו. מאידך גיסא, כל חוק שאנחנו מקבלים הוא לטובת כל היושבים במדינה, וכל היושבים במדינה כוללים גם אנשים שאינם שייכים לעם ישראל העולמי ... אנו נותנים לבוש חוקי לתקנות של הקרן הקיימת לישראל}}{{הערה|דברי הכנסת, ישיבה 138 של הכנסת הרביעית מתאריך 19 ביולי 1960 עמוד 1920}}. כן ייעדה האמנה לקק"ל תפקיד של פיתוח אדמות ארץ ישראל וייעורן והסברה חינוכית-ציונית. |
||
בעשור השני של המאה ה-21 פעלו בממשלת ישראל לקחת מכספי הקרן הקיימת ולפגוע בעצמאותה. עלו אף קולות לסגור את הקרן הקיימת ולהעביר את נכסיה לידי ממשלת ישראל. בחודש אוגוסט 2014 פורסם כי דירקטוריון קק"ל קיבל החלטה{{הערה|{{TheMarker|נמרוד בוסו|קק"ל מכריזה עצמאות: נערכת להתפצלות מהמדינה - ולהשבת קרקעות לידיה|realestate/1.2402527|10 באוגוסט, 2014}}}} לפיה קק"ל תיערך להיפרדות מן המדינה והפסקת ההתקשרות עם רשות מקרקעי ישראל המנהלת את אדמות קק"ל. בהחלטה נכתב: {{ציטוטון|הניסיונות להלאים את קק”ל ולהפכה לכלי ממשלתי, המשרת את תפישת 'מדינת כל אזרחיה', הם חציית קו אדום, לא חוקיים, פוגעים באינטרסים של התנועה הציונית ומנוגדים לעקרונות עליהם קמה קק”ל}}. לבסוף הושג הסדר בין הקק"ל לממשלה על המשך שיתוף הפעולה. |
בעשור השני של המאה ה-21 פעלו בממשלת ישראל לקחת מכספי הקרן הקיימת ולפגוע בעצמאותה. עלו אף קולות לסגור את הקרן הקיימת ולהעביר את נכסיה לידי ממשלת ישראל. בחודש אוגוסט 2014 פורסם כי דירקטוריון קק"ל קיבל החלטה{{הערה|{{TheMarker|נמרוד בוסו|קק"ל מכריזה עצמאות: נערכת להתפצלות מהמדינה - ולהשבת קרקעות לידיה|realestate/1.2402527|10 באוגוסט, 2014}}}} לפיה קק"ל תיערך להיפרדות מן המדינה והפסקת ההתקשרות עם רשות מקרקעי ישראל המנהלת את אדמות קק"ל. בהחלטה נכתב: {{ציטוטון|הניסיונות להלאים את קק”ל ולהפכה לכלי ממשלתי, המשרת את תפישת 'מדינת כל אזרחיה', הם חציית קו אדום, לא חוקיים, פוגעים באינטרסים של התנועה הציונית ומנוגדים לעקרונות עליהם קמה קק”ל}}. לבסוף הושג הסדר בין הקק"ל לממשלה על המשך שיתוף הפעולה. |
||
שורה 59: | שורה 59: | ||
===גיוס כספים=== |
===גיוס כספים=== |
||
{{להשלים}} |
{{להשלים}} |
||
בעת הקמת הקרן, הוצע שבעת איסוף השקלים, שהיו דמי החבר בהסתדרות הציונית, יוצע לכל נרשם לתרום כסף |
בעת הקמת הקרן, הוצע שבעת איסוף השקלים, שהיו דמי החבר בהסתדרות הציונית, יוצע לכל נרשם לתרום כסף לקק"ל{{הערה|שם=קליינמאן}}. בכנסים ציוניים אספו כספים לקק"ל{{הערה|{{המליץ||בארצנו|1902/10/07|00205}}}}. |
||
פעילות גיוס תרומות |
פעילות גיוס תרומות לקק"ל התפרסה על פני כל העולם. בפברואר 1916 גויסו 34,378 מרק, מהם מעל 40% היו מ[[צפון אמריקה]], 20.5% מהאימפריה האוסטרית, 15.5% מהאימפריה הרוסית, 8.3% מגרמניה, 6.7% מדרום אפריקה, 5.6% מ[[הולנד]] וסכומים קטנים מ[[אנגליה]], [[דנמרק]], סלוניקי, שוויץ ו[[בלגיה]]{{הערה|{{הצפירה||הכנסת הפונד הלאומי|1916/03/14|00202}}}}{{הערה|ראו חודש נוסף: {{הצפירה||הכנסת הפונד הלאומי לירח יוני|1916/07/13|00201}}}}. כספים נאספו גם ב[[רומניה]]{{הערה|{{הצפירה||הציונות ברומניה|1916/05/29|00206}}}}. |
||
במקומות שונים התקיימו יוזמות שונות לגיוס כספים. יוזמה אחת היתה קיום "יום פרחים" שהיתה שיטה ידועה לגיוס כספים באותה תקופה, שבו הפעילים מכרו פרחים והרווחים הועברו למטרת צדקה{{הערה|{{הצפירה||בציונות (יום הפרחים לטובת הקה"ק בבלגיה)|1914/06/08|00307}}}}{{הערה|{{הצפירה||מכתבים מחוץ לארץ|1914/06/22|00205}}{{ש}}{{הצפירה||הכנסת הפונד הלאומי|1916/08/15|00203}}}}. יוזמה נוספת היתה קיום "שבוע ארץ ישראל" לתעמולה אינטנסיבית וגיוס כספים{{הערה|{{דואר היום||הקרן הקיימת לישראל|1919/10/06|00202}}}}. |
במקומות שונים התקיימו יוזמות שונות לגיוס כספים. יוזמה אחת היתה קיום "יום פרחים" שהיתה שיטה ידועה לגיוס כספים באותה תקופה, שבו הפעילים מכרו פרחים והרווחים הועברו למטרת צדקה{{הערה|{{הצפירה||בציונות (יום הפרחים לטובת הקה"ק בבלגיה)|1914/06/08|00307}}}}{{הערה|{{הצפירה||מכתבים מחוץ לארץ|1914/06/22|00205}}{{ש}}{{הצפירה||הכנסת הפונד הלאומי|1916/08/15|00203}}}}. יוזמה נוספת היתה קיום "שבוע ארץ ישראל" לתעמולה אינטנסיבית וגיוס כספים{{הערה|{{דואר היום||הקרן הקיימת לישראל|1919/10/06|00202}}}}. |
||
בשנת 1924 חתמה הקרן הקיימת הסכם עם חברת הביטוח [[פניקס, וינה]], על פיה נציגויות |
בשנת 1924 חתמה הקרן הקיימת הסכם עם חברת הביטוח [[פניקס, וינה]], על פיה נציגויות קק"ל באירופה פעלו גם כסוכנויות ביטוח עבור החברה, תמורת עמלה{{הערה|{{דואר היום||לבנין הארץ|1924/08/08|00201}}}}{{הערה|שם=אונגרפלד26|{{הצפירה|מ. אונגרפלד|מקורות הכנסה חדשים לקרן הקיימת|1926/12/31|00501}}}}. שיתוף הפעולה של ההסתדרות הציונית עם חברת פניקס התרחבה עם השנים ובקק"ל פרסמו את התקבולים שנתקבלו מהחברה תוך ציון שאלו ניתנו ללא פגיעה במבוטחים{{הערה|{{דואר היום||ההנה"צ על חוזים עם חברות אחריות|1929/07/22|00301}}}}. בסוף 1932 הגיע היקף הפוליסות שסודרו דרך קק"ל למעל 12% מפוליסות החברה{{הערה|שם=מאזן32}}. בסוף שנת 1933 הגיע היקף הפוליסות שסודרו דרך הקק"ל לקרוב ל-14%{{הערה|{{דבר||מעולם האחריות|1934/11/20|00600}}}}. בשנת 1928 חודש החוזה לשש שנים{{הערה|{{דואר היום||חוזה הקהק"ל וחברת פניקס|1928/03/05|00201}}}} ובשנת 1933 הוארך החוזה בין החברה והקרן הקיימת ל-10 שנים נוספות{{הערה|שם=מאזן32|{{דואר היום||מעולם האחריות|1933/09/12|00300}}}}. קריסת חברת פניקס בשנת 1936 הביאה את מנהלי קק"ל במבוכה והועלו נגדה האשמות על קבלת כספים באופן בלתי ראוי מהחברה{{הערה|{{דואר היום||במי תמכה "פניקס"|1936/04/30|00506}}}}. קק"ל הכחישה את הפרסומים וטענה שכל הכספים שקבלה היו במסגרת פעילותה כסוכנת ביטוח על פי ההסכם הגלוי עם החברה{{הערה|{{דואר היום||הקרן הקיימת לישראל ו"פניקס"|1936/05/01|00108}}}}. |
||
יוזמה נוספת לגיוס כספים |
יוזמה נוספת לגיוס כספים לקק"ל בשנות ה-20 היתה מועדון לקוחות בשם "המחלקה לראבאט" אשר גייסה חברות שהבטיחו להעניק לרוכשים דרך קק"ל הנחה שחלקה יועבר כתרומה לקרן{{הערה|שם=אונגרפלד26}}. |
||
===רכישת קרקעות=== |
===רכישת קרקעות=== |
||
הרכישות הראשונות |
הרכישות הראשונות של קק"ל נערכו בשנים [[1904]]–[[1905]]. לרכישה הראשונה נחשבת קנייתם של כ-4,000 [[דונם]] ב[[חיטין]] מידי הסוחר דוד חיים, במחיר של 20 [[פרנק צרפתי|פרנק]] לדונם. לאחר מכן, נרכשו כ-2,400 דונם מאדמות הכפר דיר טריף ליד [[לוד]] ([[חדיד (בית חרושת)|בית החרושת חדיד]], חוות [[בן שמן]] ולימים "[[כפר הנוער בן שמן]]") וכן 1,600 דונם מאדמת הכפר [[ח'ולדה]], לימים, חוות [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]], בהם גודלו השתילים ל[[יער חולדה|יער הרצל]], שהוא ה[[יער]] הראשון שניטע על ידי הקרן הקיימת{{הערה|[[בן ציון מיכאלי]], החוות החקלאיות, ראשית ההתיישבות הלאומית בארץ-ישראל, הוצאת מילוא, 1977, ע"מ 18-19}}. |
||
בשנת [[1905]], רכשה |
בשנת [[1905]], רכשה קק"ל מ[[יק"א]] את אדמות דלייקה, עליהן הוקמה [[חוות כנרת]], ואת אדמות [[אום ג'וני]], בהן היה אתר ההתיישבות הראשון של [[דגניה א']]. |
||
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] השתמשה |
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] השתמשה קק"ל בכספיה לעבודות פיתוח שונות, בהם בניית בתים לפועלים על אדמותיה ולייבוש ביצות{{הערה|{{הצפירה||עבודת הפונד הלאומי|1916/03/21|00200}}}}. לאחר הקמת [[קרן היסוד]] בשנת 1920 רוכזו מאמצי קק"ל ברכישת קרקעות. |
||
[[קובץ:Flag of Jewish National Fund until 2008.svg|שמאל|ממוזער|200px|דגל קק"ל עד שנת 2008]] |
[[קובץ:Flag of Jewish National Fund until 2008.svg|שמאל|ממוזער|200px|דגל קק"ל עד שנת 2008]] |
||
עיקר פעילותה של |
עיקר פעילותה של קק"ל בתחום רכישת הקרקע החלה לאחר כינוס [[הוועד הפועל הציוני]] ב-1920 בלונדון. עד שנת 1920 רכשה קק"ל פחות מ-25,000 דונמים שרובם עברו מבעלותה לרוכשים פרטיים. משנת 1921 חל גידול ניכר בהיקף עסקאות הרכישה שביצעה קק"ל והקרקע שנרכשה נותרה בבעלותה. |
||
בשנת 1923 מונה [[מנחם מנדל אוסישקין]] לעמוד בראש |
בשנת 1923 מונה [[מנחם מנדל אוסישקין]] לעמוד בראש קק"ל. בתקופה זו הייתה חברת "[[הכשרת היישוב]]" בראשות [[יהושע חנקין]] הקונה העיקרית של קרקעות עבור קק"ל. משנות השלושים ואילך, בתקופת כהונתו של [[יוסף ויץ]] כמנהל מחלקת הקרקעות והייעור החלה קק"ל לרכוש קרקעות במישרין מבעלי הקרקע ה[[ערבי]]ם. כדי לייעל את תהליך רכישת הקרקעות, אורגנו חמישה משרדים מחוזיים ומונו אנשים שהיו בעלי ידע בענייני קרקעות ובניהול משא ומתן עם בעלי קרקע ערבים. אז החלה רכישת קרקעות באזורים שעד אז לא הייתה בהם דריסת רגל ליהודים, כמו [[הרי יהודה]], [[הגליל]] המערבי, [[עמק החולה]] ובדרום [[הנגב]]. בשנים 1921-1933 היה משקלה של הקרן כ-60% מכלל העברות הקרקע לבעלות יהודית. בשנים 1934-1935 הצטמצם חלקה של הקרן הקיימת ל-20% בלבד אך עם פרוץ [[המרד הערבי הגדול]] בשנת 1936 פחתו העסקאות הפרטיות וגדל חלקה של הקק"ל{{הערה|שם=גרנובסקי|ד"ר א. גרנובסקי (אברהם גרנות), פוליטיקה קרקעית לאומית להלכה ולמעשה}}. לפי מנכ"ל קק"ל [[אברהם גרנות]] מעל למחצית השטח שרכשה קק"ל עד 1948 היה בבעלות בעלי קרקע גדולים שחיו מחוץ לשטחי המנדט, כרבע מבעלי קרקעות גדולים מקומיים, כ-13% מממשלת המנדט, כנסיות וחברות ורק כ-10% מ[[פלאח]]ים שעיבדו אותה בעצמם{{הערה| Abraham Granott, The Land system in Palestine, 1952}}. |
||
בעקבות [[המרד הערבי הגדול|מאורעות 1939-1936]] והצמצום באפשרויות רכישת הקרקע מהערבים, החלה קק"ל להיות שותפה ביחד עם [[הסוכנות היהודית]] גם במפעל ה[[התיישבות]] בארץ. |
בעקבות [[המרד הערבי הגדול|מאורעות 1939-1936]] והצמצום באפשרויות רכישת הקרקע מהערבים, החלה קק"ל להיות שותפה ביחד עם [[הסוכנות היהודית]] גם במפעל ה[[התיישבות]] בארץ. |
||
בשנת 1938 נוסדה חברת [[הימנותא]] (נאמנות ב[[ארמית]]), במטרה להוות מכשיר משפטי לקניית וניהול קרקעות |
בשנת 1938 נוסדה חברת [[הימנותא]] (נאמנות ב[[ארמית]]), במטרה להוות מכשיר משפטי לקניית וניהול קרקעות שקק"ל שוקלת למכרם הלאה, דבר הנוגד את עקרונות הקרן. כן נועדה חברת הימנותא להחזיק בנאמנות קרקעות שנמסרו לקק"ל עד למסירתם חזרה לבעליהם. לפני 1938 שימשה חברת [[הכשרת היישוב]] בתפקיד דומה לזה של חברת הימנותא{{הערה|{{קתדרה|גבריאל א' אלכסנדר|ייסודה של חברת הימנותא בע"מ ותפקידיה הראשונים (1940-1938)|68.6|68, יוני 1993, עמ' 97-80}}}}{{הערה|{{וואלה!|עמירם ברקת|קק"ל רכשה קרקעות בשטחים למרות הצהרותיה|670597|14 בפברואר 2005}}}}. |
||
לאחר הקמת המדינה רכשה |
לאחר הקמת המדינה רכשה קק"ל מידי ממשלת ישראל בשתי עסקאות ענק קרקעות [[נכסי נפקדים]] שבעליהם גורשו/נטשו אותם במהלך [[מלחמת השחרור]], כך שרוב הקרקעות שבידי קק"ל היום נרכשו בשתי עסקאות אלו. אברהם גרנות הוא שיזם והוציא לפועל את הרכישות על אף התנגדות בקרב שרי ממשלה ובהנהלת קק"ל. בין המתנגדים היה [[יוסף ויץ]] שסבר שרכישת קרקע הנמצאת ממילא בידי המדינה מיותרת ודי באפוטרופסות של קק"ל לשם פיתוח{{הערה|שם=מיכל}}. בין הנימוקים למסירת שטחים גדולים לידי קק"ל מידי הממשלה היו מחויבותה של קק"ל (להבדיל מממשלת ישראל) לפיתוח הקרקע לטובת יהודים בלבד. כך הסבירו הרצפלד וגרנות שהעברת הבעלות על תבטיח שהן ישמשו אך ורק את היהודים ולא את יתר אזרחי המדינה{{הערה|הרצפלד, ישיבת הכנסת צ"ז, דברי הכנסת, 14.12.49, עמי 302, מובא בפירוט אצל מיכל אורן נורדהיים "והארץ לא תימכר לצמיתות"}}. |
||
{| class="wikitable" border="2" style="width: 100%; margin: auto; " |
{| class="wikitable" border="2" style="width: 100%; margin: auto; " |
||
שורה 263: | שורה 263: | ||
==מטרות קק"ל ופעילותה== |
==מטרות קק"ל ופעילותה== |
||
{{עדכון|נושא=ישראל}} |
{{עדכון|נושא=ישראל}} |
||
[[קובץ:Almog IL6 Kakal.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל, בעיצובו של [[אליעזר ויסהוף]], המוצב על ידי |
[[קובץ:Almog IL6 Kakal.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל, בעיצובו של [[אליעזר ויסהוף]], המוצב על ידי קק"ל ביערותיה, לציון כי המקום יוער על ידי הקרן. צולם ביער הסמוך ל[[מחלף המוביל]].]] |
||
תפקידיה של קק"ל בעבר היו לרכוש אדמות בארץ ישראל וליצור מקומות להתיישבות יהודית. לאחר קום המדינה הוסכם באמצעות אמנה בין קק"ל לבין מדינת ישראל כי [[מינהל מקרקעי ישראל]] ידאג לפן הניהול והשיווק של הקרקעות, בעוד קק"ל תמשיך להיות הבעלים הרשמיים כנציגי העם היהודי. |
תפקידיה של קק"ל בעבר היו לרכוש אדמות בארץ ישראל וליצור מקומות להתיישבות יהודית. לאחר קום המדינה הוסכם באמצעות אמנה בין קק"ל לבין מדינת ישראל כי [[מינהל מקרקעי ישראל]] ידאג לפן הניהול והשיווק של הקרקעות, בעוד קק"ל תמשיך להיות הבעלים הרשמיים כנציגי העם היהודי. |
||
מאז קום המדינה קק"ל מתפקדת, לצד [[הסוכנות היהודית]] וארגונים נוספים, כאחראית על התיישבות היהודית במדינת ישראל. בחוק הקרן הקיימת שנחקק בכנסת בשנת [[1953]] נקבע שמטרות קק"ל הן לרכוש קרקעות וליישבם ביהודים. במשך רוב שנות המדינה נמצאו פתרונות פרקטיים למקרים שבהם לא-יהודים בקשו לרכוש קרקעות שבבעלות קק"ל (באמצעות חילופי קרקעות בין המדינה לקק"ל), אך בשנת [[2004]], בעקבות התנגדות תושבים מ[[כרמיאל]] לרכישת דירות בעיר על ידי ערבים, הודיעה קק"ל שהיא תקפיד מכאן ואילך על שיווק קרקעותיה ליהודים בלבד. ל[[בג"ץ]] הוגשו שורה של עתירות בנושא, על ידי [[האגודה לזכויות האזרח]], [[עדאלה]] וארגונים נוספים, ובעקבותיהן בשנת [[2005]] פסל [[היועץ המשפטי לממשלה]] מזוז את עמדת קק"ל וקבע כי קרקעותיה יוכלו להימכר גם לערבים על בסיס עקרון השוויון. קק"ל מתנגדת להחלטה זו, ובהיעדר הסדר בעניין היא איימה לבטל את האמנה עם מדינת ישראל ולהחזיר לידיה את ניהול ושיווק קרקעותיה. העניין תלוי ועומד ([[2008]]) בפני בג"ץ. |
מאז קום המדינה קק"ל מתפקדת, לצד [[הסוכנות היהודית]] וארגונים נוספים, כאחראית על התיישבות היהודית במדינת ישראל. בחוק הקרן הקיימת שנחקק בכנסת בשנת [[1953]] נקבע שמטרות קק"ל הן לרכוש קרקעות וליישבם ביהודים. במשך רוב שנות המדינה נמצאו פתרונות פרקטיים למקרים שבהם לא-יהודים בקשו לרכוש קרקעות שבבעלות קק"ל (באמצעות חילופי קרקעות בין המדינה לקק"ל), אך בשנת [[2004]], בעקבות התנגדות תושבים מ[[כרמיאל]] לרכישת דירות בעיר על ידי ערבים, הודיעה קק"ל שהיא תקפיד מכאן ואילך על שיווק קרקעותיה ליהודים בלבד. ל[[בג"ץ]] הוגשו שורה של עתירות בנושא, על ידי [[האגודה לזכויות האזרח]], [[עדאלה]] וארגונים נוספים, ובעקבותיהן בשנת [[2005]] פסל [[היועץ המשפטי לממשלה]] מזוז את עמדת קק"ל וקבע כי קרקעותיה יוכלו להימכר גם לערבים על בסיס עקרון השוויון. קק"ל מתנגדת להחלטה זו, ובהיעדר הסדר בעניין היא איימה לבטל את האמנה עם מדינת ישראל ולהחזיר לידיה את ניהול ושיווק קרקעותיה. העניין תלוי ועומד ([[2008]]) בפני בג"ץ. |
||
פקידי היערות של |
פקידי היערות של קק"ל אחראים על ייעור ועל שימור ושיקום [[עצים עתיקים בארץ ישראל|עצים בוגרים בישראל]] בשותפות עם [[משרד החקלאות]]. |
||
=== ייעור ותשתיות === |
=== ייעור ותשתיות === |
||
מאז קום המדינה היא עוסקת במפעלי ייעור, פריצת דרכים, הכשרת קרקע וחינוך. בשנים הראשונות של הקמת המדינה עבדה |
מאז קום המדינה היא עוסקת במפעלי ייעור, פריצת דרכים, הכשרת קרקע וחינוך. בשנים הראשונות של הקמת המדינה עבדה קק"ל על פרויקט [[ייבוש החולה]]. ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]], פועלת קק"ל גם להנגשת החניונים, הפארקים והיערות שלה לאנשים עם מוגבלות. |
||
ראשוני היערנים היו "החבורה", כפי שכינה אותם יוסף ויץ, והם כללו את שרון ויץ (מנהל אגף הייעור הראשון לאחר קום המדינה) וכן את משה קולר, [[טוביה אשבל]], עמרם מקובר, נוח פלד, נפתלי יופה ושמחה סולובייצ'יק. על שמם ניטע יער בכרמל ושמו "יער היערנים". |
ראשוני היערנים היו "החבורה", כפי שכינה אותם יוסף ויץ, והם כללו את שרון ויץ (מנהל אגף הייעור הראשון לאחר קום המדינה) וכן את משה קולר, [[טוביה אשבל]], עמרם מקובר, נוח פלד, נפתלי יופה ושמחה סולובייצ'יק. על שמם ניטע יער בכרמל ושמו "יער היערנים". |
||
===שמירת שבת=== |
===שמירת שבת=== |
||
במשך השנים דרשה |
במשך השנים דרשה קק"ל שלא ייעשה בנכסיה מלאכה ב[[שבת]]. כל חוכר מידי קק"ל נדרש לחתום על סעיף 8 שקבע: |
||
:"על החוכר וכל הבא מזכותו להימנע מכל עבודות בניין ומלאכה בנכסיה בימי שבת וחגי ישראל". |
:"על החוכר וכל הבא מזכותו להימנע מכל עבודות בניין ומלאכה בנכסיה בימי שבת וחגי ישראל". |
||
בשנות ה-60 דרש [[עוזי ארנן]] לבטל את הסעיף והשופטת [[מרים בן פורת]] קבעה שהסעיף בטל. בערעור לבית המשפט העליון נתקבלה פשרה שקבעה שפירוש המילה "מלאכה" הוא: "ניהול עסק וכל עבודת כפיים המבוצעת דרך קבע על ידי החוכר בעד תמורה או המבוצעת על ידי הזולת בעד תמורה ופרהסיה"{{הערה|{{דבר||יתוקן "סעיף השבת" בחוזי השכירות של הקהק"ל|1968/12/01|00404}}}}. |
בשנות ה-60 דרש [[עוזי ארנן]] לבטל את הסעיף והשופטת [[מרים בן פורת]] קבעה שהסעיף בטל. בערעור לבית המשפט העליון נתקבלה פשרה שקבעה שפירוש המילה "מלאכה" הוא: "ניהול עסק וכל עבודת כפיים המבוצעת דרך קבע על ידי החוכר בעד תמורה או המבוצעת על ידי הזולת בעד תמורה ופרהסיה"{{הערה|{{דבר||יתוקן "סעיף השבת" בחוזי השכירות של הקהק"ל|1968/12/01|00404}}}}. |
||
==סמל קק"ל== |
==סמל קק"ל== |
||
סמל |
סמל קק"ל עבר מספר שינויים לאורך השנים. בתחילה עוצב בשחור לבן עם פסים היורדים מטה באלכסון ומזכירים תלמים בשדה ומסמלים את הקשר בין הקק"ל לקרקע, ולאחר מכן עוצב עם שלושה פסים בלבד שמסמלים גם את האדמה עם הקשר לצורת מפת ארץ ישראל. |
||
החל משנת 2008 סמל קק"ל החדש הוא צבעוני (חום, ירוק וכחול) החום מסמל את הקשר לקרקע, הירוק מסמל את אחריותה של הקק"ל ליעור והכחול מסמל את המים, קק"ל לקחה על עצמה אחריות לשיקום נחלים ולאגירת מים כדי לסייע להתיישבות. |
החל משנת 2008 סמל קק"ל החדש הוא צבעוני (חום, ירוק וכחול) החום מסמל את הקשר לקרקע, הירוק מסמל את אחריותה של הקק"ל ליעור והכחול מסמל את המים, קק"ל לקחה על עצמה אחריות לשיקום נחלים ולאגירת מים כדי לסייע להתיישבות. |
||
שורה 287: | שורה 287: | ||
==פיקוח== |
==פיקוח== |
||
כ[[חברה פרטית]] |
כ[[חברה פרטית]] קק"ל אינה כפופה ל[[ביקורת (חשבונאות)|ביקורת]] חיצונית ואינה מחויבת ל[[שקיפות (מנהל)|שקיפות]]. בשנת 2014 פרסם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט חוות דעת לפיה "למרות ההיבט הציבורי המהותי של פעולתה, כמעט ואין פיקוח חיצוני על התנהלותה של קק״ל ואין גוף מדינתי המפקח על התנהלותה. הציבור אינו חשוף לדוחות הכספיים ואין כל ערובה חיצונית לכך שפעילותה משרתת בצורה מיטבית את האינטרס הציבורי. לכך יש להוסיף את הקשר ההדוק בין קק״ל למערכת הפוליטית כולל בנושא מינויים בקק״ל". לעמדה המצדדת בפיקוח מבקר המדינה על הקרן הקיימת הצטרף גם [[מבקר המדינה]], [[יוסף שפירא (מבקר המדינה)|יוסף שפירא]], שנימק את עמדתו ב"טענות חוזרות ונשנות על אי סדרים" ומניעת פגיעה בטוהר המידות{{הערה|{{כלכליסט|רוני זינגר|מבקר המדינה לנתניהו: "תמוך בהחלת ביקורת על קק"ל"|3630244|4 במאי 2014}}}}. בניגוד לעמדה זו נדחתה במאי 2014 ב[[ועדת השרים לענייני חקיקה|וועדת השרים לענייני חקיקה]] הצעתה של שרת המשפטים, [[ציפי ליבני]]{{הערה|{{גלובס|משה ליכטמן|חסרות קרקעות במרכז הארץ? לקק"ל יש 2.4 מיליון דונם|1000925264|18 במרץ 2014}},}} להחיל ביקורת של מבקר המדינה על הקרן הקיימת{{הערה|{{ynet|רוני זינגר, כלכליסט|השרים נגד הצעת החוק לשקיפות בקק"ל|4516440|4 במאי 2014}}}}. באוקטובר 2013 הסביר [[חבר הכנסת]] [[דוד רותם]] בישיבת [[ועדת חוקה חוק ומשפט]] את מניעי ההתנגדות להחלת שקיפות על הקרן הקיימת: "אני לא רוצה שקיפות. כשיבואו מחר לשאול את הקרן הקיימת: איפה המכרז שעשית כשהשקעת פה והשקעת שם? או שקנית קרקעות – אני לא רוצה לתת לך על זה שקיפות, אני לא רוצה שזה ייוודע לאף אחד"{{הערה|הכנסת התשע עשרה, [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/huka/2013-10-29-01.rtf פרוטוקול מס' 67 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט] 29 באוקטובר 2013}} |
||
== מצבה הכספי == |
== מצבה הכספי == |
||
{{עדכון|נושא=ישראל}} |
{{עדכון|נושא=ישראל}} |
||
החל בשנת 2014 |
החל בשנת 2014 קק"ל מגישה [[דוחות כספיים]] ל[[רשם ההקדשות]], מאחר שמעמדה שונה ל[[חברה לתועלת הציבור]]{{הערה|{{הערה|שם=:0|{{קישור כללי|הכותב = נמרוד בוסו|כתובת = http://www.themarker.com/realestate/1.2678467|כותרת = היסטוריה בקק"ל: חושפת לראשונה דו"חות כספיים - ההון, שווי הקרקעות והשכר|תאריך = 7 ביולי 2015|מידע נוסף = אתר דה מרקר}}}}}}. |
||
=== הכנסות ונכסים === |
=== הכנסות ונכסים === |
||
שורה 302: | שורה 302: | ||
=== הוצאות === |
=== הוצאות === |
||
ההוצאה המרכזית של |
ההוצאה המרכזית של קק"ל היא תשלומים לרשות מקרקעי ישראל שהסתכמו ב 1.26 מיליארד שקל: |
||
{| class="wikitable" |
{| class="wikitable" |
||
!סעיף הוצאה |
!סעיף הוצאה |
||
שורה 316: | שורה 316: | ||
|111 |
|111 |
||
|} |
|} |
||
הוצאות |
הוצאות קק"ל על ייעור היו כ-230 מיליון שקל, ו37.5 מיליון שקל הוצאו לפיתוח פרויקטים סביבתים{{הערה|בין הפרויקטים: [[גן בוטני]] ים תיכוני בעכו, פארק אקליפטוס בבית שאן, פארק רבין במגדל העמק, פארק מטרופוליני עמק רפאים בירושלים, האגם בפארק בן-גוריון בדימונה, פארק חורש בקריית עקרון, גן הבנים בצפת, פארק האלון בנצרת עילית.}} |
||
==== כוח אדם ==== |
==== כוח אדם ==== |
||
בשנת 2014 |
בשנת 2014 העסיקה קק"ל 950 עובדים קבועים בעלות שכר ממוצעת של 300,000 שקלים. שכר יושבי הראש [[אפרים שטנצלר]] ו[[אלי אפללו]] היה כמשכורת שר, סגני יושבי הראש משתכרים משכורת ח"כ, ומשכורתו של מנכ"ל קק"ל מאיר שפיגלר כשל מנכ"ל משרד ממשלתי. עלות הפנסיות ב-2014 הייתה 120 מיליון שקל. |
||
==== חינוך וקהילה ==== |
==== חינוך וקהילה ==== |
||
שורה 356: | שורה 356: | ||
===פרשת נכסי נספי השואה=== |
===פרשת נכסי נספי השואה=== |
||
בראשית המאה ה-21 התברר |
בראשית המאה ה-21 התברר שקק"ל טיפלה ברשלנות בנכסים של פליטי שואה ויורשים לנספי שואה שהותירו אחריהם באירופה. נכסים שהייתה אמורה לאתר ולמכור עבורם. התברר כי קק"ל מכרה נכסים ולא העבירה את הכספים לחלק מהמשפחות. במקרה אחד זכה יורש בפיצוי משמעותי לאחר שתבע את הקרן{{הערה|1={{הארץ|אורי בלאו|קרן קיימת לעצמה - החזקת נכסי הנספים בשואה והסוד הכמוס מאחורי המיליארדים העודפים של קק"ל|1.1580636|2 בדצמבר 2011}}{{ש}}[http://www.iba.org.il/ibadoc/ מבט שני - הקרן לא קיימת]}}. |
||
===קרקעות קיבוץ גבעת ברנר=== |
===קרקעות קיבוץ גבעת ברנר=== |
||
בשנת 2011 תבע קיבוץ [[גבעת ברנר]] להשיב לו 1,200 דונם, שרשומים היום כרכוש |
בשנת 2011 תבע קיבוץ [[גבעת ברנר]] להשיב לו 1,200 דונם, שרשומים היום כרכוש קק"ל. לטענת הקיבוץ, הקרקעות נרכשו מכספי מייסדיו, אשר מטעמים ציוניים אידאולוגיים מסרו אותה לידי הקק"ל בנאמנות{{הערה|1={{TheMarker|יורם גביזון|הקרב על הקרקעות: הגזבר בן ה-97 הפך לחלום הבלהות של קק"ל ולתקווה של הקיבוצים|1.630862|24 באפריל 2011}}{{ש}}[http://reshet.tv/News2/Shows/FridayNewscast_video/videomarklist,178244/ אולפן שישי - המלחמה על קרקעות גבעת ברנר], חדשות 2, 7 ינואר 2011}}. |
||
===דוח מבקר המדינה 2017=== |
===דוח מבקר המדינה 2017=== |
גרסה מ־12:42, 22 באפריל 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
פרמטרים ריקים [ פירוק החברה, דף הבית, סיסמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שנת הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
הקופסה הכחולה, מסמליה המובהקים של קק"ל | |
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה לתועלת הציבור |
מייסדים | צבי הרמן שפירא |
תקופת הפעילות | 1901–הווה (כ־123 שנים) |
חברות בנות | הימנותא |
מיקום המטה | בית המוסדות הלאומיים |
משרד ראשי | ירושלים |
שליטה בחברה | ההסתדרות הציונית |
ענפי תעשייה | נדל"ן |
הכנסות | 2.583 מיליארד ש"ח (2015)[1] |
רווח תפעולי | 511 מיליון ש"ח (2015)[1] |
רווח | 395 מיליון ש"ח (2015)[1] |
סך המאזן | 12.720 מיליארד ש"ח (2015)[1] |
אנשי מפתח | דני עטר יושב ראש |
עובדים | 950 (2015) |
www |
קרן קימת לישראל (קק"ל) היא חברה לתועלת הציבור[2]. נוסדה כארגון ציוני בקונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית ב־1901 כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית ובתזכיר התאגדותה משנת 1954 נוסחו מטרותיה ובהן קניה וחכירת קרקעות ליישוב יהודים. בשנת 1961 נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, המעניק לקק"ל יפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן ועל ההסברה החינוכית-ציונית.
לפני קום המדינה עסקה קק"ל בעיקר ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן. עם זאת, רוב קרקעות קק"ל נמכרו לקק"ל על ידי ממשלת ישראל לאחר קום המדינה מתוך "נכסי הנפקדים" - נכסי דלא ניידי שבעליהן נטשו אותם במלחמת השחרור[3]. בתחילת המאה ה-21 מרוכזת פעילות הקרן סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, ובתחומים כגון סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז.
שם
מקור השם "קרן קימת" הוא בדברי המשנה, המפרטת ומונה כמה דברים שהאדם "אוכל פירותיהם בעולם הזה – והקרן קיימת לו לעולם הבא"[4] בחירת שם זה לקרן הלאומית נועדה לרמוז ליהודי העולם, כי התרומות שיתנו לקרן (בעולם הזה) יעמדו לזכותם בעולם הבא. בשנים הראשונות נודע הקרן בכינויו "הפונד הלאומי"[5] או בלועזית: ה"נאציונאל פונד".
היסטוריה
מבנה והנהלה
בקונגרס הציוני הראשון ב־1897 העלה צבי הרמן שפירא את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. ארבע שנים לאחר מכן, בקונגרס הציוני החמישי ב-1901, הוכרז על ייסוד "קרן קימת לישראל"[6] - ארגון שתפקידו לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית בארץ ישראל. קרן קימת לישראל נוהלה על ידי ההסתדרות הציונית.
התורם הראשון לקרן קימת לישראל היה יונה קרמנצקי, שתרם עשר לירות שטרלינג. אחריו תרם הרצל ובעקבותיו צירים רבים מהקונגרס הציוני. בשנים הראשונות עסק יונה קרמנצקי בצדדים המעשיים של הקמת הקרן, והיה מנהלה הראשון עד 1907.
בקונגרס השישי של ההסתדרות הציונית (אוגוסט 1903) סוכמו העקרונות הבאים: הקרן תשמש כזרוע ההסתדרות הציונית לרכישת קרקעות ארץ ישראל ולהעברתן לבעלות העם היהודי לצמיתות כקרקע לאומית; אמצעי הקרן ייאספו מכספי תרומות, והקרן לא תורשה למכור את קרקעותיה אלא להחכירן בלבד.
בשנת 1929 הונח אבן פינה לבניין קרן קימת בבית המוסדות הלאומיים[7].
לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית ובתזכיר התאגדותה משנת 1954 נוסחו מטרותיה: ”לקנות, לרכוש בחכירה או בחליפין, לקבל בחכירה או באופן אחר – קרקעות, יערות, זכויות חזקה ושיעבודי הנאה וכל זכויות כיוצא באלו, וכן נכסי דלא ניידי מכל סוג אחר, התחום שנקבע (והוא כולל לפי מובנו בתזכיר זה, את מדינת ישראל וכל שטח הנתון לשיפוטה של ממשלת ישראל) או בכל חלק ממנו, לשם יישוב יהודים על הקרקעות והנכסים האמורים”[8]
בשנת 1961 נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, על פיו מינהל מקרקעי ישראל מנהל גם הקרקעות של קק"ל[9] ונקבע כי לקרן קימת תהיה נציגות של כ-50% במועצת המנהל. זרח ורהפטיג הציג את המוטיבציה לשילוב הקק"ל במנהל המקרקעין כנובעת מהיכולת של הקרן כגוף פרטי, בניגוד לממשלה, לפעול למען יהודים בלבד ”אנחנו רוצים דבר שקשה להגדירו. אנחנו רוצים שיהיה ברור שאדמת ישראל שייכת לעם ישראל. עם ישראל זה מושג רחב יותר מאשר העם היושב בציון, מפני שעם ישראל נמצא בעולם כולו. מאידך גיסא, כל חוק שאנחנו מקבלים הוא לטובת כל היושבים במדינה, וכל היושבים במדינה כוללים גם אנשים שאינם שייכים לעם ישראל העולמי ... אנו נותנים לבוש חוקי לתקנות של הקרן הקיימת לישראל”[10]. כן ייעדה האמנה לקק"ל תפקיד של פיתוח אדמות ארץ ישראל וייעורן והסברה חינוכית-ציונית.
בעשור השני של המאה ה-21 פעלו בממשלת ישראל לקחת מכספי הקרן הקיימת ולפגוע בעצמאותה. עלו אף קולות לסגור את הקרן הקיימת ולהעביר את נכסיה לידי ממשלת ישראל. בחודש אוגוסט 2014 פורסם כי דירקטוריון קק"ל קיבל החלטה[11] לפיה קק"ל תיערך להיפרדות מן המדינה והפסקת ההתקשרות עם רשות מקרקעי ישראל המנהלת את אדמות קק"ל. בהחלטה נכתב: ”הניסיונות להלאים את קק”ל ולהפכה לכלי ממשלתי, המשרת את תפישת 'מדינת כל אזרחיה', הם חציית קו אדום, לא חוקיים, פוגעים באינטרסים של התנועה הציונית ומנוגדים לעקרונות עליהם קמה קק”ל”. לבסוף הושג הסדר בין הקק"ל לממשלה על המשך שיתוף הפעולה.
גיוס כספים
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
בעת הקמת הקרן, הוצע שבעת איסוף השקלים, שהיו דמי החבר בהסתדרות הציונית, יוצע לכל נרשם לתרום כסף לקק"ל[6]. בכנסים ציוניים אספו כספים לקק"ל[12].
פעילות גיוס תרומות לקק"ל התפרסה על פני כל העולם. בפברואר 1916 גויסו 34,378 מרק, מהם מעל 40% היו מצפון אמריקה, 20.5% מהאימפריה האוסטרית, 15.5% מהאימפריה הרוסית, 8.3% מגרמניה, 6.7% מדרום אפריקה, 5.6% מהולנד וסכומים קטנים מאנגליה, דנמרק, סלוניקי, שוויץ ובלגיה[13][14]. כספים נאספו גם ברומניה[15].
במקומות שונים התקיימו יוזמות שונות לגיוס כספים. יוזמה אחת היתה קיום "יום פרחים" שהיתה שיטה ידועה לגיוס כספים באותה תקופה, שבו הפעילים מכרו פרחים והרווחים הועברו למטרת צדקה[16][17]. יוזמה נוספת היתה קיום "שבוע ארץ ישראל" לתעמולה אינטנסיבית וגיוס כספים[18].
בשנת 1924 חתמה הקרן הקיימת הסכם עם חברת הביטוח פניקס, וינה, על פיה נציגויות קק"ל באירופה פעלו גם כסוכנויות ביטוח עבור החברה, תמורת עמלה[19][20]. שיתוף הפעולה של ההסתדרות הציונית עם חברת פניקס התרחבה עם השנים ובקק"ל פרסמו את התקבולים שנתקבלו מהחברה תוך ציון שאלו ניתנו ללא פגיעה במבוטחים[21]. בסוף 1932 הגיע היקף הפוליסות שסודרו דרך קק"ל למעל 12% מפוליסות החברה[22]. בסוף שנת 1933 הגיע היקף הפוליסות שסודרו דרך הקק"ל לקרוב ל-14%[23]. בשנת 1928 חודש החוזה לשש שנים[24] ובשנת 1933 הוארך החוזה בין החברה והקרן הקיימת ל-10 שנים נוספות[22]. קריסת חברת פניקס בשנת 1936 הביאה את מנהלי קק"ל במבוכה והועלו נגדה האשמות על קבלת כספים באופן בלתי ראוי מהחברה[25]. קק"ל הכחישה את הפרסומים וטענה שכל הכספים שקבלה היו במסגרת פעילותה כסוכנת ביטוח על פי ההסכם הגלוי עם החברה[26].
יוזמה נוספת לגיוס כספים לקק"ל בשנות ה-20 היתה מועדון לקוחות בשם "המחלקה לראבאט" אשר גייסה חברות שהבטיחו להעניק לרוכשים דרך קק"ל הנחה שחלקה יועבר כתרומה לקרן[20].
רכישת קרקעות
הרכישות הראשונות של קק"ל נערכו בשנים 1904–1905. לרכישה הראשונה נחשבת קנייתם של כ-4,000 דונם בחיטין מידי הסוחר דוד חיים, במחיר של 20 פרנק לדונם. לאחר מכן, נרכשו כ-2,400 דונם מאדמות הכפר דיר טריף ליד לוד (בית החרושת חדיד, חוות בן שמן ולימים "כפר הנוער בן שמן") וכן 1,600 דונם מאדמת הכפר ח'ולדה, לימים, חוות חולדה, בהם גודלו השתילים ליער הרצל, שהוא היער הראשון שניטע על ידי הקרן הקיימת[27].
בשנת 1905, רכשה קק"ל מיק"א את אדמות דלייקה, עליהן הוקמה חוות כנרת, ואת אדמות אום ג'וני, בהן היה אתר ההתיישבות הראשון של דגניה א'.
במהלך מלחמת העולם הראשונה השתמשה קק"ל בכספיה לעבודות פיתוח שונות, בהם בניית בתים לפועלים על אדמותיה ולייבוש ביצות[28]. לאחר הקמת קרן היסוד בשנת 1920 רוכזו מאמצי קק"ל ברכישת קרקעות.
עיקר פעילותה של קק"ל בתחום רכישת הקרקע החלה לאחר כינוס הוועד הפועל הציוני ב-1920 בלונדון. עד שנת 1920 רכשה קק"ל פחות מ-25,000 דונמים שרובם עברו מבעלותה לרוכשים פרטיים. משנת 1921 חל גידול ניכר בהיקף עסקאות הרכישה שביצעה קק"ל והקרקע שנרכשה נותרה בבעלותה.
בשנת 1923 מונה מנחם מנדל אוסישקין לעמוד בראש קק"ל. בתקופה זו הייתה חברת "הכשרת היישוב" בראשות יהושע חנקין הקונה העיקרית של קרקעות עבור קק"ל. משנות השלושים ואילך, בתקופת כהונתו של יוסף ויץ כמנהל מחלקת הקרקעות והייעור החלה קק"ל לרכוש קרקעות במישרין מבעלי הקרקע הערבים. כדי לייעל את תהליך רכישת הקרקעות, אורגנו חמישה משרדים מחוזיים ומונו אנשים שהיו בעלי ידע בענייני קרקעות ובניהול משא ומתן עם בעלי קרקע ערבים. אז החלה רכישת קרקעות באזורים שעד אז לא הייתה בהם דריסת רגל ליהודים, כמו הרי יהודה, הגליל המערבי, עמק החולה ובדרום הנגב. בשנים 1921-1933 היה משקלה של הקרן כ-60% מכלל העברות הקרקע לבעלות יהודית. בשנים 1934-1935 הצטמצם חלקה של הקרן הקיימת ל-20% בלבד אך עם פרוץ המרד הערבי הגדול בשנת 1936 פחתו העסקאות הפרטיות וגדל חלקה של הקק"ל[29]. לפי מנכ"ל קק"ל אברהם גרנות מעל למחצית השטח שרכשה קק"ל עד 1948 היה בבעלות בעלי קרקע גדולים שחיו מחוץ לשטחי המנדט, כרבע מבעלי קרקעות גדולים מקומיים, כ-13% מממשלת המנדט, כנסיות וחברות ורק כ-10% מפלאחים שעיבדו אותה בעצמם[30].
בעקבות מאורעות 1939-1936 והצמצום באפשרויות רכישת הקרקע מהערבים, החלה קק"ל להיות שותפה ביחד עם הסוכנות היהודית גם במפעל ההתיישבות בארץ.
בשנת 1938 נוסדה חברת הימנותא (נאמנות בארמית), במטרה להוות מכשיר משפטי לקניית וניהול קרקעות שקק"ל שוקלת למכרם הלאה, דבר הנוגד את עקרונות הקרן. כן נועדה חברת הימנותא להחזיק בנאמנות קרקעות שנמסרו לקק"ל עד למסירתם חזרה לבעליהם. לפני 1938 שימשה חברת הכשרת היישוב בתפקיד דומה לזה של חברת הימנותא[31][32].
לאחר הקמת המדינה רכשה קק"ל מידי ממשלת ישראל בשתי עסקאות ענק קרקעות נכסי נפקדים שבעליהם גורשו/נטשו אותם במהלך מלחמת השחרור, כך שרוב הקרקעות שבידי קק"ל היום נרכשו בשתי עסקאות אלו. אברהם גרנות הוא שיזם והוציא לפועל את הרכישות על אף התנגדות בקרב שרי ממשלה ובהנהלת קק"ל. בין המתנגדים היה יוסף ויץ שסבר שרכישת קרקע הנמצאת ממילא בידי המדינה מיותרת ודי באפוטרופסות של קק"ל לשם פיתוח[33]. בין הנימוקים למסירת שטחים גדולים לידי קק"ל מידי הממשלה היו מחויבותה של קק"ל (להבדיל מממשלת ישראל) לפיתוח הקרקע לטובת יהודים בלבד. כך הסבירו הרצפלד וגרנות שהעברת הבעלות על תבטיח שהן ישמשו אך ורק את היהודים ולא את יתר אזרחי המדינה[34].
קרקעות בבעלות קק"ל[35] | |||
---|---|---|---|
שנה | נרכשו | סך הכל (בדונמים) | אחוז מכלל רכישות קרקע על ידי יהודים באותה שנה[29]/ הערות |
עד 1914 | 16,366 | ||
1920 | 5,997 | 22,363 | מרשם המקרקעין לא פעל במהלך מלחמת העולם הראשונה והממשל הצבאי הבריטי |
1921 | 43,021 | 65,384 | (47.4%) |
1922 | 6,977 | 72,361 | |
1923 | 18,459 | 90,820 | (44.7% ב-1922-1923) |
1924 | 40,225 | 131,045 | (89.9%) |
1925 | 33,090 | 164,135 | |
1926 | 13,744 | 177,879 | (32.7%) |
1927 | 18,779 | 196,658 | (98.9%) |
1928 | 5,433 | 202,091 | (25.3%) |
1929 | 59,549 | 261,640 | (92.3%) |
1930 | 16,987 | 278,627 | (87.7%) |
1931 | 9,978 | 288,605 | (53.7%) |
1932 | 8,305 | 296,910 | (44%) |
1933 | 32,371 | 329,281 | (87.5%) |
1934 | 12,575 | 341,856 | (20.2%) |
1935 | 16,524 | 358,380 | (22.7%) |
1936 | 13,161 | 371,541 | (72.5%) |
1937 | 13,507 | 385,048 | |
1938 | 34,223 | 419,271 | |
1939 | 53,499 | 472,770 | |
1940 | 43,180 | 515,950 | |
1941 | 45,460 | 561,410 | |
1942 | 48,981 | 610,391 | |
1943 | 67,265 | 677,656 | |
1944 | 67,357 | 745,013 | |
1945 | 65,644 | 810,657 | |
1946 | 52,000 | 862,657 | ערך מקורב |
1947 | 63,000 | 925,657 | ערך מקורב |
עד מאי 1948 | 936,000 | על פי נתוני ועדת הכלכלה של הכנסת היו סך נכסי קק"ל ערב הקמת המדינה 942,092 דונם | |
1948 | 97,000 | 1,022,657 | |
1949 | 1,101,942 | 2,124,599 | רכישה של אדמות כפרים נטושים ממנהל הפיתוח |
1950 | 1,271,734 | 3,396,333 | רכישה של אדמות כפרים נטושים ממנהל הפיתוח, העסקה הושלמה ב-1953 |
מטרות קק"ל ופעילותה
תפקידיה של קק"ל בעבר היו לרכוש אדמות בארץ ישראל וליצור מקומות להתיישבות יהודית. לאחר קום המדינה הוסכם באמצעות אמנה בין קק"ל לבין מדינת ישראל כי מינהל מקרקעי ישראל ידאג לפן הניהול והשיווק של הקרקעות, בעוד קק"ל תמשיך להיות הבעלים הרשמיים כנציגי העם היהודי.
מאז קום המדינה קק"ל מתפקדת, לצד הסוכנות היהודית וארגונים נוספים, כאחראית על התיישבות היהודית במדינת ישראל. בחוק הקרן הקיימת שנחקק בכנסת בשנת 1953 נקבע שמטרות קק"ל הן לרכוש קרקעות וליישבם ביהודים. במשך רוב שנות המדינה נמצאו פתרונות פרקטיים למקרים שבהם לא-יהודים בקשו לרכוש קרקעות שבבעלות קק"ל (באמצעות חילופי קרקעות בין המדינה לקק"ל), אך בשנת 2004, בעקבות התנגדות תושבים מכרמיאל לרכישת דירות בעיר על ידי ערבים, הודיעה קק"ל שהיא תקפיד מכאן ואילך על שיווק קרקעותיה ליהודים בלבד. לבג"ץ הוגשו שורה של עתירות בנושא, על ידי האגודה לזכויות האזרח, עדאלה וארגונים נוספים, ובעקבותיהן בשנת 2005 פסל היועץ המשפטי לממשלה מזוז את עמדת קק"ל וקבע כי קרקעותיה יוכלו להימכר גם לערבים על בסיס עקרון השוויון. קק"ל מתנגדת להחלטה זו, ובהיעדר הסדר בעניין היא איימה לבטל את האמנה עם מדינת ישראל ולהחזיר לידיה את ניהול ושיווק קרקעותיה. העניין תלוי ועומד (2008) בפני בג"ץ.
פקידי היערות של קק"ל אחראים על ייעור ועל שימור ושיקום עצים בוגרים בישראל בשותפות עם משרד החקלאות.
ייעור ותשתיות
מאז קום המדינה היא עוסקת במפעלי ייעור, פריצת דרכים, הכשרת קרקע וחינוך. בשנים הראשונות של הקמת המדינה עבדה קק"ל על פרויקט ייבוש החולה. במאה ה-21, פועלת קק"ל גם להנגשת החניונים, הפארקים והיערות שלה לאנשים עם מוגבלות.
ראשוני היערנים היו "החבורה", כפי שכינה אותם יוסף ויץ, והם כללו את שרון ויץ (מנהל אגף הייעור הראשון לאחר קום המדינה) וכן את משה קולר, טוביה אשבל, עמרם מקובר, נוח פלד, נפתלי יופה ושמחה סולובייצ'יק. על שמם ניטע יער בכרמל ושמו "יער היערנים".
שמירת שבת
במשך השנים דרשה קק"ל שלא ייעשה בנכסיה מלאכה בשבת. כל חוכר מידי קק"ל נדרש לחתום על סעיף 8 שקבע:
- "על החוכר וכל הבא מזכותו להימנע מכל עבודות בניין ומלאכה בנכסיה בימי שבת וחגי ישראל".
בשנות ה-60 דרש עוזי ארנן לבטל את הסעיף והשופטת מרים בן פורת קבעה שהסעיף בטל. בערעור לבית המשפט העליון נתקבלה פשרה שקבעה שפירוש המילה "מלאכה" הוא: "ניהול עסק וכל עבודת כפיים המבוצעת דרך קבע על ידי החוכר בעד תמורה או המבוצעת על ידי הזולת בעד תמורה ופרהסיה"[36].
סמל קק"ל
סמל קק"ל עבר מספר שינויים לאורך השנים. בתחילה עוצב בשחור לבן עם פסים היורדים מטה באלכסון ומזכירים תלמים בשדה ומסמלים את הקשר בין הקק"ל לקרקע, ולאחר מכן עוצב עם שלושה פסים בלבד שמסמלים גם את האדמה עם הקשר לצורת מפת ארץ ישראל.
החל משנת 2008 סמל קק"ל החדש הוא צבעוני (חום, ירוק וכחול) החום מסמל את הקשר לקרקע, הירוק מסמל את אחריותה של הקק"ל ליעור והכחול מסמל את המים, קק"ל לקחה על עצמה אחריות לשיקום נחלים ולאגירת מים כדי לסייע להתיישבות.
פיקוח
כחברה פרטית קק"ל אינה כפופה לביקורת חיצונית ואינה מחויבת לשקיפות. בשנת 2014 פרסם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט חוות דעת לפיה "למרות ההיבט הציבורי המהותי של פעולתה, כמעט ואין פיקוח חיצוני על התנהלותה של קק״ל ואין גוף מדינתי המפקח על התנהלותה. הציבור אינו חשוף לדוחות הכספיים ואין כל ערובה חיצונית לכך שפעילותה משרתת בצורה מיטבית את האינטרס הציבורי. לכך יש להוסיף את הקשר ההדוק בין קק״ל למערכת הפוליטית כולל בנושא מינויים בקק״ל". לעמדה המצדדת בפיקוח מבקר המדינה על הקרן הקיימת הצטרף גם מבקר המדינה, יוסף שפירא, שנימק את עמדתו ב"טענות חוזרות ונשנות על אי סדרים" ומניעת פגיעה בטוהר המידות[37]. בניגוד לעמדה זו נדחתה במאי 2014 בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעתה של שרת המשפטים, ציפי ליבני[38] להחיל ביקורת של מבקר המדינה על הקרן הקיימת[39]. באוקטובר 2013 הסביר חבר הכנסת דוד רותם בישיבת ועדת חוקה חוק ומשפט את מניעי ההתנגדות להחלת שקיפות על הקרן הקיימת: "אני לא רוצה שקיפות. כשיבואו מחר לשאול את הקרן הקיימת: איפה המכרז שעשית כשהשקעת פה והשקעת שם? או שקנית קרקעות – אני לא רוצה לתת לך על זה שקיפות, אני לא רוצה שזה ייוודע לאף אחד"[40]
מצבה הכספי
תבנית:עדכון החל בשנת 2014 קק"ל מגישה דוחות כספיים לרשם ההקדשות, מאחר שמעמדה שונה לחברה לתועלת הציבור[42].
הכנסות ונכסים
על פי דו"ח זה בשנת 2014 הסתכמו הכנסות קק"ל ב-2.4 מיליארד שקל, רוב הסכום - 2.1 מיליארד שקלים היו ממכירת קרקעות. בשנת 2013 היו הכנסות הקרן ממכירת קרקעות 1.7 מיליארד שקל. ההכנסה מתרומות ב-2014 הייתה כ-134 מיליון שקל מהם 76.6 מיליונים מצפון אמריקה לעומת 126 מיליון שקל בשנת 2013. שווי קרקעות קק"ל בסוף שנת 2014 היה כ-8 מיליארד שקל והיא החזיקה ב-270 מיליון שקל מזומנים בקופתה וניירות ערך בשווי 1.5 מיליארד שקל[43].
מבחינת דיווח חשבונאי נחלקים נכסי הנדל"ן של הקרן הקיימת לשתי קבוצות:[44]
- כ-2.6 מיליון דונם הם קרקעות הרשומות על שם הקרן ומנוהלות בידי רשות מקרקעי ישראל, הקרן הקיימת מקבלת את דמי החכירה שגובה רשות המקרקעין ומשלמת לרשות המקרקעין את עלויות הפיתוח.
- 40 אלף דונם מוחזקים בנאמנות על ידי חברת הימנותא שבבעלות מלאה של הקרן הקיימת רוב הנכסים הללו מושכרים לתקופות קצרות.
הוצאות
ההוצאה המרכזית של קק"ל היא תשלומים לרשות מקרקעי ישראל שהסתכמו ב 1.26 מיליארד שקל:
סעיף הוצאה | סכום (מיליוני שקלים) |
---|---|
עלויות פיתוח | 918 |
היטלי השבחה | 218 |
הוצאות מנהלה | 111 |
הוצאות קק"ל על ייעור היו כ-230 מיליון שקל, ו37.5 מיליון שקל הוצאו לפיתוח פרויקטים סביבתים[45]
כוח אדם
בשנת 2014 העסיקה קק"ל 950 עובדים קבועים בעלות שכר ממוצעת של 300,000 שקלים. שכר יושבי הראש אפרים שטנצלר ואלי אפללו היה כמשכורת שר, סגני יושבי הראש משתכרים משכורת ח"כ, ומשכורתו של מנכ"ל קק"ל מאיר שפיגלר כשל מנכ"ל משרד ממשלתי. עלות הפנסיות ב-2014 הייתה 120 מיליון שקל.
חינוך וקהילה
ההשקעה בחינוך בשנת 2014 עמדה על כ-81 מיליון שקל ו65.5 מיליון שקלים הוצאו ל"קשרי קהילה וחברה", סעיף בו חל גידול של 10 מיליון שקלים בהשוואה לשנת 2013.
שיתופי פעולה עם ארגונים אחרים
ההוצאה הכוללת על שיתופי פעולה עם ארגונים שונים הייתה 124 מיליוני שקלים[41]
גוף | שיעור התמיכה ב-2014 (מיליוני שקלים) |
---|---|
ההסתדרות הציונית | 57.5 |
המועצה הציונית | 9 |
עמותת "נפש בנפש" | 16.5 |
הסוכנות היהודית | 16 |
תנועת אור | 6 |
ביקורת על קק"ל
ביקורת כללית על מהות והתנהלות הארגון
כבר עם קום המדינה היו שראו בקק"ל גוף שעבר זמנו והתנגדו להעברת קרקעות המדינה לרשותה. חבר הכנסת יוחנן בדר דרש לפרק הקרן הקיימת אותה מצא כמוסד ארכאי ולא חיוני. "העם היהודי" בשמו התיימרה הקרן לפעול היה בעיניו כינוי לכמה פקידים היושבים בשכונת רחביה בירושלים. הוא סירב לראות ברכישת קרקעות המדינה (שני מיליוני הדונם) "גאולת קרקע" למען העם. לטענתו, משחלפה סכנת העברת הקרקעות לזרים, היה רעיון קרקע הלאום לאבסורד. בדר התנגד לאמנה שבין הקרן הקיימת לממשלה משום שמרגע מסירת אדמות המדינה לקרן, לא יהיה עליהן עוד פיקוח של הכנסת ושל מבקר המדינה והדבר יהפוך את המדינה לבת ערובה של עקרונות הקרן הקיימת[33]. ד"ר יוסי ביילין, בספרו "אחד העם פינת הרצל", טוען כי לאחר הקמת המדינה ויסוד מינהל מקרקעי ישראל, קיומה של קק"ל מהווה כפילות מיותרת. הוא קבל על כך שניתן לקק"ל להקצות משאבי ציבור (קרקעות) כגוף פרטי ופוליטי ללא פיקוח של המדינה, בעוד שכ-80 אחוז ממקורות המימון שלו מגיעים מהמדינה. לטענתו "זהו גוף שאין לו הצדקת קיום פורמלית ובלתי פורמלית, והוא מתקיים מתוך אינטרסים ארגוניים בלבד...", ובכך מאשים ביילין את קק"ל שקיומה משמש בעיקר במטרה לשמר את כוחה ולחלוקת "ג'ובים" ומינויים פוליטיים.
התנהלות כלכלית
הועברה ביקורת רבה על משכורות הבכירים הגבוהות בארגון[46], אשר אינן הולמות ארגונים מסוגו, ואף נטען כי הן עשויות לגרום לקריסתו הכלכלית[47].
כמו כן, הועלו טענות בתקשורת לפיהן הארגון נוהג בפזרנות יתרה עם כספי ציבור, כאשר נחשף כי שולמו חצי מיליון דולר לבקשת נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון לקרן הנושאת את שמו בעבור הרצאתו לכבוד יום הולדתו ה-90 של שמעון פרס[48].
פרשת נכסי נספי השואה
בראשית המאה ה-21 התברר שקק"ל טיפלה ברשלנות בנכסים של פליטי שואה ויורשים לנספי שואה שהותירו אחריהם באירופה. נכסים שהייתה אמורה לאתר ולמכור עבורם. התברר כי קק"ל מכרה נכסים ולא העבירה את הכספים לחלק מהמשפחות. במקרה אחד זכה יורש בפיצוי משמעותי לאחר שתבע את הקרן[49].
קרקעות קיבוץ גבעת ברנר
בשנת 2011 תבע קיבוץ גבעת ברנר להשיב לו 1,200 דונם, שרשומים היום כרכוש קק"ל. לטענת הקיבוץ, הקרקעות נרכשו מכספי מייסדיו, אשר מטעמים ציוניים אידאולוגיים מסרו אותה לידי הקק"ל בנאמנות[50].
דוח מבקר המדינה 2017
בדו"ח מבקר המדינה שהוגש ב-2017 נקבע כי "החלטות התקבלו שלא על פי אמות מידה ידועות וברורות" וכי קיים "ליקוי מהותי בניהול ובבקרה בקק"ל".[51]
בפרק מתוך דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם במרץ 2017, נמתחה ביקורת על הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל מ-1991 שהוגדר חשאי ולא חוקי, במסגרתו העבירה המדינה 51 אלף דונם של קרקעות בגלילי בתמורה לחובות בשווי מיליארדים. משרד מבקר המדינה קובע כי הוא "רואה בחומרה את אופן פעילותן האמור של קק"ל ושל המדינה בנושא" וכי פעילותן הייתה "בניגוד לסדרי מנהל תקינים".
ראשי קק"ל
- 1907-1902 - יונה קרמנצקי
- 1919-1907 - מקס בודנהיימר
- 1921-1919 - נחמיה דה לימה
- 1941-1923 - מנחם אוסישקין
- 1944-1941 - ברל כצנלסון, מאיר בר-אילן ואברהם גרנות - יושבי ראש משותפים
- 1960-1945 - אברהם גרנות
- 1976-1960 - יעקב צור
- 1998-1977 - משה ריבלין
- 2000-1998 - שלמה גרבץ
- 2006-2000 - יחיאל לקט
- 2006-2015 - אפרים שטנצלר
- 2015-היום - דני עטר
ראו גם
לקריאה נוספת
- יורם בר-גל, סוכנת תעמולה ארץ ישראלית: הקרן הקיימת לישראל 1947-1924, חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשנ"ט-1999
- ויקטור הרצברג, ההתיישבות האובדת במשפט, הוצאת פוקוס על, 2001
- יוסי כץ, רכוש שנשכח: לגורל רכושם של קורבנות השואה המצוי בישראל, הוצאת יד ושם, ירושלים 2000.
- יוסי כץ, והארץ לא תימכר לצמיתות: מורשת קרן קיימת לישראל והחלת עקרונותיה בחקיקה בישראל, הוצאת המכון לחקר תולדות קרן קיימת לישראל, ירושלים, הקתדרה ללימודי תולדות קרן קיימת לישראל ומפעליה, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ב[52]
- צבי שילוני, הקרן הקיימת לישראל וההתיישבות הציונית 1914-1903, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1990[53]
- צבי שילוני, תמורות ומפנה בהנהלה הציונית והקרן הקיימת לישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה, אוניברסיטת בן-גוריון
- איזי מן, ותחדש פני אדמה - קרן קיימת לישראל: מאה שנים של עשייה בחום ירוק וכחול, ירושלים, 2002
- איזי מן, מכאן הכול צומח, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 2002
- דותן גורן, תרומתה של קרן קיימת לישראל לפיתוח הנגב: עבר, הווה ועתיד, ירושלים 2007
קישורים חיצוניים
- קרן קיימת לישראל, אתר רשמי
- קרקעות קק"ל - מתוך האתר של המכון לאסטרטגיה ציונית
- הארכיון הציוני המרכזי - הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית, ביניהן קרן קיימת לישראל
- שלמה שבא, הרצל נזעק לקונגרס והקרן הוקמה, עת-מול 99, 1991, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- חלון ירוק - אתר של האגף לחינוך ולנוער של קק"ל המיועד לבני נוער
- רונית סבירסקי, כל הקופה: בעקבות הקופסה הכחולה וספרי הזהב, באתר ynet, 10 בינואר 2012
- קול האדמה - כינוס של קק"ל בירושלים, יומני כרמל אוקטובר 1949
- קול האדמה - כינוס של קק"ל, יומני כרמל ספטמבר 1950
- יום קק"ל, מצעד בחדרה. יומני כרמל אפריל 1951 (התחלה 0:46)
- כינוס 50 שנה לקק"ל, יומני כרמל אוגוסט 1951 (התחלה 1:55)
- הוועידה הארצית הט"ז של קק"ל, יומני כרמל 1952
- יורם פריד וגדעון ביגר, הייעור הביטחוני בשנות ה-50, קק"ל גיליון 14 ,מרץ 2015
- ביקורת
- חדשות נענע, קק"ל: אסור לנו לפעול לטובת הכלל, באתר nana10, 16 בדצמבר 2004
- שוקי שדה, כאן הכסף צומח על העצים: למה מיועדות באמת התרומות שלכם לקק"ל?, באתר TheMarker, 6 בינואר 2011
- אורי בלאו, קרן קיימת לעצמה || החזקת נכסי הנספים בשואה והסוד הכמוס מאחורי המיליארדים העודפים של קק"ל, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011
- רביב דרוקר, קופה כחולה, והיא עולה: לאן הולכים כספי קק"ל?, באתר nana10, 3 באפריל 2014
- שאול אמסטרדמסקי, הערת שוליים לתחקיר המקור על קק״ל, 2 באפריל 2014
- רביב דרוקר, תחקיר המקור: היער הפוליטי הסבוך של קק"ל, באתר נענע10, 28 בינואר 2015
- שלומי שוב, אימפריית נדל"ן רווחית או מלכ"ר הפטור ממס: מה חושפים דו"חות קק"ל?, באתר TheMarker, 16 ביולי 2015
- אביב גוטר, גם זו ציונות: קק"ל נכנסת לתחום ההשכרה ארוכת הטווח, באתר כלכליסט, 23 באוגוסט 2016
- שחר אילן, עסקת הענק האפלה בין המדינה לקק"ל: אף אחד לא יודע מי חייב למי ובכמה מיליארדים מדובר, באתר כלכליסט, 21 במרץ 2017
- מחקרים
- גדעון ביגר ונילי ליפשיץ, הניסיונות לאיקלום עצים אקזוטיים בארץ ישראל בתקופת השלטון הבריטי, קתדרה 85, אוקטובר 1997
- יוסי כץ, גאולת קרקעות מסוג חדש: מפעלי רכישות קרקע מיוחדים של 'קרן קימת לישראל' בשלהי תקופת המנדט, קתדרה 104, יוני 2002, עמ' 148-127
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 קק"ל - דו"ח כספי לשנת 2015
- ^ מספר תאגיד 520020314
- ^ Abraham Granott, The Land system in Palestine, 1952
גדעון ויתקון, טעות היסטורית: מאיפה קיבלה קק"ל את קרקעות המדינה?, באתר גלובס, 3 בפברואר 2015, 07:00 IST - ^ משנה, מסכת פאה, פרק א', משנה א'
- ^ הקרן הקיימת לישראל, הצפירה, 1 במרץ 1917
- ^ 1 2 משה קליינמאן, מאספת ציונים, המליץ, 14 במאי 1901
- ^ טקס החגיגה להנחה אבן הפינה לבית הקהק"ל, דואר היום, 28 באפריל 1929
- ^ מצוטט בהצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – ניהול קרקעות קק"ל לטובת העם היהודי), התשס"ז–2007
- ^ אמנה בין ממשלת ישראל לקרן הקיימת
- ^ דברי הכנסת, ישיבה 138 של הכנסת הרביעית מתאריך 19 ביולי 1960 עמוד 1920
- ^ נמרוד בוסו, קק"ל מכריזה עצמאות: נערכת להתפצלות מהמדינה - ולהשבת קרקעות לידיה, באתר TheMarker, 10 באוגוסט, 2014
- ^ בארצנו, המליץ, 7 באוקטובר 1902
- ^ הכנסת הפונד הלאומי, הצפירה, 14 במרץ 1916
- ^ ראו חודש נוסף: הכנסת הפונד הלאומי לירח יוני, הצפירה, 13 ביולי 1916
- ^ הציונות ברומניה, הצפירה, 29 במאי 1916
- ^ בציונות (יום הפרחים לטובת הקה"ק בבלגיה), הצפירה, 8 ביוני 1914
- ^ מכתבים מחוץ לארץ, הצפירה, 22 ביוני 1914
הכנסת הפונד הלאומי, הצפירה, 15 באוגוסט 1916 - ^ הקרן הקיימת לישראל, דואר היום, 6 באוקטובר 1919
- ^ לבנין הארץ, דואר היום, 8 באוגוסט 1924
- ^ 1 2 מ. אונגרפלד, מקורות הכנסה חדשים לקרן הקיימת, הצפירה, 31 בדצמבר 1926
- ^ ההנה"צ על חוזים עם חברות אחריות, דואר היום, 22 ביולי 1929
- ^ 1 2 מעולם האחריות, דואר היום, 12 בספטמבר 1933
- ^ מעולם האחריות, דבר, 20 בנובמבר 1934
- ^ חוזה הקהק"ל וחברת פניקס, דואר היום, 5 במרץ 1928
- ^ במי תמכה "פניקס", דואר היום, 30 באפריל 1936
- ^ הקרן הקיימת לישראל ו"פניקס", דואר היום, 1 במאי 1936
- ^ בן ציון מיכאלי, החוות החקלאיות, ראשית ההתיישבות הלאומית בארץ-ישראל, הוצאת מילוא, 1977, ע"מ 18-19
- ^ עבודת הפונד הלאומי, הצפירה, 21 במרץ 1916
- ^ 1 2 ד"ר א. גרנובסקי (אברהם גרנות), פוליטיקה קרקעית לאומית להלכה ולמעשה
- ^ Abraham Granott, The Land system in Palestine, 1952
- ^ גבריאל א' אלכסנדר, ייסודה של חברת הימנותא בע"מ ותפקידיה הראשונים (1940-1938), קתדרה 68, יוני 1993, עמ' 97-80
- ^ עמירם ברקת, קק"ל רכשה קרקעות בשטחים למרות הצהרותיה, באתר וואלה!, 14 בפברואר 2005
- ^ 1 2 מיכל אורן נורדהיים, גיבוש המדיניות הקרקעית ההתיישבותית של מדינת ישראל, 1948-1965, פרק 9
- ^ הרצפלד, ישיבת הכנסת צ"ז, דברי הכנסת, 14.12.49, עמי 302, מובא בפירוט אצל מיכל אורן נורדהיים "והארץ לא תימכר לצמיתות"
- ^ The Jewish National Fund ,Walter Lehn
- ^ יתוקן "סעיף השבת" בחוזי השכירות של הקהק"ל, דבר, 1 בדצמבר 1968
- ^ רוני זינגר, מבקר המדינה לנתניהו: "תמוך בהחלת ביקורת על קק"ל", באתר כלכליסט, 4 במאי 2014
- ^ משה ליכטמן, חסרות קרקעות במרכז הארץ? לקק"ל יש 2.4 מיליון דונם, באתר גלובס, 18 במרץ 2014,
- ^ רוני זינגר, כלכליסט, השרים נגד הצעת החוק לשקיפות בקק"ל, באתר ynet, 4 במאי 2014
- ^ הכנסת התשע עשרה, פרוטוקול מס' 67 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט 29 באוקטובר 2013
- ^ 1 2 נמרוד בוסו, היסטוריה בקק"ל: חושפת לראשונה דו"חות כספיים - ההון, שווי הקרקעות והשכר, אתר דה מרקר, 7 ביולי 2015
- ^ [41]
- ^ שאול אמסטרדמסקי, הכנסות קק"ל ב-2014: 2.4 מיליארד שקל, 7 ביולי 2015
- ^ שלומי שוב, אימפריית נדל"ן רווחית או מלכ"ר הפטור ממס: מה חושפים דו"חות קק"ל?
- ^ בין הפרויקטים: גן בוטני ים תיכוני בעכו, פארק אקליפטוס בבית שאן, פארק רבין במגדל העמק, פארק מטרופוליני עמק רפאים בירושלים, האגם בפארק בן-גוריון בדימונה, פארק חורש בקריית עקרון, גן הבנים בצפת, פארק האלון בנצרת עילית.
- ^ משה ליכטמן, שיאן השכר בקק"ל - הגזבר: 56 אלף שקל בחודש, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2009
- ^ גלית שפיר, השכר המופרז של עובדי קק"ל עלול לגרום למשבר כספי חמור, באתר כלכליסט, 8 ביוני 2009
- ^ שוקי שדה, מדוע קק"ל העבירה חצי מיליון דולר לקרן קלינטון בעבור הרצאה של נשיא ארה"ב לשעבר?, באתר TheMarker, 1 ביוני 2013
- ^ אורי בלאו, קרן קיימת לעצמה - החזקת נכסי הנספים בשואה והסוד הכמוס מאחורי המיליארדים העודפים של קק"ל, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011
מבט שני - הקרן לא קיימת - ^ יורם גביזון, הקרב על הקרקעות: הגזבר בן ה-97 הפך לחלום הבלהות של קק"ל ולתקווה של הקיבוצים, באתר TheMarker, 24 באפריל 2011
אולפן שישי - המלחמה על קרקעות גבעת ברנר, חדשות 2, 7 ינואר 2011 - ^ טלי חרותי-סובר, בין חוסר תשומת לב לריקבון: כך עשו בכירי קק"ל שימוש במאות מיליוני שקלים כאילו היו שלהם, באתר הארץ, 18 בינואר 2017
- ^ ביקורת על הדברים: חיים זנדברג, איסור העברת מקרקעי ישראל: היסטוריה ומציאות, קתדרה 112, יוני 2004, עמ' 174-169
- ^ ביקורת על הדברים: יוסי כץ, ראשית פעולתה של הקרן הקיימת בארץ-ישראל, קתדרה 63, אפריל 1992, עמ' 162-158