שמעון בר יוחאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
| שמעון בר יוחאי | |
|---|---|
| דור | דור רביעי לתנאים |
| בית מדרש | בית הלל, בֵּית רבי עקיבא |
| רבותיו | רבי עקיבא |
| תלמידיו | בנו - רבי אלעזר ברבי שמעון, רבי שמעון בן יהודה, רבי יהודה הנשיא |
רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) - תנא בן הדור הרביעי לתנאים. תלמידו של רבי עקיבא. נרדף על ידי השלטון הרומאי בשל התנגדותו החריפה אליו, ובשל כך נאלץ להסתתר 13 שנה עם בנו, רבי אלעזר. רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, היה מתלמידיו החשובים של רבי שמעון. בכל מקום שמוזכר במשנה 'ר' שמעון' סתם, הכוונה היא לרבי שמעון בר יוחאי.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
רשב"י למד בישיבתו של רבי עקיבא בבני ברק במשך שלוש עשרה שנה יחד עם רבי חנניה בן חכינאי,[1] ואף בבית האסורים, קודם שהוצא רבי עקיבא להורג.[2] רשב"י היה חתנו (או חותנו) של רבי פנחס בן יאיר. רשב"י נמנה עם החוגים שהתנגדו בצורה עזה לשלטון הרומאים בארץ ישראל לאחר מרד בר כוכבא, בשל גזירות אדריאנוס ומות הקדושים של רבי עקיבא. הטיף נגד השלמה עם השלטון הזר. בשעה שדנו בהם ובמעשיהם אמר:
| כל מה שתיקנו - לא תיקנו אלא לצורך עצמם, תיקנו שווקים - להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס. | ||
| – מסכת שבת ל"ג ע"ב) | ||
רשב"י התפלל וייחל לנפילת רומא בידי ממלכת הפרתים (באזור פרס), שהיו האויב העיקרי של רומא וכך אמר: "אם ראית סוס פרסי קשור בארץ ישראל - צפה לרגליו של משיח"[3]
עקב הלשנה נידון למיתה על ידי השלטון הרומאי, ונאלץ לרדת למחתרת. רשב"י קובל על הדילטוריא (=מלשינות): ש"אין העולם יכול לעמוד בה". לפי המסורת התחבא עם אלעזר בנו 13 שנים במערה בפקיעין.[4] לאחר שיצא ממקום החבאו, התיר רשב"י מקומות בטבריה שהיו בספק טומאת מת. רשב"י לא צורף לסנהדרין שבאושא, ככל הנראה בשל הסיכון הפוליטי. בתלמוד מסופר כי הלך במשלחת של חכמי ישראל לרומא, ובהשתדלותו שם בוטל האיסור על השבת והמילה, לאחר שהוציא דיבוק מבת הקיסר[5]. הקיסר שמדובר בו כנראה מרקוס אורליוס שהיה נאור והגון.
[עריכה] משנתו
בניגוד לסברתו של רבי ישמעאל, פעל רשב"י להנהגת לימוד תורה אינטנסיבי, והמליץ על זניחת הפרנסה. דוגמה לוויכוח בין רבי ישמעאל כהן גדול לבין רשב"י בנושא תורה ועבודה אפשר למצוא במסכת ברכות:
| "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך", יכול דברים ככתבן? ת"ל ואספת דגנך. הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי ר' ישמעאל. ר"ש בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה? | ||
| – מסכת ברכות ל"ה ע"ב | ||
לעומת זאת, להמון העם הורה לחבב את המלאכה ואפילו אם היא בזויה כגון נשיאת צנון וכדומה: "גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה"[6]. בלימוד התורה גרס פשטות, בהירות, היגיון וחיפוש אחר טעמיהן המעשיים של המצוות והתקנות הישנות.
רשב"י מוזכר פעמים רבות במשנה ובגמרא בנושאים הלכתיים, ומיוחס לו חיבור המכילתא דרבי שמעון, מדרש הלכה על ספר שמות, והספרי, מדרש הלכה על ספרי במדבר ודברים, לפי שיטתו של רבו, רבי עקיבא.
[עריכה] טעמא דקרא
שיטתו של רבי שמעון בלימוד תורה הייתה לדרוש 'טעמא דקרא', היינו לדרוש את הטעם של מצוות שונות בתורה, ולהוציא על פיהם מסקנות הלכתיות.
[עריכה] הלכות שבת
רשב"י התיר מקרים שונים של מוקצה, התיר 'דבר שאינו מתכוון' ו'מלאכה שאין צריכה לגופה'. בכל שלושת הדברים, שהם יסודות בהלכות שבת, הלכה כמותו, כנגד רבי יהודה.
[עריכה] דמותו
חכמי דורו ראה בו "מלומד בניסים", ושלחו אותו למשימות קשות לטובת עם ישראל.[7]
יוחסו לו החיבורים האפוקליפטים "נסתרות דרבי שמעון בר יוחאי" ו"תפילת רשב"י", חזונות גאולה שמתייחסים לתקופה הערבית הקדומה ולתקופת מסעי הצלב השלישי (1191) ונפילת עכו בשנת 1291. ספר הזוהר הספר העיקרי של הקבלה, שנתפרסם בשלהי המאה ה-13, בשעה שגדלה הציפייה לגאולה קרובה, יוחס אף הוא לרשב"י במסורת היהודית. כן יוחס לו קובץ המדרשים "מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי".
על רבי שמעון בר יוחאי נתחבר הפיוט "בר יוחאי נמשחת, אשריך" על ידי ר' שמעון לביא, כנראה ממגורשי ספרד אשר התיישב בטריפולי בלוב. פיוט זה מושר בקרב העולים לציונו במשך כל ימות השנה ובפרט בל"ג בעומר, והוא מקובל הן אצל החסידים, הן אצל הליטאים והן אצל הספרדים. יש מעדות המזרח הנוהגים לזמרו בכל ליל שבת. כמו כן, רבי יוסף חיים בעל ה"בן איש חי" חיבר את הפיוט "ואמרתם כה לחי, רבי שמעון בר יוחאי", והוא נהוג בעיקר אצל החסידים.
[עריכה] קבר רשב"י
 |
ערך מורחב – קבר רבי שמעון בר יוחאי |
לפי המסורת, קברו של רשב"י נמצא בהר מירון, בקרבת צפת. אתר הקבר משך אליו את מקובלי צפת במאה ה-16, וגרם לכך שמירון תעשה למרכזם. מאז נהוגה חגיגה גדולה הקרויה הילולא דרבי שמעון בר יוחאי על קברו בל"ג בעומר, יום פטירתו המסורתי, בו פוקדים את הציון מאות אלפים. נהוג להביא ילדים בני שלוש למירון ולספר אותם שם את התספורת הראשונה בחייהם בטקס המכונה חאלקה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רשב"י, אנציקלופדיית דעת
- יהודה ליבס, של הזוהר - לדמותו המשיחית של ר' שמעון בר יוחאי
- יהודה ליבס, מרעיש הארץ: יחידותו של רשב"י
- הפיוט בר יוחאי נמשחת, אשריך, באתר "פיוט"
- יהודה ליבס, בר יוחאי בשירו של שמעון לביא, באתר "פיוט"
- אישים בקבלה - ר' שמעון בר יוחאי, באתר "קבלה לעם"
- רבי שמעון בר יוחאי באתר "MyTzadik"
- הרב אליעזר מלמד, יום שמחתה של תורת הנסתר, באתר ישיבת בית אל
- רונית שושני, רשב"י במערה ואליהו במדבר באתר אוניברסיטת בר-אילן
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| דמויות עיקריות מתקופת התנאים | ||
|---|---|---|
|
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ויקרא רבה כא, ז
- ^ פסחים קי"ב ע"א
- ^ מדרש איכה רבה לא,יג
- ^ בבלי, מסכת שבת ל"ג, ב'
- ^ בבלי, מסכת מעילה י"ז, ב'
- ^ נדרים מט ע"ב
- ^ מעילה י"ז ע"א
