לגיון (סדרת טלוויזיה)
פתיח הסדרה | |
מבוסס על | הדמות "לגיון" מאת כריס קלרמונט וביל סנקביץ |
---|---|
סוגה |
מדע בדיוני מותחן פסיכולוגי דרמה על-טבעי |
יוצרים | נואה האולי |
שחקנים |
דן סטיבנס רייצ'ל קלר אוברי פלזה ג'רמי האריס ביל איירווין אמבר מידת'אנדר קייטי אסלטון ג'ין סמארט |
פסקול | ג'ף רוסו |
ארץ מקור | |
שפות | אנגלית |
מספר עונות | 3 |
מספר פרקים | 27 |
הפקה | |
מפיק | בריאן לזלי פרקר |
מפיקים בפועל |
נואה האולי ג'יימס קמרון לורן שולר דונר סיימון קינברג ג'ף לואב סטן לי ג'ים צ'ורי אלן פיין סטיב בלאקמן קארים זריק ג'ו קוואסדה בריאן סינגר (עונה 1) |
חברת הפקה |
26 Keys Productions The Donners' Company Bad Hat Harry Productions Kinberg Genre FX Productions חטיבת הטלוויזיה של מארוול |
הפצה | חטיבת הטלוויזיה של פוקס המאה ה-20 |
אתר צילומים |
קולומביה הבריטית, קנדה (עונה 1) לוס אנג'לס, קליפורניה (עונה 2) |
מוזיקה | ג'ף רוסו |
אורך פרק | 44 - 68 דקות |
שידור | |
רשת שידור | FX Networks |
רשת שידור בישראל | yes Edge, yes Oh |
תקופת שידור מקורית | 8 בפברואר 2017 – 12 באוגוסט 2019 |
קישורים חיצוניים | |
אתר רשמי | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
לגיון (באנגלית: Legion) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית מסוגת גיבורי-על מבית פוקס, שנוצרה על ידי היוצר והמפיק נואה האולי שמשמש אף בתור השואו-ראנר של הסדרה עבור רשת FX. הסדרה מבוססת על דמות של מארוול בשם דייוויד הלר/לגיון, מוטאנט סכיזופרן בעל הפרעת זהות דיסוציאטיבית ורב עוצמה, אף על פי שהוא עצמו אינו מודע לכך. הסדרה היא הסדרה הראשונה בלייב אקשן שהתבססה על דמויות מיקום האקס-מן והסדרה הטלוויזיונית הראשונה ביקום סרטי ה"אקס-מן". כיום הסדרה חולקת יקום בדיוני טלוויזיוני משותף ביחד עם הסדרה "בעלי היכולות".
דן סטיבנס מגלם את דמותו של הלר, כשלצידו משתתפים רייצ'ל קלר, אוברי פלזה, ג'רמי האריס, ביל איירווין, אמבר מידת'אנדר, קייטי אסלטון וג'ין סמארט. באוקטובר 2015, רשת "FX" וחטיבת הטלוויזיה של מארוול הודיעו על שיתוף פעולה חדש על מנת ליצור סדרת טלוויזיה שתתבסס על דמותו של לגיון, אותה ייצור האולי שיכתוב את התסריט ויביים את פרק הפיילוט. האולי הצהיר על כוונותיו להציג את הלר כ"מספר לא מהימן", במיוחד בעזרת שילוב עיצוב התפאורה משנות ה-60 יחד עם אלמנטים מודרניים וצילום הסדרה מנקודת מבטו ותפיסת המציאות המעוותת של הדמות.
עונתה הראשונה של הסדרה, שכללה 8 פרקים, עלתה לשידור ב-8 בפברואר 2017. ב-24 ביוני 2019, עלתה לשידור עונתה השלישית והאחרונה של הסדרה. כל שלוש עונותיה של הסדרה זכו לביקורות חיוביות מהמבקרים.
בישראל, הסדרה שודרה בתחילה בערוץ yes Oh ולאחר מכן בערוץ yes Edge.
סקירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה | פרקים | שודרה לראשונה | |||
---|---|---|---|---|---|
הפרק הראשון | הפרק האחרון | ||||
1 | 8 | 8 בפברואר 2017 | 29 במרץ 2017 | ||
2 | 11 | 3 באפריל 2018 | 12 ביוני 2018 | ||
3 | 8 | 24 ביוני 2019 | 12 באוגוסט 2019 |
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העונה הראשונה מתמקדת בתהליך שעובר דייוויד הלר, צעיר שאובחן בילדותו כסכיזופרן ומאז טופל בבתי חולים פסיכיאטריים רבים, בזמן שהוא נרדף על ידי סוכנות ממשלתית בשם "מחלקה III". הלר ניצל על ידי קבוצה של מוטאנטים ומוצא את עצמו במכון שנקרא "סאמרלנד", שם הוא מגלה שהוא מוטאנט וכי הסכיזופרניה שלו נובעת מריבוי יכולותיו. בנוסף, הלר מגלה שמוחו נגוע על ידי מוטאנט טפילי בשם אמאל פארוק, ושהוא מסוגל לגרש אותו ממוחו.
בעונה השנייה, הלר נלכד על ידי קבוצה מסתורית, ובהיעדר חבריו ובני בריתו מ"סאמרלנד", הוא נאלץ לכרות ברית עם "מחלקה III" על מנת לעצור את פארוק ואת תוכניתו לצבור כוח אינסופי.
צוות השחקנים והדמויות הראשי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דן סטיבנס - דייוויד הלר: בנו המוטאנטי של צ'ארלס אקסבייר, שאובחן כלוקה בסכיזופרניה בגיל צעיר ופוגש ב"נערת חלומותיו" בבית חולים פסיכיאטרי. לדמות ישנן מספר יכולות מנטליות, ביניהן טלפתיה וטלקינזיס. סטיבנס הצטרף לסדרה בעקבות מעורבותו של האולי ביצירת והפקת הסדרה, והתכונן לגילום הדמות באמצעות מחקר מקיף שעשה על בריאות נפשית ושיחות עם רופאים וחולי נפש. על מנת לעזור לו להיכנס לדמות ולהזדהות עם הבלבול המתמיד שדמותו חשה כלפי עצמה וסביבתה, האולי ושאר צוות השחקנים הסתירו מסטיבנס במכוון מידע וסודות על דמותו ועל התפתחות העלילה.
- רייצ'ל קלר - סידני "סיד" בארט: מוטאנטית שנהפכת לבת זוגו של הלר. יכולתה המוטאנטית מאפשרת לה להחליף גוף עם הנוגע בה ולהפך באופן בלתי רצוני, ובשל כך, דמותה מתוארת כ"מנוכרת". שמה של הדמות נקרא על שם המוזיקאי סיד בארט, שהמוזיקה של להקתו, "פינק פלויד", שימשה כהשראה עבור האולי.
- אוברי פלזה - לני בסקר: חברתו של הלר, ו"אופטימיסטית בלתי נדלית", למרות השימוש התכוף שלה בסמים ואלכוהול. הדמות מתה בפרק הראשון, אך חוזרת כאחת מצורותיו הרבות של אמאל פארוק, המופיע במוחו של הלר. דמותה של בסקר נכתבה במקור עבור גבר בגיל העמידה, עד שהאולי פגש את פלזה ושכתב את הדמות. עם זאת, פלזה התעקשה שהדיאלוגים של הדמות לא ישונו עבורה, במקום זאת, לבחור לשחק את הדמות כזכרית ונקבית יחד. בחירה זו גרמה לכך שבסקר "מעירה הערות גסות על נשים ומלמלת ביטויים וינטג'יים".
- ג'רמי האריס - פטונומי וואלס: ילד פלא לשעבר ומוטאנט בעל היכולת לזכור הכל באופן צילומי ולהוביל אנשים בחזרה לזיכרונות שלהם. אחד מהמומחים של בירד.
- ביל איירווין - קארי לאודרמילק: מדען מוטאנט, אחד ממייסדי מכון "סמארלנד" ואחד מהמומחים של בירד.
- אמבר מידת'אנדר - קרי לאודרמילק: סוואנטית שחיה בתוך גופו של קארי. כוחם המוטאנטי המשותף לה ולקארי מאפשר לשניים להתקיים כישות אחת או כשתי ישויות נפרדות. קרי מתבגרת רק מחוץ לגופו הפיזי של קארי, בעוד קארי מתבגר כרגיל.
- קייטי אסלטון - איימי הלר: אחותו הגדולה של דייוויד, שמנסה להישאר אופטימיסטית נוכח הסכיזופרניה של אחיה. האולי ציין שאיימי מגדירה את עצמה כנורמלית לעומת אחיה, אך היא מוצאת את עצמה מתבוננת בעצמה כאילו היא משוגעת.
- ג'ין סמארט - מלאני בירד: המטפלת הפסיכיאטרית התובענית של דייוויד. סמארט הצטרפה לסדרה מיד כשהתבקשה על ידי האולי, אף על פי שלא ידעה דבר על הסדרה ועל מקור ההשפעה שלה, בשל עבודתה הקודמת עם האולי על עונתה השנייה של פארגו, שזיכתה אותה במועמדות לפרס אמי.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהשלים את הפקת עונתה הראשונה של "פארגו" בשנת 2014, ההזדמנות להפיק ולפתח סדרת טלוויזיה בלייב אקשן שתתבסס על הקומיקס "אקס-מן" הוצגה בפני נח האולי, שהיה מעריץ של הקומיקס בנערותו. בתחילה, להאולי היו שני רעיונות עלילתיים עבור הסדרה הפוטנציאלית, כולל עיבוד של חוברות הקומיקס שעוסקות במועדון הלפייר, אך עם זאת, האולי זנח את הרעיונות, ועבד יחד עם סיימון קינברג, מפיק וכותב סדרת סרטי האקס-מן, במטרה למצוא רעיון עבור הסדרה, לאחר שדנו על "סדרה מרתקת בסוגה הזאת... שמעולם לא נעשתה", השניים התעניינו בפיתוח דמותו של דוד הלר/לגיון עבור הסדרה. האולי חשב שהדמות מעניינת בגלל מחלת הנפש שלה, והפוטנציאל הגלום שבסדרה לתאר את החשיבה הייחודית שלו. האולי תיאר את הסדרה כ"דֶּקוֹנְסְטְרוּקְצְיָה של נבל... וסיפור אהבה".
באוקטובר 2015, רשת "FX" הזמין פיילוט עבור הסדרה, שתופק תחת ידם של חטיבת הטלוויזיה של מארוול ו-"FX Productions". האולי נשכר לכתוב את התסריט עבור הפיילוט ולהפיק את הסדרה לצידם של מפיקי סרטי אקס מן, לורן שולר דונר, בריאן סינגר וקינברג, מנהלי חטיבת הטלוויזיה של מארוול ג'ף לוב וג'ים צ'ורי, וג'ון קמרון, סטיב בלאקמן, אלן פיין, סטן לי, ג'ו קוזאדה, וכרים זריק. התסריט הראשוני של האולי לסדרה תואר כ"פחות מרוסק, מלוכד [ו]הרבה יותר עקבי". עם זאת, הוא שיכתב במהירות את הסדרה והחליט ללכת לכיוון פרוע יותר: "יותר מקרני השמש הנצחיות של מוח חסר מיקוד, סגנון טרנס מאליק, יותר גחמני, יותר אימפרסיוניסטי" (בתרגום חופשי). בינואר 2016, נשיא "FX" ג'ון לנדגרף הצהיר שהוא בטוח שהסדרה תיקלט היטב ברשת, ואמר כי "הרוב המכריע של הפיילוטים שאנחנו מזמינים מתפתחות הלאה לסדרות מלאות" ו"התסריטים [עבור לגיון] יוצאי דופן." באותו מאי, רשת "FX" הזמינה את עונתה הראשונה של הסדרה במלואה, על כל שמונת פרקיה.
ביוני, לנדגרף אמר כי הסדרה, אם תצליח, תוכל לרוץ לעונות רבות ככל שהאולי יחוש שהסדרה זקוקה להן על מנת לפוש את הסיפור במלואו ובבהירותו. בדיון על העונות הבאות של הסדרה בינואר 2017, האולי אמר שהוא פתוח להמשך העלילה של העונה הראשונה, אך הוא אינו מעוניין בכך שהקהל יגיע לסוף העונה הראשונה ללא "שום החלטה מכל סוג שהוא בסוף." דן סטיבנס, שמגלם את דמותו של לגיון, אמר, "אני יודע למשל שיש עוד נושאים שדייוויד צריך להתמודד איתם חוץ ממה שבאמת התמודדנו איתו בעונה הראשונה". סינגר הרחיב על תפקיד המפיקים בסדרה, ואמר שהוא, דונר וקינברג הביאו את ניסיונם בהפקת סרטי האקס-מן, אך מעורבותם הסתכמה לרוב במתן הערות שוליות על התסריטים וקיצוצים מוקדמים של פרקים. במרץ 2017, רשת "FX" הזמינה עונה שנייה לסדרה. עם סיום העונה הראשונה, האולי הצהיר שהעונה השנייה תכלול עשרה פרקים, והסביר שהוא לא היה בטוח באותה התקופה במשך כמה זמן הוא מעוניין שהסדרה תרוץ: "אני חושב שהיו דברים בעונה הראשונה [שהרגשתי] שהתפתחו מהר יותר ממה שהיו אמורים להתפתח, ונאלצתי להתעסק בחיפזון עם נושאים מסוימים חשבתי שייקחו זמן עיבוד איטי יותר. אני חושב בסוף השנה השנייה יהיה לי מושג טוב יותר במשך כמה שנים נריץ את הסדרה".
לאור פרשות הטענות נגדו על התעללויות מיניות, סינגר פוטר מהפקת הסדרה בינואר 2018, ושמו הוסר מהקרדיטים של הפרקים שמתחילים בעונה השנייה. האולי הצהיר שסינגר הוא זה שביקש להסיר את שמו, ושהוא מלכתחילה היה מעורב באופן נורא מוגבל בכל הקשור לסדרה; הוא הביע עניין בבימוי הפיילוט עבור הסדרה, אך לא היה מעורב באופן ישיר מאז השתלטותו של האולי. באותו חודש, האולי הצהיר כי הוא מתכנן עונה שלישית לסדרה, ועד מהרה פירט כי עלילת העונה השנייה תוביל ללא ספק לעונה השלישית, וכי "זו לא סדרה שבה כל שנה ישנו נבל חדש שמופיע עם סוף עלילת העונה הקודמת, זה סיפור של שלושה, ארבעה או חמישה [נבלים], וכל עונה היא פרק נוסף בסיפור הזה". במרץ, האולי דיבר על עניין עסקת דיסני-פוקס וחשף שהוא אינו בטוח כיצד העסקה תשפיע על הסדרה ושהוא לא דן בעניין עם אולפני "FX", אך הוא מאמין ש"כל עוד הסדרה תעשה באזז ותיצפה על ידי קהל רחב של צופים, אני לא יהיה מודאג שהם יבטלו את 'לגיון' כי זה לא מתאים למותג הגדול שלהם".
כתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2015, קינברג חשף שהסדרה תספר את סיפורי "אקס-מן" בצורה שונה במקצת, ואפילו בטון קצת שונה מהסרטים, תוך כדי ציון ההבדלים בטון בין הסרטים ה"אופראטיים" של אקס-מן לבין דדפול ה"היסטורי והגס", וציין בנוסף שהסדרה נותנת להם הזדמנות להמשיך הלאה ו"לפוצץ" בכמה דרכים את הפרדיגמה של סיפורי הקומיקס או גיבורי-העל ולתת להם ליצור כמעט את הנבל השבור שלהם. לוב ציין כי הליבה של כל חוברות הקומיקס של אקס-מן תמיד הייתה ש"האקס-מן היו שונים... אנחנו חיים בעולם שבו קיימים בהווה המגוון והייחודיות והמחשבה על האם אנחנו משתלבים או לא העסיקה את מוחנו עשרים וארבע שעות ביממה, האקס-מן מעולם לא היו רלוונטיים יותר ממה שהם עכשיו". האולי הוסיף, "הדבר הנפלא שבחקירת הדמות הזו [לגיון] היא, שלפני שהוא מביע דעה על הדמויות שמסביבו, הוא צריך להבין את הקשיים האישיים שלו, זה מה שכולנו צריכים לעשות. המסע הזה הוא לא בהכרח על ריצה לקרב נגד ישות נגדית, הוא על אימוץ הקרב מבפנים".
במאי 2016, האולי חשף שעבודותיו של הבמאי דייוויד לינץ' נתנו לו השראה עבור דרך ההתייחסות שלו לסדרה, ואמר: "מבנה הסיפור צריך לשקף את תוכן הסיפור, אם הסיפור, כמו במקרה זה, הוא הבחור הזה שהוא סכיזופרני או שיש לו את היכולות האלו, כלומר, הוא לא יודע מה אמיתי ומה לא, אז הקהל צריך לחוות את אותה החוויה... המטרה שלי עם זה היא לעשות משהו גחמני, מדומיין ולא צפוי. לא רק מפני שאני רוצה לעשות משהו שונה, אלא משום שזה מרגיש הדרך הנכונה לספר את הסיפור הזה". בהתייחסו לבניית הסדרה במטרה לשקף את נקודת המבט של הלר, האולי אמר: "אני אוהב את הרעיון שגם כאשר אתה נמצא במסע הזה, יש לזה תחושה של אליס בארץ הפלאות, של סיפור בתוך סיפור". בהתייחסו לפופולריות הגוברת של הקריינים הלא מהימנים בטלוויזיה, אמר האולי שהוא רוצה להימנע מלגרום לקהל לחשוב שהסדרה היא חידה שצריכה להיפתר על ידי פתירת המסתורין עבורם - "אנחנו הולכים לקחת דמות מתוך הבלבול אל הבהירות ואת הקהל מתוך המסתורין אל הבהירות." האולי בחר בכוונה לא לעבד באופן ישיר קווי עלילה מן הקומיקס, מתוך תחושה של "אתה תפגע במישהו, לא משנה מה תעשה" במצב זה. במקום זאת, הוא רצה לקחת את דמותו של לגיון את הרקע הבסיסי סביבו, ו"לשחק" עם זה, בחירה אותה הוא תיאר ביחס לפארגו - "התפקיד שלי לא היה לעבד מחדש את הסרט, לספר מחדש סיפור שכבר סופר, אלא לנסות לספר סיפור אחר באותה הרושם, אותה ההשפעה".
בהתייחסו להיבטים של מחלת הנפש של הדמות, האולי הצהיר כי "זה מצב טראגי שיש לאנשים, ולכן אני לא רוצה להשתמש בו למטרות בידור... אם אנחנו יכולים להסביר את [ההיבט ה]זה לקהל, את הרעיון שהוא התאהב ושהוא לא חולה, יש תקווה שהקהל ייאחז בכך". בינואר 2017, האולי הסביר שהוא מוכן להשתמש בסוגים שונים מסוגת גיבורי-העל בסדרה, כדוגמת תלבושות גיבורי-על עם כפפות, אם יש בכך צורך, אך הוא מעוניין להימנע מ"לשלוח הודעה שכל סכסוך ניתן לפתור רק באמצעות קרב. יש תחושה שהרבה מהסיפורים האלו תמיד מובילים לקרב גדול... רציתי למצוא סיפור שהיה מרגש ומעניין באותה מידה, אבל שלא ישלח את המסר שבסופו של דבר יהיה קרב". בסוף העונה הראשונה, האולי אמר,"הרעיון הזה של הצורך להתמודד עם השדים שלנו מוצא חן בעיני", כשבעונה הראשונה רואים את הלר עובר מאבק פנימי עם מלך הצללים המרושע שכבש את מוחו, ולאחר מכן בעונה השנייה רואים את מלך הצללים רודף מישהו אחר, "מה שהופך אותו לאדם חיצוני. ויהיה משהו מסובך מאוד בלצאת למלחמה עם עצמו. זה היה איתו מאז שהיה תינוק, [כעת] זה כמו איבר רפאים עכשיו, זה חלק ממנו." האולי אמר שהוא העדיף את הרעיון של נבל "ראוי ליצירת סיפור שלם מסביבו", במקום נבל עונתי. האולי לא היה בטוח באותה תקופה כמה זמן זה יימשך לאורך כל הסדרה, אבל אמר "זה תבנית מעניינת לעקוב אחריה".
ליהוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2016, רייצ'ל קלר לוהקה לדמות הנשית הראשית של הסדרה, לאחר הפריצה שלה בעונתה השנייה של פארגו. בתחילת פברואר, דן סטיבנס, אוברי פלזה וג'ין סמארט לוהקו לדמויותיהם של דייוויד הלר, לני בסקר ומלאני בירד, בהתאמה, ונחשף שקלר תגלם דמות שתקרא סיד בארט. מאוחר יותר באותו חודש, ג'רמי האריס לוהק לצוות השחקנים הראשי כפטונומי וואלאס, ואמבר מידת'אנדר לוהקה לדמותה של קרי לאודרמילק. בחודש מרץ, קייטי אסלטון נבחרה לגלם את אחותו הגדולה של דייוויד, איימי. במאי 2016, ביל איירווין הצטרף לצוות השחקנים ולוהק לדמותו של קארי לאודרמילק.
צוות השחקנים הראשי חזר במלואו לעונתה השנייה של הסדרה, למעט דמותה של איימי הלר.
עיצוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שבזמן שכתב את התסריט עבור פיילוט, האולי חשב מעט על האסתטיקה של הסדרה, הוא רצה שהסדרה תהיה מסוגננת מאוד, ותיאר את חזונו לסדרה כ"סרט ב-1964". עבור האולי, לא היה אפשרי פשוט לתרגם את סקיצות הדמות האומנותיות של ביל סנקביץ למסך, והוא רצה שלסדרה תהיה "אסתטיקה ויזואלית משל עצמה אליה, וחלק מזה הוא סיפור שדי נמצא מחוץ לזמן וללא מקום". האולי ציין כי "לעיצוב של סדרה יש היגיון פנימי משלו", ולקח בתור דוגמה את הסדרה "חניבעל", שעליה הוא אמר שהיא משמשת "דוגמה מצוינת למשהו שיש לו יופי פטישיסטי כמעט בכל דבר שראית, אם זה היה מזון או אלימות". האולי הסביר כי בחירת עיצוב הסדרה בהשראת סרטים בריטיים משנות ה-60 באה משום ש"כל הסדרה הזאת היא לא העולם, זו הדרך בה דייוויד חווה את העולם, הוא מחבר את עולמו יחד מנוסטלגיה וזיכרונות והעולם הופך לזה".
צילומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צילומי הפיילוט התקיימו בוונקובר, כשהאולי לקח את כס הבימוי ודנה גונזלס נטלה על עצמה את הצילומים. עם הזמנת שאר הסדרה על ידי רשת "FX", שאר העונה הראשונה גם היא צולמה בוונקובר, עם השתתפותו של קרייג וורבלסקי כצלם שני. גם גונזלס וגם וורבלסקי עבדו בעבר עם האולי על "פארגו". הפיילוט הכיל כמות גדולה של אפקטים מצולמים, והאולי הודה שהדבר יהווה אתגר לבמאי הסדרה שיצטרכו לעמוד ברף האיכות שהגיעו אליה, בהתחשב העובדה שהיו לו 21 ימים לצלם את הפיילוט, אבל לפרקים הבאים תוכננו רק 8 ימי צילום לכל פרק. בסופו של דבר, מספר פרקים דרשו בין 10 ל-11 ימי לצילום על מנת לעמוד בדרישותיו וחזונו של האולי עבור הסדרה.
עבור צילומי העונה השנייה, הפקת הסדרה עברה לקליפורניה על מנת לנצל את תמריצי המס שסופקו על ידי ועדת הסרטים של קליפורניה תחת יוזמת ה"תוכנית 2.0" שלה.
פסקול
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2016, פורסם שהמלחין ג'ף רוסו יחבר את הפסקול עבור הסדרה. האולי סיפר כי כאשר פגש לראשונה את רוסו עבור דיון על הפסקול של הסדרה, הוא אמר כי הוא רוצה שהסדרה תישמע כמו אלבום "The Dark Side of the Moon" של להקת פינק פלויד, והסביר שזאת מפני ש"האלבום הזה משמיע צליל של מחלת נפש במידה מסוימת יותר מכל דבר אחר". רוסו הרגיש ש"החלק החשוב הוא לאפשר לאנושיות של הדמויות הללו לזרוח באמת", ובנוסף לתזמורת הוא השתמש ב"מקבץ של סינתיסייזרים ישנים" ו"הרבה עיצובי קול מעניינים" כדי לייצג את אלמנטי "העולם האחר" של הסדרה. עם שידור הבכורה של הסדרה, רוסו אמר כי "קו המנחה" של הסדרה היא מערכת היחסים בין הלר לבארט, ואמר כי סיפור האהבה "נוטה לרגעים מוזיקליים ומאפשר לו להדגיש את הדמות". לאחר פגישותיו המוקדמות עם האולי, פיתח רוסו כמה רעיונות ראשוניים עבור הפסקול הסופי, ויצר שלוש תמות שונות המייצגות את הלר. רוסו התאים את הרעיונות הללו כך שיתאימו לפרקים לאחר שערכו אותם. אלבום פסקול עבור העונה הראשונה הופץ באופן דיגיטלי ב-24 בפברואר 2017, באתר "אמזון".
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]העונה הראשונה קיבלה שבחים מפליגים ממבקרים. אתר הביקורות "Rotten Tomatoes" דיווח על הציון 90% עם דירוג ממוצע של 8.42/10, בהתבסס על 71 ביקורות. הקונצנזוס הביקורתי של האתר ציין כי "בעודה נועזת, אינטליגנטית ומושכת באופן חזותי, 'לגיון' היא חלוצה גאונית, סוריאליסטית, מבריקה ונועזת באופן הצגת התדמית המסורתית של גיבור-העל." האתר "Metacritic" נתן לסדרה ציון של 82 מתוך 100, בהתבסס על 40 ביקורות, ציון אשר נחשב בעיני האתר כ"הישג אוניברסלי".
העונה השנייה גם היא קיבלה ביקורות חיוביות ממבקרים. האתר "Rotten Tomatoes" דיווח שהעונה השנייה קיבלה את הציון 100% עם דירוג ממוצע של 8/10, בהתבסס על 8 ביקורות. באתר "Metacritic", העונה השנייה קיבלה את הציון 84 מתוך 100, בהתבסס על 7 ביקורות.
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | פרס | קטגוריה | מועמד | תוצאה |
---|---|---|---|---|
2017 | TVLine's Performer of the Week | הופעה בפרק 6 | אוברי פלזה | זכייה |
Golden Trailer Awards | עריכת הסאונד הטובה ביותר (לספוט טלוויזיוני/טריילר/טיזר לסדרת טלוויזיה) | לגיון | זכייה | |
פרס סטורן | העיבוד הטלוויזיוני הכי הטוב עבור גיבור-על | מועמדות | ||
Gold Derby TV Awards | שחקנית תמיכה בדרמה | אוברי פלזה | מועמדות | |
שחקן אורח בדרמה | ג'מיין קלמנט | מועמדות | ||
Camerimage International Film Festival | מבט ראשון - תחרות פיילוטי טלוויזיה | דנה גונזלס (עבור צילום הפיילוט) | מועמדות | |
IGN's Best of 2017 Awards | סדרת הטלוויזיה של השנה | לגיון | מועמדות | |
הסדרה החדשה הטובה ביותר | בחירת הקהל | |||
סדרת הפעולה הטובה ביותר | תיקו | |||
ההופעה הדרמטית ביותר בטלוויזיה | דן סטיבנס | מועמדות | ||
2018 | פרס סטלייט | סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר - לפי סוגה | לגיון | מועמדות |
ASC Awards | הישג יוצא דופן בצילום בסדרה רגילה לטלוויזיה מסחרית | דנה גונזלס (עבור צילום הפיילוט) | מועמדות | |
Visual Effects Society Awards | האפקטים הוויזואליים יוצאי הדופן לפרק | ג'ון רוס, אדי בונין, סבסטיאן ברגרון, ליונל לים ופול בנג'מין (עבור הפיילוט) | מועמדות | |
Empire Awards | שחקן הטלוויזיה הטוב ביותר | דן סטיבנס | בהמתנה | |
GLAAD Media Awards | אינטימיות יוצאת דופן בפרק (בסדרה ללא דמות להט"ב ראשית) | פרק 8 | בהמתנה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של לגיון (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של לגיון (באנגלית)
- לגיון, ברשת החברתית פייסבוק
- לגיון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- לגיון, ברשת החברתית אינסטגרם
- "לגיון", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "לגיון", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "לגיון", באתר Metacritic (באנגלית)
- "לגיון", באתר Hulu סדרות (באנגלית)
- "לגיון", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- עידו ישעיהו, 40 שנה במדבר: העונה השנייה של "לגיון" חצתה את הגבול בין המגניב לתימהוני, באתר וואלה, 15 ביוני 2018