ממשלת ישראל השלושים וחמש
מימין לשמאל: ראש הממשלה החלופי בני גנץ, נשיא המדינה, ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו | |
מידע כללי | |
---|---|
17 במאי 2020 – 13 ביוני 2021 (שנה) | |
תחום שיפוט | ישראל |
ראש ממשלה | בנימין נתניהו |
ראש הממשלה החלופי | בני גנץ |
מפלגה שולטת |
הליכוד כחול לבן |
סיעות הקבינט |
הליכוד כחול לבן ש"ס יהדות התורה העבודה דרך ארץ גשר הבית היהודי |
מספר שרים | 34 בעת הקמה הממשלה, 28 בעת סוף כהונת הממשלה |
הקבינט הקודם | ממשלת ישראל השלושים וארבע |
הקבינט הבא | ממשלת ישראל השלושים ושש |
אתר רשמי |
ממשלת ישראל השלושים וחמש (מכונה גם: ממשלת נתניהו–גנץ,[1] או ממשלת נתניהו החמישית) הייתה ממשלת ישראל בראשותם של בנימין נתניהו ובני גנץ שקיבלה ב-17 במאי 2020 את אמונהּ של הכנסת העשרים ושלוש. ממשלה זו היא הראשונה בתולדות ממשלות ישראל אשר כוננה במודל של ממשלת חילופים, המקנה את האפשרות לכהונתם של שני ראשי ממשלה לסירוגין: בנימין נתניהו ובני גנץ.
עם הקמת הממשלה מונה בנימין נתניהו לראש הממשלה, ובני גנץ לראש הממשלה החלופי, כאשר החילוף ביניהם אמור היה להתקיים ב-17 בנובמבר 2021.[2] אולם, הכנסת התפזרה אוטומטית ב-23 בדצמבר 2020 עקב אי העברת תקציב המדינה לשנת 2020, בהתאם להסכם הקואליציוני בין הליכוד למפלגת כחול-לבן.[3] תקציב המדינה לשנת 2020 לא הוגש על ידי שר האוצר, ישראל כ"ץ, וראש הממשלה, בנימין נתניהו.
לאחר התפזרות הכנסת נערכו הבחירות לכנסת ה-24. ב-13 ביוני 2021 קיבלה הממשלה ה-36 את אמון הכנסת וממשלת ישראל ה-35 סיימה את כהונתה. מכיוון שהממשלה סיימה את כהונתה לפני מועד החילופים המיועד, החילופים בין נתניהו לגנץ לא יצאו לפועל.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשלה זו הוקמה לאחר התפתחותו של משבר פוליטי חריף בישראל, אשר נמשך 508 יום (כשנה וחצי), ובמהלכו הוקדמו הבחירות לכנסת ה-21, והכנסות ה-21 וה-22 התפזרו ללא הקמת ממשלה. רק לאחר הבחירות לכנסת ה-23, ועל רקע התפרצות נגיף הקורונה בישראל, הגיעו ראשי המחנות היריבים בנימין נתניהו ובני גנץ להסכמה על הקמת ממשלת אחדות לאומית לשעת חירום, דבר שהוביל לפירוקה של מפלגת כחול לבן, ולהקמת ממשלת חילופים לראשונה בתולדות ממשלות ישראל.
ניסיונות להקמת הממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)
בכנסת ה־21
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הכנסת העשרים ואחת
תוצאות הבחירות לכנסת ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימה | ראש הרשימה | מושבים בכנסת | קולות | |||
---|---|---|---|---|---|---|
מס' | ± | מס' | אחוז | |||
הליכוד | בנימין נתניהו | 35 | 5 | 1,140,370 | 26.46% | |
כחול לבן | בני גנץ | 35 | 24 | 1,125,881 | 26.13% | |
ש"ס | אריה דרעי | 8 | 1 | 258,275 | 5.99% | |
יהדות התורה | יעקב ליצמן | 8 | 2 | 249,049 | 5.78% | |
חד"ש-תע"ל | איימן עודה | 6 | 1 | 193,442 | 4.49% | |
מפלגת העבודה | אבי גבאי | 6 | 12 | 190,870 | 4.43% | |
ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 5 | 173,004 | 4.01% | ||
איחוד מפלגות הימין | רפי פרץ | 5 | 159,468 | 3.70% | ||
מרצ | תמר זנדברג | 4 | 1 | 156,473 | 3.63% | |
כולנו | משה כחלון | 4 | 5 | 152,756 | 3.54% | |
רע"מ-בל"ד | מנסור עבאס | 4 | 143,666 | 3.33% |
לאחר פרסום תוצאותיהן של הבחירות לכנסת העשרים ואחת שנערכו ב-9 באפריל 2019, נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין נפגש ב-15 וב-16 באפריל עם נציגי הרשימות הנבחרות, כאשר לראשונה בהיסטוריה, הדיונים שודרו בשידור חי.[4] 65 חברי כנסת ("הליכוד", "ש"ס", "יהדות התורה", "ישראל ביתנו", "איחוד מפלגות הימין" ו"כולנו") המליצו לנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו, בעוד 45 חברי כנסת ("כחול לבן", "העבודה" ו"מרצ") המליצו על חבר הכנסת בני גנץ.[5] פרט לאלו, חברי הכנסת מטעם "חד"ש-תע"ל" ו"רע"מ-בל"ד" נמנעו מלהמליץ על מועמד כלשהו. בתום סבב התייעצויות זה, ב-17 באפריל, ריבלין החליט להעניק את המנדט להרכבת הממשלה לנתניהו.[6]
לאחר שלא הצליח להרכיב ממשלה במשך 28 הימים שעמדו לרשותו, נתניהו ביקש מהנשיא ארכה של 14 יום נוספים, לפי סעיף 8 לחוק יסוד: הממשלה, וזו ניתנה לו ב-13 במאי.[7] ב-30 במאי, עם תום הארכה, ולאחר שלא הצליח לגשר על הפערים האידיאלוגיים בין "יהדות התורה" ו"ש"ס" ל"ישראל ביתנו" בנושאי דת ומדינה וגם כשל בניסיונו לצרף את "העבודה" של אבי גבאי לממשלה, נתניהו השיג עם "הליכוד" רוב לפיזור הכנסת, באמצעות המפלגות הערביות "חד"ש-תע"ל" ו"רע"מ-בל"ד", וחקיקת חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת עברה, מבלי שהוא החזיר את המנדט לנשיא.[8] בעקבות זאת פסקו ההליכים להרכבת הממשלה, והם התחדשו לאחר הבחירות הבאות.
בכנסת ה־22
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הכנסת העשרים ושתיים
תוצאות הבחירות לכנסת ה-22
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימה | ראש הרשימה | מושבים בכנסת | קולות | |||
---|---|---|---|---|---|---|
מס' | ± | מס' | אחוז | |||
כחול לבן | בני גנץ | 33 | 2 | 1,148,700 | 25.93% | |
הליכוד | בנימין נתניהו | 31 | 8 | 1,111,535 | 25.09% | |
הרשימה המשותפת | איימן עודה | 13 | 3 | 470,611 | 10.62% | |
ש"ס | אריה דרעי | 9 | 1 | 329,834 | 7.44% | |
ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 8 | 3 | 309,688 | 6.99% | |
יהדות התורה | יעקב ליצמן | 8 | 268,688 | 6.06% | ||
ימינה | איילת שקד | 7 | 2 | 260,339 | 5.88% | |
העבודה-גשר | עמיר פרץ | 6 | 212,529 | 4.80% | ||
המחנה הדמוקרטי | ניצן הורוביץ | 5 | 1 | 192,261 | 4.34% |
לאחר פרסום תוצאותיהן של הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, שנערכו ב-17 בספטמבר, נפגש הנשיא ריבלין ב-22 וב-23 בספטמבר עם נציגי הרשימות הנבחרות. 55 חברי כנסת ("הליכוד", "ש"ס", "יהדות התורה" ו"ימינה"), שהתקבצו כ"בלוק הימין", המליצו לנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו, בעוד 54 חברי כנסת ("כחול לבן", "הרשימה המשותפת" ללא מפלגת "בל"ד", "העבודה-גשר" ו"המחנה הדמוקרטי") המליצו על גנץ. פרט לאלו, חברי הכנסת מטעם "בל"ד" ו"ישראל ביתנו" נמנעו מלהמליץ על מועמד כלשהו.[9]
עוד בטרם הודיע הנשיא על החלטתו בעניין הענקת המנדט להקמת הממשלה, הוא הציג מתווה להקמת ממשלת אחדות לאומית – משרדי הממשלה יחולקו באופן שווה בין שני הגושים (מבלי להתחשב בגודלן האלקטורלי), סמכויות ממלא מקום ראש הממשלה יוגדלו בשינוי בחוק וראש הממשלה יוכל לצאת לנבצרות ללא הגבלת זמן, כשסמכויותיו יועברו לממלא מקומו.[10] עם זאת, המגעים לכינונה של ממשלת אחדות מסוג זה כשלו, וב-25 בספטמבר ריבלין הודיע כי הוא החליט להעניק את המנדט לנתניהו, לאחר שזה התחייב לו כי ישיב את המנדט אם ייכשל ולא יוביל לפיזור הכנסת כמו בפעם הקודמת.[11][12] מעיוון שלא עלה בידו להרכיב ממשלה, הוא החזיר את המנדט לנשיא ב-21 באוקטובר.[13] יומיים לאחר מכן, ב-23 באוקטובר, הטיל הנשיא ריבלין את מלאכת הרכבת הממשלה על גנץ.[14] במקביל למאמצים לכינון ממשלת אחדות, נשקלה האפשרות לכינון ממשלת מיעוט בתמיכה חיצונית של "הרשימה המשותפת". לאחר כישלון המאמצים לכינון ממשלת אחדות בעקבות אי ההסכמה על זהות זה שיהיה ראשון ברוטציה בראשות הממשלה, ולאחר שהניסיון לכינון ממשלת מיעוט סוכל, גנץ החזיר את המנדט לנשיא ב-20 בנובמבר.[15]
בעקבות כישלון שני המועמדים בניסיונם להרכיב ממשלה, עמדה לרשות הכנסת תקופה בת 21 ימים, בהתאם לסעיף 10 בחוק יסוד: הממשלה, בטרם הכנסת תתפזר באופן אוטומטי ויוכרזו בחירות נוספות.[16] עם זאת, במהלך תקופה זו לא עלה בידו של אף חבר כנסת להשיג המלצה כתובה מצד 61 חברי כנסת, וב-11 בדצמבר הכריזה הכנסת העשרים ושתיים על פיזורה.[17] בעקבות זאת פסקו ההליכים להרכבת ממשלה, והם התחדשו לאחר הבחירות הבאות.
בכנסת ה־23
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הכנסת העשרים ושלוש
תוצאות הבחירות לכנסת ה-23
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימה | ראש הרשימה | מושבים בכנסת | קולות | |||
---|---|---|---|---|---|---|
מס' | ± | מס' | אחוז | |||
הליכוד | בנימין נתניהו | 36 | 5 | 1,352,449 | 29.46% | |
כחול לבן | בני גנץ | 33 | 1,220,381 | 26.59% | ||
הרשימה המשותפת | איימן עודה | 15 | 2 | 581,507 | 12.67% | |
ש"ס | אריה דרעי | 9 | 352,853 | 7.69% | ||
יהדות התורה | יעקב ליצמן | 7 | 1 | 274,437 | 5.98% | |
העבודה-גשר-מרצ | עמיר פרץ | 6 | 4 | 267,480 | 5.83% | |
ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 7 | 1 | 263,365 | 5.74% | |
ימינה | איילת שקד | 6 | 1 | 240,689 | 5.24% |
לאחר פרסום תוצאותיהן של הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שנערכו ב-2 במרץ, הנשיא ריבלין נפגש ב-15 במרץ עם נציגי הרשימות הנבחרות. 61 חברי כנסת ("כחול לבן", "הרשימה המשותפת", "ישראל ביתנו" ו"העבודה-גשר-מרצ" ללא אורלי לוי-אבקסיס) המליצו לנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על גנץ, בעוד 58 חברי כנסת ("הליכוד", "ש"ס", "יהדות התורה" ו"ימינה") המליצו על נתניהו. פרט לאלו, ביקשה חברת הכנסת לוי-אבקסיס להתפצל לסיעת היחיד "גשר" ונמנעה מלהמליץ על מועמד כלשהו.[18] למחרת, ב-16 במרץ, ריבלין העניק את המנדט להקמת הממשלה לגנץ.[19]
עם קבלת המנדט מן הנשיא, החלו בכחול לבן בקידום חקיקה שתאסור על ראש ממשלה לכהן מעל שתי קדנציות ולכהן תחת כתבי אישום, והציבו את ח"כ מאיר כהן כמועמד להחלפת יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, שנבחר במהלך השבעת הכנסת העשרים ואחת מטעם "הליכוד" ומאז המשיך לכהן מבלי שנבחר מחדש.[20][21] במקביל, צוותי המשא ומתן של "הליכוד" ו"כחול לבן" המשיכו לדון בהקמתה של ממשלת אחדות על רקע התפרצות נגיף הקורונה בישראל והאתגרים הבריאותיים והכלכליים שהציבה המגפה בפני המדינה.[22] בשלב זה התגלעו חילוקי דעות בהנהגת כחול לבן, בעוד יאיר לפיד ומשה יעלון התנגדו בתוקף לישיבה עם נתניהו בכל מצב, ודחפו להמשך החקיקה נגד נתניהו ולמיצוי האפשרות להקים ממשלת מיעוט, גנץ וגבי אשכנזי נטו להסכים להצעת נתניהו להצטרף לממשלת חירום, בה תהיה חלוקה שווה של המשרדים לשרים, ותתקיים רוטציה על ראשות הממשלה.[23]
לאחר פסיקת בג"ץ בעניין בחירת היושב ראש, התפטר אדלשטיין מתפקידו ובג"ץ הוציא צו המורה לכנסת לקיים בחירות לתפקיד.[24] בעקבות כך, העביר נתניהו מסר לכחול לבן כי בחירתו של כהן תשים קץ למגעים לכינון ממשלה.[25] בשל כך, עם כינוס מליאת הכנסת לבחירת יושב הראש ב-26 במרץ, הגיש גנץ את מועמדותו לתפקיד על מנת להותיר פתח להקמת ממשלה.[26] בתגובה, לפיד ויעלון הודיעו כי הם רואים מינוי זה כהסכמתו של גנץ להצטרף אל נתניהו, והכריזו על פירוק השותפות עימו. "יש עתיד" ו"תל"ם" התפצלו מהסיעה לרשימת "יש עתיד – תל"ם", בעוד "חוסן לישראל" שמרה על שמה "כחול לבן".[27][28] לאחר בחירתו של גנץ לתפקיד יושב הראש, ועם פירוק השותפות עם לפיד ויעלון, הצהיר גנץ על כוונתו להקים יחד עם נתניהו ממשלת אחדות.[29] חילוקי הדעות בגוש המרכז-שמאל לגבי הישיבה עם נתניהו הובילו לשינויים נוספים במבנה הסיעות בכנסת – חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר התפצלו מ"תל"ם" לסיעה עצמאית בשם "דרך ארץ" במטרה להצטרף אל הקואליציה הנבנית,[30] חברות הכנסת פנינה תמנו-שטה ור'דיר מריח התחלפו במעברה של זו הראשונה מ"יש עתיד – תל"ם" אל "כחול לבן" והשניה בכיוון ההפוך,[31] ועמיר פרץ ואיציק שמולי יצאו מרשימת "העבודה-מרצ" בחזרה אל מפלגתם "העבודה" על מנת להצטרף לממשלה (ללא מרב מיכאלי).[32]
בליל ה-28 במרץ, נועד גנץ עם נתניהו בבית ראש הממשלה כשבע שעות.[33] ובמהלך פגישה זו הושגו מרבית ההסכמות על חלוקת משרדי הממשלה, הרוטציה על ראשות הממשלה, מדיניותה וקווי היסוד שלה.[34] על מנת למצות את הזמן לסיכום ההסכם בין הצדדים, גנץ ביקש מהנשיא ב-11 באפריל אורכה של שבועיים למנדט שניתן לו לצורך הקמת הממשלה,[35] אולם הנשיא הודיע כי אין בכוונתו להיענות לבקשה זו, וכי אם לא ייחתם הסכם קואליציוני עד למועד פקיעת המנדט ולא תשתנה תמונת הממליצים - יועבר המנדט אל הכנסת, ותיפתח תקופה בת 21 ימים בה חברי הכנסת יוכלו לגבש רוב להמלצה על מועמד מוסכם.[36] רק לאחר שנתניהו הצטרף אל גנץ בבקשתו, הסכים הנשיא ב-13 באפריל להאריך את תקופת המנדט, וגם זאת רק ל-48 שעות נוספות בלבד.[37] בחצות ה-15 באפריל, פקע המנדט של גנץ, והנשיא הודיע לכנסת כי לא מצא מועמד להטיל עליו את הרכבת הממשלה, ובכך שב המנדט אל חברי הכנסת.[38]
ב-20 באפריל, נחתם ההסכם הקואליציוני בין הגושים של נתניהו וגנץ.[39] הסכם זה קבע את הקמתה של ממשלת חילופים, בה נתניהו וגנץ יעמדו בראשות הממשלה יחד כראש הממשלה וראש הממשלה החלופי, ותהיה חלוקה שווה של משרדי הממשלה בין שני הגושים. נוסף על כך, בהסכם זה עוגנו דרכי העבודה המשותפת בין הגושים בממשלה. נקבע כי נתניהו וגנץ יישבעו אמונים יחד לתפקידיהם, והם יתחלפו באופן אוטומטי שנה וחצי בדיוק לאחר כינון הממשלה.[40][41][42] הוחלט כי מספר השרים הכולל יהיה 36, ומספר סגני השרים 16.[43]
הממשלה הוגדרה כממשלת חירום למשך חצי שנה, שבה לא תועלה חקיקה שאינה קשורה לקורונה ללא הסכמה. עם זאת, נתניהו יוכל לקדם ריבונות החל מ-1 ביולי. נתניהו מחויב, לפי ההסכם, להתייעץ עם גנץ. כמו כן, הוגדר חוק הגיוס, לפיו יעדי הגיוס ייקבעו על ידי הממשלה ולא ייכללו בבסיס החוק כפי שדרשו בעבר לפיד וליברמן בחוקים השונים שהגישו.[43][44]
לאחר חתימת ההסכם הוגשו עתירות לבג"ץ נגד הרכבת הממשלה על ידי נתניהו, הנאשם בפלילים.[42] בג"ץ דן בעתירות אלו בהרכב של 11 שופטים.[45][46][47] בעקבות העתירות, שונו מקצת מסעיפי ההסכם, כך שהתאפשרה חקיקה שאינה קשורה למגפת הקורונה ונקבע שתקופת החירום תימשך כחצי שנה.[48] בג"ץ דחה את העתירות פה אחד ב-6 במאי,[49][50] והודיע שחלק מהטענות יוכלו להיטען שוב לאחר שתושלם החקיקה לגביהם. על פי ההסכם אם בג"ץ יתערב בסעיפיו השונים במהלך החצי שנה הראשונה לכהונת הממשלה, יוכל נתניהו לפרק את הממשלה וללכת לבחירות, ולהישאר ראש הממשלה בתקופת המעבר.[51]
ב-7 במאי, אישרה מליאת הכנסת את תיקון חוק יסוד: הממשלה ברוב של 72 תומכים מול 36 מתנגדים. הוגשו עתירות נגד החוק.[52] מיד לאחר מכן, חתמו 72 חברי כנסת על בקשה לנשיא להטיל על בנימין נתניהו את הרכבת הממשלה בהתאם לחוק יסוד: הממשלה. והנשיא הקציב לנתניהו 14 יום להקמת הממשלה.[53] בכך בפעם הראשונה בתולדות המדינה נעשה שימוש בסעיף 10 לחוק יסוד הממשלה, המקנה לחברי הכנסת את האפשרות להקים ממשלה בדרך זו.
ב-13 במאי, הודיעה סיעת ימינה שהמשא ומתן מול הליכוד כשל, ופניה לאופוזיציה.[54] עם זאת, המשיכו בליכוד במגעים עם השר רפי פרץ במטרה לפלג את ימינה ולהכניס אותו לממשלה.[55] ב-14 במאי נחתם הסכם בין הליכוד לבין הרב פרץ בראשות הבית היהודי, כאשר פרץ קיבל בתמורה תפקיד שר בממשלה.[56] ב-13 במאי הודיע נתניהו לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלה,[57] והממשלה קיבלה את אמון הכנסת ב-17 במאי.[58]
הסיעות בכנסת ה-23 ערב הקמת הממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימה | ראש הסיעה | מושבים | |
---|---|---|---|
הליכוד | בנימין נתניהו | 36 | |
יש עתיד – תל"ם | יאיר לפיד | 16 | |
כחול לבן | בני גנץ | 15 | |
הרשימה המשותפת | איימן עודה | 15 | |
ש"ס | אריה דרעי | 9 | |
יהדות התורה | יעקב ליצמן | 7 | |
ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 7 | |
ימינה | נפתלי בנט | 7 | |
העבודה | עמיר פרץ | 3 | |
מרצ | ניצן הורוביץ | 3 | |
דרך ארץ | יועז הנדל | 2 | |
גשר | אורלי לוי-אבקסיס | 1 |
ההצבעה בדבר הבעת אמון בממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]↓ | ||
73 | 1 | 46 |
בעד | נגד |
ציוני דרך ומדיניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קווי היסוד של הממשלה[59]
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינת ישראל נקלעה, יחד עם שאר העולם, למשבר רפואי וכלכלי בממדים היסטוריים עקב התפשטות נגיף הקורונה, ועל כן הוקמה ממשלת אחדות וחירום של פיוס לאומי אשר תפעל בתחומים הבאים:
- א. ממשלת ישראל תקים קבינט חירום לטיפול בכל הסוגיות הנגזרות ממשבר הקורונה. קבינט זה יתכלל את כלל הפעולות הנדרשות הן בהיבט הכלכלי-חברתי והן בהיבט הרפואי.
- ב. הממשלה החדשה תתרכז בשלב ראשון בפעולות הנדרשות למיגור המגפה, כולל רכישת הציוד הנדרש, תיאום בין הגופים השונים וחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בתקופת החירום ובכלל.
- ג. הממשלה תוביל תוכנית ליציאה מהמשבר הכלכלי העמוק, תבנה ותאשר תקציב מדינה שיותאם לאתגרים שהציבה המגפה. התוכנית תכלול מענים בסוגיות של תעסוקה, תמיכה למגזר העסקי, העצמאיים והמגזר השלישי.
- ד. הממשלה תפרוש רשת ביטחון כלכלית-חברתית עבור כלל אזרחי המדינה, ותגבש תוכניות ייעודיות לטיפול באוכלוסיות ממוקדות המצויות במצוקה כלכלית וחברתית קשה במיוחד.
- ה. הממשלה תפעל להשגת היעדים הללו תוך חיזוק הכלכלה והאצת הצמיחה באמצעות הגברת פריון העבודה, עידוד ההשקעות, הסרת חסמים רגולטוריים ובירוקרטיים, קידום רפורמות להגברת התחרות ושמירה על מסגרות פיסקאליות.
בנוסף, ומתוך אמונה כי לעם היהודי זכות בלתי ניתנת לערעור למדינה ריבונית בארץ ישראל, מולדתו הלאומית וההיסטורית של העם היהודי, תטפל הממשלה גם בכלל הסוגיות הנוגעות לשלומה, לביטחונה ולשגשוגה של ישראל, בין השאר בתחומים הבאים:
- הממשלה תחזק את הביטחון הלאומי, תחתור לשלום, תבטיח את שלומם וביטחונם של אזרחי המדינה כולם, תפעל בנחישות לגדוע כל איום על מדינת ישראל ותושביה, ותחתור לשיפור מתמיד בתחושת הביטחון האישי של האזרח.
- הממשלה תחתור לצמצום הפערים החברתיים בישראל ותפעל על מנת לייצר שוויון הזדמנויות לכל אזרח בישראל בלי קשר לעדה, למין ולמקום בו נולד.
- הממשלה תפעל לחיזוק כלכלת מדינת ישראל, להגברת הפריון, לעידוד ההשקעות במשק הישראלי ולהגברת התחרות על מנת להאיץ את הצמיחה.
- הממשלה תפעל באופן מהותי ומעשי כדי לגשר בין כל חלקי העם והמדינה ותפעל מתוך תפיסה של פיוס לאומי. ולשם כך יוקם קבינט פיוס אשר ירכז את כלל הפעולות בתחום זה.
- הממשלה תפעל כדי לשמור על צביונה היהודי והדמוקרטי של המדינה.
- הממשלה תדאג, כי מתוך זיקה למורשת ישראל יישמר אופייה היהודי של המדינה, וכן תכבד את הדתות והמסורות של בני הדתות השונות בהתאם לערכי מגילת העצמאות.
- הממשלה תשים דגש על נושא העלייה והקליטה ותפעל בנחרצות להגברת העלייה מכל ארצות תבל ולקליטתם המוצלחת של העולים.
- הממשלה תפעל לחיזוק הפריפריה, הנגב, הגליל וההתיישבות בכל חלקי הארץ.
- הממשלה תפעל לקיום של התנהלות, שיח ופעולות באופן ממלכתי, שומר חוק, מכבד ומאחד בין חלקי החברה הישראלית כולה, גם בעת אי הסכמה.
אירועים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התפרצות נגיף הקורונה בישראל
- משפט נתניהו
- המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש
- הסכמי אברהם
- העברת ישראל לתחום פיקוד מרכז של ארצות הברית (הוכרז ב-15 בינואר 2021)[60]
- שיחות ישראל–לבנון (2020)
- אסון הזיהום הימי בזפת לאורך חופי ישראל
- אסון הר מירון
- מבצע שומר החומות
פעולות עיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקמת שישה משרדי ממשלה חדשים: משרד ראש הממשלה החלופי,[61] משרד משאבי המים,[62] משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה,[63] המשרד לחיזוק וקידום קהילתי,[64] משרד ההתיישבות[65] ומשרד הדיגיטל הלאומי[66]
- אישור "מתווה הסיבים"[67]
- אישור הקמת מאגר "אל תתקשרו אליי", כחלק מהרפורמה נגד עושק הקשישים[68]
- מבצע צור ישראל
- אישורה של החלטה שתיתן העדפה לתוצרת הארץ במכרזים של רכש ציבורי[69][70]
- הקמת הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי
- הקמת מוקד ארצי מיוחד לפניות הציבור החרדי[71]
- אישור רפורמה בתחום הטיפול בנכי צה"ל[72]
- העברת חוק הפיקדון על בקבוקי משקאות קלים גדולים.[73]
ההתמודדות עם משבר הקורונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקמת קבינט הקורונה[74][75]
- העברת חוק הסמכויות להתמודדות עם הקורונה שמכוחו הותקנו תקנות שבאמצעותן הממשלה התמודדה עם הגל השני והגל השלישי של המגפה.
- תוכנית סיוע לשם תמיכה כלכלית באזרחים שהכנסתם נפגעה במהלך המשבר[76]
- הקמת "מנהלת ההכשרות" שמטרתה היא להחזיר כ-100 אלף מובטלים (שאיבדו את עבדותם לאור משבר הקורונה) למעגל התעסוקה, בעיקר במקצועות בהם השכר גבוה מהשכר הממוצע[77]
- הזמנת חיסונים והפעלת מבצע לתת כתף שבמהלכו חוסנו מיליוני ישראלים[78]
מינוי בכירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קובי שבתאי לתפקיד מפכ"ל משטרת ישראל.[79]
- קטי פרי לתפקיד נציבת שירות בתי הסוהר.[80]
- דוד ברנע לתפקיד ראש המוסד.[81]
סיעות הקואליציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר חברי הכנסת החברים בקואליציה:
- 73 ח"כים לפני כניסת יוראי להב-הרצנו לכנסת (17 במאי 2020 – 19 ביוני 2020)
- 72 ח"כים לפני הדחת דרך ארץ (19 ביוני 2020 - 16 בדצמבר 2020)
- 70 ח"כים לפני התפטרות עפר שלח מהכנסת והחלפתו על ידי יעל רון בן משה (16 בדצמבר 2020 - 29 בדצמבר 2020)
- 71 ח"כים לפני כניסת ולדימיר בליאק ומשה טור-פז לכנסת (29 בדצמבר 2020 - 5 בינואר 2021)
- 69 ח"כים לפני התפטרות עמיר פרץ מהכנסת והחלפתו על ידי אילן גילאון (5 בינואר 2021 - 29 בינואר 2021)
- 68 ח"כים לפני התפטרות הילה שי-וזאן והחלפתה על ידי ענת כנפו (29 בינואר 2021 - 2 בפברואר 2021)
- 67 ח"כים לפני כינוס הכנסת ה-24 (2 בפברואר 2021 - 6 באפריל 2021)
הרכב הממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בממשלה זו 17 שרים חדשים כיהנו לראשונה - בני גנץ, מיכאל ביטון, גבי אשכנזי, אורלי לוי-אבקסיס, אלון שוסטר, יזהר שי, אבי ניסנקורן, אורית פרקש-הכהן, איציק שמולי, פנינה תמנו-שטה, מירב כהן, יעקב אביטן, אסף זמיר, עומר ינקלביץ', יועז הנדל, חילי טרופר ואיתן גינזבורג
20 שרים כיהנו בעבר בממשלה - בנימין נתניהו, ישראל כ"ץ, יובל שטייניץ, אמיר אוחנה, יעקב ליצמן, יולי אדלשטיין, גילה גמליאל, יואב גלנט, זאב אלקין, רפי פרץ, עמיר פרץ, דודי אמסלם, ציפי חוטובלי, אלי כהן, אריה דרעי, גלעד ארדן, מירי רגב, צחי הנגבי, אופיר אקוניס ויצחק כהן
תרשים הרכב הממשלה בפילוח סיעתי וגושי בסוף כהונתה:
- הליכוד: 13 שרים (46.4%)
- ש"ס: 2 שרים (7.1%)
- יהדות התורה: 1 שרים (3.6%)
- ללא שיוך: 1 שרים (3.6%)
- כחול לבן: 11 שרים (39.3%)
תרשים הרכב הממשלה בפילוח סיעתי וגושי בעת הקמתה:
- הליכוד: 13 שרים (38.2%)
- ש"ס: 2 שרים (5.9%)
- הבית היהודי: 1 שרים (2.9%)
- גשר: 1 שרים (2.9%)
- יהדות התורה: 1 שרים (2.9%)
- כחול לבן: 13 שרים (38.2%)
- העבודה: 2 שרים (5.9%)
- דרך ארץ: 1 שרים (2.9%)
בהתאם לחוק יסוד הממשלה, כל שר וסגן שר מזוהה כבעל זיקה לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי. כלומר, כל שר הוא חלק מגוש כחול לבן או חלק מגוש הליכוד, כשמספר השרים בעלי כל זיקה שווה. אם מספר השרים לא שווה, הממשלה תקבע מנגנון הצבעה בו כוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה יהיה שווה לכוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי ("ממשלה פָּרִיטֶטִית"). בפועל, גוש הליכוד החזיק ברוב, ולא אושר תקנון עבודתה של הממשלה כמתואר, כשתחת כן אושר תקנון זמני שלא עיגן את מנגנון הפריטטיות. כינוס ממשלה היה תלוי באישור שני ראשיה.[82][83] הצבעה שיש בה מחלוקת בין הגושים (להבדיל ממחלוקת בין שרים מסוימים) נפסלה במקרה שגוש אחד תמך במלואו והשני התנגד.[84]
השרים ומשרדיהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הליכוד | כחול לבן | ש"ס | יהדות התורה | העבודה | דרך ארץ | גשר | הבית היהודי | ||||||||
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי, בהתאם לזיקה |
משרד | שר/ה | סיעה | כהונה | ||
---|---|---|---|---|---|
שרי הממשלה | |||||
משרד ראש הממשלה | ראש הממשלה | הליכוד | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
משרד ראש הממשלה החלופי | ראש הממשלה החלופי | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
משרד הביטחון | |||||
משרד האוצר | ישראל כץ | הליכוד | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
שר נוסף במשרד האוצר | יצחק כהן | ש"ס | 14 באוקטובר 2020 - 19 בנובמבר 2020 | ||
משרד האנרגיה | יובל שטייניץ | הליכוד | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
שר נוסף במשרד הביטחון | מיכאל ביטון | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
המשרד לביטחון הפנים | אמיר אוחנה | הליכוד | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
משרד הבינוי והשיכון | יעקב ליצמן | יהדות התורה | 17 במאי 2020 - 15 בספטמבר 2020
18 בנובמבר 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
יצחק כהן | ש"ס | 14 באוקטובר 2020 - 15 בנובמבר 2020 | |||
משרד הבריאות | יולי אדלשטיין | הליכוד | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
משרד הדיגיטל הלאומי | דודי אמסלם[85][86] | הליכוד | 15 ביוני 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
המשרד להגנת הסביבה | גילה גמליאל | הליכוד | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה | זאב אלקין | הליכוד | 1 ביוני 2020 - 27 בדצמבר 2020 | ||
יואב גלנט | הליכוד | 8 בינואר 2021 - 8 באפריל 2021 (מ"מ)
3 במאי 2021 - 13 ביוני 2021 | |||
משרד החינוך | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||||
משרד ההתיישבות | ציפי חוטובלי | הליכוד | 1 ביוני 2020 - 2 באוגוסט 2020 | ||
צחי הנגבי | הליכוד | 3 באוגוסט 2020 - 13 ביוני 2021 | |||
ללא תיק | 17 במאי 2020 - 3 באוגוסט 2020 | ||||
משרד החוץ | גבי אשכנזי | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
המשרד לחיזוק וקידום קהילתי | אורלי לוי-אבקסיס | גשר | 15 ביוני 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
הליכוד | |||||
משרד החקלאות ופיתוח הכפר | אלון שוסטר | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
משרד ירושלים ומורשת | רפי פרץ | הבית היהודי | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
משרד הכלכלה והתעשייה | עמיר פרץ | העבודה | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
כחול לבן
לא ח"כ | |||||
משרד המדע והטכנולוגיה | יזהר שי | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 12 בינואר 2021 | ||
חילי טרופר | כחול לבן | 24 בינואר 2021 - 24 באפריל 2021 (מ"מ)
3 במאי 2021 - 13 ביוני 2021 | |||
משרד התרבות והספורט | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||||
משרד המודיעין | אלי כהן | הליכוד | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
משרד משאבי המים | זאב אלקין | הליכוד | 1 ביוני 2020 - 27 בדצמבר 2020 | ||
יובל שטייניץ | הליכוד | 8 בינואר 2021 - 8 באפריל 2021 (מ"מ)
3 במאי 2021 - 13 ביוני 2021 | |||
משרד המשפטים | אבי ניסנקורן | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 1 בינואר 2021 | ||
ראש הממשלה החלופי | כחול לבן | 1 בינואר 2021 - 1 באפריל 2021 (מ"מ)
28 באפריל 2021 - 13 ביוני 2021 | |||
המשרד לנושאים אסטרטגיים | אורית פרקש הכהן | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 30 בנובמבר 2020 | ||
מיכאל ביטון | כחול לבן | 30 בנובמבר 2020 - 13 ביוני 2021 | |||
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים | איציק שמולי | העבודה | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
כחול לבן
לא ח"כ | |||||
משרד העלייה והקליטה | פנינה תמנו-שטה | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל | אריה דרעי | ש"ס | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
משרד הפנים | |||||
המשרד לשוויון חברתי | מירב כהן | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 8 בינואר 2021 | ||
איציק שמולי
ממלא מקום |
העבודה | 8 בינואר 2021 - 8 באפריל 2021 | |||
כחול לבן
לא ח"כ | |||||
מיכאל ביטון | כחול לבן | 3 במאי 2021 - 13 ביוני 2021 | |||
המשרד לשירותי דת | יעקב אביטן | ש"ס
לא ח"כ |
17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
המשרד לשיתוף פעולה אזורי | גלעד ארדן | הליכוד | 17 במאי 2020 - 5 ביולי 2020 | ||
אופיר אקוניס | הליכוד | 6 ביולי 2020 - 13 ביוני 2021 | |||
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים | מירי רגב | הליכוד | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
משרד התיירות | אסף זמיר | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 6 באוקטובר 2020 | ||
אורית פרקש-הכהן | כחול לבן | 14 באוקטובר 2020 - 13 ביוני 2021 | |||
משרד התפוצות | עומר ינקלביץ' | כחול לבן | 17 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
משרד התקשורת | יועז הנדל | דרך ארץ | 17 במאי 2020 - 16 בדצמבר 2020 | ||
ראש הממשלה החלופי
ממלא מקום |
כחול לבן | 16 בדצמבר 2020 - 16 במרץ 2021 | |||
איתן גינזבורג | כחול לבן | 3 במאי 2021 - 13 ביוני 2021 | |||
שרים ללא תיק | זאב אלקין | הליכוד | 17 במאי 2020 - 1 ביוני 2020 | ||
דודי אמסלם | הליכוד | 17 במאי 2020 - 15 ביוני 2020 | |||
ציפי חוטובלי | הליכוד | 17 במאי 2020 - 15 ביוני 2020 | |||
אורלי לוי-אבקסיס | גשר | 17 במאי 2020 - 1 ביוני 2020 | |||
סגני השרים | |||||
משרד האוצר | יצחק כהן | ש"ס | 25 במאי 2020 - 14 באוקטובר 2020
23 בנובמבר 2020 - 6 באפריל 2021 | ||
המשרד לביטחון הפנים | גדי יברקן | הליכוד | 25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
משרד הבריאות | יואב קיש | הליכוד | 25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
משרד החינוך | מאיר פרוש | יהדות התורה | 25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים | משולם נהרי | ש"ס | 25 במאי 2020 - 6 באפריל 2021 | ||
המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל | יואב בן צור | ש"ס | 25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
משרד הפנים | |||||
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים | אורי מקלב | יהדות התורה | 25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 | ||
משרד ראש הממשלה | פטין מולא | הליכוד | 25 במאי 2020 - 13 ביוני 2021 |
חילופי שרים וסגני שרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משתתפים קבועים בישיבות הממשלה שאינם שרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מזכיר הממשלה ומ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה: צחי ברוורמן
- היועץ המשפטי לממשלה: אביחי מנדלבליט או אחד מהמשנים
- ראש המטה לביטחון לאומי: מאיר בן שבת
- ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה: אשר חיון
- מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה: רונן פרץ
- המזכיר הצבאי של ראש הממשלה: תת-אלוף אבי בלוט
- המשנה למזכיר הממשלה: ליאור נתן
- ראש המועצה הלאומית לכלכלה: אבי שמחון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים וחמש
- אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים וחמש (באנגלית)
- ההסכם הקואליציוני בין כחול לבן והליכוד, מאתר הכנסת
- ynet, דרכי עבודת הקואליציה, אפריל 2020.
- הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון - ממשלת חילופים), באתר הכנסת
- ניספח להסכם הקואליציוני סיעת כחול לבן לסיעת הליכוד, מאתר הכנסת
- ההסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת יהדות התורה, מאתר הכנסת
- ההסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת גשר, מאתר הכנסת
- ההסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת ש"ס, מאתר הכנסת
- ההסכם הקואליציוני בין סיעת כחול לבן לסיעת העבודה, מאתר הכנסת
- ההסכם הקואליציוני בין סיעת כחול לבן לסיעת דרך ארץ, מאתר הכנסת
- ההסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת הבית היהודי, מאתר הכנסת
- שאול אמסטרדמסקי, המחיר האמיתי של 36 שרים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 במאי 2020
- אריק בנדר, שיא של נשים וייצוג שלילי למגזר הערבי: המספרים של הממשלה החדשה, באתר מעריב אונליין, 17 במאי 2020
- ירון דרוקמן, השרה החרדית הראשונה והד"ר להיסטוריה: הפנים שמאחורי הממשלה, באתר ynet, 17 במאי 2020
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בעת הקמת הממשלה הסיעה מנתה 15 ח"כים, בסוף כהונת הכנסת ה-23 מספרם קטן ל-12.
- ^ סיעת העבודה מונה 3 מנדטים, אך ח"כ מרב מיכאלי הצביעה אי אמון בממשלה בעת כינונה. מספר חברי הסיעה שתומכים בממשלה קטן ל-1, לאחר התפטרותו של עמיר פרץ מהכנסת, שעבר לכהן כשר מטעם כחול לבן.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ממשלת נתניהו-גנץ החדשה: יותר שרים, יותר משימות, באתר ישראל היום, 13 במאי 2020
- ^ ספי עובדיה, עקיבא נוביק, 34 שרים, משרדים חדשים – ורוטציה: ממשלת נתניהו-גנץ יוצאת לדרך, באתר חדשות 13, 17 במאי 2020
- ^ קרב האשמות לפני הבחירות: מה טוענים שני הצדדים - ומה האמת, באתר מאקו, 3 בדצמבר 2020
- ^ דני זקן, הנשיא ראובן ריבלין מקבל את נציגי המפלגות ושומע את המלצותיהם לראש ממשלה בשידור חי, באתר גלובס, 15 באפריל 2019
- ^ טל שלו, יקי אדמקר ושלומי גבאי, 65 ממליצים לנתניהו; כולנו לנשיא: אין משא ומתן על חיבור עם הליכוד, באתר וואלה, 16 באפריל 2019
- ^ טל שניידר, ריבלין הטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה: "הרוב אמר את דברו בבחירות אלה", באתר גלובס, 17 באפריל 2019
- ^ איתמר אייכנר, ריבלין העניק לנתניהו ארכה בת שבועיים להרכבת הממשלה, באתר כלכליסט, 13 במאי 2019
- ^ צבי זרחיה, הכנסת התפזרה, בחירות ב-17 בספטמבר; נתניהו: "ליברמן הוא שמאל", באתר כלכליסט, 30 במאי 2019
- ^ בתום סבב ההתייעצויות אצל הנשיא: 55 ממליצים לנתניהו, 54 לגנץ, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2019
- ^ מתווה הנשיא או מתווה הליכוד?, בביצוע מהצד השני עם גיא זהר - 7 בנובמבר 2019, סרטון באתר יוטיוב
- ^ עקיבא נוביק, המשא ומתן כשל: הנשיא הטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו, באתר חדשות 13, 25 בספטמבר 2019
- ^ יקי אדמקר וטל שלו, נתניהו הציע לגנץ: סטטוס-קוו בנושא דת ומדינה וקידום חוק הגיוס, באתר וואלה, 17 באוקטובר 2019
- ^ טל שלו, נתניהו החזיר את המנדט להרכבת הממשלה לנשיא המדינה, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2019
- ^ טל שלו ויקי אדמקר, גנץ קיבל את המנדט מריבלין: "אעשה כל מאמץ להקים ממשלת פיוס לאומי", באתר וואלה, 23 באוקטובר 2019
- ^ טל שלו, גנץ החזיר את המנדט לנשיא: "מול מאמציי הוצב בלוק הפועל למען אדם אחד", באתר וואלה, 20 בנובמבר 2019
- ^ אריק בנדר, נשיא המדינה החזיר את המנדט לכנסת: "תוצאה פוליטית עגומה", באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2019
- ^ יקי אדמקר, טל שלו, יואב איתיאל, דניאל דולב ודנה ירקצי, חוזרים לקלפיות: חוק פיזור הכנסת עבר בקריאה שלישית; הבחירות ייערכו ב-2 במרץ, באתר וואלה, 12 בדצמבר 2019
- ^ יורי ילון, אבי כהן ויהודה שלזינגר, הנשיא ריבלין: "אטיל מחר בצהריים את הרכבת הממשלה על בני גנץ", באתר ישראל היום, 15 במרץ 2020
- ^ טל שלו ויקי אדמקר, ריבלין העניק לגנץ את המנדט: אעשה הכול כדי להקים ממשלה לאומית ורחבה, באתר וואלה, 16 במרץ 2020
- ^ יקי אדמקר טל שלו, עבודת הכנסת תקועה בשיא משבר הקורונה: "תקדים מסוכן לדמוקרטיה", באתר וואלה, 17 במרץ 2020
- ^ אבישי גרינצייג, האם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין יכול למנוע את החלפתו?, באתר גלובס, 16 במרץ 2020
- ^ טל שלו, נתניהו: הפרטים עם כחול לבן סגורים, מתחייב לרוטציה של שנה וחצי, באתר וואלה, 21 במרץ 2020
- ^ יקי אדמקר, נתניהו וגנץ שוחחו: הנחו את צוותי המשא ומתן לדון באפשרות לממשלת חירום, באתר וואלה, 25 במרץ 2020
- ^ דניאל דולב ויקי אדמקר, בג"ץ העביר את סמכויות אדלשטיין לח"כ פרץ, המליאה תתכנס לבחירת יו"ר חדש, באתר וואלה, 26 במרץ 2020
- ^ יקי אדמקר, בליכוד החתימו את גוש הימין: אם תקודם החלפת יו"ר הכנסת - יופסק המשא ומתן לאחדות, באתר וואלה, 22 במרץ 2020
- ^ מורן אזולאי ויובל קרני, גנץ יהיה יו"ר הכנסת בתמיכת נתניהו, כחול לבן מתפרקת, באתר ynet, 26 במרץ 2020
- ^ טל שלו ויקי אדמקר, פירוק כחול לבן: מפלגות יש עתיד ותל"ם הגישו בקשת פיצול מחוסן לישראל, באתר וואלה, 26 במרץ 2020
- ^ יקי אדמקר, אחרי הפירוק: גנץ נשאר עם השם כחול לבן, האוזר והנדל התפצלו מתל"ם, באתר וואלה, 29 במרץ 2020
- ^ טל שלו, גנץ ללפיד ויעלון: מאמין שאסור להיגרר לבחירות בעת משבר - ועל כך אנו חלוקים, באתר וואלה, 27 במרץ 2020
- ^ יהונתן ליס, אושר פיצול יש עתיד ותל"ם מכחול לבן; הנדל והאוזר הקימו סיעה עצמאית, באתר הארץ, 29 במרץ 2020
- ^ אריק בנדר ואנה רייבה ברסקי, הוועדה המסדרת אישרה את בקשת יש עתיד להתפלג מכחול לבן, באתר מעריב אונליין, 29 במרץ 2020
- ^ יפי הלוי, הערכות במפלגת העבודה - עמיר פרץ ימונה לשר הכלכלה, ערוץ 20, 29 במרץ 2020
- ^ אנה רייבה ברסקי, נתניהו נפגש עם גנץ ואשכנזי; גורמים בכירים: "רה"מ מוליך אותם שולל", באתר מעריב אונליין, 28 במרץ 2020
- ^ דפנה ליאל, הסתיימה פגישת נתניהו-גנץ: "הושגו הבנות משמעותיות", באתר מאקו, 29 במרץ 2020
- ^ מורן אזולאי, יובל קרני ואיתמר אייכנר, גנץ ביקש מהנשיא ארכה; נתניהו: "בוא לפגישה הערב", באתר ynet, 11 באפריל 2020
- ^ איתמר אייכנר ומורן אזולאי, ריבלין לגנץ: לא אאריך לך את המנדט להקמת ממשלה, באתר ynet, 12 באפריל 2020
- ^ מורן אזולאי, יובל קרני ואיתמר אייכנר, מאמץ להקים ממשלה הלילה: נתניהו וגנץ נועדים, ימינה פרשה מהגוש, באתר ynet, 14 באפריל 2020
- ^ מורן אזולאי ויובל קרני, קשיים במו"מ: פג המנדט של גנץ, הכנסת תכריע, באתר ynet, 16 באפריל 2020
- ^ הסכם קואליציוני לכינון ממשלת חירום ואחדות לאומית
- ^ מורן אזולאי ויובל קרני, ממשלת נתניהו-גנץ: נחתם ההסכם בין הליכוד וכחול לבן, באתר ynet, 20 באפריל 2020
- ^ טל שניידר, דני זקן, נתניהו וגנץ חתמו על הסכם להקמת ממשלת חירום לאומית, באתר גלובס, 20 באפריל 2020
- ^ 1 2 טל שלו, יקי אדמקר ודניאל דולב, סוף למשבר הפוליטי: גנץ ונתניהו חתמו על הסכם להקמת ממשלה, באתר וואלה, 20 באפריל 2020
- ^ 1 2 עמית סגל דפנה ליאל, יש ממשלת אחדות: נתניהו וגנץ חתמו על הסכם, באתר מאקו, 20 באפריל 2020
- ^ הסיכום בין נתניהו לגנץ על גיוס החרדים - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים
- ^ דניאל דולב, בהרכב מורחב: בג"ץ ידון ביום ראשון בעתירות נגד כהונת רה"מ מואשם בפלילים, באתר וואלה, 28 באפריל 2020
- ^ יעל פרידסון, לראשונה: בג"ץ ידון בשבוע הבא בכהונת ראש ממשלה עם כתב אישום, באתר ynet, 28 באפריל 2020
- ^ נטעאל בנדל, ביום ראשון: 11 שופטים ידונו בעתירות נגד ממשלת נתניהו-גנץ, באתר הארץ, 28 באפריל 2020
- ^ המשיבים, הודעת עדכון מטעם ראש הממשלה, סיעות הליכוד וכחול לבן, באתר Ynet, 5 במאי 2020
- ^ בג"ץ: לא נתערב בהטלת המנדט על נתניהו או בהסכם עם גנץ, באתר מאקו, 6 במאי 2020
- ^ דניאל דולב, בג"ץ דחה פה אחד את העתירות נגד הרכבת הממשלה בידי נתניהו וההסכם הקואליציוני, באתר וואלה, 6 במאי 2020
- ^ מורן אזולאי ויובל קרני, נתניהו וגנץ דנו בהארכת כהונת הממשלה, באתר ynet, 6 במאי 2020
- ^ מורן אזולאי, יובל קרני ואיתמר אייכנר, 72 ח"כים המליצו על נתניהו לנשיא - בלי ימינה, באתר ynet, 7 במאי 2020
- ^ עטרה גרמן, ללא ימינה: 72 ח"כים המליצו על נתניהו לנשיא, באתר "סרוגים", 7 במאי 2020
- ^ מורן אזולאי, בדרך לאופוזיציה, בנט במתקפה על נתניהו: "חלש מול חמאס ומול ההסתדרות", באתר ynet, 14 במאי 2020
- ^ עטרה גרמן, ללא ידיעת בנט: ההצעה של נתניהו לרב רפי, באתר "סרוגים", 13 במאי 2020
- ^ מורן אזולאי ויובל קרני, נתניהו דחה את ההשבעה, גנץ יישאר יו"ר הכנסת, באתר ynet, 14 במאי 2020
- ^ מורן אזולאי, נתניהו הודיע: "עלה בידי להרכיב ממשלה", באתר ynet, 13 במאי 2020
- ^ יקי אדמקר וטל שלו, עם משרדים מומצאים ושיא במספר השרים: הושבעה הממשלה ה-35, באתר וואלה, 17 במאי 2020
- ^ קווי היסוד של מדיניות הממשלה, באתר הכנסת
- ^ יוצאים לאור: העברת ישראל לאחריות פיקוד מרכז של צבא ארצות הברית, באתר INSS, 31 בינואר 2021
- ^ הקמת משרד ראש הממשלה החלופי
- ^ הקמת משרד משאבי המים ותיקון החלטות ממשלה
- ^ הקמת משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה ותיקון החלטות ממשלה
- ^ הקמת המשרד לחיזוק וקידום קהילתי ותיקון החלטת ממשלה
- ^ הקמת משרד ההתיישבות ותיקון החלטות ממשלה
- ^ הקמת משרד הדיגיטל הלאומי ותיקון החלטות ממשלה
- ^ גד פרץ, מתווה הסיבים האופטיים קיבל את אישור הממשלה, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2020
- ^ צבי זרחיה, הצעת חוק לאיסור על שיחות שיווק טלפוניות: "חיסכון של חצי מיליארד שקל בשנה לקשישים", באתר כלכליסט, 13 בספטמבר 2020
- ^ גד ליאור, הממשלה אישרה: עדיפות לתוצרת הארץ במכרזי רכש ציבורי; התעשיינים: "תוכנית מקוצצת", באתר ynet, 29 בנובמבר 2020
- ^ חדשות 0404, הממשלה אישרה את הצעת רה"מ לעידוד רכש ציבורי של תוצרת הארץ, באתר חדשות 0404, 29 בנובמבר 2020
- ^ רפאל כהן, הממשלה אישרה הקמת מוקד מיוחד לפניות הציבור החרדי, באתר כיכר השבת, 6 בדצמבר 2020
- ^ יהונתן ליס, הממשלה אישרה את הרפורמה באגף השיקום; 300 מיליון ש"ח יוקצו לטיפול בנכי צה"ל, באתר הארץ, 9 במאי 2021
- ^ אורנה יפת, ועדת הכלכלה אישרה: חוק הפיקדון יחול גם על בקבוקי 1.5 ליטר ומעלה, רק בעוד שנה, באתר כלכליסט, 1 בדצמבר 2020
- ^ יוצאים לדרך: קבינט הקורונה של הממשלה החדשה התכנס לראשונה, באתר news.walla.co.il (ארכיון)
- ^ ועדת השרים לעניין ההתמודדות עם משבר הקורונה והשלכותיו, באתר GOV.IL (ארכיון)
- ^ צבי זרחיה, חוק המענק לכל אזרח אושר בכנסת; הכסף יועבר החל מיום ראשון, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2020
- ^ גד ליאור, אחרי 9 חודשי משבר: מנהלת ההכשרות המקצועיות אושרה בממשלה, באתר ynet, 22 בנובמבר 2020
- ^ יואב אבן, "לתת כתף": הכנות אחרונות למבצע החיסונים הלאומי, באתר מאקו, 17 בדצמבר 2020
- ^ איתמר אייכנר, מינויו של יעקב שבתאי לתפקיד המפכ"ל אושר בממשלה: "אוכיח שאני ראוי", באתר ynet, 17 בינואר 2021
- ^ אלון חכמון, הממשלה אישרה את מינוי קטי פרי לנציבת שירות בתי הסוהר, באתר מעריב אונליין, 24 בינואר 2021
- ^ איתמר אייכנר, טובה צימוקי, ראש המוסד הבא: דוד ברנע יחליף את יוסי כהן שפורש בשבוע הבא, באתר ynet, 24 במאי 2021
- ^ אישור נוסח זמני לתקנון לעבודת הממשלה | מספר החלטה 11, באתר GOV.IL
- ^ רביב דרוקר, אל תתרשמו מההצגות של נתניהו. הוא הפסיד | דעה, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2020
- ^ טוביה צימוקי, לקראת הכרעה על הסגר: הפלונטר שיכול למנוע מנתניהו הארכה, באתר ynet, 5 בפברואר 2021
- ^ כיהן כשר המקשר בין הממשלה לכנסת
- ^ אחראי על רשות החברות הממשלתיות
- ^ חדשות כיפה, חוטובלי מונתה לשגרירת ישראל בלונדון, הנגבי יהפוך לשר ההתיישבות, באתר כיפה, 02 באוגוסט, 2020 16:59
- ^ איתמר אייכנר, קובי נחשוני, ליצמן התפטר מהממשלה: "הסגר ימנע ממאות אלפים להתפלל בבתי הכנסת", באתר ynet, 13 בספטמבר 2020
- ^ עמית סגל, פרסום ראשון: שר התיירות אסף זמיר התפטר מהממשלה, באתר מאקו, 2 באוקטובר 2020
- ^ דניאל רוט-אבנרי, שרת התיירות החדשה: אורית פרקש הכהן, באתר ישראל היום, 2 באוקטובר 2020
- ^ צבי זרחיה, אחרי חודש בלבד בתפקיד: שר השיכון יצחק כהן התפטר, באתר כלכליסט, 12 בנובמבר 2020
- ^ איתמר אייכנר, קובי נחשוני, הילה ציאון, אחרי דיון עם נתניהו: יעקב ליצמן חוזר לתפקיד שר השיכון, באתר ynet, 16 בנובמבר 2020
- ^ יקי אדמקר, השר יצחק כהן התפטר מתפקידו במשרד האוצר, אך עשוי לשמש סגנו של כץ, באתר וואלה, 17 בנובמבר 2020
- ^ מורן אזולאי, אחרי הצטרפותו לגדעון סער: בני גנץ פיטר את יועז הנדל, באתר ynet, 14 בדצמבר 2020
- ^ שירות כלכליסט ו-ynet, אלקין במכתב התפטרות דרמטי: "ריסקת את הליכוד והבאת אווירה של חצר ביזנטית", באתר כלכליסט, 23 בדצמבר 2020
- ^ אריק בנדר, ניסנקורן התפטר מתפקידו כשר המשפטים, באתר מעריב אונליין, 30 בדצמבר 2020
- ^ אריאל כהנא, מירב כהן התפטרה מהממשלה, באתר ישראל היום, 6 בינואר 2021
- ^ אריאל כהנא, שר המדע יזהר שי יתפטר מתפקידו, באתר ישראל היום, 8 בינואר 2021
- ^ 1 2 דפנה ליאל, הממשלה אישרה שורת מינויים: איתן גינזבורג שר התקשורת, שטייניץ שר המים, באתר מאקו, 3 במאי 2021
- ^ מורן אזולאי, גלעד מורג, איתמר אייכנר, נתניהו התקפל: גנץ מונה לשר המשפטים, באתר ynet, 28 באפריל 2021