אשר פריינד – הבדלי גרסאות

**רבי אשר פריינד**
	רבי אשר פריינד תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	ספטמבר 1910; כ"ה בתשרי ה'תר"ע; ארץ ישראל
פטירה	6 באוקטובר 2003 (בגיל 93); יא' בתשרי ה'תשס"ד; ירושלים, ישראל
כינוי	רֶבּ אוּשֶׁר
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	? – 6 באוקטובר 2003
תחומי עיסוק	הפצת תורת החסידות, חסד, חזרה בתשובה.
תלמידיו	רבי גדליה סגל.; הרב חנניה יוסף עקיבא רבינוביץ, (האדמו"ר מפוריסוב); הרב ישראל חיים וייס, (האדמו"ר מספינקא-דונלו).; רבי אברהם יורוביץ
חיבוריו	אמרי אשר מכתבים
בת זוג	צביה פריינד
אב	אריה מרדכי

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־20:23, 26 בספטמבר 2023

רבי אשר פריינד (רֶבּ אוּשֶׁר בפי חסידיו) (כ"ה באלול ה'תר"ע, ספטמבר 1910 – י"א בתשרי ה'תשס"ד, 6 באוקטובר 2003) היה צדיק ירושלמי, אשר נודע בשיטתו בעבודת השם, במעשי החסד ובסיועו לנזקקים. מקים מוסדות "יד עזרה".

ביוגרפיה

נולד לאריה מרדכי, דור חמישי ל"היהודי הקדוש", ולחיה רבקה דבורה, מצאצאיות האדמו"ר רבי אהרן הגדול מקרלין. משפחתו השתייכה ליישוב הישן בארץ ישראל, ובניה התפרנסו ממסחר במטבעות וזהב. נישא לצביה, בתו של הרב אברהם שטרנברג, מרבני צפת.

בצעירותו היה רבי אשר לחסידו של רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין^[1] לאחר השואה בה נרצח הרבי מקרלין, בהשפעת חברו הקרוב רבי גדליה קעניג מברסלב נהג לבקר אצל רבי אברהם שטרנהרץ מברסלב^[2].

רבי אשר התפרסם בחייו במעשי החסד הגדולים שלו, במשנתו הייחודית, ובעצותיו וברכותיו. ביתו ברחוב דון יוסף נשיא בירושלים הפך למקום עליה לרגל, אנשים רבים מכל קצוות הקשת פנו אליו כדי לבקש את עצתו וברכתו^[3] בהם גם רבנים ואדמורים. רבי אשר נהג לקבל גם נשים ולייעץ להן על מצוקותיהן.

רבי אשר נסתלק לבית עולמו במוצאי יום כיפור ה'תשס"ד, לאחר שהכין את תלמידיו לכך שזהו יום המיתה שלו, אלפים ליווהו למנוחות^[4], נקבר בחלקת הר תמיר שבהר המנוחות^[5].

בצוואתו הוריש רבי אשר את כל רכושו למוסדות "יד עזרה"^[6].

לאחר פטירתו, חלק מחסידיו קיבלו עליהם את מרותם של תלמידיו המשתייכים לענפים חסידיים שונים, בהם: הרב עקיבא רבינוביץ (האדמו"ר מפוריסוב), והרב ישראל חיים וייס (האדמו"ר מספינקא).

סביב רבי אשר התפתחה קהילה, אשר ממשיכה לפעול בהנהגת תלמידיו, ומפעילה את מוסדות וארגוני יד עזרה. לקהילה בתי כנסת בירושלים, בבית צפאפא, בביתר עילית ובמושב מירון וכן תלמוד תורה בירושלים.

משנתו

דרכו הייחודית של רבי אשר אותה כינה "דרך האמונה הפשוטה" היא על פי דרכו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק מחבר הספר פרי הארץ.

תכליתו של האדם על פי רבי אשר היא דבקות הבורא. לשם כך הדריך את חסידיו לראות כל אירוע בחייהם, טוב או רע, כ"סיבה", כלומר כעניין בעל טעם ומשמעות, וכמסר ישיר מאת הבורא. ה"סיבה" מגיעה אל האדם כדי לכוון אותו אל "דבקות בבורא", כלומר קישור כל כוחותיו אל מציאותו השרויה בכל של הבורא. רבי אשר נהג לצאת עם חסידיו ל"התבודדות" ביום ובעיקר בלילה.

על פי משנתו מציאות האדם כשלעצמה היא "אַיִן" וכל חיותו הוא רק מהבורא, ורק אחרי הכרת האדם את מציאות יסוד האַיִן שלו יכול להגיע להכרת מציאות הבורא. מתוך צוואתו:

"תַּכְלִית הָאָדָם, שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם אֱלֹקִים שֶׁיִּמְצָא בְּעַצְמוֹ מַטְּרַת חַיָּיו, הַיְנוּ: לְהַגִּיעַ לַהַכָּרָה שֶׁבִּיסוֹד חַיָּיו מְצוּיוֹת סִבּוֹת שׁוֹנוֹת הַמְּחַיּוֹת וּמַחְזִיקוֹת אוֹתוֹ וּבִלְעֲדֵיהֶם הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ נְשִׁימָה אַחַת וּמָהֵן הַסִּבּוֹת? הַתְּשְׁוּבָה הִיא, שֶׁמֵּעֶצֶם תּוֹלַדְתּוֹ, טִבְעוֹ וָעֳבִי חָמְרוֹ כִּמְעַט וְנִבְצַר מִמֶּנּוּ לִמְצֹא הַסִּבּוֹת, אֶלָּא עַל יְדֵי הַהַכְנָעָה הָאֲמִתִּית וְהַמֻּחְלֶטֶת לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת שֶׁמִּתּוֹךְ יְסוֹד הָאַיִן שֶׁלּוֹ, הוּא לֹא מְסֻגָּל לַעֲזׁר לְעַצְמוֹ וְאַחֲרֵי הַכָּרָתוֹ אֶת זֶה, לֹא יִתְבַּיֵּשׁ בְּכָךְ כְּלָל, כִּי כָּךְ נוֹלַד וְכָךְ גַּם חַיָּיו כִּי הַבְּרִיאָה נִבְרְאָה בְּמַצָּב שֶׁל תּׁהוּ וָבׁהוּ, כַּכָּתוּב: "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" וְעִקָּר עֲבוֹדַת הָאָדָם שֶׁגַּם הוּא יַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁל תֹּהוּ וָבֹהוּ שֶׁל עַצְמוֹ מִתּוֹךְ כִּשְׁלוֹנוֹתָיו שֶׁזֶּהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ וּמִתּוֹךְ כָּךְ יַכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ וְקוֹנוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם אֲחִיזָה בְּחַיָּיו וְרַק רְצוֹנוֹ שֶׁל בּוֹרְאוֹ הוּא הַמְחַיֵּהוּ וּמַנְשִׁימוֹ בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה, כַּכָּתוּב: "כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָ-ה".

— צוואת רבי אשר פריינד

הרבה לדבר על דוד המלך, בו השתמש כדוגמה לדברים רבים, כמו שפלות האדם וקבלת הייסורים באהבה. וכן הרבה לדבר על רבי עקיבא בו השתמש גם כן כסמל לקבלת הייסורים באהבה.

הדגיש את עקרון האחדות וה"אהבה שאינה תלויה בדבר" בין החברים תוך כדי ההתקשרות אל צדיק האמת. כתנאי לעבודת הבורא הוא הדגיש את ה"הכנעה" ה"שפלות" ואת "ביטול היש", ערך שהדגיש רבי ישראל בעל שם טוב. ממשיכי מורשתו מכונים "רֶבּ אוּשֶׁרְנִיקֶעס".

פועלו ומוסדותיו

בשנות השישים יסד רבי אשר את מוסדות החסד "יד עזרה"^[7]^[8]. מוסדות אלה כללו:

מפעל חלוקת מזון לנזקקים ובתי תמחוי.
בית הכנסת אורחים בירושלים, היה הראשון להקים מוסד הכנסת אורחים ואכסניה במירון^[9].
מפעלי שיקום לגברים ונשים, בית דפוס מטבח ועוד, שהעסיקו פגועי נפש לשם שילובם בחיי הקהילה^[10]^[11].
רשת מרפאות שיניים מוזלות^[12]^[13].
מעונות וגני ילדים "ילדי זהבה"^[14], חברת רכבי הסעות.
מפעלי דיור בשכונת רמות בירושלים ובאשדוד.
ישיבה בשכונת ימין משה, תלמוד תורה ומקוה ברחוב סורצקין בקריית אונסדורף.
בית החלמה ליולדות "מעון צביה" ברחוב סורצקין^[15].
אולם שמחות שערך אירועים במחירי עלות בבני ברק.

ילדיו

לרבי אשר ארבעה ילדים:

לאה קלירס אשר ניהלה את מרפאת השנים של מוסדות יד עזרה^[16], (אשת רבי שמואל קלירס^[17], מפקח לשעבר בחינוך העצמאי ומייסד המכון למורים של החינוך העצמאי).
פנינה הרשטיק (אשת הרב משה הרשטיק, מרבני תל אביב). אחד מנכדיה הוא העיתונאי מוטי קסטל^[^{דרוש מקור]}.
רבי אברהם חיים פריינד (נשא את בלה פרוינד), נפטר בחיי אביו.
חיה וסרמן (אשת הרב אלימלך וסרמן דיין בבית הדין הרבני באשדוד).

תלמידיו

רבי גדליה סגל, חיבר בהוראת רבי אשר את ה"תהלים המבואר"^[18].
הרב עקיבא רבינוביץ (האדמו"ר מפוריסוב).
הרב ישראל חיים וייס (האדמו"ר מספינקא).
רבי אברהם יורוביץ.

ספריו

אמרי אשר מכתבים, הוצאת יד עזרה תשס"ו, 2006
כתב העת חברותא, לקט

לקריאה נוספת

יאיר ויינשטוק, ר' אשר מפי תלמידיו – רבי אשר פריינד (ירושלים, תשס"ח).
תם פרנס, '"תהו ובהו של עצמו": ר' אשר פריינד על הרוע האנושי', רליגיה: בית למחשבה דתית ג' (תשפ"ב), עמ' 63–87.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ מכתב נדיר מאת האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין הי"ד- אל חסידו המפורסם הרבי רֶבּ אוּשֶׁר., באתר בידספיריט
^ עדותו של הרב משה קרמר, באתר ברסלב נייעס
^ חנן אלפר, עוז אלמוג, דפוסי צריכה באוכלוסייה החרדית, אתר אנשים-ישראל המדריך לחברה הישראלית
^ אלפים לווי את הרה"ק ר' אשר פריינד זצללה"ה, באתר בחדרי חרדים
^ ציונו הקדוש של רבי אשר פריינד זיע"א, באתר מפות גוגל
^ צוואת רבי אשר פריינד זיע"א, באתר הספריה הלאומית של ישראל
^ סרטון תדמית על יד עזרה שהופק בשנות השמונים, באתר יוטיוב
^ מוסדות "יד עזרה" (ע"ר), באתר גיידסטאר
^ רבי אשר פריינד | הצדיק שהקים את האכסניה הראשונה במירון, באתר מירון
^ מפעלי השיקום של "אור ירושלים", באתר sal-sikom.6te.net
^ אור ירושלים – דיור מוגן, באתר קשר
^ מרפאות שיניים - יד עזרה, באתר יוטיוב
^ יד עזרה מרפאת שיניים בית וגן, באתר איזי
^ "ילדי זהבה" - רשת גנים ומעונות ילדים (ע"ר), באתר גיידסטאר
^ מעון צביה, באתר תרי זוזי
^ משה ויסברג, בתו של עמוד החסד נטמנה בערב שבת קודש, באתר בחדרי חרדים, 17 באפריל 2021
^ איש החינוך הוותיק מירושלים הלך לעולמו, באתר בחדרי חרדים
^ הלך לעולמו מו"ל ה"דער אידישער שטראל", באתר בחדרי חרדים

[1] מכתב נדיר מאת האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין הי"ד- אל חסידו המפורסם הרבי רֶבּ אוּשֶׁר., באתר בידספיריט

[2] עדותו של הרב משה קרמר, באתר ברסלב נייעס

[3] חנן אלפר, עוז אלמוג, דפוסי צריכה באוכלוסייה החרדית, אתר אנשים-ישראל המדריך לחברה הישראלית

[4] אלפים לווי את הרה"ק ר' אשר פריינד זצללה"ה, באתר בחדרי חרדים

[5] ציונו הקדוש של רבי אשר פריינד זיע"א, באתר מפות גוגל

[6] צוואת רבי אשר פריינד זיע"א, באתר הספריה הלאומית של ישראל

[7] סרטון תדמית על יד עזרה שהופק בשנות השמונים, באתר יוטיוב

[8] מוסדות "יד עזרה" (ע"ר), באתר גיידסטאר

[9] רבי אשר פריינד | הצדיק שהקים את האכסניה הראשונה במירון, באתר מירון

[10] מפעלי השיקום של "אור ירושלים", באתר sal-sikom.6te.net

[11] אור ירושלים – דיור מוגן, באתר קשר

[12] מרפאות שיניים - יד עזרה, באתר יוטיוב

[13] יד עזרה מרפאת שיניים בית וגן, באתר איזי

[14] "ילדי זהבה" - רשת גנים ומעונות ילדים (ע"ר), באתר גיידסטאר

[15] מעון צביה, באתר תרי זוזי

[16] משה ויסברג, בתו של עמוד החסד נטמנה בערב שבת קודש, באתר בחדרי חרדים, 17 באפריל 2021

[17] איש החינוך הוותיק מירושלים הלך לעולמו, באתר בחדרי חרדים

[18] הלך לעולמו מו"ל ה"דער אידישער שטראל", באתר בחדרי חרדים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 }}
 [[קובץ:תמונת האוהל שעל קבר רבי אשר פריינד זיע"א.jpg|ממוזער|250px|ה[[אוהל (קבר)|אוהל]] על קבר רבי אשר ב[[הר המנוחות]]]]
-[[תארים רבניים|רבי]] '''אשר פריינד''' ('''רֶבּ אוּשֶׁר''' בפי חסידיו) ([[כ"ה באלול]] [[ה'תר"ע]], [[ספטמבר]] [[1910]] – [[י"א בתשרי]] [[ה'תשס"ד]], [[6 באוקטובר]] [[2003]]) היה [[צדיק]] ירושלמי חסיד ([[אדמו"ר]]), אשר נודע בשיטתו בעבודת הנפש. ובסיועו לנזקקים. מקים מוסדות "יד עזרה".
+[[תארים רבניים|רבי]] '''אשר פריינד''' ('''רֶבּ אוּשֶׁר''' בפי חסידיו) ([[כ"ה באלול]] [[ה'תר"ע]], [[ספטמבר]] [[1910]] – [[י"א בתשרי]] [[ה'תשס"ד]], [[6 באוקטובר]] [[2003]]) היה [[צדיק]] ירושלמי, אשר נודע בשיטתו בעבודת השם, במעשי החסד ובסיועו לנזקקים. מקים מוסדות "יד עזרה".
 ==ביוגרפיה==
-נולד לאריה מרדכי, דור חמישי ל"[[יעקב יצחק מפשיסחה|היהודי הקדוש]]", ולחיה רבקה דבורה, מצאצאות האדמו"ר רבי [[אהרן הגדול מקרלין]]. משפחתו השתייכה ל[[היישוב הישן|יישוב הישן]] בארץ ישראל, ובניה התפרנסו מ[[חלפנות כספים|מסחר במטבעות]] ו[[זהב]]. נישא לצביה, בתו של הרב אברהם שטרנברג, מרבני [[צפת]].
+נולד לאריה מרדכי, דור חמישי ל"[[יעקב יצחק מפשיסחה|היהודי הקדוש]]", ולחיה רבקה דבורה, מצאצאיות האדמו"ר רבי [[אהרן הגדול מקרלין]]. משפחתו השתייכה ל[[היישוב הישן|יישוב הישן]] בארץ ישראל, ובניה התפרנסו מ[[חלפנות כספים|מסחר במטבעות]] ו[[זהב]]. נישא לצביה, בתו של הרב אברהם שטרנברג, מרבני [[צפת]].
+בצעירותו היה רבי אשר לחסידו של [[אברהם אלימלך פרלוב|רבי אברהם אלימלך פרלוב]] מ[[חסידות קרלין|קרלין]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://bidspirit.com/ui/lotPage/source/search/auction/8693/lot/131256/מכתב-נדיר-מאת-האדמו-ר-הקדוש-רבי?lang=he|כותרת=מכתב נדיר מאת האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין הי"ד- אל חסידו המפורסם הרבי רֶבּ אוּשֶׁר.|אתר=בידספיריט}}</ref> לאחר השואה בה נרצח הרבי מקרלין, בהשפעת חברו הקרוב [[גדליהו אהרן קניג|רבי גדליה קעניג]] מ[[חסידות ברסלב|ברסלב]] נהג לבקר אצל [[אברהם שטרנהרץ|רבי אברהם שטרנהרץ]] מברסלב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.breslevnews.net/כג-תמוז-יום-הילולת-הגהח-רבי-גדליה-קעני/|כותרת=עדותו של הרב משה קרמר|אתר=ברסלב נייעס}}</ref>.
-מגיל צעיר סייע לעניים ולנדכאים. אנשים פנו אליו כדי לבקש את עצתו וברכתו{{הערה|1=חנן אלפר, [[עוז אלמוג]], [http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7678&searchMode=0&index=3 דפוסי צריכה באוכלוסייה החרדית], אתר '''אנשים-ישראל המדריך לחברה הישראלית'''}}. מבקשי פניו יכלו להמתין בחצרו במשך שעות רבות. הם ראו בהמתנה הארוכה שלב חיוני בעבודת הנפש אשר עשוי להביא לתיקון הנפש שלהם. רבי אשר נהג לקבל גם [[נשים]] ולייעץ להן על מצוקותיהן.
+רבי אשר התפרסם בחייו במעשי החסד הגדולים שלו, במשנתו הייחודית, ובעצותיו וברכותיו. ביתו ברחוב דון יוסף נשיא ב[[ירושלים]] הפך למקום עליה לרגל, אנשים רבים מכל קצוות הקשת פנו אליו כדי לבקש את עצתו וברכתו{{הערה|1=חנן אלפר, [[עוז אלמוג]], [http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7678&searchMode=0&index=3 דפוסי צריכה באוכלוסייה החרדית], אתר '''אנשים-ישראל המדריך לחברה הישראלית'''}} בהם גם רבנים ואדמורים. רבי אשר נהג לקבל גם [[נשים]] ולייעץ להן על מצוקותיהן.
-בצעירותו היה רבי אשר לחסידו של [[אברהם אלימלך פרלוב|רבי אברהם אלימלך פרלוב]] מ[[חסידות קרלין|קרלין]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://bidspirit.com/ui/lotPage/source/search/auction/8693/lot/131256/מכתב-נדיר-מאת-האדמו-ר-הקדוש-רבי?lang=he|כותרת=מכתב נדיר מאת האדמו"ר הקדוש רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין הי"ד- אל חסידו המפורסם הרבי רֶבּ אוּשֶׁר.|אתר=בידספיריט}}</ref>, לאחר פטירתו, בהשפעת חברו הקרוב [[גדליהו אהרן קניג|רבי גדליה קעניג]] מ[[חסידות ברסלב|ברסלב]] היה מבקר אצל [[אברהם שטרנהרץ|רבי אברהם שטרנהרץ]] שהעריכו מאד<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.breslevnews.net/כג-תמוז-יום-הילולת-הגהח-רבי-גדליה-קעני/|כותרת=עדותו של הרב משה קרמר|אתר=ברסלב נייעס}}</ref>. הוא עמד בקשר עם רבנים ואדמו"רים נוספים. שוחח עם [[פסיכיאטר]]ים ו[[פסיכולוג]]ים שבאו להיוועץ עמו ונעזרו בו בייעוץ.
 רבי אשר נסתלק לבית עולמו במוצאי [[יום הכיפורים|יום כיפור]] ה'[[ה'תשס"ד|תשס"ד]], לאחר שהכין את תלמידיו לכך שזהו יום המיתה שלו, אלפים ליווהו למנוחות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp?topic_id=626851|כותרת=אלפים לווי את הרה"ק ר' אשר פריינד זצללה"ה|אתר=בחדרי חרדים}}</ref>, נקבר בחלקת הר תמיר שב[[הר המנוחות]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.google.com/search?safe=active&tbm=lcl&q=ציון+רבי+אשר+פריינד&rflfq=1&num=20&stick=H4sIAAAAAAAAADVRSUoEQRBkDopn21PhocEP5L780gWRObggIjM3f1N_8BVGHaQpqIzKjCX76nLcsEaXVUuqSptTmYzNvUQ7TUwoswjouM4kfO6hJIUC2IbZCGIBi1YY4wpObzFqC4-QtMqmBpocpEGhjS423GtsHB0Z0hVRUOMkRisJZkmUSs1Sxa3HZu0kSyaFVJPLfGmZSrR3N-kyqhlgLaQCi3AkGY4ilER6m3WyGpeDScdWBlFyFU1Ps7CVyqQ8xcBn2rCKNMupgg9AiUgp4gXkkc8VqJbDnS27Y4sEG4IxZ3LiMaCkSVirNkMe_otrJQ0u7BQrKQrEYqu1fhZATYHp9Ws8_edw-D3czvv5Mc_zOF_3-TZf5td_8ThfPy_u5jeq5_m-z9N8mMcd7ed52tF2wsMRs09_PQDmKfQBAAA&ved=2ahUKEwjghpKQ-LP-AhW1V6QEHT6MD-kQjHJ6BAhWEAU&rldimm=13698489273329450842|כותרת=ציונו הקדוש של רבי אשר פריינד זיע"א|אתר=מפות גוגל}}</ref>.
-בצוואתו הוריש רבי אשר את כל רכושו למוסדות "יד עזרה", ומינה הנהלה למוסדות תוך שהוא מציין שברצונו שהמוסדות לא יהפכו להיות שלטון יחיד ומבקש מהמשפחה לא להרשות לעצמם הנהגה של בעלות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025537000205171/NLI|כותרת=צוואת רבי אשר פריינד זיע"א|אתר=הספריה הלאומית של ישראל}}</ref>.
+בצוואתו הוריש רבי אשר את כל רכושו למוסדות "יד עזרה"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025537000205171/NLI|כותרת=צוואת רבי אשר פריינד זיע"א|אתר=הספריה הלאומית של ישראל}}</ref>.
-לאחר פטירתו חלק מחסידיו קיבלו עליהם את מרותם של תלמידיו המשתייכים לענפים חסידיים שונים, בהם: הרב עקיבא רבינוביץ (האדמו"ר מ[[חסידות פוריסוב|פוריסוב]]), והרב ישראל חיים וייס (האדמו"ר מ[[חסידות ספינקא|ספינקא]]).
+לאחר פטירתו, חלק מחסידיו קיבלו עליהם את מרותם של תלמידיו המשתייכים לענפים חסידיים שונים, בהם: הרב עקיבא רבינוביץ (האדמו"ר מ[[חסידות פוריסוב|פוריסוב]]), והרב ישראל חיים וייס (האדמו"ר מ[[חסידות ספינקא|ספינקא]]).
 סביב רבי אשר התפתחה קהילה, אשר ממשיכה לפעול בהנהגת תלמידיו, ומפעילה את מוסדות וארגוני יד עזרה. לקהילה בתי כנסת ב[[ירושלים]], ב[[בית צפאפא]], ב[[ביתר עילית]] וב[[מירון (מושב)|מושב מירון]] וכן [[תלמוד תורה]] בירושלים.

חצרות חסידיות
שושלת מייסדי החסידות	הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי	בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה • חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו: סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין • בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין • ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
חסידויות מזרח גליציה	בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' • בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה • בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא • סאסוב (גזע ר' משה לייב) • קוסוב • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
חסידויות מערב גליציה	ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין • בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע • • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
חסידויות פולין	אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' • בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (ר' נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק • בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין • בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ • בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקישוב • בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ • נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
חסידויות רומניה	בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד • בית נדבורנא: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע ר' יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) • בית ויז'ניץ: ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סרט ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה • צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ
חסידויות הונגריה	בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) • ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מאטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
חסידויות ארץ ישראל	רבי אשר פריינד • ערלוי • אשלג • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ • שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה • חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים • חסידויות חדשות: חסידות שבט הלוי • תורת חכם • נחלת יעקב
חסידויות ארצות הברית	בוסטון • אונגוואר • וויען • חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה