חסידות לעלוב – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
עם פטירתו של רבי משה מרדכי הוכתרו כמה מבניו כאדמו"רים: |
עם פטירתו של רבי משה מרדכי הוכתרו כמה מבניו כאדמו"רים: |
||
*בנו הבכור, רבי אברהם שלמה, הוכתר לאדמו"ר מללוב. בית מדרשו המרכזי היה ב[[ירושלים]] ושלושה מאחיו (רבי דוד צבי ישראל, רבי פנחס יצחק ורבי ישכר דב) קיבלוהו עליהם. נפטר ב[[ט"ז בשבט]] [[תש"ס]] ונקבר סמוך לקבר אביו ב[[הר הזיתים]] בירושלים. בהתאם לצוואתו מונו אחריו שני בניו. הבכור, רבי שמעון, התגורר ב[[ביתר עילית]]. נהג כאדמו"ר בעיקר כאשר שהה בחו"ל. נפטר ב[[כ"ו באייר]] [[תשס"ח]]. אחיו, רבי יצחק, מכהן בבית מדרשו של אביו, ברחוב צפניה בירושלים. |
*בנו הבכור, רבי אברהם שלמה, הוכתר לאדמו"ר מללוב. בית מדרשו המרכזי היה ב[[ירושלים]] ושלושה מאחיו (רבי דוד צבי ישראל, רבי פנחס יצחק ורבי ישכר דב) קיבלוהו עליהם. נפטר ב[[ט"ז בשבט]] [[תש"ס]] ונקבר סמוך לקבר אביו ב[[הר הזיתים]] בירושלים. בהתאם לצוואתו מונו אחריו שני בניו. הבכור, רבי שמעון, התגורר ב[[ביתר עילית]]. נהג כאדמו"ר בעיקר כאשר שהה בחו"ל. נפטר ב[[כ"ו באייר]] [[תשס"ח]]. אחיו, רבי יצחק, מכהן בבית מדרשו של אביו, ברחוב צפניה בירושלים. יהודה זונדל בנו של רבי שמעון, שהיה בן 12.5 בפטירת אביו, הוכתר כ[[ינוקא]]{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=28180 3 שנים מפטירת האדמו"ר - בנו בן ה-14 נכנס לנעליו] באתר [[בחדרי חרדים]].}} אם כי עדיין אינו אדמו"ר באופן רשמי. חתנו של רבי אברהם שלמה, הרב [[אברהם ירחמיאל רבינוביץ']] (בנו של הרב [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מ[[חסידות ביאלה|ביאלה]]- בני ברק) מכהן כאדמו"ר מביאלה-אוסטרובה בבית מדרשו שבשכונת [[גבעת שאול]] בירושלים. |
||
*בנו השני, רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן|שמעון נתן נטע]], הוכתר לאדמו"ר מלעלוב-קרלין. בשל המחלוקת עם [[חסידות קרלין]] החליט לאחר תקופה שלא לשמש כאדמו"ר של חסידי קרלין, אלא של חסידי לעלוב בלבד. בית מדרשו המרכזי היה ברמת לעלוב ב[[בני ברק]]. בסוף ימיו התגורר רוב השנה ב[[צפת]] ומספר פעמים בשנה, בעיקר לקראת חגים ושמחות, היה מגיע חצרו בבני ברק<ref>[http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2694211&whichpage=2&forum_id=771 דיון על הרבי מלעלוב כולל שני קטעי וידאו של הרבי בהבדלה]</ref>. את [[ראש השנה]] נהג כמו אביו לחוג בירושלים, על פי הכתוב: "כל הכתוב לחיים בירושלים"<ref>[[ספר ישעיהו|ישעיהו]] ד' ג'</ref>. נפטר בליל [[יום הכיפורים]] [[תש"ע]]. גופתו נשארה בחדרו שבבית מדרשה של החסידות במשך כל היום. במוצאי יום כיפור הובא למנוחות ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]{{הערה|סריקת העיתונות היומית עם הדיווחים על פטירתו: [http://www.tog.co.il/Data/NewsPaperHamodi/hamodia300_G1.jpg המודיע], [http://www.tog.co.il/Data/Hamevaser/hamevaser299_G.jpg המבשר], [http://www.tog.co.il/Data/NewsPaper/yated298_G.jpg יתד נאמן]}}. אחריו הוכתרו שלושת בניו לאדמו"רים. בנו הגדול, רבי אליהו עזריאל, מכהן בבית המדרש של אביו ברמת לעלוב בבני ברק. הבן השני, רבי אהרן, מכהן בבית המדרש הגדול בבית שמש ומרבית החסידים קיבלו את מרותו. הבן השלישי, רבי יעקב יצחק, מכהן בירושלים. |
*בנו השני, רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן|שמעון נתן נטע]], הוכתר לאדמו"ר מלעלוב-קרלין. בשל המחלוקת עם [[חסידות קרלין]] החליט לאחר תקופה שלא לשמש כאדמו"ר של חסידי קרלין, אלא של חסידי לעלוב בלבד. בית מדרשו המרכזי היה ברמת לעלוב ב[[בני ברק]]. בסוף ימיו התגורר רוב השנה ב[[צפת]] ומספר פעמים בשנה, בעיקר לקראת חגים ושמחות, היה מגיע חצרו בבני ברק<ref>[http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2694211&whichpage=2&forum_id=771 דיון על הרבי מלעלוב כולל שני קטעי וידאו של הרבי בהבדלה]</ref>. את [[ראש השנה]] נהג כמו אביו לחוג בירושלים, על פי הכתוב: "כל הכתוב לחיים בירושלים"<ref>[[ספר ישעיהו|ישעיהו]] ד' ג'</ref>. נפטר בליל [[יום הכיפורים]] [[תש"ע]]. גופתו נשארה בחדרו שבבית מדרשה של החסידות במשך כל היום. במוצאי יום כיפור הובא למנוחות ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]{{הערה|סריקת העיתונות היומית עם הדיווחים על פטירתו: [http://www.tog.co.il/Data/NewsPaperHamodi/hamodia300_G1.jpg המודיע], [http://www.tog.co.il/Data/Hamevaser/hamevaser299_G.jpg המבשר], [http://www.tog.co.il/Data/NewsPaper/yated298_G.jpg יתד נאמן]}}. אחריו הוכתרו שלושת בניו לאדמו"רים. בנו הגדול, רבי אליהו עזריאל, מכהן בבית המדרש של אביו ברמת לעלוב בבני ברק. הבן השני, רבי אהרן, מכהן בבית המדרש הגדול בבית שמש ומרבית החסידים קיבלו את מרותו. הבן השלישי, רבי יעקב יצחק, מכהן בירושלים. |
||
*בנו הרביעי, רבי אלתר אלעזר מנחם, כיהן כאדמו"ר בבית מדרשו של אביו, ב[[רחוב רבי עקיבא (בני ברק)|רחוב רבי עקיבא]] בבני ברק. נפטר בפתאומיות ב[[י"ד בטבת]] [[תשס"א]] לאחר גמר עריכת ההילולא לסבו רבי משה. אחריו הוכתרו לאדמו"רים שני בניו. בכורו, רבי דוד, שממלא את מקומו בבני ברק, מתגורר ב[[בורו פארק]] ומגיע ארצה כמה פעמים בשנה. אחיו, רבי יעקב יצחק (חתן הרב [[מנשה קליין]]), מכהן גם הוא כאדמו"ר בבורו פארק. אח נוסף הוא הרב חיים יוסף בידרמן, ראש ישיבת פנים מאירות - להורות נתן בבני ברק. אח שלישי הוא ה[[משפיע]] רבי [[אלימלך בידרמן]]. |
*בנו הרביעי, רבי אלתר אלעזר מנחם, כיהן כאדמו"ר בבית מדרשו של אביו, ב[[רחוב רבי עקיבא (בני ברק)|רחוב רבי עקיבא]] בבני ברק. נפטר בפתאומיות ב[[י"ד בטבת]] [[תשס"א]] לאחר גמר עריכת ההילולא לסבו רבי משה. אחריו הוכתרו לאדמו"רים שני בניו. בכורו, רבי דוד, שממלא את מקומו בבני ברק, מתגורר ב[[בורו פארק]] ומגיע ארצה כמה פעמים בשנה. אחיו, רבי יעקב יצחק (חתן הרב [[מנשה קליין]]), מכהן גם הוא כאדמו"ר בבורו פארק. אח נוסף הוא הרב חיים יוסף בידרמן, ראש ישיבת פנים מאירות - להורות נתן בבני ברק. אח שלישי הוא ה[[משפיע]] רבי [[אלימלך בידרמן]]. |
||
גרסה מ־13:06, 30 במאי 2013
חסידות לעלוב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית. החצר הוקמה בשנת תקע"ה (1815) בעיירה ללוב על ידי רבי דוד בידרמן.
האדמו"ר השני בשושלת עלה לארץ ישראל בשנת תרי"א והתגורר בירושלים. מאז נשאה החסידות אופי ירושלמי והפכה לחלק מן היישוב הישן.
היסטוריה
מייסד החצר, רבי דוד בידרמן בן רבי שלמה צבי, נולד בשנת תק"ו ונפטר בז' בשבט תקע"ד (1746-1814). היה תלמידו המובהק של החוזה מלובלין. נסע גם לרבי אלימלך מליז'נסק.
בנו של רבי דוד, רבי משה בידרמן, היה חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחה והוא מילא את מקום אביו באדמ"ורות. לעת זקנותו, בערב ראש חודש חשוון ה'תרי"א, עלה לארץ ישראל יחד עם בניו ונכדיו, התיישב בירושלים ובה נפטר לאחר כחודשיים וחצי, בי"ג בטבת ה'תרי"א.
בנו של רבי משה, רבי אלעזר מנחם מנדל, היה לאדמו"ר הראשון (בתנועת החסידות כולה) שהתחיל את כהונתו בירושלים. הוא תיקן את הלבוש הירושלמי, המכונה ביידיש "געלע קאפטן". כמו כן תיקן את מנהג תליית 10 נרות השמן בבית הכנסת ("הענג לייכטער"). היה חתנו של רבי צבי, בנו של החוזה מלובלין. נפטר בסעודת מלוה מלכה של פורים משולש, ט"ז באדר ב' תרמ"ג.
אחיו של רבי אלעזר מנדל, הרב יצחק דוד, סירב לשמש כאדמו"ר והיה חסידו של אחיו. לאחר פטירת אחיו כיהן כמנהיג החסידים לאחר שאחיינו רבי דוד סירב להיות אדמו"ר. רבי יצחק דוד היה ממקימי ישיבת חיי עולם וכן הקים ארגון סיוע לצאצאי רבי משה בידרמן "בני משה". היה חתנו של רבי ישעיה זינגר מקינצק[1].
בנו של רבי אלעזר מנחם מנדל, רבי דוד צבי שלמה (כונה בירושלים "ר' דוד'ל"), סירב כאמור בתחילה לשמש כאדמו"ר והיה חסיד קרלין. לאחר פטירת דודו הרב יצחק דוד החל לנהל אדמו"רות לבקשת אמו. הרבה לעסוק בפעילות ציבורית וכיהן כראש "הקדש ורשה", הנקרא עד היום גם "הקדש בידרמן". בנה את שכונת בתי ורשה בירושלים. ייסד את בית הדין החסידי בעיר. הוא ערך את נוסח התפילה של חסידות לעלוב ונודע כבקיא בקבלה. למרות מוצאו הפולני, היה מקובל על חוגי עדות המזרח אשר ביקשו להכתירו כחכם באשי[דרוש מקור], אך הוא לא נעתר לבקשה זו. נפטר בה' באלול תרע"ח.
בנו, רבי שמעון נתן נטע, היה גם הוא חסיד קרלין. כיהן כאדמו"ר לזמן קצר ונפטר בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"צ.
החסידות לאחר קום מדינת ישראל
מספר שנים לאחר פטירת רבי שמעון, הכתירו החסידים את בנו, רבי משה מרדכי, כאדמו"ר. התפרסם כפועל ישועות. נהג לטבול רבות במקווה וסבל ייסורים. קשר עמוק נוצר בינו לבין האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל אבוחצירה הבאבא סאלי. בשנת תשכ"ב מונה רבי משה מרדכי גם לאדמ"ורם של פלג זקני חסידות קרלין. נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז, דברי תורתו כונסו בספר "ברכת משה".
עם פטירתו של רבי משה מרדכי הוכתרו כמה מבניו כאדמו"רים:
- בנו הבכור, רבי אברהם שלמה, הוכתר לאדמו"ר מללוב. בית מדרשו המרכזי היה בירושלים ושלושה מאחיו (רבי דוד צבי ישראל, רבי פנחס יצחק ורבי ישכר דב) קיבלוהו עליהם. נפטר בט"ז בשבט תש"ס ונקבר סמוך לקבר אביו בהר הזיתים בירושלים. בהתאם לצוואתו מונו אחריו שני בניו. הבכור, רבי שמעון, התגורר בביתר עילית. נהג כאדמו"ר בעיקר כאשר שהה בחו"ל. נפטר בכ"ו באייר תשס"ח. אחיו, רבי יצחק, מכהן בבית מדרשו של אביו, ברחוב צפניה בירושלים. יהודה זונדל בנו של רבי שמעון, שהיה בן 12.5 בפטירת אביו, הוכתר כינוקא[2] אם כי עדיין אינו אדמו"ר באופן רשמי. חתנו של רבי אברהם שלמה, הרב אברהם ירחמיאל רבינוביץ' (בנו של הרב דוד מתתיהו רבינוביץ מביאלה- בני ברק) מכהן כאדמו"ר מביאלה-אוסטרובה בבית מדרשו שבשכונת גבעת שאול בירושלים.
- בנו השני, רבי שמעון נתן נטע, הוכתר לאדמו"ר מלעלוב-קרלין. בשל המחלוקת עם חסידות קרלין החליט לאחר תקופה שלא לשמש כאדמו"ר של חסידי קרלין, אלא של חסידי לעלוב בלבד. בית מדרשו המרכזי היה ברמת לעלוב בבני ברק. בסוף ימיו התגורר רוב השנה בצפת ומספר פעמים בשנה, בעיקר לקראת חגים ושמחות, היה מגיע חצרו בבני ברק[3]. את ראש השנה נהג כמו אביו לחוג בירושלים, על פי הכתוב: "כל הכתוב לחיים בירושלים"[4]. נפטר בליל יום הכיפורים תש"ע. גופתו נשארה בחדרו שבבית מדרשה של החסידות במשך כל היום. במוצאי יום כיפור הובא למנוחות בבית הקברות בהר הזיתים[5]. אחריו הוכתרו שלושת בניו לאדמו"רים. בנו הגדול, רבי אליהו עזריאל, מכהן בבית המדרש של אביו ברמת לעלוב בבני ברק. הבן השני, רבי אהרן, מכהן בבית המדרש הגדול בבית שמש ומרבית החסידים קיבלו את מרותו. הבן השלישי, רבי יעקב יצחק, מכהן בירושלים.
- בנו הרביעי, רבי אלתר אלעזר מנחם, כיהן כאדמו"ר בבית מדרשו של אביו, ברחוב רבי עקיבא בבני ברק. נפטר בפתאומיות בי"ד בטבת תשס"א לאחר גמר עריכת ההילולא לסבו רבי משה. אחריו הוכתרו לאדמו"רים שני בניו. בכורו, רבי דוד, שממלא את מקומו בבני ברק, מתגורר בבורו פארק ומגיע ארצה כמה פעמים בשנה. אחיו, רבי יעקב יצחק (חתן הרב מנשה קליין), מכהן גם הוא כאדמו"ר בבורו פארק. אח נוסף הוא הרב חיים יוסף בידרמן, ראש ישיבת פנים מאירות - להורות נתן בבני ברק. אח שלישי הוא המשפיע רבי אלימלך בידרמן.
- בנו החמישי, רבי פנחס יצחק, הוכתר כאדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג בירושלים, אחר פטירת האח הבכור רבי אברהם שלמה.
- בנו השישי, רבי ישכר דוב, הוכתר כאדמו"ר מלעלוב-פיעטרקוב, אף הוא בירושלים, אחר פטירת האח הבכור רבי אברהם שלמה.
כמו כן הוכתרו עוד צאצאים של רבי משה מרדכי לאדמו"רים:
- נכדו (בן בתו הבכורה), רבי יעקב אשר קאפף, הוכתר כאדמו"ר מלעלוב בראנוביץ'. נפטר בט"ז באדר שנת תשס"ו. אחריו מונה בנו בכורו, רבי ישראל, כממלא מקומו בבית מדרשו שבירושלים.
- נכדו (בן בתו) רבי דוד צבי שלמה הורונצ'יק הוכתר אחר פטירת רבי משה מרדכי כאדמו"ר מראדושיץ בבית שמש. נכד אחר אף הוא בן בתו הורונצ'יק, מכהן כאדמו"ר מלעלוב-ויליאמסבורג.
- נכדו (בן בתו השלישית), רבי יהושע העשיל רוזנפלד, הוכתר כאדמו"ר מלעלוב-קרלין, לאחר פטירתו של אביו רבי שמואל צבי רוזנפלד בט"ז בתשרי ה'תש"ע, בית מדרשו ברחוב מלאכי בבני ברק.
גם בן אחיו של רבי משה מרדכי, רבי שמעון נתן נטע (בן רבי יעקב יצחק), פתח בית מדרש בשכונת בית ישראל בירושלים. לאחר פטירתו החלו לכהן שני בניו: רבי אלתר ישראל בבית מדרשו של אביו בירושלים, ורבי יוחנן בבית שמש.
מאפייני החסידות
חסידות לעלוב מדגישה את אהבת ישראל ואת הדאגה לזולת. האדמו"ר הראשון, רבי דוד, בלט במידה זו והיה מחפש ורואה טוב בכל יהודי. מסופר שפעם נסע עם רבי יעקב יצחק מפשיסחה בדרכם מרבם החוזה מלובלין, ובדרך עצרו באחד הכפרים. רבי דוד הלך לטייל בכפר והתעכב. כשחזר שאלו רבי יעקב יצחק למה התעכב. ענה לו רבי דוד שראה דרגה חדשה במעלת ישראל: בחור כפרי העומד עם גרזן ליד אביו ואומר לו: "אם לא היה הקב"ה - הייתי רוצח אותך". רבי דוד ראה בכך את גדולת עם ישראל, שאפילו כשעומדים בדרגה כזו נחותה בכל זאת יש בהם יראת שמיים.
אדמו"רי לעלוב וחסידיהם מנהלים מפעלי הכנסת אורחים ובתי תמחוי שבהם מוצאים את מקומם מחוסרי בית ועניים. בירושלים פועלים הכנסות אורחים בבית הכנסת לעלוב צפניה ובבית הכנסת לעלוב-ברנוביץ. חסידי לעלוב מבית שמש מפעילים "בית תבשיל" בבני ברק המחלק מנות מדי יום לנצרכים, וכן בית "הכנסת אורחים" בליז'נסק ובללוב לעולים לציוניהם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי דוד מלעלוב. גם האדמו"רים רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב ודודו רבי יעקב יצחק ובניו היו בולטים במסירות לזולת והכנסת אורחים.
גם בחסידות וורקא, שמייסדה רבי ישראל יצחק קאליש היה תלמידו של רבי דוד, אחד היסודות הוא אהבת ישראל.
גזעים נוספים בעבר
- רבי נחמיה בידרמן, בנו של רבי דוד הראשון וחתנו של הרב מרדכי מסטנביץ, כיהן אף הוא בללוב.
- רבי יעקב מאפטא (תקס"ו - י"ח בטבת תרי"ח) תלמידו של רבי ישכר בר מרדושיץ שמינהו לאדמו"ר, כיהן באיוואנצק ובאפטא. היה חתנו של רבי יעקב קופיל חתנו של רבי מאיר מאפטא. היה מסתגף ומתפלל באריכות.
- בנו רבי מאיר מרדכי דוד משידלוב חתנו של רבי ישראל מסטאביחוב. נחשב לגדול בתורה. נפטר באוסטרובצא בב' באייר תרל"ג.
- בנו רבי יעקב משידלוב חתנו של רבי משה הלברשטאם משינאווא, כיהן בשידלוב, באיוואנצק ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה חזר לשידלוב שם נפטר. את מקומו ברבנות שידלוב מילא חתנו רבי אלימלך אריה רבינוביץ בנו רבי יחזקאל מרדומסק.
- רבי מאיר קרקובסקי, חתנו של רבי דוד הראשון כיהן כאדמו"ר בפשדבורז'. היה מיוחס לב"ח בן אחר בן.
- רבי ירחמיאל יוסף, בנו של רבי אלעזר מנדל (תרכ"ו - י' בטבת תרע"ח).
- בנו רבי מרדכי אלעזר מנחם היה חתנו וממלא מקומו של דודו רבי אלתר מסוסנוביץ'. היה מפורסם כגאון ופרוש. נרצח בשואה יחד עם בנו רבי משה.
- רבי אלתר אברהם בצלאל נתן נטע (תרכ"ב - כ"ה באלול תרצ"ג) בנו של רבי אלעזר מנדל. חזר לפולין בזמן מלחמת העולם הראשונה והתיישב בסוסנוביץ'. כונה בשם האדמו"ר מארץ ישראל. היה חתנו של בן דודו הרב בנימין יהודה לייב ברנשטיין. חתנו-אחיינו רבי מרדכי אלעזר מנחם מילא את מקומו.
- רבי דוד יוסף (תקפ"ז - ט"ו באב תרנ"ז) בנו של הרב שלמה יחיאל בן רבי משה, כיהן אף הוא באדמו"רות. היה חתנו של רבי אלעזר מקוז'ניץ. התייתם בצעירותו וגדל אצל סבו ואצל דודו רבי מנחם נחום טברסקי ממקארוב. בשנת תר"י התמנה לכהן כרבה של ללוב. בשנת תרל"ו החל לכהן כאדמו"ר. היה תלמידם של רבי עמנואל מפשדבורז', רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש מוורקא ושל רבי יחיאל מאלכסנדר.
הערות שוליים
- ^ ראו אודותיו בבלוג תולדות ושורשים בעם ישראל.
- ^ 3 שנים מפטירת האדמו"ר - בנו בן ה-14 נכנס לנעליו באתר בחדרי חרדים.
- ^ דיון על הרבי מלעלוב כולל שני קטעי וידאו של הרבי בהבדלה
- ^ ישעיהו ד' ג'
- ^ סריקת העיתונות היומית עם הדיווחים על פטירתו: המודיע, המבשר, יתד נאמן
