חסידות זידיטשוב

רבי שלום אייכינשטיין מזידיטשוב צפת ארצות הברית

רבי נפתלי צבי לאבין האדמו"ר מזידיטשוב-ברגסז

רבי אלתר כהנא האדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא ירושלים

חסידות זידיטשוב היא חצר חסידית שקמה באמצע המאה ה-18 בעיר זידיטשוב שבגליציה. ראשון האדמו"רים בשושלת היה רבי צבי הירש מזידיטשוב.

תולדות החסידות

אביו של הרב צבי הירש היה רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין (בערך ת"ק -א' באדר תק"ס), נכד התוספות יום טוב ותלמיד החוזה מלובלין. התגורר בכפר ספרין. היו לו חמישה בנים שהתפרסמו כצדיקים: רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי משה מסמבור, רבי ישכר בעריש מזידיטשוב, רבי אלכסנדר סנדר מקומרנה ורבי ליפא מסאמבור. יש המציינים את החמישה בראשי תיבות "במסל"ה נעלה", (בעריש, משה, סנדר, ליפא והירש).

רבי צבי הירש מזידיטשוב

רבי צבי הירש (תקכ"ג-י"א בתמוז תקצ"א) היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ושל החוזה מלובלין. חיבר ספרים רבים, בהם: עטרת צבי על הזוהר (שעל שמו הוא מפורסם) ו"סור מרע ועשה טוב".

ממשיכיו של רבי צבי הירש

אחר פטירתו של רבי צבי הירש מינו חלק מחסידיו לאדמו"ר את אחיו, רבי ישכר בעריש, גם כן בזידיטשוב. היה תלמידם של החוזה מלובלין ושל אחיו. הוא נפטר כעבור פחות משנה לאחר התמנותו, בז' בסיוון תקצ"ב, כשהיה בעיירה סקאלה.

אח נוסף של רבי צבי הירש, רבי משה מסמבור, החל לשמש גם הוא כאדמו"ר מזידיטשוב בעיר סמבור הסמוכה בשנת תקצ"ב. היה תלמידם של החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, רבי מנדל מרימנוב ורבי משה מפשעווארסק. חיבר את הספר "תפילה למשה". נפטר בו' באייר ת"ר ונטמן באוהל אחיו רבי צבי הירש. את מקומו מילא בנו רבי יחיאל מיכל, מחבר ספר "עטרת זקנים". נפטר בשנת תר"ד בערך.

בן נוסף של רבי משה, רבי יהודה צבי מראזלה היה אדמו"ר של חסידי זידיטשוב, בעוד בחיי אביו, לאחר שנפטרו שני דודיו. היה חתנו של דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב. נולד בשנת תקנ"א. חיבר את הספרים "דעת קדושים" ו"עמוד התורה". נפטר בז' בחשוון תר"ח.

חתנו של רבי צבי הירש (בעלה של בתו חוה חיה), הרב יעקב נפתלי הירץ לאבין, ירש את בית המדרש של חותנו. לא היו לו חסידים רבים. כאשר נקלע לחובות רכשו ממנו את בית המדרש חסידיו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב (ראו להלן), שהיה בן דודו ומחותנו.

רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב

רבי יצחק אייזיק, בנו של רבי בעריש, היה תלמידם של דודיו הרב צבי הירש ושל הרב משה מסמבור. התנהג באדמו"רות אך סירב לשבת באופן רשמי על כיסא האדמו"רות עד כ"ז באלול תרט"ו, יום פטירתו של האדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלזא. נחשב לממשיכו הבולט של דודו רבי צבי הירש. רבים באו לחצרו, בהם רבי בחיים הלברשטאם מצאנז ורבי יהושע רוקח מבלז. חיבר את הספר "ליקוטי מהרי"א". נפטר בט' בסיוון תרל"ב.

הדור השלישי

חמשת בניו של הרב יצחק אייזיק היו לאדמו"רים:

• בנו רבי אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא היה אב"ד זידיטשוב עוד בחיי אביו. היה חתנו של הרב לייבוש יאלעס (בנו של הרב יעקב צבי, "מלוא הרועים"). נפטר י"א בתשרי תרמ"ד.
• רבי יששכר בעריש (ה'תקצ"ה - כ"ט בשבט תרמ"ו) כיהן בדולינה, חתנו של רבי אברהם מסטרטין, חיבר קונטרס בשם "ליקוטי תורה מהר"י".
• רבי אליהו (נפטר בה' בסיוון תרל"ח) כיהן בזידיטשוב, חתן רבי יהודה לייביש ערליך רבה של ראזלה (חתנו של רבי צבי הירש מזידיטשוב). חסידיו היו מרובים משל רבי שלמה יעקב^{[דרוש מקור]}. חיבר ספר בשם "זיכרון אליהו". לאחר פטירתו פנו חסידיו אל אחיו רבי בעריש מדולינה.
• רבי שלמה יעקב (ה'תק"ץ - כ"ו בכסלו תרמ"ו) כיהן בזידיטשוב, חתנו בזיווג ראשון של רבי יוסף רוטטנברג מקוזובה, ובזיווג שני חתנו של רבי אברהם אבא הורוביץ משנדישוב. שנה וחצי לפני פטירתו עבר לסטרי.:
• לאחר פטירת רבי אלכסנדר פנו חלק מחסידיו אל אחיו רבי מנחם מנדל (ה'ת"ר - י"א באדר תרס"א) היה חתנו של רבי חיים אברהם רדליך ממיקולייב (נכד רבי מאיר מפרמישלאן) שמסר לו את הרבנות במיקולייב. לאחר מינויו לאדמו"ר חזר לזידיטשוב.

הדור הרביעי

• רבי ישכר בעריש (בערך תר"ח- כ"א בניסן תרפ"ד) יורשו המרכזי של אביו רבי אלכסנדר (יחד עם דודו רבי מנדל). היה חתנו של רבי מנשה מרופשיץ. כיהן בוורצקי ובזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לגרוסוורדיין ומשם למונקאץ' וזכה להערכתו של המנחת אלעזר. מחבר ספר "מלבוש לשבת ויום טוב". חתנו היה רבי יצחק אייזיק מספינקא.
• רבי יהושע העשיל בן רבי אלכסנדר (בערך תר"ב - בערך תרמ"ה) רב ואדמו"ר בחודורוב. היה חתנו של רבי אליעזר מאוזיפולי. נפטר מעט זמן אחרי שהחל לכהן.
• רבי פנחס מסטרי. חתן רבי אלימלך מיאריטשוב.
• רבי אלתר בן רבי אלכסנדר (בערך תר"י - תר"פ), בנו של אביו רבי שלמה יעקב מאשתו הראשונה. חתן רבי יהושע מקמינקא. בסוף ימיו עבר ליאריטשוב. חתנו ואחיינו רבי אהרן דוד רוזנפלד מילא את מקומו ביאריטשוב.
• רבי יהודה צבי (תרי"ח - י"ב באייר תרס"ט) מדולינה. ממלא מקום אביו רבי בעריש חסידיו נאמדו באלפים. במקביל אליו כיהן גיסו רבי פנחס רוקח. רבי פנחס עבר למונקאץ' בזמן מלחמת העולם הראשונה ושם גם הוכר כאדמו"ר מדולינא.
• רבי חיים אברהם. בן רבי מנחם מנדל. נולד בערך בשנת תר"כ. מילא את מקום אביו משנת תרס"א. היה ידוע בבקיאותו בזוהר. חתנו היה רבי משה מבוסטון. נפטר בלבוב בשנת תרס"ט. והובא לקבורה לזידיטשוב. את מקומו מילא בנו רבי מנחם מנדל חתן רבי אפרים מרוזבדוב. היה חסידם של אדמו"רי קומרנה.

הדור החמישי

• רבי מנשה מריישא. חתנו של רבי יהושע מדז'יקוב. ממלא מקום אביו רבי ישכר בעריש, מחבר הספרים "אלפי מנשה" ו"תורת האשם".
• רבי משה (נולד בערך תרל"ד, נרצח באושוויץ בג' בסיון תש"ד) ממלא מקום אביו רבי ישכר בעריש במונקאץ' ובוורצקי. כתביו יצאו בספר "זיכרון משה", ב' כרכים.
• הרב אשר ישעיהו מפרוכניק. חתנו של רבי יחיאל מקרילוביץ. ממלא מקום אביו רבי ישכר בעריש.
• רבי ישכר דב ממלא מקום אביו רבי יהושע העשיל. חתנו של רבי מנחם נחום מלודמיר. בניו היו רבי יהושע העשיל מחודורוב-שיקגו ורבי שלמה מחודורוב (חתן רבי שמואל מדמביץ).
• רבי סנדר ממלא מקום אביו רבי פנחס. חתן רבי שלום מלובטשוב.
• רבי יהושע הלברשטאם (משושלת ברדיוב). מילא מקום חותנו רבי יהודה צבי, נולד בשנת תרנ"ו. היה ידוע כבעל תפילה מלהיב ומעורר. נשרף בשואה עם כל משפחתו בבית הכנסת שלו.

הדור השישי

• רבי יהושע מגרוסוורדיין (תרנ"ו - ט"ז בסיוון תש"ה). חתנו ותלמידו של דודו רבי חיים ירוחם מאלטשטאט (סמבור ישן). משנת תרפ"ב החל לכהן בגרוסוורדיין. בזמן השואה נלקח לאושוויץ ובסיום המלחמה נפטר במחנה הולדהוזן. ארונו הועלה לצפת בחשוון תשי"ב.
• רבי שלום מזידיטשוב כיהן ברומניה, ברוקלין וצפת. נכדיו הם האדמו"רים מזידיטשוב בני ברק ובורו פארק.
• רבי אליהו מילא את מקום אביו רבי משה במונקאץ' ואחר כך כיהן ברבנות זידיטשוב.
• רבי אלכסנדר סנדר ליפא בן רבי חיים יחיאל רובין חתן רבי אלכסנדר, בדולינה,
• רבי אברהם בן רבי חיים יחיאל רובין חתן רבי אלכסנדר, כאדמו"ר מזידיטשוב בוורשה
• רבי ישכר בעריש בן רבי חיים יחיאל רובין חתן רבי אלכסנדר, כאדמו"ר מדולינה בניו יורק

מנהגי והשפעת זידיטשוב

המסורת החסידית מספרת כי מנהגו של האדמו"ר הראשון היה שבשעת הטיש ישבו עשרות חסידים לבושים בבגדי לבן, בניגוד למנהג בחסידויות אחרות, כמו חסידות קוסוב, שם התייחד האדמו"ר בלבוש הלבן ושאר החסידים לבשו שחורים. את מנהגו הסביר כך: "קאסוב בבחינת מלכות, ואצל מלכות כתוב 'ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו', אצלינו בזידיטשוב שולט בחינת נבואה, ואצל נבואה כתוב 'ומי יתן כל עם ה' נביאים'".

חסידות זידיטשוב השפיעה על חצרות רבות בגליציה והונגריה, אשר אדמו"ריהן היו תלמידי או צאצאי אדמו"רי זידיטשוב. בהן: חסידות ספינקא, חסידות טאש, חסידות קוסון, חסידות קומרנה, חסידות קאליב, חסידות בורשטין, חסידות רוזלה, חסידות דולנה, חסידות דרוהביטש ועוד.

חסידות זידיטשוב אחרי השואה

כאמור, הרבה חצרות אימצו ממנהגי ונוסח זידיטשוב, וחצרות רבות השתלשלו מחצר זו. להלן האדמו"רים שכיהנו תחת השם זידיטשוב.

• בפתח תקווה שימש רבי מנשה יצחק מאיר, בנו של רבי אשר ישעיהו מפרוכניק (בן רבי ישכר בעריש מוורצקי). הוא היה חתנו של רבי שמעון שיף מליז'ענסק ולפני השואה כיהן בתבנית:Ill ובקלויזנבורג. בשנת 1951 הוקם בביתו בית מדרש. בסוף שנות ה-50 הוקם בית מדרש בבניין נפרד. לאחר פטירתו, בכ"ז בטבת תשל"א, מילא את מקומו אחיינו רבי יששכר בעריש בן רבי יהושע מגרוסוורדיין, מחבר ספר "ישועת יששכר". היה מראשוני תלמידי ישיבת פוניבז'. בלוויה הוכתר בנו רבי יהושע אך הוא סירב להתנהג באדמו"רות וכיום מכהן באדמו"רות אחיו מירושלים, רבי משה שלמה(חתן בן דודו רבי אברהם אביש ווייס).
• בתל אביב כיהן רבי נתן בן רבי יהושע מגרוסוורדיין בן רבי אשר ישעיהו מפרוכניק (בן רבי ישכר בעריש מוורצקי). (תרפ"ג-תשל"ו כיהן ברבנות בטטרוש ובגרוסורדיין. במלחמת העולם השנייה נמלט לרומניה ובסיום המלחמה עלה לארץ ישראל. נשא את חנה בת הרב חיים שמריהו גוראריה. וכיהן באדמו"רות בתל אביב. השאיר חמש בנות.
  
• בבורו פארק שבברוקלין, ארצות הברית, כיהן רבי אשר ישעיהו אייכנשטיין, בנו של רבי שלום מצפת (בנו של רבי אשר ישעיהו מפרוכניק) וחתנו של רבי משה אריה לב מביקסאד. בית מדרשו נקרא "קהל ליקוטי מהרי"א זידיטשוב". נפטר בג' באדר ב' תשס"ח. כמו כן כיהן אחיו רבי ישכר בעריש, רב בית מדרש "קהל אוהב ישראל דחסידי זידיטשוב". כיום מכהנים בבורו פארק בניהם רבי חיים יהושע אייכנשטיין (בנו יחידו של רבי אשר ישעיהו), ורבי חיים אייכנשטיין (בן רבי ישכר בעריש). רבי יוסף מאיר אייכנשטיין, בנו הגדול של רבי ישכר בעריש, מכהן כאדמו"ר מזידיטשוב במונסי.
• בשיקגו כיהן רבי יהושע העשיל בן רבי ישכר דב מחודורוב. כיהן ברבנות חודורוב בצעירותו. היה חתנו של רבי אלתר זאב מסטריזוב. היגר לארצות הברית אחרי מלחמת העולם הראשונה. בשנת תרפ"ב התיישב בשיקגו. נפטר בי"א באדר ב' ת"ש. בנו רבי אברהם מילא את מקומו. היה חתנו של רבי פנחס שלום מקוסון. חתנו הוא רבי יעקב מנובומינסק. נפטר בשנת תשכ"ו. בנים נוספים של רבי יהושע העשיל היו רבי מנחם צבי אב"ד סנט לואיס (סבו של האדמו"ר מטריסק) ורבי משה (חתן רבי נחום מרדכי מנובומינסק) שכיהן ברבנות בשיקגו.

כיום מכהן בנו של רבי אברהם, רבי יהושע העשיל אייכנשטיין חתן רבי אברהם דוד הורוביץ. בנו רבי זלמן לייב, מכהן כאב"ד זידיטשוב שיקגו בשיקגו.

• בירושלים כיהן כאדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא רבי אלתר כהנא (נפטר ב-12 בפברואר 2009). לרבי יצחק אייזיק מזידיטשוב הוא מיוחס דרך רבי ברוך רובין מבריזדוביץ שהיה חתנו של רבי מנדל בן רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. את מקומו מילא בנו רבי צבי הירש (נפטר ב-2014). בן נוסף, רבי יצחק אייזיק הוא הרבי מזידיטשוב-ספינקא ורב בית הכנסת 'קהל חסידים אנשי ירושלים' בבית שמש. בן שלישי, רבי ברוך, הוא רב בית הכנסת זידיטשוב בבית שמש וראש ישיבת "דרכי איש" בביתר עילית.
• בוויליאמסבורג שבארצות הברית כיהן רבי נפתלי צבי לאבין כאדמו"ר מזידיטשוב-ברגסז (קולומיאה, תרע"ו - ט' באדר תשס"ט). היה בן נינו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. אביו כיהן בברגסז כאדמו"ר מזידיטשוב. למד אצל רבי יצחק אייזיק וייס ה"חקל יצחק" מספינקא וקיבל ממנו היתר הוראה. היה חבר בחבורת שומרי אמונים שבברגסז. לפני מלחמת העולם היה נשוי לבת דודו רבי חיים אברהם פולק מברגסז, נכדו של רבי יוסף מאיר מספינקא. בזמן השואה נמלט לסטמר ומשם לדז'. לאחר המלחמה כיהן כדיין בקהילת "שארית הפליטה" שהקים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג. לאחר מכן עלה לישראל. בערך שנת תש"י היגר ללונדון לאחר מספר שנים היגר למונטריאול וכעבר שנתיים עבר לוויליאמסבורג שבארצות הברית. נישא בשנית לבת הרב יחיאל אלתר הלוי שטיינברג. מבניו: רבי ישעיה ממלא מקומו, רבי משה מזידיטשוב חרדים בארצות הברית, רבי שלמה דב מזידיטשוב לונדון, רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב בני ברק.
• בבני ברק מכהן רבי חיים יחיאל אהרן מאיר שנייבאלג בן רבי ישעיהו שהיה חתן בזיווג ראשון של רבי שלום מצפת (בנו של רבי אשר ישעיהו מפרוכניק). בנים אחרים של רבי ישעיה שנייבאלג הם רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב באר שבע בבורו פארק; רבי בן ציון מראזלא בוויליאמסבורג (חתנו של רבי אשר מרדכי מסטרוז'ניץ) ורבי ישראל מבולחוב בית שמש (תשי"ט - כ"ז בניסן תשע"ג, חתנו של רבי אהרן יחיאל מנדבורנה באניה). בנו של רבי יצחק אייזיק שנייבלג הוא רבי פנחס חיים יוסף אדמו"ר מווערצקי (חתנו של רבי מנחם אליעזר זאב מקרטשניף. בית מדרשו י בבני ברק. בנו של רבי ישראל מבולחוב, הרב יוסף יעקב, ממלא את מקום אביו.

חסידות בורשטין

האדמו"ר מגלאנטא בעת מצוה טאנץ, מאחוריו נראה אחיו האדמו"ר מבורשטין

אדמו"רה הראשון היה רבי יצחק אייזיק מנחם (ט"ו באב תרל"ט - י"ג באדר א' תש"ג) מפודהייץ, בן רבי שלמה יעקב אדמו"ר בדור השלישי בשושלת זידיטשוב (מאשתו השנייה). חתנו של רבי נחום מבורשטין. גדל אצל סבו רבי אברהם משנדישוב. בשנת תרס"ט החל לכהן באדמו"רות.

בנו של רבי יצחק אייזיק מנחם מפודהייץ היה רבי זיידא נולד בבורשטין (מקום מגורי סבו). כיהן כאדמו"ר מפודהייץ-בורשטין. היגר לאמריקה על מנת לכהן ברבנות הוואנה אך יהודי המקום לא היו חרדים ועל כן היגר לניו יורק שם פתח בית מדרש בשם בורשטין. משפחתו נרצחה בשואה. לאחר המלחמה התחתן בשנית ונולדו לו שני בנים. תולדותיו יצאו בספר "צדיק מה פעל", ניו יורק תש"ס.

בניו של רבי זיידא:

• רבי יצחק אייזיק מנחם, מכהן כאדמו"ר מגאלנטא בוויליאמסבורג. חותנו הוא הרב שמואל, בנו של רבי יהושע בוקסבוים, ולבקשת חותנו התמנה לאדמו"ר מגאלנטא להנציח את שם אביו.
• רבי דוד ממלא את מקומו כאדמו"ר מבורשטין בבורו פארק. חותנו הוא רבי משה כהנא מספינקא בני ברק.