חסידות קוז'ניץ
חסידות קוז'ניץ היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קוז'ניץ (Kozienice) בפולין בתחילת המאה ה-19 על ידי ה"מגיד מקוז'ניץ", רבי ישראל הופשטיין, תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק. רבים מצאצאיו שימשו כאדמו"רים בפולין עד השואה, בהם האדמו"רים ממוגלניצא, בלנדוב, גרודז'יסק, פיאסצנא ודרוהוביץ'.
כיום מכהן רבי שמשון משה שטרנברג, בבני ברק ובתל אביב. כמו כן מכהנים צאצאים נוספים של השושלת.
אדמו"רי החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי ישראל הופשטיין (המגיד מקוז'ניץ)
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדמו"ר הראשון ומייסד החסידות היה רבי ישראל הופשטיין (נפטר י"ד בתשרי תקע"ה, 1814), ה"מגיד מקוז'ניץ", מגדולי האדמו"רים בפולין בתקופתו, הספיק לבקר בחצרו של המגיד ממזריטש ונחשב לאחד מיורשיו המרכזיים של רבי אלימלך מליז'נסק, יחד עם חבריו: החוזה מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימנוב, והאוהב ישראל מאפטא. חיבר ספרים רבים בנסתר ובנגלה. חתניו היו רבי אבי עזרא זעליג מגרניץ ורבי יחזקאל מזווהלין.
רבי משה אליקים בריעה הופשטיין וצאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- את מקומו בקוז'ניץ מילא בנו, רבי משה אליקים בריעה הופשטיין (נפטר יב באלול תקפ"ח, 1828). תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מאניפולי. חתן רבי יהודה לייב מאניפולי, ובזיווג שני חתן רבי אלעזר וייסבלום מליז'נסק, בנו של רבי אלימלך מליז'נסק.[1] על פי המסורת החסידית סירב למלא מקום אביו ורק לאחר ציוויו של החוזה מלובלין התמנה לתפקיד. חתניו היו הרב יעקב יואל אורנשטיין[2] (נכד הרב מאפטא), רבי מאיר יוסף מקוז'ניץ (נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב), רבי יצחק שלמה מזליחוב, רבי יוסף מדומברובה, רבי מרדכי זאב הורביץ-שטרנפלד נכד החוזה מלובלין והרב שמואל זנוויל בינדיגר מברדיוב-ירושלים.
- לאחר פטירתו נסעו רוב חסידיו לאחיינו רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא (השרף ממוגלינצא) עד פטירתו בשנת תר"ט (1849).
- בנו, רבי אלעזר הופשטיין, חתן רבי יעקב ממעליץ, כיהן כאדמו"ר בקוז'ניץ אחרי פטירת בן דודו השרף ממוגלינצא עד לפטירתו בכ"ו בכסלו תרכ"ב. בחתניו היו רבי צמח רבינוביץ משידלובצא, רבי שמלקה רוקח (בן רבי משה מקארוב), רבי מנחם מנדל מגלגוב, רבי חיים רויטמן (בן רבי יעקב ממוגלניצא), אחיינו רבי ישראל הורוביץ מאולינוב ורבי דוד יוסף בידרמן (נכדו של רבי משה בידרמן) רב ואדמו"ר בללוב.
- בנו רבי יחיאל יעקב הופשטיין (נפטר בל' בסיוון ה'תרכ"ו, 1866) התמנה לאדמו"ר בגיל 16, אולם הוא מת כעבור ארבע שנים. אלמנתו, שרה דבורה, בתו של רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק, נישאה לרבי אשר השני מסטולין, והיא הייתה אמו של ה"ינוקא" מסטולין. חתנו היה רבי נתן דוד רבינוביץ מפארצובה.
- רבי ירחמיאל משה הופשטיין (י' באלול ה'תר"כ, 1860 - י"ג באלול ה'תרס"ט, 1909), בנו של רבי יחיאל יעקב, התייתם בילדותו וגדל בחצר סבו רבי אלימלך מגרודז'יסק, ולאחר נישואי אמו לרבי אשר מסטולין (השני) עבר עמה לסטולין. נישא לבתו של רבי מרדכי מלויעב. משנת תרמ"ד (1884) כיהן כאדמו"ר בקוז'ניץ.[3] חתניו היו רבי קלונימוס קלמיש שפירא, רבי אברהם אלימלך שפירא מגרודז'יסק (בן רבי ישראל שפירא) ורבי שלום שפירא (בן רבי יצחק מרדכי מגוואדז'יץ, ממייסדי כפר חסידים) - שלושתם צאצאים של המגיד מקוז'ניץ.
- רבי אשר אלימלך (-ב' באלול תרצ"ו) ורבי אהרן יחיאל הופשטיין (תרמ"ט - ג' בתשרי תש"ג), בניו של רבי ירחמיאל משה מילאו את מקום אביהם בקוז'ניץ. רבי אשר אלימלך כיהן לפני כן כאב"ד ריקא, היה חתנו של רבי ברכיה מאויהל. רבי אהרן יחיאל היה חתנו של רבי אברהם פנחס מקוניב. עבר כעבור מספר שנים ללודז' ואחר כך לוורשה. הוא נספה בשואה בתשרי תש"ג (1942).[4]
- חתנו של רבי אשר אלימלך, רבי נחום שלמה פרלוב (בן רבי משה מסטולין) מילא את מקום חמיו עד הירצחו בשואה.
כמו כן כיהנו בקוז'ניץ רבי אבי עזרא זעליג בנו של רבי יעקב יצחק מבלנדוב (בן רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא) ובנו רבי יעקב.
אדמו"ר נוסף מהשושלת היה רבי ישראל אלעזר הלפרין, שכיהן כאדמו"ר מקוז'ניץ בלודז'. הוא היה בנו של רבי דוב בעריש חתנו של רבי מרדכי זאב הורוביץ-שטרנפלד חתנו של רבי משה אליקים בריעה מקוז'ניץ. חותנו היה בן דודו רבי רבי אליעזר פלטיאל שרפזין אב"ד קולביל וסרצין (חתן דודו רבי משה אליקים בריעה הורוביץ-שטרנפלד מקוליבל). נספה בשואה.
צאצאי רבי אבי עזרא זליג שפירא (חתן המגיד מקוז'ניץ)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתו של המגיד מקוז'ניץ, פרל, נישאה לרבי אבי עזרא זליג שפירא (- תקצ"ח) רבה של גרניץ. בנם המפורסם היה רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ה"שרף ממוגלניצא" (תקמ"ט, 1789 − תר"ט, 1849), שכיהן כאדמו"ר בעיירה מוגלניצא.
חמשת בניו וצאצאיהם כיהנו כאדמו"רים במקומות שונים בפולין עד למלחמת העולם השנייה: רבי יעקב יצחק שפירא בבלנדוב, רבי אלימלך שפירא בגרודז'יסק (אביהם של רבי קלונימוס קלמיש שפירא ורבי ישעיהו שפירא), רבי אבי עזרא זליג שפירא בסטרי (אביו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, מייסד חסידות דרוהוביץ'). רבי משה יוסף שפירא בגרויצא ורבי אברהם יהושע השל שפירא במוגלניצא.
כיום מכהן צאצא של ענף זה, הרב מנחם שפירא, נכדו של רבי ישעיהו שפירא. הוא מכהן כאדמו"ר מפיאסצנא בבית שמש. צאצא נוסף, הרב אביעזר שפירא, מכהן כרב בית המדרש דרוהוביץ' בירושלים.
חסידות קוז'ניץ בארץ ישראל ובארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי אברהם אלימלך שפירא (תרנ"ו - כ"ג בכסלו תשכ"ז), בנו של רבי ישראל שפירא מגרודז'יסק וחתנו של רבי ירחמיאל משה הופשטיין מקוז'ניץ, עלה לארץ ישראל בשנת 1926, עבד כחשמלאי[5] וסירב לכהן כאדמו"ר. רק לאחר השואה כאשר נודע לו על מותם של בני משפחתו הסכים לכהן כאדמו"ר לחסידי גרודז'יסק. תחת כהונתו נוסדו שני בתי מדרש בתל אביב (שינקין 25) ובירושלים (חפץ חיים 34), שם התגורר. אשתו, הרבנית מלכה שפירא, הייתה פובליציסטית בהצופה ופרסמה ספרים על תולדות חסידות קוז'ניץ (בית קוזניץ, בלב המסתורין ועוד).
- בנו של רבי ישעיהו שפירא, רבי אלימלך שפירא (תרע"ב, 1912 - תשנ"ז, 1997), כיהן כרב ואדמו"ר בתל אביב. הוא ההדיר את ספרי אבותיו והדפיסם מחדש, חלקם ראו אור לראשונה. הוא נהג לומר את דברי התורה בעת עריכת השולחן בעברית על מנת שגם אלו שאינם דוברים יידיש יוכלו להבינם. בנו, רבי קלמן מנחם שפירא, מכהן כאדמו"ר מגרודז'יסק-פיאסצנה בבית שמש. בן אחר הוא הרב דוד שפירא, רבה של שכונת בית הכרם בירושלים.
- רבי ישראל אלעזר הופשטיין (תרנ"ח, 1898 - תשכ"ו, 1966), בנו של רבי ירחמיאל משה הופשטיין, כיהן כאדמו"ר בקוז'ניץ אך לאחר זמן עלה לארץ ישראל על מנת לבנות יישובים. היה חתנו של רבי מרדכי יוסף מזלטיפולי. היה ממקימי כפר חסידים. לאחר מכן עבר לפריז וכיהן שם כראש אגודת הקהילות[6] ורב בית הכנסת השייך לאגודה: "בית הכנסת פאווה". הוא ניצל מהשואה ועבר לארצות הברית והקים בית מדרש בקראון הייטס. ב-1966 הקים בית מדרש בתל אביב ותכנן לעלות לישראל,[7] אולם הוא נפטר זמן קצר אחר כך.[8]
- נכדו של רבי ישראל אלעזר, רבי שמשון משה שטרנברג (נולד תשכ"ב, 1962), למד בישיבת מיר, נישא לבתו של רבי שלום פלאם מסטרטין, עלה מארצות הברית לישראל והוכתר כאדמו"ר מקוז'ניץ. כיום הוא אחד האדמו"רים הבודדים שפעילים בתל אביב. בית מדרשו נמצא בצפון תל אביב, סמוך לכיכר המדינה. בשבתות נמצא האדמו"ר בבני ברק, מקום מגוריו, שם יש לו בית מדרש. בית כנסת נוסף פעיל של החסידות נמצא בשכונת רמות בירושלים,[9] וכן בית כנסת במנהטן שהוקם בחורף תשע"ג (2013).
- בסיגייט שבארצות הברית התגורר רבי שלום אשר ישעיהו רובין (בנו של רבי שמואל שמעלקע מסוליצא וחתנו של רבי דוב בעריש שפירא מנארול) שכונה אדמו"ר מקוז'ניץ. היה צאצא של המגיד מקוז'ניץ ושל בנו רבי משה, דרך חתנו של רבי משה, רבי יוסף מדומברובה. נפטר בל' באב תשע"א. בנו רבי יששכר (חתן רבי שרגא פייבוש הגר מקוסוב) ממלא את מקומו.
- בשכונת וויליאמסבורג שבברוקלין ניו יורק כיהן רבי מרדכי הלפרין (-תש"נ, 1990), בנו של רבי ישראל אלעזר מקוז'ניץ-לודז', כאדמו"ר מקוז'ניץ. בית מדרשו ברחוב קיעפ סטריט. הוא שימש גם כמוהל. כיום מכהן בנו רבי ישראל אלעזר הלפרין.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2009, חלק ב'
- יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 101–105
- אברהם יצחק ברומברג, בית קוזניץ, ירושלים: הוצאת המכון לחסידות, תשכ"א (מגדולי התורה והחסידות - ספר יח)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית הקברות בעיירה קאזניץ, אתר קברי צדיקים
- דוד קורן, בקוז'ניץ נסגר המעגל: המנורה נשלפה מהכספת, באתר בחדרי חרדים
- יעקב כהן, לראשונה: גביע המגיד מקוז'ניץ הוצג בפומבי, באתר בחדרי חרדים
- יוחנן וייסברג, לראשונה בצפון תל אביב: אוהל ענק לקליטת המונים שבאו להשתתף בשמחת בית קוז'ניץ, אתר טוג
- ירוחם שמואלביץ, המסע לקוזניץ'(הקישור אינו פעיל), אתר לדעת
חסידות קוז'ניץ, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו עוד: משה אליקים בריעה מקוזניץ, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ בנו היה רבי ישראל, אביו של רבי אברהם יהושע השיל ממוגלינצא אביו של רבי אלעזר אורנשטיין מחבר ספר הקבלה "יסוד הדעת".
- ^ מעט מקורותיו ואיגרת ממנו, "כרם החסידות", ניסן תשמ"ה, הוצאת מכון "זכר נפתלי", עמ' קעז-קעח
- ^ פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה
- ^ חשמלאי מא"י ישמש רב בורשא, דבר, 18 בדצמבר 1934
- ^ תולדות אנשי שם - חלק א - רנד, אשר זלקא (page 39 of 169), באתר www.hebrewbooks.org
- ^ אישים ומוסדות, מעריב, 28 בינואר 1965
- ^ האדמו"ר מקוז'ניץ למנוחות, דבר, 23 באוגוסט 1966
חיים שורר, חסידים, דבר, 2 בספטמבר 1966
לקורותיו ראו: רבי ישראל אלעזר מקוז'ניץ, עבודת אלעזר, תל אביב: ה'תשל"ו, פתח דבר (נכתב בידי 'ועד חסידי קוז'ניץ בת"א') - ^ בית הכנסת עבודת ישראל בירושלים באתר כיפה.
