לדלג לתוכן

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הבחירות לכנסת העשרים ושלוש
2 במרץ 2020, ו' באדר ה'תש"ף
2021 ←
אחוז החסימה: 3.25%  אחוז ההצבעה: 71.52%
רשימה יו"ר מנדטים ± קולות
הליכוד בנימין נתניהו 36 4+ 1,352,449
כחול לבן בני גנץ 33 0 1,220,381
הרשימה המשותפת איימן עודה 15 2+ 581,507
ש"ס אריה דרעי 9 0 352,853
יהדות התורה יעקב ליצמן 7 0 274,437
העבודה-גשר-מרצ עמיר פרץ 7 -4 267,480
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן 7 -1 263,365
ימינה נפתלי בנט 6 -1 240,689
* הטבלה כוללת רק רשימות שעברו את אחוז החסימה. לרשימה מלאה ראו טבלה מורחבת בערך זה.
יו"ר ועדת הבחירות ניל הנדל
ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו (ממשלת מעבר)
מפלגת ראש הממשלה היוצא הליכוד (ממשלת מעבר)
ראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו
מפלגת ראש הממשלה הנבחר הליכוד
תוצאות הבחירות לכנסת ה-23:
     מפלגות הימין: 49 מושבים
     מפלגות החרדים: 16 מושבים
     מפלגות המרכז: 33 מושבים
     מפלגות השמאל: 7 מושבים
     מפלגות הערבים: 15 מושבים

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש התקיימו ב-2 במרץ 2020, ו' באדר ה'תש"ף, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת העשרים ושלוש. בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת נרשמו להתמודדות בבחירות 30 רשימות מטעם 42 מפלגות, אך לבסוף התמודדו 29 רשימות כשמתוכן 8 בלבד עברו את אחוז החסימה, מספר המפלגות הנמוך ביותר שנכנסו לכנסת במערכת בחירות אחת.

הבחירות התקיימו לאחר שתי מערכות בחירות רצופות שלא הביאו להקמת ממשלה, כחלק ממשבר פוליטי ארוך ורחב היקף בישראל, והממשלה שכיהנה בעת הבחירות היא ממשלת ישראל השלושים וארבע שהוקמה אחרי הבחירות לכנסת העשרים.

שלא כנהוג בישראל לקיים את הבחירות לכנסת ביום שלישי, בחירות אלו התקיימו[1] ביום שני[2].

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, בהתייעצויות שקיים נשיא המדינה, ראובן ריבלין, עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת החדשה, לא הצליח אף חבר כנסת להשיג 61 ממליצים להטיל עליו את הרכבת הממשלה. לאור זאת, ב־25 בספטמבר 2019 העניק הנשיא לראש הממשלה המכהן ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, את המנדט להרכיב ממשלה, לאחר שהלה נתמך בידי 55 חברי הכנסת לעומת 54 שתמכו בבני גנץ[א]. לנתניהו הוקצבו, על-פי חוק, 28 ימים למלאכה זו, עם אפשרות לקבלת ארכות מהנשיא למשך של עד 14 ימים נוספים במצטבר.

עם מסירת המנדט לנתניהו, הצהיר ריבלין כי הוא הציע לנתניהו וגנץ להקים ממשלה עם הסכם רוטציה בין נתניהו לגנץ בתפקיד ראש הממשלה ובתפקיד ממלא מקומו וכי הממשלה שתוקם תהיה שוויונית בין הסיעות התומכות בנתניהו לבין הסיעות התומכות בגנץ. עוד אמר ריבלין כי הוא הציע לצדדים לתקן בחקיקה את סוגיית הנבצרות של ראש הממשלה, באופן שיקל על נתניהו בהקשר להליכים המשפטיים המתקיימים נגדו. על אף זאת, 26 ימים לאחר קבלת המנדט, ב־21 באוקטובר, ולאחר שלא הצליח לקבל תמיכה נוספת מעבר ל-55 הממליצים המוקדמים (אשר כונו 'בלוק הימין'), הודיע נתניהו לנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה. בעקבות הודעתו הטיל הנשיא את המנדט על בני גנץ ב־23 באוקטובר, ובכך היה גנץ לאדם הראשון שהוטל עליו התפקיד ושאינו נתניהו, מאז עליית ראש הממשלה המכהן לשלטון ב-2009. לרשות גנץ עמדו 28 ימים, ללא אפשרות להארכה.

גנץ הגיע להבנות ראשוניות עם מפלגות השמאל, העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי, ללא חתימת הסכם קואליציוני, ובמקביל המשיך בניהול המשא ומתן עם הליכוד על "ממשלת אחדות", ובה ייצוג שווה לשתי המפלגות. במוקד המחלוקת בינו לבין הליכוד עמדה דרישתו לפירוק "בלוק ה-55" של מפלגות הימין והחרדים, וכן השאלה מי יכהן ראשון ברוטציה[3][4]. כמו כן ניהל מגעים עם הרשימה המשותפת על הקמת ממשלת מיעוט בתמיכתם ובהימנעות ישראל ביתנו[5][6][7]. ב־20 בנובמבר, היום האחרון למנדט של גנץ, הודיע אף הוא לנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה.

בכך, ב-21 בנובמבר, בפעם השנייה בתולדות המדינה (הראשונה הייתה במהלך כהונת הכנסת השבע עשרה), החלה תקופה בת 21 יום שבה על פי חוק יסוד: הממשלה (סעיף 10) רשאים רוב חברי הכנסת לבקש מנשיא המדינה להטיל את התפקיד על כל אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך. לאחר שתקופה זו התקרבה לסיומה מבלי שעלה בידי מי מחברי הכנסת לקבל את 61 החתימות הדרושות, הוחלט בהסכמת הסיעות הגדולות בכנסת ה-22, הליכוד וכחול לבן, שלא להמתין להתפזרותה של הכנסת באופן אוטומטי לפי סעיף 11 לחוק יסוד: הממשלה (אירוע שהתרחש קודם לכן רק פעם אחת, בהתפזרותה של הכנסת השבע עשרה), אלא להביא לפיזורה בחוק לפיזור הכנסת על פי סעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת. זאת בשל העובדה שהתפזרות הכנסת לפי חוק יסוד: הממשלה, הייתה מביאה לקיום הבחירות בפורים[2], וכן כדי לקצר את לוח הזמנים לבחירות.

ב־10 בדצמבר, יממה לפני תום תקופת 21 הימים, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיזור הכנסת ה-22. המנדט של הכנסת להציג לנשיא מועמד להרכבת הממשלה הסתיים בחצות הלילה שבין ה-11 וה-12 בדצמבר, אולם התפזרות הכנסת באופן אוטומטי בשל היעדר ממשלה מתרחשת רק עם מתן הודעה של הנשיא ליו"ר הכנסת, לאחר תום 21 הימים, על כך שלא הוגשה בקשה של 61 חברי הכנסת. הודעת ריבלין הייתה צפויה להימסר במהלך שעות היום של 12 בדצמבר, ובהתאם לזאת, אישרה הכנסת את החוק לפיזורה לאחר חצות הלילה שבתום תקופת 21 הימים. בחוק נקבע כי הבחירות לכנסת ה-23 יתקיימו ביום שני, 2 במרץ 2020, ו' באדר ה'תש"ף. הבחירות נקבעו ליום שני על אף הנוהג המקובל לקיים את הבחירות בימי שלישי, בשל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע שחל ביום שלישי הראשון שלפני פורים[2], וההבנה כי הקדמת הבחירות בשבועיים מפורים בלתי אפשרית מבחינת זמן ההיערכות הדרוש המינימלי לבחירות.

הבחירות התקיימו כשלוש וחצי שנים לפני מועדן המקורי (31 באוקטובר 2023, ט"ז בחשוון ה'תשפ"ד). מערכת הבחירות של הכנסת העשרים ושלוש הייתה הראשונה שמתקיימת לאחר שאף אחד מחברי הכנסת שקדמה לה לא הצליח להרכיב ממשלה, לאחר מיצוי כל הניסיונות שמאפשר החוק[ב].

לוח זמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2 בינואר – כניסת פנקס הבוחרים לתוקף
  • 14 בינואר עד 15 בינואר – הגשת רשימות המועמדים לכנסת[8]
  • 9 בפברואר – החלטת בית המשפט העליון על פסילת רשימות ומועמדים
  • 17 בפברואר – תחילת שידורי התעמולה ברדיו ובטלוויזיה[9]
  • 19 בפברואר – פתיחת ההצבעה בנציגויות ישראל מחוץ לישראל[10]
  • 2 במרץ – יום הבחירות
  • 10 במרץ – תאריך סופי לפרסום תוצאות הבחירות הרשמיות בידי ועדת הבחירות
  • 16 במרץ – יום השבעת הכנסת ה-23

ועדת הבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הבחירות נוהלה על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, שהורכבה מנציגי הסיעות היוצאות של הכנסת העשרים ושתיים ובהתאם לגודלן היחסי, ובראשה עמד שופט בית המשפט העליון ניל הנדל. ממלא מקומו היה השופט עוזי פוגלמן.

בשל הקדמת הבחירות וקיצור תקופת הבחירות ממשך הזמן המינימלי של 90 יום ל-81 יום, הוועדה דרשה תוספת תקציבית[11].

פסילת רשימות ומועמדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועדה פסלה מהתמודדות את שירן אסלן, מרשימת "קמ"ה - קידום מעמד הפרט", מאחר שהורשעה בעבירה עם קלון ונותרו יומיים לסיום תקופת המניעה שלה[12]. בנוסף נפסל אחד מיושבי ראש מפלגת "עוצמה ליברלית-כלכלית", עמוס דב סילבר, שהורשע בעבירות החזקת סמים[13]. כמו כן נפסלו 3 מועמדות מרשימת "קול הנשים", 3 מועמדים מרשימת "כח להשפיע" ומועמד מרשימת יהדות התורה.

ב-29 בינואר פסלה ועדת הבחירות המרכזית את מועמדותה של חברת הכנסת היבה יזבק בתמיכת נציגי הימין, כחול לבן והעבודה, ואת מפלגת "משפט צדק" שבראשות לריסה עמיר[14].

ב־9 בפברואר החליט בית המשפט העליון שלא לאשר את פסילת יזבק ברוב של חמישה מתנגדים מול ארבעה שתמכו בפסילה[15]. כמו כן, בערעור שהוגש על החלטת הוועדה לפסול את מפלגתה של עמיר, ביטל בית המשפט את החלטת הוועדה[16].

הוראות שעה מיוחדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. ייתכן שיש עוד.

בבחירות אלו בוצעו בהוראת שעה מספר שינויים מיוחדים בחוקי הבחירות[17]:

  • הגיל המינימלי לחברי ועדת הקלפי ומזכירהּ הועלה, כך שהגיל המינימלי לחבר ועדת קלפי יעמוד על 17 (במקום 16), והגיל המינימלי למזכיר ועדת קלפי יעמוד על 21 (במקום 17).
  • שוטרים לא יימחקו מרשימת הבוחרים בקלפי שבה הם רשומים, אלא יוכלו להצביע בכל קלפי במעטפת הצבעה חיצונית, בדומה לעובדי ועדת הבחירות.
  • שינויים במניין הימים הרלוונטיים למועדי רישום מפלגות.
  • מועדים לביצוע פעולות הקבועים בחקיקה במספר ימים לפני הבחירות, יכול שיוארכו על ידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעד עשרה ימים (בחוק המקורי הסמכות להאריך היא בחמישה ימים, ובהחלטה של שני שלישים מחברי הוועדה המשתתפים בהצבעה).
  • הגדלת מספר יחידות המימון שלהן זכאיות המפלגות.

הסכמי עודפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק הבחירות לכנסת מאפשר חתימה על הסכם עודפים בין שתי רשימות.

הסכמי עודפים נחתמו בין:

היערכות המפלגות ויצירת הרשימות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחול לבן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פהف‌ه
  • כינוי הרשימה: כחול לבן בראשות בני גנץ
רשימת כחול לבן
  1. בני גנץ
  2. יאיר לפיד
  3. משה יעלון
  4. גבי אשכנזי
  5. אבי ניסנקורן
  6. מאיר כהן
  7. מיקי חיימוביץ'
  8. עפר שלח
  9. יועז הנדל
  10. אורנה ברביבאי
  11. מיכאל ביטון
  12. חילי טרופר
  13. יעל גרמן
  14. צבי האוזר
  15. אורית פרקש-הכהן
  16. קארין אלהרר
  17. מירב כהן
  18. יואל רזבוזוב
  19. אסף זמיר
  20. יזהר שי
  21. אלעזר שטרן
  22. מיקי לוי
  23. עומר ינקלביץ'
  24. פנינה תמנו-שטה
  25. ר'דיר מריח
  26. רם בן ברק
  27. אלון שוסטר
  28. יואב סגלוביץ
  29. רם שפע
  30. בועז טופורובסקי
  31. אורלי פרומן
  32. איתן גינזבורג
  33. אנדריי קוז'ינוב
  34. עידן רול
  35. יוראי להב-הרצנו
  36. מיכל קוטלר-וונש
  37. עינב קאבלה
  38. תהלה פרידמן
  39. הילה שי-וזאן
  40. יעל רון בן משה
  41. ולדימיר בליאק
  42. משה טור-פז
  43. רות וסרמן-לנדה
  44. ענת כנפו
בני גנץ, יו"ר חוסן לישראל וראש כחול לבן

בראשות כחול לבן עמד חבר הכנסת בני גנץ ואחריו יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, יו"ר תל"ם משה יעלון וח"כ גבי אשכנזי. ב־9 בדצמבר 2019 הודיע לפיד כי הוא מוותר על הרוטציה שהייתה לו עם בני גנץ במהלך שתי מערכות הבחירות הקודמות, וכי גנץ יהיה מועמד המפלגה היחיד לראשות הממשלה בבחירות אלו[ה 1]. ראשי שלוש המפלגות השאירו את אותה הרשימה מהבחירות הקודמות, למעט חבר הכנסת גדי יברקן שהודח מהמפלגה עקב מגעים עם הליכוד[ה 2]. יצחק אילן הועבר למקום 45 ברשימה והחליט לפרוש[ה 3].

הליכוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלم‌ح‌ل
  • כינוי הרשימה: הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה
הפריימריז על ראשות הליכוד
26 בדצמבר 2019
נתניהו סער
72.5% 27.5%
‏41,792 קולות ‏15,885 קולות
רשימת הליכוד
  1. בנימין נתניהו
  2. יולי אדלשטיין
  3. ישראל כ"ץ
  4. גלעד ארדן
  5. גדעון סער
  6. מירי רגב
  7. יריב לוין
  8. יואב גלנט
  9. ניר ברקת
  10. גילה גמליאל
  11. אבי דיכטר
  12. זאב אלקין
  13. חיים כץ
  14. אלי כהן
  15. צחי הנגבי
  16. אופיר אקוניס
  17. יובל שטייניץ
  18. ציפי חוטובלי
  19. דודי אמסלם
  20. גדי יברקן
  21. אמיר אוחנה
  22. אופיר כץ
  23. אתי חוה עטייה
  24. יואב קיש
  25. דוד ביטן
  26. קרן ברק
  27. שלמה קרעי
  28. מיקי זוהר
  29. יפעת שאשא-ביטון
  30. שרן השכל
  31. מיכל שיר
  32. קטי שטרית
  33. פטין מולא
  34. מאי גולן
  35. טלי פלוסקוב
  36. עוזי דיין
  37. אריאל קלנר
  38. אוסנת מארק
  39. עמית הלוי
  40. ניסים ואטורי
  41. שבח שטרן
  42. איוב קרא
  43. מטי יוגב
  44. יהודה גליק
בנימין נתניהו, יו"ר הליכוד

יו"ר הליכוד במערכת הבחירות היה ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו.

המפלגה רצה יחד עם מפלגת כולנו, בראשות יפעת שאשא-ביטון. יו"ר כולנו לשעבר, משה כחלון שעבר לליכוד, הודיע ב-12 בינואר על פרישתו מהחיים הפוליטיים[ה 4].

ב־26 בדצמבר התקיימו בחירות לראשות המפלגה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו וחבר הכנסת גדעון סער[ה 5]. בחירות אלה הסתיימו בניצחונו של נתניהו[ה 6].

לא התקיימו פריימריז לרשימת המפלגה. הרשימה הוקפאה ונשארה כמו בבחירות הקודמות, למעט הפרישה של כחלון והצבתו של ח"כ גדי יברקן במקום ה-20, לאחר שהודח מכחול לבן[ה 7].

הרשימה המשותפת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ודעםو‌ض‌ع‌م
  • כינוי הרשימה: הרשימה המשותפת חד"ש, רע"ם, תע"ל, בל"ד
רשימת הרשימה המשותפת
  1. איימן עודה
  2. מטאנס שחאדה
  3. אחמד טיבי
  4. מנסור עבאס
  5. עאידה תומא-סלימאן
  6. וליד טאהא
  7. עופר כסיף
  8. היבה יזבק
  9. אוסאמה סעדי
  10. יוסף ג'בארין
  11. סעיד אלחרומי
  12. ג'אבר עסאקלה
  13. סאמי אבו שחאדה
  14. סונדוס סאלח
  15. אימאן ח'טיב-יאסין
  16. יוסף עטאונה
איימן עודה, יו"ר חד"ש וראש הרשימה המשותפת

בראש הרשימה המשותפת (הרכב משותף של מפלגת חד"ש, בל"ד, רע"ם ותע"ל) עמד איימן עודה שהוא גם יו"ר מפלגת חד"ש. אחריו הוצבו ברשימה מטאנס שחאדה יו"ר בל"ד, אחמד טיבי יו"ר תע"ל ומנסור עבאס יו"ר רע"ם.

העבודה-גשר-מרצ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמתأ‌م‌ت
  • כינוי הרשימה: העבודה – גשר - מרצ
רשימת העבודה-גשר-מרצ
  1. עמיר פרץ
  2. אורלי לוי אבקסיס
  3. ניצן הורוביץ
  4. תמר זנדברג
  5. איציק שמולי
  6. מרב מיכאלי
  7. יאיר גולן
  8. אילן גילאון
  9. עמר בר לב
  10. רויטל סוויד
  11. עיסאווי פריג'
  12. חגי רזניק
עמיר פרץ, יו"ר העבודה

ב-13 בינואר 2020 סיכמו מפלגות העבודה, גשר ומרצ על איחוד וריצה משותפת לצורך הבחירות במסגרת רשימת העבודה-גשר-מרצ[ה 8].

העבודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש מפלגת העבודה עמד עמיר פרץ. הנהלת מפלגת העבודה החליטה פה אחד על המשך כהונתו של היו"ר פרץ גם בבחירות אלו, כמו כן הוחלט על המשך שיתוף פעולה עם מפלגת גשר של אורלי לוי-אבקסיס[ה 9][21].

גשר

בראש מפלגת גשר עמדה אורלי לוי-אבקסיס. כהמשך לשיתוף הפעולה במסגרת העבודה-גשר מהבחירות הקודמות, גשר הצטרפה גם לרשימה המורחבת עם מרצ.

מרצ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו"ר מרצ היה ניצן הורוביץ. הוחלט על פירוק המחנה הדמוקרטי, לאחר שיאיר גולן חבר למרצ, והופסקו שיתופי הפעולה עם התנועה הירוקה בראשות סתיו שפיר ועם ישראל דמוקרטית בראשות אהוד ברק. סדר המועמדים ברשימת מרצ נשאר כפי שהיה בבחירות הקודמות, ובתוך כך יאיר גולן שובץ ברשימה המאוחדת עם מפלגת העבודה וגשר במסגרת המקומות המיועדים למרצ. גם אמילי מואטי, שהתמודדה בעבר בפריימריז במפלגת העבודה, שובצה מטעמה של מרצ במקום ה-15 ברשימה המאוחדת.

ש"ס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שסش‌س
  • כינוי הרשימה: התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
רשימת ש"ס
  1. אריה דרעי
  2. יצחק כהן
  3. משולם נהרי
  4. יעקב מרגי
  5. יואב בן צור
  6. מיכאל מלכיאלי
  7. משה ארבל
  8. ינון אזולאי
  9. משה אבוטבול
  10. אוריאל בוסו
  11. ברוך גזהי
  12. יוסי טייב
אריה דרעי, יו"ר ש"ס

בראשות ש"ס עמד אריה דרעי. הרכב הרשימה נקבע על פי החלטת מועצת חכמי התורה, ונשאר כפי שהיה בבחירות הקודמות.

את הקמפיין של המפלגה ליווה הסלוגן "אריה צריך ביבי חזק"[ה 10] כפרפרזה לסלוגן הקודם של המפלגה "ביבי צריך אריה חזק". לראשונה התמקד הקמפיין של ש"ס גם בקרב חסידות חב"ד.

ישראל ביתנו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לل
  • כינוי הרשימה: ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן
רשימת ישראל ביתנו
  1. אביגדור ליברמן
  2. עודד פורר
  3. יבגני סובה
  4. אלי אבידר
  5. יוליה מלינובסקי
  6. חמד עמאר
  7. אלכס קושניר
  8. מרק איפראימוב
  9. לימור מגן-תלם
  10. אלינה ברדץ' יאלוב
  11. שאדי חלול
  12. אלכס פרידמן
אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו

בראשות ישראל ביתנו עמד אביגדור ליברמן. ועדה מסדרת קבעה את הרכב הרשימה לכנסת, ומחציתה הראשונה (עד מקום 14) נותרה זהה לרשימה הקודמת[ה 11].

יהדות התורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גج
  • כינוי הרשימה: יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה
רשימת יהדות התורה
  1. יעקב ליצמן
  2. משה גפני
  3. מאיר פרוש
  4. אורי מקלב
  5. יעקב טסלר
  6. יעקב אשר
  7. ישראל אייכלר
  8. יצחק פינדרוס
  9. אליהו חסיד
  10. אליהו ברוכי
  11. בנימין הרשלר
  12. דוד אוחנה
יעקב ליצמן, יו"ר אגודת ישראל

בראש רשימת יהדות התורה עמדו יו"ר אגודת ישראל יעקב ליצמן ויו"ר דגל התורה משה גפני. הרשימה הורכבה מנציגי אגודת ישראל ודגל התורה, באותה מתכונת כמו בבחירות הקודמות.

את הקמפיין של אגודת ישראל ליווה הסלוגן "זכות הקיום" מתייחס להתקפות על הדת במדינת ישראל. ואת הקמפיין של דגל התורה ליווה הסלוגן "זה יהדות או כלום"[ה 12]. הקמפיין נוהל בנפרד על ידי המפלגות המרכיבות את הרשימה, אגודת ישראל ערכה כינוסים בערים ברחבי הארץ בהם השתתפו אדמו"רים ורבנים חסידים ודגל התורה ערכה כינוסים במספר מקומות בהשתתפות הרב חיים קניבסקי ורבנים ליטאים נוספים.

לראשונה בתולדות המפלגה, הוקם מטה הציונות הדתית וקמפיין ייחודי לציבור זה, עם הסלוגן "ימין למהדרין"[ה 13]; הרב דוד חי הכהן מרבני הציונות הדתית הביע את תמיכתו במפלגה בפעם השנייה, לאחר שראשי יהדות התורה חתמו בפניו על מסמך המחייב שלא להסכים לוויתורים בשטחי ארץ ישראל, ותנאים נוספים.

ימינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טבط‌ب
  • כינוי הרשימה: ימינה
רשימת ימינה
  1. נפתלי בנט
  2. רפי פרץ
  3. איילת שקד
  4. בצלאל סמוטריץ
  5. מתן כהנא
  6. אופיר סופר
  7. עידית סילמן
  8. שרה ב"ק
  9. שירלי פינטו
  10. אורית סטרוק
  11. שולי מועלם
  12. יוסי כהן
איילת שקד ונפתלי בנט, יושבי ראש הימין החדש

הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי ומפלגת אח"י התאחדו לרשימה משותפת "ימינה".

בראש הימין החדש עמדו במשותף נפתלי בנט ואיילת שקד. המפלגה, שכשלה בריצה עצמאית בבחירות אפריל 2019, התמודדה במשותף עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי-תקומה בבחירות בספטמבר בבלוק טכני בשם ימינה שזכתה ב־7 מושבים, 3 מהם מטעם הימין החדש. הבלוק הטכני פורק זמן קצר לאחר הבחירות והימין החדש התפצלה בהסכמה לסיעה עצמאית בכנסת ה-22.

ב-12 בדצמבר 2019 הודיע נפתלי בנט שמפלגת הימין החדש רצה לכנסת באופן עצמאי בראשותו של בנט ואחריו שקד[ה 14]. ב-14 בינואר 2020 הודיעו הימין החדש והאיחוד הלאומי – תקומה בראשות בצלאל סמוטריץ' על ריצה משותפת[ה 15].

ב-15 בינואר 2020, כשעה לפני תום הזמן להגשת הרשימות לוועדת הבחירות, הודיעה מפלגת הבית היהודי על הצטרפותה לרשימת ימינה, תוך ביטול הסכם מוקדם על ריצה משותפת יחד עם מפלגת עוצמה יהודית[ה 16]. אל האיחוד הצטרפה שרה ב"ק כמועמדת מטעם הבית היהודי אך רשמית התמודדה מטעם מפלגת אח"י כדי לעקוף את חוקת המפלגה שלא איפשרה שריון שלה. בתוך כך, עידית סילמן עברה מהבית היהודי לימין החדש[ה 17]. מוטי יוגב, שהוצב במקום ה-11 למרות היותו מספר 2 ברשימת הבית היהודי, הודיע על התפטרותו תוך שהוא תוקף את יו"ר המפלגה רפי פרץ[ה 18], אך לאחר מכן חזר בו.

רשימות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כינוי הרשימה אותיות ראש הרשימה פרטים נוספים
אדום לבן יז עמי פינשטיין הוקמה על ידי סגן ראש עיריית רחובות לשעבר עמי פינשטיין, מטרותיה מיגור השחיתות, לגליזציה של סמים קלים, ועולי אתיופיה. התמודדת בפעם השנייה לכנסת.[ה 19]
אני ואתה - מפלגת העם הישראלית כן אלון גלעדי מתמקדת במאבק בתופעת ההון-שלטון.
דעם כלכלה ירוקה מדינה אחת ץ גל טמיר יואב תחת הסלוגן "כלכלה ירוקה - מדינה אחת"[ה 20]. מפלגה יהודית-ערבית שמאמינה בסולידריות גלובלית ושיתופי פעולה להצלת כדור הארץ[ה 21]. התמודדה בפעם התשיעית לכנסת.
הברית המשותפת ינ בשארה שליאן התמודדה בפעם השלישית לכנסת.
החזון י ציון אלון התמודדות ראשונה של המפלגה הימנית-ליברלית שדוגלת ברפורמה של צה"ל ושיטת השוברים לחיילים משוחררים[ה 21].
הלב היהודי כ אלי יוסף דוגלת בקדושת חיי אדם ובכבוד האדם. מתמקדת בניסיון לעצור את הסיוע הצבאי למדינות רצחניות.
הפיראטים לדמוקרטיה לחצו כאן ףז נועם כוזר ויסגרבר דוגלת בדמוקרטיה ישירה; התמודדה בפעם החמישית ברציפות.
ישראליסט - זכויותינו בקולנו לחיות טוב יותר ק עינת ספיר קולמן מפלגה בעלת אג'נדה חברתית; התמודדה בפעם השלישית.
כבוד האדם יף ארקדי פוגץ' התמודדה בפעם השלישית ברציפות.
כח להשפיע למען העם לחיות בכבוד נז דוק יוחאי יחיא הוקמה במטרה לשנות את שיטת הבחירות, התמודדה בפעם השנייה.
מנהיגות חברתית יר אילן משיחא יר-זנבר התמודדה בפעם החמישית ברציפות.
מפלגת הגוש התנ"כי יק דניס ליפקין קוראת להתאים את ישראל לעלייה לארץ ישראל של כל היהודים בעולם בעקבות אירועי האנטישמיות וכן לייצוג הולם של נוצרים בישראל[ה 21].
משפט צדק לרפורמה במערכת המשפט קץ לריסה טרימבובלר עמיר המפלגה נרשמה בסמוך לבחירות והתמודדה לראשונה. בתחילה נרשמה תחת הכינוי "משפט צדק, לרפורמה במערכת המשפט ולשחרור יגאל עמיר", אך כינוי זה נפסל[ה 22].
מתקדמת (בשיתוף עם תנועת הדרור העברי) נק בל חסן דוד אנדרי בעד יצירת חוקה לישראל והפרדת מוחלטת של דת ומדינה[ה 21]. התמודדה בפעם השישית בכלל ובפעם השנייה ברציפות.
סדר חדש לשינוי שיטת הבחירות בישראל קך אביטל אופק מפלגה שפועלת לשינוי שיטת הבחירות בישראל. התמודדה בפעם השנייה.
עוצמה יהודית נץ איתמר בן-גביר בבחירות שהתקיימו באפריל 2019 רצה יחד עם מפלגות האיחוד הלאומי-תקומה והבית היהודי בשם "איחוד מפלגות הימין", אך נציגיה לא נבחרו. בבחירות ספטמבר 2019 רצה עוצמה יהודית בנפרד ולא עברה את אחוז החסימה.

ב־20 בדצמבר 2019 הודיעו יו"ר הבית היהודי הרב רפי פרץ, ונציג עוצמה יהודית, איתמר בן-גביר, על חתימת הסכם לריצה משותפת[ה 23], תחת רשימה בשם "הבית היהודי המאוחד". עם זאת, ב-15 בינואר 2020 כשעה לפני תום הזמן להגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת, ביטל הרב פרץ את ההסכם, והצטרף לרשימת ימינה, ללא עוצמה יהודית. בשל כך עוצמה יהודית הגישה רשימה עצמאית.

לאחר לחצים לפרישתו הודיע בן גביר שיפרוש מהמירוץ תמורת ביטול הסכמי אוסלו ופינוי מיידי של חאן אל-אחמר, אך לא הושגה הסכמה בנושא[ה 24].

עוצמה ליברלית-כלכלית ז גלעד אלפר מטעם מפלגה רשומה, שחר כלכלי חדש, בראשות גלעד אלפר (מועמד לשעבר ברשימת זהות) ועמוס דב סילבר (מייסד טלגראס). דב סילבר נפסל מריצה בידי יו"ר ועדת הבחירות.
פעולה לישראל זך דוד נאוי פועלת לקידום המודעות לפיצוי היהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן[ה 25][ה 26].
קול הנשים נ מזל שאול [ה 27] מפלגה אשר באה לתקן את הייצוג הנשי בכנסת[ה 21]. המפלגה נרשמה בסמוך להגשת הרשימות והתמודדה לראשונה.
קמ"ה - קידום מעמד הפרט ני מרדכי צוברה התמודדה בפעם השנייה. קוראת להילחם בתופעת עיוות הדין בבתי המשפט ומוסדות המדינה ומופעלת על ידי חברות הכת הירושלמית לשעבר.
שמע בראשות נפתלי גולדמן קי נפתלי גולדמן מתנגדת ללגיטימיציה של הומוסקסואליות בישראל, וקוראת למאבק באתרי הפורנוגרפיה[ה 21]. המפלגה נרשמה בסמוך לבחירות והתמודדה לראשונה.

רשימות שפרשו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • צומת, מפלגה בראשות משה גרין, שהתמודדה בעבר כבר תשע פעמים, פרשה מההתמודדות והודיעה על תמיכה בליכוד. זאת כחלק מהסכם, במסגרתו הובטח כי הליכוד יפעל לטובת ציבור החקלאים[22].

מערכת הבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פתקי הצבעה בבחירות לכנסת העשרים ושלוש

מערכת הבחירות שהתקיימה לאחר שתי מערכות שהסתיימו מבלי שהוקמה ממשלה, התאפיינה בקיפאון בתמונת המצב הפוליטית, כאשר הסקרים שנערכו לאורך כל תקופת הבחירות הצביעו על מפת גושים דומה לזו של הסבבים הקודמים, ללא הכרעה של אחד מהצדדים. כתוצאה מכך הקמפיינים של המפלגות השונות התמקדו בניסיון להעלות את שיעור ההצבעה בקרב תומכיהן הפוטנציאליים[23]. מערכת הבחירות נתפסה אצל רבים כ'משעממת' ו'מלוכלכת' ולוותה בהשמצות והכפשות הדדיות[24].

ב-25 בינואר הורתה ועדת הבחירות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להסיר פרסום המוגדר כתעמולת בחירות מדף הפייסבוק הרשמי של ראש ממשלת ישראל[25].

במהלך תקופת הבחירות התרחשו מספר אירועים אשר השפיעו על השיח הפוליטי:

ברקע ההליכה החוזרת לקלפיות עמדה החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים. נתניהו ביקש מהכנסת חסינות מפני העמדתו לדין, ובעקבות כך פעלו מפלגות האופוזיציה לכונן את ועדת הכנסת, כדי לדון בבקשת החסינות. במקביל נודע כי לא התגבש רוב להצעה לאחר שליברמן הודיע כי לא יתמוך במתן החסינות[26]. ב-28 בינואר 2020, יום כינוס המליאה לצורך אישור הקמת הוועדה, משך נתניהו את בקשת החסינות בנימוק שלא ניתן לו לקיים הליך הוגן, וכדי שלא לפגוע בקידום עסקת המאה[27]. בעקבות משיכת הבקשה הוגש עוד באותו יום בעת ששהה בביקור אצל הנשיא האמריקאי כתב אישום נגד נתניהו. בני גנץ הודיע שבאם ינצח בבחירות ישנה את הליך בקשת החסינות כך שוועדה ציבורית מקצועית היא שתדון בנושא הסרת החסינות, ולא חברי הכנסת[28]. בהמשך הקמפיין המשיכו בכחול לבן לתקוף את מועמדותו בטענה שלא ראוי ולא אפשרי שראש ממשלה יכהן תוך כדי קיום משפטו, והעלו חשש כי אם יבחר, יפעל לעצור את ההליכים המשפטיים נגדו[29]. נתניהו הכחיש טענות אלו מכל וכל[30].

"עסקת המאה" של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהצגתה עוכבה בשל מערכות הבחירות הקודמות[31], הוצגה ב-28 בינואר 2020, על ידי הנשיא טראמפ בנוכחות בנימין נתניהו. באישור ראש הממשלה נתניהו, הוזמן גם בני גנץ להצגת התכנית, ושניהם נפגשו עם טראמפ בנפרד[32]. שני המועמדים הודיעו כי יקבלו את התוכנית ויפעלו לקידומה לאחר הבחירות. נתניהו הודיע שיספח את יהודה ושומרון מיד לאחר הכרזת טראמפ עוד לפני הבחירות, אך נאלץ לחזור בו בעקבות התנגדות הממשל האמריקאי. הוקמה 'ועדת גבולות' המורכבת מנציגים אמריקאים וישראלים כדי לשרטט את הגבולות המדויקים של השטחים שאותם תוכל ישראל לספח בתמיכה אמריקאית. נתניהו הודיע כי בסיום עבודת הוועדה יספח את גושי ההתיישבות ביהודה ושומרון[33], בעוד גנץ הבהיר כי יפעל בנושא זה בתיאום עם הקהילה הבינלאומית ובהסכמת מדינות האזור, ובראשן ירדן.

הטיפול בפרשת נעמה יששכר התקדם בסמיכות לפורום השואה שהתקיים בירושלים בהשתתפות נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. במהלך הביקור נפגש פוטין עם ראש הממשלה נתניהו בנוכחות יפה יששכר, וב-29 בינואר חתם נשיא רוסיה על בקשת החנינה ונעמה שבה לישראל במטוסו של ראש הממשלה לאחר ביקורו במוסקבה[34][35].

ב-26 בינואר דווח כי התקיימה פגישה בין נציגי המפלגות לנציגי חברת פייסבוק בישראל, בשל השינויים בתהליכי פרסום מודעות. נציגי החברה הצהירו שלא יפעילו תהליכי בדיקת עובדות על פרסומים ולא ינקטו צעדים כנגד הפצת שקרים ודיסאינפורמציה[36].

בפברואר 2020 התגלתה פרצת אבטחת מידע באפליקציית "אלקטור", שבה עשתה מפלגת הליכוד שימוש לאחסון רשימת הבוחרים. כתוצאה מהפרצה דלפו פרטי כל האזרחים המופיעים בספר הבוחרים. מספר ימים לאחר מכן נחשפה פרצה נוספת, המאפשרות גישה למאגר מלא והמעודכן של כל הבוחרים בישראל, עם כתובתם המלאה ומספר תעודת זהות, וכן מידע שפעילי הליכוד הזינו על מקורביהם[37]. העיסוק התקשורתי בנושא דעך יחסית מהר, לפי אתר העין השביעית, ולא עורר תגובה ציבורית משמעותית[38]. ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, הזהיר כי אפליקציית אלקטור מסוכנת, וטען כי יש להפסיק להשתמש בה ולהכניס אליה פרטים של אנשים אחרים[39]. בסוף פברואר פורסם שספר הבוחרים דלף שוב בעקבות פריצה לאתר הליכוד[40]. כעבור שנה, הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי אלקטור, הליכוד וישראל ביתנו הפרו את חוק הגנת הפרטיות והתקנות מכוחו[41].

ועדת הבחירות נקטה באמצעים נוספים כדי למנוע זיופים בבחירות, בהם: מכסה נוסף לתיבת הקלפי ותיבה למעטפות שיהיה ניתן לנעול עם אזיקון מיוחד. נוסף על כלים אלו, גם במערך הפיקוח נעשו שינויים: סיירת המפקחים הוגדלה ל-5,000 אנשים. בשעות הערב הם הוצבו בקלפיות וצילמו את מהלך הספירה. במהלך היום, אם נתקלו במצב שבו הם סבורים שיש חשד סביר לעבירה על טוהר הבחירות, הם היו רשאים לצלם ללא קבלת אישור מראש. נוסף על כך, לתיעוד ההצבעות והספירה נעשה שימוש במערכת חכמה שתוכל לאתר חריגות בהצבעה[42].

התפרצות נגיף הקורונה בסמיכות למועד הבחירות, העלתה חשש שההתפרצות תגרום לשיבושים בהליך הבחירות, כתוצאה מהימנעותם של אזרחים מלבוא לקלפיות מחשש שידבקו בנגיף[43], ובשל החשש שגורמים שונים עשויים להפיץ ביום הבחירות פייק ניוז בדבר הימצאות נשאים של הנגיף בקרבת קלפיות מסוימות, בכוונה לגרום למיעוט מצביעים באותם אזורים[44]. לאחר שהתגלו מספר מקרים של המחלה בישראל, ובעקבות הוראת מערכת הבריאות לאלו שהיו בסביבת החולים לשהות בבידוד, החליטה ועדת הבחירות להציב קלפיות מיוחדות עבור 5,630 האזרחים שהיו בבידוד ביום הבחירות, ולהקים צוות שיפקח על הפצת שמועות בניסיון להניא בוחרים מלממש את זכותם[45][46]. ועדת הבחירות פנתה אל משרד הבריאות לקבלת הוראות בספירת הקולות של האזרחים הנמצאים בבידוד, וסופרי הקולות היו ממוגנים[47].

מפלגת הליכוד יצאה בקמפיין נרחב האומר כי בני גנץ לא יוכל להקים ממשלה ללא הרשימה המשותפת, על פי הסקרים שהראו כי המפלגות שראשיהן חתמו על הסכם תמיכה בנתניהו מתקרבים יחד ל-60 מנדטים[48]. גנץ הכחיש כי בכוונתו לסמוך על הרשימה המשותפת[49]. למעשה, אפשרות ההסתמכות על הרשימה המשותפת עלתה כבר אחרי הבחירות לכנסת העשרים ושתיים כשנטען שגנץ ניסה להרכיב ממשלה בהימנעות נציגי הרשימה ובתמיכת ישראל ביתנו[50].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הראשונות בשלוש מערכות הבחירות, הציע גנץ עימות טלוויזיוני בינו ובין נתניהו, אך נתניהו לא נענה לכך[51]. במערכת הבחירות הנוכחית הציע נתניהו עימות טלוויזיוני בינו ובין גנץ, אך גנץ דחה להצעה זו[52].

ב-20 בפברואר 2020 הודיע ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד כי תיפתח חקירה פלילית בפרשת המימד החמישי, בחשד שחברת המימד החמישי הונתה את המשטרה[53]. אף שיו"ר החברה, בני גנץ, אינו חשוד, הליכוד הציב במהלך הקמפיין שורה של שאלות על התנהלותו בפרשה.

ב-28 בפברואר 2020 הצהיר יו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ כי סיכם עם בני גנץ על הקמת ממשלת מיעוט בתמיכה חיצונית של ישראל ביתנו והרשימה המשותפת. לאחר מכן טענה מפלגת ישראל ביתנו, כי דברי עמיר פרץ נאמרו בעקבות דיל של עמיר פרץ עם בנימין נתניהו[54].

בשל תחילת מגפת הקורונה בישראל, ביום הבחירות הוצבו אוהלי הצבעה מיוחדים לחולים ומבודדים[55] שהופעלו על ידי צוותי מד"א.

סקרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
     תוצאות סקרים מהכרזת הבחירות (12 בדצמבר 2019) ועד להגשת הרשימות (15 בינואר 2020)     
תאריך מפרסם מכון מחקר מושבים בכנסת
כחול לבן הליכוד הרשימה המשותפת ש"ס ישראל ביתנו יהדות התורה עוצמה יהודית ימינה העבודה-גשר-מרצ
הבית היהודי האיחוד הלאומי הימין החדש העבודה-גשר המחנה הדמוקרטי
                       
מספר מושבים בכנסת העשרים ושתיים 33 32 13 9 8 7 0 2 2 3 6 5
12 בדצמבר חברת החדשות[ס. 1] מדגם 35 32 13 8 8 8 0 0 5 5 5
12 בדצמבר ישראל היום[ס. 2] מאגר מוחות 37 31 14 8 8 7 0 0 5 6 4
13 בדצמבר מעריב[ס. 3] מכון סמית 35 33 12 8 7 7 4 5 5 4
15 בדצמבר כאן 11[ס. 4] קנטר 35 31 13 9 8 7 0 0 6 6 5
18 בדצמבר מקור ראשון[ס. 5] פאנלס פוליטיקס 38 34 14 8 7 7 0 0 7 5 0
20 בדצמבר עוצמה יהודית והבית היהודי הודיעו על ריצה משותפת[ס. 6]
29 בדצמבר חברת החדשות[ס. 7] מדגם 34 32 13 8 8 7 4 0 5 5 4
10 בינואר ישראל היום[ס. 8] מאגר מוחות 34 30 15 7 7 8 5 0 4 5 5
13 בינואר העבודה-גשר ומרצ הודיעו על ריצה משותפת[56]
13 בינואר חברת החדשות[ס. 9] מדגם 34 31 13 8 7 7 5 6 9
תאריך מפרסם מכון מחקר כחול לבן הליכוד הרשימה המשותפת ש"ס ישראל ביתנו יהדות התורה עוצמה יהודית ימינה העבודה-גשר-מרצ

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה אישור לִתְקֵפוּת סקרי בחירות כמידע עובדתי.

מופיעים רק סקרים המתחשבים באחוז החסימה בחישוב המנדטים

מקורות לסקרים:

  1. ^ עמית סגל, ‏בחירות 2020 - סקר ראשון: כחול לבן מגדילים את היתרון, הימין נחלש, באתר ‏מאקו‏, 12 בדצמבר 2019
  2. ^ מתי טוכפלד, סקר "ישראל היום": כחול לבן פותחת פער מול הליכוד בראשות נתניהו, באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2019
  3. ^ אריק בנדר, ‏סקר "מעריב": כחול לבן 35, הליכוד 33, ליברמן ממשיך להחזיק במפתח, באתר מעריב אונליין, 13 בדצמבר 2019
  4. ^ ליאל קייזר, סקר כאן חדשות: אם נתניהו יעמוד בראשות הליכוד - גוש המרכז-שמאל מגיע ל-59 מנדטים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 בדצמבר 2019
  5. ^ Jeremy Saltan (20 בדצמבר 2019). "6th Poll of 2020 Election: Blue & White 38, Likud 34, Joint List 14, Shas 8, UTJ 7, HaYamin HeHadash 7, Yisrael Beitenu 7". Jeremy's Knesst Insider. נבדק ב-20 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ מורן אזולאי ויובל קרני, רפי פרץ ובן גביר מאחדים כוחות: "חיבור שיביא ל-61 מנדטים", באתר ynet, 20 בדצמבר 2019
  7. ^ דפנה ליאל, ‏64 יום לבחירות 2020: תיקו בין הגושים, איחוד הבית היהודי ועוצמה יהודית מעל לאחוז החסימה. סקר המנדטים המלא, באתר ‏מאקו‏, 29 בדצמבר 2019
  8. ^ מתי טוכפלד, סקר "ישראל היום" ו"מאגר מוחות": גם איחודים לא משנים את מפת הגושים, באתר ישראל היום, 10 בינואר 2020
  9. ^ עמית סגל, ‏סקר מנדטים מעודכן: איך משפיע האיחוד בשמאל ואיחוד אפשרי בימין?, באתר ‏מאקו‏, 13 בינואר 2020
 
     תוצאות סקרים מהגשת הרשימות (15 בינואר 2020) כולל מדגמי הבחירות (2 במרץ 2020)     
תאריך מפרסם מכון מחקר מושבים בכנסת
כחול לבן הליכוד הרשימה המשותפת ש"ס ישראל ביתנו יהדות התורה עוצמה יהודית ימינה העבודה-גשר-מרצ
                 
תוצאות הבחירות לכנסת העשרים ושתיים 33 32 13 9 8 7 X 7 11
16 בינואר כאן חדשות[ס 1] קנטר 36 31 13 9 7 8 0 7 9
16 בינואר חברת החדשות[ס 2] מדגם 34 32 13 9 8 7 0 10 8
16 בינואר החדשות 13[ס 3] קמיל פוקס 34 31 14 6 8 7 4 7 9
16 בינואר 103fm[ס 4] מאגר מוחות 34 30 14 8 8 7 0 9 10
23 בינואר כאן חדשות[ס 5] קנטר 35 31 13 8 8 8 0 8 9
24 בינואר וואלה![ס 6] מדגם 35 32 13 8 8 7 0 8 9
6 בפברואר וואלה![ס 7] מדגם 34 32 13 8 8 8 0 8 9
7 בפברואר החדשות 13[ס 8] קמיל פוקס 35 33 14 7 8 7 0 6 10
13 בפברואר חברת החדשות[ס 9] מדגם 35 33 13 8 7 8 0 7 9
14 בפברואר ישראל היום[ס 10] מאגר מוחות 34 32 14 8 7 8 0 9 8
16 בפברואר 103fm[ס 11] פאנלס פוליטיקס 35 32 14 8 7 8 0 8 8
17 בפברואר וואלה![ס 12] מדגם 34 33 13 8 7 8 0 7 10
17 בפברואר החדשות 13[ס 13] קמיל פוקס 36 33 14 7 8 7 0 7 8
19 בפברואר N12[ס 14] מדגם 35 33 13 8 7 8 0 7 9
20 בפברואר דיירקט פולס[ס 15] דיירקט פולס 31 33 14 9 7 8 0 8 10
21 בפברואר מעריב[ס 16] פאנלס פוליטיקס 36 32 14 8 8 7 0 7 8
21 בפברואר ישראל היום[ס 17] מאגר מוחות 36 33 13 8 7 7 0 8 8
23 בפברואר N12[ס 18] מדגם 33 34 13 8 7 8 0 7 10
23 בפברואר כאן חדשות[ס 19] קנטר 34 35 14 8 7 7 0 6 9
24 בפברואר החדשות 13[ס 20] קמיל פוקס 32 33 14 8 8 7 0 8 10
26 בפברואר וואלה![ס 21] מדגם 34 34 13 8 7 8 0 7 9
26 בפברואר 103FM[ס 22] פאנלס פוליטיקס 32 34 14 8 8 7 0 8 9
27 בפברואר דיירקט פולס[ס 23] דיירקט פולס 33 35 13 9 6 8 0 7 9
27 בפברואר כאן חדשות[ס 24] קנטר 34 35 14 8 6 8 0 7 8
27 בפברואר ישראל היום[ס 25] מאגר מוחות 33 33 14 8 7 7 0 9 9
28 בפברואר מעריב[ס 26] פאנלס פוליטיקס 34 34 13 9 7 7 0 7 9
28 בפברואר N12[ס 27] מדגם 33 35 14 8 6 8 0 7 9
28 בפברואר החדשות 13[ס 28] קמיל פוקס 33 33 15 8 7 7 0 8 9
28 בפברואר המועד האחרון בו ניתן לפרסם סקרי בחירות חדשים
2 במרץ יום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש
3 במרץ מדגם חדשות 13[ס 29] קמיל פוקס 32 37 14 9 8 8 0 6 6
3 במרץ מדגם החדשות 12[ס 30] מדגם 33 37 15 9 6 7 0 7 7
3 במרץ מדגם כאן חדשות[ס 31] קנטר 33 36 15 9 6 8 0 7 6
תוצאות הבחירות לכנסת העשרים ושלוש 33 36 15 9 7 7 0 6 7
תאריך מפרסם מכון מחקר כחול לבן הליכוד הרשימה המשותפת ש"ס ישראל ביתנו יהדות התורה עוצמה יהודית ימינה העבודה-גשר-מרצ

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה אישור לִתְקֵפוּת סקרי בחירות כמידע עובדתי.

מופיעים רק סקרים המתחשבים באחוז החסימה בחישוב המנדטים

מקורות לסקרים:

  1. ^ מערכת כאן חדשות, סקר כאן חדשות: כחול לבן עם 36 מנדטים, הליכוד עם 31, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 בינואר 2020
  2. ^ דפנה ליאל, ‏סקר ראשון אחרי סגירת הרשימות: בן גביר לוקח יותר מ-2% מהקולות אל מתחת לאחוז החסימה, באתר ‏מאקו‏, 16 בינואר 2020
  3. ^ עקיבא נוביק, סקר: יתרון לכחול לבן; עוצמה יהודית עוברת את אחוז החסימה, באתר חדשות 13, 16 בינואר 2020
  4. ^ 20th Poll of 2020 Election: Blue & White 34, Likud 30, Joint List 14, Labor-Gesher-Meretz 10, Yamina 9, Shas 8, Yisrael Beitenu 8, UTJ 7, Jeremy's Knesset Insider, ‏2020-01-16 (באנגלית)
  5. ^ זאב קם, סקר כאן חדשות: כחול לבן עם 35 מנדטים, הליכוד עם 31, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בינואר 2020
  6. ^ טל שלו‏, סקר וואלה! NEWS: רק כשליש מהציבור תומך בסיפוח חד-צדדי של בקעת הירדן, באתר וואלה, 24 בינואר 2020
  7. ^ טל שלו‏, סקר וואלה! NEWS: גוש הימין מתחזק במנדט, רוב הציבור תומך בממשלת אחדות, באתר וואלה, 6 בפברואר 2020
  8. ^ פחות מחודש לבחירות: גוש המרכז-שמאל מתחזק ועומד על 59 מנדטים, באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2020
  9. ^ דפנה ליאל, ‏בחירות 2020 | סקר חדשות 12: מה יעדיפו הישראלים במקרה ששוב לא תושג הכרעה?, באתר ‏מאקו‏, 13 בפברואר 2020
  10. ^ מתי טוכפלד, סקר ישראל היום ו־i24NEWS: הסטטוס קוו נשמר - הציבור חושש מבחירות נוספות, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2020
  11. ^ 103FM, ‏סקר 103FM: רוב לתומכי החלת הריבונות עוד לפני הבחירות, באתר מעריב אונליין, 16 בפברואר 2020
  12. ^ טל שלו‏, סקר וואלה! NEWS: הליכוד מצמצם פערים, האיחוד בשמאל לראשונה בדו-ספרתי, באתר וואלה, 17 בפברואר 2020
  13. ^ עקיבא נוביק ורביב דרוקר, סקר חדשות 13: כחול לבן מתחזקת – הפער בין הגושים מצטמצם, באתר חדשות 13, 17 בפברואר 2020
  14. ^ עמית סגל, ‏בחירות 2020 | סקר חדשות 12: קיפאון בגושים, 60% מהציבור רוצים עימות, באתר ‏מאקו‏, 19 בפברואר 2020
  15. ^ Direct Polls, שבוע וחצי לסיום מערכת בחירות 2020 - וזהו סקר המנדטים שלנו, באתר @Direct_Polls, ‏2020T9:20
  16. ^ אריק בנדר, ‏סקר "מעריב": כחול לבן 36, הליכוד 32, ליברמן 8, באתר מעריב אונליין, 21 בפברואר 2020
  17. ^ מתי טוכפלד, הקיפאון בין הגושים נמשך: איזו מפלגה מובילה באחוז התומכים שמבטיחים להגיע לקלפיות?, באתר ישראל היום, 21 בפברואר 2020
  18. ^ עמית סגל, ‏סקר דרמטי: לראשונה הליכוד עוברת את כחול לבן, באתר ‏מאקו‏, 23 בפברואר 2020
  19. ^ מואב ורדי, סקר כאן חדשות: הליכוד המפלגה הגדולה ביותר - 35 מנדטים, כחול לבן עם 34, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בפברואר 2020
  20. ^ עקיבא נוביק, סקר חדשות 13: לראשונה - הליכוד מובילה; שוויון בין הגושים, באתר חדשות 13, 24 בפברואר 2020
  21. ^ טל שלו‏, סקר וואלה! NEWS: תיקו בין הליכוד לכחול לבן, יתרון לגוש הימין, באתר וואלה, 26 בפברואר 2020
  22. ^ סקר דרמטי: יתרון 2 מנדטים לליכוד ולימין - אילה חסון וגולן יוכפז | 103fm, באתר 103FM - האזנה לרדיו און ליין
  23. ^ Direct Polls, ‏2,983 נדגמים מעניקים לנו את 3 הכותרות המרכזיות:
    1. גוש הימין נושק ל-60 מנדטים. גוש השמאל עומד על הטווח של 54–55 מנדטים. ליברמן יורד ל-6 מנדטים.
    2. הסיכוי שהימין יצליח להקים ממשלת 61, גדול יותר מהסיכוי של הליכה לבחירות בפעם הרביעית.
    3. לראשונה: עוצמה יורדת מתחת לרף ה-1%.    , באתר @Direct_Polls, ‏2020T1:54
  24. ^ מואב ורדי, סקר כאן חדשות: גוש הימין מתחזק, הליכוד מובילה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בפברואר 2020
  25. ^ מתי טוכפלד, הסקר האחרון לפני הבחירות: שוויון בין הליכוד לכחול לבן, גוש הימין מוביל במנדט, באתר ישראל היום, 27 בפברואר 2020
  26. ^ אריק בנדר, ‏סקר "מעריב" אחרון לפני הבחירות: התיקו נשמר, באתר מעריב אונליין, 28 בפברואר 2020
  27. ^ ירון אברהם, ‏הסקר האחרון לפני הקלפיות: הליכוד מוביל בשני מנדטים על כחול לבן, באתר ‏מאקו‏, 28 בפברואר 2020
  28. ^ אילה חסון, סקר אחרון לבחירות: גנץ ונתניהו בתיקו; גוש המרכז-שמאל מוביל, באתר חדשות 13, 28 בפברואר 2020
  29. ^ המהדורה המרכזית 02.03.20 - מדגם הבחירות, באתר חדשות 13, 2 במרץ 2020
    עדכון המדגמים: 59 מנדטים לגוש הימין - ליברמן מתייצב, מפלה במרכז-שמאל, באתר מעריב אונליין, 3 במרץ 2020
  30. ^ עדכון מדגם חדשות 12: הפער בין הגושים מצטמצם, חדשות 12, 3 במרץ 2020
    עדכון המדגמים: 59 מנדטים לגוש הימין - ליברמן מתייצב, מפלה במרכז-שמאל, באתר מעריב אונליין, 3 במרץ 2020
  31. ^ בחירות 2020 | בשידור מונגש בשפת הסימנים לחירשים וכבדי שמיעה, סרטון בערוץ "כאן חדשות,", באתר יוטיוב (אורך: 6:55:36 שעות), 2 במרץ 2020
    עדכון המדגמים: 59 מנדטים לגוש הימין - ליברמן מתייצב, מפלה במרכז-שמאל, באתר מעריב אונליין, 3 במרץ 2020

תוצאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הכנסת העשרים ושלוש

נתונים עיקריים:[57]

חלוקת הקולות לפי מפלגה

  הליכוד 36 מנדטים (29.46%)
  כחול לבן 33 מנדטים (26.59%)
  הרשימה המשותפת 15 מנדטים (12.67%)
  ש"ס 9 מנדטים (7.69%)
  יהדות התורה 7 מנדטים (5.98%)
  העבודה-גשר-מרצ 7 מנדטים (5.83%)
  ישראל ביתנו 7 מנדטים (5.74%)
  ימינה 6 מנדטים (5.24%)
  מפלגות שלא נכנסו (0.8%)
  • מס' בעלי זכות בחירה: 6,453,255
  • מס' מצביעים: 4,615,135 (המהווים אחוז הצבעה של 71.52%)
  • מס' הקולות הכשרים: 4,590,062
  • מס' הקולות הפסולים: 25,073
  • אחוז החסימה (3.25% מכלל הקולות הכשרים): 149,177 קולות
  • קולות לרשימות שעברו את אחוז החסימה: 4,553,161[58]
  • קולות לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה: 36,901
  • מודד למנדט: 37,943
רשימה מושבים בכנסת קולות
כינוי הרשימה סימן ראש הרשימה מס' ± מס' אחוז ±
הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה מחל בנימין נתניהו 36
36 / 120
 Increase4 1,352,449 29.46%
Increase4.36
כחול לבן בראשות בני גנץ פה בני גנץ 33
33 / 120
 Steady 1,220,381 26.59%
Increase0.64
הרשימה המשותפת חד"ש, רע"מ, תע"ל, בל"ד ודעם איימן עודה 15
15 / 120
 Increase2 581,507 12.67%
Increase2.05
התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל שס אריה דרעי 9
9 / 120
 Steady 352,853 7.69%
Increase0.25
יהדות התורה והשבת אגודת ישראל - דגל התורה ג יעקב ליצמן 7
7 / 120
 Steady 274,437 5.98%
Decrease0.08
העבודה-גשר-מרצ אמת עמיר פרץ 7
7 / 120
 Decrease4 267,480 5.83%
חדש
ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן ל אביגדור ליברמן 7
7 / 120
 Decrease1 263,365 5.74%
Decrease1.25
ימינה הימין החדש - הבית היהודי - האיחוד הלאומי טב נפתלי בנט 6
6 / 120
 Decrease1 240,689 5.24%
Decrease0.64
אחוז החסימה: 3.25%
עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר נץ איתמר בן-גביר 0 Steady 19,402 0.42% Decrease1.46
עוצמה ליברלית – כלכלית בראשות גלעד אלפר ז גלעד אלפר 0 חדש 3,781 0.08% חדש
קול הנשים נ מזל שאול 0 חדש 2,773 0.06% חדש
הפיראטים לדמוקרטיה לחצו כאן ףז נועם כוזר 0 Steady 1,473 0.03% Steady
משפט צדק, בראשות לריסה עמיר קץ לריסה עמיר 0 חדש 1,375 0.03% חדש
ישראליסט זכויותינו בקולנו לחיות טוב יותר ק עינת קולמן 0 Steady 980 0.02% Decrease0.01
אני ואתה - מפלגת העם הישראלית כן אלון גלעדי 0 חדש 812 0.02% חדש
איחוד הברית והשותפות ינ בשארה שליאן 0 Steady 677 0.01% Steady
סדר חדש לשינוי שיטת הבחירות בראשות עו"ד אביטל אופק קך אביטל אופק 0 Steady 677 0.01% Decrease0.01
הכח להשפיע למען הציבור לחיות בכבוד נז יוחאי דוק 0 חדש 667 0.01% חדש
מתקדמת (בשיתוף עם תנועת הדור העברי) נק דוד בלחסן 0 Steady 622 0.01% Decrease0.01
דעם כלכלה ירוקה מדינה אחת ץ יואב גל טמיר 0 Steady 612 0.01% Steady
הלב היהודי בראשות אלי יוסף כ אלי יוסף 0 חדש 516 0.01% חדש
שמע בראשות נפתלי גולדמן קע אלי גולדמן 0 חדש 442 0.01% חדש
מפלגת הגוש התנכ"י יק דניס ליפקין 0 Steady 389 0.01% Steady
קמ"ה - קידום מעמד הפרט ני מרדכי צוברה 0 Steady 350 0.01% Decrease0.01
אדום לבן – ח'ירבת דוראן בראשות עמי פינשטיין מחכים למשיח? משיח כבר כאן... יז עמי פיינשטיין 0 Steady 342 0.01% Decrease0.09
החזון בראשות ציון אלון י ציון אלון 0 חדש 308 0.01% חדש
מנהיגות חברתית יר אילן יר-זנבר 0 Steady 271 0.01% Steady
כבוד האדם, בראשות עו"ד ארקדי פוגץ' יף ארקדי פוגץ' 0 Steady 222 0.00% Decrease0.01
פעולה לישראל צן דוד נאוי 0 חדש 210 0.00% חדש
סה"כ 120 4,590,062 100%
בעלי זכות הצבעה 6,453,255 קולות כשרים 71.52% Increase1.69

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הבחירות לכנסת העשרים ושלוש בוויקישיתוף

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ המפלגות: הליכוד (32), ש"ס (9), יהדות התורה (7) וימינה (7) המליצו על נתניהו (ס"ה 55), והמפלגות: כחול לבן (33), העבודה-גשר (6), המחנה הדמוקרטי (5) וחלק מחברי הרשימה המשותפת (10 מתוך 13) המליצו על גנץ (ס"ה 54), מפלגת ישראל ביתנו (8) וחברי סיעת בל"ד (3) לא המליצו על אף מועמד (ס"ה 11)
  2. ^ בבחירות לכנסת העשרים ואחת הכנסת פוזרה טרם החזרת המנדט לנשיא, בבחירות לכנסת העשרים ושתיים גם נתניהו וגם גנץ קיבלו את המנדט ולא הצליחו להרכיב ממשלה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בפעם השלישית בתולדות מדינת ישראל, כמובא בערך הבחירות לכנסת.
  2. ^ 1 2 3 טל שניידר, ‏הסכמה בין כחול לבן לליכוד: מועד הבחירות השלישיות ייקבע ל-2 במרץ 2020, באתר גלובס, 9 בדצמבר 2019
  3. ^ חזקי ברוך, גנץ לנתניהו: "ותר על בלוק החסינות", באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
  4. ^ מיכל לוי, אלקין: גנץ פגש את לפיד - והכל התהפך, באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
  5. ^ חזקי ברוך, בכירים בסביבתו של גנץ: הוא יהיה ראש ממשלה - בכל מחיר, באתר ערוץ 7, 18 בנובמבר 2019
  6. ^ ערוץ 7, אחמד טיבי: "נעשה הרבה כדי לסלק את נתניהו", באתר ערוץ 7, 17 בנובמבר 2019
  7. ^ ערוץ 7, בני גנץ: בגלל יועז הנדל וצביקה האוזר אני לא ראש ממשלה, באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
  8. ^ אמיר אלון, מורן אזולאי, יובל קרני ועמיחי אתאלי, השמות והרשימות: אלו המועמדים בבחירות 2020, באתר ynet, 15 בינואר 2020
  9. ^ אריק בנדר, ‏בחירות 2020: שידורי התעמולה החלו, באתר מעריב אונליין, 17 בפברואר 2020
  10. ^ אמיר אלון ואיתמר אייכנר, נתניהו, גנץ וקורונה: נציגי ישראל בחו"ל מתחילים להצביע, באתר ynet, 18 בפברואר 2020
  11. ^ אמיר אלון, "זקוקים לתקציב נוסף": ועדת הבחירות במרוץ נגד הזמן, באתר ynet, 13 בדצמבר 2019
  12. ^ ה"ש 23/4 שירן אסלן נגד היועץ המשפטי לממשלה באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23.
  13. ^ נינה פוקס, סופית: עמוס סילבר נפסל מהתמודדות לכנסת, באתר ynet, 6 בפברואר 2020
  14. ^ אמיר אלון, נפסלה התמודדות ח"כ היבה יזבק ומפלגתה של לריסה עמיר, באתר ynet, 29 בינואר 2020
  15. ^ נטעאל בנדלו ג'קי חורי, על חודו של קול, העליון אישר את התמודדותה של ח"כ היבה יזבק בבחירות, באתר הארץ, 9 בפברואר 2020
  16. ^ יאיר אלטמן, בג"ץ קבע: ח"כ היבה יזבק ולריסה טרימבובלר יוכלו להתמודד בבחירות לכנסת ה-23, באתר ישראל היום, 9 בפברואר 2020
  17. ^ חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף-2019
  18. ^ עטרה גרמן, ‏ימינה תחתום על הסכם עודפים עם הליכוד, באתר "סרוגים", 21 בינואר 2020
  19. ^ אריק בנדר, ‏העבודה-גשר-מרצ חתמו על הסכם עודפים עם כחול לבן, באתר מעריב אונליין, 12 בפברואר 2020
  20. ^ מישל מחנין, ש"ס ויהדות התורה חתמו על הסכם עודפים | דרעי וליצמן: "ביטוי לשיתוף פעולה"
  21. ^ T. O. I. staff, Labor votes to keep Amir Peretz at helm, www.timesofisrael.com (באנגלית)
  22. ^ הסכם בין הליכוד לצומת - כאן
  23. ^ יעל מרום, הקמפיין עובר מהמסך הגדול לקטן, באתר העין השביעית, 19 בפברואר 2020
  24. ^ הסקר האחרון לפני הבחירות: שוויון בין הליכוד לכחול לבן, גוש הימין מוביל במנדט
  25. ^ אורן פרסיקו, עבודה פנטסטית, הצלחה ענקית, באתר העין השביעית, 25 בינואר 2020
  26. ^ עקיבא נוביק, ליברמן: "ישראל ביתנו תצביע נגד חסינות לנתניהו", באתר חדשות 13, 1 בינואר 2020
  27. ^ עקיבא נוביק, נתניהו מושך את בקשת החסינות: "לא אתן להפריע למהלך ההיסטורי", באתר חדשות 13, 28 בינואר 2020
  28. ^ טל שלו‏, גנץ: מתכוון להקים ועדה ציבורית מקצועית שתדון בנושא החסינות, באתר וואלה, 5 בפברואר 2020
  29. ^ "אם נתניהו יבחר הוא יחוקק חוקים שיביאו למותה של הדמוקרטיה"
  30. ^ טל שניידר, ‏נתניהו: "לא אחוקק חוק צרפתי. אנפץ את הטענות נגדי בבית המשפט", באתר גלובס, 24 בפברואר 2020
  31. ^ אריאל כהנא, בארה"ב בוחנים: לא לחכות לממשלה עם "תוכנית המאה", באתר ישראל היום, 15 בדצמבר 2019
  32. ^ טל שלו, שליחת וואלה! NEWS עם פמליית ראש הממשלה לוושינגטון‏, עקיצת המאה של נתניהו התהפכה, כרגע: גנץ עלה ליגה בבית הלבן, באתר וואלה, 28 בינואר 2020
  33. ^ הסיפוח יידחה לאחר הבחירות? נתניהו הודה: נחיל ריבונות כשננצח, באתר וואלה, 4 בפברואר 2020
  34. ^ ברק רביד, חן זנדר, עמרי מניב, פוטין נפגש עם נתניהו ואמה של נעמה יששכר: "הכול יהיה בסדר", באתר חדשות 13, 23 בינואר 2020
  35. ^ ניר חסון, ישראל לא נתנה לפוטין כנסייה תמורת נעמה יששכר. אז מה כן קרה בעיר העתיקה?, באתר הארץ, 24 בינואר 2020
  36. ^ שוקי טאוסיג, בלי סודות בחברה, באתר העין השביעית, 28 בינואר 2020
  37. ^ עומר כביר, לא תיקנו: ספר הבוחרים שוב דלף מאלקטור, באתר כלכליסט, 16 בפברואר 2020
  38. ^ יעל מרום, מדד הסייבר, באתר העין השביעית, 20 בפברואר 2020
  39. ^ תמיר פרדו: "אלקטור היא הקורונה הביטחונית של מדינת ישראל - הסירו אותה", באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2020
  40. ^ עומר כביר, ספר הבוחרים שהועבר לליכוד דלף בפעם השלישית, באתר כלכליסט, 22 בפברואר 2020
  41. ^ דליפת פנקס הבוחרים: "חברת אלקטור, הליכוד וישראל ביתנו הפרו את חוק הגנת הפרטיות", באתר ערוץ 7
  42. ^ עקיבא נוביק, שני מכסים לקלפי ומפקחים נוספים: מאבק ועדת הבחירות בזיופים, באתר חדשות 13, 26 בפברואר 2020
  43. ^ כרמל ליבמן, ‏בחירות בצל הקורונה: "לא אצביע - וכמוני עוד רבים", באתר ‏מאקו‏, 1 במרץ 2020
  44. ^ יובל קרני, שבוע לבחירות: חשש מפייק ניוז על קורונה בקלפיות, באתר ynet, 24 בפברואר 2020
  45. ^ הוראות מיוחדות וסדרי הצבעה לבוחרים השוהים בבידוד בית, באתר bechirot23.bechirot.gov.il
  46. ^ אתר למנויים בלבד יהושע בריינר, ועדת הבחירות תבדוק פייק ניוז על קורונה, אבל גורם מודה: "אי אפשר להגיע לכל שמועה", באתר הארץ, 1 במרץ 2020
  47. ^ דניאל דולב‏, ספירת מעטפות הקלפיות המיוחדות (סרטון), באתר וואלה, 4 במרץ 2020
  48. ^ נתניהו: גנץ שוב משקר, בלי טיבי ועודה אין לו ממשלה באתר סרוגים
  49. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏גנץ: "לא צריך את תמיכת הרשימה המשותפת"; נתניהו בתגובה: "שקרן", באתר מעריב אונליין, 15 בפברואר 2020
  50. ^ בני גנץ: בגלל יועז הנדל וצביקה האוזר אני לא ראש ממשלה באתר ערוץ 7
  51. ^ מורן אזולאי, גנץ רוצה עימות, בליכוד לא מתייחסים, באתר ynet, 21 במרץ 2019
  52. ^ אנה רייבה ברסקי, אריק בנדר, ‏נתניהו קרא לעימות בשידור ישיר - גנץ הגיב: "מייצר ספין", באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2020
  53. ^ הודעה מטעם הפרקליטות 20 בפברואר 2020
  54. ^ נחשף הדיל בין נתניהו לעמיר פרץ, באתר ישראל ביתנו, ‏2020-02-28
  55. ^ הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בבתי חולים) (קלפיות מותאמות לבוחרים בבידוד בית בשל נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8364, 27 בפברואר 2020, עמ' 680
  56. ^ אריק בנדר, ‏איחוד בשמאל: העבודה-גשר ומרצ החליטו על ריצה משותפת לכנסת ה-23, באתר מעריב אונליין, 13 בינואר 2020
  57. ^ הכנסת העשרים ושלוש, באתר הכנסת
  58. ^ על פי תוצאות ועדת הבחירות המרכזית לכנסת

היערכות המפלגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מורן אזולאי ויובל קרני, לפיד מוותר על הרוטציה: "כולנו מאחורי בני גנץ", באתר ynet, 9 בדצמבר 2019
  2. ^ מורן אזולאי ויובל קרני, בעקבות מגעים לעריקה לליכוד: ח"כ גדי יברקן הודח מכחול לבן, באתר ynet, 15 בינואר 2020
  3. ^ אברהם בלוך, ‏סגן ראש השב"כ לשעבר: בני גנץ מתנהל כמו דיקטטור, באתר "סרוגים", 16 בינואר 2020
  4. ^ טל שניידר, ‏משה כחלון פורש מהחיים הפוליטיים; לא ייכלל ברשימת הליכוד לכנסת, באתר גלובס, 12 בינואר 2020
  5. ^ טל שלו‏, בחירות 2020: מרכז הליכוד אישר קיום פריימריז לראשות המפלגה ב-26.12, באתר וואלה, 12 בדצמבר 2019
  6. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, תוצאות רשמיות בפריימריז בליכוד: נתניהו ניצח עם 72.5% מהקולות, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2019
  7. ^ גיא עזרא, ‏גדי יברקן ישוריין במקום ה-20: "שמח לחזור הביתה", באתר "סרוגים", 15 בינואר 2020
  8. ^ הסכם הריצה המשותפת באתר ועדת הבחירות
  9. ^ T. O. I. staff, Labor, Gesher say they’re sticking together for the March election, www.timesofisrael.com (באנגלית)
  10. ^ חדשות כיפה, ‏השינוי הקטן והמשמעותי בקמפיין החדש של ש"ס, באתר כיפה, 18 בדצמבר, 2019 20:02
  11. ^ קושניר נשאר: זו רשימת ישראל ביתנו לכנסת ה-23, באתר "סרוגים", 14 בינואר 2020
  12. ^ חילוקי דעות בין אגודה לדגל, וסלוגן מפתיע שנלקח דווקא מהיריבה, באתר בחדרי חרדים, 02,02,2020
  13. ^ עטרה גרמן, ‏בלוף מטה הציונות הדתית למען יהדות התורה | סיכום פוליטי, באתר "סרוגים", 14 בפברואר 2020
  14. ^ Bennett to party activists: Start your engines, Israel National News (באנגלית)
  15. ^ אנה רייבה ברסקי, אריק בנדר, ‏תפנית בעלילה: בנט, שקד וסמוטריץ@@@ חתמו על הסכם ריצה משותפת בבחירות, באתר מעריב אונליין, 14 בינואר 2020
  16. ^ סופית: בנט, פרץ וסמוטריץ' ירוצו יחד, בלי בן גביר, באתר ערוץ 7
  17. ^ אילת כהנא, ליל הסכינים, באתר ערוץ 20, 16 בינואר 2020
  18. ^ אריה יואלי, ‏מקום 11 בימינה, מוטי יוגב, מסרב לומר למי יצביע בבחירות, באתר "סרוגים", 22 בינואר 2020
  19. ^ אביעד פוהורילס, לא עוצר באדום, באתר ישראל היום
  20. ^ יעקב בן-אפרת, בפעם השלישית: כלכלה ירוקה – מדינה אחת, באתר מפלגת "דעם", 5 בינואר 2020
  21. ^ 1 2 3 4 5 6 רועי רובינשטיין, מאבק באתרי פורנו וקידום מס אחיד: החזון של המפלגות הקטנות, באתר ynet, 18 בינואר 2020
  22. ^ החלטה בעניין אישור רשימת המועמדים מטעם מפלגת "משפט צדק", באתר ועדת הבחירות המרכזית, 10 בפברואר 2020
  23. ^ הבית היהודי ועוצמה יהודית סיכמו על ריצה משותפת, באתר ערוץ 7
  24. ^ ביטול הסכמי אוסלו ופינוי מיידי של חאן אל-אחמר: תנאי הפרישה של בן גביר, באתר וואלה, 26 בפברואר 2020
  25. ^ על פי עמוד הפייסבוק הרשמי שלהם
  26. ^ מידע באתר ועדת הבחירות - נכון לאפריל 2019
  27. ^ הקול הנשי, באתר רדיו 103fm, ריאיון עם שרון רופא אופיר וד"ר מזל שאול בתוכנית הרדיו של איילה חסון, ‏25 בדצמבר 2019


רשימות שהתמודדו בבחירות לכנסת העשרים ושלוש
מיוצגות בכנסת ה-22 כחול לבן • הליכוד • הרשימה המשותפת • העבודה-גשר-מרצ (כ-העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי) • ש"ס • ישראל ביתנו • יהדות התורה • ימינה (כ-הימין החדש והבית היהודי – האיחוד הלאומי)
לא מיוצגות בכנסת ה-22 אדום לבן • אני ואתה - מפלגת העם הישראלית • דעם • הברית המשותפת • החזון • הלב היהודי • הפיראטים • ישראליסט זכויותינו בקולנו לחיות טוב יותר • כבוד האדם • כח להשפיע למען העם לחיות בכבוד • מנהיגות חברתית • מפלגת הגוש התנ"כי • משפט צדק • מתקדמת • סדר חדש לשינוי שיטת הבחירות בישראל • עוצמה יהודית • עוצמה ליברלית-כלכלית • פעולה לישראל • קול הנשים • קמ"ה - קידום מעמד הפרט • שמע בראשות נפתלי גולדמן
רשימות המועמדים לכנסת - באתר הכנסת • מפלגות בישראל • הכנסת • פוליטיקה של ישראל
מערכות בחירות כלליות בישראל
1949 • 1951 • 1955 • 1959 • 1961 • 1965 • 1969 • 1973 • 1977 • 1981 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 1999 • 2001 • 2003 • 2006 • 2009 • 2013 • 2015 • 2019 (אפריל) • 2019 (ספטמבר) • 2020 • 2021 • 2022
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הבחירות_לכנסת_העשרים_ושלוש&oldid=39606178"