ויקיפדיה:ייעוץ לשוני – הבדלי גרסאות
←הטיות שייכות של גזרת הכפולים: פסקה חדשה |
|||
שורה 199: | שורה 199: | ||
מה המילה הנרדפת למאויש? <small>-- הודעה זו הושארה על ידי {{#תנאי:|[[מיוחד:תרומות/{{{1}}}|אנונימי/ת]]|אנונימי/ת}}.</small> |
מה המילה הנרדפת למאויש? <small>-- הודעה זו הושארה על ידי {{#תנאי:|[[מיוחד:תרומות/{{{1}}}|אנונימי/ת]]|אנונימי/ת}}.</small> |
||
:מיושב, מאוכלס. --[[משתמש:פדיחה|פדיחה]] • [[שיחת משתמש:פדיחה|שיחה]] • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ספרות ספקולטיבית|הצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית!]] • <big><big>☺</big></big> 18:38, 20 באוקטובר 2012 (IST) |
:מיושב, מאוכלס. --[[משתמש:פדיחה|פדיחה]] • [[שיחת משתמש:פדיחה|שיחה]] • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ספרות ספקולטיבית|הצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית!]] • <big><big>☺</big></big> 18:38, 20 באוקטובר 2012 (IST) |
||
::מה פתאום? שמעת פעם על חללית מאוכלסת? או על יישוב משׂרה? ‏[[משתמש:nevuer|nevuer]]‏ • [[שיחת משתמש:nevuer|שיחה]] 23:07, 20 באוקטובר 2012 (IST) |
|||
תודה רבה עזרת לי מאוד ;) |
תודה רבה עזרת לי מאוד ;) |
||
גרסה מ־00:07, 21 באוקטובר 2012
ייעוץ לשוני ודיונים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדיניות לשונית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כללים לתעתיק משפות זרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחזוקה בערכים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף ברוכים הבאים לדף הייעוץ הלשוני! בדף זה תוכלו להעלות שאלות בנושאים הבאים:
|
הוספת שאלה חדשה | |
---|---|
כותרת שאלה: | |
נושא השאלה: טכנית - לשון - תוכן - זכויות יוצרים - גרפיקה - דלפק היעץ של הספרייה הלאומית |
שימו לב: שאלות חדשות נמצאות בסוף דף זה, ולא בתחילתו.
הגהה לטיוטא לערך "דוד (גופן)"
שלום חברים, בדף הטיוטא שלי שכתבתי את הערך "דוד (גופן)". הטיוטא כבר עברה הגהה ע"י הויקיפד בשם "חזרתי", ואני מבקש הגהה נוספת (עקב הוספת מידע). האם מישהו ירים את הכפפה ויעזור, או שעדיף כבר להעביר את השכתוב לערך ומשם יתקנו? תודה, ירון --Yaronimus - שיחה 15:32, 3 באוקטובר 2012 (IST)
מהמזנון: נחגג או נחוג
בתבנית:חג מופיע הפרמטר "נחגג ב:" האם חג נחוג או נחגג? • חיים 7 • (שיחה) • י"ז בתשרי ה'תשע"ג • 12:59, 3 באוקטובר 2012 (IST)
- מסתבר שהיה על זה דיון בעבר, ונראה ששתי הצורות אפשריות: ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 38#נחגג-->נחוג TZivyA • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ג 13:08, 5 באוקטובר 2012 (IST)
בחירת שם עברי לערך ששמו באנגלית הוא Front and back ends
אני מתכנן לכתוב ערך חדש שיתבסס על תרגום הערך Front and back ends מוויקיפדיה האנגלית. ערך זה עוסק בהסבר המושגים front-end ו-back-end (מושגים מעולם המחשבים), שאני לא מכיר תרגום נפוץ מקובל עבורם בעברית. ניתן לתרגם את המושגים כ"קצה קדמי" ו-"קצה אחורי", אבל אף אחד לא משתמש במושגים אלה, אלא פשוט משתמשים במושגים באנגלית. לכן אני רוצה לשמר את המושגים front-end ו-back-end בשם של הערך העברי גם כן (אם הייתי כותב ערך נפרד עבור כל מושג, שם הערך היה נשאר פשוט Front end או Back end). כעת השאלה היא איזה שם ניתן לתת לערך כזה? רוני ב. - שיחה 23:22, 3 באוקטובר 2012 (IST)
- שתי אפשרויות שחשבתי עליהן, ושתיהן לא נראות לי כפתרון מספיק טוב: front-end ו-back end או Front end / back end. מה דעתכם? אשמח להצעות. רוני ב. - שיחה 23:26, 3 באוקטובר 2012 (IST)
- ואולי בכל זאת קצה קדמי וקצה אחורי? רוני ב. - שיחה 00:14, 4 באוקטובר 2012 (IST)
- עדיף לתרגם לעברית. לפי מה שנראה, קיים שימוש כלשהו במונח בצורתו העברית, ולפיכך מוטב להשתמש בו. כמובן שכדאי לעשות הפניה מהשם האנגלי. TZivyA • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ג 13:12, 5 באוקטובר 2012 (IST)
- הייתי מתרגם כ"צד קדמי" ו"צד אחורי" או, בהקשר הספציפי של ארכיטקטורת מחשבים ל"עיבוד קדמי" ו"עיבוד אחורי", אבל, כיוון שאנחנו לא מחדשים מושגים, שמות הערכים יישארו לדעתי באיגליזית. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 09:50, 9 באוקטובר 2012 (IST)
- אני הייתי הולך על צד שרת וצד לקוח. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:31, 12 באוקטובר 2012 (IST)
- הייתי מתרגם כ"צד קדמי" ו"צד אחורי" או, בהקשר הספציפי של ארכיטקטורת מחשבים ל"עיבוד קדמי" ו"עיבוד אחורי", אבל, כיוון שאנחנו לא מחדשים מושגים, שמות הערכים יישארו לדעתי באיגליזית. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 09:50, 9 באוקטובר 2012 (IST)
- עדיף לתרגם לעברית. לפי מה שנראה, קיים שימוש כלשהו במונח בצורתו העברית, ולפיכך מוטב להשתמש בו. כמובן שכדאי לעשות הפניה מהשם האנגלי. TZivyA • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ג 13:12, 5 באוקטובר 2012 (IST)
- ואולי בכל זאת קצה קדמי וקצה אחורי? רוני ב. - שיחה 00:14, 4 באוקטובר 2012 (IST)
לא "הולכים דרך הדואר"
האם יש תרגום עברי מקובל לירי במקומות העבודה, שבביטוי הסלנג Going postal ? (כלומר אם נכתוב ערך, איך נקרא לו)? תודה לעונים. Danny-w • שיחה 12:55, 5 באוקטובר 2012 (IST)
- לא נפגשתי אפעם בביטוי הזה. הכי קרוב בעברית זה "להפוך שולחנות", אבל זה לא עוזר הרבה בשביל שם לערך. נראה שגם פה תהו האנשים על כך. אולי תקבל השראה :) TZivyA • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ג 13:03, 5 באוקטובר 2012 (IST)
- אכן, פורום נחמד שלא היכרתי עם הצעות נחמדות. בעיקר "מאבדים מיקוד", ו- "הדואר בא
היוםאיום"... . הם מדברים אמנם על הספר ולא על הביטוי, אבל ממש אהבתי. תודה על ההפנייה. בקשר לתירגום המושג אנציקלופדית, כנראה נישאֵר עם "ירי במקומות עבודה". דני. Danny-w • שיחה 21:20, 5 באוקטובר 2012 (IST)- לא כדאי לשקול להישאר עם השם האנגלי? (-"גואינג פוסטל") זה נראה שהשימוש בביטוי בשיח העברי משאיר אותו במקור האנגלי שלו בהיעדר תרגום הולם. TZivyA • שיחה • כ' בתשרי ה'תשע"ג 19:06, 6 באוקטובר 2012 (IST)
- אכן, פורום נחמד שלא היכרתי עם הצעות נחמדות. בעיקר "מאבדים מיקוד", ו- "הדואר בא
עזרה בתעתוק שמו של זוכה פרס הנובל (מאנגלית)
בוקר טוב!
אשמח אם מישהו/י יוכל/תוכל לעזור לי לתעתק את שמו של זוכה פרס הנובל לרפואה או לפיזיולוגיה, John Gurdon (בריטי) כדי שאוכל לכתוב עליו ערך. יש לנו אי-התאמות בתוך הוויקי, לפעמים שמו נכתב ג'ון גרדון ולעתים ג'ון גורדון. בתודה, נטע - שיחה 08:52, 9 באוקטובר 2012 (IST)
- בוקר טוב בהחלט,
- לדעתי הצורה "גֵרדון" היא המתאימה מהשתיים, וזאת בהסתמך על הגיית המראיין בראיון הזה (YouTube; בפעם הראשונה הוא מבטא את ההברה הראשונה "גיר", אבל בהמשך זה "מסתדר"). אפשר לטעון ששמו אפילו מבוטא "גֵרדְן", אבל התעתיק "דון" להברה השנייה תואם את המקובל בעברית לשמות בעלי סיומת דומה ("לונדון" למשל). Virant - שיחה 09:36, 9 באוקטובר 2012 (IST)
- תודה רבה :) נטע 21:32, 11 באוקטובר 2012 (IST)
אנטיקוריאט
הערך אנטיקוריאט מהווה תרגום לw:Antiquarian. האמנם זהו תרגום ראוי? את מבחן גוגל הוא לא עובר, אך האם יש מילה טובה יותר מאשר "חובב עתיקות"? Doronve - שיחה 23:49, 9 באוקטובר 2012 (IST)
- תיקנתי ל"אנטיקווריאט". זה בסדר. אביעדוס • שיחה כ"ו בתשרי ה'תשע"ג, 22:23, 11 באוקטובר 2012 (IST)
תעתיק של Joseph Pitton de Tournefort מצרפתית
איך יש לכתוב בעברית? ראה ז'וזף פיטון דה טורנפור. אוריה אורן - שיחה 14:24, 11 באוקטובר 2012 (IST)
- נפתר. אביעדוס • שיחה כ"ו בתשרי ה'תשע"ג, 22:11, 11 באוקטובר 2012 (IST)
- י-י-י-ש-ש-ש !! אוריה אורן - שיחה 23:33, 11 באוקטובר 2012 (IST)
איך אומרים Turning בעברית?
ראה [1] אוריה אורן - שיחה 02:04, 12 באוקטובר 2012 (IST)
- הפעולה נקראת חריטה. ראה מחרטה.--ניצן - שיחה 09:23, 12 באוקטובר 2012 (IST)
עזרה בתרגום משפט תמוה
― הועבר מהדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ
במהלך תרגום הפסקה "Name" בערך האנגלי על פורד פרפקט, מצאתי את המשפט הבא:
תירגמתי את זה ככה: ' למרות שפורד שם לב להשתלבותו בכדור הארץ, הוא "חסך מעט במחקר המקדים שלו", וחשב שהשם "פורד פרפקט" יכול להיות "לא בולט באופן נחמד" ', אך המשפט נראה קצת תמוה. --פדיחה • שיחה • הצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! • ☺ 10:25, 13 באוקטובר 2012 (IST)
- ראשית, לדעתי מדובר בציטוט מ"מדריך הטרמפיסט" ולכן אם רוצים יש להשתמש בתרגום ה"רשמי" ולא להמציא אחד. שנית, אם לא היה מדובר בציטוט אין צורך לתרגם כל דבר מילה במילה. המשפט נסוב סביב "פורד פרפקט" שהוא שמה של מכונית באנגליה (והדמות במדריך), בלי הידע המוקדם הזה אין למשפט משמעות. הממשפט מנסה להגיד, "פורד פרפקט הוא שמה של מכונית באנגליה, פורד משתמש בשם, משום שלמרות מאמציו להיטמע באוכלוסיית כדור הארץ, מחקרו המוקדם לא היה מן המשובחים". בברכה, --איש המרק - שיחה 10:57, 13 באוקטובר 2012 (IST)
― סוף העברה
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: הצעתי: אף שפורד דאג מאוד להשתלב בחברת כדור הארץ, הוא "חסך מעט במחקר המקדים שלו", וחשב שהשם פורד פרפקט "יתבלע יופי". אני מניח שהמרכאות באות לציין שמדובר בציטוט מהספר, ולכן אני ממליץ לך לחפש את התרגום העברי לספר ולהשתמש במינוח משם. אני לא קראתי, לבושתי אפשר לומר, את הספר, ולכן אני לא יכול לקלוע בדיוק בתרגום. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ז בתשרי ה'תשע"ג • 10:57, 13 באוקטובר 2012 (IST)
- אני פעם קראתי, אבל איני יכול לזכור את הניסוח של כל משפט ומשפט, כמובן (הספר כבר לא ברשותי). --פדיחה • שיחה • הצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! • ☺ 12:24, 13 באוקטובר 2012 (IST)
- יתבלע? באיזה שפה המילה הזו???--ניצן - שיחה 15:51, 13 באוקטובר 2012 (IST)
- יִתְבַּלֵּעַ, שורש ב־ל־ע בבניין התפעל. ועוד משהו קטן, "באיזו שפה" ולא "באיזה שפה". Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ז בתשרי ה'תשע"ג • 17:20, 13 באוקטובר 2012 (IST)
- למיטב ידיעתי אומרים "יבלע" בבנין נפעל.--ניצן - שיחה 20:35, 13 באוקטובר 2012 (IST)
- אין צורך כבר לענות לשאלת התרגום בספר, כבר קיבלתי תשובה. פדיחה • שיחה • הצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! • ☺ 18:41, 13 באוקטובר 2012 (IST)
- ניצן, הצורה יתבלע בשימוש, מובן שפחות מ"ייבלע". תוכל לבדוק באבן שושן. במובן של - נבלע, שקע, טבע "מים כשאין אדם יודע לשוט בהן, סוף, שהוא מתבלע". ל"התבלע"יש גם פירוש נוסף - התבלבל, נבוף - מתהלים קז' כז' - "וכל חכמת תתבלע", ומביאליק - "ויתע לבבו ודעתו התבלעה. הפירוש השלישי הוא נטמע, התבולל. אביעד • שיחה 20:54, 14 באוקטובר 2012 (IST)
- יִתְבַּלֵּעַ, שורש ב־ל־ע בבניין התפעל. ועוד משהו קטן, "באיזו שפה" ולא "באיזה שפה". Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ז בתשרי ה'תשע"ג • 17:20, 13 באוקטובר 2012 (IST)
- יתבלע? באיזה שפה המילה הזו???--ניצן - שיחה 15:51, 13 באוקטובר 2012 (IST)
- אני פעם קראתי, אבל איני יכול לזכור את הניסוח של כל משפט ומשפט, כמובן (הספר כבר לא ברשותי). --פדיחה • שיחה • הצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! • ☺ 12:24, 13 באוקטובר 2012 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: הצעתי: אף שפורד דאג מאוד להשתלב בחברת כדור הארץ, הוא "חסך מעט במחקר המקדים שלו", וחשב שהשם פורד פרפקט "יתבלע יופי". אני מניח שהמרכאות באות לציין שמדובר בציטוט מהספר, ולכן אני ממליץ לך לחפש את התרגום העברי לספר ולהשתמש במינוח משם. אני לא קראתי, לבושתי אפשר לומר, את הספר, ולכן אני לא יכול לקלוע בדיוק בתרגום. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ז בתשרי ה'תשע"ג • 10:57, 13 באוקטובר 2012 (IST)
שאלה לגבי דיפתונג
ראיתי בערך דיפתונג את הדוגמה ביצה - ומכאן תהייתי. האם ההנחה היא שבמילה ביצה הי' היא עיצורית או חצי עיצורית? האם במילים בעברית בהן הי' מנוקדת בשווא מדובר גם בדיפותנג? מה לגבי המילים "מייל", "מיצב"ו"כיבוי". תודה, אביעד • שיחה 16:02, 13 באוקטובר 2012 (IST)
- מייל זו מילה בעברית??
- במילה כיבוי יש חיריק חסר ולכן בכתיב מנוקד אין י'.--ניצן - שיחה 16:18, 13 באוקטובר 2012 (IST)
- לא אמרתי שהמילים שנתתי הן בהכרח ממקור עברי. וחוץ מזה, שאלתי על הי' האחרונה במילה כיבוי. אביעד • שיחה 16:41, 13 באוקטובר 2012 (IST)
- למה כוונתך ב"חצי עיצורית"? למיטב ידיעתי, גם כשהיו"ד מנוקדת בשווא מדובר בדיפתונג, וכנ"ל במילים שציינת. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ז בתשרי ה'תשע"ג • 17:17, 13 באוקטובר 2012 (IST)
- ביצה היא דוגמה בעייתית (שיניתי אותה לכינוי הקניין למדבר). ההגייה של ביצה עם דיפתונג היא תוצר של השפעת ההגייה האשכנזית, שבה חלה דיפתונגיזציה של כל צירה מלא. אבל ההגייה ה"אותנטית" במקרה זה היא ההגייה הספרדית, שקוראת שם תנועת e רגילה.
- לשאלותיך, אביעד, ההגייה העברית המקובלת של המילה מייל כוללת דיפתונג ei, וכן המילה כיבוי (דיפונג uy). את המילה מיצב אמורים לבטא mezav - היו"ד שם היא אם קריאה. אכן, יו"ד המנוקדת בשווא נח באמצע מילה מעידה כי לפנינו דיפתונג - למשל, הצורה לְנַיְלֵן, שהאקדמיה אישרה לשימוש בצורתה זו.
- העיצור יו"ד הוא בהגדרתו "חצי תנועה" (כמו העיצור w)פלימפססט - שיחה 11:55, 14 באוקטובר 2012 (IST)
- תודה על המענה. אתה אומר שמדובר רק על מקרים שהשווא הוא נח? אני פחות שואל על העניין התיאורטי בלשון העברית. זאת אומרת, בהרבה מקרים היום אני הבדל בהגייה בין שווא נח לשווא נע, ולכן אני מאמין שיכולים להיות מצבים שהשווא הוא נע, וכן מדובר בדיפתונג בפועל. ושאלה נוספת, האם במילה "דַּיָּג" יש דיפתונג? אמנם מדובר בתנועה, אך הדגש התבניתי בעצם מציין שהמצב הוא "דַּיְ-יָג", לא? ואז בעצם כן יש שווא כביכול (אם זה דיפותנג, אז מה לגבי י' עיצורית לא דגושה?). תודה, אביעד • שיחה 19:38, 14 באוקטובר 2012 (IST)
- בשמחה (אבל אני את ולא אתה). אכן, כל יו"ד שמבוצע באפס תנועה אחרי תנועה הוא דיפתונג, ללא קשר לאיכותו המקורית של השווא. לגבי דייג: בצורתו המקורית (עם הדגש) יש שם דיפתונג כדבריך (הכפלה, אגב, היא אחד הגורמים המרכזיים להשתמרות דיפתונג ay בעברית המקראית. במרבית המקרים הוא התכווץ לצירה או התפרק לשתי הברות). בהגייה העברית בת ימינו, שאינה מבצעת דגשים חזקים, יש שם טריפתונג aya (רצף של תנועה-חצי תנועה-תנועה).פלימפססט - שיחה 09:42, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- האם יש בשפה העברית דוגמאות לדיפטונג ea? בברכה. ליש - שיחה 20:56, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- האם "מֵאַחַר" נחשב? - תודה על התשובה המלאה, וסליחה על הבלבול המגדרי. אביעד • שיחה 09:59, 16 באוקטובר 2012 (IST)
- לעניות דעתי לא, כי הא' היא עיצור. יש דיפטונג כזה בח' בסוף מילה כאשר לפניה תנועת E, כמו במילה ירח.--ניצן - שיחה 14:29, 16 באוקטובר 2012 (IST)
- נכון, ואע"פ שבעברית הדבורה ה-א' לא נהגית כעיצור, אין שם דיפתונג אלא היאטוס (רצף של שתי תנועות בשתי הברות נפרדות).
אבל אני תוהה לגבי מקרים כמו "יודע" - שם נראה על פניו שיש דיפתונג ea, גם בהגייה התקנית של המילה.סליחה, רק עכשיו הבחנתי שניצן כבר התייחס לזה. פלימפססט - שיחה 07:27, 18 באוקטובר 2012 (IST)- תודה על התשובות. האם גם המילה "נִשְאַר" מכילה דיפתונג EA או שמדובר בהיאטוס? בברכה. ליש - שיחה 08:17, 18 באוקטובר 2012 (IST)
- במילה "מאחר" הא' היא עיצור לכל דבר וענין. גם בעברית מדוברת יש עיצור א', ולא רק זאת, אלא שהעיצורים ה' וע' נהגים על ידי רבים כמו א' (למשל במילה הנפוצה "מדהים" שנהגית "מדאים"). לעומת זאת עיצור א' בסוף מילה אינו נהגה כיום על ידי רוב דוברי העברית (למשל במילה לקרוא). לגבי מילים שמסתיימות בע' גנובה כמו "יודע", למיטב ידיעתי צריך להגות אותן YODEA' כמו שהוגים ח' גנובה, אבל בשני המקרים דוברי עברית מודרנית נוהגים להוסיף עיצור דמוי א' בין התנועות E ו-A (למשל YARE'AH) ולמעשה הע' בסוף המילה לא נהגית.
במילה נשאר יש שווא נח באות ש' ואחריה א' עיצורית, לכן בוודאי שאין דיפטונג.--ניצן - שיחה 15:34, 18 באוקטובר 2012 (IST)- יחידי סגולה הם דוברי העברית ההוגים סותם סדקי במילה "מאחר" (אין כוונתי לתודעת הדוברים, אלא למה שהם הוגים בפועל). האל"ף בסופי הברה התאפסה כמובן כבר בעברית המקראית, אבל בעברית המודרנית היא מתאפסת במקומות רבים אחרים, וגם כשהיא נהגית (למשל, בתחילת מילה), היא רפה מאוד (השווה, למשל, להגיית אל"ף בערבית). פלימפססט - שיחה 16:24, 18 באוקטובר 2012 (IST)
- בעברית תקנית השאלה לא היתה מתעוררת בכלל, מכיוון שאין בה הברה שמתחילה בתנועה, וקיימות 5 תנועות בלבד, ולכן לא ייתכן היאטוס או דיפטונג. בעברית מדוברת אין כללים ברורים ואיש הישר בעיניו יעשה...--ניצן - שיחה 22:40, 18 באוקטובר 2012 (IST)
- הטענה שבעברית מודרנית אין הברה שמתחילה בתנועה רלוונטית לתיאור העברית המודרנית כמו תיאור החי"ת כעיצור גרוני והקוף כעיצור נחצי. יש לזה חשיבות בענייני כתיב, אך זה מנותק מן המציאות בכל הנוגע להגייה. אגב, אין כאן בכלל שאלה של תקניות, האקדמיה החליטה למשוך את ידיה מענייני הגייה והיא עוסקת בדקדוק ובלקסיקון בלבד. ולמה כוונתך שלא ייתכן דיפתונג? יש בעברית המקראית דיפתונגים רבים, ואין בזה כל קושי. פלימפססט מתעצלת להיכנס לחשבון 46.210.12.104 23:25, 18 באוקטובר 2012 (IST)
- נכון, ואע"פ שבעברית הדבורה ה-א' לא נהגית כעיצור, אין שם דיפתונג אלא היאטוס (רצף של שתי תנועות בשתי הברות נפרדות).
- לעניות דעתי לא, כי הא' היא עיצור. יש דיפטונג כזה בח' בסוף מילה כאשר לפניה תנועת E, כמו במילה ירח.--ניצן - שיחה 14:29, 16 באוקטובר 2012 (IST)
- האם "מֵאַחַר" נחשב? - תודה על התשובה המלאה, וסליחה על הבלבול המגדרי. אביעד • שיחה 09:59, 16 באוקטובר 2012 (IST)
- האם יש בשפה העברית דוגמאות לדיפטונג ea? בברכה. ליש - שיחה 20:56, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- בשמחה (אבל אני את ולא אתה). אכן, כל יו"ד שמבוצע באפס תנועה אחרי תנועה הוא דיפתונג, ללא קשר לאיכותו המקורית של השווא. לגבי דייג: בצורתו המקורית (עם הדגש) יש שם דיפתונג כדבריך (הכפלה, אגב, היא אחד הגורמים המרכזיים להשתמרות דיפתונג ay בעברית המקראית. במרבית המקרים הוא התכווץ לצירה או התפרק לשתי הברות). בהגייה העברית בת ימינו, שאינה מבצעת דגשים חזקים, יש שם טריפתונג aya (רצף של תנועה-חצי תנועה-תנועה).פלימפססט - שיחה 09:42, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- תודה על המענה. אתה אומר שמדובר רק על מקרים שהשווא הוא נח? אני פחות שואל על העניין התיאורטי בלשון העברית. זאת אומרת, בהרבה מקרים היום אני הבדל בהגייה בין שווא נח לשווא נע, ולכן אני מאמין שיכולים להיות מצבים שהשווא הוא נע, וכן מדובר בדיפתונג בפועל. ושאלה נוספת, האם במילה "דַּיָּג" יש דיפתונג? אמנם מדובר בתנועה, אך הדגש התבניתי בעצם מציין שהמצב הוא "דַּיְ-יָג", לא? ואז בעצם כן יש שווא כביכול (אם זה דיפותנג, אז מה לגבי י' עיצורית לא דגושה?). תודה, אביעד • שיחה 19:38, 14 באוקטובר 2012 (IST)
- למה כוונתך ב"חצי עיצורית"? למיטב ידיעתי, גם כשהיו"ד מנוקדת בשווא מדובר בדיפתונג, וכנ"ל במילים שציינת. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ז בתשרי ה'תשע"ג • 17:17, 13 באוקטובר 2012 (IST)
- לא אמרתי שהמילים שנתתי הן בהכרח ממקור עברי. וחוץ מזה, שאלתי על הי' האחרונה במילה כיבוי. אביעד • שיחה 16:41, 13 באוקטובר 2012 (IST)
Amami rabbit
מהו שמו העברי של המין הזה? הערך בויקיפדיה האנגלית, אבל בערך ארנביים תורגם הערך לארנבת בר, דבר שאני די מסופק אם הוא אכן התרגום הנכון. אשמח לחוות דעת של מבין.--אדג - שיחה 06:32, 14 באוקטובר 2012 (IST)
תעתיק לשמות אנגליים מהמאה ה-18
אשמח לקבל אימות או תיקון לתעתיקים הבאים של שמות אנגליים, כולם זוכי מדליית קופלי מהמאה ה-18:
- ג'ון הקסם Huxham (אנ').
- ג'ון בלשיר John Belchier (אנ').
- ג'יימס ולואה James Valoue (אנ').
- ג'ון תיאופילוס דזגליה John Theophilus Desaguliers(אנ').
- סטיבן האלס Stephen Hales (אנ').
Michael Shefa - שיחה 12:20, 14 באוקטובר 2012 (IST)
- למה לא סטפן היילס?--ניצן - שיחה 15:02, 14 באוקטובר 2012 (IST)
- בשם הראשון הייתי מתעתק הקסהאם או הקסאם. לגבי השני אני לא יודע. השלישי סבבה. הרביעי, לפי ה-IPA שמביאים בערך, אם מאנגלית אז דזגיוליה, ואם מצרפתית אז דזגיליה. בחמישי דעתי כדעת ניצן בעניין שם המשפחה, אולם השם הפרטי אכן סטיבן (ע"ע Stephen). Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ח בתשרי ה'תשע"ג • 15:41, 14 באוקטובר 2012 (IST)
- תודה, אתקן. Michael Shefa - שיחה 18:18, 14 באוקטובר 2012 (IST)
- בשם הראשון הייתי מתעתק הקסהאם או הקסאם. לגבי השני אני לא יודע. השלישי סבבה. הרביעי, לפי ה-IPA שמביאים בערך, אם מאנגלית אז דזגיוליה, ואם מצרפתית אז דזגיליה. בחמישי דעתי כדעת ניצן בעניין שם המשפחה, אולם השם הפרטי אכן סטיבן (ע"ע Stephen). Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ח בתשרי ה'תשע"ג • 15:41, 14 באוקטובר 2012 (IST)
שמות תאריכים (לוח שנה עברי)
אני נתקל במקרה שמבאס אותי מזה כמה שנים (אפילו עוד לפני ההרשמה שלי לכאן) כשאני מנסה לקשר או לכתוב שם של תאריך עברי, דוגמה: כ"ח תמוז אין זה מגיע לערך כ"ח בתמוז. יש מן צורת כתיבה כזו שמחסרים את האות 'ב' כך שנשאר רק מספר היום והחודש שבו הוא נמצא, (כך זה גם בויקיפדיה היידיש). רציתי לדעת האם ניתן ליצור הפניה בצורה הזאת דוגמה: כ"ח תשרי יפנה לערך כ"ח בתשרי? כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 15:36, 14 באוקטובר 2012 (IST)
- אתה שואל מבחינה טכנית? עדיף לתת לבוט שיעשה זאת, אם כי אני ממליץ לקבל הסכמה על כך, או אולי עדיף אפילו להציע בבוט ההחלפות, במקום ליצור 385 הפניות, החלפה אוטומטית של {' או "[אות] [חודש]} ב-{' או "[אות] ב[חודש]}. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ח בתשרי ה'תשע"ג • 15:49, 14 באוקטובר 2012 (IST)
- מבחינה לשונית, האם זה תקין לכתוב "היום כ"ח תשרי התשע"ג"? ישרון • שיחה 20:29, 14 באוקטובר 2012 (IST)
- לדעתי זה לא תקין, וללא ספק אין זו דרך המלך, כפי שאפשר ללמוד מתאריכים ידועים, כמו תשעה באב, י"ז בתמוז, ט"ו בשבט וכו'. דוד שי - שיחה 20:36, 14 באוקטובר 2012 (IST)
- אותו דבר נכון גם לתאריכים לועזיים. הצורה הנכונה היא אחד בינואר.--ניצן - שיחה 23:40, 14 באוקטובר 2012 (IST)
- כך באמת למדתי לקראת הבגרות בלשון, אם כן אין ליצור הפניות מצורה זו, לא ע"י בוט ולא ידנית. ישרון • שיחה 23:52, 14 באוקטובר 2012 (IST)
- אותו דבר נכון גם לתאריכים לועזיים. הצורה הנכונה היא אחד בינואר.--ניצן - שיחה 23:40, 14 באוקטובר 2012 (IST)
- לדעתי זה לא תקין, וללא ספק אין זו דרך המלך, כפי שאפשר ללמוד מתאריכים ידועים, כמו תשעה באב, י"ז בתמוז, ט"ו בשבט וכו'. דוד שי - שיחה 20:36, 14 באוקטובר 2012 (IST)
- מבחינה לשונית, האם זה תקין לכתוב "היום כ"ח תשרי התשע"ג"? ישרון • שיחה 20:29, 14 באוקטובר 2012 (IST)
American wirehair
התרגום הקיים ל "אמריקני מקורזל" נראה שגוי בעיני, וגרם לבלבול בינויקי עם American curl. האם תרגום ל "אמריקני זיפי" (או זיפני) הולם יותר? או משהו אחר? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:16, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- לא מספיק תרגום נכון אלא גם לוודא שאכן זה השם המקובל בעברית לחתול זה, ואם קיים שם מקובל אחר, אע"פ שהוא לא מדוייק מבחינה לשונית יש לבחור בו. בברכה, ישרון • שיחה 19:04, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- ע"פ מבחן גוגל קיים בעברית בלבול. השם "אמריקני מקורזל" ניתן הן ל American curl (רוב התוצאות, 168) והן ל American wirehair (מיעוט גדול, 72). אני מציע להתנתק לגמרי מהמונח - הוא אינו הולם אפילו אחד משני הגזעים, שכן מה שמעוקל אצל ה curl אלו אזניו, ואילו American wirehair (כפי ששמו מעיד עליו) מתבטא בשיער זיפי וקפיצי, לא מקורזל. מבקש תגובות, והארות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:43, 15 באוקטובר 2012 (IST)
ישרון וכולם - אנא תגובתכם, לי נראה ברור שיש להתנתק מ"אמריקני מקורזל" אבל אני עצמי מפקפק בשיקול הדעת שלי בענייני עברית - יש לי טעם מאד מסויים וחורג כהוגן מהמקובל. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:02, 16 באוקטובר 2012 (IST)
מספרים (סדר כרונולוגי) בעברית
האם נכון "המטלה האחת-עשרה", המטלה השתים-עשרה וכו'? אם לא אנא גלו לי מה נכון שרעטל - שיחה 10:45, 15 באוקטובר 2012 (IST)
איך הוגים "בכדור"?
שלום רב!
אני מתחבט בשאלה איך להגות את המילה "בכדור". "בכּדור" או "בכדור". אשמח לעזרה בעניין. תודה ויום טוב!
- שלום שלום, אם הכדור מיודע: בַּכַּדּוּר, ואם לא: בְּכַדּוּר. יום נעים, Tomn - שיחה 14:03, 15 באוקטובר 2012 (IST)
רישום - ?
בערך האנגלי על פורד פרפקט, במהלך תרגום הפסקה "Name" נתקלתי במשפט הבא:
למה הכוונה במילה "listing"? באיזה רישום מדובר? האם הכוונה היא לתודות? --פדיחה • שיחה • הצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! • ☺ 17:38, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- הכוונה היא למנייה ברשימה או פשוט ציון: "...מספקת הסבר דומה על ידי ציון הבמאי ג'ון פורד..." Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ל' בתשרי ה'תשע"ג • 19:15, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- זה לא חוכמה, לא ברור לי איזו רשימה או איזה ואיפה הציון. --פדיחה • שיחה • הצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! • ☺ 20:49, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- הרשימה היא הדמויות שמובאות בהמשך המשפט: הבמאי ג'ון פורד וכו', או לחילופין, הציון הוא של הדמויות הנ"ל. אני לא מכיר את ההקשר, אז קשה לי לומר לך יותר מסביב. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ל' בתשרי ה'תשע"ג • 20:56, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- מה שמתואר הוא שבסדרת הטלויזיה פורד מחזיק רשימת שמות - כל הפורדים, ובסוף פורד פרפקט , בו בחר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:48, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- ורקע למי שמעוניין - מדריך הטרמפיסט הוא גם סדרת תסכיתים, גם סדרת טלויזייה, גם סדרת ספרים, גם סרט וגם (חלקית) משחק מחשב. בכל אלו דגלאס אדמס הוא היוצר הראשי, אבל הן אינן עקביות זו עם זו, ולעתים גם לא עם עצמן. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:51, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- מה שמתואר הוא שבסדרת הטלויזיה פורד מחזיק רשימת שמות - כל הפורדים, ובסוף פורד פרפקט , בו בחר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:48, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- הרשימה היא הדמויות שמובאות בהמשך המשפט: הבמאי ג'ון פורד וכו', או לחילופין, הציון הוא של הדמויות הנ"ל. אני לא מכיר את ההקשר, אז קשה לי לומר לך יותר מסביב. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ל' בתשרי ה'תשע"ג • 20:56, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- זה לא חוכמה, לא ברור לי איזו רשימה או איזה ואיפה הציון. --פדיחה • שיחה • הצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! • ☺ 20:49, 15 באוקטובר 2012 (IST)
Caen
כיצד מתעתקים לעברית את השם של הקומונה הצרפתית Caen (לא להתבלבל עם קאן Cannes)? בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 18:03, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- קן.
ולמרות מה שכתוב בקן, אני מציע ליצור את הערך תחת השם קן (צרפת).Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • כ"ט בתשרי ה'תשע"ג • 18:15, 15 באוקטובר 2012 (IST)- כדאי לשים לב שלפחות מבחינת ההגייה בצרפתית (ולא האיות), דין Caen כדין "ז'אן" (Jean), לכן לא הייתי פוסל על הסף תעתוק זהה ל־Cannes ו־Caen, עם פירושונים מתבקשים, למשל "קאן (נורמנדי)" ו"קאן (הריביירה הצרפתית)" או משהו כזה. כל טוב, Tomn - שיחה 18:59, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- כבר יש ערך קן (כדורגל). --ניצן - שיחה 22:35, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- כדאי לשים לב שלפחות מבחינת ההגייה בצרפתית (ולא האיות), דין Caen כדין "ז'אן" (Jean), לכן לא הייתי פוסל על הסף תעתוק זהה ל־Cannes ו־Caen, עם פירושונים מתבקשים, למשל "קאן (נורמנדי)" ו"קאן (הריביירה הצרפתית)" או משהו כזה. כל טוב, Tomn - שיחה 18:59, 15 באוקטובר 2012 (IST)
- תודה. אבל איזה שמות/איותים לערים שלהם: מטורפים הצרפתים האלה! בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 17:14, 17 באוקטובר 2012 (IST)
איך מנקדים "לקחתו"
שלום, אשמח אם תעזרו לי לנקד את המילה "לקחתו" - לקחת אותו. תודה, אביעד • שיחה 10:00, 16 באוקטובר 2012 (IST)
- וגם לאכלו - לאכול אותו. אביעד • שיחה 10:01, 16 באוקטובר 2012 (IST)
- לְקַחְתּוֹ = לָקַחַת אוֹתוֹ (שֵׁם-פֹּעַל)
- לֶאֶכְלוֹ = לֶאֱכֹל אוֹתוֹ (שֵׁם-פֹּעַל)
- תודה לרב-מילים. רחל - שיחה 11:25, 16 באוקטובר 2012 (IST)
- תודה רבה רחל. בראשונה צדקתי. אשמח לדעת איך מגיעים לניקוד המילה "לאכלו". אביעד • שיחה 15:53, 16 באוקטובר 2012 (IST)
- אתה שואל מבחינה דיאכרונית (איך התקבלה הצורה מבחינה היסטורית) או סינכרונית? ברמה הסינכרונית, זו הנטייה הרגילה של צורות לִקְטֹל. הקמץ הוא קמץ קטן, בהתאם לחוק ניקוד ההברות (תנועת o בהברה סגורה רחוקה מהטעם). ברמה הדיאכרונית, נראה לי שהצורה המקורית הייתה
- la-qutul-o*. התנועה הארוכה בסוף המילה גרמה להיחטפות התנועה הקצרה שלפניה, וההברה השנייה נסגרה (laqutulō>laqutlō>ləqutlo*). זה דומה למקרה "כָּתְבָה" (katabat>katabā>katba*). לומד לשון? פלימפססט - שיחה 07:44, 18 באוקטובר 2012 (IST)
- אני מאוד אוהב לנקד, ולעתים מתקשה בצורות ייחודיות. שאלה נוספת לי - המילה דקיק, יכולה להיות מנוקדת בשני האופנים הללו: "דָּקִיק" ו-"דַּקִּיק"? אביעד • שיחה 10:26, 18 באוקטובר 2012 (IST)
- ככלל, בבנין "קטיל" אין דגש באות השניה. ע"ע שביר שבו הוגים ב' רפה (SHAVIR ולא SHABIR).--ניצן - שיחה 22:45, 18 באוקטובר 2012 (IST)
- מזדהה לגמרי עם שריטת הניקוד :) יש שני משקלי קטיל, האחד בקמץ, כפי שציין ניצן, והשני בפתח ודגש (כגון אַבִּיר, כַּבִּיר, תַּקִּין). דקיק אכן נוטה בשני המשקלים. וייתכן שהנטייה בפתח ודגש התפתחה כאן כאנלוגיה לנטיית שה"ת "דק" (ומובן שאין לזה הצדקה כי השורש הכפול מופיע בצורת דקיק במלואו). אגב, משקל קטיל המשמש בעברית המודרנית לציון האפשרות (שביר, ספיר, אכיל וכד') הוא תמיד בקמץ. פלימפססט (עדיין מתעצלת),46.210.12.104 23:37, 18 באוקטובר 2012 (IST)
- ככלל, בבנין "קטיל" אין דגש באות השניה. ע"ע שביר שבו הוגים ב' רפה (SHAVIR ולא SHABIR).--ניצן - שיחה 22:45, 18 באוקטובר 2012 (IST)
- אני מאוד אוהב לנקד, ולעתים מתקשה בצורות ייחודיות. שאלה נוספת לי - המילה דקיק, יכולה להיות מנוקדת בשני האופנים הללו: "דָּקִיק" ו-"דַּקִּיק"? אביעד • שיחה 10:26, 18 באוקטובר 2012 (IST)
- תודה רבה רחל. בראשונה צדקתי. אשמח לדעת איך מגיעים לניקוד המילה "לאכלו". אביעד • שיחה 15:53, 16 באוקטובר 2012 (IST)
תעתיק מהונגרית - Makkoshotyka
איך בעברית? --בנילה - שיחה 22:35, 16 באוקטובר 2012 (IST)
- מקושהוטקה, בערך :-). כל טוב, Tomn - שיחה 17:34, 17 באוקטובר 2012 (IST)
- תודה. --בנילה - שיחה 01:10, 18 באוקטובר 2012 (IST)
Warwick, ווריק או וורוויק?
נא תשומת לבכם לשיחה: דיון ווריק והתייחסותכם. כאן לגבי כל מופעי Warwick ובדף השיחה שם, לגבי הגברת הספציפית. תודה.אודי - שיחה 14:18, 20 באוקטובר 2012 (IST)
- ורוויק. תמיד. --אוׂר־אֶל • שיחה • ד' בחשוון ה'תשע"ג • רגע לפני תקיפה 14:33, 20 באוקטובר 2012 (IST)
- קצת פחות פסקנות בבקשה. ראו הפתיח בעיר ווריק (אנ') באנגליה.אודי - שיחה 14:57, 20 באוקטובר 2012 (IST)
- העיר באנגליה נקראת ווריק ללא ספק, אבל הדיון (תרתי משמע) הוא על אשה אמריקאית.--ניצן - שיחה 16:34, 20 באוקטובר 2012 (IST)
- ווריק. לפעמים ה-w נבלעת, כמו בגריניץ'. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ד' בחשוון ה'תשע"ג • 16:35, 20 באוקטובר 2012 (IST)
- ווריק. האזינו גם פה. עידו • שיחה 18:19, 20 באוקטובר 2012 (IST)
- אה, רגע. עכשיו ראיתי מה כתבת בדיון. אם היא מעדיפה וורוויק צריך לבדוק ספציפית. עידו • שיחה 18:20, 20 באוקטובר 2012 (IST)
- לפי זה דווקא וורוויק במקרה שלה. עידו • שיחה 18:21, 20 באוקטובר 2012 (IST)
- הן W והן V מתועתקות בוי״ו אחת בתחילת מילה. --אוׂר־אֶל • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ג • רגע לפני תקיפה 18:32, 20 באוקטובר 2012 (IST)
- לא כשבא אחריהן חולם, כמו במקרה הזה. עידו • שיחה 18:41, 20 באוקטובר 2012 (IST)
- הן W והן V מתועתקות בוי״ו אחת בתחילת מילה. --אוׂר־אֶל • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ג • רגע לפני תקיפה 18:32, 20 באוקטובר 2012 (IST)
- ווריק. לפעמים ה-w נבלעת, כמו בגריניץ'. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ד' בחשוון ה'תשע"ג • 16:35, 20 באוקטובר 2012 (IST)
- העיר באנגליה נקראת ווריק ללא ספק, אבל הדיון (תרתי משמע) הוא על אשה אמריקאית.--ניצן - שיחה 16:34, 20 באוקטובר 2012 (IST)
- קצת פחות פסקנות בבקשה. ראו הפתיח בעיר ווריק (אנ') באנגליה.אודי - שיחה 14:57, 20 באוקטובר 2012 (IST)
מה המילה הנרדפת למאויש?
מה המילה הנרדפת למאויש? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.
- מיושב, מאוכלס. --פדיחה • שיחה • הצטרפו למיזם הספרות הספקולטיבית! • ☺ 18:38, 20 באוקטובר 2012 (IST)
- מה פתאום? שמעת פעם על חללית מאוכלסת? או על יישוב משׂרה? nevuer • שיחה 23:07, 20 באוקטובר 2012 (IST)
תודה רבה עזרת לי מאוד ;)
הטיות שייכות של גזרת הכפולים
האם כופלים את האותיות או לא?
למשל, מהן ההטיות של "צד"? ביחיד אני בטוח שיש ד' אחת - צדי, צדך, צדו, צדה, צדנו, צדכם/ן, צדם/ן, אבל לגבי צורות הרבים אני לא בטוח... צדי או צדדי, צדיך או צדדיך, צדיו או צדדיו וכו'...--ניצן - שיחה 22:15, 20 באוקטובר 2012 (IST)