יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדמו"ר מחסידות אוורוטש
יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש
אין תמונה חופשית
לידה 1822
ה'תקפ"ב
ליובאוויטש
פטירה 1877 (בגיל 55 בערך)
י"ח בכסלו ה'תרל"ז
מקום קבורה אוורוטש
חסידות חסידות אוורוטש
מקום מגורים ליובאוויטש, טשערקאס, אוורוטש
מקום פעילות אוורוטש
הקודם חמיו יעקב ישראל מצ'רקס
הבא בנו נחום דובער שניאורסון
תחילת כהונה תרי"ט
סיום כהונה י"ח כסלו תרל"ז
אב רבי מנחם מענדל שניאורסון מליובאוויטש
אם הרבנית חיה מושקא שניאורסון
בת זוג הרבנית חנה
ילדים בנו, רבי שניאור זלמן מרדכי. נפטר בצעירותו
בנו, רבי נחום דובער - ממלא מקומו
בנו, רבי אהרן משה
חתנו, רבי נפתלי הירץ דוליצקא
חתנו, רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש

רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש (אוקראינית: Овруч. באנגלית: Ovruch. בכתיב עברי: אוברוץ') (תקפ"ב, 1822 - י"ח בכסלו תרל"ז, 1877), בנו של אדמו"ר הצמח צדק היה אדמו"ר בעיר אוברוץ' בצפון אוקריינה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשא את חנה בתו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס שהיה אדמו"ר לחסידי צ'רנוביל. רבי יעקב ישראל היה בנו של רבי מרדכי, המגיד מצ'רנוביל, וחתנו של רבי דובער שניאורי.

בשנת ה'תרי"ט (1859), עוד בחיי אביו, קיבל בלחץ חמיו את האדמו"רות בעיר אוברוץ' שבאוקראינה למרות התנגדות נחרצת מצד אחי חמיו רבי אהרן מצרנוביל ומצד הצמח צדק אביו של רבי יוסף יצחק[1]. בהנהגתו הלך בעקבותיו של חמיו ולאחר פטירתו מילא את מקומו, וניהל חצר בסגנון חסידי צ'רנוביל, ולא בסגנונה של חסידות חב"ד. בכך היה חריג בין אחיו.

אחיו הצעיר, רבי שמואל (המהר"ש) היה האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד-ליובאוויטש.

רבי יוסף יצחק נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": "ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת . . היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר מים חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו".

לאחר פטירתו מילא בנו רבי נחום דובער את מקומו.

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף יצחק נקבר בבית הקברות באוברוץ'. המצבות בבית הקברות נהרסו, המקום הוזנח ואף נבנה בנין בתוך שטח בית הקברות. בשנת ה'תשע"ב איתר החוקר החסידי ישראל מאיר גבאי, יושב ראש אגודת אהלי צדיקים את מקום קבורתו של רבי יוסף יצחק והקים מחדש מצבה לזכרו[2]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן יוחסין של אדמו"רי חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]


רבי
שניאור זלמן מלאדי
"האדמו"ר הזקן"
 
 
 
הרבנית
שטערנא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי
דובער שניאורי
"האדמו"ר האמצעי"
 
 
 
הרבנית
שיינא
 
הרבנית
דבורה לאה אלטשולר
 
 
 
רבי
שלום שכנא אלטשולר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
מנוחה רחל סלונים
"אם היישוב היהודי בחברון"
 
הרבנית
שרה
 
הרבנית
חיה מושקא
 
 
 
רבי
מנחם מנדל שניאורסון
"הצמח צדק"
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
רבקה שניאורסון
אשתו השניה
 
 
 
רבי
שמואל שניאורסון
"אדמו"ר המהר"ש"
אדמו"ר לחסידי חב"ד-ליובאוויטש
 
 
רבי
יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש
אדמו"ר לחסידי צ'רנוביל-אוורוטש
 
רבי
חיים שניאור זלמן שניאורסון
אדמו"ר לחסידי חב"ד-ליאדי
 
רבי
ישראל נח שניאורסון
אדמו"ר לחסידי חב"ד-ניעז'ין
 
רבי
יהודא לייב שניאורסון
"המהרי"ל מקאפוסט"
אדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי
שלום דובער שניאורסון
"האדמו"ר הרש"ב"
 
 
 
 
הרבנית
שטערנא שרה שניאורסון
 
 
הרבנית
סטערנא שניאורסון
אשתו הראשונה.
נפטרה 3 חודשים לאחר נישואיהם
 
רבי
אברהם שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי
יוסף יצחק שניאורסון
"האדמו"ר הריי"צ"
 
 
 
הרבנית
נחמה דינה שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
 
רבי
מנחם מנדל שניאורסון
"הרבי מלוּבָּבִיץ'"
 



לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמרם בלוי, בן פורת: אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן אדמו"ר מאוורוטש לחסידי טשערקאס, בתוך: היכל הבעש"ט גיליון כ (שנה ה גיליון ד, תשסח) עמודים קלח-קסח.

תקופת חייו של הרב יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו אגרות קודש הצמח צדק (קה"ת, שלום דובער לוין, הוצאת תשע"ג) אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.
  2. ^ אודות בית הקברות באוברוץ' באתר אגודת אהלי צדיקים.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.