הכנסת העשרים וחמש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
מ טעון החלטה בוועדת הכנסת. |
||
| שורה 162: | שורה 162: | ||
| align="right" |[[המחנה הממלכתי]] |
| align="right" |[[המחנה הממלכתי]] |
||
| style="background:#00bbe0;" | |
| style="background:#00bbe0;" | |
||
|12 |
|||
| rowspan="2" |12 |
|||
| |
|12 |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
|4 |
|||
|- align="center" |
|- align="center" |
||
| align="right" |[[מפלגת ש"ס|ש"ס]] |
| align="right" |[[מפלגת ש"ס|ש"ס]] |
||
| שורה 845: | שורה 841: | ||
| style="background:#003AA7" | |
| style="background:#003AA7" | |
||
|[[יש עתיד]] |
|[[יש עתיד]] |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| |
| |
||
|- |
|- |
||
| שורה 851: | שורה 853: | ||
| style="background:#000000;" | |
| style="background:#000000;" | |
||
|[[ש"ס (מפלגה)|ש"ס]] |
|[[ש"ס (מפלגה)|ש"ס]] |
||
| |
|||
|- |
|||
| ⚫ | |||
|[[פנינה תמנו]] |
|||
| ⚫ | |||
|[[המחנה הממלכתי]] |
|||
| |
| |
||
|- |
|- |
||
| שורה 893: | שורה 889: | ||
| style="background:#C9242C;" | |
| style="background:#C9242C;" | |
||
|[[חד"ש-תע"ל]] |
|[[חד"ש-תע"ל]] |
||
| |
|||
|- |
|||
|[[סיעה|סיעת]] [[הימין הממלכתי]] |
|||
| ⚫ | |||
| |
|||
|הימין הממלכתי |
|||
| |
| |
||
|- |
|- |
||
גרסה מ־20:24, 13 במרץ 2024
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| גוף פרלמנטרי | הכנסת |
| ממשלות | ממשלת ישראל השלושים ושבע |
| תקופת כהונה |
15 בנובמבר 2022 – מכהנת (שנה ו־24 שבועות) |
| מערכת בחירות | 1 בנובמבר 2022 |
| הנהגה | |
| יושב ראש הכנסת |
יריב לוין (13 עד 29 בדצמבר 2022) אמיר אוחנה (החל מ-29 בדצמבר 2022) |
| ראש הממשלה | בנימין נתניהו |
| יו"ר הקואליציה | אופיר כץ |
| ראש האופוזיציה | יאיר לפיד |
| מרכז האופוזיציה | מירב בן ארי |
| הרכב | |
 | |
| סיעות הקואליציה |
מספר חברי הקואליציה - 76 הליכוד (32)
המחנה הממלכתי (12)
ש"ס (11)
יהדות התורה (7)
הציונות הדתית (7)
עוצמה יהודית (6)
נעם (1) |
| מספר חברי הקואליציה |
76 / 120 |
| סיעות האופוזיציה |
מספר חברי האופוזיציה - 44 יש עתיד (24)
ישראל ביתנו (6)
רע"מ (5)
חד"ש-תע"ל (5)
העבודה (4) |
| מספר חברי האופוזיציה |
44 / 120 |
| מפלגת השלטון | הליכוד |
| אתר אינטרנט | |
| https://main.knesset.gov.il | |
הכנסת העשרים וחמש היא הכנסת המכהנת, שנבחרה בבחירות שנערכו ב-1 בנובמבר 2022 (ז' בחשוון ה'תשפ"ג),[1] והושבעה ב-15 בנובמבר (כ"א בחשוון). כנסת זו צפויה לכהן עד לכינוס הכנסת העשרים ושש שתיבחר בבחירות העתידות להתקיים ב-27 באוקטובר 2026, ט"ז בחשוון ה'תשפ"ז.[2]
יושב ראש הכנסת הוא חבר הכנסת אמיר אוחנה מסיעת הליכוד.
חלוקת המושבים
ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים וחמש
תוצאות הבחירות
| רשימה | ראש הרשימה | מושבים | |||
|---|---|---|---|---|---|
| הכנסת ה-24 | ± | הכנסת ה-25 | |||
| הליכוד | בנימין נתניהו | 29 |  3
|
32 | |
| יש עתיד | יאיר לפיד | 17 | 7
|
24 | |
| הציונות הדתית - עוצמה יהודית - נעם | בצלאל סמוטריץ' | 7 | 7
|
14 | |
| המחנה הממלכתי | בני גנץ | 14 |  2
|
12 | |
| ש"ס | אריה דרעי | 9 | 2
|
11 | |
| יהדות התורה | יצחק גולדקנופף | 7 | 
|
7 | |
| ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 7 | 1
|
6 | |
| רע"מ | מנסור עבאס | 4 | 1
|
5 | |
| חד"ש-תע"ל | איימן עודה | 5 |
|
5 | |
| העבודה | מרב מיכאלי | 7 | 3
|
4 | |
סיעות הכנסת לאחר פיצולים ומיזוגים
| סיעה | מושבים | ||
|---|---|---|---|
| השבעת הכנסת | נוכחי | ||
| הליכוד | 32 | 32 | |
| יש עתיד | 24 | 24 | |
| מפד"ל – הציונות הדתית | 14 | 7 | |
| עוצמה יהודית | 6 | ||
| נעם | 1 | ||
| המחנה הממלכתי | 12 | 12 | |
| ש"ס | 11 | 11 | |
| יהדות התורה | 7 | 7 | |
| ישראל ביתנו | 6 | 6 | |
| רע"מ | 5 | 5 | |
| חד"ש-תע"ל | 5 | 5 | |
| העבודה | 4 | 4 | |
חברי הכנסת
חברי הכנסת המכהנים מודגשים:
חילופים
מאפייני חברי הכנסת
מפלגות הימין: 52 מושבים
מפלגות החרדים: 18 מושבים
מפלגות המרכז: 36 מושבים
מפלגות השמאל: 4 מושבים
מפלגות הערבים: 10 מושבים
חברי כנסת חדשים
לכנסת זו נבחרו 37 חברי כנסת שלא כיהנו בכנסות קודמות:
- הליכוד (13): אליהו רביבו, שלום דנינו, טלי גוטליב, חנוך מילביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה, אליהו דלל, דן אילוז, צגה מלקו, אושר שקלים, משה פסל, ששון גואטה, (אביחי בוארון)
- עוצמה יהודית (6): יצחק וסרלאוף, אלמוג כהן, (עמיחי אליהו), צביקה פוגל, לימור סון הר-מלך, יצחק קרויזר
- יש עתיד (5): מטי צרפתי הרכבי, דבורה ביטון, נאור שירי, שלי מירון, ירון לוי
- ש"ס (4): אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, ארז מלול, סימון מושיאשוילי
- מפד"ל – הציונות הדתית (3): אוהד טל, משה סולומון, צבי סוכות
- יהדות התורה (2): (יצחק גולדקנופף), משה רוט
- רע"מ (2): וליד אל-הואשלה, יאסר חוג'יראת
- המחנה הממלכתי (1): גדי איזנקוט
- ישראל ביתנו (1): שרון ניר
בנוסף, מכהנים בכנסת העשרים וחמש 5 חברי כנסת שכיהנו בכנסת בעבר אך לא בכנסת העשרים וארבע:
- הליכוד (4): דני דנון, ניסים ואטורי, אריאל קלנר, עמית הלוי
- חד"ש-תע"ל (1): יוסף עטאונה
נשים
בכנסת זו מכהנות 30 נשים:
- יש עתיד (9): קארין אלהרר, מירב כהן, מירב בן ארי, מיכל שיר, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבורה ביטון, שלי מירון
- הליכוד (7): גלית דיסטל-אטבריאן, טלי גוטליב, גילה גמליאל, מאי גולן, אתי עטייה, צגה מלקו, קטי שטרית
- המחנה הממלכתי (4): פנינה תמנו, יפעת שאשא-ביטון, אורית פרקש-הכהן, שרן השכל
- העבודה (3): מרב מיכאלי, נעמה לזימי, אפרת רייטן
- ישראל ביתנו (2): יוליה מלינובסקי, שרון ניר
- מפד"ל – הציונות הדתית (2): אורית סטרוק, מיכל וולדיגר
- עוצמה יהודית (1): לימור סון הר-מלך
- חד"ש-תע"ל (1): עאידה תומא סלימאן
- רע"מ (1): אימאן ח'טיב-יאסין
לא-יהודים
בכנסת זו מכהנים 10 חברי כנסת ערבים ודרוזים:
- רע"מ (5): מנסור עבאס, וליד טאהא, וליד אל-הואשלה, אימאן ח'טיב-יאסין, יאסר חוג'יראת
- חד"ש-תע"ל (4): איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה
- ישראל ביתנו (1): חמד עמאר (דרוזי)
מבחינת השתייכות עדתית/דתית של חברי כנסת אלו:
- ערבים מוסלמים (8): מנסור עבאס, וליד טאהא, וליד אל-הואשלה, אימאן ח'טיב-יאסין, יאסר חוג'יראת, איימן עודה, אחמד טיבי, יוסף עטאונה
- ערבים נוצרים (1): עאידה תומא סלימאן
זרמים דתיים בקרב חברי הכנסת היהודים
אורתודוקסים (43):
- דתיים-לאומיים (25):
- הליכוד (9): שלמה קרעי, יולי אדלשטיין, אליהו רביבו, משה סעדה, ניסים ואטורי, דן אילוז, אריאל קלנר, עמית הלוי, קטי שטרית
- מפד"ל – הציונות הדתית (7): אופיר סופר, אורית סטרוק, שמחה רוטמן, מיכל וולדיגר, אוהד טל, משה סולומון, צבי סוכות
- עוצמה יהודית (3): איתמר בן גביר, יצחק וסרלאוף, לימור סון הר-מלך
- המחנה הממלכתי (3): חילי טרופר, זאב אלקין, מתן כהנא
- יש עתיד (2): אלעזר שטרן, משה טור-פז
- נעם (1): אבי מעוז
- חרדים (18):
רפורמים (1):
בני ברוך (1):
- הליכוד (1): חנוך מילביצקי
להט"בים
בכנסת זו מכהנים 3 להט"בים:
- יש עתיד (2): עידן רול, יוראי להב-הרצנו
- הליכוד (1): אמיר אוחנה
יוצאי מערכת הביטחון
בכנסת זו מכהנים 8 חברי כנסת בדרגות אלוף-משנה ומעלה בצה"ל:
- המחנה הממלכתי (3): בני גנץ (רב-אלוף), גדי איזנקוט (רב-אלוף), מתן כהנא (אלוף-משנה)
- הליכוד (2): יואב גלנט (אלוף), מירי רגב (תת-אלוף)
- יש עתיד (1): אלעזר שטרן (אלוף)
- עוצמה יהודית (1): צביקה פוגל (תת-אלוף)
- ישראל ביתנו (1): שרון ניר (תת-אלוף)
בכנסת זו מכהנים 4 חברי כנסת שמילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:
- יש עתיד (3): רם בן ברק (סגן ראש "המוסד"); מיקי לוי ויואב סגלוביץ (ניצבים במשטרת ישראל)
- הליכוד (1): אבי דיכטר (ראש השב"כ)
ראשי רשויות מקומיות לשעבר
בכנסת זו מכהנים 10 חברים שכיהנו בעבר כראשי עיריות, מועצות או ועדות קרואות:
- יש עתיד (2): מאיר כהן (דימונה), מטי צרפתי הרכבי (יואב)
- המחנה הממלכתי (2): מיכאל ביטון (ירוחם), אלון שוסטר (שער הנגב)
- יהדות התורה (2): יעקב אשר (בני ברק), יצחק פינדרוס (ביתר עילית)
- הליכוד (1): ניר ברקת (ירושלים)
- ש"ס (1): משה אבוטבול (בית שמש)
- עוצמה יהודית (1): צביקה פוגל (טובא-זנגרייה)
- רע"מ (1): יאסר חוג'יראת (ביר אל-מכסור)
דוקטורים
בכנסת זו מכהנים 7 בעלי תואר דוקטור:
- רע"ם (2): מנסור עבאס (רפואת שיניים), יאסר חוג'יראת (גנטיקה)
- חד"ש-תע"ל (2): אחמד טיבי (רפואה), עופר כסיף (פילוסופיה פוליטית)
- הליכוד (1): שלמה קרעי (הנדסת תעשייה וניהול)
- יש עתיד (1): מטי צרפתי הרכבי (גנטיקה של צמחים)
- המחנה הממלכתי (1): יפעת שאשא ביטון (חינוך)
תושבי יהודה ושומרון
בכנסת זו מכהנים 11 תושבי יהודה ושומרון:
- מפד"ל – הציונות הדתית (4): שמחה רוטמן, אורית סטרוק, אוהד טל, צבי סוכות
- הליכוד (1): גלית דיסטל-אטבריאן
- עוצמה יהודית (2): איתמר בן גביר, לימור סון הר-מלך
- יש עתיד (1): משה טור-פז
- ש"ס (1): חיים ביטון
- ישראל ביתנו (1): אביגדור ליברמן
עורכי דין
בכנסת זו מכהנים 24 עורכי דין:
- הליכוד (6): יריב לוין, אמיר אוחנה, טלי גוטליב, חנוך מילביצקי, משה סעדה, דן אילוז
- יש עתיד (4): קארין אלהרר, עידן רול, רון כץ, דבורה ביטון
- המחנה הממלכתי (3): גדעון סער, פנינה תמנו, אורית פרקש-הכהן
- ש"ס (3): משה ארבל, סימיון מושיאשוילי, ארז מלול
- מפד"ל – הציונות הדתית (2): שמחה רוטמן, מיכל וולדיגר
- העבודה (2): גלעד קריב, אפרת רייטן
- יהדות התורה (1): משה רוט
- עוצמה יהודית (1): איתמר בן גביר
- ישראל ביתנו (1): יוליה מלינובסקי
- חד"ש-תע"ל (1): איימן עודה
עיתונאים ואנשי תקשורת
בכנסת זו מכהנים 10 אנשים ששימשו כעיתונאים ואנשי תקשורת:
- הליכוד (2): בועז ביסמוט, צגה מלקו
- המחנה הממלכתי (2): גדעון סער, פנינה תמנו
- יהדות התורה (2): משה גפני, ישראל אייכלר
- יש עתיד (1): יאיר לפיד
- ישראל ביתנו (1): יבגני סובה
- חד"ש-תע"ל (1): עאידה תומא סלימאן
- העבודה (1): מרב מיכאלי
- מפד"ל – הציונות הדתית (1): צבי סוכות
עולים
בכנסת זו מכהנים 20 חברי כנסת שנולדו בחו"ל ועלו לישראל:
- הליכוד (5): דוד ביטן (מרוקו), יולי אדלשטיין (אוקראינה), דן אילוז (קנדה), צגה מלקו (אתיופיה), קטי שטרית (מרוקו).
- יש עתיד (5): מאיר כהן (מרוקו), ולדימיר בליאק (רוסיה), טטיאנה מזרסקי (ברית המועצות), משה טור-פז (ארצות הברית), סימון דוידסון (ליטא).
- המחנה הממלכתי (3): פנינה תמנו (אתיופיה), זאב אלקין (אוקראינה), שרן השכל (קנדה).
- ש"ס (2): אריה דרעי (מרוקו), יוסי טייב (צרפת).
- מפד"ל – הציונות הדתית (1): משה סולומון (אתיופיה).
- יהדות התורה (1): משה רוט (ארצות הברית).
- ישראל ביתנו (3): אביגדור ליברמן (מולדובה), יבגני סובה (אוקראינה), יוליה מלינובסקי (אוקראינה)
פילוגים ומיזוגים בסיעות הכנסת
- ב-20 בנובמבר 2022 התפלגו סיעות עוצמה יהודית ונעם מסיעת הציונות הדתית.
כהונת הכנסת
.jpeg)
הבחירות לכנסת העשרים וחמש נערכו ב-1 בנובמבר 2022, ז' בחשוון ה'תשפ"ג, לאחר שהוקדמו בחוק לפיזור הכנסת שקיבלה הכנסת העשרים וארבע. עובדות אלה יצרו שתי פרשנויות אפשריות לגבי משך כהונת הכנסת העשרים וחמש ומועד הבחירות לכנסת העשרים ושש, אם בחירות אלה לא יוקדמו.
חוק יסוד: הכנסת, שחוקק לראשונה ב-1958, ותוקן מספר פעמים ברבות השנים, מכיל מספר סעיפים הנוגעים למשך כהונתה של כל כנסת ולמועד הבחירות לכנסת שלאחריה. סעיף 8 קובע כי משך כהונתה של הכנסת הוא ארבע שנים מיום היבחרה. סעיף 9 קובע את מועד הבחירות המדויק: יום ג' השלישי לחודש חשוון שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, וכאשר השנה העברית הקודמת לשנה זו הייתה מעוברת, המועד הוא יום ג' הראשון לחודש חשוון. סעיף 36 קובע כי,
החליטה הכנסת להתפזר, תהיה תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה עד לחודש חשון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה.
הבחירות לכנסת העשרים וחמש הן הבחירות הראשונות לכנסת מאז חקיקתו של חוק יסוד: הכנסת (ומאז קום המדינה), שהוקדמו ממועדן המקורי ואף על פי כן מתקיימות בחודש חשוון. יתרה מזאת, מועד הבחירות, ז' בחשוון ה'תשפ"ג, יכול גם היה להיות מועדן המקורי של הבחירות, לו בשנה זו היו מסתיימות ארבע שנים לכהונת הכנסת הקודמת, שכן זהו בדיוק יום ג' הראשון בחודש חשוון שלאחר שנה מעוברת. אירוע תקדימי זה יצר עמימות חוקתית בנוגע למועד הבחירות המקורי החוקי לכנסת העשרים ושש. מחד, "גמר ארבע שנים מיום הבחירות" הוא ביום ז' בחשוון ה'תשפ"ז, אך מאידך, פרשנותו של הביטוי "חודש חשוון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים" הייתה נתונה למחלוקת משפטית.
פרשנות אחת טענה כי מדובר באותו חודש חשוון שבו מסתיימות ארבע שנים מלאות לכהונת הכנסת, והמילה "הקרוב" כוללת אף את החודש עצמו. על-פי פרשנות זו מועד הבחירות המקורי לכנסת העשרים ושש הוא ב-27 באוקטובר 2026, ט"ז בחשוון ה'תשפ"ז, (יום ג' השלישי לחודש חשוון לאחר שנה שאינה מעוברת), ומשך כהונתה של הכנסת העשרים וחמש, אם לא יוקדמו הבחירות, יהיה כארבע שנים. אולם פרשנות אחרת גרסה כי המילה "הקרוב" לא מתייחסת לאותו חודש חשוון שבה מסתיימת כהונת הכנסת, ולכן על מועד הבחירות הבאות להיקבע בחודש חשוון שלאחריו, כלומר 9 בנובמבר 2027, ט' בחשוון ה'תשפ"ח (יום ג' הראשון לחודש חשוון לאחר שנה מעוברת); על-פי אפשרות זו, משכה המקורי של כהונת הכנסת יהיה כחמש שנים.
ב-20 באפריל 2023 פרסם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נועם סולברג, את החלטתו, וקבע כי התאריך החוקי הוא 27 באוקטובר 2026, בחלוף כארבע שנים ממועד הבחירות הקודמות.[2]
הכנסת העשרים וחמש הושבעה ב-15 בנובמבר 2022.
פעולות עיקריות
- 13 בדצמבר 2022 – בחירתו של חבר הכנסת יריב לוין כיושב-ראש הכנסת, ברוב של 64 ח"כים בעדו, אל מול 45 ח"כים שהצביעו בעד ח"כ מירב בן-ארי.
- 29 בדצמבר 2022 – בחירתו של חבר הכנסת אמיר אוחנה כיושב-ראש הכנסת, ברוב של 63 ח"כים בעד מול 5 ח"כים נגד.
- 29 בדצמבר 2022 – הבעת אמון בממשלת ישראל השלושים ושבע בראשות בנימין נתניהו, ברוב של 63 ח"כים בעד מול 54 ח"כים נגד.
חקיקה בולטת
חוקי יסוד וחקיקה בתחום המשטר
- חוק הכנסת (תיקון מס' 51) – ביטל האפשרות של 4 ח"כים להתפלג מסיעתם מבלי להיחשב פורשים.[3]
- חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11) – נחקק לקראת הקמתה של ממשלת ישראל השלושים ושבע.[4] התיקון קובע כי אדם שנגזר עליו עונש מאסר על-תנאי יוכל להתמנות לשר מבלי שתהיה חובה שיו"ר ועדת הבחירות יקבע שלא מוטל עליו קלון. החוק זכה לכינוי "חוק דרעי" בשל העובדה שחקיקתו נועדה לאפשר לח"כ אריה דרעי, שהורשע בעבירות מס לעמוד בתנאי הכשירות לכהונת שר.[5] במסגרת החוק נוספה גם האפשרות למנות שר נוסף במשרד.[6]
- חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52) – הרחבת "החוק הנורווגי": מתן אפשרות לעד שליש סיעה בסיעות בעלות 18 ח"כים ומעלה להתפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי".[7]
- חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12) – ידוע בשם "חוק הנבצרות". התיקון קובע שהסמכות להכרזה על נבצרות ראש הממשלה תהיה רק של הממשלה באישור הכנסת, במידה וראש הממשלה לא מכריז עליה בעצמו. הנבצרות תוכרז אך ורק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית למלא את התפקיד.[8]
- חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) – קובע שבתי המשפט מנועים מלהשתמש בעילת הסבירות לשם ביקורת שיפוטית על החלטות של ממשלת ישראל ושריה. החוק הוא חלק מהרפורמה המשפטית בישראל.[9]
חקיקה כלכלית
- חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה) (תיקון) – הוספת נקודת זיכוי להורים על כל ילד בן 6–12 בהוראת שעה עד סוף שנת 2023, בהמשך התיקון הפך להוראת קבע.[10]
- חוקי התקציב לשנות הכספים 2023 ו-2024[11]
- חוק התכנית הכלכלית וחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024) – חוקי ההסדרים לשנים 2023 ו-2024.[12]
- הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום – פרק י"ט לחוק התכנית הכלכלית (2023 ו-2024) – מתן אפשרות להעברות כספים בין כל אפליקציות התשלומים השונות.[13]
- חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה – השוואת סכום מענק העבודה שגבר מקבל לסכום שאישה מקבלת. בנוסף, החוק מוסיף נקודת זיכוי במס הכנסה להורים בעד כל ילד בגיל 13–18.[14]
צבא וביטחון
- חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7) – ביטול איסור השהייה בשטחים בצפון השומרון, שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות. בנוסף, התיקון משנה את שם החוק ל"חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה".[15]
ביטחון פנים
- חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 37) – קובע שהשר לביטחון לאומי הוא שיתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, והוא רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות. בנוסף, המשטרה תחויב לפרסם את פקודותיה באתר האינטרנט שלה.[16]
- חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה) – מסדיר את כללי הילולת רבי שמעון בר יוחאי ומכין למעשה את התשתית החקיקתית ליישום המלצות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון.[17]
- חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה) – מאפשר לשוטר לבצע חיפוש ללא צו שופט אם התעורר חשד סביר שכלי נשק או חלק מהותי מנשק, שעשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה, נמצא במקום, ואם בשל הצורך המיידי לביצוע החיפוש לא ניתן לקבל צו. בנוסף החוק מאפשר למשטרה לבצע חיפוש של תיעוד או מצלמה שעשויים לשמש ראיה לביצוע עבירה שדינה עשר שנות מאסר לפחות, הכוללת עבירת נשק, עבירה של ירי במקום מגורים או עבירת סחיטה באיומים. החוק נקבע כהוראת שעה למשך שנה.[18]
- חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) – קובע כי בית המשפט יוכל להורות על איזוק אלקטרוני, זאת לאחר הערכת מסוכנות של בן המשפחה ואם ישנה הרשעה קודמת בעבירת אלימות או לחלופין כתב אישום או הפרת צו הגנה קודם. כמו כן, קובע החוק חריג שעל פיו, במקרים קיצוניים, שופט מוסמך לאפשר את האיזוק האלקטרוני מייד ולהורות על הערכת מסוכנות בתוך עשרה ימים. החוק נקבע כהוראת שעה למשך 3 שנים.[19][א]
חקיקה פלילית
- חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע – קובע איסור עיסוק והעסקה במוסדות חינוך, טיפול או השגחה במשך 10 או 18 שנים (בהתאם לחומרת העבירה), על בגיר שהורשע בעבירות אלימות והתעללות כלפי ילדים עד גיל 6 וחסרי ישע. החוק קובע חובה על מעסיק לקבל אישור משטרה כתנאי להעסקה במוסדות כאמור. ועדת מומחים תוסמך לפטור מהאיסור אדם ששוכנעה כי אינו מהווה סכנה לילדים או לחסרי ישע. החוק כולל גם הסדר המאפשר לדרוש מאותם מועסקים הצגת אישור משטרה להעסקתם.[20]
- חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה) – הוספת עבירה של גביית דמי חסות לחוק העונשין וקביעת עונש מרבי של 9 שנות מאסר לעובר עליה. בהוראת שעה ל-5 שנים נקבע עונש מינימום של 3 שנות מאסר לאדם שמאיים על אדם אחר לתת לו תמורה כלשהי והאדם המאוים נעתר לכך. בנוסף, נקבע כי ניתן יהיה לחלט כספים מעבריינים שהושגו באמצעות סחיטה ודמי חסות גם ללא הרשעה פלילית, אלא רק באמצעות הליך אזרחי.[21]
- חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה) – הכפלת העונש הפלילי והפיצוי שניתן בעבור עבירות מין שנעשו ממניע לאומני או ממניע של עוינות לציבור מסוים.[22]
דיור
- חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 103) – קובע כי רכישת דירה עבור ילד שהתייתם מאחד מהוריו לא תחויב במס שבח ובמס רכישה.[23]
פנים ושלטון מקומי
- רשויות מקומיות - פרק י"ט לחוק התכנית הכלכלית (2023 ו-2024) – הקמת "קרן הארנונה", שאליה רשויות מקומיות יצטרכו להעביר כסף בעד כל שטח עסקי שיבנו. הכספים שיצטברו בקרן יעברו לרשויות מקומיות שיאשרו בנייה של יחידות דיור.[24]
- חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (מס' 53) – קובע כי יושב ראש ועדה קרואה יהיה זכאי להיכלל ברשימת המועמדים ולהיבחר כראש רשות מקומית בבחירות שיערכו באותה רשות מקומית לראשונה לאחר מינויו. התיקון יחול גם במועצות האזוריות. עוד נקבע כי תחול על ראש הוועדה הממונה תקופת צינון של שלושה חודשים. בהמשך, בית המשפט הגבוה לצדק פסק כי החוק יחול החל מהבחירות לרשויות המקומיות (2028).[25]
- חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות(מס' 12) – קובע כי גם ליישובים באזור עדיפות לאומית שמסווגים באשכול 1–5 במדד פריפריאליות וליישובים קהילתיים בנגב ובגליל בהם יש עד 700 יחידות דיור, תינתן אפשרות להקים ועדות קבלה.[26][ב]
אוכלוסין והגירה
- חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה) – תיקונים לחוק האזרחות ולחוק הכניסה לישראל, המאפשרים שלילת אזרחות ישראלית ורישיון לישיבת קבע ממחבלים מורשעים שקיבלו תגמול מהרשות הפלסטינית על מעשה הטרור, ולגרש מחבלים אלה לשטחי הרשות הפלסטינית עם תום ריצוי מאסרם.[27]
- חוק הדרכונים (תיקון מס' 10) – מאפשר לשר הפנים לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה שטרם השתקע בישראל.[28]
מערכת הבריאות
- חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13) – קובע שמנהל בית חולים רשאי לקבוע הוראות בדבר הגבלה של הכנסת חמץ למבנה בית החולים בפסח.[29]
חינוך, תרבות וספורט
- חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 3) – קובע שילדים מגיל 8 ומעלה יוכלו לבצע צלילת היכרות בכפוף לתנאים והגבלות שיפורטו בחוק.[30]
תעשייה, מסחר וחקלאות
- חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) – קובע כי על בעלי עסקים לסמן את ארץ המקור של תוצרת חקלאית שאינה ארוזה.[31]
חקיקה בעקבות מלחמת חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל, שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, הצריכה שלל פעולות חקיקה, בהן דחיית מועדן של פעולות שונות (כגון הבחירות לרשויות המקומיות בישראל) והגנות שונות למי שנפגע מהמלחמה. ראו פירוט בערך העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל#חקיקה ורגולציה.
בעלי תפקידים
בעלי התפקידים המכהנים מודגשים:
קישורים חיצוניים
- אתר הכנסת
- יובל קרני, "קיץ מוצלח": כך נעלמה המהפכה המשפטית מסיכומי הקואליציה, באתר ynet, 31 ביולי 2023
ביאורים
- ^ הצעת החוק יוזמה וקודמה על ידי ממשלת ישראל השלושים ושש בכנסת העשרים וארבע והוחל עליה דין רציפות
- ^ הצעת החוק יוזמה וקודמה על ידי הכנסת העשרים וארבע והוחל עליה דין רציפות.
- ^ הוועדה עוסקת בהצעות החוק שקשורות לנבצרות ראש הממשלה ולביקורת שיפוטית לעניין כשירות למינוי שרים.
הערות שוליים
- ^ נינה פוקס, מה קרה בפעם הקודמת שבחרנו ב-1 בנובמבר, באתר ynet, 1 בנובמבר 2022
- ^ 1 2 הבחירות לכנסת ה-26 יתקיימו ביום ג', ט"ז בחשון התשפ"ז (27 באוקטובר 2026), באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, 20 באפריל 2023
- ^ אמיר אטינגר, חוסם עריקים: "חוק פיצול הליכוד" עבר בקריאה שלישית, באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2022
- ^ עידן בנימין, קלון לכנסת ה-25: חוק דרעי אושר ונכנס לספר החוקים, באתר שקוף, 27 בדצמבר, 2022
- ^ נדיב מרדכי ועמיר פוקס, חוק דרעי: המשמעות המסוכנת של תיקון חוק יסוד: הממשלה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 15 בדצמבר 2022
- ^ צבי זרחיה ו-ynet, הכנסת אישרה סופית את חוק דרעי-סמוטריץ': יו"ר ש"ס יוכל לכהן כשר אף שהורשע בפלילים, באתר כלכליסט, 27 בדצמבר 2022
- ^ נדב אלימלך, 65 ח"כים תמכו: הרחבת החוק הנורבגי אושר סופית במליאת הכנסת, באתר מעריב אונליין, 23 בינואר 2023
- ^ סיון חילאי, החוק שימנע את הוצאת נתניהו לנבצרות אושר סופית במליאה, באתר ynet, 23 במרץ 2023
- ^ דפנה ליאל, נתניהו נכנע - והכריע נגד פשרה: אושר ביטול עילת הסבירות, באתר מאקו, 24 ביולי 2023
- ^
עטרה גרמן, לאחר הביקורת: הוארך תוקף הטבת המס להורי ילדים בגילאים 6–12, בעיתון מקור ראשון, 19 באפריל 2023
- ^ מתן וסרמן, בתום לילה ארוך: תקציב המדינה ל-2023–2024 אושר בקריאה שנייה ושלישית, באתר מעריב אונליין, 24 במאי 2023
- ^ גד ליאור, המאבק בהון השחור בחוץ: מהן הרפורמות שאושרו בחוק ההסדרים ומה צפוי עכשיו?, באתר ynet, 17 במאי 2023
- ^ גד ליאור, אושר בוועדה החוק שיאפשר העברת תשלומים בין ביט לפייבוקס, באתר ynet, 11 במאי 2023
- ^ ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית: הטבת מס בהוראה קבועה להורים לילדים בגילאי 6 עד 18, באתר חדשות 0404, 16 באפריל 2023
- ^ אלישע בן קימון, סיון חילאי, הכנסת אישרה סופית את ביטול "חוק ההתנתקות" | אלה המשמעויות, באתר ynet, 21 במרץ 2023
- ^ סיון חילאי, חוק בן גביר "המרוכך" אושר, יו"ר עוצמה יהודית חגג: "עשינו היסטוריה", באתר ynet, 28 בדצמבר 2022
- ^ חוק מירון אושר לקריאה שניה ושלישית, באתר ערוץ 7, 30 במרץ 2023
- ^ יאיר טאובר, הכנסת אישרה: שוטר יוכל לערוך חיפוש אחר נשק בלתי חוקי ללא צו שופט, באתר "שקוף", 28 במרץ 2023
- ^ שחר אילן, אחרי המתנה של עשור: אושר חוק האיזוק האלקטרוני, באתר כלכליסט, 30 ביולי 2023
- ^ מערכת ישראל היום, הסוף להתעללות בגני ילדים? אושר סופית: אדם שהורשע באלימות כלפי חסר ישע - פסול מעיסוק בחינוך, טיפול או השגחה, באתר ישראל היום, 30 ביולי 2023
- ^ סיון חילאי, חוק הפרוטקשן אושר סופית: "יחנוק את קנה הנשימה הכלכלי של ארגוני הפשע", באתר ynet, 30 ביולי 2023
- ^ סיון חילאי, הדר גיל-עד, החוק להחמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני - והסערה: "מסר פוגעני", באתר ynet, 31 ביולי 2023
- ^ יוני גבאי, אושר סופית: דירה לילד יתום לא תחויב במס רכישה ומס שבח, באתר כיכר השבת, 11 ביולי 2023
- ^ איילת ברון, קרן הארנונה אושרה בוועדת הכספים: כך החליטו ראשי הרשויות להחריג מהשביתה את החינוך, באתר מאקו, 15 במאי 2023
- ^ גלעד מורג, ynet, בג"ץ הכריע פה אחד: מקורבו של דרעי לא יוכל להתמודד בבחירות הקרובות בטבריה, באתר כלכליסט, 30 ביולי 2023
- ^ אלי אשכנזי, חוק ועדות הקבלה התרחב: "המדינה נותנת יד להפרדה בין יהודים לערבים", באתר וואלה, 27 ביולי 2023
- ^ אמיר אטינגר, אושר סופית: החוק לשלילת אזרחות למחבלים עבר בקריאה שנייה ושלישית, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2023
- ^ אושר סופית: שר הפנים יוכל לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה אשר טרם השתקע בישראל, באתר הכנסת, 13 ביוני 2023
- ^ שחר אילן, חוק החמץ אושר לקריאה שנייה ושלישית, באתר כלכליסט, 20 במרץ 2023
- ^ אושרה הצעת החוק לצלילת היכרות מגיל 8, באתר ONE, 3 ביולי 2023
- ^ אסף גולן, אושר סופית: חוק סימון ארץ מקור לתוצרת חקלאית, באתר ישראל היום, 20 ביולי 2023
