באר שבע – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
בוט: מחליף את הקובץ תמונה:BeershebaEmblem.svg בקובץ תמונה:Coat_of_arms_of_Beersheba.svg
מ העברת תבניות ניווט שיהיו אחרי קישורים חיצוניים והערות שוליים (תג) (דיון)
שורה 396: שורה 396:


==ראשי העירייה==
==ראשי העירייה==
⚫
{{ראשי עיריית באר שבע|מוסתר=לא}}

==ערים תאומות==
==ערים תאומות==
לבאר שבע יש קשרים עם 13 [[ערים תאומות]] ומחוז אחד ברחבי העולם:{{הערה|1=[http://www.beer-sheva.muni.il/ArimTeomot.asp קשרים בינלאומיים של העיר באר-שבע]}}
לבאר שבע יש קשרים עם 13 [[ערים תאומות]] ומחוז אחד ברחבי העולם:{{הערה|1=[http://www.beer-sheva.muni.il/ArimTeomot.asp קשרים בינלאומיים של העיר באר-שבע]}}
שורה 458: שורה 456:
{{חברות פורום ה-15}}
{{חברות פורום ה-15}}
{{מחוז הדרום}}
{{מחוז הדרום}}

⚫
{{ראשי עיריית באר שבע|מוסתר=לא}}


[[קטגוריה:באר שבע|*]]
[[קטגוריה:באר שבע|*]]

גרסה מ־23:56, 2 באוגוסט 2017

המונח "באר שבע" מפנה לכאן. לערך העוסק בספר בשם זה, ראו באר שבע (ספר).
המונח "ב"ש" מפנה לכאן. לערך העוסק בביטחון שדה, ראו ביטחון מידע.
באר שבע

סמל העיר באר שבע

הסמליל הממותג "באר שבע בירת ההזדמנויות של ישראל"
"ויטע אשל בבאר שבע"
"בירת ההזדמנויות של ישראל"
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה רוביק דנילוביץ'
גובה ממוצע[1] ‎291 מטר
תאריך ייסוד 1900 (העיר החדשה)
סוג יישוב עיר 200,000‏–499,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 215,952 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 9
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.7% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.75 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 1,841 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 130
תחום שיפוט[4] 117,270 דונם
    - דירוג ארצי[2] 32
(למפת באר שבע רגילה)
 
באר שבע
באר שבע
31°15′11″N 34°47′12″E / 31.2531072176703°N 34.7867115597566°E / 31.2531072176703; 34.7867115597566
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5] 		5 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 128
מדד ג'יני
לשנת 2019[4] 		0.4214
    - דירוג ארצי[2] 89
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.1%
גילאי 5 - 9 7.9%
גילאי 10 - 14 6.9%
גילאי 15 - 19 6.3%
גילאי 20 - 29 14.2%
גילאי 30 - 44 19.1%
גילאי 45 - 59 15.6%
גילאי 60 - 64 5.6%
גילאי 65 ומעלה 16.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 85
–  יסודיים 58
–  על-יסודיים 48
תלמידים 34,110
 –  יסודי 18,424
 –  על-יסודי 15,686
מספר כיתות 1,443
ממוצע תלמידים לכיתה 25.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל באר שבע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.beer-sheva.muni.il

בְּאֵר שֶׁבַע היא עיר במחוז הדרום. היא העיר השמינית באוכלוסייתה במדינת ישראל, והשנייה בשטחה (אחרי ירושלים). שטח השיפוט של באר שבע הוא 117,500 דונם.[6] הוכרזה כעיר בשנת 1906.[7]

העיר שוכנת בצפון הנגב, למרגלות הר חברון ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור. בעיר נמצאים אוניברסיטת בן-גוריון, בית החולים סורוקה, תיאטרון באר שבע, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, בית משפט מחוזי, השוק הבדואי, ואנדרטת חטיבת הנגב.

בתחום השיפוט המוניציפלי של באר שבע נמצאים כ-38 אחוזים מסך הכפרים הלא מוכרים, שהם כרבע מתושבי הפזורה הבדואית.

ראש עיריית באר שבע מאז נובמבר 2008 הוא רוביק דנילוביץ'. העיר חברה בארגון הערים פורום ה-15 והיא הדרומית מבין חברות הפורום.

באוקטובר 2015, חתם דנילוביץ' עם ממשלת ישראל על הגדלת יחידות הדיור בעיר במסגרת הסכם גג. במסגרת ההסכם ישווקו בחמש השנים הקרובות כ-20,000 יחידות דיור, ברובן ב"מחיר למשתכן". על פי ההסכם, יושקעו בפרויקטים ציבוריים לפיתוח העיר 1.5 מיליארד ש"ח.[8]

באר שבע במקרא

ערכים מורחבים – תל באר שבע, באר אברהם

מקור שמה של העיר הוא במקרא,[9] שם מסופר כי אברהם הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי עבדיו. השניים כרתו ברית במקום:

וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית. וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן. וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם: מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה. וַיֹּאמֶר כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת. עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע, כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם.
וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם. (ספר בראשית, פרק כ"א, פסוקים כ"ז–ל"ג)
יצחק כורת ברית עם אבימלך, בעוד עבדי יצחק ורועי גרר מתווכחים על הבארות.

גם יצחק כרת שם ברית עם אבימלך, באותו יום אמרו לו עבדיו כי מצאו באר:

וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו... וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם...
וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ... וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר. וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ... וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם.
וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם. וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה, עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוקים י"ח–ל"ג)

באר שבע נזכרת עוד פעמים רבות במקרא.[10] בספר יהושע באר שבע מוזכרת כאחת מערי שבט שמעון, ומאז מוזכרת פעמים רבות כעיר הדרומית המשמעותית של ממלכת ישראל בביטוי ”מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע”.[11] גם צביה, אימו של יואש מלך יהודה נולדה בבאר שבע.[12]

בעבר היה מקובל לזהות את באר שבע המקראית עם תל באר שבע שממזרח לעיר. בעקבות חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בבאר שבע עצמה על ידי אנשי רשות העתיקות חפירת הצלה באתר, התגלו שרידיה של עיר ביזנטית שהתקיימה במאות ה-5 וה-6. השרידים המשתרעים על-פני שטח גדול בהרבה מזה של התחנה נחפרו ונחקרו.[13]

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של באר שבע

בסוף תקופת השלטון הרומי ובתקופה הביזנטית התקיים יישוב בבאר שבע ששרידיו נמצאים באזור השוק העירוני של היום. בכתביהם של אוסביוס מקיסריה ושל הירונימוס מהמאה הרביעית מתוארת כעיירה ובה חיל משמר רומי.[14] העיר מוזכרת גם במפת מידבא. עם הכיבוש הערבי שוב ננטשה העיר.

בתקופה העות'מאנית

ערך מורחב – באר שבע בתקופה העות'מאנית
באר שבע בשנת 1917

באר שבע היא העיר היחידה שתוכננה והוקמה על ידי האימפריה העות'מאנית בכל שנות שלטונה בארץ ישראל.

השלטון העות'מאני חידש את היישוב בבאר שבע בסמוך לשנת 1900 מתוך כוונה להגביר את אחיזתו בשולי האימפריה ותוך ניסיון להפוך את הבדואים ליושבי-קבע. מיקום העיר נבחר בגבול שלושת המטות הבדואים הגדולים בנגב (עזאזמה, זורבה ומחמדין), בנוסף, במיקום זה היו מי תהום גבוהים, דבר שאיפשר השגת מים ליישוב בקלות יחסית. בשנת 1901 הוקם בית הסראייה, מבנה בן שתי קומות, במטרה להשיג שליטה טובה יותר על הבדואים באזור, להפחית את מעשי השוד ולמנוע סכסוכים בקרב הבדואים. המבנה שימש בראשיתו גם כתחנת משטרה. העיר החדשה נקראה ביר א-סבע (בערבית: بئر السبع) והוקמה על הגדה הצפונית של נחל באר שבע.

העיר נבנתה כ-5 קילומטרים מערבית ליישוב המקראי בתל באר שבע, לפי תוכניותיהם של שני מהנדסים ערבים, סייד אפנדי אלנשאשיבי ורג'ב אלנשאשיבי ושני מהנדסים אירופאים (גרמני ושווייצרי) בתבנית בעלת סגנון מודרני של רחובות במתווה שתי וערב,[15] כאשר רק המסגד הגדול שפונה לכיוון מכה משבש דפוס זה. כל בתי העיר נבנו מחומרים מקומיים והיו חד-קומתיים. בשנת 1906 הוכרזה באר שבע כעיר בטקס רשמי, שבו נחנך גם המסגד הגדול. באותה שנה הוקמו בה בית הסראיה וכיתה ללימודי דת לילדים בדואים.[16] רוב התושבים היו ערבים מאזור חברון ועזה ומיעוטם בדואים. בשיאה התגוררו בה כ-1,000 תושבים: כמעט כולם מוסלמים, מעט נוצרים, ויהודים בודדים.

במלחמת העולם הראשונה הפכה העיר מרכז לוגיסטי-צבאי חשוב ואוכלוסייתה גדלה פי ארבעה. בקרבתה הוקם שדה התעופה הראשון בארץ ישראל. בנוסף, ב-30 באוקטובר 1915, לאחר תשעה חודשי בנייה, נחנכה תחנת הרכבת שחיברה את העיר דרך "המסילה המזרחית" ללוד ובהמשך התחברה למסילת הרכבת החיג'אזית. באירוע זה נכח אחמד ג'מאל פאשה וכן פקידים עות'מאנים בכירים נוספים. המסילה תוכננה להמשיך דרומה ולהגיע עד לקרבת תעלת סואץ, אותה קיוו הצבאות הטורקי והגרמני לכבוש, אולם לא נבנתה עד תומה. לשם כך נבנה גשר הרכבת הטורקי על נחל באר שבע שהוא אחד מסמלי העיר.[17] בבנייתו השתתפה גם קבוצת פועלים יהודיים מהם נהרגו ששה עשר בהפצצה של חיל האוויר הבריטי. הפיתוח המואץ בזמן המלחמה כלל גם התקנת תאורה חשמלית, בניית בתי מרחץ, בית חרושת לקרח ובית דפוס.[18]

תקופת המנדט הבריטי

כוחות צה"ל נכנסים לבאר שבע, 22 באוקטובר 1948
ליאונרד ברנשטיין מנגן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בפני חיילים בקונצרט פתוח בבאר שבע, 1948

ב-31 באוקטובר 1917 העיר נכבשה על ידי הכוחות הבריטיים של הגנרל אלנבי אחרי כישלונות חוזרים ונשנים בהבקעת הקו העות'מאני באזור עזה. בקרב בלטו הפרשים הקלים האוסטרליים, והוא נחשב לקרב הרכוב הגדול האחרון בהיסטוריה. בבאר שבע שוכן בית קברות צבאי לחללי מלחמת העולם הראשונה שבו קברים של חיילים בריטים, אוסטרלים וניו זילנדים, לידו נחנכה בשנת 2002 אנדרטה לזכר החיילים העות'מאניים.

אחרי כיבוש רפיח ב-1917 בנו הבריטים מסילה ברוחב תקני מרפיח אל באר שבע. קו זה נחנך במאי אותה שנה. עם תום מלחמת העולם הראשונה, הייתה באר שבע מחוברת בשתי מסילות, אחת צרה אל לוד והשנייה תקנית אל רפיח וממנה דרומה למצרים וצפונה ללוד ולחיפה. המסילה לרפיח הייתה פעילה עד שנת 1927 ואז נפסקה גם בה תנועת הרכבות מכיוון שלא הייתה לה הצדקה כלכלית.

ב-16 בנובמבר 1920 הגיע הנציב העליון הרברט סמואל לביקור ממלכתי בבאר שבע. הטקס נערך ברחבה שליד בית הספר לילדי הבדואים.

בימי השלטון הבריטי הייתה ביר א-סבע עיר ערבית ועד 1936 חיו בה מספר משפחות יהודיות. על פי מפקד אוכלוסין של שנת 1922 היו בבאר שבע 2,356 תושבים מתוכם 235 נוצרים, 98 יהודים ו-11 דרוזים. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו בבאר שבע 2,959 תושבים, מהם 2,751 מוסלמים, 152 נוצרים, 11 יהודים ו-5 בהאים. בעיר היו 545 בתים.[19] על פי סקר הכפרים 1945 חיו בה כ-5,570 תושבים.[20] הבריטים מינו לראשות העירייה את השיח' פריח אבו מדין,[21] שיח' שבט החנאג'רה, שהיה מהאנשים המשפיעים באוכלוסיית האזור ושימש במלחמת העולם הראשונה כמורה דרך לכוחות הבריטיים. השיח' היה אחד הבדואים הבודדים שגרו אז בעיר.

מלחמת העצמאות

ערך מורחב – מבצע משה (מלחמת העצמאות)

על פי תוכנית החלוקה של האו"ם העיר הייתה אמורה להיכלל בשטח המדינה הערבית.

במהלך פלישת הצבא המצרי לארץ ישראל במלחמת העצמאות, השתלטו על העיר ב-19 במאי 1948 שני גדודים של האחים המוסלמים, שחלקם נותר בעיר וחלקם המשיכו דרך חברון לעבר ירושלים. במסגרת "מבצע משה", שהיה חלק ממבצע יואב, הטיל מפקד חזית הדרום, האלוף יגאל אלון, את כיבוש העיר על חטיבת הנגב, בפיקוד נחום שריג, בתגבור גדודים 82 ו-89 מחטיבה 8. כיבוש העיר נקבע ל-20 באוקטובר 1948. בהתאם לתוכנית הפציצו מטוסי בי-17 את העיר לפני התאריך המיועד, אולם ההתקפה על העיר החלה רק בשחר ה-21 באוקטובר. אז החלה הרעשה ארטילרית על העיר מכמה כיוונים והחלו התקפות הסחה משוריינות. את ההבקעה לשטח המבוצר הובילה מחלקת הפריצה של גדוד 9. לאחר שהשתלטה על השכונה החדשה, שהייתה חלק מהמערך המבוצר, חדרה לעיר פלוגת "הקומנדו הצרפתי", שטיהרה את השטח הבנוי של העיר והתקדמה עד סמוך לבניין המשטרה שבו הייתה ממוקמת מפקדת הצבא המצרי. בשעה 09:00 נכנע המפקד המצרי לאחר שנורו פגזי נ"ט מתותח שהיה מוצב על זחל, לעבר בניין המשטרה. בשעות הצהריים של יום ה-21 באוקטובר נכבשה העיר,[22] ומיכאל הנגבי נתמנה למושל הצבאי של העיר.[23] ב-20 בנובמבר הגיעו לעיר ליאונרד ברנשטיין והתזמורת הפילהרמונית הישראלית להופיע בפני החיילים[24] זמן קצר לאחר כיבוש העיר הוקם בה בית חולים צבאי זמני שנוהל על ידי חיל רפואה. לאחר המלחמה החל אכלוס הבתים שניטשו על ידי התושבים הערבים במשוחררי צה"ל ובעולים חדשים.

לאחר קום המדינה

מראה העיר בשנת 1950 לערך

בחודש אוקטובר 1949 הועבר בית החולים הצבאי לידי ההסתדרות הציונית הדסה והפך בכך לבית חולים אזרחי. בנוסף הוקמה מרפאה של קופת חולים ביישוב.

ב-26 בפברואר 1950 נערכה במועדון החייל, הישיבה הראשונה של הוועדה העירונית בראשות דוד טוביהו, בהשתתפות שר הפנים חיים משה שפירא ונציגי הממשלה. את הישיבה פתח המושל הצבאי רב סרן מיכאל הנגבי.[25]

ביום ראשון, 31 בדצמבר 1950 התקיים טקס חנוכת העיר החדשה במעמדה של שרת העבודה גולדה מאיר.[26] העיר החדשה נבנתה מצפון לעיר הטורקית, היא קלטה עולים רבים, ונבנתה על פי תוכנית של "עיר גנים" פרברית בה בתים צמודי קרקע מפוזרים במרחקים גדולים. אך לאחר מכן הוחלט שתוכנית זו לא מתאימה לתנאי הסביבה והאקלים, ובמהרה צופפו השכונות החדשות. ב-1960 נחנך בית החולים סורוקה. בשנת 1964 נערך מצעד צה"ל בעיר לפי הוראתו של ראש הממשלה ושר הביטחון החדש לוי אשכול. ב-1970 נחנכה אוניברסיטת הנגב, ששמה הוסב אחר כך לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב-1973 הוקמו תיאטרון באר שבע והתזמורת הקאמרית באר שבע.[27]

ב-10 במאי 1975 הוכתרה קבוצת הכדורגל של הפועל באר שבע לאלופת המדינה בכדורגל לראשונה בתולדותיה, כאשר מרבית שחקני הסגל היו שחקני בית.[28][29]

ביקור נשיא מצרים, סאדאת

ב-27 במאי 1979, חודשיים לאחר החתימה על הסכם השלום בין ישראל למצרים הגיע נשיא מצרים אנואר סאדאת לבאר שבע יחד עם סגנו חוסני מובארכ וראש הממשלה המצרי, מוסטפא ח'ליל. הוא התקבל על ידי נשיא המדינה, יצחק נבון, וראש הממשלה, מנחם בגין. לאחר קבלת פנים בכניסה לבניין העירייה, התכנסה הפמלייה המצרית באולם מועצת העירייה למפגש משותף עם חברי מועצת העירייה, ששיאו היה חתימה משותפת על מגילת השלום. בהמשך ביקר סאדאת גם באוניברסיטת בן-גוריון.[30][31][32][33][34]

בשנות ה-90 עם בוא גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, קיבלה העיר תנופה מחודשת וכמעט הכפילה את שטחה הבנוי ואת אוכלוסייתה.

ב-31 באוגוסט 2004 התרחשו בשטח העיר שני פיגועי התאבדות כששני מחבלים פוצצו שני אוטובוסים פנימיים בעת שנסעו, וגרמו לרציחתם של 16 אזרחים ישראלים ולפציעתם של מעל ל-100.

במהלך מבצע עופרת יצוקה, החל מדצמבר 2008 נורו לעבר העיר רקטות גראד ששוגרו מרצועת עזה וגם בהתלקחות שבעקבות מתקפת הטרור בדרום ישראל באוגוסט 2011, חזר ירי הרקטות מהרצועה לעבר העיר, וגרם להרוג, לפצועים ולנזק לרכוש. במהלך מבצע עמוד ענן נורו מטחים כבדים מדי יום שגרמו לנזק. במהלך מבצע צוק איתן, ביולי-אוגוסט 2014, נורו רקטות רבות לעבר באר שבע. מרביתן יורטו על ידי כיפת ברזל, אך אחדות מהן פגעו בעיר וגרמו לפצועים ולנזק.

ב-4 ביוני 2010, התקיים בעיר לראשונה אירוע גאווה באמפיתיאטרון של מרכז הצעירים בעיר העתיקה, בחסות עיריית באר שבע,[35] ומאז, הוא נערך בכל שנה.

ב-23 במאי 2016 זכתה קבוצה הכדורגל העירונית הפועל באר שבע באליפות המדינה בכדורגל לאחר 40 שנה מזכייתה האחרונה. באירוע הניצחון חגגו כמאה אלף איש. על הבמה החגיגית הופיעה שורת אמנים, שלוותה במופע זיקוקים.[36]

ב-14 ביולי 2016 נערכה הפגנת מחאה של הבית הגאה בבאר שבע בהשתתפות כ-2,500 משתתפים, נגד ביטול מצעד הגאווה שאמור היה לעבור ברחוב הראשי של העיר, בשדרות רגר.[37][38][39]

גאוגרפיה ואקלים

גאוגרפיה

נחל באר שבע, החוצה את העיר, צחיח ברוב ימות השנה. לעתים בחורף, לאחר סופת גשם, נראית בו זרימת מים חזקה.

בקעת באר שבע שוכנת בקצה הצפוני של מדבר הנגב, למרגלות הרי חברון, בגובה ממוצע של 280 מטר מעל פני הים. באר שבע ממוקמת במרכז הבקעה, 115 ק"מ מדרום מזרח לתל אביב ו-120 ק"מ מדרום מערב לירושלים. העיר ממוקמת על כביש 40 המגיע מצפון ישראל וחוצה את אזור המרכז של ישראל, עד לאילת בדרום הרחוק.

לפי ממצאים ארכאולוגיים, הייתה בקעת באר שבע מאוכלסת במשך אלפי שנים. למרות האקלים הצחיח, התאפשרו החיים באזור בזכות מי התהום הניתנים לשתייה. המים באזור מגיעים בחורף מהר חברון ומצטברים באקוויפר ההר. קיומן של בארות רבות בבקעת באר שבע ידוע ממי קדם ומוזכר אף בתנ"ך. באר ידועה היא באר אברהם. עם זאת, עם התפתחות היישוב העירוני וריבוי האוכלוסין, נראה שהבארות אינן מספיקות עוד כמקור בלעדי לאספקת מי שתייה והשקייה לצפון הנגב. מיזם המוביל הארצי שיזמה מדינת ישראל נועד לתת לכך מענה.

הקרקע בבקעת באר שבע ובנגב היא אדמת לס, המורכבת מטין ומכמויות קטנות יותר של חרסית וחול המחוברים באופן רופף באמצעות סידן פחמתי. משקע הלס הוא לרוב הומוגני ונקבובי. הגשם לרוב אינו חודר את השכבה העליונה של הלס בגלל תכולת החרסית הגבוהה, שהופכת באופן מהיר לבוץ האטום למים, ועל כן אזורי לס רגישים במיוחד לשטפונות. הנחל הראשי בבקעת באר שבע הוא נחל באר שבע. בעוד שבקיץ הוא צחיח, הוא עלול להיות מוצף בשיטפונות בחורף.

הרוחות העזות בשטח המישורי, סוג הקרקע, היובש בהיעדר משקעים, גורמים לעתים לתופעה של סופות חול.

מבחינה גאוגרפית עירונית, באר שבע משמשת כמטרופולין. היא מוקפת במספר רב של ערי לווין קטנות ממנה, ביניהן עומר, להבים ומיתר (יישובי הלוויין), ירוחם, ועוד, בקיבוצים ומושבים רבים, וכן ביישובים בדואיים, ביניהן העיר רהט, חורה, כסייפה, לקייה, ערערה-בנגב, ועוד. כמרכז התרבותי והתעסוקתי באזור בולטת בה תופעת היוממות.[40]

אקלים

האקלים השורר בבאר שבע (שיטת קפן), הוא שילוב של אקלים מדברי חם ויבש, עם השפעות של אקלים ים-תיכוני. ההשפעה המדברית ניכרת בהפרשי הטמפרטורות הגדולים בין היום ללילה, ובין הקיץ לחורף. הקיץ חם ויבש והחורף קריר עם גשמים. הגשמים בתקופת הקיץ נדירים ביותר, ואף בחורף הם מועטים ביחס לממוצע במדינת ישראל: כ-204 מילימטרים ב-41 ימי גשם, בממוצע.[41]

הפרשי הטמפרטורות הגדולים ביותר הם בתקופת החורף, בין היום ללילה. הטמפרטורות הממוצעות בחודשים דצמבר עד פברואר מגיעות בשעות היום עד 19 מעלות בממוצע, בעוד בלילה יורדות ל-6 מעלות בממוצע. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה בבאר שבע הגיעה למינוס חמש מעלות, ב-31 בינואר 1895. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בבאר שבע הגיעה ל-46 מעלות, ב-13 ביוני 1933.

תקופות המעבר[42] מתאפיינות במערכות שרביות ובאובך כתוצאה מסופות חול.[43]

תבנית:מזג אוויר

אוכלוסייה

לוגו המיתוג של באר שבע שהוצג על ידי העירייה בשנת 2012 ומוצג על כל המסמכים הרשמיים מאז

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בבאר שבע 215,952 תושבים (מקום 9 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.7%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 82.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,347 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[44][45]

מאחר שהן נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן נתוני רשות האוכלוסין אינם כוללים את מי שלא שינה את כתובתו במשרד הפנים, ומאחר שבאר שבע היא עיר אוניברסיטאית, יש להניח כי מספר התושבים המתגוררים בה בפועל גדול יותר משמעותית.[46] בנוסף, בהיותה העיר הגדולה, המפותחת תרבותית והמתועשת במחוז הדרום, בולטת בה תופעת היוממות, כאשר מאות אלפים נוספים עובדים בה ונמצאים בה בשעות היום.[47][48][49]

סוחרים וקונים ברחוב קק"ל

להלן נתוני התפתחות אוכלוסיית תושבי הקבע בעיר :

תרבות ואתרי בילוי

תבנית:השלמה פסטיבלים בבאר שבע מתקיימים מספר פסטיבלים, שהבולט ביניהם הוא פסטיבל סמילנסקי המתקיים משנת 2006. הוא פסטיבל רחוב שנתי המתקיים ברחוב סמילנסקי במתחם העיר העתיקה. כמו כן, מתקיימים לילה לבן, פסטיבל הפרינג', פסטיבל הבירה, פסטיבל היין, שני במוזיאון ועוד.

בית המושל (מוזיאון הנגב לאמנות)

אתרי טבע וספורט: נווה מדבר עירוני, פארק החייל האוסטרלי, סקייטפארק באר שבע, הגן הזואולוגי של באר שבע, שביל סובב באר שבע, מרכז חווידע טבע, המרכז לטניס בישראל - באר שבע, אצטדיון וסרמיל, אצטדיון באר שבע החדש, אולם הקונכייה.

אתרים היסטוריים: בית אשל, באר אברהם, המסגד הגדול של באר שבע, בית הספר לילדי הבדואים, תחנת הרכבת הטורקית, בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע, מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע, בית מרקחת הנגב, גשר הרכבת הטורקי על נחל באר שבע.

אמנות ומוזיאונים: המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, היכל התרבות באר שבע, הספרייה העירונית, מוזיאון הנגב לאמנות, פארק קרסו למדע, לונדע, מרכז הצעירים, בית האומנים, הקונסרבטוריון העירוני באר שבע, תיאטרון באר שבע, תיאטרון הפרינג' באר שבע, עשן הזמן, המשכן לאומנויות הבמה באר שבע, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, להקת המחול קמע, בת-דור באר שבע, תזמורת כלי הנשיפה באר שבע, פורום באר שבע, המרכז לאמנויות באר שבע.

בסביבת באר שבע: מוזיאון חיל האוויר, המוזיאון הפתוח עומר.

קניונים ומקומות בילוי: גרנד קניון, הביג, קניון הנגב, יס פלאנט, וואן פלאזה, קניון קריית הממשלה, קניון שאול המלך, קניון אביה.

שכונות ואתרים

שכונות העיר

ערך מורחב – באר שבע: שכונות
באר שבע – מפת השכונות
רמות ברמותנחל עשן (נווה מנחם)נאות לוןנאות אברהםנאות אילןנחל בקענווה נוינווה זאבשכונת דרוםהעיר העתיקהשכונה ט'שכונה י"אשכונה ו'שכונה ה'שכונה ב'שכונה ד'שכונה ג'אוניברסיטהעמק שרהשכונה א' (באר שבע)המרכז האזרחי

לחצו על המיקום המתאים במפה לניווט

מדרחוב קרן קיימת לישראל

באר שבע התפתחה מתוך "העיר העתיקה" שנבנתה בשלהי התקופה העות'מאנית, והיום משמשת בעיקר לצורכי מסחר ותרבות. השכונה הראשונה שנבנתה אחרי מלחמת העצמאות היא שיכון דרום הצמודה לה מדרום. לאחר מכן נבנו רוב השכונות מצפון לעיר העתיקה, וניתנו להם שמות אלפביתיים לפי סדר הקמתן, משכונה א' ועד שכונה י"א (לא כולל ז',ח',י'). שכונה נוספת שנבנתה באותה תקופה היא נווה נוי שנמצאת מדרום לעיר העתיקה, מעבר לנחל באר שבע. משנות ה-90 נוספו לשכונות אלה שכונת רמות, נווה זאב, נאות לון, נחל עשן ונחל בקע.

אזורי תעשייה

שני אזורי התעשייה מצויים במזרח העיר, אזור התעשייה הדרומי, המכונה עמק שרה, ואזור התעשייה הצפוני. ביניהם חוצצים נחל באר שבע, פארק נחל באר שבע ופסי הרכבת. פסי הרכבת מקיפים את אזור התעשייה הצפוני ותחנת הרכבת למשאות מצויה בו. באזור הצפוני מצויים גם מרכזי המסחר והבילוי השדרה השביעית, B-7 ,BIG ו-ONE ובאזור הדרומי מצוי המרכז המסחרי מול 7. במרכז העיר לכיוון מערב, נמצא הגרנד קניון. סמוך לאוניברסיטת בן-גוריון נבנה פארק גב ים נגב לתעשיות היי-טק, ובהמשכו מתוכננת הקמתה של קריית התקשוב של צה"ל.[50]

מוסדות ציבור

המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

אתרים עירוניים וממלכתיים: היכל המשפט באר שבע, בית משפט השלום, קריית הממשלה המחוזית, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, יד לבנים (באר שבע), פיקוד הדרום, מגן דוד אדום (מחוז דרום), בית הלוחם - מחוז דרום.

אתרים ומוסדות חשובים בסביבתה הקרובה של באר שבע: הקריה למחקר גרעיני, בסיס חיל האוויר חצרים, עיר הבה"דים, נאות חובב, באר משאבים, כלא באר שבע.

אדריכלות

בעוד אדריכלות השיכון הציבורי של באר שבע בכללותה אינה ייחודית לעיר (מלבד השכונה ה' לדוגמה שלהלן), מבני הציבורי בעיר, מספר מבני מגורים ושכונה ה' לדוגמה מתייחדים באדריכלות ברוטליסטית. אדריכלות ששמה ניתן לה בהשראת המונח בטון חשוף בצרפתית béton brut. הכוונה מאחורי השם היא אדריכלות "של אמת" החושפת את תוכנה, את הסטרוקטורה שלה ואת חומריה. אדריכלות שייחודית למקום ולאנשים, ואינה תלויה באופנה.

בשנות השישים-שבעים נבנו בבאר שבע מבנים ברוטליסטיים רבים: בית העם, הוסטל לאקדמאים אלטשול, מרכז הנגב, קולנוע אורות, שכונה לה' לדוגמה (כולל שיכון רבע הקילומטר, בית כנסת הכיפה ועוד), מגדל המגרות, בית הפירמידה, השוק העירוני, בית העירייה, אנדרטת חטיבת הנגב, בתי פטיו משותפים בשכונה ב', מבני קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון (שלב א'), מעונות סטודנטים ג', הקונסרבטוריון, בית הכנסת הבבלי, בית יד לבנים, בית חולים ליולדות ומרכז מחקר בקמפוס סורוקה, בניין אשפוז מרכזי, אולם רפי ובניין ויילר ארנו בקמפוס סורוקה. מבנים אלו, כולל מרקם השטיח והמבנים ההיקפיים של השכונה לדוגמה ייחודיים לבאר שבע, כיוון שהם שילבו בין האתיקה הברוטליסטית הבינלאומית לבין מרכיבים מקומיים ייחודיים המתייחסים לאדריכלות מדברית. הם הושפעו מאדריכלות ערבית מקומית הכוללת את האוהל, הקסבה והבית סביב החצר הפנימית,[51][52][53] העמותה לקידום מורשת האדריכלות הברוטליסטית מיסודם של אדר' ד"ר הדס שדר ואדר' עמרי עוז אמר, רואה בריכוז מבני איכותי זה אמצעי להתחדשות עירונית בבאר שבע ושמה לה כמטרה לקדם את ההכרה בבאר שבע כ"בירת הברוטליזם הישראלי".

חינוך

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
בניין הקונסרבטוריון העירוני בתכנון האדריכל יעקב רכטר
קמפוס באר שבע של המכללה האקדמית להנדסה בנגב

נכון לשנת 2011, בבאר שבע מתגוררים 31,813 תלמידים המתפרשים על 79 בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בעיר. מספר התלמידים הממוצע לכיתה עומד על 25.[54] על פי נתוני משרד החינוך, נכון ל-ה'תשע"ו אחוז הזכאים לבגרות בעיר עומד על 70.0%, ואחוז הנשירה מבתי הספר הוא 1.3%.[55]

מוסדות להשכלה גבוהה

בבאר שבע פועלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהיא אחת מתשע האוניברסיטאות בארץ. לאוניברסיטה יש קמפוסים גם בשדה בוקר ואילת. בבאר שבע יש גם קמפוס של האוניברסיטה הפתוחה. בנוסף, יש בעיר עוד מספר מוסדות להשכלה גבוהה: המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, המכללה הטכנולוגית, ישיבת ההסדר בית מוריה, מכללת קיי, המכללה למנהל, גודמן - בית ספר למשחק בנגב, המכון למחקר שימושי.

תנועות נוער בעיר

איגי - פעילות התנועה מתקיימת במרכז איגי בבאר שבע
אריאל - סניף בנות בשכונת רמות
בית"ר - פעילות התנועה מתקיימת בשכונה י"א
בנות בתיה - פעילות המתקיימת בעיקר בשבתות, בבתי הספר "בית יעקב".
בני עקיבא - פעילות התנועה פרוסה בשבעה סניפים בעיר: באר שבע מרכז, הנגב, רמות, שאול המלך (סניף של הקהילה האתיופית), נווה זאב, נחל עשן ושכונה ג'
הנוער הלאומי - סניף אחד בשכונה ב'
הנוער העובד והלומד - פעילות התנועה מתקיימת בשלושה קנים: קן ט',קן נווה זאב וקן י"א.
הצופים - פעילות התנועה מתרכזת בשני שבטים: שבט ניצני הנגב בשכונה א' ושבט יואב בשכונת רמות
השומר הצעיר - פעילות התנועה מתקיימת בשני קנים: קן רמות וקן באר שבע מרכז
חוגי הסיירות של הקק"ל ע"ש אורי מימון - הפעילות מתקיימת במקומות שונים בעיר, המשרד נמצא בשכונת נחל עשן
כנפיים של קרמבו - פעילות בסניף באר שבע במתנ"ס מרגליות בשכונת דרום
מכבי צעיר - פעילות התנועה מתקיימת בשני סניפים: סניף באר שבע וסניף נחל בקע
נוע"ם - פעילות התנועה מתקיימת בסניף בשכונה ט'
נוער חובב תנ"ך - פעילות הארגון במחוז דרום מתקיימת בשכונה ה'.

מש"צים- מדריכי של"ח צעירים

מנהיגות מדעית - התוכנית למנהיגות מדעית משלבת לימוד מדעי יחד עם עידוד מנהיגות חברתית ויצירת בסיס איתן להכנסתם של בני נוער רבים ללימודי מדעים פיזיקה ואסטרונומיה תוך העצמה אישית וחברתית. תלמידי כיתות י' – יב' בעלי יכולות למידה ומוטיבציה גבוהה, מדריכים תלמידים מבתי הספר היסודיים בנושאי מדע שונים בשילוב פעילות חברתית חווייתית. בתחומים פיזיקה ואסטרונומיה מתקיימת הפעילות בשיתוף מרכז אילן רמון. 
עזרא - פעילות התנועה במתקיימת בסניף המרכזי בשכונה א'[56]

תחבורה

תשתיות כבישים

גשר הצינורות בפארק נחל באר-שבע
התחנה המרכזית של באר שבע
תחנת הרכבת באר שבע מרכז

את באר שבע חוצים מספר נתבי תחבורה עיקריים.

כביש 40 / כביש 406

בעבר חצה כביש 40 את העיר באר שבע מדרום לצפון, אך עם סלילת כביש עוקף באר שבע שונה מספרו של קטע הדרך שבין צומת גורל לצומת הנוקדים (הקטע אותו עוקף כביש עוקף באר שבע) לכביש 406. כביש 406 מהווה כיום את הכניסה הצפונית והמרכזית ביותר אל העיר. התוואי שלו עבר בדרך הנשיאים (היום שדרות רגר) בסיומן של שדרות רגר ועם מפגשו עם שדרות דוד טוביהו אשר בתוואי שלו עובר כביש 25. מתאחדים שני התוואים דרומה אל שדרות חכם עד שהם נפרדים; בצומת שבין שדרות חכם, יגאל אלון ודרך אילת. ממשיך כביש 25 אל דרך יגאל אלון וכביש 406 לכיוון דרך אילת.

כביש 25

כביש 25 נכנס אל באר שבע מכיוון צפון מערב. בעבר, עד אשר נסלל מקטע באר שבע-בית קמה, כניסה זו הייתה הכניסה הראשית אל העיר. כיום כניסה זו מהווה את היציאה לערים אופקים נתיבות, שדרות, אשקלון ועוד יישובים הממוקמים צפון מערבית לבאר שבע. כביש 25 ממשיך עם שדרות דוד טוביהו עד איחודו עם כביש 406 לאחר היפרדותם הוא ממשיך דרום מזרחה לכיוון דימונה ומשם עד לצומת הערבה בו הוא נפגש עם כביש 90 (כביש הערבה).

כביש 60

כביש זה ממשיך עם התוואי של דרך חברון. יוצא מבאר שבע מכיוון צפון מזרח וממשיך אל חברון ומשם לירושלים. על אף היותו הדרך הקצרה ביותר מבאר שבע אל ירושלים, אין רבים אשר בוחרים לנסוע בו מפני שהוא עובר ברובו בתחום הגדה המערבית. כביש זה מהווה בין היתר גם את היציאה מבאר שבע לכיוון ערד וישובים הממוקמים צפון מזרחית לבאר שבע כמו עומר ומיתר.

כביש 2375

כביש זה עובר בתוואי הדרך של שדרות ג'ו אלון ומשם יוצא מהעיר ביציאה צדדית לכיוון חצרים ובסיס חצרים.

אוטובוסים

במרכז העיר מצויה התחנה המרכזית, המשרתת את תחבורת האוטובוסים הבין עירוניים מאילת ועד כרמיאל.

עד 2003 פעלה בעיר חברת תחבורה עירונית בבעלות העירייה. בשנה שירותי התחבורה בעיר הופרטו, ובמכרז להפעלת הקווים בעיר זכתה חברת האוטובוסים מטרודן שהוקמה לשם כך. החל מ-25 בנובמבר 2016 החליפה אותה חברת דן באר שבע, שלראשונה בישראל מפעילה את כל הקווים ללא תשלום לנהג, אלא רק על ידי מכשירים אוטומטיים לתיקוף, ואף לרכישת כרטיסים או טעינת כרטיסי רב קו.

רכבת

בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת באר שבע מרכז, הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית של העיר ותחנת הרכבת באר שבע צפון, בקרבת אוניברסיטת בן-גוריון. פרויקט שדרוג מסילת הדרום שהסתיים בשנת 2012 קיצר את זמן הנסיעה ברכבת מבאר שבע למרכז הארץ וכן איפשר את הגדלת מספר הרכבות הפועלות בקו.

רחובות עיקריים

  • הרמב"ם
  • שדרות רגר (לשעבר הנשיאים)
  • שדרות שז"ר
  • רחוב יוהנה ז'בוטינסקי

ספורט

בעיר אצטדיון כדורגל עירוני המכיל 16,000 מקומות ישיבה מקורים, שנחנך בספטמבר 2015,[57] ובו משחקת הפועל באר שבע. האצטדיון הוא חלק מ"קריית ספורט" הממוקמת בצפונה של העיר ושכוללת גם את אולם הקונכייה - היכל ספורט רב תכליתי בן 3,000 מקומות, מתחם מגרשי אימונים ומרכז נופש וספורט.[58] בעיר שוכן גם האצטדיון העירוני אצטדיון וסרמיל, שהוא האצטדיון השביעי בגודלו בארץ.

הסקייטפארק, ספטמבר 2013

באוגוסט 2013 נחנך סקייטפארק באר שבע לגולשי סקייטבורד ורולרבליידס, בעלות של כ-7.5 מיליון ש"ח, על שטח של כ-2800 מ"ר והוא מהגדולים והאיכותיים בישראל.

אתלטיקה

בשנת 1953 התקיים מרוץ שליחים הראשון בבאר שבע, 7x1000 מטר מבאר שבע לקיבוץ חצרים ובאר שבע זכתה בגביע. מועדון הפועל באר שבע באתלטיקה נוסד בשנת 1962 ובשנת 1966 הוכשר מסלול הריצה הראשון באצטדיון העירוני. המועדון הביא לעיר הישגים רבים. האתלטים הבולטים היו: חנה שזיפי, אלופה ושיאנית ישראל ואסיה בריצות ל-800 ול-1500 מטר, שאול לדני, שיאן עולם בהליכה תחרותית, נחשב לבכיר ההלכים בישראל בכל הזמנים, רבקה קוגמן, אלופת ישראל בריצות ל-100 מטר ול-200 מטר. בשנות ה-80 זכה באליפות ישראל יוסי גולינסקי בקפיצה לרוחק ובקפיצה משולשת. בשנת 1986 הוקמה קבוצת מכבי באר שבע באתלטיקה. האתלטים הבולטים היו: שגית סגל, אלופת ישראל בהדיפת כדור ברזל ועופר גרשון, אלוף ישראל בזריקת דיסקוס. מועדון אתלטיקה מכבי בני הנגב באר שבע, הוקם בעיר דימונה תחת השם מכבי בני הנגב דימונה וכלל ספורטאים מדימונה, מיתר, להבים, ירוחם ובאר שבע. בשנת 2001 נדד המועדון לבאר שבע והפך למרכז הפעילות של האתלטיקה בבאר שבע והדרום עד כה (2012). המועדון מתמחה במקצועות הזריקה והדיפה ומרבית אלופי ישראל ושיאני ישראל משתייכים למועדון: סיוון ג'אן, יבגניה זבולוטני, איתמר לוי, ויקטור זגינאיקו ועשהאל ארד, בריצות: אנסטסיה קירילוב, טטיאנה אדמנקו.

היאבקות

באר שבע זכתה באלופי ישראל רבים בענף היאבקות. כבר בשנות ה-60 זכה ג'קי אזולאי מספר רב של פעמים באליפות ישראל בהיאבקות. הענף בבאר שבע זכה בהישגים בינלאומיים עם הגעתו של המאמן דוד נטיס בשנת 1975. בשנות ה-80 שלטה הפועל באר שבע בענף בישראל באופן מוחלט. הבולטים במתאבקים היו: אליהו חריטון, מוריס ציציאשווילי, אלוף העולם לקדטים (1981), בני מגרילישווילי, סגן אלוף העולם לקדטים (1982), משה בן-סימון, סגן אלוף עולם לקדטים (1983), מאור צחנסקי, אלוף העולם לקדטים (1985), אבן ברנשטיין מקום תשיעי באולימפיאדת סיאול (1988), גיל חננשוווילי רביעי באליפות העולם (1987), גיורא איבשין - שני באליפות העולם (1987), אריק מנדיל סגן אלוף עולם לקדטים (1989) וגוצ'ה ציציאשווילי אלוף עולם (2003), מקום חמישי באולימפיאדת אטלנטה (1996) ומקום שישי באולימפיאדת סידני (2000).[59]

התעמלות

כבר בשנות ה-70 זכו מתעמלים מקבוצת הפועל באר שבע באליפויות ישראל בהדרכת יהודה קפלן. רון קפלן השתתף באולימפיאדת ברצלונה (1992) ובאליפויות עולם בהתעמלות, מאיר חסקו ועוזי רחמים השתתפו אף הם באליפויות עולם בהתעמלות.

טניס

ערך מורחב – המרכז לטניס בישראל - באר שבע

טניס שולחן

בבאר שבע פעילה אגודת הטניס שולחן הגדולה בישראל, הפועל "חובטי אריה" באר שבע. האגודה הוקמה בשנת 1973 והיא מיוצגת בליגות הגברים, הנשים והנוער על ידי 17 קבוצות תחרותיות. שחקני האגודה משתייכים באופן קבוע לסגלי נבחרות ישראל ומייצגים את ישראל באליפויות אירופה ואליפויות העולם.

כדורגל

ערך מורחב – הפועל באר שבע

בשנת 1949 הוקמה קבוצת הכדורגל הפועל באר שבע. הקבוצה זכתה ארבע פעמים באליפות ישראל (1975, 1976, 2016, 2017), פעם אחת בגביע המדינה (1997) בארבעה גביעי טוטו (שלושה לליגת העל ואחד לליגה הלאומית) ובגביע אלוף האלופים.

קבוצות נוספות בבאר שבע הן מכבי באר שבע ומ.ס באר שבע (לשעבר בית"ר) המשחקות בליגה ב' והקבוצה החדשה יחסית מועדון כדורגל באר שבע המשחקת בליגה ג'.

כדורסל

קבוצת הכדורסל גברים של הפועל באר שבע/בני שמעון משחקת בליגה הלאומית , קבוצות מכבי באר שבע והפועל באר שבע אסא, משחקות בליגה א' דרום.

קבוצת אס"א באר שבע היא קבוצת הנשים של העיר, משחקת בליגה ארצית דרום ובליגת המכללות.

פוטבול

באר-שבע בלאק סווארם משחקת בליגת הפוטבול הישראלית.

שחייה

בשנת 1978 הוקם בבאר שבע מועדון השחייה הפועל באר שבע שפעל עד שנת 1982. פעילותו חודשה בשנת 1987. המועדון לא זכה להישגים ארציים משמעותיים, אך מספר שחיינים שהתחילו את דרכם במועדון, קבעו שיאים ישראלים וזכו באליפויות ישראל בשחייה, כששחו במועדונים אחרים. בין שחיינים אלה ניתן למנות את ברק עטר, שימש קפטן נבחרת ישראל בשחייה בשנים 1992-1989, שקד זרוצקי ואנפיסה חסדן.

בבאר שבע מתקיימת ליגה למקומות עבודה בשחייה, משנת 2000 למאסטרס (שחיינים מבוגרים שאינם מקצועניים).

שחמט

בבאר שבע קיים מועדון שחמט גדול, שהוקם בשנת 1973 על ידי אליהו לבנט. המועדון נחשב לאחד ממועדוני השחמט הטובים בישראל. המועדון זכה באליפויות ישראל רבות וייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות. במועדון משחקים 8 רבי-אמנים (האחוז הגבוה ביותר של רבי אמנים לנפש בעולם). רבי-האמנים נכון לעונת הליגה ב-2013 הם: אלון גרינפלד, אלכסנדר חוזמן, מיכאל רויז, מקסים רודשטיין, יבגני פוסטני, תמיר נבאתי, איליה חמלניקר ומרק צייטלין. בשנת 2005 אירחה העיר את "מונדיאל השחמט", גמר הגביע העולמי לנבחרות.

באר שבע היא העיר בעלת המספר הגבוה ביותר בעולם של מאסטרים בשחמט, ביחס לאוכלוסיית העיר.[60]

ענפי ספורט נוספים

לאגודת הפועל באר שבע תחומי פעילות נוספים כמו היאבקות ושחייה. בנוסף, קיימים בעיר מועדוני ספורט אס"א באר שבע, שגם לו יש קבוצות במספר ענפי ספורט, מ.כ. באר שבע (כדוריד) ואס"א קאמלס (רוגבי).

ראשי העירייה

ערים תאומות

לבאר שבע יש קשרים עם 13 ערים תאומות ומחוז אחד ברחבי העולם:[61]

באר שבע בלילה
מראה העיר מתל באר שבע
באר-שבע בלילה
שכונות העיר החדשות מאנדרטת חטיבת הנגב

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: באר שבע
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: באר שבע
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע: באר שבע
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: באר שבע

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ ראו הערה בדבר שטח שיפוט העירייה, קטגוריית הנדסה ותשתיות, אתר העיר
  7. ^ בימי השלטון העות'מאני
  8. ^ אילנה קוריאל, הסכם גג בבאר שבע: 20 אלף דירות ב-5 שנים, באתר ynet 6 באוקטובר 2015
  9. ^ ספר בראשית, פרק כ"א, פסוקים כ"ח–ל"א
  10. ^ בפרשת ויצא: "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה". יציאתו הייתה מאולצת מחמת שאחיו עשו רצה להורגו, משום שיעקב נטל את הברכות ואת הבכורה מעשו בעורמה. ובעצת אמו רבקה ובברכת אביו, ברח יעקב לחרן, אל אחי אמו, לבן הארמי. פעם נוספת מוזכרת באר שבע כעיר מוצאם של יעקב ובניו בדרך למצרים: "וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת-טַפָּם וְאֶת-נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר-שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ", ועוד
  11. ^ (לאחר הקמת מדינת ישראל עודכן הביטוי לפי גבולותיה של המדינה החדשה ומכאן נגזר הביטוי "מדן ועד אילת")
  12. ^ בִּשְׁנַת-שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָםִ וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבָעספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק ב'
  13. ^ מאמר של יצחק גלעד ופטר פביאן בספר 'באר שבע מטרופולין בהתהוות' עמוד 312 ואילך, וכן כתבה באתר הידען
  14. ^ באר שבע, אנציקלופדיה בריטניקה 1911
  15. ^ רחובות ושדרות ישרים ואנכיים זה לזה כשתי וערב החלו להיבנות בתקופה זו בברצלונה ובניו יורק
  16. ^ גדעון קרסל ויוסף בן-דוד, השוק הבדווי – אבן הפינה לייסוד באר-שבע, קתדרה 77, אוקטובר 1995, עמ' 48
  17. ^ Cotterell, Paul (1986). "Chapter 3". The Railways of Palestine and Israel. Abingdon, UK: Tourret Publishing. pp. 14–31. ISBN 0-905878-04-3.
  18. ^ רות קרק, תולדות ההתיישבות החלוצית היהודית בנגב עד לשנת 1948, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמוד 34
  19. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 494-493
  20. ^ נתוני סקר האוכלוסין המנדטורי
  21. ^ באר שבע - בירת הנגב, אתר טיולי
  22. ^ מירב הלפרין, דובר צה"ל מודיע-ההודעות שליוו את חיינו, תל אביב: הוצאת ידיעות ספרים, 2011, עמ' 13.
  23. ^ ש. פינס, לא נוותר על הנגב, דבר, 24 באוקטובר 1948
  24. ^ התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של ליאונרד ברנשטיין בבאר שבע, דבר, 26 בנובמבר 1948
  25. ^ א. חלילי, ישיבה חגיגית ראשונה של עיריית באר שבע, דבר, 27 בפברואר 1950
  26. ^ מצעד גדול של פועלים בחג ההסתדרות בבאר שבע, דבר, 2 בינואר 1951
  27. ^ הולדת התזמורת הקאמרית באר שבע, מעריב, 26 בדצמבר 1974
  28. ^ באר שבע ראשונה בפעם הראשונה, דבר, 11 במאי 1975
  29. ^ אורי בינדר, שרים, קרנבל ומתנות במשחק ההכתרה של הפועל באר-שבע, דבר, 18 במאי 1975
  30. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Mynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         עודד בר מאיר, הכי מרגש בב"ש: ביקור אנואר סאדאת, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 17 בספטמבר 2013
  31. ^ שלמה גבעון, "טיפול קוסמטי" לב"ש לקראת הביקור ביום א', מעריב, 24 במאי 1979
  32. ^ שלמה גבעון, "לשכוח את העבר" - הכריז סאדאת בבאר שבע, מעריב, 28 במאי 1979
  33. ^ ירון אנוש, ב"ש התעוררה לחיים בצאת ההמונים לקדם פני ה"ראיס", מעריב, 28 במאי 1979
  34. ^ הכתובת על הלוח..., מעריב, 28 במאי 1979
  35. ^ 600 משתתפים באירוע הגאווה הראשון בבאר-שבע, 04.06.2010, ‏אתר GoGay
  36. ^ תמיר סטיינמן, ‏באר שבע חגגה אליפות. כך זה נראה, באתר ‏מאקו‏, 23 במאי 2016
  37. ^ אילנה קוריאל, אלפים השתתפו בהפגנת הגאווה בב"ש: "לא אזרחים סוג ב'", באתר ynet, 14 ביולי 2016
  38. ^ סרטוניםמבט - במקום מצעד הגאווה בבאר שבע נערכה הפגנה מול בניין העירייה, באתר יוטיוב
  39. ^ הילה קובו‏, ביקורת על החלטת בג"ץ: "מצעד הגאווה היה צריך להתקיים ברחוב הראשי בב"ש", באתר וואלה‏, 14 ביולי 2016
  40. ^ יהודה גרדוס ושבתאי דובר, שינויים בתפיסת המדבר – גישות חדשות לפיתוח הנגב, בתוך הפרסום תמורות בגאוגרפיה של ישראל, משרד החינוך והתרבות, 1991 .
  41. ^ לשם השוואה, בתל אביב ובחיפה יש ממוצע שנתי של 585 מ"מ, ובירושלים 554 מ"מ.
  42. ^ (בין החורף לקיץ ובין הקיץ לחורף)
  43. ^ האקלים בבאר שבע, באתר israelweather.co.il
  44. ^ פרופיל באר שבע באתר הלמ"ס
  45. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         משה פריאל, רשות האוכלוסין: בבאר שבע מתגוררים 205,588 תושבים, באתר nrg‏, 13 במאי 2011
  46. ^ כ- 20,00 סטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכ-20,000 סטודנטים במוסדות הנוספים להשכלה גבוהה בעיר: המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, המכללה הטכנולוגית בבאר שבע, מכללת קיי, המכללה למנהל, גודמן - בית ספר למשחק בנגב, מכללת ספיר, ועוד.
  47. ^ אופירה גל, היישובים בנגב ובאר שבע, הספרייה הווירטואלית של מטח
  48. ^ מטרופולין באר שבע - תוכנית מתאר מחוזית, משרד הפנים, 2011
  49. ^ למ"ס 2015, [1], למס 2015
  50. ^ אתר למנויים בלבד נמרוד בוסו, תאכלי חול, סן פרנסיסקו: כך תהפוך באר שבע למרכז היי-טק עולמי, באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2015
  51. ^ "באר שבע: אדריכלות ברוטליסטית ונאו- ברוטליסטית" מאת הדס שדר בהוצאת מרכז הבאוהאוס (2014). צילומים עכשווים של שי אפשטיין
  52. ^ "באר שבע – צמיחתה של עיר: ארכיטקטורה בבאר שבע – ציוני דרך של ישראליות" בהוצאת מוזיאון הנגב לאומנות (2008)
  53. ^ מכת שמש - תערוכה אומנותית בנושא של הצלמים אומנים גבריאל בן נאים וגלעד אופיר 2014, אוצרים: הדס שדר, עמרי עוז אמר וערן טמיר טאוויל.
  54. ^ פרופיל באר שבע באתר הלמ"ס
  55. ^ חדשות 2, ‏אחוזי הזכאות לבגרות: פערים גדולים בין המרכז לפריפריה, באתר ‏מאקו‏, 22 באוגוסט 2012
  56. ^ תנועות הנוער, באתר כיוונים, החברה לתרבות הפנאי באר שבע
  57. ^ יגאל ברמן, ‏ברקת: אנחנו רוצים להגשים חלומות לאוהדים שלנו, באתר ONE‏, 21 בספטמבר 2015
  58. ^ קריית הספורט, החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע
  59. ^ אריה רפפורט, היאבקות בבאר שבע, הסיפורים שמאחורי הספורט, טור "הספורט בדרום - אריה רפפורט, 23 בנובמבר 2013
  60. ^ "Beersheba Masters Kings, Knights, Pawns", Los Angeles Times http://articles.latimes.com/2005/jan/30/news/adfg-ichess30], 30 January 2005]
  61. ^ קשרים בינלאומיים של העיר באר-שבע


חברות פורום ה-15
אשדוד • אשקלון • באר שבע • גבעתיים • הרצליה • חדרה • חולון • חיפה • כפר סבא • נתניה • פתח תקווה • ראשון לציון • רחובות • רמת גן • רמת השרון • רעננה • תל אביב-יפו
דגל ישראל
דגל ישראל
מחוז הדרום
נפות נפת אשקלון • נפת באר שבע
מפת מחוז הדרום
מפת מחוז הדרום
ערים אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות
מועצות מקומיות חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע
מועצות אזוריות אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
מועצה מקומית תעשייתית נאות חובב
מועצות אזוריות שבוטלו אבו בסמה
יישובים לשעבר כרמון • נוה יאיר • אשלים
יישובים עתידיים דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר


ראשי עיריית באר שבע
האימפריה העות'מאנית החל מ-1844האימפריה העות'מאנית החל מ-1844 האימפריה העות'מאנית
(1900–1917) 		חג' עלי אל-עטאונה (1900 - 1917)
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי
(1917–1948) 		חג' עלי אל-עטאונה (מ-1917) • שייח' חמיד אל-צופי (1922) • שייח' פריח אבו מדין (1924-1922) • חג' חוסין אבוכף (1927-1924) • אבו עאטף • תאג' אל-דין שעת' • שפיק מושתהא
ישראלישראל מדינת ישראל מיכאל הנגבי (מושל צבאי) (מ-1948) • דוד טוביהו (מ-1950) • זאב זריזי (מ-1961) • מתתיהו אדלר (יו"ר ועדה קרואה) (1963) • אליהו נאוי (מ-1963) • משה זילברמן (מ-1986) • יצחק רגר (מ-1989) • דוד בונפלד (מ-1997) • יעקב טרנר (מ-1998) • רוביק דנילוביץ' (מ-2008)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=באר_שבע&oldid=21299915"