סיירת מטכ"ל
  | |
| סמל ודגל סיירת מטכ"ל | |
| "המעז מנצח" | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "היחידה" |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צבא הגנה לישראל |
| סוג |
יחידת עלית, קומנדו וסיור; יחידת השתלטות |
| בסיס האם | בסיס בדרום הארץ |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1957–הווה (כ־67 שנים) |
| מקים היחידה | אברהם ארנן |
| מלחמות | |
| נתוני היחידה | |
| ייעוד | קומנדו ומשימות מיוחדות וחשאיות, סיור וסיור מיוחד בעומק האויב, איסוף מודיעין צבאי, לוחמה בטרור וחילוץ בני ערובה |
| ציוד עיקרי | נשק קל ואמצעים מיוחדים |
| פיקוד | |
| יחידת אם | |
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקדים | רשימה בהמשך |
| עיטורים | |
|
 אות הערכה מטעם הרמטכ"ל | |
סיירת מטכ"ל (בעבר "יחידה 269" או "יחידה 262") המכונה גם "היחידה",[1] היא יחידת עילית של אגף המודיעין בכוחות המיוחדים של צה"ל, ומהווה אחת מיחידות העילית של צה"ל.[2] היחידה מאומנת בכל סוגי הלחימה, ומתמחה בסיור מיוחד, לוחמה בטרור, ואף מוסמכת גם כיחידת השתלטות. מבחינה ארגונית, היחידה כפופה למערך המבצעים המיוחדים, באגף המודיעין.
ייעודה של היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ייעודה המרכזי של הסיירת הוא, איסוף מודיעין מעבר לקווי האויב בעומק החזית, וגם פעילות מבצעית במדינות שוחרות שלום. גאוגרפית, ייעוד זה בא לידי ביטוי בעיקר בזירת המזרח התיכון, ובאמצעות הטמנת מכשירים לאיסוף מודיעין אותות, ולוחמה מיקרו-זעירה שקטה המתבצעת במהלכו של סיור מיוחד.[3] לפיכך, בהתאם לייעודה, לוחמי 'היחידה' מאומנים ומיומנים בכל סוגי הלחימה: ביבשה, באוויר ובים.
במשך שנים רבות, הייתה סיירת מטכ"ל יחידת ההשתלטות הבכירה של מדינת ישראל כחלק מרכזי מייעודה, ומעצם כך תפקידה היה להגיב על אירועי טרור ופיגועי מיקוח באופן מיידי. בעקבות זאת, סיירת מטכ"ל זכתה לתהילה בין-לאומית בזכות פעולת החילוץ באנטבה ופעולות אחרות. על אף זאת, מאוחר יותר, ירדה בכורתה בתחום זה, בעקבות כישלון החילוץ בפיגוע במעלות, וחוסר הצלחה באירועי השתלטות נוספים בהמשך. לאור זאת, עברה הבכורה לימ"מ, כיחידת ההשתלטות המיוחדת של משטרת ישראל, שהוקמה ב-1974 במיוחד לתפקיד זה.[4]
בסיס קבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהקמתה של היחידה ועד שנת 2021, בסיס הקבע של היחידה היה מחנה סירקין בפתח תקווה.[5] ב-31 במאי 2021, התקיים אירוע פרידה של סיירת מטכ"ל מבסיסה הוותיק,[6] ובאותה שנה, היא עברה לבסיס קבע בדרום הארץ.[7] מפקד סיירת מטכ"ל הנוכחי הוא אל"ם י'.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיירת מטכ"ל הוקמה בשנת 1957, ביוזמתו של רב-סרן אברהם ארנן ובתמיכתו של אלוף-משנה דוד אלעזר (לימים הרמטכ"ל), שהיה חבר קרוב של ארנן וסגן מפקד גייסות השריון באותה עת. היחידה הלכה למעשה, נבנתה בהשראת יחידה 101, ובמיוחד יחידת הקומנדו הבריטית SAS. בשנים הראשונות של היחידה, השתלבו מסתערבים יוצאי הפלמ"ח, ותיקי חיל המודיעין, יוצאי יחידה 101 ויחידת הצנחנים. בהם ניתן למנות את יצחק שושן, יאיר הררי, אלי גיל[8] ("דאוד"), סמי נחמיאס, שארל לוי ("סאלם"), משה לוין (קוקלה), שמואל בן צבי (שמיל), יצחק ג'יבלי ("הקטן"), יחיאל אמסלם - מפקד הצוות הראשון ביחידה, מאיר הר-ציון,[9] אבשלום אדם, אהרון אשל, מיכה קפוסטה, רמי כפכפי וצעירים רבים נוספים בני קיבוצים אשר פרסומם אסור.
תחילה פעלה הסיירת כפלוגה ה' של יחידה 154, ובאוגוסט 1958 הוכרזה כיחידה עצמאית תחת המספר 269.[10] עד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, עצם קיומה לא אושר רשמית. זאת ועוד, המידור מהווה חלק מרכזי בשייכות ליחידה, לפיכך יכולותיה ופעולותיה מעצם תפקידה, נחשבות סודיות ביותר עד היום, הפרה של אלו פוגעת בביטחון לאומי.
הסיסמה של היחידה היא "המעז מנצח", והיא שאולה מן היחידה המקבילה בצבא הבריטי, SAS. הספר, "מפקד הרפאים", המספר על מפקד ה-SAS, דייוויד סטירלינג, השפיע עמוקות על ארנן ועל חזונו לגבי היחידה. גם מפקדים אחרים ביחידה הושפעו מן הספר, ובהם אהוד ברק ועוזי דיין[11] וכן יוני נתניהו שעליו סופר כי ידע את הספר בעל-פה.[12] הספר חולק במשך שנים ללוחמי היחידה, עם סיום מסלול הלוחם ופרק ההכשרה.
פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות חוצת הגבול הראשונה של היחידה, התקיימה ב-5 בינואר 1959 ברמת הגולן. כוח בראשותו של משה לוין (קוקלה) נשלח לסיור מקדים בין המוצבים הסורים לקראת אפשרות של חטיפת קצין סורי לצורכי מיקוח. הפעילות השנייה הייתה חדירה לשם סיור של כוח בפיקודו של מיכה בן ארי (קפוסטה), לאזור הכפר חרבתא בנפת רמאללה.
בחורף 1960 בוצעה חדירת סיור באזור ג'נין בפיקודו של שמיל בן צבי. בסוף קיץ 1960 הוביל אהרון אשל (ארול) סיור בירדן באזור הערבה. במאי 1962 צוות בפיקודו של יעקב טל (טבול) השלים בהצלחה משימה ייעודית בלבנון, יעד שנחשב זירה קלה. הצלחת משימה זו סללה את הדרך למבצע השני, והוא התקיים כעבור חמישה חודשים בסוריה, בפיקודו של אהוד ברק.[13] בנובמבר 1966 השתתפה היחידה, שמנתה אז כ-40 לוחמים, בפעולת סמוע.[14]
בזמני מלחמה, בפרספקטיבה היסטורית, התקשתה היחידה למצוא את מקומה. לפיכך, רוב פעילותה של היחידה בזמן שלום הוא איסוף מודיעין, או תגובה לפעולות טרור נקודתיות.[15] לדוגמה, במלחמת ששת הימים "רדפה" היחידה אחר המלחמה, וכמעט בכל מקום שהגיעה אליו הושגה כבר הכרעה. במלחמת יום הכיפורים נלחמה היחידה בעיקר בסיני ובחרמון, אזורים הדורשים מומחיות רבה בזמן לחימה (מפאת מאפייניהם הטופוגרפיים-אקלימיים: הרריות, מדבריות ומזג-אוויר). שנים אחדות לפני אותה מלחמה, התקין כוח של היחידה את "האמצעים המיוחדים" לאיסוף מודיעין אותות בעומק מצרים.[16] במלחמת לבנון הראשונה התעקש מפקדה, שי אביטל, שהיחידה תהיה יחידת חי"ר לכל דבר, וכך היה.
בשנים 1987–1989 פיקד על היחידה אלוף-משנה משה יעלון, לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון. תקופת כהונתו של יעלון כמפקד סיירת מטכ"ל נחשבת לתקופת שיא של הישגים ליחידה,[17] והוא עצמו מחשיב אותה כתקופה היפה בשירותו הצבאי.[18] במהלך כהונתו פיקד על מבצע הצגת תכלית, ובמהלכו התנקשו בתוניס לוחמי היחידה באבו ג'יהאד,[19] ראש הזרוע הצבאית של אש"ף. פעולה אחרת הייתה מבצע בן-בליעל להבאת "קלפי מיקוח" לשחרורו של רון ארד, ובה נחטף בין השאר ג'ואד אל קצפי.[20]
במלחמת לבנון השנייה בשיתוף פעולה עם יחידות עילית נוספות, ערכה היחידה פשיטות בעומק לבנון, ובמהלך אחת מהן נהרג סא"ל עמנואל מורנו ששימש קצין בכיר ביחידה.
בקרבות הבלימה במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 נהרגו תשעה מלוחמי היחידה, בין השאר בקרב שחרור קיבוץ בארי.[21][22]
מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייסד היחידה אברהם ארנן שאב השראה ארגונית בעיקר מהכוחות המיוחדים הבריטים, דוגמת שירות האוויר המיוחד. לפיכך, על פי השקפתו הארגונית של ארנן, לוחם ביחידה מוסמך בסוף מסלול בלבד, בשלב זה הוא הופך לחייל מבצעי מיוחד (Special Operator), נמנה עם מצבת הלוחמים וכשיר לפעילות מבצעית על פי ייעודה של היחידה. קו הסיום של ההכשרה, של כל לוחם בסיירת, כולל תשתית רחבה של לחימת קומנדו וסיור מיוחד. בהתאם לכך ארגון הלוחמים בסיירת נעשה בתחילה בצוותים אורגניים לאורך כל השירות הסדיר, ולעיתים קרובות גם לאורך כל שנות המילואים. במקרים רבים צוותים פעלו עם אותו מפקד צוות לאורך שנות השירות הסדיר והמילואים.
מאוחר יותר, מסוף שנות ה-60, עם התמסדותה של היחידה בצה"ל, בנוסף לצוותים, היחידה אורגנה בפלגות ייעודיות. החל מסוף שנות ה-70, המבנה הלוחם של היחידה לאחר סוף מסלול התייצב והוא מורכב מחוליות, צוותים ופלגות. במקרים נדירים ישנה אף פעילות מבצעית של בודדים. מבנה ארגוני זה מאופיין במידור מחמיר בין באי היחידה, כאשר חל איסור מוחלט בשיתוף מידע מבצעי בין הלוחמים. לוחמים המפרים דממה מבצעית זאת, נענשים עד כדי הדחה מהיחידה, מטעמים של ביטחון המדינה וגם מטעמים ערכיים המדגישים את השתיקה והצניעות באשר לפועלה של היחידה.
אסטרטגיה וטקטיקה ארגונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסטרטגית, הנחות היסוד של המבנה הארגוני הלוחם ביחידה מושתתות על פרופיל הלחימה בעומק החזית, ומדגישות את השאיפה לעצמאות מבצעית מלאה, כמו-גם בידול מבני בין הצוותים השונים (דיפרנציאציה אנושית). זאת, בהתאם למשימה המרכזית של סיירת מטכ"ל, סיור מיוחד. דהיינו, על פי הנחת עבודה זו, היחידה פועלת כמיקרוקוסמוס ובאופן אוטונומי, לפיכך היכולות המבצעיות כולן הן פנימיות, והיחידה חפה מכל סוג של תלות מבצעית חיצונית. אשר-על-כן, באשר לאי-תלות, על כוח הלחימה בסיירת לבצע את המשימה באופן בלעדי ובאלמוניות, בצורה עצמאית, ללא שום עזרה מכוחות צבאיים חיצוניים. לשם-כך, הכוח המבצע, אמור להיות מיומן בהתאם לאופי המשימה כדבעי.
כפועל יוצא מכך, באשר לבידול המבני, החותר לפונקציונליות ארגונית, הצוותים הלוחמים לאחר סיום המסלול, מיועדים טקטית לאופי משימות מגוונות בעלות מאפיינים ייחודיים, גאוגרפיים וטופוגרפיים שונים, ומפתחים את המיומנויות לכך בהתאם. לדוגמה: צוות לוחמים שמשימתו איסוף מודיעין חזותי באזור הררי צחיח; צוות לוט"ר שמשימתו השתלטות על גופים עוינים בסביבה ימית; צוות ניוד מבצעי העוסק באיסוף נתונים ספציפי בעזרת לוחמה אלקטרונית בזירות אויב מרוחקות. בנוסף לכך, צוותים אלו רוכשים מיומנויות ייחודיות למשימה, כגון: צלילה מבצעית, צניחה טקטית, יכולת ארטילרית אד הוק, חבלה וסילוק פצצות, התמודדות עם לחימת גרילה, ופיתוח רגישות תרבותית התנהגותית כלפי קבוצות שונות בזירת הקרב.
שיתוף פעולה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחידה מאז הקמתה, על-אף החתירה המלאה שלה להיות אוטונומית ארגונית בצה"ל, בקהילת המודיעין ובמערכת הביטחון, שיתפה פעולה בעבר ומשתפת פעולה בהווה עם יחידות שונות בצה"ל, מערכת הביטחון וצבאות זרים. זאת מסיבות ארגוניות מבצעיות שונות, ובעיקר מכיוון שהמודל של Self-Help, הואו בגדר טיפוס אידיאלי וקשה למימוש ויישום באופן מלא. ובמיוחד, מפני שפעילויות מבצעיות רבות דורשות כוח אדם גדול במעגלים שונים של המודל המבצעי, שכן בסיירת מטכ"ל הכוח הלוחם קטן ומוגבל. שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי עם היחידות הבאות לדוגמה: שייטת 13, יחידת שלדג, סיירות הח"יר, יחידת 669 , יחידת הניוד המטכ"לית, יהל"ם, יחידת עוקץ, יחידות חטיבת עוז, הימ"מ, שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.
ציונים לשבח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2010, הוענק ליחידה צל"ש הרמטכ"ל על ביצוע פעילות מבצעית מורכבת.[23] ב-2014, הוענק ליחידה צל"ש הרמטכ"ל על ביצוע פעולות אשר "הובילו לתרומה משמעותית לביטחון המדינה תוך סיכון חיי אדם".[24][25] ב-2015, הוענק לסיירת מטכ"ל צל"ש הרמטכ"ל על פעילותה במבצע צוק איתן.[26]
ב-2016, קיבלה היחידה את צל"ש הרמטכ"ל פעמיים. במרץ, על "פעולות מבצעיות, חשאיות ונועזות אותן ביצעה היחידה בשנתיים האחרונות".[27] ובנובמבר, על "יצירתיות תבונה ותעוזה".[28] במרץ 2018, קיבלה היחידה צל"ש רמטכ"ל נוסף, בשל "יכולת יוצאת דופן ברמה טקטית ואסטרטגית".[29][30] ב-25 בנובמבר 2021, הוענק ליחידה אות הערכה מבצעי על מבצע מסווג.[31] ב-2 ביולי 2023, הוענק ליחידה צל"ש מאת הרמטכ"ל הרצי הלוי על פעילות מבצעית משותפת עם שייטת 13.[32]
פעולות היחידה אשר זכו לפרסום לאורך שנות קיומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנות ה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבצע חלוץ – 11-10 באוגוסט 1963: מבצע משותף של סיירת מטכ"ל וחיל האוויר. המבצע התקיים במצרים, והוא היה מבצע "יבש" לפני מבצע שרקרק ואיסוף מודיעין[33];
- מבצע שרקרק – 5-4 במרץ 1964: מבצע משולב של חיל האוויר ושל סיירת מטכ"ל, ומטרתו הייתה איסוף מודיעין[33] במצרים;
- מבצע שלדג – 14-13 בנובמבר 1964: מבצע משותף של חיל האוויר ושל סיירת מטכ"ל, ומטרתו הייתה איסוף מודיעין[34] במצרים;
- מבצע יבין – 25 בינואר 1965: מבצע קרקעי של סיירת מטכ"ל לאיסוף מודיעין בסוריה;[35]
- מבצע כחל – 2-1 בדצמבר 1965: מבצע של סיירת מטכ"ל וחיל האוויר לאיסוף מודיעין[36] במצרים;
- מבצע נקר – 2-1 במרץ 1966: מבצע משולב של סיירת מטכ"ל ושל חיל האוויר על מנת לבצע פעילות מודיעינית[37] במצרים;
- מבצע ירגזי – 21-20 בפברואר 1967: מבצע משולב של סיירת מטכ"ל וחיל האוויר. כמו במבצעים קודמים הטיסה קבוצת מסוקים את לוחמי היחידה אל מצרים לביצוע פעילות מודיעינית;[38]
- מבצע תשורה – 28 בדצמבר 1968: פשיטה על שדה התעופה הבין-לאומי בביירות;
- מבצע בולמוס 3 – 11 במאי 1969: בזמן מלחמת ההתשה צוותים של סיירת מטכ"ל ושייטת 13 צלחו את תעלת סואץ צליחה שקטה בלי מנועים. עם הגיעם לחוף ארבו לרכב של הצבא המצרי, פתחו עליו באש ופגעו בו. הם הרגו שני חיילים מצרים ושבו לגדה המזרחית;[39]
- הפשיטה על האי גרין במלחמת ההתשה (1969);
שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבצע מרילין – 16-15 במרץ 1970: פשיטה מוסקת של 20 לוחמי הסיירת בפיקודו של אמיתי נחמני ללב סוריה, דרומית לדמשק לשם מיקוש וחבלה[40] ביעד;
- מבצע רובינזון ומבצע ששת - 22-21 במאי 1970: פשיטה בפיקודו של גיורא זורע על מערך טילי קרקע-אוויר SA-3 במצרים במטרה להביא נתוני מודיעין. הפשיטה נכשלה בשל טעות בניווט של טייסי המסוקים שהובילו את הכוח. במקביל בוצעה פעולת הסחה בפיקודם של עוזי דיין ורפי בר לב לפגיעה בקווי טלפון ומיקוש דרכים;[41]
- מבצע איזוטופ – 9 במאי 1972: השתלטות על מטוס סבנה החטוף בנמל התעופה לוד;
- מבצע ארגז – 21 ביוני 1972: פעולה בסביבות הכפר עייתא א-שעב שבלבנון ובמהלכה נחטפו חמישה קציני מודיעין בכירים סורים על מנת שישמשו קלף-מיקוח לשם השבתם של טייסים ישראלים מן השבי הסורי. במהלך החטיפה נהרגו ונשבו כמה מחיילי הכוח הלבנוני שליווה את הקצינים הסורים. במבצע נפצע לוחם אחד של היחידה;
- מבצע אביב נעורים - 9 – 10 באפריל 1973: פעילות של כוחות הסיירת בביירות;
- מבצע קונסוליה - 17 במרץ 1973: ארבעה מסוקים הנחיתו כוחות ממונעים של הסיירת על ג'בל עתקה מערבית לסואץ להתקין מתקן האזנה לצבא המצרי כחלק מהאמצעים המיוחדים[42]
- מלחמת יום הכיפורים – אוקטובר 1973:
- ב-9 באוקטובר הוקפץ כוח מסיירת מטכ"ל בפיקוד רס"ן יוני נתניהו. הכוח שימש פלוגת סיור מובחרת באוגדה 36, שהייתה בפיקודו של רפאל איתן. הכוח הגיע למחנה נפח בעקבות הודעה על חדירת מסוקים המנחיתים לוחמי קומנדו סורים בקרבת הבסיס.[43] במהלך הקרב בין סיירת מטכ"ל לבין הקומנדו הסורי, בחיפוי כוחות מחטיבת גולני, נהרגו כארבעים לוחמים סורים ושני לוחמים מכוח הסיירת.[44]
- חילוץ סגן-אלוף יוסי בן-חנן: על המבצע ועל פעולות אחרות שביצע במלחמה, בהן הקרב כנגד הקומנדו הסורי במחנה נפח, הוענק ליוני נתניהו עיטור המופת לאחר המלחמה.
- פשיטות על סוללות ארטילריה סוריות בעומק המערך הסורי בפיקודו של עוזי דיין.[45] ליל ה-18–19 באוקטובר - פשיטה על סוללת מרגמות כבדות 240 מ"מ, מזרחית לכריתא, אך הסוללה דילגה ממקומה. בלילה ה-20–21 באוקטובר פשט כוח על סוללת תותחים 122 מ"מ - מזרחית לרפיד.
- ליל ה-18–19 באוקטובר - סיור למצפה שלגים, בכוונה לחטוף שבוי מאזור החרמון הסורי לצורכי מודיעין.
- במסגרת מבצע קינוח, המבצע של פיקוד הצפון לכיבוש רכסי החרמון – בליל 20–21 באוקטובר 1973 התמקם כוח שמנה 18 לוחמים בפיקודו של רס"ן יוני נתניהו לתצפית מוסתרת על נקודת-גובה 2,224 מצפון למוצב החרמון הישראלי. מטרת המבצע הייתה לצפות על מערך הסורים בכתף החרמון ולכוון את הארטילריה ואת הפצצת מטוסי חיל האוויר כהכנה לתקיפות הקרקעיות של חטיבת צנחנים 317 וחטיבת גולני. בלילה הבא עלתה למקום גם פלגת מילואים בפיקוד סרן עוזי דיין כדי לתגבר את כוחו של יוני נתניהו. כאשר החלו הצנחנים הסורים לסגת מכתף החרמון מזרחה דרך עמק בולען בשחר 22 באוקטובר, ירדו לוחמי הסיירת לקראתם ופגעו בעשרות מהם. בקרב זה נפצע עוזי דיין קלות.
- ליל ה-23–24 באוקטובר, מארב של כוח על ציר מזרעת בית ג'ן-סעסע - ללא היתקלות בכוחות אויב.
- מבצע פונטיאק – מסוקי יסעור הובילו כוח בן 22 לוחמים לג'בל עתקה במצרים. הכוח היה בפיקוד סא"ל עמוס ירון ומנה תותחנים ואנשי מילואים מסיירת מטכ"ל שאיבטחו את התותחנים, והיה מצויד בשני תותחי M-102. כוח זה טיווח וירה 90 פגזים על מפקדות הארמייה השלישית ועל צומת חיוני באזור הק"מ ה-101 על ציר קהיר-סואץ. הכוח הסב למצרים נזקים ואבדות בטרם התפנה ללא נפגעים;[46]
- מבצע "זנבר" – לוחמי הסיירת, בפיקוד מפקד הסיירת גיורא זורע וסגנו עמירם לוין הוטסו בעזרת שלושה מסוקי יסעור מרפידים לעומק כביש סואץ-קהיר. על המסוקים היו ג'יפים ועליהם תול"רים, ובאמצעותם פגעו הלוחמים בשדה התעופה כותמיה.[47]
- כיבוש ג'בל עתקה – עם סיום המלחמה פשטו לוחמי סיירת מטכ"ל בפיקוד מוקי בצר על פסגת ג'בל עתקה, ההר הגבוה במערב התעלה. גובהו כאלף מטרים מעל פני-הים, ועל פסגתו הוצב מכ"ם מצרי. הכוח נחת במסוקים לילה קודם, במרחק עשרה קילומטרים מדרום להר, כדי שלא להתגלות על ידי המכ"ם. עם שחר העפיל הכוח וכבש את ההר, תוך שהוא מנהל קרב קצר עם הכוח המצרי במקום. כעשרים מצרים נהרגו בקרב. לכוח הסיירת לא היו נפגעים.[48]
- כיבוש פסגת שיא החרמון – ב-14 באפריל 1974 הוטל על היחידה לפעול בשיא החרמון בגובה של למעלה מ-2,800 מטר. כוח בן שישים לוחמים מיחידת האלפיניסטים ומסיירת מטכ"ל, בפיקוד רס"ן עמירם לוין העפיל לפסגה וניהל קרב קשה כנגד הקומנדו הסורי. בסוף הקרב כבשו לוחמי צה"ל את שיא החרמון. שנים עשר סורים נהרגו בקרבות וכמה נשבו. לצה"ל היו כשלושים פצועים. לימים טען לוין כי הקרב היה אחד החשובים בתולדות מדינת ישראל, אך סיפורו נשכח בעקבות מלחמת יום הכיפורים.[49]
- פריצה למלון סבוי בתל אביב – 5 במרץ 1975: מחבלים החזיקו בני ערובה במלון. בפעולה זו נהרג אלוף-משנה עוזי יאירי.
- מבצע יונתן – 3 ביולי 1976: מבצע חילוץ בני הערובה נערך כ-3,800 קילומטרים מישראל. בפעולה זו שהיא המפורסמת ביותר מבין פעולות היחידה, נהרג סא"ל יונתן נתניהו.
שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפיגוע במשגב עם – 1980: חילוץ בני ערובה מגן הילדים במשגב עם.
- 9 ביוני 1982 – במהלך מלחמת לבנון לחמה הסיירת בקרב על גבעה מיוערת כנגד כוח רגלי ורכוב של חיילי קומנדו הסורי. לוחמי הסיירת כיוונו לעברו ירי ארטילרי שכלל פצצות מצרר והשמידה אותו.[50]
- 12 באפריל 1984 – השתלטות על מחבלים שחטפו אוטובוס בפרשת קו 300.
- מבצע הצגת תכלית – 16 באפריל 1988: חיסול ראש הזרוע הצבאית של אש"ף אבו ג'יהאד בביתו שבפרברי תוניס.[51]
- מבצע בן בליעל – 15 בדצמבר 1988: חטיפתו מלבנון של ג'וואד קצאפי, ממנהיגי ארגון "ההתנגדות המאמינה", במטרה לספק מידע על רון ארד.
- מבצע עלם חמודות – 27 ביולי 1989: חטיפתו של שייח' עובייד, מנהיג החזבאללה בדרום לבנון.[52]
שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 30 במאי 1990 – השתלטות על מחבלים שהגיעו בסירה לחוף ניצנים, בפעולה זו הוענק צל"ש לנדב פדן.[53]
- מבצע עוקץ ארסי – 21 במאי 1994: חטיפת מוסטפא דיראני, חוטפו של הנווט רון ארד מלבנון, כדי להשיג מידע וכדי שישמש קלף מיקוח;[54]
המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
העשור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מלחמת עיראק 2002- המגזין הבריטי ג'יינס דיווח כי לוחמים מסיירת מטכ"ל פעלו במערב עיראק לאיתור אחר אתרים לשיגור טילי סקאד של משטרו של סדאם חוסיין.[55]
- חילוץ נהג המונית החטוף אליהו גוראל – 15 ביולי 2003: פעולה משותפת עם יחידת דובדבן והימ"מ בכפר ביתוניא;[56]
- מלחמת לבנון השנייה – אוגוסט 2006
- מבצע חד וחלק – 2 באוגוסט 2006: בשיתוף עם יחידת שלדג ובפיקודו של מפקד היחידה לשעבר ניצן אלון. המבצע התקיים בעומק לבנון וכלל חדירה למפקדת חזבאללה בבית החולים בבעלבכ. במהלך המבצע לוחמי היחידה אספו מודיעין ואמל"ח מהמפקדה, הרגו 19 מחבלים ושבו כמה לוחמי חזבאללה;
- 19 באוגוסט 2006 – כמה ימים לאחר הפסקת האש של מלחמת לבנון השנייה פעל כוח של היחידה בהשתתפות כמאה לוחמים באזור בעלבכ. הכוח נחשף בשלב נחיתת המסוק, ואף על פי כן הוחלט בבור להמשיך בפעולה. הפעולה הצליחה, ובדרך חזרה הכוח נתקל במארב של חזבאללה. בקרב שהתפתח מכך נהרג סא"ל עמנואל מורנו ונפצעו שני קצינים;[57]
- מבצע מחוץ לקופסה- על-פי הפרסום של ה"סאנדיי טיימס" כשהם מחופשים לחיילים סורים כוחות מסיירת מטכ"ל אספו חומר גרעיני מהמתקן בדיר א-זוּר שבצפון סוריה לפני שהופצץ.[58]
העשור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דצמבר 2012- במלחמת האזרחים בסוריה, חדר כוח סיירת מטכ"ל לעומק השטח הסורי, יחד עם כוחות מיוחדים צרפתיים ואמריקאים מחשש לנפילת המשטר בדמשק ואובדן שליטה על מאגרי הנשק הכימי.[59]
- 1 באוגוסט 2014 – חוליית מחבלי חמאס יצאה ממנהרה באזור חקלאי באזור רפיח והרגה חיילים מסיירת גבעתי, וחטפה את סגן הדר גולדין.[60] כוחות מסיירת מטכ"ל ויחידת יהל"ם הוקפצו והחלו בחיפושים אחר החטוף תוך ירי כבד מאוד של צה"ל בסביבה. החייל לא נמצא אך בגדיו נמצאו במנהרה.
- בפברואר 2017- חשף נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי כוח סיירת מטכ"ל יחד עם המוסד פעל בעומק סוריה לסכל העברת נשק חדש וקטלני לידי דאעש. הפעילות הישראלית גילתה את המזימה להפוך מחשבים ניידים לפצצות.[61]
העשור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 25 באוקטובר 2022 – במסגרת מבצע שובר גלים, פעלה היחידה בשיתוף הימ"מ, השב"כ וסיירת גבעתי לסיכול תשתית הטרור "גוב האריות" בשכם. במבצע הלוחמים פוצצו מעבדת נפץ, הרגו 5 מחבלים ופצעו 21 מחבלים, חלק מהם בידי צלפי סיירת מטכ"ל שהשתמשו ברובה צלפים בארט MRAD.[62][63]
- 7 באוקטובר 2023 - במסגרת מלחמת חרבות ברזל,[64] כוחות מהיחידה השתתפו בלחימה כנגד החמאס בקיבוץ בארי ובקיבוץ רעים.[65][66]
כישלונות ומחדלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לצד ההצלחות דלעיל, ועוד עשרות משימות אשר צלחו היטב ואשר לא נחשפו, היו גם כמה כישלונות, ובהם:
- מבצע "בולמוס 4" - 13 במאי 1969: ניסיון כושל לפעול בצידה המצרי של תעלת סואץ, בשיתוף שייטת 13. הכוח נסוג לאחר שנפתחה אש כבדה אל הסירות. מהאש נהרג קצין היחידה סגן חיים בן יונה.[67]
- ניסיון כושל לחלץ טייס שבוי שמטוסו הופל בחזית המצרית במלחמת יום הכיפורים. בפעולה נהרג לוחם הסיירת אבנר רון ("ג'בל").[68]
- ב-2 בנובמבר 1973 נשלח כוח של היחידה לחלץ פלוגת צנחנים שנתקעה בשיא החרמון (2,814 מטר). מזג האוויר הסוער ריתק את הצנחנים הנצורים לפסגה. במעלה ההר נפגע שי שחם מהיפותרמיה. הוא קפא למוות קילומטר אחד בלבד לפני שיא החרמון;
- הפיגוע במעלות: חילוץ כושל של תלמידים שנלקחו כבני ערובה;
- 18 בדצמבר 1984: אחד מהכישלונות המבצעיים הגדולים ביותר בתולדות היחידה, תחת פיקודו של עמר בר-לב[69] מבצע שערכה הסיירת בשטח סוריה[70] הסתבך, לוחם היחידה ברק שרעבי נהרג ומספר לוחמים נוספים נפצעו.[71] עם זאת, אופן החילוץ מההסתבכות עם מינימום אבדות ונזקים נחשב למוצלח.[69] הכישלון הביא לכמעט שיתוק מבצעי של היחידה במשך כשנה.[72]
- 14 באוקטובר 1994: ניסיון חילוץ כושל של החייל החטוף נחשון וקסמן מידי פעילי החמאס. בפעולה זו נהרגו וקסמן ומפקד הכוח סרן ניר פורז.
- 11 בנובמבר 2018: פעולה חשאית בח'אן יונס, אשר בה נהרג סא"ל מחמוד ח'יר א-דין (הפעולה יוחסה לסיירת לפי הודעת חמאס שצוטטה בתקשורת הישראלית,[73][74] אך דבר זה לא אושר רשמית בישראל).
תאונות אימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-25 במרץ 1968 נהרגו שניים מלוחמי היחידה, זהר ליניק ודוד בן חמו, מפצצת מרגמה בקוטר 52 מ"מ בעת שהיו בהכנות למבצע צבאי.
- ב-11 במרץ 1980 במהלך אימון מבצעי משותף עם שייטת 13 בנהר הירדן טבע למוות לוחם השייטת יוחאי פרייס.[75]
- ב-18 בפברואר 1988 נהרג לוחם היחידה נחמיה אפרים (נמי) בעת תרגיל ניווט באזור מצפה רמון.
- אסון צאלים ב': תרגיל שבמהלכו נהרגו חמישה מלוחמי היחידה עקב טעות במהלכה נורה טיל חי בשלב היבש. התרגיל דימה התנקשות מתוכננת בחיי שליט עיראק, סדאם חוסיין.
- ב-28 במאי 1992 אירעה תאונת אימונים, ובה שניים מלוחמי היחידה, ירון בר-דור וערן עופר, מתו ממכת חום באימון באזור אילת. בעקבותיה, מתוך הרגשת אחריות, פרש עמוס בן אברהם מפיקוד על היחידה.
- ב-1 בינואר 2008 נהרג לוחם היחידה, סמל תמיר נבואני, לאחר שנפל ממצוק במהלך תרגיל ניווט.[76]
מפקדי סיירת מטכ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אברהם ארנן | 1957–1961 | מקים סיירת מטכ"ל |
| יוסף קסטל | 1961–1962 | לימים מושל רצועת עזה |
| אברהם ארנן | 1962–1964 | |
| דב תמרי | 1964–1967 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
| עוזי יאירי | 1967–1969 | לימים מפקד חטיבת הצנחנים |
| מנחם דיגלי | 1969–1971 | |
| אהוד ברק | 1971–1973 | לימים הרמטכ"ל ה-14, שר הביטחון וראש הממשלה ה-10 |
| גיורא זורע | 1973–1975 | לימים קצין מודיעין ראשי |
| יונתן נתניהו | 1975–1976 | נהרג במהלך מבצע יונתן |
| עמירם לוין | 1976–1978 | לימים אלוף פיקוד הצפון, ומשנה לראש המוסד. |
| נחמיה תמרי | 1978–1980 | לימים אלוף פיקוד המרכז |
| עוזי דיין | 1980–1982 | לימים ראש אג"ת, אלוף פיקוד המרכז וסגן הרמטכ"ל |
| שי אביטל | 1982–1984 | לימים מפקד מפקדת העומק |
| עמר בר-לב | 1984–1987 | לימים מפקד חטיבת הבקעה והשר לביטחון הפנים |
| משה יעלון | 1987–1989 | לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון |
| רן שחור | 1989–1991 | לימים מפקד מערך המבצעים המיוחדים |
| עמוס בן אברהם | 1991–1992 | לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
| דורון אביטל | 1992–1994 | לימים חבר הכנסת |
| שחר ארגמן[77] | 1994–1996 | לימים מפקד מערך המבצעים המיוחדים |
| יובל רחמילביץ[78][79] | 1996–1998 | |
| ניצן אלון | 1998–2001 | לימים מפקד פיקוד המרכז וראש אגף המבצעים |
| הרצי הלוי[80] | 2001–2004 | לימים הרמטכ"ל ה-23, ראש אמ"ן ואלוף פיקוד הדרום |
| עודד ראור[81] | 2004–2007 | לימים מפקד חטיבה 5 |
| אורי גורדין[82] | 2007–2010 | לשעבר מפקד עוצבת האש, לימים ראש מטה זרוע היבשה ואלוף פיקוד צפון |
| גיא שפרן[83] | 2010–2013 | לימים מפקד עוצבת הגולן |
| שלומי בינדר[84] | מאי 2013 – מרץ 2016 | לימים מפקד חטיבת גולני ואוגדה 91 |
| ח.פ | מרץ 2016 – אפריל 2019 | פרש מצה"ל בסיום תפקידו[85] |
| י'[86] | 15 באפריל 2019 – 30 בספטמבר 2021 | לימים מפקד מערך ההתקפה בסייבר ביחידה 8200 |
| י'[87] | 30 בספטמבר 2021 – | מפקד היחידה הנוכחי |
דרגתו של מפקד הסיירת היא אלוף-משנה. עד שנת 2013 הייתה דרגת מפקד היחידה, לפי התקן, דרגת סגן-אלוף. עם זאת, בעשור וחצי שקדמו לשינוי התקן, נהוג היה להעלות את דרגתו של מפקד הסיירת לדרגת אלוף-משנה בסיום התפקיד, דהיינו בטקס חילופי המפקדים. כך היה אצל ניצן אלון, הרצי הלוי ועודד ראור. בספטמבר 2009 הועלה לראשונה מפקד היחידה, סא"ל אורי גורדין, לדרגת אלוף-משנה תוך כדי תפקידו. אחריו, בינואר 2013 הועלה לדרגה זאת מפקד הסיירת, סא"ל גיא שפרן, במהלך כהונתו. בשני המקרים ניתנה הדרגה כ"אות הוקרה על פעולות מבצעיות וחשאיות יוצאות דופן".[88] בהמשך שנת 2013, עם כניסתו של שלומי בינדר לתפקיד מפקד הסיירת, החליט הרמטכ"ל, בני גנץ, שדרגת "אלוף-משנה" תהיה הדרגה הקבועה של מפקדי הסיירת.[89]
איתור, מיון וקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלב איתור הלוחמים, ושלבי הקבלה והמיון ליחידה, סלקטיביים במיוחד, מפאת אופייה המבצעי-משימתי של הסיירת, הדורשת איכות אנושית יוצאת דופן מלוחמיה. כך גם לגבי שלב תהליך ההכשרה, הכרוך בדרישות גבוהות מאוד, פיזית-אישית-צוותית. זאת לאור המשימות המבצעיות, הדורשות אימונים ארוכי-טווח ופיתוח מיומנויות ייחודיות להגשמתן, בשירות הסדיר ולאחר מכן גם בשירות המילואים.
שלב האיתור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועמדים שנמצאו מתאימים לאחר הצו הראשון מקבלים זימון ליום סיירות, בו נערכים מבדקים גופניים.[90] אלה שעוברים מבדקים אלו, ובוחרים ללכת לסיירת מטכ"ל מקבלים זימון לבדיקות רפואיות ועיוניות לבדיקת התאמתם ליחידה, והמתאימים מוזמנים לגיבוש. הגיבוש נמשך חמישה ימים ונערך בפלמחים, והעוברים אותו מקבלים זימון לבדיקות רפואיות מקיפות אחרונות (שלב ההמתנה) שבסופו נודע למלש"ב האם התקבל.
שלב המיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלן זרימת השלבים וקריטריוני המיון של "היחידה" בהתאם:
- דרישות מוקדמות – פרופיל 97 ללא סעיפים פוסלים, קב"א 52 ומעלה ודפ"ר 50 ומעלה.
- יום סיירות – מועמדים מוזמנים ליום סיירות הנערך בבסיס פלמחים-ראשון לציון פעמיים בשנה, בינואר ובאוקטובר.
- גיבוש – "גיבוש מטכ"ל", הגיבוש אורך כחמישה ימים, וממיין בראשית את המועמדים לשירות ביטחון בין סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג. המתגבשים אשר לא נבחרו כמתאימים לשתי היחידות, עשויים להיבחר בשיטת דראפט ליחידות חטיבת הקומנדו (אגוז, מגלן ודובדבן) וליחידה 669. אלו שלא יבחרו לאף אחת מ-6 היחידות הממיינות בגיבוש אך יסיימו אותו, יהיו זכאים לשבוע ראיונות הכולל יחידות מיוחדות אחרות וסיירות חי״ר.
המתגבשים שנבחרו ליחידה מקבלים זימון לירפ"א – מעבר בדיקות רפואיות מקיפות ויסודיות, הכולל גם ראיון פסיכולוגי.
שלבי ההכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המתקבלים מגויסים לסיירת ומתחילים מסלול של סייר לוחם חי"ר, הנמשך שנה ושמונה חודשים, לעיתים אף יותר. זמן המסלול, תלוי בדינמיקה הצוותית. המסלול כולל סדרת אימונים בסיסית, אקלקטית ומגוונת. בחצי השנה הראשונה, ההכשרה הבסיסית כוללת טירונות חי"ר וטירונות יחידה. בפרק בסיסי זה של המסלול ביחידה, הלוחמים למעשה מוכשרים כחי"רניקים מן המניין. לאחר מכן, מתחיל האימון המתקדם הייחודי לסיירת מטכ"ל, אשר בו מושם דגש מרכזי על ניווט מבצעי לקראת ביצוע סיור מיוחד, לוחמה בטרור ודינמיקה צוותית בתנאי לחץ, הפתעה ואי-ודאות.
להלן זרימת שלבי ההכשרה במסלול הסייר לוחם של "היחידה":
- מסלול סייר לוחם – אורך המסלול נע בין 18–22 חודשים בהתאם לצוות, וכולל את ההכשרה הבסיסית של לוחמי סיירות החי"ר ויחידות הקומנדו בצה"ל: טירונות חיל רגלים, טירונות יחידה, קורס צניחה. בהמשך, במסלול ההכשרה ישנו שילוב של אלמנטים ייחודים ליחידה, על פי הייעוד שלה, כגון: קורס שחייה וצלילה; דגש רב על ניווטים רגליים (המתמקד בנוסף בניווטי בדד-יחידים) ובמהלך המסלול גם ניווטים רכובים (בכלי רכב שונים); קורס לוט"ר הכולל מיומנויות של צוות השתלטות; איסוף מודיעין וסיור; כישורי הישרדות; סדרת שבי; אימוני קליעה וצליפה; לוחמה בכל תנאי שטח ומזג אוויר; לוחמת גרילה; לוחמת קומנדו ואמנויות לחימה.
- הכשרה ביחידה – אורכת כ־4.5 חודשים, הייעודית לכל צוות ואסורה בפרסום בין הצוותים ביחידה.
- שירות קבע – האורך 3 שנים, ומותאם לכל לוחם ביחידה בזיקה להכשרתו במערך המבצעי הלוחם, כאשר השנה האחרונה מוקדשת לתואר שנה א'.
בוגרים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין בוגריה של סיירת מטכ"ל, נמנים כמה מהמפקדים והמנהיגים הבכירים של צה"ל ומדינת ישראל.
- ראשי ממשלה
- אהוד ברק שהיה מפקד היחידה; בנימין נתניהו שהיה מפקד צוות; נפתלי בנט שהיה לוחם ביחידה
- רמטכ"לים
- שר הביטחון לשעבר משה יעלון שהיה מפקד היחידה; הרצי הלוי שהיה מפקד היחידה; הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר שאול מופז שהיה סגן מפקד הסיירת; אהוד ברק, אשר כיהן כמפקד היחידה
- ראשי השב"כ
- אבי דיכטר ורונן בר
- ראשי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
- דני יתום, שבתי שביט, תמיר פרדו ודוד ברנע
- חברי הכנסת
- דורון אביטל, יוחנן פלסנר, אבשלום וילן, אהוד יתום, מוטי יוגב, ינון מגל, רם בן ברק וטל רוסו
- שרים בממשלות ישראל
- מתן וילנאי, מתן כהנא, עמר בר-לב, משה יעלון ושאול מופז
- אלופים בצה"ל
- עמירם לוין, עוזי דיין, נחמיה תמרי, שי אביטל, מתן וילנאי, יצחק איתן, נעם תיבון, טל רוסו, ניצן אלון ונדב פדן
- תתי-אלופים בצה"ל
- אסף כוחן, אייל קרים.
היחידה בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מופעים של היחידה באים לידי ביטוי בסרטי קולנוע שונים, לדוגמה בעקבות מבצע אנטבה:
- Victory At Entebbe "ניצחון באנטבה" (1976) - עם אנתוני הופקינס, ברט לנקסטר, אליזבת טיילור וריצ'רד דרייפוס, בבימויו של מרווין חומסקי (Marvin Chomsky).
- Raid On Entebbe "הפשיטה על אנטבה" (1977) - עם צ'ארלס ברונסון, מרטין בלזם ויפת קוטו, בבימויו של ארווין קרשנר.
- "מבצע יונתן" (1977) - עם יהורם גאון בתפקיד יוני נתניהו, בבימויו של מנחם גולן.
- "שבעה ימים באנטבה" (2018) - עם רוזמונד פייק ודניאל בריהל, בבימויו של ז'וזה פאדיליה.
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בטלוויזיה, בשנת 2023, עלתה לאוויר ברשת 13 וב-8 HOT הסדרה "סיירת מטכ"ל" של עמרי אסנהיים וגלעד טוקטלי. הסדרה, עוסקת ביחידה המובחרת, הגיבורים, הסיפורים והפצעים.[91]
מסדר דורשי טוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מסדר דורשי טוב", הוקם בשנת 1967 על ידי אברהם ארנן וחבריו מהגרעין המייסד של היחידה, כעמותה המאגדת ומאחדת את בוגרי היחידה. במקביל למורשת והנצחה, העמותה חרתה על דגלה ושמה לעצמה מטרה לפעול למען החברה בישראל. הפעילות החברתית אותה העמותה יוזמת, מובילה ומניעה היא על בסיס חברי העמותה במספר מיזמים. זאת ועוד, העמותה מהווה מערכת תומכת ליוזמות חברתיות של חבריה ועוזרת להניע ולקדם כל פעילות שתורמת לפיתוח החברה במדינת ישראל.[92]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כוחות מיוחדים
- סיור מיוחד
- יחידות השתלטות אחרות של ישראל:
- יחידות מקבילות בעולם:
- האמצעים המיוחדים
- סדרת שבי
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר (פרק ראשון מתוך הספר), 2000.
- אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר (פרק מתוך הספר), 2003.
- אבנר שור, חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן, הוצאת כנרת (פרק מתוך הספר), 2008.
- כפיר אדם, סוגר מעגל, הוצאת "ליאור שרף - הפצות", 2009, (קטעים מתוך הספר).
- עמרי אסנהיים, צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2012.
- אורי צפריר, קול הדרך: להיות לוחם מטכ"ל, ספרי צמרת, 2014
- משה גבעתי, המערכה בחרמון - הקרבות ברכסי החרמון במלחמת יום הכיפורים ולאחריה, תל אביב: הוצאת מערכות והוצאת מודן, תשע"ה-2015.
- אבנר שור ואבירם הלוי, סיירת מטכ"ל - המבצעים הגדולים של היחידה, ידיעות ספרים, 2020.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יואב לימור ואלון בן דוד, מקום ראשון: סיירת מטכ"ל, באתר ynet, 18 בפברואר 2008
- עמוס גלבוע, "סיירת מטכ"ל והמבצעים הגדולים של היחידה", ביקורת על ספרם של אבנר שור ואבירם הלוי, מבט מל"מ, גיליון 87, אוקטובר 2020, עמוד 28
- יפתח רייכר-עתיר, היחיד והיחידה, באתר הארץ, 9 ביולי 2008
- מילות השיר "שיר היחידה", באתר שירונט
- אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
- אל"ם ליאור לוטן, היחידות המובחרות של צה"ל, באתר "ישראל דיפנס", 28 בספטמבר 2011
- הקלטה נדירה של תחקיר מבצע "איזוטופ" בסיירת מטכ"ל, בערוץ היו טיוב של ארכיון צה"ל
מבצע "ארגז 3", סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון- חיילי סיירת מטכ"ל מתקבלים על ידי הצמרת הצבאית והמדינית בחזרתם מאנטבה, בערוץ היו טיוב של ארכיון צה"ל
- תחקיר סיכום פעולת סבוי בפיקוד מרכז, סיירת מטכ"ל ארכיון צה"ל ומעהב"ט, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- שחרור חטופי מטוס סבנה על ידי חיילי סיירת מטכ"ל, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- "זמן אמת", ההולכים בחושך - אנשי הסוד מדברים | חלק א' | חלק ב' | ערוץ היוטיוב של כאן 11, תאגיד השידור הישראלי, 2017 - 2018
אנשיל פפר, אהוד ברק מסיר בסִפרו את מעטה הסודיות מימיה הראשונים של הסיירת, באתר הארץ, 1 באפריל 2018
Sayeret Matkal | Most Elite Special Forces Unit On Earth?, סרטון בערוץ "Agilite", באתר יוטיוב (אורך: 4:03)- יואב זיתון, הצצה בלעדית לבסיס הסודי של סיירת מטכ"ל | מיוחד, באתר ynet, 1 ביולי 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לפי מאמר של אפרים לפיד, וכן לפי אתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים
- ^ יועז הנדל, היחידות המיוחדות בצה”ל: ייעוד ותפישת ההפעלה, עדכן אסטרטגי כרך 10 גיליון 2, אוגוסט 2007, עמ' עמ' 29-35
- ^ יואב לימור ואלון בן–דוד*, מקום ראשון: סיירת מטכ"ל, באתר ynet, 18 בפברואר 2008
דן מרגלית ורונן ברגמן כותבים בספרם "הבור" (2011): ”מאז נפילתו של לוינברג בשבי ועד היום נמשכים משחקי המחבואים בין סיירת מטכ"ל לזרועות המודיעין של הצבא במדינות היעד... מודעות היריב כי מישהו טומן מתקני האזנה באדמתו נותרה גבוהה מאוד והביאה לחשיפת עוד ועוד מתקנים.” (עמ' 39). - ^ אמיר אורן, להוציא את המפכ"ל מהרמטכ"ל, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2014
- ^ על-פי כתבה שפורסמה במוסף "כלכלה" של "ידיעות אחרונות" ב-8 בינואר 2008.
- ^ בהשתתפות משפחות שכולות ומפקדי סיירת מטכ"ל התקיים אירוע פרידה מבסיס סירקין, באתר צה"ל, 31 במאי 2021
- ^ סיירת מטכ"ל עוברת דרומה, באתר ערוץ 7, 1 ביוני 2021
- ^ שלום ירושלמי, הלוחם האגדי של סיירת מטכ"ל נותר חסר כל ומתגורר בתוך משאית, באתר nrg, 13 באפריל 2013
- ^ מאיר הר-ציון, "פרקי יומן" עמוד 30.
- ^ אבנר שור, אבירם הלוי, סיירת מטכ"ל המבצעים הגדולים של היחידה, הוצאת ידיעות ספרים, פרק 3
- ^ חן קוטס - בר, "להחזיר בכל מחיר: יש חוזה בין המדינה לחייל", באתר nrg, 25 ביוני 2010
- ^ גד שמרון, המוסד והמיתוס, כתר ספרים 1996, סיירת מטכ"ל, עמוד 134.
- ^ עמוס גלבוע, מר מודיעין, אהר'לה, אלוף אהרון יריב, ראש אמ"ן, הוצאת "ידיעות ספרים" והמרכז למורשת המודיעין, עמ' 110 - 115
- ^ ד"ר אורי מילשטיין, מה באמת קרה במבצע שהפר עשור של שקט והצית את מלחמת ששת הימים?, באתר מעריב אונליין, 11 במרץ 2017
- ^ שי לוי, "לכל אחד בצבא הייעוד שלו": מה עושה סיירת מטכ"ל כשפורצת מלחמה?, באתר מאקו, 16 באוקטובר 2022
- ^ אמנון לורד, האמצעים המיוחדים: אין סוד אבל המסמכים סודיים, באתר nrg, 3 ביוני 2017
- ^ דני דור יהודה שיף ודב גולדשטיין, "המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים", "אגב, להבדיל ממפקדי סיירת אחרים, לבוגי אין צל"שים. את ארבעת הצל"שים שאמור היה לקבל במהלך פיקודו על סיירת מטכ"ל, הוא ביקש להפוך לצל"שים יחידתיים ולא אישיים.", הוצאת "מעריב", 2002, עמוד 201.
- ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמודים 55-61.
- ^ עמוס הראל, בוגי מן הצנחנים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2002
- ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000. תקופת משה (בוגי) יעלון, עמודים 237-224.
- ^
חללי סיירת מטכ"ל במלחמת חרבות ברזל ששמותיהם הותרו לפרסום, באתר צה"ל
- ^ פז אבוחצירה, שר הביטחון גלנט ללוחמי סיירת מטכ״ל: ״חבריכם נפלו על הגנת הארץ, אתם תלחמו על עתידה״, באתר 4, 24/10/2023
- ^ עוזי ברוך, צל"ש הרמטכ"ל יינתן לסיירת מטכ"ל, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2010
- ^ יואב זיתון, תעודת הצטיינות לקצין שנהרג מאש כוחותינו, באתר ynet, 29 באפריל 2014.
- ^ ניר דבורי, בצנעה: סיירת מטכ"ל קיבלה צל"ש, באתר מאקו, 29 באפריל 2014
- ^ יואב זיתון, כבוד לגיבורים: פורסמו שמות מעוטרי צה"ל מצוק איתן, באתר ynet, 19 בינואר 2015.
- ^ יוחאי עופר, צל"ש לסיירת מטכ"ל: "פעולות חשאיות ונועזות", באתר nrg, 16 במרץ 2016.
- ^ איתי בלומנטל, צל"ש לסיירת מטכ"ל, באתר ynet, 16 בנובמבר 2016.
- ^ צל"ש הרמטכ"ל לסיירת מטכ"ל ועיטור המופת ללוחם במ"מ, באתר צה"ל, 28 במרץ 2018
- ^ טל לב רם, צל"ש הרמטכ"ל לסיירת מטכ"ל: "יכולת יוצאת דופן ברמה טקטית ואסטרטגית", באתר מעריב אונליין, 28 במרץ 2018
- ^ אלה היחידות הזוכות ב"אות הערכה מבצעי" של הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 25 נובמבר 2021
- ^ הרמטכ"ל העניק צל"ש לסיירת מטכ"ל ושייטת 13, באתר צה"ל, 2 ביולי 2023
- ^ 1 2 עפר דרורי, מבצע "חלוץ" ומבצע "שרקרק"תבנית:קישור מקורי שבור
- ^ עפר דרורי, מבצע שלדג(הקישור אינו פעיל, 14.9.2020)
- ^ עפר דרורי, מבצע יבין(הקישור אינו פעיל, 14.9.2020)
- ^ עפר דרורי, מבצע כחל(הקישור אינו פעיל, 14.9.2020)
- ^ עפר דרורי, מבצע נקר(הקישור אינו פעיל, 14.9.2020)
- ^ עפר דרורי, מבצע ירגזי(הקישור אינו פעיל, 14.9.2020)
- ^ גל פרל פינקל, אי של מצוינות: מבצעי סיירת מטכ"ל שנשכחו, בעיתון מקור ראשון, 11 בספטמבר 2020
- ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 712
- ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 800
- ^ יגאל קיפניס, 1973 הדרך למלחמה, 2012, עמ' 31
- ^ ליאור אסטליין, "היינו 42 איש. הרגתם 41", באתר ישראל היום, 20 בספטמבר 2013
- ^ עדותו של האלוף במיל' שי אביטל על הקרב כנגד הקומנדו הסורי, מתוך אתר רשמי לזכרו של סא"ל יונתן נתניהו
- ^ "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית", באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2010
- ^ יהונתן שמיר, סוללת נתרן 474 במלחמת יום הכיפורים בפעולה מעבר לקווים, שבוע לפני הצליחה סא"ל (במיל') שמיר מספר על המבצע בו השתתפו אנשי מילואים מסיירת מטכ"ל
- ^ ליאור אסטליין, היום מלחמה, בטאון חיל האוויר, .
- ^ אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003, עמ' 215-220
- ^ יחידת האלפיניסטים, כיבוש שיא החרמון על ידי כוח בפיקודו של עמירם לוין, מתוך אתר "יחידה".
- ^ אהרל'ה ויסברג, כך חילצו התותחנים את סיירת מטכ"ל בלבנון, באתר ישראל היום, 27 באפריל 2012.
- ^ בני טוקר, "הדיון הפומבי על תקיפה באיראן – הפקרות", באתר ערוץ 7, 2 באוגוסט 2012
- ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר, 2000, עמודים 254-257.
- ^ עמרי אסנהיים, על הכוונת, באתר nrg, 18 בנובמבר 2005
- ^ עמיר רפפורט, שחזור מיוחד: כך נחטף מוסטפא דיראני מביתו בלבנון, "ישראל דיפנס", 14.10.2011.
- ^ דיווח: סיירת מטכ"ל נשלחה למערב עיראק, באתר ynet, 28 בספטמבר 2002
- ^ מאת עמוס הראל, נהג המונית החטוף אליהו גוראל חולץ בשלום במבצע לילי ליד רמאללה, באתר הארץ, 16 ביולי 2003
- ^ נועם אמיר, אביו של קצין סיירת מטכ"ל עמנואל מורנו קורא למערכת הבטחון לפרסם את תמונת בנו, באתר מעריב אונליין, 14 בינואר 2016
- ^ גלי צה"ל, ה"סאנדיי טיימס": סיירת מטכ"ל פעלה בסוריה לפני התקיפה ואספה חומר גרעיני, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2007
- ^ רוסיה תגברה את הנ"מ של אסד; "סיירת מטכ"ל בסוריה", באתר וואלה!, 24 בדצמבר 2012
- ^ גילי כהן, חיים לוינסון וניר חסון, קצין נפל בשבי ושני חיילים נהרגו בהיתקלות באזור רפיח, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2014
- ^ דיווח: טראמפ חשף לרוסים מבצע של סיירת מטכ"ל והמוסד בעומק סוריה, באתר ynet, 23 בנובמבר 2017
- ^ יוסי יהושוע, דאגה במערכת הביטחון בעקבות תמיכת בכירי הרשות הפלסטינית בטרור, באתר ynet, 26 באוקטובר 2022.
- ^ אמיר בוחבוט, בין מטענים, למבצר שאיש לא העז להתקרב אליו, עם נשק קטלני: מאחורי חיסול "גוב האריות", באתר וואלה!, 9 בדצמבר 2022
- ^ חללי "חרבות ברזל", באתר צה"ל, 7 באוקטובר 2023
- ^ איילת כהנא, "חיוך מבויש ונחישות של עדר פילים": רס"ן דוד מאיר מסיירת מטכ"ל הובא למנוחות, באתר מקור ראשון, כ"ה בתשרי ה׳תשפ"ד (10/10/2023 20:28)
- ^ חבריו של לוחם סיירת מטכ"ל דוד מאיר סופדים: "פעל מתוך שליחות מקצוענות וגבורה", באתר ערוץ 7, כ"ד בתשרי תשפ"ד 9.10.23, 20:33
- ^ אבנר שור, חוצה גבולות, הוצאת כנרת זמורה ביתן עמ' 287
- ^ קרני עם-עד, הפצע של סיירת מטכ"ל, באתר mynet קיבוץ, 2 באוקטובר 2008
- ^ 1 2 עמרי אסנהיים, רעידת אדמה – כתבה על מותו של ברק שרעבי, העיר, 19 ביוני 2003
- ^ פליטת פה של עמר בר-לב בראיון, בערוץ הטלגרם של עמית סגל
- ^ מאיה פולק, "גם בעוד 500 שנה אסור יהיה לספר איך ברק מת", באתר nrg, 14 בנובמבר 2014
- ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, הוצאת כתר, 2000, עמ' 217–218
- ^ חמאס: "סיירת מטכ"ל הסתננה לעזה – ונכשלה", סרטון באתר יוטיוב, בערוץ ה-YouTube הרשמי של תאגיד השידור הישראלי
- ^ ג'קי חורי, חמאס: סיירת מטכ"ל ניסתה להתקין ציוד האזנה על רשת הקשר שלנו בפעולה בחאן יונס, באתר הארץ, 13 בינואר 2019
- ^ משה זונדר, "עוזי דיין לא הכיר עד היום באחריותו למותו של יוחאי", מעריב
- ^ יובל אזולאי, לוחם סיירת מטכ"ל נהרג בתאונת אימונים בערבה, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2007
- ^ אמיר אורן, מינוי בני גנץ לרמטכ"ל - בלי רשעות, באתר הארץ, 12 בפברואר 2011
- ^ יואב לימור / צילומי אילוסטרציה: זיו קורן, מה עובר על סיירת מטכ"ל, באתר ynet, 13 ביולי 2007
- ^ אמיר אורן, ברק חשד בשלב הראשון שעוזרו יוני קורן מעורב בזיוף "מסמך הרפז", באתר הארץ, 5 ביוני 2012
- ^ עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמוד 291.
- ^ יוסי יהושוע, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר עודד ראור נפטר בגיל 46, באתר ynet, 19 באוגוסט 2014.
- ^ אמיר בוחבוט, הקודקוד החדש של סיירת מטכ"ל, באתר nrg, 12 בנובמבר 2006
- ^ יוסי יהושוע, "חילופים רגישים", ידיעות אחרונות, 26 בינואר 2015, עמוד 10.
- ^ יוסי יהושוע, הצנזורה התירה לפרסם: ממפקד סיירת מטכ"ל למח"ט גולני, באתר ynet, 2 בספטמבר 2016
- ^ יואב לימור, "הידיעות עשו לו עוול", באתר ישראל היום, 30 במאי 2019
- ^ לילך שובל, מפקד חדש לסיירת מטכ"ל: בצה"ל הודיעו על מינויים חדשים, באתר ישראל היום, 7 ביוני 2021
- ^ מפקד חדש לסיירת מטכ"ל, באתר צה"ל, 30 בספטמבר 2021
- ^ עוזי ברוך, מפקד סיירת מטכ"ל הועלה בדרגה, באתר ערוץ 7, 25 בינואר 2013
- ^ חדשות, תצדיעו: מפקד סיירת מטכ"ל יהיה אל"ם - כבר בכניסה לתפקיד, באתר ישראל היום, 30 בספטמבר 2013
- ^ מיכל דניאלי, סיירת מטכ"ל: כל מה שאפשר לספר, באתר מאקו, 1 ביולי 2011
- ^ ערוץ 13, סיירת מטכ"ל, באתר ערוץ 13
- ^ בוגרי היחידה, מסדר דורשי טוב, באתר מסדר דורשי טוב.
בקרת זהויות  |
|
|---|