חסידות צ'רנוביל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מספיק אזכור אחד, ויש מספיק אדמו"רים, אין מקום לאיינקלך, גם חשובים |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==שושלת אדמו"רי צ'רנוביל== |
==שושלת אדמו"רי צ'רנוביל== |
||
*רבי '''[[מנחם נחום מצ'רנוביל|מנחם נחום]]''' מצ'רנוביל, מייסד השושלת, היה תלמידם של [[הבעל שם טוב]] ושל [[המגיד ממזריטש]], ומחבר הספרים [[מאור עיניים (צ'רנוביל)|מאור עיניים]] ו"ישמח לב". אביו היה ר' צבי הירש בן הרב נחום גאון מנרינסק. כיהן כ[[מגיד (דרשן)|מגיד מישרים]] בקהילות נרינסק, פוגרבישצי וצ'רנוביל, והיה עני רוב ימיו. נפטר ב[[י"א בחשון]] [[תקנ"ח]]. |
*רבי '''[[מנחם נחום מצ'רנוביל|מנחם נחום]]''' מצ'רנוביל, מייסד השושלת, היה תלמידם של [[הבעל שם טוב]] ושל [[המגיד ממזריטש]], ומחבר הספרים [[מאור עיניים (צ'רנוביל)|מאור עיניים]] ו"ישמח לב". אביו היה ר' צבי הירש בן הרב נחום גאון מנרינסק. כיהן כ[[מגיד (דרשן)|מגיד מישרים]] בקהילות נרינסק, פוגרבישצי וצ'רנוביל, והיה עני רוב ימיו. נפטר ב[[י"א בחשון]] [[תקנ"ח]]. |
||
*רבי '''[[מרדכי טברסקי]]''' מצ'רנוביל, הידוע בכינויו "המגיד מצ'רנוביל", היה בנם של רבי מנחם נחום ושרה. נולד בשנת [[תק"ל]] במלאת לאביו 40 שנה. נישא לחיה שרה בתו של רבי [[אהרן הגדול מקרלין]] ובשנית לפייגא בתו של רבי [[דוד לייקס]]. הוא נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי [[מגיד (דרשן)|מגידות]] מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. דברי תורתו כונסו בספר "ליקוטי תורה". נפטר ב[[כ' באייר]] [[תקצ"ז]], ונקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה ל[[קייב]]. הותיר אחריו שמונה בנים ושלוש בנות. |
*רבי '''[[מרדכי טברסקי]]''' מצ'רנוביל, הידוע בכינויו "המגיד מצ'רנוביל", היה בנם של רבי מנחם נחום ושרה. נולד בשנת [[תק"ל]] במלאת לאביו 40 שנה. נישא לחיה שרה בתו של רבי [[אהרן הגדול מקרלין]] ובשנית לפייגא בתו של רבי [[דוד לייקס]]. הוא נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי [[מגיד (דרשן)|מגידות]] מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. דברי תורתו כונסו בספר "ליקוטי תורה". נפטר ב[[כ' באייר]] [[תקצ"ז]], ונקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה ל[[קייב]]. הותיר אחריו שמונה בנים ושלוש בנות. |
||
[[קובץ:רבי אהרן מטשערנאביל.jpg|230px|ממוזער|שמאל]] |
[[קובץ:רבי אהרן מטשערנאביל.jpg|230px|ממוזער|שמאל]] |
||
*רבי '''[[אהרן טברסקי]]''' מצ'רנוביל, בנם של רבי מרדכי וחיה שרה. נולד בשנת [[תקמ"ז]], ושמו ניתן לו על שם זקנו, רבי אהרן הגדול מקארלין. בצעירותו הכריחו אביו לכהן ב[[אדמו"ר]]ות, ומאז הרבה בנסיעות על פני ערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהלות. היה נשיא של קופת הצדקה [[רבי מאיר בעל הנס]] של [[כולל ווהלין]], וסייע ליישוב ארץ ישראל. נפטר ב[[ח' בכסלו]] [[תרל"ב]], והותיר אחריו ששה ילדים. בניו נולדו מאשתו השנייה. |
*רבי '''[[אהרן טברסקי]]''' מצ'רנוביל, בנם של רבי מרדכי וחיה שרה. נולד בשנת [[תקמ"ז]], ושמו ניתן לו על שם זקנו, רבי אהרן הגדול מקארלין. בצעירותו הכריחו אביו לכהן ב[[אדמו"ר]]ות, ומאז הרבה בנסיעות על פני ערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהלות. היה נשיא של קופת הצדקה [[רבי מאיר בעל הנס]] של [[כולל ווהלין]], וסייע ליישוב ארץ ישראל. נפטר ב[[ח' בכסלו]] [[תרל"ב]], והותיר אחריו ששה ילדים. בניו נולדו מאשתו השנייה. |
||
====רבי מנחם נחום השני==== |
====רבי מנחם נחום השני==== |
||
*רבי '''מנחם נחום טברסקי''' (השני){{הערה|יצחק אלפסי, ''תורת החסידות'', עמ' 324}} היה בנו הבכור של רבי אהרן. נולד בשנת [[ה'תק"ע|תק"ע]]. היה חתנו של רבי ישראל ליברזון מליצ'יניץ (נכד רבי [[ליבר הגדול מברדיצ'ב]] וחתנו של [[הרב מאפטא]]), ובזיווג שני חתן דודו רבי דוד הורודוצקי. נפטר בחיי אביו, ב[[כ"ז בטבת]] [[תרל"א]] ולא היה אדמו"ר, אולם ממנו משתלשלת כיום שושלת צ'רנוביל. היו לו שני בנים, רבי מרדכי ורבי ברוך מאיר. חתניו היו רבי דוד מ[[חסידות סאווראן|סאווראן]], רבי אריה לייבוש ממגרוב (בנו של [[יהושע רוקח|רבי יהושע]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]]) ורבי [[יוסף מאיר ממחנובקה]]. |
*רבי '''מנחם נחום טברסקי''' (השני){{הערה|יצחק אלפסי, ''תורת החסידות'', עמ' 324}} היה בנו הבכור של רבי אהרן. נולד בשנת [[ה'תק"ע|תק"ע]]. היה חתנו של רבי ישראל ליברזון מליצ'יניץ (נכד רבי [[ליבר הגדול מברדיצ'ב]] וחתנו של [[הרב מאפטא]]), ובזיווג שני חתן דודו רבי דוד הורודוצקי. נפטר בחיי אביו, ב[[כ"ז בטבת]] [[תרל"א]] ולא היה אדמו"ר, אולם ממנו משתלשלת כיום שושלת צ'רנוביל. היו לו שני בנים, רבי מרדכי ורבי ברוך מאיר. חתניו היו רבי דוד מ[[חסידות סאווראן|סאווראן]], רבי אריה לייבוש ממגרוב (בנו של [[יהושע רוקח|רבי יהושע]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]]) ורבי [[יוסף מאיר ממחנובקה]]. |
||
{{עוגן|רבי מרדכי מלויעב}} |
{{עוגן|רבי מרדכי מלויעב}} |
||
*רבי '''[[מרדכי טברסקי מלויעב]]''', היה בנם של רבי מנחם נחום השני והרבנית גיטל בת רבי ישראל מליצ'יניץ, נישא ל[[בת דוד]]ו (רבי שמואל אשכנזי נינו של רבי [[צבי הירש אשכנזי]] וחתן דודו רבי משולם זוסיא מזינקוב) (לאה) בת שבע. נולד בשנת [[תר"ד]] ונקרא על שם זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. נפטר ב[[י"ד בכסלו]] [[תרע"א]] ב[[בילה צרקווה|שדה-לבן]], והותיר אחריו עשרה ילדים, ביניהם רבי [[אברהם יהושע השיל טברסקי (צ'ודנוב)|אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב]], ממשיכו. הוסמך על ידי סבו רבי אהרן לאדמו"רות לאחר פטירת אביו. |
*רבי '''[[מרדכי טברסקי מלויעב]]''', היה בנם של רבי מנחם נחום השני והרבנית גיטל בת רבי ישראל מליצ'יניץ, נישא ל[[בת דוד]]ו (רבי שמואל אשכנזי נינו של רבי [[צבי הירש אשכנזי]] וחתן דודו רבי משולם זוסיא מזינקוב) (לאה) בת שבע. נולד בשנת [[תר"ד]] ונקרא על שם זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. נפטר ב[[י"ד בכסלו]] [[תרע"א]] ב[[בילה צרקווה|שדה-לבן]], והותיר אחריו עשרה ילדים, ביניהם רבי [[אברהם יהושע השיל טברסקי (צ'ודנוב)|אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב]], ממשיכו. הוסמך על ידי סבו רבי אהרן לאדמו"רות לאחר פטירת אביו. |
||
*רבי '''[[אברהם יהושע השיל טברסקי (צ'ודנוב)|אברהם יהושע העשיל]]''', בנו של רבי מרדכי מלויעב, היה חתנו של רבי יעקב מ[[חסידות קוריץ|דליטין]]. כיהן כאדמו"ר בלויעב, ליטא, ולאחר מכן בצ'ודנוב. נפטר ב[[י"ח בתמוז]] [[תרע"ד]]. בנו יחידו היה רבי [[חיים יצחק טברסקי|חיים יצחק]] מלויעב-קיוב. שלוש בנותיו היו, ציפורה אשת רבי יצחק בן [[חסידות סקווירא#בני רבי אברהם יהושע העשיל|רבי משה דן מסקווירא]], אשת בן דודו רבי מרדכי ישראל טברסקי מחאטין וחנה חיה, אשתו של רבי [[יעקב חיים פרלוב]] מ[[חסידות קרלין|סטולין]]. |
*רבי '''[[אברהם יהושע השיל טברסקי (צ'ודנוב)|אברהם יהושע העשיל]]''', בנו של רבי מרדכי מלויעב, היה חתנו של רבי יעקב מ[[חסידות קוריץ|דליטין]]. כיהן כאדמו"ר בלויעב, ליטא, ולאחר מכן בצ'ודנוב. נפטר ב[[י"ח בתמוז]] [[תרע"ד]]. בנו יחידו היה רבי [[חיים יצחק טברסקי|חיים יצחק]] מלויעב-קיוב. שלוש בנותיו היו, ציפורה אשת רבי יצחק בן [[חסידות סקווירא#בני רבי אברהם יהושע העשיל|רבי משה דן מסקווירא]], אשת בן דודו רבי מרדכי ישראל טברסקי מחאטין וחנה חיה, אשתו של רבי [[יעקב חיים פרלוב]] מ[[חסידות קרלין|סטולין]]. |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
*בנו השני של רבי מנחם נחום, רבי ברוך מאיר, כיהן באזרניץ שב[[פודוליה]]. היה חתן בזיווג ראשון של רבי יעקב יצחק מ[[חסידות מקארוב|מקארוב]] ובזיווג שני של בן דודו רבי אברהם יהושע השיל מליטשניץ. נפטר ב[[ה' באייר]] [[תרע"א]]. חתניו היו רבי אלתר מ[[חסידות נובומינסק|נובומינסק]], רבי משה מרדכי מ[[חסידות טריסק|טריסק לובלין]] ורבי גדליה מ[[חסידות מונסטריץ'|מונסטריץ' אומן]]. בניו היו: |
*בנו השני של רבי מנחם נחום, רבי ברוך מאיר, כיהן באזרניץ שב[[פודוליה]]. היה חתן בזיווג ראשון של רבי יעקב יצחק מ[[חסידות מקארוב|מקארוב]] ובזיווג שני של בן דודו רבי אברהם יהושע השיל מליטשניץ. נפטר ב[[ה' באייר]] [[תרע"א]]. חתניו היו רבי אלתר מ[[חסידות נובומינסק|נובומינסק]], רבי משה מרדכי מ[[חסידות טריסק|טריסק לובלין]] ורבי גדליה מ[[חסידות מונסטריץ'|מונסטריץ' אומן]]. בניו היו: |
||
**רבי אהרן מאזרניץ, חתן דודו רבי מרדכי מלויעב. כיהן כאדמו"ר ב[[קישינב]], נרצח בשואה בשנת [[תש"א]], חתנו היה רבי דוד מפלוישטט בן רבי שלום יוסף מ[[חסידות בוהוש|בוהוש]]-[[חסידות שפיקוב|שפיקוב]]. |
**רבי אהרן מאזרניץ, חתן דודו רבי מרדכי מלויעב. כיהן כאדמו"ר ב[[קישינב]], נרצח בשואה בשנת [[תש"א]], חתנו היה רבי דוד מפלוישטט בן רבי שלום יוסף מ[[חסידות בוהוש|בוהוש]]-[[חסידות שפיקוב|שפיקוב]]. |
||
**רבי מרדכי ישראל מחאטין (-[[ט"ו בתמוז]] [[תש"א]]) חתן בן דודו רבי אברהם יהושע העשיל מצ'ודנוב. מילא את מקומו של אביו. לאחר כניסת ה[[בולשביקים]] לאזור עבר לחאטין שב[[רומניה]]. חסידים באו אליו אף מ[[פולין]]. בליל ט"ו בתמוז לקחו הנאצים מעירו 122 איש בהם הוא ובנו רבי אהרן. בדרכם מחוץ לעיר קפץ רבי מרדכי לנהר לטבול והנאצים היכוהו קשות. הם הובאו לשדה פתוח וירו בהם. לאחר מכן נקברו בבור שנחפר שם. בנו הרב יעקב יוסף, חתן רבי [[אברהם יהושע השיל (קופיטשניץ)|אברהם יהושע השיל מקופיטשניץ]], |
**רבי מרדכי ישראל מחאטין (-[[ט"ו בתמוז]] [[תש"א]]) חתן בן דודו רבי אברהם יהושע העשיל מצ'ודנוב. מילא את מקומו של אביו. לאחר כניסת ה[[בולשביקים]] לאזור עבר לחאטין שב[[רומניה]]. חסידים באו אליו אף מ[[פולין]]. בליל ט"ו בתמוז לקחו הנאצים מעירו 122 איש בהם הוא ובנו רבי אהרן. בדרכם מחוץ לעיר קפץ רבי מרדכי לנהר לטבול והנאצים היכוהו קשות. הם הובאו לשדה פתוח וירו בהם. לאחר מכן נקברו בבור שנחפר שם. בנו הרב יעקב יוסף, חתן רבי [[אברהם יהושע השיל (קופיטשניץ)|אברהם יהושע השיל מקופיטשניץ]], היה האדמו"ר מאזרניץ-חאטין ב[[הברונקס|ברונקס]]. בנו של הרב יעקב יוסף, יצחק מאיר, הוציא ספר על סבו מחאטין וספר על שושלת צ'רנוביל, וכן שני תקליטים של ניגוני צ'רנוביל שאביו שר. |
||
**רבי יצחק מאזראניץ-בלץ חתן רבי ישראל אשכנזי מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], נרצח בעינויים על ידי הנאצים ב[[י"ד בכסלו]] [[תש"א]] בכבפר אבדובקה (Obodovka) שב[[טרנסניסטריה]]. |
**רבי יצחק מאזראניץ-בלץ חתן רבי ישראל אשכנזי מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], נרצח בעינויים על ידי הנאצים ב[[י"ד בכסלו]] [[תש"א]] בכבפר אבדובקה (Obodovka) שב[[טרנסניסטריה]]. |
||
====רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל==== |
====רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל==== |
||
*רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל בן רבי אהרן. נולד בשנת [[תקע"ד]]. חתן דודו רבי [[מנחם נחום טברסקי (מקארוב)|מנחם נחום ממקארוב]] בן רבי מרדכי המגיד מצ'רנוביל, ובזיווג שני חתן רבי פינחס מ[[חסידות קוריץ|סלוויטא]], ובזיווג שלישי חתן רבי מרדכי זאב רבינוביץ{{הערה|חתן רבי נפתלי צבי מסקווירא, נינו של [[הבעל שם טוב]]. כך על פי המקובל בסקווירא. לפי דעות אחרות היו לרבי משולם זוסיא שני זיווגים, הראשון לא ידוע והשני היה שרה שיינא בתו של רבי נפתלי צבי מסקווירא הנזכר.}}. מילא את מקום אביו בצ'רנוביל. נפטר ב[[כ"ח בתמוז]] [[תרמ"א]]. חתניו היו רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)]] מ[[חסידות בעלז|בעלזא]], רבי זאב מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]], ומזיווגו השלישי, רבי נחום יוסף בן ציון מ[[חסידות קוריסטשוב|קוריסטשוב]] ואחיינו רבי שלמה שמואל. |
*רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל בן רבי אהרן. נולד בשנת [[תקע"ד]]. חתן דודו רבי [[מנחם נחום טברסקי (מקארוב)|מנחם נחום ממקארוב]] בן רבי מרדכי המגיד מצ'רנוביל, ובזיווג שני חתן רבי פינחס מ[[חסידות קוריץ|סלוויטא]], ובזיווג שלישי חתן רבי מרדכי זאב רבינוביץ{{הערה|חתן רבי נפתלי צבי מסקווירא, נינו של [[הבעל שם טוב]]. כך על פי המקובל בסקווירא. לפי דעות אחרות היו לרבי משולם זוסיא שני זיווגים, הראשון לא ידוע והשני היה שרה שיינא בתו של רבי נפתלי צבי מסקווירא הנזכר.}}. מילא את מקום אביו בצ'רנוביל. נפטר ב[[כ"ח בתמוז]] [[תרמ"א]]. חתניו היו רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)]] מ[[חסידות בעלז|בעלזא]], רבי זאב מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]], ומזיווגו השלישי, רבי נחום יוסף בן ציון מ[[חסידות קוריסטשוב|קוריסטשוב]] ואחיינו רבי שלמה שמואל. |
||
*אחריו כיהן בנו מזיווגו האחרון, רבי שלמה בן ציון כ[[ינוקא]]. נולד בשנת [[תר"ל]]. היה חתנו של הרב זלמן חודרוב. נסע ל[[ארצות הברית]] אך חזר לרוסיה עקב סלידתו מהחומריות בארצות הברית. נפטר ב[[קייב]] ב[[ח' בתשרי]] [[ת"ש]]. בנו רבי אהרן היה חתנו של רבי [[גדליה משה גולדמן|גדליה משה מזוויהל]]. חתניו היו רבי זאב מ[[חסידות טריסק|קובלה]], אחיינו הרב יהושע אלעזר חודורוב והרב יוחנן בן רבי אברהם דב מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. |
*אחריו כיהן בנו מזיווגו האחרון, רבי שלמה בן ציון כ[[ינוקא]]. נולד בשנת [[תר"ל]]. היה חתנו של הרב זלמן חודרוב. נסע ל[[ארצות הברית]] אך חזר לרוסיה עקב סלידתו מהחומריות בארצות הברית. נפטר ב[[קייב]] ב[[ח' בתשרי]] [[ת"ש]]. בנו רבי אהרן היה חתנו של רבי [[גדליה משה גולדמן|גדליה משה מזוויהל]]. חתניו היו רבי זאב מ[[חסידות טריסק|קובלה]], אחיינו הרב יהושע אלעזר חודורוב והרב יוחנן בן רבי אברהם דב מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. |
||
==== רבי ברוך אשר מצ'רנוביל==== |
==== רבי ברוך אשר מצ'רנוביל==== |
||
*רבי ברוך אשר מצ'רנוביל בן רבי אהרן. חתן דודו רבי משה מקוריסצ'וב בן זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. שימש גם כאדמו"ר בצ'רנוביל. תורותיו ואודותיו מודפסים בספר כפתור ופרח. נפטר ב[[כ"ב בסיוון]] [[תרס"ה]]. |
*רבי ברוך אשר מצ'רנוביל בן רבי אהרן. חתן דודו רבי משה מקוריסצ'וב בן זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. שימש גם כאדמו"ר בצ'רנוביל. תורותיו ואודותיו מודפסים בספר כפתור ופרח. נפטר ב[[כ"ב בסיוון]] [[תרס"ה]]. |
||
*אחריו כיהן בנו רבי שלמה שמואל נולד בשנת [[תרכ"ו]] אחרי פטירת סבו (אבי אמו) רבי משה מקוריסצ'וב, אך כיוון שלא רצו לידע את סבתו שנפטר קראו לו שלמה שבו יש את האותיות משה. היה חתן דודו רבי ישעיהו משולם זוסיא ובזיווג שני חתן רבי דן מ[[ |
*אחריו כיהן בנו רבי שלמה שמואל נולד בשנת [[תרכ"ו]] אחרי פטירת סבו (אבי אמו) רבי משה מקוריסצ'וב, אך כיוון שלא רצו לידע את סבתו שנפטר קראו לו שלמה שבו יש את האותיות משה. היה חתן דודו רבי ישעיהו משולם זוסיא ובזיווג שני חתן רבי דן מ[[חסידותנ ראדוויל|ראדוויל]] (בן רבי לוי נכד רבי יצחק בן [[המגיד מזלוטשוב]]). בשנת [[תרצ"ג]] עבר ל[[ריגה]] משם היגר ל[[ארצות הברית]]. נפטר ב[[כ"ט באדר]] [[תרצ"ו]] ב[[ברוקלין]]. |
||
*בנו (הרביעי) הוא רבי יעקב ישראל מצ'רנוביל. נולד בשנת [[תרס"ב]]. חתן רבי יעקב יוסף מ[[חסידות אוסטרהא#אורזיטשוב|אורזיטשוב]] (בן רבי אברהם מאורזיטשוב). פתח הכנסת אורחים ובית כנסת מפואר בברוקלין. בשנת [[תרצ"ז]] ביקר בארץ ישראל לשנתיים. נפטר ב[[ח' בכסלו]] [[תשמ"ד]]. |
*בנו (הרביעי) הוא רבי יעקב ישראל מצ'רנוביל. נולד בשנת [[תרס"ב]]. חתן רבי יעקב יוסף מ[[חסידות אוסטרהא#אורזיטשוב|אורזיטשוב]] (בן רבי אברהם מאורזיטשוב). פתח הכנסת אורחים ובית כנסת מפואר בברוקלין. בשנת [[תרצ"ז]] ביקר בארץ ישראל לשנתיים. נפטר ב[[ח' בכסלו]] [[תשמ"ד]]. |
||
:לרבי שלמה שמואל היו 5 ילדים נוספים בהם; בתו אשת רבי יצחק טברסקי מקישינב בן רבי [[דוד טברסקי (סקווירא)|דוד מסקווירא]], בנו רבי יוחנן טברסקי חתן רבי [[גדליה משה גולדמן]] מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]], בתו אשת הרב משה רוטשטיין מ[[וורשה]] מחבר ספר 'צדיקים און חסידים'. |
:לרבי שלמה שמואל היו 5 ילדים נוספים בהם; בתו אשת רבי יצחק טברסקי מקישינב בן רבי [[דוד טברסקי (סקווירא)|דוד מסקווירא]], בנו רבי יוחנן טברסקי חתן רבי [[גדליה משה גולדמן]] מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]], בתו אשת הרב משה רוטשטיין מ[[וורשה]] מחבר ספר 'צדיקים און חסידים'. |
||
: |
|||
==החסידות לאחר השואה== |
==החסידות לאחר השואה== |
||
ב[[ארצות הברית]] כיהנו: |
ב[[ארצות הברית]] כיהנו: |
||
*רבי יעקב ישראל טברסקי, בנו של רבי שלמה שמואל. לאחר פטירתו בשנת [[תשמ"ד]], הסתיימה השושלת. בנו הרב שלמה שמואל ניהל בית כנסת לפי מנהגי ונוסח צ'רנוביל, אך לא היה אדמו"ר. נפטר בתשע"ז. |
*רבי יעקב ישראל טברסקי, בנו של רבי שלמה שמואל. לאחר פטירתו בשנת [[תשמ"ד]], הסתיימה השושלת. בנו הרב שלמה שמואל ניהל בית כנסת לפי מנהגי ונוסח צ'רנוביל, אך לא היה אדמו"ר. נפטר בתשע"ז. |
||
*הרב יעקב יוסף טברסקי מחאטין-אזארניץ ב[[הברונקס|ברונקס]] . |
|||
*הרב אהרן טברסקי בנו של רבי יצחק מאזראניץ-בלץ, שימש כרב קהילה בלוס אנג'לס (אך לא היה אדמו"ר). נפטר בתשנ"ט. |
|||
*רבי מנחם נחום מלויעב-מירופול ב[[בוסטון]] |
*רבי מנחם נחום מלויעב-מירופול ב[[בוסטון]] |
||
*הרב חיים מרדכי טברסקי-שטאל מ[[מונסי]] כונה "אב"ד צ'רנוביל". הוא בן בתו של רבי ברוך בן ציון מאומן. כיום מכונה כך בנו הרב ברוך בן ציון, חתן רבי אברהם מ[[חסידות זידיטשוב|זידיטשוב שיקגו]]. |
*הרב חיים מרדכי טברסקי-שטאל מ[[מונסי]] כונה "אב"ד צ'רנוביל". הוא בן בתו של רבי ברוך בן ציון מאומן. כיום מכונה כך בנו הרב ברוך בן ציון, חתן רבי אברהם מ[[חסידות זידיטשוב|זידיטשוב שיקגו]]. |
||
| שורה 51: | שורה 48: | ||
מספר אדמו"רים מ[[חסידות רחמסטריווקא]] עלו לארץ ישראל וכיהנו באדמו"רות בירושלים, אם כי לא פיתחו חצר. בשנת [[תשכ"ג]] פתח רבי [[יוחנן טברסקי (רחמסטריווקא, השני)|יוחנן טברסקי]] מראחמסטריווקא את "[[ישיבת מאור עיניים]]". בנשיאות הישיבה הועמדו אדמו"רי בית צ'רנוביל שהתגוררו בארץ ישראל. |
מספר אדמו"רים מ[[חסידות רחמסטריווקא]] עלו לארץ ישראל וכיהנו באדמו"רות בירושלים, אם כי לא פיתחו חצר. בשנת [[תשכ"ג]] פתח רבי [[יוחנן טברסקי (רחמסטריווקא, השני)|יוחנן טברסקי]] מראחמסטריווקא את "[[ישיבת מאור עיניים]]". בנשיאות הישיבה הועמדו אדמו"רי בית צ'רנוביל שהתגוררו בארץ ישראל. |
||
במהלך השנים פתח רבי [[משולם זוסיא טברסקי]], בנו של רבי חיים יצחק מלויעב, את חסידות צ'רנוביל מחדש. הוא נולד ב[[מוזיר]]. למד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] - [[חב"ד]]. הוכתר לאדמו"רות בחיי אביו, כשנפרד ממנו בשנת [[תרצ"ד]] ועלה לראשונה ל[[ארץ ישראל]], במעמד נכבדי הקהילה. בארץ ישראל נישא לבלומה בת רבי יעקב מרדכי ברנדוויין נכד אדמו"רי [[חסידות סטרטין|סטרטין]] והתגורר בירושלים. בשנת [[תשי"ט]] עבר ל[[בני ברק]] ופתח בית מדרש בביתו שברחוב יהודה הלוי. בית המדרש כונה "דברי חיים" על שם סבו, רבי חיים מצאנז. בבית הכנסת התפללו גם אוהדי חסידות צאנז-טשכוב. רבי זושא עמד בראש איגוד צאצאי וחסידי צאנז בארץ ישראל. לאחר בואו של רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]] לארץ ישראל, העביר לידיו את ראשות האיגוד צאנז. |
במהלך השנים פתח רבי [[משולם זוסיא טברסקי]], בנו של רבי חיים יצחק מלויעב, את חסידות צ'רנוביל מחדש. הוא נולד ב[[מוזיר]]. למד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] - [[חב"ד]]. הוכתר לאדמו"רות בחיי אביו, כשנפרד ממנו בשנת [[תרצ"ד]] ועלה לראשונה ל[[ארץ ישראל]], במעמד נכבדי הקהילה. בארץ ישראל נישא לבלומה בת רבי יעקב מרדכי ברנדוויין נכד אדמו"רי [[חסידות סטרטין|סטרטין]] והתגורר בירושלים. בשנת [[תשי"ט]] עבר ל[[בני ברק]] ופתח בית מדרש בביתו שברחוב יהודה הלוי. בית המדרש כונה "דברי חיים" על שם סבו, רבי חיים מצאנז. בבית הכנסת התפללו גם אוהדי חסידות צאנז-טשכוב. רבי זושא עמד בראש איגוד צאצאי וחסידי צאנז בארץ ישראל. לאחר בואו של רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]] לארץ ישראל, העביר לידיו את ראשות האיגוד צאנז. |
||
בהמשך פתח בית מדרש ברחוב ראב"ד, והקים בו כולל בשם "זיכרון קדושים". נפטר ב[[י"ז בחשון]] [[תשמ"ח]]. במהלך ההלוויה, הכתיר קרוב משפחתם האדמו"ר רבי [[ישראל מרדכי טברסקי|ישראל מרדכי]] מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]] את בנו רבי [[מנחם נחום טברסקי (השלישי)|מנחם נחום]] כממלא מקומו בישראל, ואת בנו רבי ישעיה בארצות הברית. חתניו הם רבי [[ישראל הגר]] האדמו"ר מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] ורבי [[ניסן רוזנבוים]], האדמו"ר מ[[חסידות קרטשניף#קרעטשניף סיגט|קרעטשניף סיגעט]]. |
בהמשך פתח בית מדרש ברחוב ראב"ד, והקים בו כולל בשם "זיכרון קדושים". נפטר ב[[י"ז בחשון]] [[תשמ"ח]]. במהלך ההלוויה, הכתיר קרוב משפחתם האדמו"ר רבי [[ישראל מרדכי טברסקי|ישראל מרדכי]] מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]] את בנו רבי [[מנחם נחום טברסקי (השלישי)|מנחם נחום]] כממלא מקומו בישראל, ואת בנו רבי ישעיה בארצות הברית. חתניו הם רבי [[ישראל הגר]] האדמו"ר מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] ורבי [[ניסן רוזנבוים]], האדמו"ר מ[[חסידות קרטשניף#קרעטשניף סיגט|קרעטשניף סיגעט]]. |
||
רבי מנחם נחום פתח ישיבה קטנה וגדולה בבני ברק, ותחת נשיאותו החסידות גדלה והתפתחה באופן משמעותי. בתי חסידים נפתחו ב[[ירושלים]], ב[[בית שמש]], ב[[אלעד]], ב[[לונדון]] וב[[מנצ'סטר]]. במשך כמה שנים ניהל את מוסדותיו בפועל אחיו, רבי אברהם יהושע השיל, חתן הרב אהרן מרדכי רוטנר. בהמשך חלה מתיחות בין האחים, ורבי אברהם יהושע השיל הקים חצר חסידית נפרדת ב[[אשדוד]] בשם "טשארנאביל" (להבדיל מאחיו המכונים "טשערנאביל"). בתקופה האחרונה מתקרבים האחים ומנהלים [[טיש]]ים משותפים. |
רבי מנחם נחום פתח ישיבה קטנה וגדולה בבני ברק, ותחת נשיאותו החסידות גדלה והתפתחה באופן משמעותי. בתי חסידים נפתחו ב[[ירושלים]], ב[[בית שמש]], ב[[אלעד]], ב[[לונדון]] וב[[מנצ'סטר]]. במשך כמה שנים ניהל את מוסדותיו בפועל אחיו, רבי אברהם יהושע השיל, חתן הרב אהרן מרדכי רוטנר. בהמשך חלה מתיחות בין האחים, ורבי אברהם יהושע השיל הקים חצר חסידית נפרדת ב[[אשדוד]] בשם "טשארנאביל" (להבדיל מאחיו המכונים "טשערנאביל"). בתקופה האחרונה מתקרבים האחים ומנהלים [[טיש]]ים משותפים. |
||
רבי ישעיה פתח את בית מדרשו ב[[בורו פארק]] (חתנו של רבי שלום מיכלוביץ' מ[[חסידות ראדוויל|בראד-ראדוויל]]) ורבי חיים יצחק (חתנו של רבי שמואל צבי מ[[חסידות ספינקא#ענף משפחת הורביץ|ספינקא]]) שעבר בשנת [[תשס"ט]] מ[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|וויליאמסבורג]] ופתח בית מדרש בשם "לויעב" בין השדרה ה-21 לשדרה ה-22 בבורו פארק. בן נוסף, רבי יעקב מרדכי, גר בבני ברק ומכהן כרב בית המדרש צ'רנוביל ב[[אלעד]]. |
רבי ישעיה פתח את בית מדרשו ב[[בורו פארק]] (חתנו של רבי שלום מיכלוביץ' מ[[חסידות ראדוויל|בראד-ראדוויל]]) ורבי חיים יצחק (חתנו של רבי שמואל צבי מ[[חסידות ספינקא#ענף משפחת הורביץ|ספינקא]]) שעבר בשנת [[תשס"ט]] מ[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|וויליאמסבורג]] ופתח בית מדרש בשם "לויעב" בין השדרה ה-21 לשדרה ה-22 בבורו פארק. בן נוסף, רבי יעקב מרדכי, גר בבני ברק ומכהן כרב בית המדרש צ'רנוביל ב[[אלעד]]. |
||
גרסה מ־23:35, 26 במאי 2019
חסידות צ'רנוביל (ביידיש: טשערנאָביל) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר צ'רנוביל שבצפון אוקראינה. ייחוסה של חסידות צ'רנוביל נמשך למן הדור השני של תנועת החסידות ועד ימינו אנו. צ'רנוביל נחשבת לאחת החצרות המפורסמות שבתנועת החסידות. השושלת מתקיימת מאז הקמתה ועד היום ברציפות אם כי לא תמיד בשם צ'רנוביל. כיום מכהנים מספר אדמו"רים בשם צ'רנוביל. החצר המרכזית היא בבני ברק בראשות רבי מנחם נחום טברסקי.
כמו כן השם גזע צ'רנוביל משמש לכינוי כללי לחסידויות של צאצאי רבי מרדכי מטשרנוביל; חסידות צ'רנוביל, חסידות סקווירא, חסידות טאלנא, חסידות טריסק, חסידות רחמסטריווקא, חסידות פאלטישאן, ובעבר אף חסידות קוריסטשוב, חסידות מחנובקה (כיום נוהגים בחצר זו מנהגי בעלזא), חסידות צ'רקס, חסידות אוורוטש, חסידות הורניסטייפול, חסידות טומשפול, חסידות מקארוב, חסידות שפיקוב, חסידות ברזנה וחסידות זלטיפולי.
שושלת אדמו"רי צ'רנוביל
- רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד השושלת, היה תלמידם של הבעל שם טוב ושל המגיד ממזריטש, ומחבר הספרים מאור עיניים ו"ישמח לב". אביו היה ר' צבי הירש בן הרב נחום גאון מנרינסק. כיהן כמגיד מישרים בקהילות נרינסק, פוגרבישצי וצ'רנוביל, והיה עני רוב ימיו. נפטר בי"א בחשון תקנ"ח.
- רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל, הידוע בכינויו "המגיד מצ'רנוביל", היה בנם של רבי מנחם נחום ושרה. נולד בשנת תק"ל במלאת לאביו 40 שנה. נישא לחיה שרה בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין ובשנית לפייגא בתו של רבי דוד לייקס. הוא נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. דברי תורתו כונסו בספר "ליקוטי תורה". נפטר בכ' באייר תקצ"ז, ונקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה לקייב. הותיר אחריו שמונה בנים ושלוש בנות.
- רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל, בנם של רבי מרדכי וחיה שרה. נולד בשנת תקמ"ז, ושמו ניתן לו על שם זקנו, רבי אהרן הגדול מקארלין. בצעירותו הכריחו אביו לכהן באדמו"רות, ומאז הרבה בנסיעות על פני ערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהלות. היה נשיא של קופת הצדקה רבי מאיר בעל הנס של כולל ווהלין, וסייע ליישוב ארץ ישראל. נפטר בח' בכסלו תרל"ב, והותיר אחריו ששה ילדים. בניו נולדו מאשתו השנייה.
רבי מנחם נחום השני
- רבי מנחם נחום טברסקי (השני)[1] היה בנו הבכור של רבי אהרן. נולד בשנת תק"ע. היה חתנו של רבי ישראל ליברזון מליצ'יניץ (נכד רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב וחתנו של הרב מאפטא), ובזיווג שני חתן דודו רבי דוד הורודוצקי. נפטר בחיי אביו, בכ"ז בטבת תרל"א ולא היה אדמו"ר, אולם ממנו משתלשלת כיום שושלת צ'רנוביל. היו לו שני בנים, רבי מרדכי ורבי ברוך מאיר. חתניו היו רבי דוד מסאווראן, רבי אריה לייבוש ממגרוב (בנו של רבי יהושע מבעלז) ורבי יוסף מאיר ממחנובקה.
- רבי מרדכי טברסקי מלויעב, היה בנם של רבי מנחם נחום השני והרבנית גיטל בת רבי ישראל מליצ'יניץ, נישא לבת דודו (רבי שמואל אשכנזי נינו של רבי צבי הירש אשכנזי וחתן דודו רבי משולם זוסיא מזינקוב) (לאה) בת שבע. נולד בשנת תר"ד ונקרא על שם זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. נפטר בי"ד בכסלו תרע"א בשדה-לבן, והותיר אחריו עשרה ילדים, ביניהם רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, ממשיכו. הוסמך על ידי סבו רבי אהרן לאדמו"רות לאחר פטירת אביו.
- רבי אברהם יהושע העשיל, בנו של רבי מרדכי מלויעב, היה חתנו של רבי יעקב מדליטין. כיהן כאדמו"ר בלויעב, ליטא, ולאחר מכן בצ'ודנוב. נפטר בי"ח בתמוז תרע"ד. בנו יחידו היה רבי חיים יצחק מלויעב-קיוב. שלוש בנותיו היו, ציפורה אשת רבי יצחק בן רבי משה דן מסקווירא, אשת בן דודו רבי מרדכי ישראל טברסקי מחאטין וחנה חיה, אשתו של רבי יעקב חיים פרלוב מסטולין.
- רבי חיים יצחק מלויעב-קייב, בנו של רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, היה האדמו"ר האחרון בברית המועצות. במרחשון ה'תרפ"ז (1926) השתתף בוועידת הרבנים בקורוסטן (Korosteń, Iskorost) שבאוקראינה. בתרצ"ז (1937) הגלו אותו הסובייטים לקזחסטן, שם גווע בכלא בכ"ד בניסן תש"ג (1943) אחרי שצם בכל ימות הפסח כדי שלא יכשל באכילת חמץ. היה חתנו ישל רבי ישעיה מטשכויב, בן זקוניו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. אחד מבניו היה רבי משולם זוסיא, האדמו"ר מצ'רנוביל בבני ברק.
צאצאים נוספים של רבי מרדכי מלויעב:
- רבי ברוך בן ציון (תרל"ה - כ"ב באלול תש"ה), חתן רבי אליעזר מראדוויל, כיהן כאדמו"ר באומן. במלחמת העולם הראשונה נמלט לוורשה ומשם לארצות הברית. בנו היה רבי מנחם נחום מלויעב-מירופול, חתן רבי דוד ממירופול. היגר עם אביו לארצות הברית בשנת תרפ"ה ופתח בית מדרש בבוסטון. נפטר בח' בסיוון תשל"ג.
- רבי שלום יוסף (תרמ"א - ד' בתמוז תש"ג), בנו של רבי מרדכי מלויעב, כיהן כאדמו"ר בשדה-לבן. היה חתן קרובו רבי משה מאודסה.
- מחתניו היו רבי אברהם פנחס ספרד מקוניב, רבי ישראל שמואל השני מחלם, רבי אברהם יעקב מבויאן-למברג (בעל בתו חנה), רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ (בעל בתו ברכה), רבי יצחק מאיר מרשקוב ורבי יצחק מברזנה.
אזרניץ
- בנו השני של רבי מנחם נחום, רבי ברוך מאיר, כיהן באזרניץ שבפודוליה. היה חתן בזיווג ראשון של רבי יעקב יצחק ממקארוב ובזיווג שני של בן דודו רבי אברהם יהושע השיל מליטשניץ. נפטר בה' באייר תרע"א. חתניו היו רבי אלתר מנובומינסק, רבי משה מרדכי מטריסק לובלין ורבי גדליה ממונסטריץ' אומן. בניו היו:
- רבי אהרן מאזרניץ, חתן דודו רבי מרדכי מלויעב. כיהן כאדמו"ר בקישינב, נרצח בשואה בשנת תש"א, חתנו היה רבי דוד מפלוישטט בן רבי שלום יוסף מבוהוש-שפיקוב.
- רבי מרדכי ישראל מחאטין (-ט"ו בתמוז תש"א) חתן בן דודו רבי אברהם יהושע העשיל מצ'ודנוב. מילא את מקומו של אביו. לאחר כניסת הבולשביקים לאזור עבר לחאטין שברומניה. חסידים באו אליו אף מפולין. בליל ט"ו בתמוז לקחו הנאצים מעירו 122 איש בהם הוא ובנו רבי אהרן. בדרכם מחוץ לעיר קפץ רבי מרדכי לנהר לטבול והנאצים היכוהו קשות. הם הובאו לשדה פתוח וירו בהם. לאחר מכן נקברו בבור שנחפר שם. בנו הרב יעקב יוסף, חתן רבי אברהם יהושע השיל מקופיטשניץ, היה האדמו"ר מאזרניץ-חאטין בברונקס. בנו של הרב יעקב יוסף, יצחק מאיר, הוציא ספר על סבו מחאטין וספר על שושלת צ'רנוביל, וכן שני תקליטים של ניגוני צ'רנוביל שאביו שר.
- רבי יצחק מאזראניץ-בלץ חתן רבי ישראל אשכנזי מאלעסק, נרצח בעינויים על ידי הנאצים בי"ד בכסלו תש"א בכבפר אבדובקה (Obodovka) שבטרנסניסטריה.
רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל
- רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל בן רבי אהרן. נולד בשנת תקע"ד. חתן דודו רבי מנחם נחום ממקארוב בן רבי מרדכי המגיד מצ'רנוביל, ובזיווג שני חתן רבי פינחס מסלוויטא, ובזיווג שלישי חתן רבי מרדכי זאב רבינוביץ[2]. מילא את מקום אביו בצ'רנוביל. נפטר בכ"ח בתמוז תרמ"א. חתניו היו רבי ישכר דב רוקח (הזקן) מבעלזא, רבי זאב מרחמסטריווקא, ומזיווגו השלישי, רבי נחום יוסף בן ציון מקוריסטשוב ואחיינו רבי שלמה שמואל.
- אחריו כיהן בנו מזיווגו האחרון, רבי שלמה בן ציון כינוקא. נולד בשנת תר"ל. היה חתנו של הרב זלמן חודרוב. נסע לארצות הברית אך חזר לרוסיה עקב סלידתו מהחומריות בארצות הברית. נפטר בקייב בח' בתשרי ת"ש. בנו רבי אהרן היה חתנו של רבי גדליה משה מזוויהל. חתניו היו רבי זאב מקובלה, אחיינו הרב יהושע אלעזר חודורוב והרב יוחנן בן רבי אברהם דב מרחמסטריווקא.
רבי ברוך אשר מצ'רנוביל
- רבי ברוך אשר מצ'רנוביל בן רבי אהרן. חתן דודו רבי משה מקוריסצ'וב בן זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. שימש גם כאדמו"ר בצ'רנוביל. תורותיו ואודותיו מודפסים בספר כפתור ופרח. נפטר בכ"ב בסיוון תרס"ה.
- אחריו כיהן בנו רבי שלמה שמואל נולד בשנת תרכ"ו אחרי פטירת סבו (אבי אמו) רבי משה מקוריסצ'וב, אך כיוון שלא רצו לידע את סבתו שנפטר קראו לו שלמה שבו יש את האותיות משה. היה חתן דודו רבי ישעיהו משולם זוסיא ובזיווג שני חתן רבי דן מראדוויל (בן רבי לוי נכד רבי יצחק בן המגיד מזלוטשוב). בשנת תרצ"ג עבר לריגה משם היגר לארצות הברית. נפטר בכ"ט באדר תרצ"ו בברוקלין.
- בנו (הרביעי) הוא רבי יעקב ישראל מצ'רנוביל. נולד בשנת תרס"ב. חתן רבי יעקב יוסף מאורזיטשוב (בן רבי אברהם מאורזיטשוב). פתח הכנסת אורחים ובית כנסת מפואר בברוקלין. בשנת תרצ"ז ביקר בארץ ישראל לשנתיים. נפטר בח' בכסלו תשמ"ד.
- לרבי שלמה שמואל היו 5 ילדים נוספים בהם; בתו אשת רבי יצחק טברסקי מקישינב בן רבי דוד מסקווירא, בנו רבי יוחנן טברסקי חתן רבי גדליה משה גולדמן מזוויהל, בתו אשת הרב משה רוטשטיין מוורשה מחבר ספר 'צדיקים און חסידים'.
החסידות לאחר השואה
בארצות הברית כיהנו:
- רבי יעקב ישראל טברסקי, בנו של רבי שלמה שמואל. לאחר פטירתו בשנת תשמ"ד, הסתיימה השושלת. בנו הרב שלמה שמואל ניהל בית כנסת לפי מנהגי ונוסח צ'רנוביל, אך לא היה אדמו"ר. נפטר בתשע"ז.
- רבי מנחם נחום מלויעב-מירופול בבוסטון
- הרב חיים מרדכי טברסקי-שטאל ממונסי כונה "אב"ד צ'רנוביל". הוא בן בתו של רבי ברוך בן ציון מאומן. כיום מכונה כך בנו הרב ברוך בן ציון, חתן רבי אברהם מזידיטשוב שיקגו.
כמו כן, נפתחו חצרות חסידות סקווירא, שמשתייכות לגזע צ'רנוביל המורחב.
בארץ ישראל היו בית כנסת של חסידות צ'רנוביל בצפת כמו גם בתי כנסת של ענפים אחרים בשושלת כחסידות מקארוב, חסידות טריסק וחסידות טאלנה. בשנת תרל"א נמנו חסידי צ'רנוביל בארץ ב-300 איש[3]. החסידים השתייכו לכולל ווהלין. אדמו"רי צ'רנוביל נהגו לאסוף כספים בעצמם ולשולחם עם רשמה שמית של חסידיהם. לאחר סכסוך עם ממוני כולל ווהלין, שנמנו על חסידות סדיגורה, פתחו חסידי צ'רנוביל את כולל ז'יטומיר.
מספר אדמו"רים מחסידות רחמסטריווקא עלו לארץ ישראל וכיהנו באדמו"רות בירושלים, אם כי לא פיתחו חצר. בשנת תשכ"ג פתח רבי יוחנן טברסקי מראחמסטריווקא את "ישיבת מאור עיניים". בנשיאות הישיבה הועמדו אדמו"רי בית צ'רנוביל שהתגוררו בארץ ישראל.
במהלך השנים פתח רבי משולם זוסיא טברסקי, בנו של רבי חיים יצחק מלויעב, את חסידות צ'רנוביל מחדש. הוא נולד במוזיר. למד בישיבת תומכי תמימים - חב"ד. הוכתר לאדמו"רות בחיי אביו, כשנפרד ממנו בשנת תרצ"ד ועלה לראשונה לארץ ישראל, במעמד נכבדי הקהילה. בארץ ישראל נישא לבלומה בת רבי יעקב מרדכי ברנדוויין נכד אדמו"רי סטרטין והתגורר בירושלים. בשנת תשי"ט עבר לבני ברק ופתח בית מדרש בביתו שברחוב יהודה הלוי. בית המדרש כונה "דברי חיים" על שם סבו, רבי חיים מצאנז. בבית הכנסת התפללו גם אוהדי חסידות צאנז-טשכוב. רבי זושא עמד בראש איגוד צאצאי וחסידי צאנז בארץ ישראל. לאחר בואו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג לארץ ישראל, העביר לידיו את ראשות האיגוד צאנז.
בהמשך פתח בית מדרש ברחוב ראב"ד, והקים בו כולל בשם "זיכרון קדושים". נפטר בי"ז בחשון תשמ"ח. במהלך ההלוויה, הכתיר קרוב משפחתם האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקא את בנו רבי מנחם נחום כממלא מקומו בישראל, ואת בנו רבי ישעיה בארצות הברית. חתניו הם רבי ישראל הגר האדמו"ר מויז'ניץ ורבי ניסן רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט.
רבי מנחם נחום פתח ישיבה קטנה וגדולה בבני ברק, ותחת נשיאותו החסידות גדלה והתפתחה באופן משמעותי. בתי חסידים נפתחו בירושלים, בבית שמש, באלעד, בלונדון ובמנצ'סטר. במשך כמה שנים ניהל את מוסדותיו בפועל אחיו, רבי אברהם יהושע השיל, חתן הרב אהרן מרדכי רוטנר. בהמשך חלה מתיחות בין האחים, ורבי אברהם יהושע השיל הקים חצר חסידית נפרדת באשדוד בשם "טשארנאביל" (להבדיל מאחיו המכונים "טשערנאביל"). בתקופה האחרונה מתקרבים האחים ומנהלים טישים משותפים.
רבי ישעיה פתח את בית מדרשו בבורו פארק (חתנו של רבי שלום מיכלוביץ' מבראד-ראדוויל) ורבי חיים יצחק (חתנו של רבי שמואל צבי מספינקא) שעבר בשנת תשס"ט מוויליאמסבורג ופתח בית מדרש בשם "לויעב" בין השדרה ה-21 לשדרה ה-22 בבורו פארק. בן נוסף, רבי יעקב מרדכי, גר בבני ברק ומכהן כרב בית המדרש צ'רנוביל באלעד.
לקריאה נוספת
- גדי שגיב, השושלת - בית צ'רנוביל ומקומו בתולדות החסידות, מרכז זלמן שזר, 2014
- גדי שגיב, 'תיקון הברית ושיח הסגפנות בחסידות צ'רנוביל'
קישורים חיצוניים
- רבי מנחם נחום מצ'רנוביל(הקישור אינו פעיל, 20.03.2018) באתר nehora.(באנגלית)
- רבי מרדכי מצ'רנוביל(הקישור אינו פעיל, 20.03.2018) באתר nehora.(באנגלית)
- רבי משולם זוסיא מטשערנוביל באתר mytzadik.
הערות שוליים
- ^ יצחק אלפסי, תורת החסידות, עמ' 324
- ^ חתן רבי נפתלי צבי מסקווירא, נינו של הבעל שם טוב. כך על פי המקובל בסקווירא. לפי דעות אחרות היו לרבי משולם זוסיא שני זיווגים, הראשון לא ידוע והשני היה שרה שיינא בתו של רבי נפתלי צבי מסקווירא הנזכר.
- ^ המליץ, כ"ה בכסלו תרל"א, עמ' 359.