קלונימוס קלמיש שפירא
 | |
| רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה | |
| לידה |
13 ביולי 1889 י"ד בתמוז ה'תרמ"ט גרודז'יסק מזובייצקי, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| נרצח |
2 בנובמבר 1943 (בגיל 54) ה' בחשוון ה'תש"ד טרווניקי, רפובליקת פולין |
| מדינה |
פולין |
| תקופת הפעילות |
? – 2 בנובמבר 1943 |
| תפקידים נוספים |
אדמו"ר |
| חיבוריו |
חובת התלמידים, אש קודש |
  | |
רבי קלונימוס קלמיש שפירא - האדמו"ר מפיאסצנה (י"ד בתמוז ה'תרמ"ט[1] - ה' בחשוון ה'תש"ד[2]; 13 ביולי 1889 - 3 בנובמבר 1943) היה אדמו"ר שפעל בפולין בין שתי מלחמות העולם. נודע כהוגה חסידי דגול והתפרסם בזכות חיבוריו החדשניים בתחום החינוך החסידי, בהם "חובת התלמידים". בתקופת הכיבוש הגרמני שהה בגטו ורשה והמשיך לדרוש לקהל חסידיו. את דרשותיו העלה על הכתב והן נמצאו לאחר המלחמה והתפרסמו בספר "אש קודש".
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בגרודזיסק מזובייצקי שבפולין, לחנה ברכה שטרנפלד (בתו של האדמו"ר חיים שמואל מחנצ'ין) ולרבי אלימלך שפירא מגרודזיסק, מצאצאי המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. נקרא "קלונימוס קלמיש" על שם סבו מצד אמו (בעל המאור ושמש). התייתם מאביו בגיל 3 וגדל אצל סבו, רבי חיים שמואל מחנצ'ין ובהמשך אצל חמיו ואחיינו, רבי ירחמיאל משה הופשטיין האדמו"ר מקוז'ניץ, בן אחותו (למחצה) הגדולה, שרה דבורה, וצאצא מצד אביו למגיד מקוז'ניץ. בגיל 16, בשנת 1905, נישא לרחל חיה מרים הופשטיין, בתו של רבי ירחמיאל משה. לאחר נישואיו המשיך לגור אצל חמיו, ממנו למד את תורת החסידות, ובפרט את דרך חסידות קוז'ניץ וחסידות קרלין (שחותנו הושפע ממנה, דרך אביו החורג, רבי אשר מסטולין). רבי קלונימוס, רכש ידע רפואי וידע לנגן בכינור.
בשנת 1909 (בגיל 20) נפטר חמיו והוא החל לכהן באדמו"רות בפיאסצנה, עיירה קטנה מדרום לוורשה, כשמצטרפים אליו מחסידי אביו וחותנו. לאחר מספר שנים, בשנת 1913, הוכתר גם לכהן ברבנות פיאסצנה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, לנוכח המשבר הגדול ביהדות החרדית, כשרבים מבני הנוער נמשכו אחרי תנועות לאומיות ועזבו את הדת, הוא החליט להירתם לנושא חינוך הנוער ובשנת 1923 (בגיל 34) ייסד את ישיבת דעת משה (על שם חמיו) בוורשה, ושימש בה כראש ישיבה ובמקביל המשיך לכהן באדמו"רות בפיאסצנה, בה ביקר בעיקר בימות הקיץ ובימים הנוראים.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נלכד הרב שפירא בוורשה, המכותרת על ידי הגרמנים. בהפגזות נהרגו בנו, כלתו וגיסתו, וזמן קצר לאחר תחילת הכיבוש הגרמני מתה גם אמו. למרות האסון האישי, ולמרות הצרה הכללית, סירב האדמו"ר להצעות בריחה שונות שהופנו אליו, בטענה "אינני עריק", "אין בדעתי לנטוש את החזית, ובפרט שאיני יכול להיפרד מיהדות פולין".[3]
האדמו"ר עשה מאמצים רבים בגטו לשמור על מסגרת החיים היהודיים. כך, למשל, עשה מאמץ עליון לאפשר גישה של נשים למקווה טהרה, לקיים את מסגרת החגים - אפיית מצה בפסח, וכדומה, קיום ברית מילה ועוד. הרב שפירא מוזכר במספר יומנים וספרי זכרונות.[4] הדרשות שאמר בפני חסידיו קובצו לספרו הידוע ביותר - "אש קודש".
כמו רבנים אחרים בגטו גם הרב שפירא עבד בבית החרושת שולץ, שנוהל על ידי אברהם הנדל.[5] האדמו"ר ניצל מן הגירוש הגדול למחנה ההשמדה טרבלינקה ביולי 1942, בשל היותו עובד חיוני (בגירוש נספתה בתו של האדמו"ר). לאחר מרד גטו ורשה, באפריל 1943, גורש הרבי עם היהודים שנותרו בחיים למחנה הריכוז טרווניקי, ליד לובלין. האדמו"ר נרצח בנובמבר 1943, יחד עם שאר יהודי המחנה, במסגרת מבצע "חג הקציר" (Erntefest) שערך האס אס.
אחיו הצעיר היה הרב ישעיהו שפירא, "האדמו"ר החלוץ", ממייסדי "הפועל המזרחי", ואביהם של השר יוסף שפירא ושל האדמו"ר רבי אלימלך שפירא. בנו של רבי אלימלך, רבי קלמן מנחם, הוא רב בית הכנסת "אש קודש" שהוא יסד ברמת בית שמש.
הגותו ושיטתו החינוכית
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי קלונימוס בלט בהגותו ומשנתו החסידית. דברי תורתו היו מעין דרשות, המבארות את משנת חסידות, והגות חסידית אקטואלית. הוא חיבר מספר ספרים, אשר בשונה מספרי החסידות המקובלים מחוברים כתבנית, פרק אחר פרק, כחיבור הדרכה בדרכי החסידות. רבי קלונימוס התמקד במיוחד בחינוך בני הנוער, ובספריו הוא פיתח שיטת חינוך בראי החסידות, שבה הוא מנסה להנחיל בין היתר, את עבודת החסידות, המורכבת מחשיבה ורגשות עמוקים, לבני נוער צעירים. במשנתו החסידית הוא שילב בין תורות חסידות קוז'ניץ, חסידות קרלין וחסידות חב"ד.
הדגיש גם ענייני בין אדם לחברו. הרב שלמה קרליבך סיפר שאמר לתלמידיו: "הדבר הכי גדול בעולם זה לעשות טובה למישהו".[6][7]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חובת התלמידים - הדרכה בעבודת ה', מיועד בעיקר לתלמידים צעירים. היחיד שיצא בחייו לרבים (וורשה תרצ"ב). המחבר פונה אל התלמיד ומשכנעו ללמוד, להתמיד ולהתפלל ולגלות את נפשו. דרישתו מהתלמיד היא ליצור מודעות למעשים ונטילת אחריות עליהם כאשר המוטו המרכזי הוא: 'אתה המחנך של עצמך'.
- הכשרת האברכים - הדרכה בלימוד וחסידות לבני ישיבות. ספר זה מהווה המשך ישיר לחובת התלמידים ומהווה 'הדרכה לתלמידים מתקדמים'. בספר מלמד רבי קלונימוס על חשיבותה של ההתרגשות בעבודת ה', ונותן כלים מעשיים ובהם שימוש בדמיון מודרך כיצד ניתן להגיע להתרגשות כזו. הוא מבסס את כל עבודת החסידות על היסודות הללו, אך אומר שאין זה נוגע רק לחסידות ולחסידים, כי אם לכל יהודי המקיים תורה ומצוות.
- צו וזירוז - יומן רוחני אישי, לקט של הגיגים קצרים שרשם. הגיגים אלו כוללים רגשות, רעיונות חסידיים, רעיונות הדרכה, ותיאור לבטי נפש עצמיים. יצא לאור כנספח להכשרת האברכים.
- חובת האברכים - ספר המשך להכשרת האברכים שאבד בתקופת השואה. לדעת דניאל רייזר (במבוא לספרו 'דרשות משנות הזעם'), נרצח האדמו"ר לפני שהספיק לכתוב את הספר.
- מבוא השערים - הקדמה לספרו האבוד "חובת האברכים", בו הוא ממשיך לפתח את משנתו החינוכית ברמה גבוהה יותר.
- בני מחשבה טובה - קונטרס העוסק בכללים להקמת חבורה לעבודת ה'. הספר מתמקד בעיקר בטיהור המחשבה ומיקודה ככלי מרכזי בחייו של חסיד.
- אש קודש - דרשות חיזוק שנתן האדמו"ר במשך ימי השואה. ספר זה נכתב בזמן השואה ומחברו נתן לו את הכותרת חידושי תורה משנות הזעם ת"ש–תש"א–תש"ב. מהדורה מדעית יצאה בההדרת דניאל רייזר בשם דרשות משנות הזעם, ירושלים תשע"ז, שני כרכים. מהדורה זו נערכה על פי כתב היד המקורי הנמצא בארכיון רינגלבלום. הכרך הראשון כולל את הדרשות המתוקנות בתוספת ציוני מקורות וביאורים. הכרך השני כולל מהדורת פקסימיליה שבה, לצד צילום צבעוני של כתב היד, מופיע תיעתוק בארבעה צבעים המבחינים בין שכבות ההגהות שכתב המחבר.[8]
- דרך המלך - ספר דרשות על פרשות השבוע (בין השנים 1925–1938), בו נקבצו דרשותיו בין שתי מלחמות העולם, אשר אמר בתפקידו כאדמו"ר, ובהן ביטא את רגשותיו והלך מחשבתו. בדרשותיו משתמש רבי קלונימוס בתובנותיו ורגישותו הפסיכולוגית, לשם הדרכה רוחנית, שנועדה להביא את האדם לקרבה רבה ככל האפשר לאל. השפה שלו בהירה, והוא מרבה להשתמש בדימויים והסברים. לרבי קלונימוס היה קו אקזיסטנציאלי חזק, שבא אצלו לידי ביטוי תמיד בלבוש יהודי. כך, למשל, בדרשה שלו לפסח, מתאר רבי קלונימוס את מצבו השכיח של האדם בחיים כ"אסקופה הנדרסת למאורעות העולם", כשמצבו הנפשי משמש ראי למה שבא אליו מבחוץ. כנגד כך, האדמו"ר מציב את ה"עצמות", המהות הפנימית של האדם, והיכולת שלו להיות מרכז כובד בעולמו. העצמות הזאת כרוכה אצל רבי קלונימוס בהתגלות ובלימוד, כשהיא לא יכולה להיות מנותקת מהאל, באותה מידה בה ההתגלות והלימוד לא יכולים להיות מנותקים ממנה. בנספחי ספר זה מובאת רשימה מזיכרון של תלמיד בה מתוארת טכניקה המיועדת להביא למצב נפשי המכונה "השקטה", שהוא למעשה תהליך לריקון השכל ממחשבות. התהליך שהוא מתאר דומה לתהליך מקובל בתרגול בשיטות מדיטציה, אולם בשונה מהן אין האדם מחפש בו אינוּת מחשבה או ריקונה מכל וכל, אלא השקטת המחשבות לצורך התחברות לבורא דרך פסוקים ודברי קירוב בנחת.
בראשית המאה ה-21 נחלקו לשם והרשקוביץ באשר לשאלת היסוד המיסטי במשנתו של רבי קלונימוס. בעוד לפי לשם הרבי הוא מיסטיקן, בדומה למודלים של הקבלה הנבואית מימי הביניים, תוך התאמה תוכנית למשנת החסידות ולמודרנה, הרי שלפי הרשקוביץ הוא מתאפיין באקזיסטנציאליזם מיואש, ובתפיסה פאן-אנתיאיסטית שאיננה מותירה מקום לחוויה מיסטית אותנטית.[9]
המשך חסידות פיאסצנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום חסידות פיאסצנה אינה פעילה כקהילה. לאחר פטירת האדמו"ר רבי אלימלך שפירא מתל אביב הוכתר בנו הרב קלמן מנחם שפירא המתגורר בבית שמש, כממשיך השושלת, במעמד הרב הראשי הרב ישראל מאיר לאו ונציגי המשפחה ונציגי חסידות פיאסצנה. הרב שפירא מדפיס את ספרי החסידות ומנהל קהילה בבית הכנסת "אש קודש" בבית שמש. בשבתות ובתאריכים חשובים הוא מנהל "טיש".
מורשתה של חסידות פיאסצנה הועברה גם על ידי הרב נתנאל רדזינר, תלמידו של הרב קלונימוס, שהקים את הארגון "מרכז אש קודש", המקיים שיעורי חסידות לבחורים ואברכים. הארגון הוקם בבני ברק, ובהמשך הוקמו סניפים גם באלעד, בביתר עילית ובבית שמש. הוא הקים גם קרן להדפסת ספרי בית קוז'ניץ.
תלמידיו שעלו לקריית אתא על פי בקשתו,[10] הקימו לאחר השואה בית הכנסת על שמו ברחוב העצמאות 100 בקרית אתא. כיום בית הכנסת שופץ על ידי חסידות ברסלב והוא נקרא בית הכנסת פיסצנה - ברסלב.
ילדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו הרב אלימלך בן ציון חתן האדמו"ר רבי שלמה חיים מבולחוב, נפצע אנושות, בי"ג תשרי בשנת ת"ש, בזמן הפצצות הגרמנים על ורשה, בזמן כיבוש פולין. הוא הובא אל בית החולים ומת מפצעיו לאחר מכן בתאריך ט"ז תשרי, חג שני של סוכות. בזמן שהוא שהה בבית החולים, האדמו"ר היה ליד מיטתו. מכיוון שפטירתו התרחשה ביום טוב שני, האדמו"ר לא נהג מנהג אבלות ואף לא הביע צער, ורק לאחר צאת השבת שהייתה סמוכה לחג, החל בוכה. בעת שבנו היה בבית החולים פצוע, אשתו של אלימלך בן ציון ואחות אמו נהרגו בהפצצה נוספת שהתרחשה בשערי בית החולים.
- בתו רעכיל יהודית, אשת הרב יחזקאל הכהן רבינוביץ בן רבי שלמה אלימלך אב"ד זאבירצה (בן רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ מקרימלוב וחתן רבי יחזקאל מראדומסק). שניהם נרצחו בשואה.[11]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד חיים זילברשלג (עורך), זיכרון קודש לבעל אש קודש - יובל לעלייתו על המוקד של רבינו הקדוש והטהור מפיאסצנא מוה"ר קלונימוס קאלמיש שפירא הי"ד, ירושלים, תשנ"ד.
- אהרן סורסקי, 'פרקים מחיי רבנו זצ"ל', בספר "זיכרון קודש לבעל אש קודש", ומצורף בסוף הספרים "חובת התלמידים", "אש קודש" ו"דרך המלך" בחלק מהמהדורות בשם 'מתולדות האדמו"ר הקדוש'. מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ו', בני ברק תשמ"ח, עמ' קס"ט-ר"ב.
- רון וקס, להבת אש קודש: שערים לתורתו של האדמו"ר מפיאסצ'נה, הוצאת תבונות מכללת הרצוג, אלון שבות תש"ע (360 עמודים).
- יצחק הרשקוביץ, ר' קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצ'נה: הגות השואה מול הגות טרום השואה, המשך או תמורה?, עבודה לתואר מוסמך, המחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ה.
- דניאל רייזר, הַמַּרְאֶה כַּמַּרְאָה: טכניקת הדמיון במיסטיקה היהודית במאה העשרים, הוצאת כרוב, לוס אנג'לס תשע"ד, עמ' 107–224.
- שאול מייזליש, ניגון הלב: האדמו"ר מפיאסצנה - חייו ומשנתו, קריית גת: קוראים הוצאת ספרים, 2014.
- אמוץ שפירא, הגדת פיאסצנה: הגדה של פסח מתורתו של האדמו"ר מפיאסצנה, קריית גת: הוצאת דני ספרים, 2022.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספריו
- אש קודש, באתר היברובוקס.
- דרשות משנות הזעם מהדורת פקסימיליה (מקור ותעתיק - מהדורה מקוונת), באתר המכללה האקדמית הרצוג.
- חובת התלמידים, באתר היברובוקס.
- חובת התלמידים, באתר ויקיטקסט.
- בני מחשבה טובה, באתר ויקיטקסט.
קלונימוס קלמיש בן אלימלך שפירא (1889-1943), דף שער בספרייה הלאומית
מכתביו
- הרב קלונימוס קלמיש שפירא, דרוש לפרשת שלח: דרוש בלתי ידוע בעניין הייסורים (מכת"י), קובץ בית אהרן וישראל, רל"ב ניסן-אייר תשפ"ד, עמ' מד-נ[12]
- הרב קלונימוס קלמיש שפירא, אין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק (מתוך אש קודש), אתר תורתך לא שכחתי
על אודותיו
- קבוצת הפייסבוק: Piaseczna Rebbe - האדמו"ר פיאסצנה המוקדשת לדמותו והגותו
- אוצרות הרבי מפיאסצנה - אתר המרכז שיעורים על ספריו
- תגית מאמרים אודות הרבי מפיאסצנה באתר ספריית אסיף.
- צבי לשם, בין משיחיות לנבואה: החסידות על פי האדמו"ר מפיאסצנא (דוקטורט)
- הרב יונה גודמן, חינוך לאמונה במשנתו של האדמו"ר מפיאסצנה
עמוס גולדברג, הרבי מפיאסצ'נה – גיבור ואנטי-גיבור, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח- קלונימוס קלמיש שפירא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- בקשת יום הולדת פשוטה, יונה גודמן, אתר כיפה
- האדמו"ר מפיסצנה - נשיא "שומרי שבת" בורשה, עלון "נרות שבת" (בעריכת מרדכי הכהן), פרשת משפטים תש"ה (1945)
- אלעד גלבר,הנבואה במשנת האדמו"ר מפיאסצנה, אתר דעת
- צבי לשם, תרגילי דמיון מודרך אצל האדמו"ר מפיאסצנא והרב מנחם אקשטיין
- אביחי צור, "הוא יתברך מסתתר בבתי גואי" - תורת הייסורים של האדמו"ר מפיאסצנה, דפים לחקר השואה כג, תשע"א, עמ' 151–190
- יאיר שלג, לא נותר לי עוד כוח לחזק אתכם, באתר הארץ, 18 באפריל 2004
- Daniel Reiser, "To Rend the Entire Veil": Prophecy in the Teachings of Rabbi Kalonymous Kalman Shapira of Piazecna and its Renewal in the Twentieth Century, Modern Judaism 2014, Oxford Journal.
- Daniel Reiser, "Historicism and/or Phenomenology in The Study Of Jewish Mysticism: Imagery Techniques in the Teachings of Rabbi Kalonymus Kalman Shapira as a Case Study," Modern Judaism 36, 1 (2016), pp. 1-16
- שלום (מתן) שלום, מבוא לחובת התלמידים, מתוך קובץ אסיף ד
- מורדי מילר, אוצר בכד החלב - סודו של האדמו"ר מפיאסצנה, עולם קטן, גיליון 605, 7 ביולי 2017
- חן מלול, החוברת המיסטית שמלמדת איך נחדש את הנבואה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אוקטובר 2018
- א. פרידמן, רב חובל באנייה טובעת - הרבי מפיאסצ'נא, אתר דעת
- דוד קאפח, קווים להגותו החינוכית של האדמו"ר מפיסאצנה לאור ספרו 'הכשרת האברכים', כעת, עמ' 98
שמע וידאו ומדיה
- הרב שלמה קרליבך,
הגיבן הקדוש - סיפורי ר' שלמה על ר' קלונימוס קלמן, סרטון באתר יוטיוב - אהרן רזאל, שיר וקליפ לזכר ר' קלונימוס קלמיש שפירא הגיבן הקדוש - The Holy Hunchback, סרטון באתר יוטיוב
- הרב מנחם מנדל פומרנץ, 'האור המאיר', סיפור חייו ומשנתו של רבי קלונימוס קלמיש שפירא https://youtu.be/FkKEFa10n0E
- הרב זאביק הראל, בחמימותה של האש קודש (עם כתוביות באנגלית), סרטון באתר יוטיוב סרט תיעודי על האדמו"ר מפיאסצנה,[13] 2007
- הרב זאביק הראל, שיח התלמידים: זכרונות מחצר הקודש (סרט המשך), סרטון באתר יוטיוב סרט תיעודי על האדמו"ר מפיאסצנה, 2012
- שלום (מתן) שלום, סדרת הרצאות (מתעדכנת): אש קודש: עיונים בהגותו ודמותו של הרב קלונימוס קלמיש שפירא הרבי מפיאסצנה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי תעודת הלידה שמצא פרופ' דניאל רייזר, ופורסמה בעלון 'עולם קטן' גיליון 605, תשע"ז. קודם לכן התאריך המקובל ללידתו היה י"ט באייר תרמ"ט
- ^ זהו התאריך העברי של מבצע "חג הקציר" הנאצי. בספרים שהדפיסו תלמידי הרב שפירא מצוין התאריך ד' בחשוון, ככל הנראה בעקבות תיארוך שגוי של המבצע
- ^ עדות – חורבן יהדות אירופה, רות ליכטנשטיין, עמ' 25.
- ^ הרב מוזכר פעמים ספורות ביומניו של הרב שמעון הוברבנד, קרובו של עמנואל רינגלבלום, ודמותו מופיעה בכמה ספרי זיכרון שנכתבו לאחר השואה, כמו בספרו של שמחה רותם, קאז'יק. האדמו"ר מוזכר גם במכתבו של עמנואל רינגנבלום (בספר בשם זה בעריכת ישראל גוטמן, יד ושם, עמ' 33) "קלמן שרפירסקי (דמות ידועה, הרב מפיאסצ'נו, אדם מצוין ודמות אצילית)".
- ^ אודות אברהם הנדל ובית החרושת שלו ראו: אברהם הנדל, באתר יד ושם
הנתיב האחרון של גדולי התורה בגיטו ווארשה, בית יעקב, גיליון 47, ניסן תשכ"ג (1963), עמ' 6–9, באתר היברובוקס - ^ Rabbi Shlomo's Stories - הגיבן הקדוש - סיפורי רבי שלמה קרליבך, סרטון בערוץ "Shlomo Carlebach", באתר יוטיוב (אורך: 12:27)
- ^ Rabbi Shlomo's Stories - ר' קלונימוס קלמן - סיפורי רבי שלמה קרליבך, סרטון בערוץ "Shlomo Carlebach", באתר יוטיוב (אורך: 23:29)
- ^ דרשות משנות הזעם
- ^ פולמוס על אודות אופיים המיסטי של כתבי האדמו"ר מפיאסצ'נה, סמינר מחלקתי, המחלקה למחשבת ישראל, אוניברסיטת בר-אילן, 28 באוקטובר 2013
- ^ סבתא אסתר בשליחות הרבי בקריית אתא, באתר הקשר הרב דורי
- ^ ממכתב שלו שצורף לכתביו עולה כי בתו נשלחה באקציה הגדולה. בעלה שהה עם האדמו"ר במחנה טרווניקי (תיק 6117, ארכיון בית לוחמי הגטאות)
- ^ דביר עמר, נמצא בעליית גג: שיעור נדיר של הרבי מפיאסצנה, באתר ערוץ 7, 15 באפריל 2024; ישראל שפירא, למה באים ייסורים על יושבי ארץ ישראל, באתר כיכר השבת, 16 באפריל 2024
- ^ יואל יעקובי, אש קודש בסינמטק, באתר ערוץ 7, 1 בינואר 2009, ה' בטבת תשס"ט