יהודה לייב הלוי אשלג
 | |
| לידה |
24 בספטמבר 1884 ה' בתשרי ה'תרמ"ה  לוקוב, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
7 באוקטובר 1954 (בגיל 70) י' בתשרי ה'תשט"ו  ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות  |
| מדינה |
פולין, ישראל |
| מקום פעילות |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 6 באוקטובר 1954 |
| השתייכות | מקובלים, חסידים |
| תחומי עיסוק | קבלה |
| תפקידים נוספים | רב שכונה |
| רבותיו | האדמו"ר מקלושין וכן צדיק נסתר |
| תלמידיו | הרבנים ברוך שלום אשלג, שלמה בנימין אשלג |
| חיבוריו | תלמוד עשר הספירות, הסולם ועוד, ראו בפסקה חיבוריו |
| צאצאים | שלמה בנימין הלוי אשלג, ברוך שלום הלוי אשלג |
  | |
הרב יהודה לייב הלוי אשלג (ה' בתשרי ה'תרמ"ה, 24 בספטמבר 1884 – י' בתשרי ה'תשט"ו, 7 באוקטובר 1954) היה אדמו"ר ומקובל שעסק בפירוש ובהפצה של תורת הקבלה. מכונה "בעל הסולם" על שם פירוש הסולם שחיבר לספר הזוהר ועוד הרבה ספרים. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ג. מספר חצרות חסידיות הולכות בדרכו.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בלוקוב שבפולין (אז באימפריה הרוסית). למד בישיבת גור בוורשה והיה תלמידו של רבי מאיר שלום רבינוביץ, האדמו"ר מקלושין. תשוקתו ללימוד חוכמת הקבלה החלה עוד בצעירותו. במכתב לאברהם מנדל בראונשטיין, שפורסם בספר הזוהר עם פירוש הסולם תשט"ו[דרוש מקור], כתב הרב אשלג כי מורה אלמוני לימד אותו קבלה עוד טרם עלייתו לארץ ישראל. מסופר שהיה מחביא דפי זוהר וכתבי האר"י בתוך דפי הגמרא. לאחר פטירת רבו, היה לתלמידו של בנו של הרב יהושע מפוריסוב. נסע גם (יחד עם רבו האחרון) לאדמו"ר מבעלז, רבי יששכר דוב. בגיל 19 נישא לרבקה רויזא, בת דודו הרב מאיר יוסף אברמוביץ, חסיד גור שהתגורר בפוריסוב.
לאחר תקופת מגורים קצרה על שולחן חותנו בפוריסוב עקר לוורשה, שם הוסמך לרבנות ושימש כדיין וכמורה-צדק במשך שש עשרה שנה. במהלך תקופה זו פגש במקובל נסתר שעבד לפרנסתו כסוחר. הרב אשלג מכנהו בכתביו "מורי הקדוש זצ"ל". מרבו זה למד את חוכמת הקבלה, ואף היה נוכח בפטירתו.
לאחר פטירת מורו עלה לארץ ישראל עם רעייתו בט"ז בתשרי תרפ"ב-1921 והתיישב בעיר העתיקה בירושלים, שם למד בישיבת חיי עולם. בישיבה החלו להיאסף סביבו אברכים לשיעורים בקבלה[1].
בארץ ישראל התפרנס תחילה מעיבוד עורות לסת"ם[דרוש מקור] ובייצור סבון, באמצעות מכונה שהביא עמו מפולין[דרוש מקור]. לאחר זמן קצר מינהו הרב זוננפלד, מטעם העדה החרדית לרבה של גבעת שאול, שהייתה אז פרבר בשערי ירושלים.
בשנים 1926–1928 שהה בלונדון, שם חיבר את חיבורו המקיף "תלמוד עשר הספירות" (פנים מאירות ופנים מסבירות) על הספר "עץ חיים". וחלק מפירוש הסולם.
הרב אשלג הלחין ניגונים על מזמורי תהלים, זמירות שבת ותפילות הימים הנוראים. בין היתר הלחין את "למנצח על שושנים", (תהלים פרק מה) - לחן של כ-20 דקות, אסדר לסעודתא, ואזמר בשבחין[2]
הרב אשלג נפטר ביום הכיפורים ה'תשט"ו (1954), ונקבר בהר המנוחות בירושלים[3].
על פי עדות נכדו, הרב שמחה אשלג, עוד מימי מלחמת העולם הראשונה הוא זעק רבות על חורבן העולם הממשמש ובא[דרוש מקור]. בשנות השלושים הוא התריע על כך בקול גדול. בכתביו משנת תרצ"ג-1933 מצוי המשפט "כבר זעקתי על קץ העולם"[דרוש מקור][דרושה הבהרה][4]. הוא הכריז על הצורך בלימוד ספר הזוהר בישיבות פולין, ולשם כך אף נפגש עם רבנים ואדמו"רים, בבקשה שייסדו סדרי לימוד בזוהר בישיבותיהם, אך הם לא שעו לבקשותיו[דרוש מקור]. הוא ראה באגואיזם המתפשט בעולם סכנה גדולה, שבסופו של תהליך יוביל למשטר נאציסטי שעלול להחריב את כלל האנושות.
יחסו לארץ ישראל ולמדינת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעל הסולם ייחס חשיבות לעלייה לארץ ישראל. אחרי הצהרת בלפור הכריז שזה סימן משמיים שחובה לעלות לארץ ישראל[דרוש מקור][דרושה הבהרה][5]. הוא טען כי "נותנים זמן מן השמיים - עשרים שנה כדי לעלות לארץ ישראל"[דרוש מקור]. ייסד קבוצה סודית של שלוש מאות משפחות אמידות בפולין כדי לעודד עלייה לארץ ישראל[דרוש מקור]. משהתגלה הדבר מיד קמו לו מתנגדים מקרב הציבור החרדי שייחסו לו מניעים ציוניים. בעקבות זאת התבטלה הקבוצה[דרוש מקור]. בעת הכרזת העצמאות אמר: "אכן הרגשתי מעט יום טוב"[6]. אמר שייסודו של יישוב יהודי בארץ ישראל לא יתבטל עד ביאת המשיח. עם זאת, כתב שהגאולה הגיעה מצד הבורא לעם ישראל כמתנה, ואנו לא קיבלנו אותה. "כל זמן שאין בן ישראל מסוגל לדת ישראל, עדיין ארצנו שבויה בידי הנכרים". במאמר "וזאת ליהודה" כתב, שרבים בועטים בגאולה ויורדים מהארץ משום שאינם יודעים את משמעותה האמיתית. עוד הוסיף, שזכינו להתפשטות ספר הזוהר וגאולת הארץ מידי הנכרים מצד האלוהים, ואנו עדיין זקוקים להשתלם בלימוד והבנת ספר הזוהר כדי שתגיע הגאולה השלמה.
פעולתו הציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעל הסולם פעל לקידום רעיונותיו ונפגש לשם כך עם ראשי היישוב, עם מנהיגי תנועות הפועלים ועם אישי ציבור, ובהם דוד בן-גוריון, זלמן שזר, משה שרת, חיים ארלוזורוב, מאיר יערי, יעקב חזן, דב סדן וחיים נחמן ביאליק.[דרוש מקור][דרושה הבהרה]
בן-גוריון כתב כי נפגש עם הרב אשלג "הרבה פעמים": "אני רציתי לדבר איתו על קבלה, והוא איתי על סוציאליזם"[7].
במאמרו "שלושה ביקורים ומה שביניהם"[8] סיפר דב סדן: ”הרב ר' יהודה לייב אשלג, מגדולי המקובלים שבדור, שאמר לעשות את יסודות הקבלה מנוע היסטורי בדורנו, ומתוך תפיסתו הסוציאליסטית הבנויה על כך, ביקש מגע עם התנועה הקיבוצית”.
הגותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגואיזם ואלטרואיזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקר תורתו של בעל הסולם סובבת על עניין האגואיזם והאלטרואיזם או "הרצון לקבל" ו"הרצון להשפיע". לדבריו, מטרתו של האדם בחייו היא להפוך את עצמו מאגואיסט לאלטרואיסט. תפיסה זו עולה בקנה אחד לכאורה עם תפיסות סוציאליסטיות וקומוניסטיות בהן גילה עניין. עם זאת, הוא הדגיש שהרצון לתת צריך להיות "לשם השם יתברך", ולא למטרה אנושית. לכן כתב בשנת 1933 שברית המועצות מתקשה לדאוג לרווחתם הכלכלית של אזרחיה ואף צפה את נפילתה[9].
חזונו לחברה העתידית כולל מציאות אלטרואיסטית התנדבותית, שתצמח מתוך תהליך חברתי כולל שייצור מבנה חברתי שיתופי על בסיס השפעה-לזולת.
יש להעביר את הקומוניזם מן הפסים של "שלי שלי ושלך שלך", שהוא מדת סדום, אל הפסים של "שלי שלך ושלך שלך", דהיינו לאלטרואיזם אבסולוטי. וכשרוב הציבור יקבל תורה זו בפועל, אז הזמן להגיע לכלל "לעבוד לפי היכולת ולקבל לפי הצורך". והסימן הוא: אם כל אחד ואחד יעבוד כפועל בקבלנות. נמצא, מטרם שרוב הציבור מוכן להשפיע לזולתו, אין לקבוע משטר קומוניזם אלטרואיסטי.
— מאמר ״בנין החברה העתידית״
עשה לך רב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלי רב מקובל בעל השגה רוחנית אי אפשר להתקדם לרוחניות:
האדם יבחר לעצמו אדם חשוב ומפורסם שיהיה לו לרב שממנו יוכל לבוא לעסק תורה ומצוות על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו... ונמצא בכל פעם שמשוה צורתו לרבו הוא מתדבק בו לשעתו, ומתוך כך הוא משיג ידיעותיו ומחשבותיו של רבו, לפי מידת דבקותו... ואז יוכל התלמיד לעסוק בתורה ומצוות לשמה בכל לבבו ונפשו ומאודו, שהיא הסגולה המביאה לדבקות נצחית בהקב"ה.
— מתן תורה, עמ' קנז
צורה חדשה ללימוד הקבלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב אשלג ראה חשיבות רבה בהנגשת לימוד הקבלה לציבור ופעל לכך באמצעות כתיבת ספריו העיקריים: פירוש הסולם וספר תלמוד עשר הספירות. הרב אשלג מסביר בהקדמתו לתלמוד עשר הספירות כי החשש העיקרי שראו חכמים בהפצת חוכמת הקבלה היה חשש ההגשמה, שבו עוברים על איסור של "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". על כן האריך בביאוריו באופן השולל הגשמה של זמן ומקום בעניינים רוחניים.
במאמר "עת לעשות" הוא מתבטא בתקיפות על מצב הדור, ועל כך שאנשים לא הגונים חיבלו בחכמת הקבלה. הוא מוסיף ואומר שלא שינה ולא הוסיף על דברי האר"י כקוצו של יו"ד, אלא כל מטרתו לתת פנים חדשות לעבודת ה' ולתיקון ישראל וכלל האנושות.
ממשיכי דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חסידות אשלג
הרב אשלג לא הורה על ממשיך רשמי שלו, ולאחר פטירתו תלמידיו לא התיימרו לתפוס את מקומו, אלא רק עסקו בהפצת חכמת הקבלה בקרב העם, כפי שביקשם.
בין תלמידיו וממשיכי דרכו בלימוד ובהפצת הקבלה:
- בנו, הרב ברוך שלום אשלג, אדמו"ר בבני ברק;
- בנו, הרב שלמה בנימין אשלג, אדמו"ר בבני ברק;
- נכדו, הרב מאיר יוסף ויצמן, מרבני חסידות גור וראשי ישיבת המקובלים שער השמים בירושלים, פוסק הלכה בירושלים;
- הרב יהודה צבי ברנדויין (מקובל), גיסו של בעל הסולם והאדמו"ר מסטרטין,
- הרב משה יאיר וינשטוק - מחברם של כשמונים ספרים בתורת הנגלה והנסתר.
- הרב דוד מינצברג היה מנהיג קהילה של תלמידי הרב אשלג, מבני היישוב הישן.
- הרב משה ברוך למברגר - שהיה גם משמשו של בעל הסולם.
- הרב בנימין סינקובסקי - מחבר ספר "יד בנימין", מאמרים ששמע מרבו בעל הסולם.
- נכדו, הרב יהודה לייב אשלג, אדמו"ר בבני ברק. מחבר ספרי "בני היכלא" ועריכה לפירוש הסולם.
- אחיינו, הרב מרדכי שיינברגר, רב קהילת אור הגנוז. מחבר פירוש מעלות הסולם על תיקוני הזוהר.
- נכדו, הרב יעקב משה שמואל גרנירר, אדמו"ר בבני ברק, מחבר קיצור תלמוד עשר הספירות. וספרי המאמרים בדרכו של בעל הסולם.
- הרב אברהם מרדכי גוטליב, תלמיד הרב"ש, אדמו"ר בקריית יערים טלז-סטון, חיבר עשרות ספרים בתורת בעל הסולם.
- הרב אברהם ברנדווין, היה אדמו"ר מסטערטין בעיר העתיקה בירושלים, חיבר מספר ספרים בתורת בעל הסולם.
- נכדו, הרב יחזקאל יוסף אשלג, בן הרב"ש. היה אדמו"ר בבני ברק, מחבר הספרים "יסוד יוסף".
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני חיבוריו העיקריים הם:
- תלמוד עשר הספירות - פירוש על קטעים נבחרים בכתבי האר"י. המהדורה הראשונה, שכללה 16 כרכים, יצאה לאור החל משנת תרצ"ז (1937).
- פירוש הסולם על ספר הזוהר (18 כרכים, יצאו לאור בין השנים תש"ה–תשי"ג (1945–1953)). הספר כולל את ההקדמות: מבוא לספר הזוהר, הקדמה לספר הזוהר, פתיחה לחוכמת הקבלה ופתיחה לפירוש הסולם.
חיבורים נוספים:
- פנים מאירות ופנים מסבירות, פירוש על ספר "עץ חיים" מרבי חיים ויטאל. ספר זה הורחב לאחר מכן לתלמוד עשר הספירות[10].
- קונטרסים: "מתן תורה", "הערבות" ו"השלום", 1933.
- בית שער הכוונות, הכולל את הפירוש "אור פשוט" ללקט קטעים נבחרים מכתבי האר"י, ת"ש (1940).
- פתח השער - יסודות בחכמת הקבלה (כתבים המקודמים של הרב אשלג מתקופת ורשה)
- כתבי הדור האחרון, יצירותיו האחרונות, בהן ניתח משטרים חברתיים שונים והתווה תוכנית מפורטת לבניין חברה עתידית מתוקנת (שברי כתבים שנדפסו בידי בני ברוך מתוך כתבי יד עם פירוש ארוך המותאם לבני זמננו).
- קול התור - הקדמות, מאמרים ורשימות דברים בנושאי תורה, ערבות ישראל, משיחיות וקבלה (לקט מאוחר).
- עיתון "האֻמָּה" (1940). נסגר על ידי השלטונות הבריטים לאחר הוצאת גיליון אחד בלבד בשל אי הסדרת הרישיון.
- "מאמרי הסולם א' וב" "אגרות הסולם" ו"הקדמות הסולם" מאמרים של בעל הסולם מתוך אוסף כתבי ידו - יצאו בהוצאה של אור הסולם (מהדורה מזוקקות וכמעט מלאות עם צנזורה מועטת).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כרך א', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' כה-כז.
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ז, בני ברק, תשמ"ט, עמ' רכה-רמד.
- אברהם מרדכי גוטליב, הסולם, 1997.
- בועז הוס, "'קומוניזם אלטרואיסטי': הקבלה המודרניסטית של הרב אשלג", עיונים בתקומת ישראל 16 (2006), עמ' 109–130.
- טוני לביא, 'סוד הבריאה-תורת האלוהות ותכלית האדם בקבלת הרי"ל אשלג', מוסד ביאליק, תשס"ח.
- טוני לביא, 'מחשבת הבריאה, הקונסטרוקציה והרקונסטרוקציה של הנברא במשנת ר' יהודה לייב הלוי אשלג', בתוך קבלה 10, תשס"ד, עמ' 249–334.
- טוני לביא, 'עולם האצילות: התפשטותו, שיעור קומתו ותכליתו בקבלת ר' יהודה ליב הלוי אשלג', בתוך קבלה 15, תשס"ז, עמ' 335–368.
- יונתן מאיר, "גילוי וגילוי בהסתר: על 'ממשיכי' הרי"ל אשלג, ההתנגדות להם והפצת ספרות הסוד", קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, טז (תשס"ז), עמ' 151–258.
- יונתן מאיר, "גילויים חדשים על ר' יהודה ליב אשלג: הערות על הקבלה במזרח אירופה ובארץ ישראל בראשית המאה העשרים", קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, כ (תשס"ט), עמ' 345–368.
- רון גלבוע, הזולת שבמעמקיי: אלטרואיזם, הפנמה ופסיכולוגיזציה במשנה הקבלית של יהודה הלוי אשלג, הוצאת כרמל, 2022.
- משה שרון, עשרה נכנסו לפרד"ס (יסודות וחכמת הקבלה לפי בעל הסולם), תל אביב: ספר טוב 2017.
- יונתן מאיר, נפתולי סוד: שלוש הרצאות על ר' יהודה ליב אשלג והקבלה במאה העשרים, ירושלים, מכון שוקן למחקר היהדות, תשפ"ד[11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר "קבלה מהמקור" - כולל את ספרי בעל הסולם והקלטות נדירות של כמה משיעוריו
- אור הסולם - מאגר מקוון של כל ספרי בעל הסולם הכולל תוכנת חיפוש ומילון, כתבי יד שלא יצאו לאור והקלטות
- ארכיון "קבלה מדיה" - הארכיון הרשמי של כל שיעורי קבלה לעם.
- מאמרי שמעתי - דברי בעל הסולם, אשר נכתבו על ידי בנו, הרב ברוך שלום הלוי אשלג, לאחר ששמע מאביו.
- ניגוני בעל הסולם - אתר תיעוד שימור וחידוש ניגוני בעל הסולם.
- רון מרגולין, תורת האהבה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 4 במאי 2012
- יובל רביד, רב-מקובל-קומוניסט: דרכו של הרי"ל אשלג (בעלון איגוד ספרני היהדות, גיליון כג)
- מיכה אודנהיימר, דרך הקבלה אל הקומוניזם, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2004
- אתר "הדף היומי בתלמוד עשר הספירות", שיעורים של הרב אדם סיני על כל הספר
- שיעורי קבלה של מיטב רבני אשלג באתר קבלה למתחיל
יהודה ליב אשלג (1885-1954), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בהם הרב משה יאיר וינשטוק, הרב יעקב מרדכי ברנדויין (נכד לאדמו"רי סטרטין) והרב דוד מינצברג.
- ^ אתר המוקדש לשיריו: ניגוני הסולם.
- ^ יהודה לייב הלוי אשלג באתר GRAVEZ
- ^ כתבי בעל הסולם, כתבי הדור האחרון
- ^ מיכאל לייטמן, שני המאורות הגדולים.
- ^ אברהם מרדכי גוטליב, הסולם, "פרק שבעה עשר: הקמת מדינת ישראל", בעל הסולם
- ^ ארכיון בן-גוריון, יומנים, 11 באוגוסט 1958.
- ^ אמות, תל אביב תשכ"ג, עמ' 49.
- ^ רבי יהודה לייב הלוי אשלג, מאמר השלום, מתן תורה, 1933
- ^ ראו גם בספר "ש"ס המשפיע" לרבי יוסף שפוצ'ניק (עמודים י"ז-נ"ו), שם הובאו חידושי הרב אשלג על ה"עץ חיים".
- ^ https://www.academia.edu/121559873/Wrestling_with_the_Esoteric_Three_Lectures_on_Yehuda_Leib_Ashlag_and_20th_Century_Kabbalah_Jerusalem_Schocken_Institute_for_Jewish_Research_2024_112_pp_Hebrew_