חסידות צ'רנוביל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות צ'רנוביליידיש: טשערנאָביל) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר צ'רנוביל שבצפון אוקראינה. ייחוסה של חסידות צ'רנוביל נמשך למן הדור השני של תנועת החסידות ועד ימינו אנו. צ'רנוביל נחשבת לאחת החצרות המפורסמות שבתנועת החסידות. השושלת מתקיימת מאז הקמתה ועד היום ברציפות אם כי לא תמיד בשם צ'רנוביל. כיום מכהנים מספר אדמו"רים בשם צ'רנוביל. החצר המרכזית היא בבני ברק בראשות רבי מנחם נחום טברסקי.

כמו כן השם גזע צ'רנוביל משמש לכינוי כללי לחסידויות של צאצאי רבי מרדכי מטשרנוביל; חסידות צ'רנוביל, חסידות סקווירא, חסידות טאלנא, חסידות טריסק, חסידות רחמסטריווקא, חסידות פאלטישאן וחסידות הורניסטייפול, ובעבר אף חסידות קוריסטשוב, חסידות מחנובקה (כיום נוהגים בחצר זו מנהגי בעלזא), חסידות מקארוב, חסידות שפיקוב, חסידות ברזנה וחסידות זלטיפולי.

שושלת אדמו"רי צ'רנוביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד השושלת, היה תלמידם של הבעל שם טוב ושל המגיד ממזריטש, ומחבר הספרים מאור עינים ו"ישמח לב". אביו היה ר' צבי הירש בן הרב נחום גאון מנרינסק. כיהן כמגיד מישרים בקהילות נרינסק, פוגרבישצי וצ'רנוביל, והיה עני רוב ימיו. נפטר בי"א בחשון תקנ"ח.
  • רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל, הידוע בכינויו "המגיד מצ'רנוביל", היה בנם של רבי מנחם נחום ושרה. נולד בשנת תק"ל במלאת לאביו 40 שנה. נישא לחיה שרה בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין ובשנית לפייגא בתו של רבי דוד לייקס. הוא נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. דברי תורתו כונסו בספר "ליקוטי תורה". נפטר בכ' באייר תקצ"ז, ונקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה לקייב. הותיר אחריו שמונה בנים ושלוש בנות.
  • רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל, בנם של רבי מרדכי וחיה שרה. נולד בשנת תקמ"ז, ושמו ניתן לו על שם זקנו, רבי אהרן הגדול מקארלין. בצעירותו הכריחו אביו לכהן באדמו"רות, ומאז הרבה בנסיעות על פני ערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהלות. היה נשיא של קופת הצדקה רבי מאיר בעל הנס של כולל ווהלין, ופעל רבות בחיזוק ישוב הארץ. נפטר בח' בכסלו תרל"ב, והותיר אחריו ששה ילדים. בניו נולדו מאשתו השנייה.

רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ברוך אשר מצ'רנוביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי ברוך אשר מצ'רנוביל בן רבי אהרן. חתן דודו רבי משה מקוריסצ'וב בן זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. שימש גם כאדמו"ר בצ'רנוביל. תורותיו ואודותיו מודפסים בספר כפתור ופרח. נפטר בכ"ב בסיוון תרס"ה.
  • אחריו כיהן בנו רבי שלמה שמואל נולד בשנת תרכ"ו אחרי פטירת סבו (אבי אמו) רבי משה מקוריסצ'וב, אך כיוון שלא רצו לידע את סבתו שנפטר קראו לו שלמה שבו יש את האותיות משה. היה חתן דודו רבי ישעיהו משולם זוסיא ובזיווג שני חתן רבי דן מראדוויל (בן רבי לוי נכד רבי יצחק בן המגיד מזלוטשוב). בשנת תרצ"ג עבר לריגה משם היגר לארצות הברית. נפטר בכ"ט באדר תרצ"ו בברוקלין.
  • בנו (הרביעי) הוא רבי יעקב ישראל מצ'רנוביל. נולד בשנת תרס"ב. חתן רבי יעקב יוסף מאורזיטשוב (בן רבי אליקים געץ מאורזיטשוב). פתח הכנסת אורחים ובית כנסת מפואר בברוקלין. בשנת תרצ"ז ביקר בארץ ישראל לשנתיים. נפטר בח' בכסלו תשמ"ד.
לרבי שלמה שמואל היו 5 ילדים נוספים בהם; בתו אשת רבי יצחק טברסקי מקישינב בן רבי דוד מסקווירא, בנו רבי יוחנן טברסקי חתן רבי גדליה משה גולדמן מזוויהל, בתו אשת הרב משה רוטשטיין מוורשה מחבר ספר 'צדיקים און חסידים'.

רבי מנחם נחום מלויעב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי מנחם נחום מלויעב‏[2] בנו בכורו של רבי אהרן. נולד בשנת תק"ע. היה חתנו של רבי ישראל ליברזון מליצ'יניץ (נכד רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב וחתנו של הרב מאפטא), ובזיווג שני חתן דודו רבי דוד הורודוצקי. נפטר בחיי אביו, בכ"ז בטבת תרל"א. ממנו משתלשלת כיום שושלת צ'רנוביל. היו לו שני בנים, רבי מרדכי ורבי ברוך מאיר. חתניו היו רבי דוד מסאווראן, רבי אריה לייבוש ממגרוב (בנו של רבי יהושע מבעלז) ורבי יוסף מאיר ממחנובקה.

  • רבי מרדכי מלויעב, היה בנם של רבי מנחם נחום מלויעב והרבנית גיטל בת רבי ישראל מליצ'יניץ, נישא לבת דודו (רבי שמואל אשכנזי נינו של רבי צבי הירש אשכנזי וחתן דודו רבי משולם זוסיא מזינקוב) (לאה) בת שבע. נולד בשנת תר"ד ונקרא על שם זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. נפטר בי"ד בכסלו תרע"א בשדה-לבן, והותיר אחריו עשרה ילדים, ביניהם רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, ממשיכו. הוסמך על ידי סבו רבי אהרן לאדמו"רות (כפי מנהגו להכתיר כבר בחייו).
  • רבי אברהם יהושע העשיל, בנו של רבי מרדכי מלויעב, היה חתנו של רבי יעקב מדליטין. כיהן כאדמו"ר בלויעב, ליטא, ולאחר מכן בצ'ודנוב. נפטר בי"ח בתמוז תרע"ד. בנו יחידו היה רבי חיים יצחק מלויעב-קיוב. שלוש בנותיו היו, ציפורה אשת רבי יצחק בן רבי משה דן מסקווירא, אשת בן דודו רבי מרדכי ישראל טברסקי מחאטין וחנה חיה, אשתו של רבי יעקב חיים פרלוב מסטולין.
בנים נוספים של רבי מרדכי היו: רבי ברוך בן ציון (תרל"ה - כ"ב באלול תש"ה) (חתן רבי אליעזר מראדוויל) כיהן כאדמו"ר באומן. במלחמת העולם הראשונה נמלט לוורשה ומשם לארצות הברית שם נפטר. בנו היה רבי מנחם נחום מלויעב-מירופול, חתן רבי דוד ממירופול. היגר עם אביו לארצות הברית בשנת תרפ"ה ופתח בית מדרש בבוסטון. נפטר בח' בסיוון תשל"ג.
רבי שלום יוסף (תרמ"א - ד' בתמוז תש"ג), בנו של רבי מרדכי מלויעב, כיהן כאדמו"ר בשדה-לבן. היה חתן קרובו רבי משה מאודסה.
מחתניו היו רבי אברהם פנחס ספרד מקוניב, רבי ישראל שמואל השני מחלם, רבי אברהם יעקב מבויאן-למברג (בעל בתו חנה), רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ (בעל בתו ברכה), רבי יצחק מאיר מרשקוב ורבי יצחק מברזנה.
  • רבי חיים יצחק מלויעב-קייב, בנו של רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, היה האדמו"ר האחרון ברוסיה הקומוניסטית לפני מלחמת העולם השנייה, לאחר ששאר האדמו"רים החסידיים שפעלו ברוסיה כבר עזבו אותה, ופעל רבות לחיזוק היהדות ברוסיה. בשנת תרפ"ו (1926) השתתף בוועידת הרבנים בקורוסטן (Korosteń, Iskorost) שבאוקראינה. בתרצ"ז (1937), הגלו אותו הסובייטים לקזחסטן, שם גווע בכלא בכ"ד בניסן תש"ג (1943) אחרי שצם בכל ימות הפסח כדי שלא יכשל באכילת חמץ. היה חתנו של רבי ישעיה מטשכויב, בן זקוניו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. בניו היו, רבי מרדכי, רבי משולם זוסיא לימים האדמו"ר מצ'רנוביל בבני ברק, רבי יעקב ורבי יחיאל.

בנו השני של רבי מנחם נחום, רבי ברוך מאיר, כיהן באזרניץ שבפודוליה. היה חתן בזיווג ראשון של רבי יעקב יצחק ממקארוב ובזיווג שני של בן דודו רבי אברהם יהושע השיל מליטשניץ. נפטר בה' באייר תרע"א. חתניו היו רבי אלתר מנובומינסק, רבי משה מרדכי מטריסק לובלין ורבי גדליה ממונסטריץ' אומן. בניו היו:

  • רבי אהרן מאזרניץ, חתן דודו רבי מרדכי מלויעב. כיהן כאדמו"ר בקישינב, נרצח בשואה בשנת תש"א, חתנו היה רבי דוד מפלוישטט בן רבי שלום יוסף מבוהוש-שפיקוב.
  • רבי מרדכי ישראל מחאטין (-ט"ו בתמוז תש"א) חתן בן דודו רבי אברהם יהושע העשיל מצ'ונדוב. מילא את מקומו של אביו. לאחר כניסת הבולשביקים לאזור עבר לחאטין שברומניה. התפרסם כחכם וחסידים נהרו אליו אף מפולין. בליל ט"ו בתמוז לקחו הנאצים מעירו 122 איש ביניהם הוא ובנו רבי אהרן. בדרכם מחוץ לעיר קפץ רבי מרדכי לנהר לטבול. הנאצים היכוהו קשות עקב מעשהו. הנאצים הביאום לשדה פתוח וירו בהם. לאחר מכן נקברו בבור שנחפר שם‏[3]. בנו הרב יעקב יוסף, חתן רבי אברהם יהושע השיל מקופיטשניץ, פתח בית כנסת בברונקס. בנו של הרב יעקב יוסף, יצחק מאיר, הוציא ספר על סבו מחאטין וספר על שושלת צ'רנוביל, וכן שני תקליטים של ניגוני צ'רנוביל שאביו שר.
  • רבי יצחק מאזראניץ-בלץ חתן רבי ישראל אשכנזי מאלעסק, נרצח בעינויים קשים על ידי הנאצים בי"ד בכסלו תש"א בכבפר אבדובקה (Obodovka) שבטרנסניסטריה. בנו רבי אהרן כיהן כאדמו"ר מחאטין בברונקס. חתן רבי ברוך יוסף זק מקוברין.

החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית כיהנו:

  • רבי יעקב ישראל טברסקי, בנו של רבי שלמה שמואל. לאחר פטירתו בשנת תשמ"ד, הסתיימה השושלת. בנו הרב שלמה שמואל מנהל בית כנסת לפי מנהגי ונוסח צ'רנוביל, אך אינו מכהן באדמו"רות.
  • רבי אהרן טברסקי מחאטין-אזארניץ
  • רבי מנחם נחום מלויעב-מירופול בבוסטון
  • הרב חיים מרדכי טברסקי-שטאל ממונסי כונה "אב"ד צ'רנוביל". הוא בן בתו של רבי ברוך בן ציון מאומן. כיום מכונה כך בנו הרב ברוך בן ציון, חתן רבי אברהם מזידיטשוב שיקגו.

כמו כן, נפתחו חצרות חסידות סקווירא, שמשתייכות לגזע צ'רנוביל המורחב.

אדמו"רי צ'רנוביל ורחמסטריבקא

בארץ ישראל היו בית כנסת של חסידות צ'רנוביל בצפת כמו גם בתי כנסת של ענפים אחרים בשושלת כחסידות מקארוב וחסידות טאלנה. מספר אדמו"רים מחסידות רחמסטריווקא עלו לארץ ישראל וכיהנו באדמו"רות בירושלים, אם כי לא פיתחו חצר. בשנת תשכ"ג פתח רבי יוחנן טברסקי מראחמסטריווקא את "ישיבת מאור עיניים", על מנת להקים זכר לשושלת שכמעט ונכחדה. בנשיאות הישיבה הועמדו אדמו"רי בית צ'רנוביל שהתגוררו בארץ ישראל.

במהלך השנים פתח רבי משולם זושא טברסקי, בנו של רבי חיים יצחק מלויעב, את חסידות צ'רנוביל מחדש. הוא נולד במוזיר. למד בישיבת תומכי תמימים - חב"ד. הוכתר לאדמו"רות בחיי אביו, כשנפרד ממנו בשנת תרצ"ד ועלה לראשונה לארץ ישראל, במעמד נכבדי הקהילה. בארץ ישראל נישא לבלומה בת רבי יעקב מרדכי ברנדוויין נכד אדמו"רי סטרטין והתגורר בירושלים. בשנת תשי"ט עבר לבני ברק ופתח בית מדרש בביתו שברחוב יהודה הלוי. בית המדרש כונה "דברי חיים" על שם סבו, רבי חיים מצאנז. בבית הכנסת התפללו גם אוהדי חסידות צאנז-טשכוב. רבי זושא עמד בראש איגוד צאצאי וחסידי צאנז בארץ ישראל. לאחר בואו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג לארץ ישראל, העביר לידיו את ראשות האיגוד צאנז.

בהמשך פתח בית מדרש ברחוב ראב"ד, והקים בו כולל בשם "זיכרון קדושים". בניו החלו ליצור קהילה בבית הכנסת, ואט אט נספחו לרבי זושא אוהדים וחסידים. נפטר בי"ז בחשון תשמ"ח. במהלך ההלוויה, קרוב משפחתם האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקא הכתיר את בנו רבי מנחם נחום. חתניו הם רבי ישראל הגר האדמו"ר מויז'ניץ ורבי ניסן רוזנבוים, האדמו"ר מקרצ'ניף סיגט.

רבי מנחם נחום פתח ישיבה קטנה וגדולה בבני ברק, ותחת נשיאותו החסידות גדלה והתפתחה באופן משמעותי. בתי חסידים נפתחו בירושלים, בבית שמש, באלעד, בלונדון ובמנצ'סטר. במשך כמה שנים ניהל את מוסדותיו בפועל אחיו, רבי אברהם יהושע השיל, חתן הרב אהרן מרדכי רוטנר. בהמשך חלה מתיחות בין האחים, ורבי אברהם יהושע השיל הקים חצר חסידית נפרדת באשדוד בשם "טשארנאביל" (להבדיל מאחיו המכונים "טשערנאביל"). בתקופה האחרונה מתקרבים האחים ומנהלים טישים משותפים.

בנוסף מכהנים רבי ישעיה בבורו פארק (חתנו של רבי שלום מיכלוביץ' מבראד-ראדוויל) ורבי חיים יצחק (חתנו של רבי שמואל צבי מספינקא) שעבר בשנת תשס"ט מוויליאמסבורג ופתח בית מדרש בשם "לויעב" בין השדרה ה-21 לשדרה ה-22 בבורו פארק. בן נוסף, רבי יעקב מרדכי, גר בבני ברק ומכהן כרב בית המדרש צ'רנוביל באלעד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גדי שגיב, השושלת - בית צ'רנוביל ומקומו בתולדות החסידות, מרכז זלמן שזר, 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חתן רבי נפתלי צבי מסקווירא, נינו של הבעל שם טוב. כך על פי המקובל בסקווירא. לפי דעות אחרות היו לרבי משולם זוסיא שני זיווגים, הראשון לא ידוע והשני היה שרה שיינא בתו של רבי נפתלי צבי מסקווירא הנזכר.
  2. ^ יצחק אלפסי, תורת החסידות, עמ' 324
  3. ^ בשנת תש"ה חפר הרב שלמה זלמן הורביץ, רבה של פוטיק, את קבר האחים וגופתו של רבי מרדכי נמצאה שלימה.